יום א', טז’ באדר תשפ”א
הרשת החברתית, עיתונות והמחוקק: תמונת מצב בינלאומית
EJN - ETHICAL JOURNALISM NETWORK -צפו כאן בדיון המנסה למצוא את האיזון בין הרשת הפרוצה, העיתונות הנאמנה לאתיקה - וסוגיית מגבלות על חופש הדיבור * ועוד: עיתונות אתית - קואליציה של עיתונאים, עורכים ואקדמיה - בדיון על התרבות בחדר המערכת והשפעתה על התוצר
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 9
 
 
נשיאות מועצת העיתונות שבה ואישרה את צירוף אגודת העיתונאים בתל אביב לשורותיה * צוות מוסכם יביא מסקנות באשר להיקף הייצוג
בקרוב: בחירת ההנהגה הבאה של המועצה לאחר ההודעה על פרישת הנשיאה והמנכ"ל * בצילום מס. 1 למעלה מימין באלבום הצילומים הנעים: רגעים בישיבת "זום" בפברואר אותה ניהלה מ"מ הנשיאה ארנה לין
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 7
 
 
תקשורת בימי הקורונה: המאבק בנגיף פוגע גם בסיקור העיתונאי
מהחרמת ציוד, ניתוב תקציבים לערוצים ששואלים פחות ועד מאסר עיתונאים באשמת "זריעת בהלה" * דיווח על עיתונות אירופית בימי הקורונה בדיון זום של מכון העיתונות הבינלאומי בוינה * צילום של המכון * ראו כאן גם את הדיווח המלא של ממצאיו בשטח
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 51
 
 
 
 
 
 
מדברים על פייסבוק ב- פייסבוק
מה עושות הרשתות החברתיות לדמוקרטיה ולתקשורת בישראל? רב שיח ביוזמת הקרן החדשה לישראל ועמותת פרטיות ישראל - עם גיא רולניק, תהילה שוורץ אלטשולר, טל שניידר, נעמה מטרסו * צפו כאן
10:31 (12/11/20) מועצת העיתונות
תגובות: 0   צפיות: 0
 
 
מסר למועצת העיתונות במהלך מפגש בדלית אל כרמל: "מרגישים תחושה קשה של נבגדות"
חברי מועצת העיתונות ובראשם הנשיאה, השופטת בדימוס דליה דורנר ומנכ"ל המועצה מוטי רוזנבלום, שמעו דברים אלה וכאובים אף יותר, במפגש עם חברי מועצת דלית אל כרמל, בראשות רפיק חלבי * שיח הזדהות בעקבות חוק הלאום * השופטת דורנר: "המועצה אינה גוף פוליטי – זהו ביקור של סולידריות"
תגובות: 0   צפיות: 81
 
עוד סאטירה כזאת – ואבדנו
מועצת העיתונות והתקשורת מביעה זעזוע ומחאה בעקבות הדימוי שבו בחר להשתמש העיתונאי ינון מגל, בעת שיחה עם בן כספית, בתכניתם בתחנת הרדיו 103fm, כאשר עסק בתגובה אפשרית למבקריו של ראש הממשלה בתקשורת. לא נחזור על הניסוח המלא, כולל חיקוי קול צרורות תת-מקלע, רימונים ואף פיצוץ - שנבחרו להמחשת דרך נוספת להשתקת הביקורת על בנימין נתניהו. נסתפק בהבעת תקווה כי במציאות של משבר ממשלי, כלכלי ובריאותי חסר תקדים ובצומת מסוכן של מתחים גוברים ושסע חברתי, שבו די בניצוץ כדי להצית תבערה ואפילו קטלנית – לא תהיה חזרה על דימויים כאלה – גם לא כ"סאטירה -"כפי שהבהיר אחר כך מגל בסוג של התנצלות.
תגובות: 0   צפיות: 39
 
לא זרוע תעמולה * לא "שמאל אנרכיסטי" - רק תקשורת שמעזה לבקר וזה (עדיין) מותר
מועצת העיתונות והתקשורת בישראל מוחה בחריפות על מתקפה נוספת של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נגד התקשורת העצמאית בישראל כאשר הוא – או מי מטעמו-מדמה בפוסט בערוץ ראש הממשלה בפייסבוק את ערוץ 12 "לזרוע תעמולה חסרת בושה של השמאל האנרכיסטי" שמטרתו "להפיל את ממשלת הימין והעומד בראשה".
תגובות: 0   צפיות: 20
 
 
בעקבות שידור כתבת תחקיר בנושא תעודת כשרות בעסקים, במסעדות ובמשחטות במסגרת התכנית "שטח הפקר"
 
 
מועצת העיתונות בישראל: ליבוי השנאה לתקשורת מצד ראש ממשלה - מצער ומעורר חששות כבדים
מועצת העיתונות מביעה צער נוכח התקפתו החוזרת של ראש הממשלה על התקשורת וליבוי השנאה כלפיה* מצער מאד ואף מעורר חששות כבדים, להקשיב לראש ממשלה בישראל כשהוא שב ותוקף את התקשורת ומפנה אליה טינת המונים * אין דמוקרטיה של אמת ללא תקשורת חופשית. סימונה כיעד לתקיפה פעם אחר פעם, הוא תמצית הבוז לדמוקרטיה ולזכות להביע כל דעה, גם ביקורת ואפילו על העומד ליד ההגה. מועצת העיתונות מביעה את תקוותה שבחודש הסליחות שבפתחו עומד הציבור הישראלי, ימנע ראש הממשלה מסגנון זה.
תגובות: 0   צפיות: 31
 
"אלה ימים קשים לדמוקרטיה ולחופש העיתונות בישראל"
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
תגובות: 0   צפיות: 80
 
שייקה קומורניק, פרופ' יחיאל לימור, ד"ר צבי רייך, פרופ' דן לאור, עו"ד ארנה לין, השופטת (בדימ') דליה דורנר, אריק בכר, עו"ד חיים שיבי, השופט (בדימ') גבריאל שטרסמן, עמוס שוקן, עו"ד יעל גרוסמן, ד"ר יובל דרור, עו"ד רם תורן, אהרון לפידות, יובל שרלו, צגה מלקו, אריה שקד, עו"ד אופיר טל, אלי פלאי.

