יום ד', יא’ בטבת תשע”ט
נשיאת מועצת העיתונות, השופטת דליה דורנר והמשנה לנשיאה, עו"ד אורנה לין נבחרו ביום רביעי ה-31 באוקטובר 2018, לתקופת כהונה נוספת של שלוש שנים, בישיבה מיוחדת של מועצת העיתונות, שהתקיימה ב"בית הסופר" בתל-אביב.
 
 
חברי מועצת העיתונות ובראשם הנשיאה, השופטת בדימוס דליה דורנר ומנכ"ל המועצה מוטי רוזנבלום, שמעו דברים אלה וכאובים אף יותר, במפגש עם חברי מועצת דלית אל כרמל, בראשות רפיק חלבי * שיח הזדהות בעקבות חוק הלאום * השופטת דורנר: "המועצה אינה גוף פוליטי – זהו ביקור של סולידריות"
 
 
מועצת העיתונות קוראת לבית המחוקקים לסייג את הצעת החוק המבקשת לאסור תיעוד פעילות חיילי צה"ל בעת מילוי תפקידם – בהעדר החלה על פעילותם של עיתונאים בשליחות המבקשים להביא לציבור תמונת מצב כמות שהיא מזירת הפעילות.
 
 
מועצת העיתונות בישראל, מתנערת מן ההאשמות כלפי העיתון "ישראל היום", החברים במועצה, באשר להחלטת בית הדין לאתיקה, בנושא "פרסום סקרים בתקשורת, על דעת הציבור היהודי בלבד, אלא אם יש הצדקה עניינית לכך". "ישראל היום" היה כלי התקשורת היחיד שהודיע כי יקיים את החלטת בית הדין לאתיקה ויפרסם החלטתה במלואה.
 
 
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, השופטת (בדימוס) דליה דורנר, אירחה בלשכתה בבית המשפט העליון בירושלים, את העורך הראשי של העיתון "ישראל היום", בועז ביסמוט ואת מנכ"ל המועצה, מוטי רוזנבלום. בפגישה, שהתנהלה ברוח טובה, לא נתגלו חילוקי דעות כלשהן בין השופטת לעורך הראשי. "חברותה של "ישראל היום" במועצת העיתונות, חשובה מאד ואין להקל ראש בכך. יחד עם זאת אנו חייבים לשמור על בית הדין לאתיקה ועל קיום החלטותיו", ציינה השופטת. על-כך הודיע ביסמוט כי "ישראל היום" תקיים את החלטת בית הדין כלשונה, כבר ביום שלישי הקרוב (12 ביוני 2018) והוסיף: "עוד פגישה מעניינת עם השופטת דורנר, ללא חילוקי דעות"...
 
 
אלי מלכה, ראש המועצה האזורית גולן, קיבל את פנינו בצומת קורסי ומכאן ואילך לקח על עצמו את תפקיד המארח שהוא גם המדריך ומורה הדרך, לחברי מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, יחד עם חברי בתי הדין לאתיקה וכל זאת במסגרת הכינוס הארצי השלישי אותו החלטנו לקיים ברמת הגולן...
 
 
נשיאת מועצת העיתונות, השופטת (בדימוס) דליה דורנר וחברי המליאה, משתתפים בצערה של מ"מ הנשיאה, עו"ד ארנה לין, במות האם, רות לין חושי ז"ל. המשפחה יושבת שבעה ברחוב דרך הים 117, חיפה בין השעות 16.00-20.00.
 
 
מועצת העיתונות קוראת לדובר צה"ל לחקור ביסודיות את נסיבות מותו של הצלם העיתונאי הפלשתינאי יאסר מורתגא, בירי צה"ל במהלך ניסיונות לבלום הסתערות פלשתינאית לעבר הגדר ברצועה. בתגובה למסר של שר הביטחון אביגדור ליברמן והמילים - "צלם או לא צלם", אומרת המועצה כי על השר להגן על הבידול המאפשר לצלמים ועיתונאים להגיע לכל זירה ולתעד את הקורה בה.על מפקדי צה"ל לפעול להטמעת הצורך להגן על לובשי איפוד press מכל צד של הגדר וגם בתרחישי קיצון. המועצה תעקוב מקרוב אחר חקירת נסיבות מותו של מורתגא ותפרסם את מסקנותיה לאחר שהתחקיר יסתיים.
 
