יום ד', יא’ בטבת תשע”ט
נשיאת מועצת העיתונות, השופטת דליה דורנר והמשנה לנשיאה, עו"ד אורנה לין נבחרו ביום רביעי ה-31 באוקטובר 2018, לתקופת כהונה נוספת של שלוש שנים, בישיבה מיוחדת של מועצת העיתונות, שהתקיימה ב"בית הסופר" בתל-אביב.
 
 
חברי מועצת העיתונות ובראשם הנשיאה, השופטת בדימוס דליה דורנר ומנכ"ל המועצה מוטי רוזנבלום, שמעו דברים אלה וכאובים אף יותר, במפגש עם חברי מועצת דלית אל כרמל, בראשות רפיק חלבי * שיח הזדהות בעקבות חוק הלאום * השופטת דורנר: "המועצה אינה גוף פוליטי – זהו ביקור של סולידריות"
 
 
מועצת העיתונות קוראת לבית המחוקקים לסייג את הצעת החוק המבקשת לאסור תיעוד פעילות חיילי צה"ל בעת מילוי תפקידם – בהעדר החלה על פעילותם של עיתונאים בשליחות המבקשים להביא לציבור תמונת מצב כמות שהיא מזירת הפעילות.
 
 
מועצת העיתונות בישראל, מתנערת מן ההאשמות כלפי העיתון "ישראל היום", החברים במועצה, באשר להחלטת בית הדין לאתיקה, בנושא "פרסום סקרים בתקשורת, על דעת הציבור היהודי בלבד, אלא אם יש הצדקה עניינית לכך". "ישראל היום" היה כלי התקשורת היחיד שהודיע כי יקיים את החלטת בית הדין לאתיקה ויפרסם החלטתה במלואה.
 
 
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, השופטת (בדימוס) דליה דורנר, אירחה בלשכתה בבית המשפט העליון בירושלים, את העורך הראשי של העיתון "ישראל היום", בועז ביסמוט ואת מנכ"ל המועצה, מוטי רוזנבלום. בפגישה, שהתנהלה ברוח טובה, לא נתגלו חילוקי דעות כלשהן בין השופטת לעורך הראשי. "חברותה של "ישראל היום" במועצת העיתונות, חשובה מאד ואין להקל ראש בכך. יחד עם זאת אנו חייבים לשמור על בית הדין לאתיקה ועל קיום החלטותיו", ציינה השופטת. על-כך הודיע ביסמוט כי "ישראל היום" תקיים את החלטת בית הדין כלשונה, כבר ביום שלישי הקרוב (12 ביוני 2018) והוסיף: "עוד פגישה מעניינת עם השופטת דורנר, ללא חילוקי דעות"...
 
 
אלי מלכה, ראש המועצה האזורית גולן, קיבל את פנינו בצומת קורסי ומכאן ואילך לקח על עצמו את תפקיד המארח שהוא גם המדריך ומורה הדרך, לחברי מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, יחד עם חברי בתי הדין לאתיקה וכל זאת במסגרת הכינוס הארצי השלישי אותו החלטנו לקיים ברמת הגולן...
 
 
נשיאת מועצת העיתונות, השופטת (בדימוס) דליה דורנר וחברי המליאה, משתתפים בצערה של מ"מ הנשיאה, עו"ד ארנה לין, במות האם, רות לין חושי ז"ל. המשפחה יושבת שבעה ברחוב דרך הים 117, חיפה בין השעות 16.00-20.00.
 
 
מועצת העיתונות קוראת לדובר צה"ל לחקור ביסודיות את נסיבות מותו של הצלם העיתונאי הפלשתינאי יאסר מורתגא, בירי צה"ל במהלך ניסיונות לבלום הסתערות פלשתינאית לעבר הגדר ברצועה. בתגובה למסר של שר הביטחון אביגדור ליברמן והמילים - "צלם או לא צלם", אומרת המועצה כי על השר להגן על הבידול המאפשר לצלמים ועיתונאים להגיע לכל זירה ולתעד את הקורה בה.על מפקדי צה"ל לפעול להטמעת הצורך להגן על לובשי איפוד press מכל צד של הגדר וגם בתרחישי קיצון. המועצה תעקוב מקרוב אחר חקירת נסיבות מותו של מורתגא ותפרסם את מסקנותיה לאחר שהתחקיר יסתיים.
 
