יום ב', יג’ בטבת תשפ”א
תקשורת בימי הקורונה: המאבק בנגיף פוגע גם בסיקור העיתונאי
מהחרמת ציוד, ניתוב תקציבים לערוצים ששואלים פחות ועד מאסר עיתונאים באשמת "זריעת בהלה" * דיווח על עיתונות אירופית בימי הקורונה בדיון זום של מכון העיתונות הבינלאומי בוינה * צילום של המכון * ראו כאן גם את הדיווח המלא של ממצאיו בשטח
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 15
 
 
 
 
 
מדברים על פייסבוק ב- פייסבוק
מה עושות הרשתות החברתיות לדמוקרטיה ולתקשורת בישראל? רב שיח ביוזמת הקרן החדשה לישראל ועמותת פרטיות ישראל - עם גיא רולניק, תהילה שוורץ אלטשולר, טל שניידר, נעמה מטרסו * צפו כאן
10:31 (12/11/20) מועצת העיתונות
תגובות: 0   צפיות: 0
 
 
 
 
מסר למועצת העיתונות במהלך מפגש בדלית אל כרמל: "מרגישים תחושה קשה של נבגדות"
חברי מועצת העיתונות ובראשם הנשיאה, השופטת בדימוס דליה דורנר ומנכ"ל המועצה מוטי רוזנבלום, שמעו דברים אלה וכאובים אף יותר, במפגש עם חברי מועצת דלית אל כרמל, בראשות רפיק חלבי * שיח הזדהות בעקבות חוק הלאום * השופטת דורנר: "המועצה אינה גוף פוליטי – זהו ביקור של סולידריות"
תגובות: 0   צפיות: 81
 
עוד סאטירה כזאת – ואבדנו
מועצת העיתונות והתקשורת מביעה זעזוע ומחאה בעקבות הדימוי שבו בחר להשתמש העיתונאי ינון מגל, בעת שיחה עם בן כספית, בתכניתם בתחנת הרדיו 103fm, כאשר עסק בתגובה אפשרית למבקריו של ראש הממשלה בתקשורת. לא נחזור על הניסוח המלא, כולל חיקוי קול צרורות תת-מקלע, רימונים ואף פיצוץ - שנבחרו להמחשת דרך נוספת להשתקת הביקורת על בנימין נתניהו. נסתפק בהבעת תקווה כי במציאות של משבר ממשלי, כלכלי ובריאותי חסר תקדים ובצומת מסוכן של מתחים גוברים ושסע חברתי, שבו די בניצוץ כדי להצית תבערה ואפילו קטלנית – לא תהיה חזרה על דימויים כאלה – גם לא כ"סאטירה -"כפי שהבהיר אחר כך מגל בסוג של התנצלות.
תגובות: 0   צפיות: 38
 
לא זרוע תעמולה * לא "שמאל אנרכיסטי" - רק תקשורת שמעזה לבקר וזה (עדיין) מותר
מועצת העיתונות והתקשורת בישראל מוחה בחריפות על מתקפה נוספת של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נגד התקשורת העצמאית בישראל כאשר הוא – או מי מטעמו-מדמה בפוסט בערוץ ראש הממשלה בפייסבוק את ערוץ 12 "לזרוע תעמולה חסרת בושה של השמאל האנרכיסטי" שמטרתו "להפיל את ממשלת הימין והעומד בראשה".
תגובות: 0   צפיות: 17
 
 
בעקבות שידור כתבת תחקיר בנושא תעודת כשרות בעסקים, במסעדות ובמשחטות במסגרת התכנית "שטח הפקר"
 