 
"גם כאשר זה לא נעים לנו, בין אם מימין ובין אם משמאל; עיתונות ותקשורת הן מוסד חשוב בדמוקרטיה", אמר הנשיא *** נשיאת מועצת העיתונות, השופטת בדימוס דליה דורנר התריעה מפני ההתקפות הקשות על התקשורת, תוך סימון עיתונאים. "דיבורים כאלה באווירה קשה וטעונה, עלולים לסכן בני אדם פיסית. חשוב לזכור: לא העיתונאי המציא את החקירה. הוא 'המביא', השליח, זוהי חובתו. העיתונאי ממלא את תפקידו" ****************** ************ בצילום: נשיאת מועצת העיתונות בישראל ושופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר, ראש עיריית לוד יאיר רביבו ונשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ****************** ******************* * צילומים: קובי גדעון/לע"מ
 
 
מועצת העיתונות מביעה צער נוכח התקפתו החוזרת של ראש הממשלה על התקשורת וליבוי השנאה כלפיה. מצער מאד ואף מעורר חששות כבדים, להקשיב לראש ממשלה בישראל כשהוא שב ותוקף את התקשורת ומפנה אליה טינת המונים.אין דמוקרטיה של אמת ללא תקשורת חופשית. סימונה כיעד לתקיפה פעם אחר פעם, הוא תמצית הבוז לדמוקרטיה ולזכות להביע כל דעה, גם ביקורת ואפילו על העומד ליד ההגה. מועצת העיתונות מביעה את תקוותה שבחודש הסליחות שבפתחו עומד הציבור הישראלי, ימנע ראש הממשלה מסגנון זה.
 
 
מועצת העיתונות, בראשותה של שופטת בית משפט העליון (בדימוס) דליה דורנר, מזהירה כי הסימון החוזר ונשנה של ראש הממשלה את התקשורת כאויב הזומם "הפיכה" היא סכנה לאופיה הדמוקרטי של החברה בישראל. מועצת העיתונות דוחה את ניסיונותיו החוזרים ונשנים של בנימין נתניהו לערבב את התקשורת בהליכי החקירות נגדו, שמתבצעים על פי חוקי מדינת ישראל.
 
 
מועצת העיתונות בישראל קוראת לכנסת ולממשלה לחדול מקידום הצעות חוק שתוצאתן עלולה לפגוע קשות בעבודת התקשורת והעיתונות בכלל, ובעיתונות החוקרת בפרט. בעיקר מדובר על הצעת החוק המכונה "חוק ההמלצות" ועל הצעת החוק המכונה "חוק ההקלטות", שקבלתן תמנע מעיתונאים לבצע את עבודתם נאמנה ולספק לציבור מידע שראוי וחיוני שיקבל במדינה דמוקרטית.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות פרסם היום הודעת גינוי להפרדה בין העיתונאים והעיתונאיות במהלך סיקור ביקורו של סגן נשיא ארה"ב בכותל בירושלים, שפגעה ביכולתן של העיתונאיות לסקר את הביקור.מועצת העיתונות בישראל תובעת מכל גוף המתאם סיקור עיתונאי לאירועים תקשורתיים, כמו גם מלשכת העיתונות הממשלתית, לקבוע מיקום אחיד וזהה לעיתונאיות ולעיתונאים לצלמים ולצלמות, המגיעים לשטח לצורך ביצוע שליחותם העיתונאית.בכל תרחיש ומקום – לא תתאפשר במהלך התיעוד העדפה ו/או שוני במיקום התצפית על בסיס מגדר. אם נוהל המקום מחייב דיווח מרחוק - הוא יחול על גברים ונשים גם יחד.
 
