יום ד', יא’ בטבת תשע”ט
נשיאת מועצת העיתונות, השופטת דליה דורנר והמשנה לנשיאה, עו"ד אורנה לין נבחרו ביום רביעי ה-31 באוקטובר 2018, לתקופת כהונה נוספת של שלוש שנים, בישיבה מיוחדת של מועצת העיתונות, שהתקיימה ב"בית הסופר" בתל-אביב.
 
 
חברי מועצת העיתונות ובראשם הנשיאה, השופטת בדימוס דליה דורנר ומנכ"ל המועצה מוטי רוזנבלום, שמעו דברים אלה וכאובים אף יותר, במפגש עם חברי מועצת דלית אל כרמל, בראשות רפיק חלבי * שיח הזדהות בעקבות חוק הלאום * השופטת דורנר: "המועצה אינה גוף פוליטי – זהו ביקור של סולידריות"
 
 
מועצת העיתונות קוראת לבית המחוקקים לסייג את הצעת החוק המבקשת לאסור תיעוד פעילות חיילי צה"ל בעת מילוי תפקידם – בהעדר החלה על פעילותם של עיתונאים בשליחות המבקשים להביא לציבור תמונת מצב כמות שהיא מזירת הפעילות.
 
 
מועצת העיתונות בישראל, מתנערת מן ההאשמות כלפי העיתון "ישראל היום", החברים במועצה, באשר להחלטת בית הדין לאתיקה, בנושא "פרסום סקרים בתקשורת, על דעת הציבור היהודי בלבד, אלא אם יש הצדקה עניינית לכך". "ישראל היום" היה כלי התקשורת היחיד שהודיע כי יקיים את החלטת בית הדין לאתיקה ויפרסם החלטתה במלואה.
 
 
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, השופטת (בדימוס) דליה דורנר, אירחה בלשכתה בבית המשפט העליון בירושלים, את העורך הראשי של העיתון "ישראל היום", בועז ביסמוט ואת מנכ"ל המועצה, מוטי רוזנבלום. בפגישה, שהתנהלה ברוח טובה, לא נתגלו חילוקי דעות כלשהן בין השופטת לעורך הראשי. "חברותה של "ישראל היום" במועצת העיתונות, חשובה מאד ואין להקל ראש בכך. יחד עם זאת אנו חייבים לשמור על בית הדין לאתיקה ועל קיום החלטותיו", ציינה השופטת. על-כך הודיע ביסמוט כי "ישראל היום" תקיים את החלטת בית הדין כלשונה, כבר ביום שלישי הקרוב (12 ביוני 2018) והוסיף: "עוד פגישה מעניינת עם השופטת דורנר, ללא חילוקי דעות"...
 
 
אלי מלכה, ראש המועצה האזורית גולן, קיבל את פנינו בצומת קורסי ומכאן ואילך לקח על עצמו את תפקיד המארח שהוא גם המדריך ומורה הדרך, לחברי מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, יחד עם חברי בתי הדין לאתיקה וכל זאת במסגרת הכינוס הארצי השלישי אותו החלטנו לקיים ברמת הגולן...
 
 
נשיאת מועצת העיתונות, השופטת (בדימוס) דליה דורנר וחברי המליאה, משתתפים בצערה של מ"מ הנשיאה, עו"ד ארנה לין, במות האם, רות לין חושי ז"ל. המשפחה יושבת שבעה ברחוב דרך הים 117, חיפה בין השעות 16.00-20.00.
 
