יום ד', יא’ בטבת תשע”ט
נשיאת מועצת העיתונות, השופטת דליה דורנר והמשנה לנשיאה, עו"ד אורנה לין נבחרו ביום רביעי ה-31 באוקטובר 2018, לתקופת כהונה נוספת של שלוש שנים, בישיבה מיוחדת של מועצת העיתונות, שהתקיימה ב"בית הסופר" בתל-אביב.
 
 
חברי מועצת העיתונות ובראשם הנשיאה, השופטת בדימוס דליה דורנר ומנכ"ל המועצה מוטי רוזנבלום, שמעו דברים אלה וכאובים אף יותר, במפגש עם חברי מועצת דלית אל כרמל, בראשות רפיק חלבי * שיח הזדהות בעקבות חוק הלאום * השופטת דורנר: "המועצה אינה גוף פוליטי – זהו ביקור של סולידריות"
 
 
מועצת העיתונות קוראת לבית המחוקקים לסייג את הצעת החוק המבקשת לאסור תיעוד פעילות חיילי צה"ל בעת מילוי תפקידם – בהעדר החלה על פעילותם של עיתונאים בשליחות המבקשים להביא לציבור תמונת מצב כמות שהיא מזירת הפעילות.
 
 
מועצת העיתונות בישראל, מתנערת מן ההאשמות כלפי העיתון "ישראל היום", החברים במועצה, באשר להחלטת בית הדין לאתיקה, בנושא "פרסום סקרים בתקשורת, על דעת הציבור היהודי בלבד, אלא אם יש הצדקה עניינית לכך". "ישראל היום" היה כלי התקשורת היחיד שהודיע כי יקיים את החלטת בית הדין לאתיקה ויפרסם החלטתה במלואה.
 
 
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, השופטת (בדימוס) דליה דורנר, אירחה בלשכתה בבית המשפט העליון בירושלים, את העורך הראשי של העיתון "ישראל היום", בועז ביסמוט ואת מנכ"ל המועצה, מוטי רוזנבלום. בפגישה, שהתנהלה ברוח טובה, לא נתגלו חילוקי דעות כלשהן בין השופטת לעורך הראשי. "חברותה של "ישראל היום" במועצת העיתונות, חשובה מאד ואין להקל ראש בכך. יחד עם זאת אנו חייבים לשמור על בית הדין לאתיקה ועל קיום החלטותיו", ציינה השופטת. על-כך הודיע ביסמוט כי "ישראל היום" תקיים את החלטת בית הדין כלשונה, כבר ביום שלישי הקרוב (12 ביוני 2018) והוסיף: "עוד פגישה מעניינת עם השופטת דורנר, ללא חילוקי דעות"...
 
 
אלי מלכה, ראש המועצה האזורית גולן, קיבל את פנינו בצומת קורסי ומכאן ואילך לקח על עצמו את תפקיד המארח שהוא גם המדריך ומורה הדרך, לחברי מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, יחד עם חברי בתי הדין לאתיקה וכל זאת במסגרת הכינוס הארצי השלישי אותו החלטנו לקיים ברמת הגולן...
 
 
נשיאת מועצת העיתונות, השופטת (בדימוס) דליה דורנר וחברי המליאה, משתתפים בצערה של מ"מ הנשיאה, עו"ד ארנה לין, במות האם, רות לין חושי ז"ל. המשפחה יושבת שבעה ברחוב דרך הים 117, חיפה בין השעות 16.00-20.00.
 
 
מועצת העיתונות קוראת לדובר צה"ל לחקור ביסודיות את נסיבות מותו של הצלם העיתונאי הפלשתינאי יאסר מורתגא, בירי צה"ל במהלך ניסיונות לבלום הסתערות פלשתינאית לעבר הגדר ברצועה. בתגובה למסר של שר הביטחון אביגדור ליברמן והמילים - "צלם או לא צלם", אומרת המועצה כי על השר להגן על הבידול המאפשר לצלמים ועיתונאים להגיע לכל זירה ולתעד את הקורה בה.על מפקדי צה"ל לפעול להטמעת הצורך להגן על לובשי איפוד press מכל צד של הגדר וגם בתרחישי קיצון. המועצה תעקוב מקרוב אחר חקירת נסיבות מותו של מורתגא ותפרסם את מסקנותיה לאחר שהתחקיר יסתיים.
 