 
העיתונאי והפרשן המשפטי הוותיק של קול ישראל, פרופ' משה נגבי הלך לעולמו בתום מאבק קשה במחלת הסרטן. נגבי היה פרופסור במחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית בירושלים. כפרשן משפטי הוא עסק בעיקר בעניינים אקטואליים, והרבה לעסוק בהגנה על זכויות אדם, חופש העיתונות, שמירת החוק והדמוקרטיה ובטוהר המידות של אנשי ציבור. בשם נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר וחברי המועצה, אנו שולחים את תנחומינו למשפחה.
 
 
האיגוד, המייצג 360 כלי תקשורת, רשתות שידור ועיתונאים בתחומי הטלוויזיה, הרדיו, הפרינט, הצילום והמרשתת, משלושים ושתיים מדינות, עתר לבג"צ בדרישה מבית המשפט להורות למשטרה להפסיק את הגבלת הכניסה של עיתונאים למתחם הר הבית בירושלים בכלל ודרך שער האריות בפרט
 
 
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר וצוות התגובות של המועצה, הביעו מחאה חריפה על הצרת צעדים של עיתונאים בשטחי סיקור בירושלים. המועצה מדגישה כי גם באזורי מתיחות גוברת, שמורה לתקשורת זכות לנגישות ומוטלת עליה חובה להגיע אל זירת ההתרחשות כדי לדווח נאמנה ומקרוב.
 
 
מועצת העיתונות תובעת מהיועץ המשפטי ומפרקליט המדינה לספק הסברים לגבי נחיצות הפשיטה על הוצאת הספרים של ידיעות אחרונות, והחרמת כתבי יד נוספים בנושאים פוליטיים ומדיניים, מלבד זה של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, בייחוד שהדבר נעשה שלא על דעת הממונה על הביטחון במשרד הביטחון, כלומר שלא מסיבות ביטחוניות חד-משמעיות.
 
 
תגובת מועצת העיתונות לתיקונים לחוק השידור הציבורי: מועצת העיתונות בישראל פרסמה הערב (23 באפריל 2017), בתום ישיבת המליאה, את התייחסותה לתיקונים לחוק השידור הציבורי, שאחד מהם אושר היום בממשלה ובוועדת השרים לענייני חקיקה:
 
 
"מועצת העיתונות בישראל מגנה בחריפות את הפגיעה החמורה והנמשכת של הממשלה והמערכת הפוליטית בשידור הציבורי בישראל", כך נאמר בהחלטת מליאת מועצת העיתונות, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בתום ישיבת חירום של שהתקיימה ב"בית הסופר" בתל אביב.
 
 
נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, פנתה במכתב ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בקריאה לפרסם בהקדם האפשרי את ההקלטות מהשיחות שהתנהלו בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין מו"ל העיתון "ידיעות אחרונות", מר ארנון מוזס.
 
 
לרגל שנת ה 60 להקמתה של נצרת עילית, התקיימה ישיבה חגיגית מיוחדת, בהשתתפות נציגי מועצת העיתונות בישראל, בראשם הנשיאה - שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר וראש עיריית נצרת עילית, רונן פלוט
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, מוקיע בחריפות את בחירת המילים של רוגל אלפר בביקורת שכתב ב"הארץ" על תכנית הטלוויזיה "הנעלמים" ששודרה בערוץ 2 בהגשת יואב לימור (בצילום).
 