פרוטוקול 1. ההצעה שמועצת העיתונות תייצג את כלי התקשורת בהליכים משפטיים של איסור פרסום הנשיאה - כב' השופטת דורנר: יש לנו סדר יום שנשלח אליכם. הסעיף הראשון מוסף: הצעה שמועצת העיתונות תייצג את כלל התקשורת בהליכים משפטיים שמוסכמים על כולם, למשל דרישה לביטול צו גורף להסגרת מסמכים למשטרה וצווי איסור פרסום. אנחנו יכולים לקבל החלטה שאנחנו רוצים, אבל מישהו צריך ליפות את כוחנו ולהכיר אותנו ככזה. מה שאני יכולה לומר, שבשלב ראשון לעניין צווי איסור פרסום, המפכ"ל הקודם (קרדי) הקים וועדה בראשות השופטת סירוטה (היא נפטרה באמצע), המשיכו לטפל בזה ואריאל בן-דור ריכז את זה, וההמלצה שלהם היתה שאכן, לאחר 7 ימים יהיה דיון במעמד שני הצדדים אם הם רוצים להאריך. ואם הם לא רוצים להגיד את זה לעיתונאי, מועצת העיתונות תייצג אותם ותקבל על עצמה גם דיסקרציה, אבל היא תגן על נקודת המבט של עיתונות חופשית. זה היה הרעיון. הסוף היה, שהם הוציאו איזשהו תקנון – שלא הפעילו אותו אף פעם – ששם אמרו, שהם יודיעו לעיתון. אם הם יודיעו לעיתון וישאלו את העיתון אם הוא רוצה שייוצג ע"י מועצת העיתונות. אז העניין הזה, בקיצור, לא מופעל. דנינו אמנם אומר: 'יש לו תקנון, זה בסדר'. אבל לא היה מקרה אחד שהתגלגל לא למועצת העיתונות ולא לעיתונות. היו צווי איסור פרסום די ממושכים (היתה פרשת 'האוסטרלי' לדוגמא, שעיתון 'הארץ' אח"כ גם קיבל איזה מכתב נזיפה), למרות שאותו קרדי חשב שיש למשטרה בעיה עם זה. הם בעצמם לא אוהבים את הדיון במעמד צד אחד. כמובן, אני כשופטת מאוד מאוכזבת מחבריי השופטים, שנותנים לתקופות ממושכות צווים כאלה במעמד צד אחד בלי לקחת בחשבון שמדובר באיזונים שהם צריכים לעשות, ומדובר בחופש הביטוי – ככה לימדו אותם באוניברסיטה בכל הקורסים. אבל אתם צריכים להבין, מדובר בשופטי שלום, בדרך כלל תופשים אותם בלילה באיזשהו יום, נורא חשוב, הכל הולך להתמוטט והם כותבים "כמבוקש" ולפעמים הבקשה לא מנומקת. עו"ד אורנה לין: אבל נניח שהם רוצים צד שני, למי הם-? הנשיאה - כב' השופטת דורנר: לא, זה מה שאמרו: לפי הצעה, מספר ימים כן. ואח"כ – לא רק צד שני. תראי, אני נתתי בחיי גם בביהמ"ש העליון, צווים במעמד צד אחד, כי היו ענייניים ביטחוניים: 'מה, עשינו חקירות'. מה הדבר הזה "כמבוקש"? לפעמים אתה לא יודע את הסיבה, מפני שהשוטר אומר משהו – זה לא כתוב – השופט או השופטת כותבים "כמבוקש" ואת אפילו לא יודעת למה. אני תמיד מצטטת, שלמה לוין (שופט מנוסה מאוד) אומר: 'המילה הכי מסוכנת לשופט, זה 'כמבוקש'", או 'אני מסכים'. מילא, איזה שופט כתב, אבל יש לפחות נימוקים! אז זה המצב. עכשיו אני לא יודעת מה הניסוח כאן? אריק בכר – מזכ"ל המועצה: מי שהעלה את ההצעה הזו, יאיר טרצ'יצ'קי שמתנצל, כי הוא 'תקוע' שוב בבימ"ש, בענייני עבודה (זה אחד העיתונים שפיטרו מישהו), זה עלה אפרופו בקשה להסגרת מסמכים, בקשה גורפת בעניין הפגנות הבדווים בדרום לפני מספר שבועות, ושאלה אם יש צורך ויש עניין? כי כפי שאמרה הנשיאה, אנחנו לא יכולים להתפרץ לביהמ"ש, אלא מישהו צריך לבקש מאיתנו לייצג אותם ולא בטוח שכולם- לכל עיתון יש את הריטיינר שלו. הנשיאה - כב' השופטת דורנר: עמוס, אתה יושב פה, איך זה נראה לך? הכי טוב שאתה תיוצג כעיתון 'הארץ' אבל במצב שהם לא רוצים, כי הם חושבים שזה מי יודע מה, האם היית נותן בהחלטה, יפוי-כוח למועצת העיתונות? מה שעשיתי אז, שחשבתי שהעניין מסתדר: יורי גיא-רון עוד היה, וסיכמנו שעו"ד יתנו איזה פרו-בונו, בהתנדבות למען הגנה על חופש הביטוי. רק שאנחנו, כמובן, צריכים את ההסכמה של העיתונים. אתה המו"ל היחיד שיושב היום פה, אני שואלת אותך, כדי לראות, מכאן ללכת הלאה. עמוס שוקן: אני חושב שבסה"כ זה כיוון חיובי. זאת אומרת, אנחנו עושים את זה וגם עיתונים אחרים עושים את זה מדי פעם. אולי זה יותר נוח לעורכים לעבוד ישירות עם עוה"ד שהם עובדים איתם כל הזמן, הנשיאה - כב' השופטת דורנר: כן, אני לא מדברת בסיטואציה שמערבים אתכם. בוודאי שעדיף, זה עו"ד שלכם. אבל בסיטואצית ביניים, מדברים על מקרים – בימים ראשונים לא, אבל דברים יותר ממושכים, 7 ימים. אני חושבת שצריך להיות מישהו שיגן על האינטרסים של העיתונות. אם זה נראה לכם, ואולי אתה יכול לשכנע עוד מי מהקולגים, אני חושבת ש- חבל שיאיר איננו – יהיה יפוי-כוח או מכתב למשטרה, לפי התקנון שלהם (ויש להם את התקנון הזה), אתם יכולים להודיע: א. שאתם עומדים שהתקנון יבוצע. קודם כל, הם לא מבצעים אותו ואתם בהחלט מייפים את כוח- אם אני אקבל כמה מכתבים כאלה, אני אשוב, כי בינתיים בלשכת עוה"ד יש חילופי גבריי – עד שזה יתגבש אולי לא יהיה גבריי, אולי לא יהיו חילופים. יש רק בחירות, אפשר לבחור את אותו אדם - זה מעודד אותי מה שאתה אומר, אז אפשר לגלגל את זה הלאה, אריק. אז תראה הלאה ונוכל להפעיל את זה. לפני שאתם מביעים דעתכם, תדעו לכם שהיום למשטרה יש תקנון שהם קיבלו אותו באישור היועץ המשפטי לממשלה. הנהלים שאושרו ע"י היועץ המשפטי לממשלה, שעפ"י הנהלים האלה, אם יהיה יפוי-כוח כזה, אז יפעלו. כל מה שאני צריכה, זה יפוי-כוח. שואל: השאלה שלי, לא אם המשטרה מסכימה או לא מסכימה לנהלים, אני שואל שאלה מעשית עכשיו: נגיד הנה מתברר היום דיון בביהמ"ש, והמשטרה מבקשת לסגור את הדלתיים מטעמים שיש לה, הנשיאה - כב' השופטת דורנר: (מדברים יחד) משבעה ימים. שואל: עכשיו, הפניה הזאת למועצת העיתונות זה מכתב או אי-מייל לאריק או אליך? הנשיאה - כב' השופטת דורנר: כן, אם יהיה לי יפוי-כוח של העיתונים, הם פונים ומודיעים לפי התקנון: דעי לך, אנחנו בעניין זה וזה, אנחנו כמובן מתחייבים לזה, עומדים לבקש הארכה של צו במקום זה וזה, מבקשים לקיים דיון במעמד שני הצדדים ואתם תהיו הצד השני. ואז אם נקבל הודעה כזאת, אנחנו נדאג לכך שיתייצב עו"ד, יקבל מהם את המינימום שהם צריכים לקבל: החלטה של השופט והנמקה, ויהיה דיון. שואל: למה הצד השני לא יהיה העיתון ששם הנושא נדון? אריק בכר – מזכ"ל המועצה: במרבית המקרים העיתונים, או לפחות אחד מהם, יודעים על כך שיש סיפור שהוא סודי כך או אחרת, והולך להיות (או אולי כבר מוצא) צו. במקרים האלה יש פחות בעייתיות, משום שלעיתון יש את הריטיינר שלו והוא שולח אותו. יש לך מקרים בודדים יחסית, של מה שנקרא