 
"גם כאשר זה לא נעים לנו, בין אם מימין ובין אם משמאל; עיתונות ותקשורת הן מוסד חשוב בדמוקרטיה", אמר הנשיא *** נשיאת מועצת העיתונות, השופטת בדימוס דליה דורנר התריעה מפני ההתקפות הקשות על התקשורת, תוך סימון עיתונאים. "דיבורים כאלה באווירה קשה וטעונה, עלולים לסכן בני אדם פיסית. חשוב לזכור: לא העיתונאי המציא את החקירה. הוא 'המביא', השליח, זוהי חובתו. העיתונאי ממלא את תפקידו" ****************** ************ בצילום: נשיאת מועצת העיתונות בישראל ושופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר, ראש עיריית לוד יאיר רביבו ונשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ****************** ******************* * צילומים: קובי גדעון/לע"מ
 
 
מועצת העיתונות מביעה צער נוכח התקפתו החוזרת של ראש הממשלה על התקשורת וליבוי השנאה כלפיה. מצער מאד ואף מעורר חששות כבדים, להקשיב לראש ממשלה בישראל כשהוא שב ותוקף את התקשורת ומפנה אליה טינת המונים.אין דמוקרטיה של אמת ללא תקשורת חופשית. סימונה כיעד לתקיפה פעם אחר פעם, הוא תמצית הבוז לדמוקרטיה ולזכות להביע כל דעה, גם ביקורת ואפילו על העומד ליד ההגה. מועצת העיתונות מביעה את תקוותה שבחודש הסליחות שבפתחו עומד הציבור הישראלי, ימנע ראש הממשלה מסגנון זה.
 
 
מועצת העיתונות, בראשותה של שופטת בית משפט העליון (בדימוס) דליה דורנר, מזהירה כי הסימון החוזר ונשנה של ראש הממשלה את התקשורת כאויב הזומם "הפיכה" היא סכנה לאופיה הדמוקרטי של החברה בישראל. מועצת העיתונות דוחה את ניסיונותיו החוזרים ונשנים של בנימין נתניהו לערבב את התקשורת בהליכי החקירות נגדו, שמתבצעים על פי חוקי מדינת ישראל.
 
 
מועצת העיתונות בישראל קוראת לכנסת ולממשלה לחדול מקידום הצעות חוק שתוצאתן עלולה לפגוע קשות בעבודת התקשורת והעיתונות בכלל, ובעיתונות החוקרת בפרט. בעיקר מדובר על הצעת החוק המכונה "חוק ההמלצות" ועל הצעת החוק המכונה "חוק ההקלטות", שקבלתן תמנע מעיתונאים לבצע את עבודתם נאמנה ולספק לציבור מידע שראוי וחיוני שיקבל במדינה דמוקרטית.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות פרסם היום הודעת גינוי להפרדה בין העיתונאים והעיתונאיות במהלך סיקור ביקורו של סגן נשיא ארה"ב בכותל בירושלים, שפגעה ביכולתן של העיתונאיות לסקר את הביקור.מועצת העיתונות בישראל תובעת מכל גוף המתאם סיקור עיתונאי לאירועים תקשורתיים, כמו גם מלשכת העיתונות הממשלתית, לקבוע מיקום אחיד וזהה לעיתונאיות ולעיתונאים לצלמים ולצלמות, המגיעים לשטח לצורך ביצוע שליחותם העיתונאית.בכל תרחיש ומקום – לא תתאפשר במהלך התיעוד העדפה ו/או שוני במיקום התצפית על בסיס מגדר. אם נוהל המקום מחייב דיווח מרחוק - הוא יחול על גברים ונשים גם יחד.
 
