יום ב', יג’ בטבת תשפ”א
תקשורת בימי הקורונה: המאבק בנגיף פוגע גם בסיקור העיתונאי
מהחרמת ציוד, ניתוב תקציבים לערוצים ששואלים פחות ועד מאסר עיתונאים באשמת "זריעת בהלה" * דיווח על עיתונות אירופית בימי הקורונה בדיון זום של מכון העיתונות הבינלאומי בוינה * צילום של המכון * ראו כאן גם את הדיווח המלא של ממצאיו בשטח
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 15
 
 
 
 
 
מדברים על פייסבוק ב- פייסבוק
מה עושות הרשתות החברתיות לדמוקרטיה ולתקשורת בישראל? רב שיח ביוזמת הקרן החדשה לישראל ועמותת פרטיות ישראל - עם גיא רולניק, תהילה שוורץ אלטשולר, טל שניידר, נעמה מטרסו * צפו כאן
10:31 (12/11/20) מועצת העיתונות
תגובות: 0   צפיות: 0
 
 
 
 
מסר למועצת העיתונות במהלך מפגש בדלית אל כרמל: "מרגישים תחושה קשה של נבגדות"
חברי מועצת העיתונות ובראשם הנשיאה, השופטת בדימוס דליה דורנר ומנכ"ל המועצה מוטי רוזנבלום, שמעו דברים אלה וכאובים אף יותר, במפגש עם חברי מועצת דלית אל כרמל, בראשות רפיק חלבי * שיח הזדהות בעקבות חוק הלאום * השופטת דורנר: "המועצה אינה גוף פוליטי – זהו ביקור של סולידריות"
תגובות: 0   צפיות: 81
 
עוד סאטירה כזאת – ואבדנו
מועצת העיתונות והתקשורת מביעה זעזוע ומחאה בעקבות הדימוי שבו בחר להשתמש העיתונאי ינון מגל, בעת שיחה עם בן כספית, בתכניתם בתחנת הרדיו 103fm, כאשר עסק בתגובה אפשרית למבקריו של ראש הממשלה בתקשורת. לא נחזור על הניסוח המלא, כולל חיקוי קול צרורות תת-מקלע, רימונים ואף פיצוץ - שנבחרו להמחשת דרך נוספת להשתקת הביקורת על בנימין נתניהו. נסתפק בהבעת תקווה כי במציאות של משבר ממשלי, כלכלי ובריאותי חסר תקדים ובצומת מסוכן של מתחים גוברים ושסע חברתי, שבו די בניצוץ כדי להצית תבערה ואפילו קטלנית – לא תהיה חזרה על דימויים כאלה – גם לא כ"סאטירה -"כפי שהבהיר אחר כך מגל בסוג של התנצלות.
תגובות: 0   צפיות: 38
 
לא זרוע תעמולה * לא "שמאל אנרכיסטי" - רק תקשורת שמעזה לבקר וזה (עדיין) מותר
מועצת העיתונות והתקשורת בישראל מוחה בחריפות על מתקפה נוספת של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נגד התקשורת העצמאית בישראל כאשר הוא – או מי מטעמו-מדמה בפוסט בערוץ ראש הממשלה בפייסבוק את ערוץ 12 "לזרוע תעמולה חסרת בושה של השמאל האנרכיסטי" שמטרתו "להפיל את ממשלת הימין והעומד בראשה".
תגובות: 0   צפיות: 17
 
 
מהחלטות בית הדין לאתיקה: על תאגיד השידור הציבורי "כאן" לפרסם התנצלות בפני הרבנות הראשית לישראל
בעקבות שידור כתבת תחקיר בנושא תעודת כשרות בעסקים, במסעדות ובמשחטות במסגרת התכנית "שטח הפקר"
 
 
מועצת העיתונות בישראל: ליבוי השנאה לתקשורת מצד ראש ממשלה - מצער ומעורר חששות כבדים
מועצת העיתונות מביעה צער נוכח התקפתו החוזרת של ראש הממשלה על התקשורת וליבוי השנאה כלפיה* מצער מאד ואף מעורר חששות כבדים, להקשיב לראש ממשלה בישראל כשהוא שב ותוקף את התקשורת ומפנה אליה טינת המונים * אין דמוקרטיה של אמת ללא תקשורת חופשית. סימונה כיעד לתקיפה פעם אחר פעם, הוא תמצית הבוז לדמוקרטיה ולזכות להביע כל דעה, גם ביקורת ואפילו על העומד ליד ההגה. מועצת העיתונות מביעה את תקוותה שבחודש הסליחות שבפתחו עומד הציבור הישראלי, ימנע ראש הממשלה מסגנון זה.
תגובות: 0   צפיות: 30
 