 
מועצת העיתונות בישראל: ליבוי השנאה לתקשורת מצד ראש ממשלה - מצער ומעורר חששות כבדים
מועצת העיתונות מביעה צער נוכח התקפתו החוזרת של ראש הממשלה על התקשורת וליבוי השנאה כלפיה* מצער מאד ואף מעורר חששות כבדים, להקשיב לראש ממשלה בישראל כשהוא שב ותוקף את התקשורת ומפנה אליה טינת המונים * אין דמוקרטיה של אמת ללא תקשורת חופשית. סימונה כיעד לתקיפה פעם אחר פעם, הוא תמצית הבוז לדמוקרטיה ולזכות להביע כל דעה, גם ביקורת ואפילו על העומד ליד ההגה. מועצת העיתונות מביעה את תקוותה שבחודש הסליחות שבפתחו עומד הציבור הישראלי, ימנע ראש הממשלה מסגנון זה.
תגובות: 0   צפיות: 30
 
מועצת העיתונות מגנה הפרדה בין עיתונאים ועיתונאיות במהלך סיקור אירועים
צוות התגובות של מועצת העיתונות פרסם הודעת גינוי להפרדה בין העיתונאים והעיתונאיות במהלך סיקור ביקורו של סגן נשיא ארה"ב בכותל בירושלים, שפגעה ביכולתן של העיתונאיות לסקר את הביקור.מועצת העיתונות בישראל תובעת מכל גוף המתאם סיקור עיתונאי לאירועים תקשורתיים, כמו גם מלשכת העיתונות הממשלתית, לקבוע מיקום אחיד וזהה לעיתונאיות ולעיתונאים לצלמים ולצלמות, המגיעים לשטח לצורך ביצוע שליחותם העיתונאית * בכל תרחיש ומקום – לא תתאפשר במהלך התיעוד העדפה ו/או שוני במיקום התצפית על בסיס מגדר * אם נוהל המקום מחייב דיווח מרחוק - הוא יחול על גברים ונשים גם יחד.
תגובות: 0   צפיות: 14
 
מועצת העיתונות בישראל: "יש להגן על זכות התקשורת להגיע לאזורי מתיחות בירושלים ובכל מקום בארץ ולסקר מקרוב את הנעשה ועל המשטרה לגלות לכך הבנה"
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר וצוות התגובות של המועצה, הביעו מחאה חריפה על הצרת צעדים של עיתונאים בשטחי סיקור בירושלים. המועצה מדגישה כי גם באזורי מתיחות גוברת, שמורה לתקשורת זכות לנגישות ומוטלת עליה חובה להגיע אל זירת ההתרחשות כדי לדווח נאמנה ומקרוב.
תגובות: 0   צפיות: 238
 
"אלה ימים קשים לדמוקרטיה ולחופש העיתונות בישראל"
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
תגובות: 0   צפיות: 80
 
בית הדין לערעורים של המועצה דחה את ערעורה של שביט כנגד החלטת בית הדין לאתיקה שלא מצא פגם בכתבה שפרסמו הכתבים בעיתון.
11:31 (28/06/10) אריק בכר

בבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות ערעור מס' 3/2010 בשיבתו כערכאת ערעור תיק מס' 46/2008 תלונת יעל שביט, סמנכ"ל בכיר שירות לקוחות ברשות המיסים, נגד "ישראל היום" – מרדכי גילת ועוזי דיין בהרכב: עו"ד חנוך קינן - יו"ר מתי דוד – חבר אלינוער רבין – חברה עדנה וייס נחום – חברה יוסף קיסטר – חבר המערערת: גב' יעל שביט ע"י ב"כ דרור ארד – איילון, עו"ד - נגד - המשיבים: העיתון "ישראל היום" והעיתונאים מרדכי גילת ועוזי דיין החלטה פתח דבר בפנינו ערעורה של גב' יעל שביט (שתיקרא להלן, לשם הקיצור: "המערערת"), המבקש לבטל את החלטת בית הדין של מועצת העיתונות, (כב' הדיינים יוסי לוי, עו"ד, גב' עדה אושפיז ומר יצחק טאוב), החלטה אשר דחתה, ברוב דעות, את תלונת המערערת כנגד המשיבים. בתלונתה למועצת העיתונות, עתרה המערערת לקבוע כי המשיבים הפרו את כללי האתיקה העיתונאית, כפי שיפורט עוד בהמשך הדברים, ומשכך נתבקשה, באותה התלונה, נקיטת סנקציות ההולמות את העבירה שעברו המשיבים (כגרסת המערערת). לעניין זה ייכתבו הדברים הבאים: 1. אין בקרבנו ספק לעניין תחושותיה הקשות של המערערת, כעובדת בעלת מעמד בכיר ברשות המיסים, אשר חשה, נוכח הפרסום העיתונאי, כי שמה הטוב, אף מעמדה הבכיר נפגעו, ולטענתה, בלא כל הצדקה. אכן, על פניהם, אובייקטיבית, אין הדברים קלים כלל ועיקר. 2. לא ניטרד בשורות אלה אל רקע העניין מתחילתו, באשר אין לנו לא את הכוונה, גם לא את היכולות האובייקטיביות, לרדת לנושא "חקר האמת", בהליך אשר נדון בבית הדין האזורי לעבודה. לבד מכך, ומכל היבט שהוא, איננו יושבים כערכאת ערעור על החלטות בית דין, או בית משפט, החיצוניים מוסדית, לבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות. 3. כיוון שכך, הבהרנו לצדדים ולבאי כוחם, בפתח הדיון שבפנינו, כי ישובים אנו בתיק זה, אך ורק כערכאת ערעור על החלטת הערכאה דלמטה של מועצת העיתונות, זו אשר שמעה עדים והתרשמה מהם, בחנה ראיות ודנה והחליטה על סמך הראיות אשר הובאו בפניה. 4. זאת ועוד. אנו, כערכאת ערעור, איננו נכנסים אל תוך נעלי הערכאה דלמטה, ואיננו פותחים את הדיון מחדש, ומשום זאת, גם אם מי מהיושבים בערכאה זו סבור כי נוהג היה אחרת, בשבתו בערכאה דלמטה, עדיין מתמקד ענייננו בבחינת ובדיקת החלטתו של בית הדין קמא, אם אכן שגה,כטענת המערערת, ואם עשה זאת, האם מדובר בשגגה כזו, שאין להשלים ולחיות עמה, שאז נראה להתערב בהחלטה שנתן. ומכאן לדיון לגופו: 5. מעבר לאשר נכתב בבהירות רבה בכתב הערעור שבפנינו, גם נטען בע"פ, באופן סדור ומהוקצע, תצויין כאן הסכמתו של ב"כ המערערת, בפתח הדיון, להסיג אחור את טעוני המערערת, המתייחסים לפגמים בהליך דלמטה, לעניין אי שוויון דיוני, כפי הנטען, כמו גם לשאלת פסילתו האפשרית של ראש ההרכב . 