 
העיתונאי והפרשן המשפטי הוותיק של קול ישראל, פרופ' משה נגבי הלך לעולמו בתום מאבק קשה במחלת הסרטן. נגבי היה פרופסור במחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית בירושלים. כפרשן משפטי הוא עסק בעיקר בעניינים אקטואליים, והרבה לעסוק בהגנה על זכויות אדם, חופש העיתונות, שמירת החוק והדמוקרטיה ובטוהר המידות של אנשי ציבור. בשם נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר וחברי המועצה, אנו שולחים את תנחומינו למשפחה.
 
 
האיגוד, המייצג 360 כלי תקשורת, רשתות שידור ועיתונאים בתחומי הטלוויזיה, הרדיו, הפרינט, הצילום והמרשתת, משלושים ושתיים מדינות, עתר לבג"צ בדרישה מבית המשפט להורות למשטרה להפסיק את הגבלת הכניסה של עיתונאים למתחם הר הבית בירושלים בכלל ודרך שער האריות בפרט
 
 
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר וצוות התגובות של המועצה, הביעו מחאה חריפה על הצרת צעדים של עיתונאים בשטחי סיקור בירושלים. המועצה מדגישה כי גם באזורי מתיחות גוברת, שמורה לתקשורת זכות לנגישות ומוטלת עליה חובה להגיע אל זירת ההתרחשות כדי לדווח נאמנה ומקרוב.
 
 
מועצת העיתונות תובעת מהיועץ המשפטי ומפרקליט המדינה לספק הסברים לגבי נחיצות הפשיטה על הוצאת הספרים של ידיעות אחרונות, והחרמת כתבי יד נוספים בנושאים פוליטיים ומדיניים, מלבד זה של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, בייחוד שהדבר נעשה שלא על דעת הממונה על הביטחון במשרד הביטחון, כלומר שלא מסיבות ביטחוניות חד-משמעיות.
 
 
תגובת מועצת העיתונות לתיקונים לחוק השידור הציבורי: מועצת העיתונות בישראל פרסמה הערב (23 באפריל 2017), בתום ישיבת המליאה, את התייחסותה לתיקונים לחוק השידור הציבורי, שאחד מהם אושר היום בממשלה ובוועדת השרים לענייני חקיקה:
 
 
"מועצת העיתונות בישראל מגנה בחריפות את הפגיעה החמורה והנמשכת של הממשלה והמערכת הפוליטית בשידור הציבורי בישראל", כך נאמר בהחלטת מליאת מועצת העיתונות, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בתום ישיבת חירום של שהתקיימה ב"בית הסופר" בתל אביב.
 
 
נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, פנתה במכתב ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בקריאה לפרסם בהקדם האפשרי את ההקלטות מהשיחות שהתנהלו בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין מו"ל העיתון "ידיעות אחרונות", מר ארנון מוזס.
 
 
לרגל שנת ה 60 להקמתה של נצרת עילית, התקיימה ישיבה חגיגית מיוחדת, בהשתתפות נציגי מועצת העיתונות בישראל, בראשם הנשיאה - שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר וראש עיריית נצרת עילית, רונן פלוט
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, מוקיע בחריפות את בחירת המילים של רוגל אלפר בביקורת שכתב ב"הארץ" על תכנית הטלוויזיה "הנעלמים" ששודרה בערוץ 2 בהגשת יואב לימור (בצילום).
 