 
מועצת העיתונות קוראת לדובר צה"ל לחקור ביסודיות את נסיבות מותו של הצלם העיתונאי הפלשתינאי יאסר מורתגא, בירי צה"ל במהלך ניסיונות לבלום הסתערות פלשתינאית לעבר הגדר ברצועה. בתגובה למסר של שר הביטחון אביגדור ליברמן והמילים - "צלם או לא צלם", אומרת המועצה כי על השר להגן על הבידול המאפשר לצלמים ועיתונאים להגיע לכל זירה ולתעד את הקורה בה.על מפקדי צה"ל לפעול להטמעת הצורך להגן על לובשי איפוד press מכל צד של הגדר וגם בתרחישי קיצון. המועצה תעקוב מקרוב אחר חקירת נסיבות מותו של מורתגא ותפרסם את מסקנותיה לאחר שהתחקיר יסתיים.
 
 
"גם כאשר זה לא נעים לנו, בין אם מימין ובין אם משמאל; עיתונות ותקשורת הן מוסד חשוב בדמוקרטיה", אמר הנשיא *** נשיאת מועצת העיתונות, השופטת בדימוס דליה דורנר התריעה מפני ההתקפות הקשות על התקשורת, תוך סימון עיתונאים. "דיבורים כאלה באווירה קשה וטעונה, עלולים לסכן בני אדם פיסית. חשוב לזכור: לא העיתונאי המציא את החקירה. הוא 'המביא', השליח, זוהי חובתו. העיתונאי ממלא את תפקידו" ****************** ************ בצילום: נשיאת מועצת העיתונות בישראל ושופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר, ראש עיריית לוד יאיר רביבו ונשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ****************** ******************* * צילומים: קובי גדעון/לע"מ
 
 
מועצת העיתונות מביעה צער נוכח התקפתו החוזרת של ראש הממשלה על התקשורת וליבוי השנאה כלפיה. מצער מאד ואף מעורר חששות כבדים, להקשיב לראש ממשלה בישראל כשהוא שב ותוקף את התקשורת ומפנה אליה טינת המונים.אין דמוקרטיה של אמת ללא תקשורת חופשית. סימונה כיעד לתקיפה פעם אחר פעם, הוא תמצית הבוז לדמוקרטיה ולזכות להביע כל דעה, גם ביקורת ואפילו על העומד ליד ההגה. מועצת העיתונות מביעה את תקוותה שבחודש הסליחות שבפתחו עומד הציבור הישראלי, ימנע ראש הממשלה מסגנון זה.
 
 
מועצת העיתונות, בראשותה של שופטת בית משפט העליון (בדימוס) דליה דורנר, מזהירה כי הסימון החוזר ונשנה של ראש הממשלה את התקשורת כאויב הזומם "הפיכה" היא סכנה לאופיה הדמוקרטי של החברה בישראל. מועצת העיתונות דוחה את ניסיונותיו החוזרים ונשנים של בנימין נתניהו לערבב את התקשורת בהליכי החקירות נגדו, שמתבצעים על פי חוקי מדינת ישראל.
 
 
מועצת העיתונות בישראל קוראת לכנסת ולממשלה לחדול מקידום הצעות חוק שתוצאתן עלולה לפגוע קשות בעבודת התקשורת והעיתונות בכלל, ובעיתונות החוקרת בפרט. בעיקר מדובר על הצעת החוק המכונה "חוק ההמלצות" ועל הצעת החוק המכונה "חוק ההקלטות", שקבלתן תמנע מעיתונאים לבצע את עבודתם נאמנה ולספק לציבור מידע שראוי וחיוני שיקבל במדינה דמוקרטית.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות פרסם היום הודעת גינוי להפרדה בין העיתונאים והעיתונאיות במהלך סיקור ביקורו של סגן נשיא ארה"ב בכותל בירושלים, שפגעה ביכולתן של העיתונאיות לסקר את הביקור.מועצת העיתונות בישראל תובעת מכל גוף המתאם סיקור עיתונאי לאירועים תקשורתיים, כמו גם מלשכת העיתונות הממשלתית, לקבוע מיקום אחיד וזהה לעיתונאיות ולעיתונאים לצלמים ולצלמות, המגיעים לשטח לצורך ביצוע שליחותם העיתונאית.בכל תרחיש ומקום – לא תתאפשר במהלך התיעוד העדפה ו/או שוני במיקום התצפית על בסיס מגדר. אם נוהל המקום מחייב דיווח מרחוק - הוא יחול על גברים ונשים גם יחד.
 