6. לשבחו של ב"כ המערערת ייאמר, כי נעתר להצעת ראש ההרכב שבכאן, הסיר והסיג אחור את הטעונים הנ"ל, ויפה נהג. 7. משכך, נבקש לעבור לגופו של דיון, כדי לבחון עניינית, אם אכן יש גם לטעמנו בסיס ראוי לטענות המערערת, כדי שאנו, כערכאת ערעור נתערב בהחלטה של ביה"ד קמא, כבקשתה. רקע הדברים: 8. בתאריך 10 בספטמבר 2008 פרסמו המשיבים כתבה בעיתון "ישראל היום", אשר נשאה כותרת ראשית באלה הדברים: "הקמפיין למחיקת השוחד". 9. בהמשך הדברים, ובאותה הכתבה, פורסמו שני קטעים, אשר הם ורק הם יוחסו למערערת, תחת כותרת משנה: "פרשת המבקרת שביט" ו- "הולנדר שומר על הרעים". 10. בגוף הכתבה, ותחת כותרת המשנה כאמור, לא האירו המשיבים פנים למערערת. לבד מכך שנכתב כי המערערת הגיעה למתן עדות, בביה"ד לעבודה, ללא אישור הממונים עליה, תוארה עדותה בבית הדין לעבודה כעדות מבישה, ועוד נכתב עליה כי הסתבכה בעדות מביכה, שהפכה אותה לבדיחה, כי נחשפה במלוא כיעורה הציבורי וכי עליה כתבה השופטת, בבית הדין: "עדותה הייתה מגמתית, רצופה בסתירות, התחמקויות, ערפולי זיכרון- בית משפט לא נותן כל משקל לתצהירה ולעדותה." 11. כפי המתואר לעיל, התלונה ביסודה מושתתת על הצגת המערערת,( מי שהייתה מבקרת אגף המיסים לשעבר, סמנכ"ל בכיר שירות לקוחות ברשות המיסים ועובדת בכירה בהווה), כמי שנשזרת על תוך תוכה של הכותרת הראשית, קרי: היא, המערערת, הינה חלק מ"הקמפיין למחיקת השוחד". 12. עוד קובלת המערערת, כי כותבי הכתבה הנ"ל קראו לשלחה הביתה, או ,בלשון אחרת, לפטרה מעבודתה, ובנוסף לכך, לא פנו אל המערערת, אישית, לקבלת תגובה, טרם פרסום הכתבה, קל וחומר לא עשו זאת, הגם שנעשתה אליהם פנייה קודם לפרסום, עוד ביום 8.9.08, באמצעות פרקליט המערערת, בדרישה להצגת הטענות הנוגעות למערערת, בצד קבלת תגובתה. 13. יתרה מזו, כך המערערת, משלא פנו המשיבים לאיש מהמעורבים האחרים, לקבלת תגובה, נמנעו מלגלות עובדות לאשורן, באמצעות המקור הראוי, כאלה שיכולות היו להשליך על הכתבה בגוון שונה לחלוטין. 14. זאת ועוד,אפילו כאשר קיבלו המשיבים תגובה מרשות המיסים, (שלטענת המערערת התייחסה אך לחלק מהדברים) , נתנו,לדעת המערערת, ביטוי לאקוני לתגובה זו, אשר הקהה את השפעת אותה תגובה. 15. משכך, אף שמודה המערערת בערעורה כי תגובת רשות המיסים ניתנה על דעתה, הרי משלא עסקה אותה תגובה בענייניה האישיים של המערערת – ראוי היה לקבל לפחות תגובה אישית ממנה, באשר לה, באופן אישי נגעו הדברים. 16. לדעת המערערת, חבו המשיבים בחובה שאין ערעור אחריה, לבקש את תגובתה לטענות שכנגדה, מה עוד שהימנעות מוחלטת ממתן מענה לפניות המערערת בקשר לכך, מעידה כאלף עדים על כוונת מכוון לפגוע במערערת, בצד פרסום ביקורת עיתונאית בלתי לגיטימית, בלתי הוגנת, בוודאי לא מאוזנת. 17. באשר לפסק דינה של הערכאה דלמטה, הרי זה לוקה, לדעת המערערת, בליקוי חמור, הנובע מהעדר תפיסה נכונה את פסק דינו של בית הדין לעבודה (מקום בו ניתנה עדותה של המערערת), ובעיקר מכוונים הדברים להתייחסות ביה"ד קמא, לאשר כתבה ראש ההרכב בביה"ד לעבודה, כב' השופטת אגסי, בתארה את עדות המערערת בפניה כ"מגמתית, רצופה בסתירות, התחמקויות, ערפולי זיכרון, ולכן לא נותן בית הדין משקל לתצהירה". 