super injunction שאף אחד לא יודע שיש כזה דבר. קח את מקרה 'X' למשל. אף אחד לא ידע שהסיפור הזה קיים, והשאלה אם זה ראוי שהמשטרה תחזיק את זה 'קרוב לחזה' במשך שנתיים, או שתביא מישהו שאמון עליה, יודע לשמור- הנשיאה - כב' השופטת דורנר: האמת היא מספיק לי עיתון אחד, מפני שאם עיתון אחד שאני מייצגת אותו, מספיק לי. אם הם דוחים ואחרים לא באו – לא באו. אבל אם הם מקבלים את ההתנגדות שלי, אז פותחים את 'העסק' וכולם נהנים. אבל אנחנו צריכים לפחות עיתון אחד. שואל: ומי ייצג את מועצת העיתונות? הנשיאה - כב' השופטת דורנר: אז לא הקשבת: אמרתי שהעניין התעורר – גיא-רון הבטיח לי במסגרת החבר'ה הצעירים שיש לו, ואורנה גם מתמצאת בזה – שהוא ידאג לי והוא אמר שהוא קיבל גם החלטה וטיפול, שאנחנו נעשה שיתוף פעולה ויהיה לי ייצוג. הבעיה הטכנית שלי, היא לא מי ייצג אלא לקבל יפוי-כוח. ההיפך הוא הנכון. עכשיו, דברי עמוס שוקן, מאוד מעודדים. שואל: הכוונה היא, שעו"ד ייצג את ה-? הנשיאה - כב' השופטת דורנר: בוודאי עו"ד, אלא מי? אגב, כדי להשלים את התמונה: כאשר חשבתי שהעניין מסודר, זה הגיע למליאת מועצת העיתונות וקיבל כמובן, אישור של פה-אחד. כך שמבחינתנו, מבחינת המוסד הזה, כמובן אני מביאה לכם עוד פעם, מפני שהעניין לא הלך. אבל מבחינת האישור של מועצת העיתונות – זה קיבל אישור. כל מה שהייתי צריכה בסיבוב הזה כדי להפעיל את זה, זה עיתון והמשטרה שעשתה נוהל שהיא תקיים אותו. יחיאל לימור: התהיה שלנו, היא האם להופעה של נציג מועצת העיתונות, יש רק פן משפטי או גם פן ציבורי? הנשיאה - כב' השופטת דורנר: אני מיד אענה לשניכם, וזה צריך להיות ברור פעם לתמיד: אנחנו עושים כל מיני פעולות. אנחנו עושים פעולות ציבוריות, אנחנו פה מקבלים החלטה שבכלל צווי איסור פרסום זה פוגע בחופש העיתונות, מעמד צד אחד, זה ציבורי. כאשר אנחנו יכולים להגיד: 'החוק של איסור לשון הרע, החומרה שהכניסו בו, זה גורם לצינון חופש העיתונות' – זה ציבורי; אבל כאשר אנחנו מצטרפים לביהמ"ש העליון, כידיד ביהמ"ש (ואורנה עשתה מלאכה זו), אנחנו – אורנה פועלת בפן המשפטי, כלומר, נוסף לציבור שאנחנו נותנים, אנחנו רואים את עצמנו גם אנשים מעשיים ואנחנו נותנים (רק שיתנו לנו), את השירות, ועושים את זה בהתנדבות, חינם, כלומר עוה"ד. יחיאל לימור: ובכל זאת, כיוון שלפחות בדיון בערכאה שעליה מדובר, של צו איסור פרסום במעמד שני צדדים, זה לא רק היבט משפטי. הרי התביעה להסרת צו איסור פרסום, היא תביעה ציבורית – זכות הציבור לדעת – ושאלתי: האם לא היה ראוי, במקרה כזה, שנוסף לעוה"ד שייצג פרו-בונו, יופיע גם אחד מנציגי הציבור במועצת העיתונות – במקביל – אריק בכר – מזכ"ל המועצה: לא יתנו לך, כי קרוב לוודאי שמדובר בדברים סודיים. הנשיאה - כב' השופטת דורנר: אני מבינה מה שאתה אומר, התשובה היא שלילית כי ככה לא פועל בימ"ש. אריק בכר – מזכ"ל המועצה: לא יתנו לך. הרי אתה עוסק בחומר שהוא סודי: או ביטחוני או פלילי חקירתי. לא יתנו לך! הנשיאה - כב' השופטת דורנר: נצטרך לבחור עו"ד שיש להם סיווג ביטחוני וזה מסובך. התשובה היא: אי אפשר. אני הייתי שמחה גם לאפשר לך לדבר, או לחברים שלנו פה, אבל מבחינה משפטית זה אי אפשר. התחום הוא אחר. אתה תדבר ואני אדבר – אני גם לא אופיע, בבימ"ש שלום, וגם אין לי רישיון עו"ד. אבל זה לא מונע מאיתנו, להיפך, התפקיד הציבורי שלנו הוא פה, ואנחנו חייבים לומר דברים. שייקה קומורניק: יש פה שני נושאים שהם קצת שונים: 1. צווי איסור פרסום; 2. הנושא שאריק הזכיר אותו, של בקשה של המשטרה (או דרישה) להסגיר חומרי צילום שהם צילמו ב-, הנשיאה - כב' השופטת דורנר: זה אנחנו הופענו, אורנה, כ'ידיד בימ"ש', הופענו ב'מקור ראשון', ויש לנו הלכה מאוד טובה. פה העיתונאי מיוצג, זה הם לא יכולים לעשות-, אריק בכר – מזכ"ל המועצה: אתה שואל לגבי הבדוואים לאחרונה? שייקה קומורניק: בדיוק. יש שם פרילנסרים גם, יש כל מיני עיתונאים שהם לאו דווקא בהכרח קשורים במערכות עיתונים, ומן הראוי שהמועצה תיקח חלק יותר אקטיבי ותייצג אותם, הנשיאה - כב' השופטת דורנר: נכון, אתה צודק במאה אחוז. אנחנו באמת יכולים להעיר על זה. אני רק יכולה לומר לכם: מאוד רציתי לדבר בציבור, כי חשבתי שזה ממש שערוריה העניין הזה, והוזמנתי לדבר בערוץ 1 (או 2), אני כבר לא זוכרת. הם הגיעו ללשכתי וראיינו אותי. ואז המשטרה חזרה בה. הרי אתם פה, העיתונאים, מבינים את זה. ברגע שהמשטרה חזרה בה, זה 'איטריות קרות'. אבל כמובן שאתה צודק, ובהחלט זה עניין ציבורי לגמרי. וודאי, וודאי. הם עושים את זה גם במעמד צד אחד. אבל זה עניין שהם עושים תמיד במעמד צד אחד. עו"ד אורנה לין: רק אם אפשר להשיב: זה שני דברים שונים. יש הליך שבו המשטרה פונה לבימ"ש – ברוב המקרים – ומבקשת חיסיון על חומר מסויים, ע"מ שכלי התקשורת לא יפרסמו את החומר הזה (לא רק כלי התקשורת אבל בראש ובראשונה הם), מי שיודע מזה במקרה, יודע מזה במקרה. אבל אם לא, מדובר בפניה שהיא חסויה כי לא המשטרה ולא ביהמ"ש מספרים על זה. מה שאנחנו מדברים עליו כרגע, זה נוהל משטרתי שיחייב את המשטרה אחרי תקופה מסויימת – 7 ימים – לגלות את עצם קיומו של ההליך הזה, גם למועצת העיתונות, ע"מ שמועצת העיתונות תייצג את ציבור כלי התקשורת, ותהיה צד שכנגד לבקשה הזו. בחלק מהמקרים, המשטרה לא מצליחה לשמור על חיסיון מלא, ואז אחד מכלי התקשורת מגלה את זה ובעצמו מבקש את הסרת החיסיון, ואז הוא לא צריך אותנו(או אולי כן), זו סיטואציה אחת. יש נושא אחר, שזה הנושא של חיסיון של מקורות עיתונאיים, שזו הסיטואציה של 'מקור ראשון' ושל הבדוואים וכו'. זה מקרה אחר. במקרה הזה מדובר על עיתונאים שיש להם חומר כזה או אחר שהמשטרה מבקשת אותו, ואז הם מבקשים להגן על חיסיון המקורות שלהם וגם שם הם יכולים, לדעתי, לפנות אלינו בבקשה והם גם פונים, וכבר הופענו בבתי משפט וייצגנו את אותם עיתונאים שפנו אלינו וביקשו מאיתנו לסייע להם לשמור על חסיון המקורות שלהם. אבל זה שני דברים שונים: זו פניה של עיתונאים, ופה מדובר על נוהל משטרתי. אריק בכר – מזכ"ל המועצה: הנחתי בפניכם את הצעת החוק של נחמן שי. צבי רייך: בעיקרון, טוב מאוד שהמועצה ואחרים ייכנסו לתוך התווך הזה של צווי איסור פרסום, משום שזה גובל לפעמים בהפקרות