 
העיתונאי והפרשן המשפטי הוותיק של קול ישראל, פרופ' משה נגבי הלך לעולמו בתום מאבק קשה במחלת הסרטן. נגבי היה פרופסור במחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית בירושלים. כפרשן משפטי הוא עסק בעיקר בעניינים אקטואליים, והרבה לעסוק בהגנה על זכויות אדם, חופש העיתונות, שמירת החוק והדמוקרטיה ובטוהר המידות של אנשי ציבור. בשם נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר וחברי המועצה, אנו שולחים את תנחומינו למשפחה.
 
 
האיגוד, המייצג 360 כלי תקשורת, רשתות שידור ועיתונאים בתחומי הטלוויזיה, הרדיו, הפרינט, הצילום והמרשתת, משלושים ושתיים מדינות, עתר לבג"צ בדרישה מבית המשפט להורות למשטרה להפסיק את הגבלת הכניסה של עיתונאים למתחם הר הבית בירושלים בכלל ודרך שער האריות בפרט
 
 
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר וצוות התגובות של המועצה, הביעו מחאה חריפה על הצרת צעדים של עיתונאים בשטחי סיקור בירושלים. המועצה מדגישה כי גם באזורי מתיחות גוברת, שמורה לתקשורת זכות לנגישות ומוטלת עליה חובה להגיע אל זירת ההתרחשות כדי לדווח נאמנה ומקרוב.
 
 
מועצת העיתונות תובעת מהיועץ המשפטי ומפרקליט המדינה לספק הסברים לגבי נחיצות הפשיטה על הוצאת הספרים של ידיעות אחרונות, והחרמת כתבי יד נוספים בנושאים פוליטיים ומדיניים, מלבד זה של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, בייחוד שהדבר נעשה שלא על דעת הממונה על הביטחון במשרד הביטחון, כלומר שלא מסיבות ביטחוניות חד-משמעיות.
 
 
תגובת מועצת העיתונות לתיקונים לחוק השידור הציבורי: מועצת העיתונות בישראל פרסמה הערב (23 באפריל 2017), בתום ישיבת המליאה, את התייחסותה לתיקונים לחוק השידור הציבורי, שאחד מהם אושר היום בממשלה ובוועדת השרים לענייני חקיקה:
 
 
"מועצת העיתונות בישראל מגנה בחריפות את הפגיעה החמורה והנמשכת של הממשלה והמערכת הפוליטית בשידור הציבורי בישראל", כך נאמר בהחלטת מליאת מועצת העיתונות, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בתום ישיבת חירום של שהתקיימה ב"בית הסופר" בתל אביב.
 
 
נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, פנתה במכתב ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בקריאה לפרסם בהקדם האפשרי את ההקלטות מהשיחות שהתנהלו בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין מו"ל העיתון "ידיעות אחרונות", מר ארנון מוזס.
 
 
לרגל שנת ה 60 להקמתה של נצרת עילית, התקיימה ישיבה חגיגית מיוחדת, בהשתתפות נציגי מועצת העיתונות בישראל, בראשם הנשיאה - שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר וראש עיריית נצרת עילית, רונן פלוט
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, מוקיע בחריפות את בחירת המילים של רוגל אלפר בביקורת שכתב ב"הארץ" על תכנית הטלוויזיה "הנעלמים" ששודרה בערוץ 2 בהגשת יואב לימור (בצילום).
 