 
מועצת העיתונות קוראת למשטרת ישראל ולעומדים בראשה לרענן את נהליה בכל הקשור לחקירת עיתונאים. זאת בעקבות חקירת כתב "הארץ" ניר גונטז'. משהתברר למשטרת ישראל כי "המטריד" האלמוני הוא עיתונאי, העושה את מלאכתו נאמנה, לא היה מקום לחקירה נוספת.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, פרסם אתמול את ההודעה הבאה המתייחסת לתגובת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לתחקיר של אילנה דיין, בתכנית "עובדה": "הזכות לתגובה על המתפרסם בתקשורת הינה זכות יסוד בכללי האתיקה העיתונאית. מועצת העיתונות מוחה על כך, שהתגובה של ראש הממשלה אתמול לתחקיר "עובדה", חרגה מהמקובל, לא התייחסה לממצאי התחקיר והפכה לכתב אישום אישי כנגד ד"ר אילנה דיין".
 
 
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
 
 
מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, החליטה לפרסם בציבור הודעה חריפה המגנה כל ניסיון לפגוע בעיתונאים או לאיים עליהם, בזו הלשון: "מועצת העיתונות מגנה בתוקף איומים כלפי עיתונאים בגין עבודתם העיתונאית".
 
 
כך הגיבה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, ביומן הבוקר של קול ישראל, על החלטת שר הביטחון ליברמן, לזמן את מפקד גלי צה"ל, ירון דקל, ל"שיחת נזיפה", בגלל שידור התכנית על המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש.
 
 
מליאת מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של הנשיאה, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, קראה אמש לממשלת ישראל לשים אל ליבה לחשיבות הרבה בקיומו של רצף בשידור ציבורי מתפקד, עשיר ומקצועי. "פגיעה ברצף זה תהיה בכייה לדורות", נאמר בהודעה.
 
 
אל"מ אריאלה בן-אברהם, שנכנסה באחרונה לתפקיד הצנזורית הראשית, הוזמנה למועצה להציג את הסיבות בגללן דרשה מבעלי חשבונות ברשתות חברתיות לקבל אישור מוקדם לפני פרסום. "לא רוצים ולא יכולים לשלוט בכל המידע".
 
 
גם בסוכנות הידיעות "רויטרס" הופיע השבוע, כנראה לראשונה ב-165 שנות ההיסטוריה שלה – תוכן חדשותי שמומן על ידי גוף מסחרי. (בצילום: הגילוי הנאות בדיווח הסוכנות).
 
 
המועצה הקימה ועדה שתנסה למצוא נוסחה ראויה לבידול בין חדשות לפרסומות – על כל צורותיהן – בעידן התקשורת הדיגיטאלית.
 
התכנית עברה על סעיף 8 לתקנון האתיקה, אך מיהרה לתקן את התקלה.