מועצת העיתונות מגנה הפרדה בין עיתונאים ועיתונאיות במהלך סיקור אירועים
צוות התגובות של מועצת העיתונות פרסם הודעת גינוי להפרדה בין העיתונאים והעיתונאיות במהלך סיקור ביקורו של סגן נשיא ארה"ב בכותל בירושלים, שפגעה ביכולתן של העיתונאיות לסקר את הביקור.מועצת העיתונות בישראל תובעת מכל גוף המתאם סיקור עיתונאי לאירועים תקשורתיים, כמו גם מלשכת העיתונות הממשלתית, לקבוע מיקום אחיד וזהה לעיתונאיות ולעיתונאים לצלמים ולצלמות, המגיעים לשטח לצורך ביצוע שליחותם העיתונאית * בכל תרחיש ומקום – לא תתאפשר במהלך התיעוד העדפה ו/או שוני במיקום התצפית על בסיס מגדר * אם נוהל המקום מחייב דיווח מרחוק - הוא יחול על גברים ונשים גם יחד.
תגובות: 0   צפיות: 14
 
מועצת העיתונות בישראל: "יש להגן על זכות התקשורת להגיע לאזורי מתיחות בירושלים ובכל מקום בארץ ולסקר מקרוב את הנעשה ועל המשטרה לגלות לכך הבנה"
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר וצוות התגובות של המועצה, הביעו מחאה חריפה על הצרת צעדים של עיתונאים בשטחי סיקור בירושלים. המועצה מדגישה כי גם באזורי מתיחות גוברת, שמורה לתקשורת זכות לנגישות ומוטלת עליה חובה להגיע אל זירת ההתרחשות כדי לדווח נאמנה ומקרוב.
תגובות: 0   צפיות: 238
 
"אלה ימים קשים לדמוקרטיה ולחופש העיתונות בישראל"
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
תגובות: 0   צפיות: 80
 
בית הדין לאתיקה נזף בתחנה ובשדר על בוטות הביקורת שלו כלפי עובדי בנק לאומי שהשתתפו במצעד החיים באושוויץ