ושימוש יתר באמצעי הזה, שהוא שימוש לא טוב. חשוב להיכנס לתוך המקום הזה. דא-עקא, שהתחום הזה של צווי איסור פרסום, העיתונות משחקת בו – ובצדק ואין לי שום בעיה עם זה, במימד התחרותי. כלומר, 'צו איסור פרסום הוסר לבקשת ערוץ 2', 'הוסר לבקשת ידיעות אחרונות' והם מתגאים בזה, וטוב שכך, זה בסדר. טוב שיתחרו, טוב שיחפשו. הבעיה היא – בואו נחשוב – בספורים חשובים הם לא רוצים את מועצת העיתונות באמצע, כי הם ירצו את זה לעצמם; בסיפורים לא חשובים, אין להם אינטרס בסיפור ואז הם שוב לא רוצים את מועצת העיתונות, משום שהסיפור לא מעניין אותם. אז אם תמצא דרך – בעיקר דאגתי לא לסיפורים החשובים והיוקרתיים, שם העיתונות לא תיתן לאף אחד להיכנס לה באמצע – עיקר דאגתי הוא מה קורה בסיפורים הלא חשובים, שיש בהם היבט חשוב של 'הביאס-קורפוס' או דברים אחרים, הנשיאה - כב' השופטת דורנר: אני תמיד רוצה שהעיתון יטפל בזה, מי רוצה לטפל לבד? אנחנו מדברים על צווים, ויש כאלה, שהמשטרה מצליחה לשמור. לא שומרים עליהם, ואת אלה דווקא הם מאריכים בלי סוף. כדאי לראות, אחת ההצעות של נחמן שי – ואני מברכת על כך – זה אפשרות לצמצם לתקופה. היום נותנים צו איסור פרסום, זה in-determinate, אז אני אומרת, לכן המשטרה הוציאה נוהל וועדה ציבורית ו'ירקו דם'. כדאי לקרוא את הדו"ח (אני מבינה שזה באינטרנט), עשו פה עבודה רצינית: הגישו דו"ח, קיבלו חומרים. מה שאני עונה לחיליק, כי אני מבינה אותו, הוא אומר: כיוון שזה היבט ציבורי, למה בבימ"ש לא יופיע עו"ד ולא איש ציבור? כי זה הפרדה. זה אי אפשר, לא מבחינה מקצועית, זה פשוט אי אפשר. יובל דרור: אני אגיד שני דברים: 1. במקרה של super injunction כמו שאריק אומר, שזה צו איסור פרסום על עצם קיומו של צו איסור הפרסום, אין כזה מצב שהעיתון לא מתעניין. כאשר יוצא צו איסור פרסום כזה, זה סיפור חשוב. זאת אומרת, אין מצב שבו העיתון יגיד: אה, זה לא מעניין אותי, הסיפור לא חשוב. ברור לגמרי שזה חשוב, הנשיאה - כב' השופטת דורנר: עצם העובדה שזה איסור פרסום, זה 'שמח'. יובל דרור: בדיוק. והדבר השני, אני רוצה להגיד בקצרה: אני פשוט לא רואה איך אפשר להתנגד להצעה הזאת, אני פשוט לא מבין איך אפשר להתנגד להצעה שאומרת: מועצת העיתונות תייצג את זכות הציבור לדעת, במקרה שאין אף גוף מכורח העניינים, שלוקח את זה. הנשיאה - כב' השופטת דורנר: לי מספיק אם עיתון 'הארץ' יודיע על התקנון, אני לא צריכה על אלף עיתונים. אם עיתון אחד, אני הולכת על זה ואז, אם אני מצליחה – עשינו את המלאכה. 2. הוועדה המקצועית הנשיאה - כב' השופטת דורנר: אתם צריכים להציע את תחומי הטיפול. צריך לקבוע קוורום ברור. אריק בכר – מזכ"ל המועצה: הוועדה המקצועית התכנסה היום אחה"צ לישיבת בכורה. הבנתי מעמוס שפירא שהוא נבחר ליו"ר הוועדה (אבל נאלץ ללכת לעיסוקיו הרפואיים). בקצרה, מה הרעיונות שעלו שם – כי מקור הסמכות של אותה וועדה זה הוועד המנהל, שזה הנשיאות. יש לנו את עו"ד רם תורן שנמצא פה כדי לוודא שאנחנו עושים את הדברים נכון. אז אולי עמוס יוכל לספר מה עלה שם? עמוס שוקן: עלו כמה דברים שאינם בהכרח קשורים: 1. תפקיד הוועדה צריך לחזק את הקשר בין מליאת המועצה לבין הנשיאות. כי נוצרה איזו הרגשה שהמליאה מנותקת ממה שקורה. היה דיון אם הוועדה המקצועית היא זאת שצריכה להציע דרכים איך לחזק את הקשר הזה; בנושא אחר, עלתה השאלה אם הוועדה המקצועית צריכה לקדם יוזמות שהמועצה תעסוק בהם, כמו למשל הטיפול במודל העסקי של העיתונות ובעתידם של העיתונים וביכולתם לעבוד, באם יהיו בעתיד אמצעי תקשורת שיוכלו לפרנס אותם ושהעיתונאים יוכלו למצוא פרנסה בתעסוקה העיתונאית ומה יכולה מועצת העיתונות לתרום לכך. אני חושב שהדיעות שהובעו שם, נחלקו, הייתי אומר, בצד היותר קיצוני, בין חיים שיבי לביני – שאני אמרתי: למועצת העיתונות יש בעצם תפקידים מוגדרים, שזה תקנון האתיקה של מועצת העיתונות, העדכון שלו במידת הצורך וקיומם של בתי הדין לאתיקה, שתפקידם לדון בתלונות על חריגות אפשריות של אמצעי תקשורת, מן התקנון; הדבר השני, זה לייצג את האינטרס של הציבור בעיתונות חופשית, בציבור ובמוסדות הכנסת בעיקר. הנשיאה - כב' השופטת דורנר: לפי התקנון אכן כך, עמוס שוקן: אני לא רואה את אפשרותה של מועצת העיתונות ואני לא חושב שזה חלק מתפקידה, לעסוק בפתרונות לערעור המודל העסקי של העיתונות או של אמצעי התקשורת, ושגם בפועל אין לה את היכולת לעשות את זה ושאמצעי התקשורת בעצמם, צריכים למצוא את הפתרונות האלה. חיים שיבי, היה הרבה יותר מוטרד מהסכנה – גם אני מוטרד ממנה, אבל הוא חשב שהסכנה לקיומה של עיתונות שיכולה לתת פרנסה לעיתונאים כפי שהיה בעבר ועדיין במידה לא מבוטלת גם היום, למרות כל הקשיים, מחייבת את מועצת העיתונות להתגייס כדי לקדם פתרונות בין אם זה מימון ציבורי ובין אם זה פתרונות אחרים לסוגיה הזו. נדמה לי שזה פחות או יותר, מה שדיברנו. חיליק לימור: רק לסכם, שהוועדה הזאת צריכה אולי לרכז יוזמות, לעורר יוזמות, ומצד שני אם יוטלו עליה משימות- הנשיאה - כב' השופטת דורנר: לא יוטלו. הוועדה צריכה ליזום. אני רוצה נייר מכם. אתם וועדה מאוד מכובדת, טוב שתדברו ביניכם ותגיעו לאיזה הסכמות ופשרות (לכן יש מכל מיני- יש מו"ל, יש עיתונאי ויש אנשי ציבור), תגיעו להסכמות, תעלו את זה על נייר מסודר, נביא את זה בפני הנשיאות, המליאה וכל המוסדות שהיועץ המשפטי יגיד לנו, נקבל לזה אישור ותשבו לעבוד. מבחינתי, כנשיאת מועצת העיתונות, זה המלצות וככל שאתם מוכנים לקבל על עצמכם דברים – אתם כבולים, כמובן, במסגרת התקנון. אני חושבת שאפשר לפרש ולומר שבמסגרת חופש העיתונות, גם האפשרויות שהעליתם – שעמוס הסתייג מהם – יכולות להיות חלק. הרי אין חופש עיתונות בלי עיתונאים חופשיים וכו'. אפשר לתת לזה פרשנות. אבל מה שאנחנו צריכים, הוא תגידו מה שאתם רוצים, מבחינתי אתם יכולים לנסח נייר מוסכם רחב, ותשבו ותציעו ואנחנו נבדוק את זה. בשלב זה אנחנו צריכים דבר יותר מוחשי. חיליק לימור: אם היית בישיבה, היית רואה כמה שרוח הדברים שלך שונה לחלוטין, מרוח הדברים שהיתה בישיבה. כי דבר אחד לא דנו בו: בסמכויות, במסגרות פורמאליות, הנשיאה - כב' השופטת דורנר: אני יודעת למה יש וועדה. אני ביקשתי, אני הטלתי עליכם. זאת