 
מועצת העיתונות קוראת למשטרת ישראל ולעומדים בראשה לרענן את נהליה בכל הקשור לחקירת עיתונאים. זאת בעקבות חקירת כתב "הארץ" ניר גונטז'. משהתברר למשטרת ישראל כי "המטריד" האלמוני הוא עיתונאי, העושה את מלאכתו נאמנה, לא היה מקום לחקירה נוספת.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, פרסם אתמול את ההודעה הבאה המתייחסת לתגובת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לתחקיר של אילנה דיין, בתכנית "עובדה": "הזכות לתגובה על המתפרסם בתקשורת הינה זכות יסוד בכללי האתיקה העיתונאית. מועצת העיתונות מוחה על כך, שהתגובה של ראש הממשלה אתמול לתחקיר "עובדה", חרגה מהמקובל, לא התייחסה לממצאי התחקיר והפכה לכתב אישום אישי כנגד ד"ר אילנה דיין".
 
 
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
 
 
מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, החליטה לפרסם בציבור הודעה חריפה המגנה כל ניסיון לפגוע בעיתונאים או לאיים עליהם, בזו הלשון: "מועצת העיתונות מגנה בתוקף איומים כלפי עיתונאים בגין עבודתם העיתונאית".
 
 
כך הגיבה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, ביומן הבוקר של קול ישראל, על החלטת שר הביטחון ליברמן, לזמן את מפקד גלי צה"ל, ירון דקל, ל"שיחת נזיפה", בגלל שידור התכנית על המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש.
 
 
מליאת מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של הנשיאה, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, קראה אמש לממשלת ישראל לשים אל ליבה לחשיבות הרבה בקיומו של רצף בשידור ציבורי מתפקד, עשיר ומקצועי. "פגיעה ברצף זה תהיה בכייה לדורות", נאמר בהודעה.
 
 
אל"מ אריאלה בן-אברהם, שנכנסה באחרונה לתפקיד הצנזורית הראשית, הוזמנה למועצה להציג את הסיבות בגללן דרשה מבעלי חשבונות ברשתות חברתיות לקבל אישור מוקדם לפני פרסום. "לא רוצים ולא יכולים לשלוט בכל המידע".
 
 
גם בסוכנות הידיעות "רויטרס" הופיע השבוע, כנראה לראשונה ב-165 שנות ההיסטוריה שלה – תוכן חדשותי שמומן על ידי גוף מסחרי. (בצילום: הגילוי הנאות בדיווח הסוכנות).
 
 
המועצה הקימה ועדה שתנסה למצוא נוסחה ראויה לבידול בין חדשות לפרסומות – על כל צורותיהן – בעידן התקשורת הדיגיטאלית.
 
ערכאת ערעור של בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות קבעה כי אי-עמידה בתנאי "אמברגו" עיתונאי מהווה הפרה של תקנון האתיקה המקצועית.