תל אביב, 23/7/2013 תיק: 28/2013 תלונת בנק לאומי נגד רדיו ללא הפסקה וגבי גזית בפני בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות חברי בית הדין: עו"ד חנוך קינן, יו"ר מר מוטי רוזנבלום, חבר מר רמי טל, חבר החלטה בפנינו קובלנתו של בנק לאומי לישראל בע"מ, המתייחסת לדבריו של השדר העיתונאי גבי גזית, בתוכניתו ב"רדיו ללא הפסקה". כפי האמור בתלונה, ביום 9 באפריל 2013, התייחס מר גזית להשתתפותה של משלחת עובדי בנק לאומי במצעד החיים באושוויץ. מר גזית ציין בשידורו, כעובדה, כי משך עשרות שנים מחזיק בנק לאומי בכספי ניצולי השואה, וסירב, באופן גס ובוטה, להחזיר כסף זה לניצולים. לא לנו לבחון דברים אלה בפורום זה. אלא שגם כלפי עובדי הבנק, אשר נטלו חלק ב"מצעד החיים" התייחס השדר הנ"ל, בהגדירו אותם כ"חבורת אנשים דוחים, מגעילים ועלובים", וככאלה אשר "זיהמו את האדמה והלכו לדרכם לעשות קניות". אלו הם דברים קשים לכל הדעות. הקובל, שלטענתו הינו שותף מזה מספר שנים למצעד החיים, בצד פעילויות נוספות, הכרוכות בהנצחת ניספי השואה, תמיכה בניצולים ובחסידי אומות העולם, ראה עצמו נפגע מאמירות אלה, של גבי גזית, ומשכך פנה אל נשיאת מועצת העיתונות, ובאמצעותה הגיש קובלנה זו, הנושאת את הכותרת: "השתלחות חסרת רסן של גבי גזית בבנק לאומי ובעובדיו". תולדת הקובלנה, הינה ישיבת בית דין זה. בטופס התלונה נכתב, כי בעקבות השידור האמור, שוחח נציג הבנק עם מנהל תחנת "רדיו ללא הפסקה", הלין על ההשתלחות כאמור, אשר אותה כינה כ"חסרת רסן" ו"שאינה בפעם הראשונה", וביקש את התערבות המנהל לעניין זה. לא הובאו לידיעתנו פרטים אם נעשה דבר מצד "רדיו ללא הפסקה" . מר גזית, מנימוקיו, לא הטריח עצמו לישיבת בית הדין, הגם שראוי היה שיעשה כן. עלינו לציין כאן, כי אין זו הפעם הראשונה שמר גזית אינו מופיע לישיבות בית הדין של מועצת העיתונות. בעבר כתבנו לא אחת, כי רצונו של אדם – כבודו, ואם מר גזית סבור כי תלונה חריפה וקשה, כמו זו המונחת בפנינו, אינה ראויה להתייחסות אישית שלו, אשר תאמר במפורש בין כותלי בית הדין, זוהי בעיה שלו להתמודד עימה. למרות האמור אין בכוונתנו לקפח במשהו את זכויותיו של גבי גזית, ומשום זאת נתייחס לתגובה שנתן בכתב לתלונת בנק לאומי. וכך כתב גזית: "גם היום אני סבור שאושוויץ אינה הזירה לנשיאת לוגו מסחרי של חברה כלשהי, גם אם היא פעילה בהנצחה ובשימור הזיכרון. הנוכל להעלות על הדעת מצעד של חברות מסחריות כשעובדיהן נושאים דגל ועליו לוגו? האם נסכים למצעד של עובדי פזגז ואמישרגז במחנה השמדה עם גזיות של החברה ועליהן הלוגו? האם נסכים למצעד של חברת נקה לייצור סבונים ועליהם לוגו מיוחד בכחול לבן ליום העצמאות? אין צורך בדוגמאות נוספות וטוב יעשו אנשי בנק לאומי אם ייקחו לתשומת ליבם את הביקורת של קבוצה משמעותית של עיתונאים בכירים שמצאו טעם לפגם במעשה הזה. הדברים שאמרתי הם על דעתי בלבד וכבן לניצולי שואה ראיתי בזה פגיעה קשה בזיכרון השואה. לגבי ההערה על כספם של ניצולי השואה שהוחזק בבנק לאומי מתכבד אני לצרף דברים שאמרה קולט אביטל שהייתה חברת כנסת וראש השדולה למען ניצולי השואה, דברים שמדברים בעד עצמם. וכן שוחחתי עם חבר הכנסת לשעבר זאב ביילסקי שהבטיחני שללא התערבות משפטית וללא יוזמתו לא היו הכספים מוחזרים". ואומנם, בהמשך תגובתו של גזית, צורפו, כפי הנכתב שם, הדברים אשר נאמרו ע"י גב' קולט אביטל, והם מתייחסים להתנהלות הבנק לעניין איתור והשבת נכסים של נספי שואה. בכנות, לא ירדנו לסוף דעתו של גבי גזית. אפילו נצא