אומרת, אני יכולה להציע. אנחנו יכולים אריק ואני לשבת, לעשות נייר ולהביא את זה. אני לא רוצה. להיפך, אני מאוד שמחה שיש וועדה כזאת שרואה את הבחירה ובמה היא רוצה לעסוק. אני רוצה מאוד לתת לכם יד חופשית, לכן ביקשתי את זה. אמרתי לאריק להגיד את זה, אני רוצה שתשבו ותגידו תוך כדי שיחה איתכם, במה אתם יכולים להמליץ ולהניע את מועצת העיתונות, את הנשיאות, את המליאה, בדברים שאתם יכולים לעשות – כי יש לי כל מיני רעיונות יפים, אבל ההמלצות האלה גם צריכות להיות פרקטיות. אני מציעה ומבקשת, שתנסחו נייר רחב שיתן לכם – אפילו גם לא תמליצו, (יותר טוב תמיד, לקחת לך איזשהו מודל רחב מאשר מודל צר), ואז אתם קובעים לעצמכם את סדר היום. אתם לגמרי אוטונומיים, רק מבחינה טכנית אנחנו חייבים, לצורך התקנון שלנו – אילו לא היה תקנון, אילו לא היינו עמותה, אז לא היתה בעיה: הייתם יושבים, מציעים כל מיני הצעות. אנחנו צריכים, כך הוסבר לי, איזושהי מסגרת. אז תמסגרו את זה, אם לא היום אז בפעם הבאה. עמוס שוקן: ביקשתם דיווח על מה שהיה בישיבה, אז תני לחיליק להתחיל. חיליק לימור: הדבר היחיד שלא דנו בו בישיבה – ותקן אותי אם אני טועה, עמוס – בנושא הפורמאלי של סמכויות, כי זה בכלל לא היה הנושא. הנושא היה איך אפשר להעלות רעיונות ואיזה סוג של רעיונות אפשר, כדי לחזק את הקשר בין האקזקוטיבה לבין הנשיאות לבין חבריי המליאה, ועמוס שרטט את הטווחים של הפעילות, בין פעילות כזו או אחרת. אבל זה בכלל לא הגיע לכלל סיכום, וודאי לא ברמה הפורמאלית. כל מה שנאמר שם: שיש רצון של רבים מחבריי המועצה שאתם נפגשים אחת לכמה חודשים - חלקם לא מצליחים להגיע לכדי ביטוי בישיבות המליאה או בישיבות הנשיאות – ולכן יש יוזמות. ואז, כשיעלו היוזמות האלה, הוועדה הזאת לא ברמה הפורמאלית אלא ברמה הפרקטית, תנסה להציע הצעות כדי לשפר את מעמדה של מועצת העיתונות, כדי לשפר את הקשר בין חבריי המועצה לבין האקזקוטיבה, ולכן כשאת אומרת- אני חייב להודות – אני לא מבין את המשפטיזציה של הוועדה הזאת. הנשיאה - כב' השופטת דורנר: אנחנו עמותה, היועצת המשפטית שלנו- חיליק לימור: סליחה, דליה, את קוטעת אותי, הנשיאה - כב' השופטת דורנר: לא, אני עכשיו מדברת. אני רוצה להשלים משפט, אח"כ תדבר. אין לי משפטיזציה. חיליק לימור: לא, אני נורא מצטער, הנשיאה - כב' השופטת דורנר: רק רגע, תן לגמור משפט ואח"כ אני אשמע אותך: אני לא רוצה משפטיזציה, אבל אנחנו רשמנו עמותה אז יש לנו איזה בעיות קצת פורמאליות, זה הכל. אני מבינה אותך, אתה צודק 100%, אני לא צריכה את זה. אם היועץ המשפטי שלנו אומר שלא צריך את זה, אז לא צריך. אני בטח לא צריכה את זה. אריק בכר – מזכ"ל המועצה: אולי נשמע מעו"ד רם תורן, פורמליסטית מה אנחנו צריכים? הנשיאה - כב' השופטת דורנר: אם אני לא צריכה את זה, אני לא צריכה את זה. אל תכעס. אני פשוט הסברתי לך שאין משפטיזציה, אבל רשמנו 'עמותה'. ברגע שרשמנו 'עמותה', אז מבחינה מסויימת קנית לך 'מפטיר', כי יש כללים: אתה צריך זה ואתה צריך קוורום ואתה צריך זה. חוץ מזה אין לי שום בעיה. רם תורן: אני מכיר את העסק הזה עד כאן, אני נתקלתי בחיי בכמה עמותות. הנשיאה - כב' השופטת דורנר: אני לא מכירה. אני לא ניהלתי שום עמותה חוץ מזה, וגם זה בקושי, ואני אשמע אותו. מה שהוא יגיד, נעשה. רם תורן: האמת היא, שתיקון התקנון כבר נעשה, הוא עדיין לא אושר אצל רשם העמותות אבל הוא תוקן והוסף סעיף 10 לתקנון: שבעצם קבע שתוקם וועדה מקצועית ושהוועדה המקצועית תפעל בכפוף להנחיות הוועד המנהל "לצורך בחינה וייעוץ בדבר פעילויות העמותה השונות, לרבות-" זאת אומרת, מבחינה פורמאלית, מבחינת תיקון התקנון ואת הקוורום הדרוש, זה קיים. עכשיו, אם רוצים ליצוק לזה קצת יותר תוכן, זה כבר לא חייב להיות בתור תיקון התקנון. אפשר לקבוע שם נהלים או משהו כזה יותר פרוצדוראלי מבחינה פנימית. מבחינת תיקון התקנון, זה כבר בוצע – טרם אושר. עדיין ביקשו מאיתנו כל מיני הבהרות והסברים. הנשיאה - כב' השופטת דורנר: אם אתה חושב שיאשרו את זה בצורה כללית, מבחינתי- הוועדה תחליט מה שהיא רוצה. דובר: אתה ידעת שזה בתקנון? אריק בכר – מזכ"ל המועצה: זה היה בישיבה הקודמת, אני לא הייתי אבל הבנתי שזה אושר בישיבה הקודמת. אני יכול להקריא לך עוד פעם, נקבע בישיבה הקודמת (כמו שאמרתי לך, לא הייתי): "תוקם וועדה מקצועית שתפעל בכפוף להנחית הוועד המנהל, לצורך בחינה וייעוץ דבר פעילויות העמותה השונות לרבות תכנון התקציב. הוועדה המקצועית תורכב מ-7 חברים מקרב חבריי המליאה, והרכבה יהיה כלהלן: 3 נציגי צבור; 2 נציגי עיתונאים; 2 נציגי המו"ל והעורכים. מניין חוקי לפתיחת אסיפות הוועדה המקצועית – לפחות נציג אחד מכל סוג מהנציגויות. בהיעדר מניין חוקי, לא תתכנס הוועדה". זה כל הסעיף, זה הסיכום לתקנון. רם תורן: אז עכשיו, אם כך, אני מבין נכון, אני קודם כל אבקש לקבל מהוועד המנהל, הנחיות. זה מה שכתוב: תנו לנו את ההנחיות, אח"כ אנחנו- הנשיאה - כב' השופטת דורנר: אני נתתי לך הנחיות. ההנחיות שאני ביקשתי להעביר בשם כולנו – כך החלטנו, אני לא יודעת אם שמת לב – שאנחנו נקים וועדה והוועדה עצמה שתהיה חופשית לגמרי, תתכנס ותחליט באיזו מסגרת- רם תורן: אני מבין שהוועדה הוקמה. עו"ד אורנה לין: בואו נחזור לתכנים, לא לפרוצדורות. בפרוצדורות, מעמדכם הנכבד מעוגן ואף מעוגן בתקנון. הנשיאה אומרת: אני נותנת לכם מנדט רחב ככל האפשר, זאת אומרת שאתם יכולים לשבת בוועדה המקצועית ולנסות לתת אפילו תוכנית עבודה לנשיאות, למליאה, לכל המוסדות, לפי נושאים שאתם חושבים שמועצת העיתונות צריכה להידרש אליהם. כמובן, שהוועדה המקצועית גם יכולה להידרש לנושא מסויים כזה או אחר, כשהוא עולה. כי הרי לא תמיד אפשר לצפות מה יקרה, פתאום עולה משהו אחר. אבל המנדט שלכם הוא הרבה יותר רחב, אתם יכולים לשבת ולהגיד: אנחנו חושבים שבשנת 2014 מועצת העיתונות צריכה לשבת ולהידרש לנושאים הבאים. אנחנו נעשה את זה. הנשיאה - כב' השופטת דורנר: אני מאוד מעוניינת שתבחרו את הנושאים שלכם בצורה הכי רחבה שאפשר. אלא מה, אתם צריכים להגיע – וזו ההנחיה שאני יכולה לתת, כי אתם כמה אנשים – אתם צריכים להגיע לאיזושהי הסכמה, כי יש הרבה דיעות: א' אומר ככה; ב' אומר ככה; בסוף אומרים: ברור לגמרי