בפני בית הדין לאתיקה תיק 24/2013 של מועצת העיתונות בפני עו"ד חנוך קינן - יו"ר מר אורי בינדר – חבר גב' עליזה ז'זק – חברה תלונת דרור כהן נגד ערוץ 10- תכנית הבוקר של אורלי וגיא החלטה 1. בפנינו הונחה תלונתו של מר דרור כהן, בשם ועד הסטודנטים של אוניברסיטת בר-אילן, אשר הוגשה נגד ערוץ 10- ומגישי תוכנית הבוקר, אורלי וילנאי וגיא מרוז. 2. התלונה מתייחסת לאשר נאמר בכתבה המשודרת, תחת הכותרת: "הקרב על כרטיס הכניסה לנאום אובמה". 3. באותה הכתבה, עפ"י התמליל אשר הומצא לנו, נתקיימה שיחה בין אורלי וילנאי, לסטודנטית באוניברסיטת בר אילן, ממנה נשתמע כי כרטיסים, אשר מיועדים היו לכלל הסטודנטים, כדי לחזות ולהאזין לנשיא אובמה, חולקו אך לאנשי אגודת הסטודנטים ולמקורביהם. 4. הגב' וילנאי, נשמעה כשהיא אומרת, בין היתר, לסטודנטית שממולה: "... ואני מקווה שתדעו לעשות סדר בפוליטיקה שמצטיירת באגודת הסטודנטים". 5. בהמשך, ולקראת חתימת "האייטם", נשמעו ונראו הגב' וילנאי ומר מרוז, בשיח הבא ביניהם: "יש תגובה? רוצה? או שלא צריך. לא חייבים". א. לשיח זה, מסתבר, הייתה תוצאה. אגודת הסטודנטים, התבקשה, ע"י מפיקי התוכנית, לתת תגובה יום לפני השידור, באמצעות הדובר, מר דרור כהן, ובאופן שכזה, להגיב על שידור הדברים, בזמן אמת, ברם, כפי האמור לעיל, התגובה לא הוצגה בשידור. 6. לפיכך, הוגשה תלונה למועצת העיתונות, בעקבותיה החליט המשנה ליוהמ"ש של המועצה, להעביר את הנושא כולו לבית הדין, על מנת שזה יכריע בשאלה, אם אכן הפרו הנלונים את חובתם למתן זכות תגובה, לאגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בר- אילן. 7. בנסיבות הללו, הגיע תיק זה לפתחנו. נדגיש כאן כי לטעמנו, גם אם לא צויינו הדברים מפורשות, הנלונים, הראויים להתייחס לתלונה ולהגיב עליה, הם שלושה: ערוץ 10 והעיתונאים, אורלי וילנאי וגיא מרוז. 8. ביום 29 במאי 2013, התקיים בפנינו דיון, בנוכחות אנשי המתלונן: הדובר דרור כהן ומתן בר- נוי, ואילו מצד הנילונים הופיע מר עוזי קרין, סמנכ"ל ההפקות של האולפנים המאוחדים, החברה שמפיקה את תכנית הבוקר. אורלי וילנאי וגיא מרוז לא הופיעו לדיון, וכמי שהיו מעורבים ישירות באירוע, חבל שלא ראו לנכון להתייצב ולהביע את דעתם לעניין. כך או כך, אפשרנו לשני הצדדים להשמיע את דברם, ככל שחפצו, והחלטתנו שבכאן, תינתן במנותק מעובדת אי ההופעה של ה"ה וילנאי ומרוז כאמור. 9. חשוב לנו לציין כאן, את הרוח הטובה, אשר שרתה בדיון עצמו, דבר אשר הכתיב החלטה מקדמית, במטרה לאפשר לצדדים להגיע ביניהם לעמק השווה, תוך שרומזים אנו, כי יהא זה ראוי והוגן למצוא פתרון, אשר ייתן ביטוי הולם לתגובת המתלונן, שעל פניה, ולאחר שמיעת הצדדים, כפי האמור לעיל, נראתה צודקת. התייחסותו של מר קרין להחלטתנו המקדמית, ראויה לכל שבח. 10. ואומנם, בתאריך 12 ביוני 2013, התאפשר לנציגי אגודת הסטודנטים באוניברסיטת בר אילן, להופיע בתוכניתם של אורלי וגיא, ונוכח האמור והנחזה בסרטון אשר הועבר אלינו, כמו גם מתגובת הדובר, נראה בעליל, כי נעשה כראוי לתיקון העוול שנגרם. 