18. לדעת המשיבים,כפי המתבטא במענה לערעור זה, מן הראוי לדחות את הערעור, מן הטעם שלא היה במעשיהם משום הפרת כללי תקנון האתיקה המקצועית של העיתונות,( להלן: התקנון ). 19. בית הדין דלמטה, אשר דן בתלונת המערערת, החליט ,ברוב דעות, בהחלטה מנומקת ומפורטת, לדחות את התלונה, וכנגד החלטה זו הוגש ונשמע הערעור שבפנינו. 20. כפי התבטאותנו ברישא להחלטה זו, הוצג ערעורה של המערערת בפנינו בבהירות רבה, שהיה בה כדי לסייע בעדנו בבואנו להכריע בערעור זה. 21. כריכת הכתוב בכותרת הכתבה, נשוא ערעור זה, ( " הקמפיין למחיקת השוחד " ), למערערת, איננה במקומה, והמבחן לכך הינו מבחן אובייקטיבי. כל השוזף כתבות אלה, יכול היה לאבחן לאיזו כתבה נשזרה אותה כותרת, ואין בעינינו ספק, כי לא היה דבר בינה לבין המערערת. 22. באשר להתייחסות לעדות המערערת בבית הדין האזורי לעבודה, צר לנו, ברם אכן מדובר במתאר בלתי שגרתי, הנותן ביטוי קשה ביותר לעדותה של המערערת בבית הדין. הדברים מקבלים נפקות יתר, בהתחשב במעמד המערערת, כעובדת ציבור בכירה. ( ולא נשוב במסגרת זו לפרטיהם של דברים.) 23. צודקת המערערת בהערתה לעניין שאלת מעמדם של חברי מותב בית הדין לעבודה, בינם לבין עצמם. אכן מדובר במעמד שווה של כל השופטים היושבים בדין, בלא יוצא מן הכלל. אך בה במידה ומנגד, אין צודקת המערערת בקביעתה, כי הדברים אשר יוחסו לעדות שנתנה בביה"ד לעבודה, ניתנו בדעת מיעוט. 24. בהתייחס לטרוניית המערערת ,באשר לנושא אי הסכמת המשיבים לאפשר קבלת תגובה אישית מצידה, ייאמר,כי עניין לנו במי אשר כיהנה, עובר לאירוע נשוא ערעור זה, כעובדת בכירה של רשות המיסים. המשיבים, ועל כך אין עוררין, פנו לקבלת תגובה ליחידת הדוברות וההסברה של הרשות הנ"ל, עוד לפני פרסום הכתבה.ואמנם, התגובה אשר נמסרה למשיבים, נעשתה בשם רשות המיסים, כמו גם בשם המערערת. 25. אף שהדברים לא באו לביטוי מפורש בכתב הערעור, נתנו דעתנו לאשר טענה המערערת בתלונתה, קרי: לעניין הפרת המשיבים את הוראות הסעיפים 3, 4(א), 5, 6, ו-8, לתקנון האתיקה המקצועית של העיתונות,וחרף הדברים הקשים שנכתבו אודותיה, אין אנו תמימי דעים עם מסקנותיה. 26. איננו סבורים כי המשיבים, או מי מהם, פעלו שלא ביושר ושלא בהגינות. ( ס'3 לתקנון ), 27. איננו בדעה כי המשיבים, או מי מהם, חטאו לאמת, או פרסמו דברים בלתי מדויקים, מטעים ,או מסולפים, ( ס'4(א) לתקנון ), 28. לטעמנו, פעלו המשיבים כנדרש לבדיקת העובדות, טרם פרסום הכתבה, נשוא תיק זה,( ס' 5 לתקנון), 29. בה במידה, לא נוכל לאמר, כי המשיבים עברו על הוראות ס' 6 וס' 8 להוראות התקנון, 30. כפי האמור לעיל, בדקנו את טענות הצדדים לכאן ולכאן. מחד, טענותיה של המתלוננת בפנינו, אשר אופיינו בלא מעט רגשנות, הנגזרת, בנסיבות העניין, ממצבה דאז, בהתייחס למקום עבודתה ולפומביות הכתבה בפני הציבור הרחב, ככלל, ובקרב ציבור עובדי ומנהלי רשות המיסים בפרט, - ומאידך, תגובת הנילונים, זו אשר הועלתה בכתב ומונחת הייתה לנגד עינינו במהלך הדיון כולו,כמו גם דברי פרקליטתם בפנינו. 