 
מועצת העיתונות קוראת למשטרת ישראל ולעומדים בראשה לרענן את נהליה בכל הקשור לחקירת עיתונאים. זאת בעקבות חקירת כתב "הארץ" ניר גונטז'. משהתברר למשטרת ישראל כי "המטריד" האלמוני הוא עיתונאי, העושה את מלאכתו נאמנה, לא היה מקום לחקירה נוספת.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, פרסם אתמול את ההודעה הבאה המתייחסת לתגובת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לתחקיר של אילנה דיין, בתכנית "עובדה": "הזכות לתגובה על המתפרסם בתקשורת הינה זכות יסוד בכללי האתיקה העיתונאית. מועצת העיתונות מוחה על כך, שהתגובה של ראש הממשלה אתמול לתחקיר "עובדה", חרגה מהמקובל, לא התייחסה לממצאי התחקיר והפכה לכתב אישום אישי כנגד ד"ר אילנה דיין".
 
 
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
 
 
מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, החליטה לפרסם בציבור הודעה חריפה המגנה כל ניסיון לפגוע בעיתונאים או לאיים עליהם, בזו הלשון: "מועצת העיתונות מגנה בתוקף איומים כלפי עיתונאים בגין עבודתם העיתונאית".
 
 
כך הגיבה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, ביומן הבוקר של קול ישראל, על החלטת שר הביטחון ליברמן, לזמן את מפקד גלי צה"ל, ירון דקל, ל"שיחת נזיפה", בגלל שידור התכנית על המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש.
 
 
מליאת מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של הנשיאה, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, קראה אמש לממשלת ישראל לשים אל ליבה לחשיבות הרבה בקיומו של רצף בשידור ציבורי מתפקד, עשיר ומקצועי. "פגיעה ברצף זה תהיה בכייה לדורות", נאמר בהודעה.
 
 
אל"מ אריאלה בן-אברהם, שנכנסה באחרונה לתפקיד הצנזורית הראשית, הוזמנה למועצה להציג את הסיבות בגללן דרשה מבעלי חשבונות ברשתות חברתיות לקבל אישור מוקדם לפני פרסום. "לא רוצים ולא יכולים לשלוט בכל המידע".
 
 
גם בסוכנות הידיעות "רויטרס" הופיע השבוע, כנראה לראשונה ב-165 שנות ההיסטוריה שלה – תוכן חדשותי שמומן על ידי גוף מסחרי. (בצילום: הגילוי הנאות בדיווח הסוכנות).
 
 
המועצה הקימה ועדה שתנסה למצוא נוסחה ראויה לבידול בין חדשות לפרסומות – על כל צורותיהן – בעידן התקשורת הדיגיטאלית.
 
ערכאת ערעור ביטלה החלטה של בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות, שקבעה כי על לוי להתנצל בעקבות מאמר דעה שכתב וביקר את משמר הגבול. חופש הביטוי מצווה עלינו "לאפשר גם הצגה של תזות קיצוניות, מקוממות ומרגיזות", קבע בית הדין לערעורים.