 
"גם כאשר זה לא נעים לנו, בין אם מימין ובין אם משמאל; עיתונות ותקשורת הן מוסד חשוב בדמוקרטיה", אמר הנשיא *** נשיאת מועצת העיתונות, השופטת בדימוס דליה דורנר התריעה מפני ההתקפות הקשות על התקשורת, תוך סימון עיתונאים. "דיבורים כאלה באווירה קשה וטעונה, עלולים לסכן בני אדם פיסית. חשוב לזכור: לא העיתונאי המציא את החקירה. הוא 'המביא', השליח, זוהי חובתו. העיתונאי ממלא את תפקידו" ****************** ************ בצילום: נשיאת מועצת העיתונות בישראל ושופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר, ראש עיריית לוד יאיר רביבו ונשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ****************** ******************* * צילומים: קובי גדעון/לע"מ
 
 
מועצת העיתונות מביעה צער נוכח התקפתו החוזרת של ראש הממשלה על התקשורת וליבוי השנאה כלפיה. מצער מאד ואף מעורר חששות כבדים, להקשיב לראש ממשלה בישראל כשהוא שב ותוקף את התקשורת ומפנה אליה טינת המונים.אין דמוקרטיה של אמת ללא תקשורת חופשית. סימונה כיעד לתקיפה פעם אחר פעם, הוא תמצית הבוז לדמוקרטיה ולזכות להביע כל דעה, גם ביקורת ואפילו על העומד ליד ההגה. מועצת העיתונות מביעה את תקוותה שבחודש הסליחות שבפתחו עומד הציבור הישראלי, ימנע ראש הממשלה מסגנון זה.
 
 
מועצת העיתונות, בראשותה של שופטת בית משפט העליון (בדימוס) דליה דורנר, מזהירה כי הסימון החוזר ונשנה של ראש הממשלה את התקשורת כאויב הזומם "הפיכה" היא סכנה לאופיה הדמוקרטי של החברה בישראל. מועצת העיתונות דוחה את ניסיונותיו החוזרים ונשנים של בנימין נתניהו לערבב את התקשורת בהליכי החקירות נגדו, שמתבצעים על פי חוקי מדינת ישראל.
 
 
מועצת העיתונות בישראל קוראת לכנסת ולממשלה לחדול מקידום הצעות חוק שתוצאתן עלולה לפגוע קשות בעבודת התקשורת והעיתונות בכלל, ובעיתונות החוקרת בפרט. בעיקר מדובר על הצעת החוק המכונה "חוק ההמלצות" ועל הצעת החוק המכונה "חוק ההקלטות", שקבלתן תמנע מעיתונאים לבצע את עבודתם נאמנה ולספק לציבור מידע שראוי וחיוני שיקבל במדינה דמוקרטית.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות פרסם היום הודעת גינוי להפרדה בין העיתונאים והעיתונאיות במהלך סיקור ביקורו של סגן נשיא ארה"ב בכותל בירושלים, שפגעה ביכולתן של העיתונאיות לסקר את הביקור.מועצת העיתונות בישראל תובעת מכל גוף המתאם סיקור עיתונאי לאירועים תקשורתיים, כמו גם מלשכת העיתונות הממשלתית, לקבוע מיקום אחיד וזהה לעיתונאיות ולעיתונאים לצלמים ולצלמות, המגיעים לשטח לצורך ביצוע שליחותם העיתונאית.בכל תרחיש ומקום – לא תתאפשר במהלך התיעוד העדפה ו/או שוני במיקום התצפית על בסיס מגדר. אם נוהל המקום מחייב דיווח מרחוק - הוא יחול על גברים ונשים גם יחד.
 