מנקודת מבט כי נכונות הן העובדות אשר ייחס לגוף הזה הנקרא בנק לאומי לישראל, במה אשמים עובדי הבנק, אשר כל חטאם התמקד בכך שנטלו חלק במצעד החיים, ואפילו עשו זאת, בהניפם את לוגו הבנק, במה חטאו? ואפילו ראה גבי גזית, סובייקטיבית, בהתנהלות שכזו, מצד העובדים, טעם לפגם, וזה לגיטימי, האם הדבר הופך עובדים אלה ל"חבורת אנשים דוחים, מגעילים ועלובים", ככאלה אשר "זיהמו את האדמה והלכו לדרכם לעשות קניות"? זוהי בדיוק הנקודה בה חולקים אנו על דרכו של השדר גבי גזית. 1. אין בליבנו ספק, לעניין מלאכתו הקשה של עיתונאי, המסקר אירועים חדשותיים, ומבצע תחקירים עיתונאיים. ברם, בצד כל אלה אמור העיתונאי לשמור על איזון ראוי, שכן באמונה בחופש העיתונות ובזכות הציבור לדעת, באלה, בכל הכבוד, אין די. 2. בכתבנו דברים אלה, ערים אנו לאשר קבעה מליאת מועצת העיתונות בתקנונה, לעניין היותה מופקדת על שמירת ערכי עיתונות חופשית וטובה, ובכללם חופש המידע, חופש הביטוי וחופש הבעת הדעה בישראל. חופש הביטוי הינו גם חופש הביקורת, ואין במקרים של חוסר נעימות בביקורת, אפילו בנזק הצפוי בעקבותיה, כדי להשתיקה, בחברה המתיימרת להיות חברה דמוקרטית. 3. אכן, לחופש העיתונות, כמו גם לחופש הביטוי, מקום מרכזי במרקם הדמוקרטי בישראל. חופש זה יכול שישליך גם לגבי ביטויים המשקפים דעות קשות עד למאוד (כפי שכתב כב' השופט אהרון ברק, בבג"צ 339/85 כהנא נגד רשות השידור, פ"ד מא' (3)255). 4. הדברים האמורים לעיל, מקדשים את חופש הביטוי, אך האומנם גם את חופש השיסוי? 5. ואם ליישם את הדברים לעניין נשוא תיק זה, סבורים אנו כי בצד זכותו של הציבור לדעת, צריך שיונף דגל הדיווח ההוגן, המאוזן ובעיקר הזהיר עד למאוד, לכבודו ולשמו של אותו צד העלול להיפגע מהכתבה המתפרסמת. שהרי, כבר אמרנו לא פעם, לעיתונות, כמו גם לשידורי הרדיו, יש כוח רב. בכוחם לרומם או להשפיל, להחשיך עולמו של אדם ולערער מעמדו של גוף. [כדברי כב' השופט בדימוס, יצחק זמיר, בתיק דנ"א 732/95 – ידיעות אחרונות בע"מ ואח' נ. קראוס ואח', פד"י נ"ב (3)(1)]. 6. במהלך הדיון, הובא לידיעתנו כי היו מבין המשתתפים במשלחת הבנק, במצעד החיים, כאלה שגם הם ניצולי שואה ובנים לניצולי שואה, השדר, גבי גזית לא ידע על כך דבר, משום שלא טרח לברר זאת קודם לשידור הדברים. האם לא צריך היה לקחת אפשרות שכזו בחשבון, טרם האמירות הכל כך קשות? 7. בכל מקרה, במבדק מיהות הנושא שבענייננו, נראה לנו, כי בתיק זה, על העובדות הנשזרות בו, יכול היה נשוא הכתבה להיפגע (ולטענתו הצודקת, אכן נפגע), ומשום כך, ואפילו רק משום כך, צריך היה להיזהר בניסוחם של דברים- משלא עשה כן הנילון, כשל במחדלו. 8. לקראת סיום נשוב ונזכיר: בצד ייצוג העיתונות והציבור במאבק לקיומם של הערכים, נשוא התקנון, פועלת מועצת העיתונות, להבטחת נאמנות לעקרונות האתיקה העיתונאית, מצד כל העוסקים בעיתונות, גם לאכיפתן של אמות מידה מקצועיות, המושתתות על מחויבות מוחלטת לאמת, לדיוק, להגינות, ולא פחות מכך, להגנה על כבוד האדם ולכיבוד צנעת הפרט. 9. ושלא נובן שלא כיאות. הבית הזה, נועד, מעצם טיבו לשמור על ערכי עיתונות חופשית וטובה, כזו האמורה לשרת את החברה באופן אמין, אחראי והוגן. מתפקידנו לדאוג, בין היתר, לאכיפתן, ככל האפשר, של אותן אמות מידה, המגנות, גם על כבוד האדם וצנעת הפרט. 10. משום זאת דעתנו היא, כי הנאמנות לחופש העיתונות ולזכות הציבור לדעת, איננה בבחינת נדבך העומד בפני עצמו, באשר בצידו ניצבים נושאי הדגל שעניינם: יושר, אמינות ונאמנות לאמת, כמו גם דאגה מובנית לשמו ולכבודו של האדם, אשר עליו, או בגינו, מתפרסמת הכתבה. 