בבית הדין לערעורים של מועצת העיתונות תיק 51/2013 בתל אביב מועד הדיון 24.12.13 חברי המותב: ד"ר יובל קרניאל, עו"ד – יו"ר צגה מלקו חיים נוי אילן גטניו מוטי רוזנבלום המערערים: 1. עיתון "הארץ" 2. גדעון לוי ע"י ב"כ עוה"ד מ. מוזר ו/או ברג/סגל ממשרד עוה"ד ליבליך-מוזר מרחוב הנמל 40, ת.ד. 300, ת"א 61002 טלפון: 03-5442370, פקס: 03-5442375 נ ג ד - המשיבה: משטרת ישראל ע"י ב"כ עוה"ד שאול גורדון, תנ"ץ, המטה הארצי, דרך חיים בר לב ירושלים טל: 02-5428150, פקס: 02-5898762 החלטה בפנינו ערעור עקרוני בנושא חשוב ומרכזי לתפקידה של מועצת העיתונות, הנוגע לגבולות חופש הביטוי של עיתונאי במאמר דעה. ואלה פרטי הפרשה: העובדות ביום 20.5.13, בסניף בנק הפועלים בבאר שבע, פתח איתמר אלון באש מאקדחו, רצח ארבעה בני אדם ולבסוף ירה בעצמו והתאבד.ביום 23.5.13 פורסמה בעיתון "הארץ" במדור הדעות רשימתו של גדעון לוי אשר כותרתה "מגיבור לרוצח?". בכתבה זו ניסה לוי לענות על השאלה "מה עבר על איתמר אלון?".לוי ציין במאמר כי "אלון היה קצין בהנדסה קרבית ובמג"ב" וכי –"בהנדסה הקרבית ובעיקר במג"ב למד אלון לא רק את השימוש בנשק, אלא גם למד את קלות השימוש בו. הוא גם למד שאפשר להרוג חפים מפשע ולא להיענש......במג"ב למד אלון לא רק לירות, אלא גם לנהוג בגסות רוח באלימות, לפתור בעיות באמצעות רובהו, ועוד לזכות על כך לכבוד ויקר." וכן:"מג"ב הוא החיל החולה ביותר של שלטון הכיבוש. לכך יש סיבות סוציולוגיות ואתניות הנעוצות ברקע של מרבית לוחמיו, רוסים, דרוזים, אתיופים ותושבי הפריפריה, שלא במקרה נשלחים דווקא הם בידי ישראל בציניות להיות חוד החנית של שליטתה האלימה בפלסטינים; לא במקרה הם גם נהפכים לברוטאליים ביותר."ביום 10.6.13 הגישה משטרת ישראל תלונה למועצת העיתונות. לפי התלונה חרג הפרסום האמור, בצורה קיצונית, מן הנורמות הקבועות בכללי האתיקה של מועצת העיתונות (להלן: "התקנון") וכי בפרסום הכתבה הפרו העיתונאי והעיתון שורה של הוראות הקבועות בתקנון.לאחר קבלת תגובת הנילונים החליטה מועצת העיתונות כי יש מקום להביא תלונה זו בפני ביה"ד, וביום 29.9.13 התקיים דיון בפני ביה"ד קמא במעמד ב"כ הצדדים.ביום 10.11.13 קיבל ביה"ד קמא את התלונה וקבע כי המערערים הפרו את הוראות סעיפים 5א ביחד עם 6ב, 4א ו-14 סיפא לתקנון. על העיתון והעיתונאי נגזר עונש של נזיפה והם חויבו לפרסם התנצלות בנוסח שקבע ביה"ד.על החלטה זו הגישו הנילונים ערעור.הטענה העיקרית העומדת בבסיס הערעור היא כי שגה ביה"ד קמא משקבע כי המערערים הפרו את הכללים הנזכרים מכללי האתיקה העיתונאית, וכי מדובר בכתבה אשר כל כולה "הבעת דעה". הכתב, כך נטען "מעולם לא התיימר להציג אמת עובדתית בדבר המניע שהניע את אלון לבצע את הרצח", אלא רק להביא את פרשנותו האפשרית של הכותב, המוגנת על ידי עקרונות חופש הביטוי. הדיון בבית הדין לערעורים לקראת הישיבה הגישו הצדדים את הערעור ואת