שבג' אנחנו מסכימים. בואו נטפל בג'. חיליק לימור: למה זה חשוב? אם בכל מקרה זה המלצות, ואם אפשר להגיש 2 המלצות, בכל מקרה צריך לקבל המלצה מה לאמץ. למה צריכים להגיע להחלטה- הנשיאה - כב' השופטת דורנר: כדי שנדע מה אתם רוצים. אז למה אני צריכה וועדה? כל אחד יגיש מה שהוא רוצה. בשביל זה יש וועדה, מדברים אחד עם השני, כך נדמה לי. על כל פנים, אני לא מתערבת, אם אתם רוצים להגיש שתי הצעות – תגישו מה שאתם רוצים. ההנחיות שלי הן שיש לכם מנדט רחב מאוד, לטפל בכל מה שאתם רוצים. אני הייתי ממליצה, שתגיעו להסכמה, זה יהיה יותר נוח. זה גם יותר נוח לגוף הזה, שאם וועדה מכובדת, יש לה קוורום והיא מגיעה להמלצה ויש לה הסכמה, סימן שיש בזה משקל יותר כבד. אבל איך אתה אומר? למה הם צריכים להגיע להמלצה. אחד יגיד שחור, אחד לבן, נביא את זה. לא בעיה. מבחינה פרקטית אני הייתי ממליצה – אבל זאת לא הנחיה. ההנחיה היא רחבה, תשבו, תכתבו אבל, שנדע ונוכל להתכונן ולחלק לחברים: שנעשה את ההכנות הדרושות. דובר: לא דובר על זה שהוועדה הזאת קודם כל עוסקת בתכנון תקציבי? אריק בכר – מזכ"ל המועצה: לא קודם כל. גם תכנון תקציבי. העניין היה כך: לנו הוצג תקציב, היו בו הרבה פרטים. בסופו של דבר אמרנו – אחרי דיון – שאנחנו לא מסוגלים לקבל החלטות מהותיות בעניין הזה, ואנחנו רוצים שתמונה חבורה של אנשים שיושרתה לא מוטלת בספק, והם יגנו על המועצה ועל הנשיאה ועל המליאה וגם על תפקידנו שהוא כמו דירקטורים. זאת אומרת, אנחנו פה מאשרים דברים, שיהיה מישהו מאיתנו שיבדוק את הדברים בקפידה. מי שרוצה, שיחזור לפרוטוקול המקורי ולראות. זו היתה עילתם המרכזית של הדברים, להגיע למצב שאנחנו יכולים בשקט לשמוע מהוועדה המקצועית: 'רבותיי תאשרו', ואנחנו כמו חותמת גומי יכולים להרים יד ולדעת שהדברים נבדקו בקפידה מטעמנו. תחזרו לפרוטוקול, תראו. רם תורן: אם יורשה לי, מבחינת הדין – הם יכולים כמובן לדון בזה, אבל זה לא התפקיד הסטטוטורי של הוועדה המקצועית הזאת. מי שצריך לאשר ולהמליץ על הדברים האלה, זו וועדת הביקורת שהיא ממליצה לאסיפה הכללית. קבעו פה בתיקון התקנון, שזה "לרבות תכנון התקציב". זה בסדר, אבל בסה"כ הוועדה הזאת היא וועדה ממליצה. זה משהו שלא קיים בחוק, אין בעיה להקים אותה ובסדר, היא קיימת, היא ממליצה. הנשיאה - כב' השופטת דורנר: יכולים גם לעסוק בתקציב. היא ממליצה, זה לא במקום וועדת הביקורת. אריק בכר – מזכ"ל המועצה: בואו נסכם כזה דבר: הרי התקציב עולה פעם אחת בשנה. לפני שאני מביא את התקציב לאישור הנשיאות והמליאה, נכנס את הוועדה, שם יוכלו לשאול שאלות בניחותא, ואז כפי שאתם אומרים, יותר קל אח"כ בגופים הגדולים יותר. הנשיאה - כב' השופטת דורנר: אבל עדיין אתם צריכים לתת לנו המלצות. אריק בכר – מזכ"ל המועצה: המלצות גם, למשל אם מישהו יש לו רעיונות לאיזה השתלמויות אתיקה למשל, ובמיוחד להשיג מקורות מימון לדברים האלה (שזה תמיד העסק ש'תוקע' את העניינים). הנשיאה - כב' השופטת דורנר: כל המלצה טובה, זה כמו בכנסת עם הצעת חוק, אז צריך להציע גם מקורות מימון, כי אנחנו בצרות – שלא תהיה לכם טעות. אריק בכר – מזכ"ל המועצה: יאיר טרצ'יצ'קי הצטרף אלינו עכשיו, ואפרופו מה שדיברנו, אבל לא סיכמנו שום דבר, יש לנו גם את הצעת החוק של נחמן שי שהנחתי בפניכם, ועלתה השבוע בוועדת שרים לחקיקה; וגם את ההצעה שהעלה יאיר בנושא של התאגדות גופי תקשורת אחדים, להתמודד עם בקשות לא סבירות של המשטרה או של רשויות אחרות. יאיר, אתה רצית להוסיף משהו לעניין הזה? כי אנחנו דיברנו על זה. עמוס הביע תמיכה עקרונית בעניין. השאלה היא, איך באמת מביאים את זה לכדי מימוש, בפעם הבאה שאנחנו ניתקל באיזשהו צו כזה. הנשיאה - כב' השופטת דורנר: אני אמרתי – ואתה לא היית, יאיר – אמרתי שאם עיתון 'הארץ' יודיע למשטרה שלפי הנוהל שלהם – שהם לא מקיימים אותו – יהיה מצב עניינים כזה, ואז הוא מייפה את כוחנו, מספיק לי עיתון אחד כדי לייצג את הנושא. אני לא צריכה 100 עיתונים. זה המצב, אבל אני אשמע אותך. יאיר טרצ'יצ'קי: אני מתנצל שאיחרתי, פשוט הייתי עד עכשיו בביה"ד לעבודה בפרשה של פיטורי יו"ר וועד חרדי, ב'חדרי חרדים'. ההצעה שהצעתי, היתה בעקבות הסיפור הזה שביקשו בהפגנות של הבדוואים מכל כלי התקשורת, להעביר את כל הצילומים. ארגון העיתונאים ישר קפץ לטפל בזה, וראינו שבמקביל 'הארץ' טיפלו בזה, ו'חדשות 2' והרבה מאוד גופי תקשורת – זה היה משהו שהיה ברור שהוא בקונצנזוס. הנשיאה - כב' השופטת דורנר: הם חזרו בהם. כשאתה לא היית פה, סיפרתי שחשבתי שצריך לעשות קמפיין ציבורי כי שלחו לי מהטלוויזיה לראיין וכל הסיפור, וביטלו את זה אחרי שהמשטרה חזרה בה, בגלל הקמפיין הציבורי. יאיר טרצ'יצ'קי: אני ראיתי במקרה הזה, שא' היתה הסכמה ממש גורפת, כל כלי התקשורת, ארגוני העיתונאים, גופים ציבוריים אחרים. ומצד שני, זה הרגיש לי במידה מסויימת איזשהו בזבוז משאבים כי כל כך הרבה גופים עבדו על אותו דבר, גם בזבזו כסף וגם בזבזו זמן. אז אני חושב, שבדיוק בשביל הדברים האלה, צריך למצוא את הדרך לחבר את המשאבים ונראה לי, מועצת העיתונות היא בדיוק המקום שלאו דווקא ברמת המימון אלא ברמת להיות זה שמסנכרן את זה. עכשיו, זה לא רק מול עניינים של משטרה, זה יכול להיות גם בכל פרשה אחרת שיש עליה הסכמה וצריך בה איזשהו טיפול משפטי. שלחתי לאריק, הצעתי כמה דרכים לעשות את זה: א. אפשר ברמת יועץ משפטי אחד ושכולם ישתתפו במימון שלו. אבל מאחר שכלי התקשורת, גם ככה עובדים עם יועצים משפטיים קבועים – אם זה המשרד של מיבי מוזר ול'חדשות 2' יש את משגב נקדימון, ולכל אחד יש את שלו – הם לא ירצו לממן פעמיים, אז יכול להיות שמה שצריך לעשות זה מין פול כזה או מין סבב, שפעם אחת היועץ המשפטי מיבי מוזר עושה פעם אחת את הבקשה בשם כולם, ופעם אחת ישגב נקדימון ופעם מישהו מטעם ארגון העיתונאים וכו' וכו'. אריק בכר – מזכ"ל המועצה: השאלה אם זה מעשי. עמוס, אולי יוכל לומר לנו, כפי שהוא מכיר את הברנז'ה, יש תחרות שם, לא ברור- יאיר טרצ'יצ'קי: אבל בדיוק בשביל זה יש את מועצת העיתונות. כשצריך להתחרות, מתחרים; אם יש מקומות שצריך לשתף בהם פעולה-, עכשיו, קחו בחשבון שיש הרבה מאוד כלי תקשורת שלא יכולים לממן את הטיפול המשפטי, כלי תקשורת בינוניים