תל אביב, 27/12/2012 תיק: 58/2012 בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות בשיבתו כערכאת ערעור בעניין תלונתו של בנק ישראל נגד עיתון "כלכליסט" חברי בית הדין: עו"ד יורם סמואל, יו"ר עו"ד צביה גרוס מר אלכס דורון מר מתן חודורוב מר חיים נוי החלטה עו"ד יורם סמואל, יו"ר בנק ישראל, באמצעות דובר הבנק, ד"ר יוסי סעדון, הגיש תלונה נגד עיתון "כלכליסט", על הפרת אמברגו שהטיל הבנק על פרסום חומר שהעביר לעיתונים למשך כיממה. הכוונה במונח אמברגו במקרה שלפנינו הוא איסור שמטיל מוסר ידיעה על כלי תקשורת המקבל ממנו ידיעה לפרסם את הידיעה עד למועד מסוים. העובדות במקרה שלפנינו מוסכמות על הצדדים, והן אלה: ביום 15 ביולי, 2012, שעה 14.57, שלח הבנק בדואר אלקטרוני לאמצעי התקשורת חומר העוסק בדו"ח הביניים של הצוות לבחינת התחרותיות בענף הבנקאות. הבנק הטיל אמברגו על הפרסום עד ליום המחרת, שעה 12:00. עיתון "כלכליסט" הודיע לבנק כי הוא לא יעכב את הפרסום וכי לא יכבד את האמברגו, והוא אכן פרסם למחרת בבוקר כתבה שכללה חומרים מאותו חומר. למען בהירות ההחלטה, אסביר את המונח אמברגו בהקשרו העיתונאי, במילים אחדות: במקרים מסוימים נוהגים רשויות מדינה, מוסדות או גופים אחרים להעביר לציבור חומר או מידע מתחום פעילותם. מוסרי הידיעה מבקשים, כי המידע לא יתפרסם עד מועד מסוים, שבו יפרסם מוסר המידע את המידע לציבור. המידע נמסר לכלי התקשורת בעוד מועד על מנת שבעת פרסום המידע לציבור כבר ילמדו כלי התקשורת את המידע, ויוכלו לנתח את האמור בו סמוך לעת הפרסום. כך, לדוגמה, מקובל, שתוכן נאומו של איש ציבור מועבר לכלי התקשורת לפני שהוא נושא את נאומו, אך מטעמים מובנים מבקש משרדו של הנואם, שתוכן הנאום לא יופץ בציבור קודם למועד בו יישא הדובר את נאומו. התלונה נדונה בפני בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות בהרכב השופט (בדימוס) גבריאל שטרסמן, יו"ר והחברים עו"ד משה נגבי, ומר רן רזניק. בית הדין קבע בהחלטה מנומקת ומפורטת, כלהלן: הפרת האמברגו על מסירת ידיעה שנקבע לה מראש זמן פרסום עתידי, היא עבירה אתית לפי תקנה 3 (דעת הרוב בניגוד לדעתו של רן רזניק) והן לפי תקנה 22 לתקנות (דעת כל חברי בית הדין); הנילון הפר אפוא את תקנון האתיקה על פי ההוראות האמורות; על פי הסכמת הצדדים לדיון, לא ימליץ בית הדין על הטלת עונש כלשהו על הנילון בפרשה זו; בית הדין ממליץ לנשיאת מועצת העיתונות לבחון את האפשרות להוסיף במפורש את האיסור על הפרת אמברגו לתקנה 22 האמורה. על מסקנות אלה הגיש העיתון ערעור. יושב ראש בית הדין של מועצת העיתונות מינה כערכאת ערעור את המותב: עו"ד יורם סמואל, יו"ר, ואת עו"ד צביה גרוס, אלכס דורון, מתן חודורוב וחיים נוי, חברים. המותב קיים דיון בערעור בנוכחות באי כוח הצדדים ביום 4 בדצמבר, 2012. טענות הערעור של העיתון הן בקצרה אלה: 1. אמברגו יוצר הגבל עסקי, כמשמעותו בחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988, בהיותו מכתיב לכל אמצעי התקשורת מועד פרסום מסוים. לא ייתכן לחייב עיתונים ועיתונאים להפר את החוק. 2. אמצעי תקשורת איננו מחויב לאמברגו אלא אם הסכים לו במפורש. 