התגובה לערעור בכתב. במהלך הישיבה טענו בפנינו הצדדים ובאי כוחם באריכות, וענו לשאלות חברי המותב. אנו מבקשים להודות לשני הצדדים על הדיון המעמיק והרציני אשר התקיים במעמד הדיון בשאלות של חירות, אתיקה, משפט, אמת, הגינות וגזענות, ובעיקר בניסיון לדקדק בהבחנה הקשה בין דעה לעובדה, בכל הנוגע לכתיבה עיתונאית פובליציסטית. הצדדים והמותב שותפים להכרה בדבר חשיבותה של עיתונות בחברה חופשית ודמוקרטית, וכי "עיתונות חופשית היא תנאי לקיום משטר דמוקרטי, שלטון תקין והוגן, וחברה נאורה הנוטלת חלק בעיצוב גורלה" (מתוך המבוא לתקנון מועצת העיתונות). חופש הביטוי כולל כמובן גם את החופש לבטא דעות מרגיזות, מקוממות, ובלתי מקובלות. תפקידה של מועצת העיתונות הוא להבטיח את קיומו של חופש הביטוי וכן להבטיח כי לא יעשה שימוש בלתי ראוי בכוחה הרב של העיתונות. לשם כך נקבעו כללי אתיקה לעיתונות, ותפקיד המועצה הוא לשקוד על קיומם ולטפל בתלונות על הפרתם (ס' 2 לתקנון).ס' 2 לתקנון האתיקה קובע את הנורמה הבסיסית של העיתונות החופשית: "עיתון ועיתונאי יהיו נאמנים לחופש העיתונות ולזכות הציבור לדעת בהגישם לציבור שירות מקצועי ובפרסום מדויק, הוגן ואחראי של ידיעות ודעות".לצד הזכות ואף החובה לשרת את זכות הציבור לדעת ניצבת החובה לפרסום מדויק, הוגן ואחראי, וחובה זו אינה חלה על פרסום ידיעות בלבד, אלא אף על פרסום דעות. דעה או עובדה וגבולות חופש הביטוי אנו קובעים כי מאמרו של גדעון לוי הוא מאמר דעה, המציג תזה אפשרית על הסיבות להתקף הטירוף הרצחני של אלון. לוי לא כתב כתבה אינפורמטיבית או תחקיר עיתונאי על אלון או על המשטרה הצבאית. מדובר בהבעת דעה בלבד, המבוססת על העובדות שהתפרסמו בפרשה בתקשורת. המאמר התפרסם במדור דעות, הוא נפתח באופן ברור בהסתייגות מפורשת המסבירה כי כל מה שכתוב בהמשך הוא פרשנות אפשרית ודעת הכותב בלבד. כך גם מבין את המאמר הקורא הסביר. מדובר בהבעת דעה בנושא ציבורי ופוליטי במובהק, הנהנה מההגנה הגבוהה ביותר של עקרון חופש הביטוי. אולם גם בתוך מאמר דעה, יש להימנע מלכלול טענות עובדתיות מטעות, שקריות ובלתי הוגנות. האם מאמרו של לוי חורג מגבולות אלו?אלון אכן שירת במג"ב. משטרת ישראל טוענת כי ישנן עוד עובדות מהותיות אשר צריך היה להביאם בפני קוראיו: שירות זה במג"ב היה בין השנים 1995-1996.שירות זה נמשך רק שנה אחת.שירות זה היה במסגרת "הסיורים המשותפים", אותו כוח מיוחד שהוקם בעקבות חתימת הסכם הביניים הישראלי-פלסטיני ועל פי הקבוע בו, אשר פעל (לפחות בשנים הראשונות) שכם אל שכם עם הכוחות הפלסטינים במטרה ליישם את הוראות ההסכם.לאחר סיום שירותו במג"ב המשיך אלון בשירות מילואים בצה"ל כמפקד מחלקה בגדוד חי"ר וביצע מספר פעמים תעסוקה מבצעית בשטחים, עד שהודח מתפקידו בשנת 2002, בין היתר על רקע התנהגותו התוקפנית כלפי פלסטינים. העיקרון הבסיסי קבוע בס' 4(א) לתקנון, אשר כותרתו "נאמנות לאמת", הקובע לאמור:"לא יפרסמו עיתון ועיתונאי ביודעין או ברשלנות דבר שאינו אמת, אינו מדויק, מטעה או מסולף."