31. אין בליבנו ספק, כי מלאכתו של עיתונאי המסקר אירועים חדשותיים מחד גיסא, ומבצע תחקירים עיתונאיים, מאידך גיסא, ובצד כל אלה אמור לשמור על איזון בין צדדים קוטביים, איננה קלה כלל ועיקר. בהחלט ייתכן כי לפעמים עשויה השמירה היתירה על איזון לפגום דווקא בממסר העיתונאי. 32. בה במידה מאמינים אנו, כי לנגד עיני כל עיתון, גם עיתונאים, צריך שתעמוד האמונה לחופש העיתונות ולזכות הציבור לדעת, ובהחלט יכול שתהא סתירה בין אמונה זו, לבין המחויבות הנדרשת בפרסום הכתבה העיתונאית. משום כך, בצד זכותו של הציבור לדעת, צריך שיונף דגל הדיווח ההוגן, המאוזן, ובעיקר הזהיר עד למאוד, לכבודו ולשמו של אותו צד, העלול להיפגע מהכתבה המתפרסמת, שכן לעיתונות, כידוע, יש כוח רב. בכוחה לרומם או להשפיל, להחשיך עולמו של אדם ולערער מעמדו של גוף. [דברי כב' השופט בדימוס, יצחק זמיר, בתיק דנ"א 732/95 – "ידיעות אחרונות בע"מ ואח' נ. קראוס ואח' פד"י נ"ב (3)(1)]. 33. הדברים הנ"ל מצאו ביטוי נוסף בתיק 33/2004, דן ורדינון נ. גלובס פבלישר עיתונות בע"מ, שם, בהחלטה ארוכה ומנומקת החליט ביה"ד, בראשותו של פרופ' אסא כשר, כי קודם לפרסום ידיעה, שמקורה בהליך, או עניין משפטי, העלולה לפגוע באדם, יש ליתן לו הזדמנות לפרסום הוגן של תגובתו. 34. אין ספק, כי לחופש העיתונות,גם לחופש הביטוי,מקום מרכזי במרקם הדמוקרטי בישראל. חופש זה יכול שישליך גם לגבי ביטויים המשקפים דעות קשות עד למאד (השופט אהרון ברק, בבג"צ 339/85 כהנא נגד רשות השידור, פ"ד מא' (3) 255 ) 35. דברים אלה נכתבים, בשים לב לאשר קבעה מליאת מועצת העיתונות בתקנונה, לעניין היותה מופקדת על שמירת ערכי עיתונות חופשית וטובה, ובכללם חופש המידע, חופש הביטוי וחופש הבעת הדעה בישראל. שכן, חופש הביטוי הינו גם חופש הביקורת, ואין במקרים של חוסר נעימות בביקורת, אפילו בנזק הצפוי בעקבותיה, כדי להשתיקה, בחברה המתיימרת להיות חברה דמוקרטית. 36. בד בבד, ובצד יצוג העיתונות והציבור במאבק לקיומם של ערכים אלה, פועלת מועצת העיתונות להבטחת נאמנות לעקרונות האתיקה העיתונאית, מצד כל העוסקים בעיתונות, כמו גם לאכיפתן של אמות מידה מקצועיות, המושתתות על מחויבות מוחלטת לאמת, לדיוק, להגינות, ולא פחות מכך, להגנה על כבוד האדם ולכיבוד צינעת הפרט. 37. אמור איפוא: הנאמנות לחופש העיתונות, לזכות הציבור לדעת, איננה נדבך העומד בפני עצמו, באשר בצידם ניצבים נושאי הדגל שעניינם, שירות מקצועי ופרסום מדוייק, הוגן ואחראי,הן של ידיעות עיתונאיות והן של דעות שכאלה. 38. סוף דבר בענייננו, משבדקנו ובחנו את טענות הצדדים לכאן ולכאן, אל מול החלטתו של בית הדין דלמטה, ומשמצאנו, בסופם של דברים, כי לא נפל כל פגם מהותי בהחלטתו, אין לנו אלא לדחות את הערעור שבפנינו, וכך אנו מחליטים. חנוך קינן, עו"ד יו"ר מתי דויד חבר אלינוער רבין חברה עדנה וייס-נחום חברה יוסף קיסטר חבר G83070-V001.doc