3. אמברגו פוגע בחופש העיתונות. 4. הערכאה הראשונה טעתה בכך שלא הגבילה את הדיון לשאלה אם הפרת אמברגו מהווה הפרה של סעיף 22 לתקנון האתיקה, כפי הנחיית המשנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות, ודנה אף בשאלה אם יש בה הפרה של סעיף 3 לתקנון. 5. תקנון האתיקה של מועצת העיתונות איננו אוסר הפרת אמברגו. 6. בית הדין היה מנוע מלדון בשאלה אם הפרת אמברגו מהווה הפרה של סעיף 22 לתקנון, שכן העיתון הסתמך על מכתבו של מזכ"ל מועצת העיתונות בישראל מיום 1 ביוני, 2012 בו קבע "שאין נושא האמברגו נופל בסמכות של תקנון האתיקה של המועצה". אדון בנימוקי הערעור כסדרם: א. האם אמברגו מהווה הגבל עסקי אסור העיתון טוען, כאילו עצם ההכתבה של מועד הפרסום יוצרת הסדר כובל. לדעתי, טענה זו איננה מקובלת עליי וזאת מהנימוקים הבאים: אא. אמברגו איננו מכתיב מועד פרסום, אלא קובע כי פרסום לא יעשה לפני מועד מסוים. בב. מוסר הידיעה, בנק ישראל במקרה שלפנינו, איננו מתערב בהסדרי התחרות בין אמצעי התקשורת. הוא נוהג כלפי כל האמצעים בשוויוניות, כפי שנדרש מגוף ציבורי לעשות. העיתונים יכולים להתחרות ביניהם על השגת מקורות של ידיעות, בהוספת דברי פרשנות וכיו"ב, אך גוף ציבורי איננו יכול להפלות בין אמצעי תקשורת אחד לשני. אדרבא, אילו הבנק היה נוהג איפה ואיפה באמצעי התקשורת הוא היה פוגע בתחרות במשק, שכן אמצעי תקשורת שהיה מופלה לרעה על ידי הבנק לא יכול היה להתחרות באמצעי תקשורת המקבל ידיעות מאת הבנק. משל למה הדבר דומה: למתחרים בתחרות ריצה החייבים כולם לצאת למרוץ באותו חלקיק שנייה ממש, אך במהלך הריצה כל רץ יפתח מהירות כמיטב יכולתו. גג. העיתון צירף לכתב הערעור מכתב של עו"ד אבי גרוסמן מהמחלקה המשפטית ברשות ההגבלים העסקיים. לא צורפה הפנייה לה השיב עו"ד גרוסמן, אך מהמכתב ניתן היה ללמוד שהפונה ביקש לקבל אישור לכך שעיתונים יעשו ביניהם הסדר על שיתוף בידיעות, דבר ממנו הסתייגה הרשות שסברה, לדעתי בצדק, כי עיתונים אמורים להתחרות זה בזה בהשגת ידיעות. מכאן ועד קביעה שבנק ממלכתי יפלה בין עיתונים על מנת להגביר ביניהם את התחרות – רחוקה הדרך. הערכאה הראשונה קבעה כי היא איננה דנה בטענה, שכן היא איננה עוסקת בהיבטים החוקיים של האמברגו אלא רק במשמעותו על פי תקנון האתיקה של מועצת העיתונות. אני מבקש להסתייג מקביעה זו, שכן אינני רואה אפשרות שבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות יקבע, כי על עיתון או עיתונאי להפר דין, כדי שייחשב כמי שמפר את כללי האתיקה של מועצת העיתונות. אנו מצפים שעיתונים ועיתונאים ישמרו על הוראות כל דין, אך בהיותם בעלי השפעה ובעלי עמדת כוח, אנו מצפים מהם שמעבר לשמירה על הוראות הדין הם יאמצו לעצמם הוראות נוספות הדורשות מהם שלא לנצל חירויות מסוימות שהדין מתיר להם, וזאת על מנת להבטיח את חופש העיתונות מצד אחד ועל מנת למנוע פגיעה שלא לצורך בציבור או בפרטים מן הצד האחר. ב. אמצעי תקשורת איננו מחויב