 
העיתונאי והפרשן המשפטי הוותיק של קול ישראל, פרופ' משה נגבי הלך לעולמו בתום מאבק קשה במחלת הסרטן. נגבי היה פרופסור במחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית בירושלים. כפרשן משפטי הוא עסק בעיקר בעניינים אקטואליים, והרבה לעסוק בהגנה על זכויות אדם, חופש העיתונות, שמירת החוק והדמוקרטיה ובטוהר המידות של אנשי ציבור. בשם נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר וחברי המועצה, אנו שולחים את תנחומינו למשפחה.
 
 
האיגוד, המייצג 360 כלי תקשורת, רשתות שידור ועיתונאים בתחומי הטלוויזיה, הרדיו, הפרינט, הצילום והמרשתת, משלושים ושתיים מדינות, עתר לבג"צ בדרישה מבית המשפט להורות למשטרה להפסיק את הגבלת הכניסה של עיתונאים למתחם הר הבית בירושלים בכלל ודרך שער האריות בפרט
 
 
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר וצוות התגובות של המועצה, הביעו מחאה חריפה על הצרת צעדים של עיתונאים בשטחי סיקור בירושלים. המועצה מדגישה כי גם באזורי מתיחות גוברת, שמורה לתקשורת זכות לנגישות ומוטלת עליה חובה להגיע אל זירת ההתרחשות כדי לדווח נאמנה ומקרוב.
 
 
מועצת העיתונות תובעת מהיועץ המשפטי ומפרקליט המדינה לספק הסברים לגבי נחיצות הפשיטה על הוצאת הספרים של ידיעות אחרונות, והחרמת כתבי יד נוספים בנושאים פוליטיים ומדיניים, מלבד זה של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, בייחוד שהדבר נעשה שלא על דעת הממונה על הביטחון במשרד הביטחון, כלומר שלא מסיבות ביטחוניות חד-משמעיות.
 
 
תגובת מועצת העיתונות לתיקונים לחוק השידור הציבורי: מועצת העיתונות בישראל פרסמה הערב (23 באפריל 2017), בתום ישיבת המליאה, את התייחסותה לתיקונים לחוק השידור הציבורי, שאחד מהם אושר היום בממשלה ובוועדת השרים לענייני חקיקה:
 
 
"מועצת העיתונות בישראל מגנה בחריפות את הפגיעה החמורה והנמשכת של הממשלה והמערכת הפוליטית בשידור הציבורי בישראל", כך נאמר בהחלטת מליאת מועצת העיתונות, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בתום ישיבת חירום של שהתקיימה ב"בית הסופר" בתל אביב.
 
 
נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, פנתה במכתב ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בקריאה לפרסם בהקדם האפשרי את ההקלטות מהשיחות שהתנהלו בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין מו"ל העיתון "ידיעות אחרונות", מר ארנון מוזס.
 
 
לרגל שנת ה 60 להקמתה של נצרת עילית, התקיימה ישיבה חגיגית מיוחדת, בהשתתפות נציגי מועצת העיתונות בישראל, בראשם הנשיאה - שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר וראש עיריית נצרת עילית, רונן פלוט
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, מוקיע בחריפות את בחירת המילים של רוגל אלפר בביקורת שכתב ב"הארץ" על תכנית הטלוויזיה "הנעלמים" ששודרה בערוץ 2 בהגשת יואב לימור (בצילום).
 
 
מועצת העיתונות קוראת למשטרת ישראל ולעומדים בראשה לרענן את נהליה בכל הקשור לחקירת עיתונאים. זאת בעקבות חקירת כתב "הארץ" ניר גונטז'. משהתברר למשטרת ישראל כי "המטריד" האלמוני הוא עיתונאי, העושה את מלאכתו נאמנה, לא היה מקום לחקירה נוספת.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, פרסם אתמול את ההודעה הבאה המתייחסת לתגובת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לתחקיר של אילנה דיין, בתכנית "עובדה": "הזכות לתגובה על המתפרסם בתקשורת הינה זכות יסוד בכללי האתיקה העיתונאית. מועצת העיתונות מוחה על כך, שהתגובה של ראש הממשלה אתמול לתחקיר "עובדה", חרגה מהמקובל, לא התייחסה לממצאי התחקיר והפכה לכתב אישום אישי כנגד ד"ר אילנה דיין".
 