הוראה זו חלה גם על פרסום עובדות במאמר דעה. השמטה של עובדות חשובות יכולה לעלות כדי הטעיה או סילוף, ותפקידו של העיתונאי, גם במאמר דעה, היא לבחון ולהכיר את העובדות הרלבנטיות ולהציג אותן באופן נאמן בפרסום. אנו קובעים כי העובדה שמאמרו של לוי לא כלל את כל המידע הנזכר לעיל, אינה הופכת אותו למטעה, מסולף או שקרי. כאמור, אין מדובר בתחקיר ובדיווח עיתונאי עובדתי. מועד, אופי ומשך השירות במג"ב ובצה"ל הם ודאי נתונים רלבנטיים לניתוח התופעה. העדרם, מפחית אולי ממשקלו של הניתוח הנערך בכתבה, אך אינו הופך את המאמר למסולף. אלון אכן שירת במג"ב, שירות שאינו חסר משמעות ומשקל (שנה תמימה), והעיתונאי רשאי להביע את דעתו ולהעלות את התזה שלו על משמעותו של השירות הזה, והשפעתו האפשרית על האיש. "הוא גם למד שאפשר להרוג חפים מפשע ולא להיענש" האם אמירה זו, המקוממת מאוד את המתלוננת, מהווה טענה עובדתית או הבעת דעה? אין ספק שמדובר באמירה קשה, מרגיזה ומקוממת, הנחזית כקביעת עובדה. יתרה מזאת, זהו כתב אישום חמור נגד מג"ב, בו מתרחשים לפי האמירה הזו מקרים של הרג חפים מפשע ללא תגובה הולמת. זוהי אכן אמירה המותחת עד הקצה את גבולות חופש הביטוי של חברה דמוקרטית. אם מדובר בטענה של עובדה, אין כמעט דרך בעולם להוכיחה. אולם, אנו קובעים כי אין מדובר כאן בקביעה ובטענה עובדתית. בהקשר בו היא נכתבה במאמר דעה, על ידי עיתונאי פובליציסט המכריז כי הוא בא להציג רק אפשרות אחת, זוהי באופן מובהק הבעה של תזה, דעה, של הכותב. לוי לא מתיימר באמת לדעת מה עבר בראשו של אלון, ולא קובע כעובדה הנתמכת בראיות כי במג"ב מלמדים להרוג חפים מפשע בלי להיענש. לוי מציג תזה לפיה השירות במג"ב יכול להטמיע אצל לוחמים תובנות, שיש בהן טשטוש של גבולות והכרה, כאפשרות, שהרג אדם יכול לעבור ללא תגובה. דברים קשים, אך בחברה חופשית מותר להציגם לדיון. כמו בית המשפט העליון, המעדיף לא אחת לראות באמירות דומות הבעה של דעה, גם אנחנו במועצת העיתונות, מעדיפים לסווג את הפרסומים, במקרים המתאימים, כהבעת דעה, על מנת לשמר את חופש הביטוי, ולאפשר גם הצגה של תזות קיצוניות, מקוממות ומרגיזות. אמירות אלה, הנחזות ומתפרשות כהבעת דעה, גם על ידי הקורא הסביר, אין צורך להעמיד בחובת "בדיקת העובדות" וה"נאמנות לאמת" שבתקנון האתיקה, אלא בחובת ההגינות. יש צורך לנמק אותן, להציג בהגינות את ההקשר הרחב בו הן נאמרות, וכמובן לאפשר, בהמשך, זכות תגובה לעמדה שונה, שתשלול אותן מכל וכל. לא למותר להדגיש ולציין כי עיתון הארץ ולוי עצמו הסכימו ואף ביקשו לפרסם את תגובתם ועמדתם השונה של משטרת ישראל ומג"ב, אך המתלוננים העדיפו שלא לעשות כן מעל דפי עיתון הארץ. גדעון לוי, למרות הסגנון הקיצוני, שיכול להיות שנוי במחלוקת, לא עבר את גבולות האתיקה במקרה זה. אפליה וגזענות? במאמר הביע לוי את דעתו כי "מג"ב הוא החייל החולה ביותר של שלטון הכיבוש":"לכך יש סיבות סוציולוגיות ואתניות הנעוצות ברקע של מרבית לוחמיו, רוסים דרוזים, אתיופים ותושבי פריפריה, שלא במקרה נשלחים דווקא הם בידי ישראל בציניות להיות חוד החנית של שליטתה האלימה בפלסטינים. לא במקרה הם גם נהפכים לברוטאליים ביותר."