וקטנים, בכזאת צורה כשיבוא נגיד, סתם אני אומר, מיבי מוזר בתורו, יוכל להגיש בשם כולם, בשם כל כלי התקשורת בישראל לא רק כלי התקשורת הגדולים. זה גם יחסוך משאבים. הרי בסופו של דבר, את המהומה כולם יכולים לעשות, אין שום סיבה ש-10 עו"ד יעבדו על אותו דבר, זה לא מייצר יותר מהומה. אני חושב שהאמירה הגורפת של עו"ד אחד שמגיש בשם כולם, וכולם חתומים על זה – גם כלי תקשורת, גם ארגוני עיתונאים וכו' וכו' – זו אמירה שהיא יותר חזקה, והיא גם חוסכת משאבים. הנשיאה - כב' השופטת דורנר: מבחינה ציבורית, כמו שחיליק אמר נכון, יש פעילות ציבורית – מבחינה ציבורית אני יכולה, אתה יכול, כל אחד מאיתנו יכול, אין שום בעיה. מבחינה משפטית, כאשר יש הליך, צריך יפוי-כוח. לי אין יפוי-כוח של עיתון, לא לחיליק ואין לנו. לכן, צריך להיות יפוי-כוח. אמרתי כבר, בסיטואציה שהם לא מספרים בכלל שיש צו איסור פרסום, הם לא רוצים לספר, ואז לפי התקנון שלהם (נוהל שלהם שאושר ע"י היועץ המשפטי לממשלה), כעבור 7 ימים אם הם רוצים להאריך, אם יהיה בידי מועצת העיתונות יפוי-כוח של עיתונים או עיתון, אז הם יפנו אלינו ואנחנו נעמיד עו"ד שבדלתיים סגורות אבל יהיה דיון כמו שצריך. יאיר טרצ'יצ'קי: לא היה כבר סיכום על זה עם המשטרה? עו"ד אורנה לין: היה אבל לא בוצע. הנשיאה - כב' השופטת דורנר: יש נוהל, והיתה וועדה והיו דברים, ואני כבר חשבתי שהעניין סגור עוד לפני שהצטרפתם פה. העניין לקח המון מרץ, המון מאמץ וכל העניין נפל, כי ככה זה. יאיר טרצ'יצ'קי: אם יש סיכום, מה הבעיה לאכוף אותו? איפה הנקודה, מי צריך ללחוץ? אריק בכר – מזכ"ל המועצה: צריכים לקבל את ההזמנה מ'החתן' והוא לא משתף פעולה, יאיר טרצ'יצ'קי: אבל 'החתן' הוא לא זה שסיכם איתכם? כי אנחנו אחרי הסיפור הזה, במקביל לזה שהתחלנו לעבוד משפטית על להגיש את הבקשה, גם פנינו למשטרה והתחלנו לעבוד ולהגיד: בואו נגבש ביחד כזה נוהל. ואז פתאום שמעתי מהצד 'תקשיבו, כבר גיבשו כזה נוהל מול מועצת העיתונות, ואין טעם שזה-' עכשיו, אם צריך שארגון העיתונאים יפעיל לחץ על המשטרה בשביל שיתחילו להשתמש בנוהל הזה, זה משהו אחר. אבל צריך להבין איפה צריך ללחוץ פה. כי אם יש כבר הסכמה – אני לא יודע מול מי הסכמתם, אם זה מול המפכ"ל או מול- אריק בכר – מזכ"ל המועצה: זה היה מול המפכ"ל הקודם, ואז באישור של היועץ המשפטי לממשלה הקודם. מאז כולם התחלפו, וזה התמוסס. יאיר טרצ'יצ'קי: אני חושב שעל הנוהל הספציפי הזה צריך ללחוץ שהוא יקויים, ואם צריך שנעשה איתו פגישות מחדש, נעשה את הפגישות מחדש אבל אני מתייחס כרגע למשהו אחר – כי ההצעה שהצעתי, לא נוגעת רק לעניינים של הצווים האלה במעמד צד אחד אלא בכלל הליכים משפטיים, שאנחנו רוצים ללכת אליהם ביחד כעולם העיתונות (זה לפחות מה שאני חושב שזה משרת אותנו, אני לא יודע אם המו"לים יוכלו להתגבר על הפערים ביניהם), הנשיאה - כב' השופטת דורנר: איך אתה רוצה, באופן פרקטי, לבצע את זה? יאיר טרצ'יצ'קי: אמרתי, אופציה אחת יכולה להיות: לבוא ולהגיד, כל מי שרוצה להיות בתוך הסיפור הזה ולמשל יש לו עו"ד, מפעיל את העו"ד כחלק מפול: פעם העו"ד הזה, פעם העו"ד הזה, פעם העו"ד האחר. הנשיאה - כב' השופטת דורנר: אתה מציע שאנחנו נקבל החלטה, עפ"י ההחלטה האת המזכ"ל שלנו יוציא מכתבים לעיתונות ויציע להם זאת? יאיר טרצ'יצ'קי: כן, אריק בכר – מזכ"ל המועצה: כל פעם שתתפוצץ פרשה חדשה, דוגמת הפגנות בדוואים וכו', אתה לא תצליח להגיע למצב שבו יש לך כמה שעות של שקט כדי לתאם את העניינים האלה. זו הבעיה. כולם ירוצו. יאיר טרצ'יצ'קי: לא צריך לתאם. אני חושב שאם מראש מסבירים לאנשים מה הנוהל, ויש כזו פרשה, במכה אחת שולחים מייל לכולם או מרימים טלפונים לכל המעורבים 'אתה רוצה להיות בפנים? כן-לא' מי שרוצה להיות בפנים, וזהו, מגישים בשם כולם. אני לא מבין מה הבעיה? ד"ר ענת פלג: יש לי שתי הערות: 1. אני חושבת שהרעיון הוא יפה, אבל לא כל כך ישים. מתוך הניסיון שלי, כמי שעבדה בכלי תקשורת שהיה זקוק להצטרף לבקשות אחרות, כי היועץ המשפטי של רשות השידור אף פעם לא היה זמין (כמעט מעולם לא היה זמין לבקשות מהסוג הזה, זאת אומרת זה לא היה חלק מתפישת התפקיד שלו), אני אומרת לכם כבר שזה היה מאוד בעייתי להצטרף ולארגן את כולם כיחד, כי תמיד יש 'פור' לכלי תקשורת אחד על אחר, גם בעניין הזה של הגשת בקשה להסרת צו איסור פרסום. לכן שיתוף הפעולה, בעידן של הבלעדיות, לדעתי, יהיה קשה מאוד. אבל יש לזה גם עוד היבט אחד שצריך לקחת בחשבון, שהמשטרה היום - במיוחד ראית את זה בפרשת אייל גולן – תפשה את הפטנט שאם הם מוציאים צו איסור פרסום, הם עוד יותר יוצרים גריה של הסקרנות העיתונאית. לכן הם עובדים עכשיו כבר, הרבה יותר על חסימת הפרסומים האלה מקודם. זאת אומרת, לעבוד דווקא בלי צו איסור פרסום, כדי לא להגיע לחשיפה, ולעבוד יותר על מניעת הדלפות. וזה הלך להם מצויין עד שלב מסויים, עם אייל גולן. לכן אולי זה גם חלק מההתנגדות של המשטרה, והייתי מציעה לזמן את המפכ"ל. יש להם היום עניין להתעסק בנושאים האלה, להופיע בפני מועצת העיתונות ולקיים שיחה. לדעתי זה הרבה יותר אפקטיבי מניסיון התארגנות מהסוג הזה, ולנסות לדבר איתו. להיפגש איתו כאן, לזמן לצורך הישיבה הזאת גם כתבים שנמצאים בשטח, כתבי משפט וכתבים פליליים, ואולי נוציא מזה יותר מאשר התארגנויות פנימיות שלנו. ככה אני רואה את זה. יאיר טרצ'יצ'קי: אני לא חושב שזה סותר. אני חושב שצריך לסגור מול המשטרה את הנהלים האלה, ואגב, זה נכון, בחלק מהמקרים יהיה קשה לעשות את זה – בעיקר אם יש שני כתבים שהם על סיפור, והם יודעים אותו, הם לא ירוצו לשתף את כולם. אבל זה שיש מקרים שאי אפשר, לא אומר שיש מקרים ש-, ד"ר ענת פלג: אבל זה אתה לא תנציח בנהלים, זה במגע ובמו"מ, מאותה נקודה שהפסיקה המועצה- יאיר טרצ'יצ'קי: מקרים כמו הסיפור הזה של הצילומים למשל, שכולם עבדו על זה בערך 10 כלי תקשורת במקביל, במקום שכולם יעבדו על זה ביחד. ואגב, כמעט כל עו"ד של כלי תקשורת שאנחנו דיברנו איתם, לא היה להם בעיה לשתף עם זה פעולה. ד"ר ענת פלג: אני חושבת שזה ברמה ההצהרתית. אני לא חושבת שעיתונים יתנו להם, פשוט. יאיר טרצ'יצ'קי: יש פה חלק מהמו"לים, צריך לבוא ולנסות לקדם את זה. לדעתי זה יהיה טוב