11. בדברים האמורים לעיל, נחתם אומנם ההיבט העובדתי, דבר הראוי כשלעצמו, ברם אנו, כערכאה שיפוטית של מועצת העיתונות, לא נוכל לצאת ידי חובתנו, אם לא נשמיע דברינו ונביא לביטוי דעותינו, גם במישור המשפטי/מוסרי, וכמובן האתי, ככל שקשורים הדברים, לאשר התרחש באירוע, נשוא תיק זה. 12. בס' 8 לתקנון מועצת העיתונות, קבע מתקין התקנות, כי פרסום ללא הסכמתו של אדם, הנוגע לפרטיותו, או לשמו הטוב, ואשר עלול לפגוע בו, מצריך, ברגיל ברור מוקדם עימו, ופרסום הוגן של תגובתו. כל התייחסות אחרת, הינה בבחינת יוצא מן הכלל, המעמיסה על הנוהג כך, חובת הוכחה מוגברת להצדקת נוהגו זה. 13. דברים אלה נכתבים, דווקא בהיותי ער לעניין מלאכתו הקשה של עיתונאי, כמו העיתונאים אורלי וילנאי וגיא מרוז, המסקר אירועים חדשותיים מחד, ומבצע תחקירים עיתונאיים, מאידך. שהרי, בצד כל אלה אמור העיתונאי לשמור על איזון בין צדדים קוטביים. מלאכה זו איננה קלה כלל ועיקר. וכבר תואר, לא אחת, כי יכול שלפעמים עשויה השמירה היתירה על איזון, לפגום דווקא בממסר העיתונאי. 14. רוצה אני להאמין, כי לנגד עיני כל עיתון, גם רשות שידור, כמו גם שדרי התוכנית שבענייננו, עומדת האמונה לחופש העיתונות ולזכות הציבור לדעת. אלא שבאלה אין די. 15. שכן, בצד זכותו של הציבור לדעת, צריך שיונף דגל הדיווח ההוגן, המאוזן ובעיקר הזהיר עד למאוד, לכבודו ולשמו של אותו צד העלול להיפגע מהכתבה המתפרסמת. שהרי, לעיתונות, ורשות השידור בכלל זאת, יש כוח רב. בכוחה לרומם או להשפיל, להחשיך עולמו של אדם ולערער מעמדו של גוף. [כדברי כב' השופט בדימוס, יצחק זמיר, בתיק דנ"א 732/95 – ידיעות אחרונות בע"מ ואח' נ. קראוס ואח', פד"י נ"ב (3)(1)]. 16. היה כבר מי שטען בפנינו, כי פרסום תגובה, מכח ס' 8 לתקנון, אינו בבחינת חובה קטגורית. למקרא הדברים, אשר כתבתי לעיל, ברור כי לא הייתי ואינני בדעה זו. 17. אין בקרבי ספק, כי לחופש העיתונות, כמו גם לחופש הביטוי, מקום מרכזי במרקם הדמוקרטי בישראל. חופש זה יכול שישליך גם לגבי ביטויים המשקפים דעות קשות עד למאד (כפי שכתב כב' השופט אהרון ברק, (כתוארו דאז) בבג"צ 339/85 כהנא נגד רשות השידור, פ"ד מא' (3)255). 18. בתיק 66/94 (אתי אשד נ. איתן מור / "ידיעות אחרונות") נדון נושא הדיווח מבתי המשפט, בבית הדין של מועצת העיתונות. לאור תלונת הנהלת בתי המשפט, שלפיה פרסם עיתונאי "ידיעות אחרונות" ידיעה, אודות מחיקת, או ניסיון מחיקת, חלק מפרטיכל דיון בבית המשפט – ע"י שופט אשר ישב בדין באותו תיק. 19. כותרת הכתבה דיברה בעד עצמה: "צדק צדק תמחוק". לטענת הנהלת בתי המשפט, כפי שנמסרה לבית הדין דאז, היתה מוטלת על העיתונאי והעיתון החובה לקבל את תגובת השופט האמור, טרם פרסום הכתבה. 20. ואמנם, בית הדין לאתיקה, בראשות פרופ' אסא כשר, מצא כי העיתון והעיתונאי אכן עברו עבירה אתית, בכך שלא ביקשו, קודם לפרסום הכתבה, את תגובת השופט ולא ניתן לכך ביטוי בכתבה. 