בדברים אלה רואים המתלוננים גזענות לשמה, המוגשת לקורא במסווה של "הבעת דעה". לטענתם, אמירה כוללנית זו, המקבצת יחדיו אוכלוסיות שונות ומתייגת אותן כאוכלוסיות אלימות, הינה מבישה ומפרה באופן גס את הוראת ס' 14 לתקנון. דעתנו שונה. אמנם, יתכן שכאן חטא הכותב בהכללה מיותרת, וניתן היה לנסח את הדברים ברגישות רבה יותר, אולם, לדעתנו, הדעה המוצגת בפסקה זו, היא דעה אפשרית המוגנת על ידי עקרון חופש הביטוי. העמדה לפיה המדינה שולחת את השכבות החלשות ביותר שבקרבה, לרבות עולים חדשים, מיעוטים ותושבי פריפריה, כדי להתעמת אלה עם אלה, או עם הפלסטינים בשטחים, היא עמדה אפשרית, ויש לאפשר את הצגתה, גם אם כדי לעשות זאת צריך להתייחס באופן ישיר להיבטים סוציולוגיים ואתניים. הצורך בעידון ובניסוח "פוליטיקלי קורקט", אסור שימנע הצגת דעות חריפות וביקורתיות, גם בנושא רגיש זה. סוף דבר מועצת העיתונות מופקדת "לשמור על ערכי עיתונות חופשית ובכללם חופש האינפורמציה, חופש הביטוי וחופש הבעת הדעה בישראל". באותה נשימה, מופקדת היא גם "להבטיח נאמנות לעקרונות האתיקה העיתונאית, מצד כל העוסקים בעיתונות, ועל קביעתן של אמות מידה המושתתות על מחויבות מוחלטת לאמת, לדיוק, להגינות, להגנה על כבוד האדם ולכיבוד צנעת הפרט ואכיפתן".מכוח עקרונות אלה, ומתוך ניסיון לאזן בין תפקידים חשובים אלה, נקבעו כללי האתיקה העיתונאית. חופש עיתונות וזכות הציבור לדעת מכאן, והגינות וכבוד האדם משם. אנו מבינים ומכבדים את עמדתם של משטרת ישראל ומג"ב, אשר נפגעו מהפרסום הביקורתי והבוטה, וראו בו הזדמנות חשובה לבדוק את גבולות הביקורת הציבורית, גבולות הבעת הדעה, ומשמעותה של האתיקה המקצועית של העיתונות, אל מול דברים חריפים, קשים ושנויים במחלוקת. אנו מודים למתלוננים שהביאו את הנושא לבירור, עד לערכאה הגבוהה ביותר של מועצת העיתונות. מקרה זה הינו מקרה מובהק של הבעת דעה חריגה, חריפה, קיצונית ומקוממת, בסגנון נחרץ. הסגנון חוטא לעיתים בהכללה, או בניסוח המתיימר לכאורה לקבוע עובדות, במקום נאמרות למעשה דעות. אולם לדעתנו, חופש העיתונות בישראל, יכול לשאת גם ביקורת זו, במיוחד שהיא מופנית לגוף ציבורי, שלטוני, רב עוצמה וכוח, העוסק בהגנה על חיי אדם. את הדעה של לוי ניתן ואף רצוי ללוות בתגובה ובמתן במה לעמדה שונה של משטרת ישראל ומג"ב, אך התשובה הראויה היא פרסום נוסף של עמדות ודעות נוספות, ולא איסור אתי על הבעת דעות חריפות. אנו מקבלים את הערעור, מבטלים את החלטת בית הדין קמא, ודוחים את התלונה של משטרת ישראל. ניתנה היום, 26.12.2013 בהיעדר הצדדים. 漮