לכולם. אם אנשים לא רוצים לשתף פעולה, אז בסדר, אז לא-, דובר: אני חושב שזו חריגה מהמנדט של מועצת העיתונות, לא ברמה החוקתית. אם אנחנו נתרכז בשני התפקידים העיקריים שלנו – ובואו נעשה אותם טוב, קודם. הנשיאה - כב' השופטת דורנר: אני רוצה שנקבל איזושהי החלטה מעשית. מה אתם חושבים, אפשר פה לעשות? באופן פרקטי? מה שאתה אומר זה דברים מצויינים, אבל- אריק בכר – מזכ"ל המועצה: צריכים לחשוב גם לתיאום, בפעם הבאה שזה עולה. כי זה תמיד עולה בלחץ של זמן וכולם רצים ומיוזעים, אז צריך להחליט. דובר: זה עצה מצויינת, להזמין את המפכ"ל, בואו נבין את ממדי הבעיה, נבין את הזדמנויות שיתוף הפעולה, נבין כמה זה צפוף, כמה יש בעיה להיוודע לצווים. כדאי להתחבר למציאות. זה לא רע להתחבר למציאות. ד"ר ענת פלג: לזמן גם את המפכ"ל וגם את ראש אגף חקירות שבעצם רוב הצווים יוצאים משם. יאיר טרצ'יצ'קי: זה כתבים פליליים וכתבים לענייני משפט, שזה לחם חוקם. הנשיאה - כב' השופטת דורנר: תזכרו שזה שידור חוזר, כבר הבאנו אותם. סגלוביץ - אז א' הוא לא בא, לקח הרבה זמן עד שהבאנו אותו – אני לא בטוחה שזה כל כך פרקטי, אבל אם הנשיאות אומרת שזה מה שהיא רוצה, אנחנו נזמין אותו. אריק בכר – מזכ"ל המועצה: אנחנו נזמין אותו לישיבה הבאה, אנחנו נתאם את זה איתו. הנשיאה - כב' השופטת דורנר: אני אשתדל. האמת היא, שהם רוצים לבוא לקראתנו ובכל זאת, יש לנו מעמד והם יבואו רק- ד"ר ענת פלג: אולי נזמין גם את היועצים המשפטיים של גופי התקשורת? הנשיאה - כב' השופטת דורנר: יחד עם זאת, עמוס, עיתון 'הארץ', אם אתם מודיעים שלא רוצים להגיד בכלל שיש איסור פרסום ושעוברים 7 ימים והם רוצים להאריך לפי הנוהל שלהם, עיתון 'הארץ' (תשאל את מיבי) מסכים שאנחנו נייצג – אנחנו נדאג לזה שיהיה לנו ייצוג בכל עת, של עו"ד, ואם פעם אחת 'נשבור' את העסק הזה, אני חושבת שיהיה שינוי רציני מאוד. זה יהיה מאוד חשוב. כי מכל הדיבורים, מכל הוועדות ועשרות דו"חות, לא יצא מזה כלום כי לא היה לי עיתון שאמר 'אני מסכים שמועצת עיתונות תייצג אותי' וברגע שהוא אמר לי 'כן' (מספיק לי עיתון אחד), עו"ד אורנה לין: את גם צריכה איזה שיתוף פעולה של המשטרה, שתודיע לך- הנשיאה - כב' השופטת דורנר: הם הוציאו נוהל, הם אומרים שאף עיתון לא הודיע להם אז איך הם יבצעו אותו? אני בטוחה שאם עיתון 'הארץ' באופן פורמאלי יגיד 'לפי הנוהל הזה והזה שלכם', אני מוכנה לדבר עם מיבי, להעביר לו את הנוהל. נעשה שיתוף פעולה, או למה אני, יש לנו עו"ד יותר פעילים ממני שהם בלשכה, פשוט שיתוף פעולה. ואם אנחנו כמועצת העיתונות, הנציגות שלנו תכניס את זה לתוך איזשהו הרגל ברור, פעם אחת הם יעשו – זה ביורוקרטיה, צריך לשבור את העסק הזה – וזה יהיה לטובת עם ישראל. (מדברים ביניהם) הנשיאה - כב' השופטת דורנר: אני כבר הוצאתי הצעת תמיכה בשמי להצעתו של נחמן שי, ואני מקווה שהנשיאות מאחורי ההצעה. אנחנו יכולים להוציא הודעה נוספת ש: נשיאות המועצה דנה עוד פעם, והיא תומכת וכו' וכו'. נחמן שי מאוד ביקש (לא עשינו את זה ביוזמתנו) ביקש את התמיכה הציבורית. ניתן לו. כולם מסכימים? (הנוכחים מאשרים) עמוס שוקן: עניין צווי איסור הפרסום, העיתונות חייבת לדעת עליהם אחרת היא לא מפירה אותם, אם איזשהו שופט באיזשהו מקום הוציא צו והציבור איננו יודע על זה והוא מפר את זה בלי שום כוונה, הוא לא עובר אפילו שום עבירה מפני שהוא לא יודע שיש צו. אני מודה שבימים 'העתיקים' כשעוד הייתי שם, המשטרה היתה בערב מביאה צווי איסור פרסום לכל המערכות, שתדעו בעניין הזה והזה יש צו איסור פרסום. מה שלא הוברר לי עד כה, זה העניין הזה של היפוי-כוח. הרי אותו עו"ד פרו-בונו שאת חושבת עליו, צריך לייצג קליינט. הקליינט זה מועצת העיתונות אבל מועצת העיתונות זה גוף שאנחנו לא יודעים מה- הנשיאה - כב' השופטת דורנר: לא, הוא מייצג את מועצת העיתונות שמקבלת יפוי-כוח מעיתון 'הארץ'. עמוס שוקן: כן, אבל כשידונו בבקשת הארכת צו איסור פרסום, רק אז אולי הוא ידע מה בכלל הבקשה? הנשיאה - כב' השופטת דורנר: לא, אחרי 7 ימים המשטרה פונה אלי ואומרת 'תדעי לך, בתיק זה וזה לפי נוהל מס' כך וכך אני מודיע למזכ"ל, למועצת העיתונות, שיש צו איסור פרסום בתיק הזה, אנחנו עומדים להאריך אותו ומודיעים לכם את זה'. עכשיו בהמשך לנוהל, אני צריכה להראות לו שיש לי יפוי-כוח מעיתון אחד או 100 עיתונים, שאני יכולה לייצג את האינטרס שלו. הוא עוד לא יודע, אבל המשטרה בנוהל שלה, בגלל הוועדה וישבו עם היועץ המשפטי (הם הוציאו על זה המון ישיבות: שי ניצן היה נגד, היו סיפורים רבים), פשוט 'ירקו דם' עד שיצא הנוהל הזה. בואו ניתן לו צ'אנס. חבר'ה, אנחנו צריכים לזוז למליאה. עו"ד יעל גרוסמן: הדברים האלה הם ברי ביצוע. לשכת עו"ד הגיעה להסכם עם המשטרה, שבכל מקרה שעושים חיפוש אצל עו"ד יזמינו את הלשכה לשלוח עו"ד שישמור על הנושא של החיסיון וזה מתבצע, וזה יתבצע. הנשיאה - כב' השופטת דורנר: אני בטוחה שגם פה זה יתבצע. המשטרה היתה מוכנה בלי שהעיתון יסכים. (כסיפור): הם הלכו ליועץ המשפטי לממשלה, והיתה ישיב ושי ניצן התנגד ואמר שאי אפשר לסמוך עלינו ומי אנחנו ומה יהיה, והוא לא יודע מה זה. בקיצור היה סיפור ובסופו הגיעו למסקנה שמי אנחנו, אבל אם נקבל יפוי-כוח יש עניין ציבורי. המשטרה לחצה, המשטרה היתה מעוניינת בזה (גם שם מתחלפים אנשים), אני חושבת שזה בר ביצוע ואני חושבת שברגע שיהיה לי את עיתון 'הארץ' ויהיה לי צו איסור פרסום מתאים והעניין יתחיל, זה ייכנס לשגרה. אריק בכר – מזכ"ל המועצה: פעם אחת להעמיד את זה במבחן, וזה יכול בהחלט. עו"ד אורנה לין: עוד דבר צריך להגיד, אם הנוהל לא מקויים, הרי נדע שהנוהל לא מקויים כי הרי בדיעבד בכל תיק- הנשיאה - כב' השופטת דורנר: אני הודעתי שהנוהל לא מקויים ודנינו מאוד נעלב ומיד האשים בתקשורת, אני אמרתי את זה באיזה ראיון בתקשורת, אמרתי 'נוהל יפה מאוד, אבל הוא לא מקויים'. הוא אומר 'מה פתאום לא מקויים? הכל 100% בסדר, הכל כתוב, כתוב'. בואו ניתן לו צ'אנס, נראה איך העסק יפעל ולישיבה הבאה נשתדל לתאם איתו, ואז אפשר יהיה לגלגל איתו את השיחה. אריק בכר – מזכ"ל המועצה: תודה. אני נועל את הישיבה.אהרון לפידות: גם 'ישראל היום' שתייצגי אותנו בבתי המשפט-, תום הישיבה. =