 
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
 
 
מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, החליטה לפרסם בציבור הודעה חריפה המגנה כל ניסיון לפגוע בעיתונאים או לאיים עליהם, בזו הלשון: "מועצת העיתונות מגנה בתוקף איומים כלפי עיתונאים בגין עבודתם העיתונאית".
 
 
כך הגיבה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, ביומן הבוקר של קול ישראל, על החלטת שר הביטחון ליברמן, לזמן את מפקד גלי צה"ל, ירון דקל, ל"שיחת נזיפה", בגלל שידור התכנית על המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש.
 
 
מליאת מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של הנשיאה, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, קראה אמש לממשלת ישראל לשים אל ליבה לחשיבות הרבה בקיומו של רצף בשידור ציבורי מתפקד, עשיר ומקצועי. "פגיעה ברצף זה תהיה בכייה לדורות", נאמר בהודעה.
 
 
אל"מ אריאלה בן-אברהם, שנכנסה באחרונה לתפקיד הצנזורית הראשית, הוזמנה למועצה להציג את הסיבות בגללן דרשה מבעלי חשבונות ברשתות חברתיות לקבל אישור מוקדם לפני פרסום. "לא רוצים ולא יכולים לשלוט בכל המידע".
 
 
גם בסוכנות הידיעות "רויטרס" הופיע השבוע, כנראה לראשונה ב-165 שנות ההיסטוריה שלה – תוכן חדשותי שמומן על ידי גוף מסחרי. (בצילום: הגילוי הנאות בדיווח הסוכנות).
 
 
המועצה הקימה ועדה שתנסה למצוא נוסחה ראויה לבידול בין חדשות לפרסומות – על כל צורותיהן – בעידן התקשורת הדיגיטאלית.
 
בית הדין לערעורים ביטל החלטה קודמת, וקבע כי "חדשות 10" לא הפר את התקנון האתיקה בדיווח על הסרת פרסומת ב"קול ישראל" לקידום כתבה עיתונאית על גברת שרה נתניהו.