21. ערעורם של העיתון, "ידיעות אחרונות", והעיתונאי, התקבל בחלקו. 22. הדברים הנ"ל מצאו ביטוי נוסף בתיק 33/2004, דן ורדינון נ. גלובס פבלישר עיתונות בע"מ, שם, בהחלטה ארוכה ומנומקת, החליט ביה"ד, ושוב בראשותו של פרופ' אסא כשר, כי קודם לפרסום ידיעה, שמקורה בהליך, או עניין משפטי, העלולה לפגוע באדם, יש ליתן לו הזדמנות לפרסום הוגן של תגובתו. 23. אומנם "הליך, או עניין משפטי", היה חלק מרציו הדיון שם, ואינו נכרך בענייננו, ברם במבדק מיהות הנושא שבכאן, נראה לי, כי גם בתיק זה, על העובדות הנשזרות בו, יכול היה, נשוא הכתבה להיפגע (ולטענתו, אכן נפגע), ומשום כך, ואפילו רק משום כך, צריך היה לבקש את תגובתה של אגודת הסטודגטים, או, למצער, לאפשר לה זכות תגובה, מייד לאחר פרסום הכתבה הראשונה- משלא עשו כן הנילונים, כשלו במחדלם זה. 24. בכתבי דברים אלה, מבקש אנוכי לייתן דגש לאשר קבעה מליאת מועצת העיתונות בתקנונה, לעניין היותה מופקדת על שמירת ערכי עיתונות חופשית וטובה, ובכללם חופש המידע, חופש הביטוי וחופש הבעת הדעה בישראל. חופש הביטוי הינו גם חופש הביקורת, ואין במקרים של חוסר נעימות בביקורת, אפילו בנזק הצפוי בעקבותיה, כדי להשתיקה, בחברה המתיימרת להיות חברה דמוקרטית. 25. ערכים אלה, שעניינם, חופש ביטוי והבעת דעה, בצד חופש הביקורת, מלווים לאורך זמן, את שידוריהם וכתבותיהם של אורלי וילנאי וגיא מרוז. כיוון שכך, ודווקא בשל הדברים המצויינים לעיל, אפילו נכונים ובדוקים היו הדברים אשר בוטאו בכתבה הנ"ל, לטעמי, ראויה הייתה להתבקש ולהנתן תגובתו של המתלונן. קל וחומר אם אין הדברים נחזים להיות בדוקים, או נכונים. 26. אמור איפוא: השאילה שלעיל, מבהירה ביתר שאת, כי דבר לא היה נגרע מחופש הביטוי והבעת הדעה של הנילונים, אם ניתנת הייתה זכות התגובה לאגודת הסטודנטים. 27. ואם להשלים את שכתבתי בס'25 לעיל, אין לשכוח כי בצד ייצוג העיתונות והציבור פועלת מועצת העיתונות, בה במידה, להבטחת נאמנות לעקרונות האתיקה העיתונאית, מצד כל העוסקים בעיתונות, גם לאכיפתן של אמות מידה מקצועיות, המושתתות על מחויבות מוחלטת לאמת, לדיוק, להגינות, ולא פחות מכך, להגנה על כבוד האדם ולכיבוד צנעת הפרט. מתן זכות תגובה, הינה, לטעמי, חלק משמירה על כבודו של אדם. 28. ועל- כן, הנאמנות לחופש העיתונות ולזכות הציבור לדעת, איננה בבחינת נדבך העומד בפני עצמו, באשר בצידו ניצבים נושאי הדגל ושומרי הסף, שעניינם: יושר, אמינות ונאמנות לאמת, כמו גם דאגה מובנית לשמו ולכבודו של האדם, או הגוף, אשר עליו, או בגינו, מתפרסמת הכתבה. 29. סוף דבר: לאחר בחינת הדברים לעניינם, מצאנו כי הנילונים עברו על הוראות הס' 8 לתקנון האתיקה של מועצת העיתונות, ברם נוכח התנהלותם ההוגנת והראויה, במהרם לתקן את המעוות, אציע לחברי להרכב להסתפק באשר כתבנו בהחלטתנו זו, בבחינת הדברים מדברים בעד עצמם. ______________ _________________ ___________________ חנוך קינן, עו"ד אורי בינדר עליזה ז'זק יו"ר חבר חברה