11. סוף דבר בענייננו, משנבדקו ונבחנו הדברים לכאן ולכאן, אציע לחברי להרכב לקבל את קובלנת בנק לאומי בע"מ, בצד החלטה הקובעת כי השדר גבי גזית, כמו גם תחנת "רדיו ללא הפסקה", עברו על הוראות תקנון האתיקה, בסעיפים: 4(א) 6(ג) ו-16(א). 12. עובר לקבלת ההחלטה הייתה לאחד מחברי ההרכב, מר רמי טל, דעה מסויגת לדעות אשר הביעו עו"ד חנוך קינן ומר מוטי רוזנבלום, אף שלא היה בדעתו זו, כדי לשנות מעצם ההחלטה ותוצאותיה. הסתייגויותיו של מר טל, מפורטות להלן, במלואן: 13. "אחרי התלבטות רבה אני מצטרף – תוך הסתייגויות שיפורטו להלן - לדעת חברי במותב. אילו התמקד מר גזית בתוכניתו בבנק לאומי, ולא בעובדיו, לא הייתי מהסס לקבוע כי דבריו נאמרו במסגרת חופש הביטוי, שמתיר למתוח ביקורת גם בסגנון בוטה, ולו אף כזה שבעיני רבים יוגדר כגס. אפילו נציג הבנק, מר אבירם כהן, הודה בהופעתו בפנינו כי עד שנת 2009, התנהגותו של הבנק בנוגע לחשבונות קורבנות השואה היתה רחוקה מלהיות מופתית, ויש לשבחו על הגינותו. לכן, אילו היה מר גזית טוען שיש טעם לפגם בשיגור משלחת ל"מצעד החיים", תחת הלוגו של הבנק, ניתן היה לראות בטענה זו משום ביקורת לגיטימית. על אחת כמה וכמה נכונים הדברים, כאשר מדובר בדברים שאופיים פובליציסטי, ולא חדשותי. כאשר בפובליציסטיקה עסקינן, אין מצפים לאיזון, ואולי אף יש ברכה בהחרפת הסגנון. משום כך, לעניות דעתי, על מאמר (או תוכנית רדיו או טלוויזיה) הנושא אופי פובליציסטי לא חלים הכללים הנוגעים לזכות הציבור לדעת, הואיל וברור לקורא, המאזין או הצופה הסביר שמדובר כאן בדעה פרטית, ולא בחדשה המתיימרת להיות מוצגת באופן אובייקטיבי. דעתי זו חלה, כמובן, גם על השידור נשוא הקובלנה, ועל כן אינני מוצא מקום לקבוע כי מר גזית הפר בצורה כלשהי את כללי האתיקה בנוגע לזכות הציבור לדעת. לית מאן דפליג שמותר לגזית לחלוק על עצם השתתפותו של גוף מסחרי ב"מצעד החיים", קל וחומר כאשר מדובר בגוף שהתייחסותו לנושא חשבונות קורבנות השואה שנויה במחלוקת. אלא שמר גזית בחר להתמקד בעובדי הבנק, וכאן לדעתי טעה. גם אם אפשר לראות כלגיטימית את ביקורתו על השתתפות בנק לאומי – הארגון המסחרי – ב"מצעד החיים", יש לפסול בתוקף את שמות התואר שהדביק לעובדי הבנק שהשתתפו במשלחת, ואת אמירתו כי "זיהמו את האדמה והלכו לקניות". אני רואה לנכון לציין כי בניגוד לדעת חברי, המובעת בסעיף 6, אינני רואה שום חשיבות לעובדה שבין המשתתפים במשלחת היו ניצולי שואה או ילדיהם. אם הביקורת מוצדקת, היא מוצדקת גם לגבי ניצולי שואה, ואם לאו, אינה מוצדקת לגבי כולי עלמא. הוא הדין לגבי התייחסותם של חברי ל"צנעת הפרט" (סעיף 8). מי שמשתתף במשלחת מסוג זה, שכל אופיה ציבורי ודקלרטיבי, ממילא מוותר על כל זכות לצנעת הפרט בכל הנוגע להשתתפותו. אך מה ששכנע אותי להצטרף – בהסתייגויות דלעיל - לחברי בהחלטתם, הוא החובה המקצועית להגנה על כבוד האדם, שבמקרה זה דומני כי למרבה הצער, מר גזית לא היטיב לשמור עליה, ובכך עבר על הוראות תקנון האתיקה." 14. לאור כל הדברים האמורים לעיל, מוחלט בזה לנקוט נגד הנילונים, תחנת הרדיו והשדר גבי גזית, בצעד שעניינו נזיפה, ואנו מורים לנילונים לפרסם תקציר החלטה זו, בתוך 7 ימים מיום פרסומה, אלא אם יוגש ע"י הנילונים, או מי מהם, ערעור על ההחלטה, שאז יהא הפרסום תלוי בתוצאות הערעור. 15. ניתן והודע בהעדר הצדדים, ביום 29/7/2013 .

 
 
הצג מידע נוסף לכתבה
חזור לדף הקודםהדפס כתבה שלח כתבה
 שיתוף