תיק: 61/2013 בית הדין לערעורים של מועצת העיתונות בישראל תלונת רשות השידור נגד "חדשות 10" - החלטה חברי המותב: השופטת בדימ' רות אליעז- יו"ר השופט בדימ' גבריאל שטרסמן מר ברוך מאירי גב' עדה אושפיז גב' דורית שריד המערערים: 1. חדשות 10 בע"מ (הנילונים) 2. מתן חודורוב ע"י ב"כ עורכי הדין פישר בכר חן ווןל אוריון ושות' מרחוב דניאל פריש 3, תל אביב, 64731 טלפון: 03-6944249, פקס: 03-6944157 נ ג ד - המשיב: ד"ר מיכאל מירו, מנהל קול ישראל (המתלונן) ע"י ב"כ עוה"ד אוריאן אשכולי עניין לנו בערעור הנילונים בבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות, על פסק דין שבו קיבל בית הדין את תלונתם חלקית, ופסק כי הכתבה שפירסם מתן חודורוב, ("הנילון" ) בשידוריה של "חדשות 10" ("הנילונה") פורסמה ללא תגובת המלין, מנהל"קול ישראל" ד"ר מיכאל מירו. בבסיס ההליך עומדת החלטת קול ישראל ("הרשות") לפסול תשדיר פרסומת של "ידיעות אחרונות" מהדורת סוף השבוע ("העיתון"), ברשת ב'. הידיעה על הפסילה שודרה ב-18/7/2013 במהדורה המרכזית ובתוכנית "היום שהיה", וב-19/7/2013 במהדורת "שישי". התלונה מתייחסת אל שניים מתוך שלושת הפרסומים שנושאם תשדיר שנועד לקדם מכירות של העיתון בסוף השבוע והובאו בו דברים מראיון שנערך עם אחיה של הגב' שרה נתניהו, מר חגי בן ארצי.בראיון מספר בן ארצי על היחסים בינו לבין אחותו, כאשר הטקסט "יש באחותי משהו לא צנוע", זוכה להבלטה. בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות קיבל אחד מסעיפי התלונה ופסק שהכתבה שפרסם ("הנילון") בשידוריה של ("הנילונה") פורסמה ללא תגובת ד"ר מיכאל מירו ("המלין"). בית הדין קמא קבע כי הנילונים הפרו את תקנה 5ב' לתקנון האתיקה משום שלא אפשרו לרשות השידור לבדוק כראוי את הידיעה שבה עסקינן ולמסור את תגובתה. ואולם לא בדיקת הידיעה כראוי הייתה הבעיה של המלין, אלא אי המתנה לתגובה. תגובתם המרכזית של הנילונים לטענה זו הייתה שאין רשות השידור, קרי המלינה, רשאית לעכב פרסום של ידיעהשבידי הנילונים מהטעם של "שעה מאוחרת" או "קרבת הפרסום לשבת". מדובר בגוף ממלכתי המשדר במהלך 24 שעות ביממה והוא חייב אפוא להשיב על שאלות הנילונים מוקדם ככל שניתן. לדעת בית הדין לערעורים, לא התעוררה מחלוקת של ממש לגבי העובדות בפרשה זו ומכל מקום לא אמינות הידיעה עמדה לדיון אלא היעדר התגובה, כפי שגורס המלין. ספק אם היעדר התגובה האמור, מהווה עבירה לפי תקנה 5ב' לתקנון האתיקה ("התקנון") שהרי בתקנת משנה זו לא מדובר על היעדר תגובה. מכל מקום אין חולקים שהתגובה לא נמסרה במועד וכאשר נמסרה, שודרה. ראוי להעיר כי מדובר בתשדיר פרסום לכתבה שעמדה להתפרסם בעיתון "ידיעות אחרונות", בו נראתה דמותה של רעיית ראש הממשלה, הגברת שרה נתניהו. טענת רשות השידור שחובה עליה לקבל את תגובתה של הגברת נתניהו בהתאם לנוהל המחייב קבלת הסכמתה של דמות הנראית במודעה, טרם פרסומה, נראית לערכאת הערעור כנוגעת למהלך הדברים. בעניין זה טוענים המערערים לאמור: "התשדיר הזה הוסר משידור בצהריים ללא נימוקים. הסיבה, אנחנו לא יודעים, אבל ברשות השידור אמרו לידיעות אחרונות כי הורידו את התשדיר שלהם כי הוא פוגעני, ומושא הפגיעה, רעיית ראש הממשלה, מבחינה משפטית, צריכה להסכים לשידור. אנחנו מעולם לא שמענו על סעיף משפטי כזה, פנינו לרשות השידור לתגובה. שם אומרים: "לפי כללי הרשות חובה לקבל את הסכמתו של אדם כתנאי לפרסום שמו בפרסומת, ואין לכך כל קשר לגברת נתניהו. במשרד ראש הממשלה אומרים, שאיש במשרד או בסביבת נתניהו, לא פנה ולא קיבל פנייה מרשות השידור בבקשה לעשות שינויים בפרסום הזה". זאת ועוד, הנילונים טענו כי במסגרת הידיעה החדשותית שפרסמו, הוסבר כי התשדיר שעליו מדובר נועד לקדם ראיון עם אחיה של רעיית ראש הממשלה. הנילון דיווח בשידור כי התשדיר המקדים– פרומו- עלה לאוויר בשעות הבוקר, אך הוסר מן הסתם לאחר קבלת ייעוץ משפטי, כעבור שעות ספורות, לכאורה ללא נימוקים הואילוהגברת נתניהו לא נתנה הסכמתה לשידור. אכן כבר נקבע כי שומה עלינו להקפיד על האיזון בין השם הטוב לבין חופש הביטוי כאשר בדרך כלל מתקיימים ערכים אלה זה לצידו של זה בשלום. השאלה המתעוררת כאשר הערכים מתנגשים זה בזה ועלינו לבחור למי מהשניים נענית עדיפות, האם הזכות לשם הטוב תיגבר על חופש הביטוי, כפי שהסביר הנשיא לנדוי: "עומדת כאן חירות האזרח מול זכות האזרח, דהיינו חירותו להשמיע את אשר עם ליבו ולשמוע מה שיש לאחרים להשמיע, כנגד זכותו שלא להיפגע בכבודו ובשמו הטוב" (דיון נוסף 9/77, עמוד 343 ,חברת החשמל לישראל בע"מ ואח' נגד הוצאת עיתון "הארץ" בע"מ ואח') עיון קפדני במסמכים הרבים שנערמו בפרשה זו בשתי הערכאות ולאחר שמיעת טיעוניהן של עורכות הדין המלומדות ותשובותיהם של המלין ד"ר מירווהנילון חודורוב, הגיעה ערכאת הערעור למסקנה שלא היה בסיס לתלונה כי שידור הכתבה נעשה ללא תגובה, כפי שקבע בית הדין קמא. יאמר כי מלין שאינו מספק את התגובה במועד המתאים, בעיקר כשמדובר באמצעי תקשורת המודע לגורם זמן השידור או מועד הפרסום, אין לו להלין אלא על עצמו. אף אין מחלוקת עובדתית על כך שהנילונים פנו אל המלינים וביקשו את תגובתם לפני פרסום הידיעה שבה אנו דנים ומשבוששה התגובה להגיע הובא הדבר לידיעת הצופים בשידור. לאור האמור במקובץ הגיע בית הדין לערעורים למסקנה שלא היה פגם בהתנהלות הנילונים בפרשה זו. לא מצאנו לנכון לסטות ממסקנה זו מהטעם ששמו של מר לוזון הוזכר בכתבה אחרת מבלי שנתבקשה לכאורה רשותו לכך. כאן המקום לציין כי בית הדין נתן דעתו לשתי הטענות המקדמיות שהעלו המערערים: 1. היעדר סמכות בית הדין לאתיקה לדון בתלונה נגד גוף שאינו חבר במועצת העיתונות, דוגמת "חדשות 10" 2. אסור היה לבית הדין לפסוק נגד הנילונים לפי תקנה 4 לתקנון האתיקה משום שהתקנה לא נזכרה בתלונה המקורית שהוגשה נגדם והם לא התכוננו לטיעון בעניין זה בפני בית הדין. בהקדמה לתקנון האתיקה המקצועית של העיתונות, כותבת הנשיאה, השופטת דליה דורנר: "הגם שמועצת העיתונות היא גוף וולונטרי ולתקנון אין מעמד של דין, הכיר בו בית המשפט העליון כמשקף את האתיקה העיתונאית ובהפרת כלליו כעבירות אתיקה. אף התקנון עצמו קובע כי בית הדין לאתיקה מוסמך לדון ולפסוק בתלונות על הפרת האתיקה העיתונאית גם נגד עיתונאים ועיתונים שאינם חברים במועצת העיתונות". (ספטמבר 2010, תשרי תשע"א) יודגש כי סמכותו של בית הדין לדון בכל תלונה של כל אדם, בין חבר במועצת העיתונות ובין אם לאו, נגד כל מפרסם היא כבר מן המפורסמות שאינן צריכות ראייה. כך נפסק בבית הדין של מועצת העיתונות מקדמת דנא ואין מקום לחזור ולערער על מקור הסמכות. הודעת הערעור המוגשת לבית הדין של מועצת העיתונות, מהווה אקט דקלרטיבי של קבלת סמכות בית הדין ובנסיבות העניין נועל את השער בפניי טענת חוסר הסמכות של הגוף השיפוטי שאליו מופנה הערעור. אשר על כן אנו מקבלים את הערעור ומבטלים את החלטת בית הדין קמא. התלונה נדחית. ההחלטה ניתנה ביום 4/3/2014 שלא בנוכחות הצדדים. _________________ _________________ השופטת רות אליעז (יו"ר) השופט גבריאל שטרסמן _____________ ____________ ______________ ברוך מאירי עדה אושפיז דורית שריד