באמברגו אלא אם הסכים לו במפורש בוודאי שעיתון איננו מחויב לאמברגו כל עוד איננו עושה שימוש במידע שקיבל ממי שהתנה את פרסום המידע בכיבוד האמברגו. לקבל מידע הכפוף לאמברגו ולעשות בו שימוש בניגוד לתנאי האמברגו משול להחזקת מקל משני קצותיו כי בעצם קבלתו טמונה ההסכמה לתנאי האמברגו הרי ברור שמוסר המידע היה נמנע מלמסור אותו אילו ידע שהעיתון יפרסם את המידע בניגוד לאמברגו, ובהתנהגותו זו עושה העיתון מחטף בלתי הגון. העיתון רשאי שלא לעשות שימוש במידע שקיבל כאמור או לשוב למוסר הידיעה בהצעה, שמוסר הידיעה יוותר על דרישת האמברגו. אינני רואה דרך שלישית ראויה. ואמחיש את דברי: אם אדם מחנה את רכבו בחניון כשהשילוט בחניון מציין, כי יש לשלם בעד החנייה סכומים כמצוין בשילוט לא יוכל להודיע למחזיק בחניון, כי אין הוא מחויב במחיר החניה, שכן לא הסכים לה במפורש. דברים אלה נכונים גם למקרה בו אדם מוסר לאדם אחר מידע, כשהוא מציין במעטפת בה הוא מעביר את המידע, כי הוא מתיר לעיין בחומר הנמצא במעטפת רק אם פותח המעטפה מתחייב לשמור על תוכנה בסוד ולא לעשות בו כל שימוש אלא אם הוא מסכים לתנאים המסחריים המצוינים על גבי מעטפה. לעניין זה נוכל להקיש גזרה שווה מדיני עשיית עושר ולא במשפט על פיהם אין אדם רשאי לעשות שימוש במידע שנמסר לו מתוך אמון (in confidence ) ולעניין זה אני מפנה למהדורה השנייה של ספרו של פרופסור דניאל פרידמן, "דיני עשיית עושר ולא במשפט", סעיף 15.45. אני מבקש לציין, כי בית דין זה עוסק באתיקה ולא בדין. האתיקה מחמירה מעבר לדין. לנצל מידע שניתן תוך התניית תנאים ללא כיבודם של אותם תנאים איננו מעשה אתי. ג. האם אמברגו פוגע בחופש העיתונות עיתונות מושתת על אמון של מוסרי הידיעות במקבלי הידיעות. דבר שביום יום הוא שאנשים מוסרים ידיעות לעיתונאים תוך התניות: אי מסירת שם המקור, ידיעות שהן מהוות רק רקע, אך אין מייחסים אותן למוסר הידיעות, הסכמים על נושאי ראיון וכיו"ב. אלמלא היו אמצעי התקשורת שומרים על התחייבויות אלה בקפדנות, הם לא היו יכולים להגיע לידיעות רבות וחשובות. עמידה בהתניות של מוסרי ידיעות לא רק מחויבת מבחינה מוסרית, אלא היא מאפשרת השגת ידיעות המאפשרות לעיתונות למלא את תפקידה ככלי שבלעדיו לא יוכל הציבור לממש את זכותו לדעת. ד. האם על בית הדין להגביל את הדיון לשאלה אם העיתון הפר את סעיף 22 לתקנון האתיקה העיתון טוען, כאילו בית הדין היה מנוע מלדון בשאלה אם התנהגותו מהווה הפרה של סעיף 3 לתקנון האתיקה, שכן במכתבו של בודק התלונה הוא הגביל את הדיון לשאלה אם הופר סעיף 22 לתקנון האתיקה ולסעיף זה בלבד. עיינתי במכתבו של בודק התלונה, המשנה ליועץ המשפטי למועצת העיתונות עו"ד אילן שדי, ולא מצאתי בו כל הגבלה באשר להיקף הדיון בבית הדין. בודק התלונה הביע את דעתו כי התנהגות העיתון מהווה הפרה של סעיף 22, וזאת למרות שהתלונה התייחסה הן לסעיף 3(ב) והן לסעיף 22, אך החלק האופרטיבי של מכתבו היה, כי ל"אור האמור, מצאתי להמליץ על בירור המקרה על-ידי בית-הדין". אני סבור, שבכך גמר בודק התלונה את מלאכתו, ומכתבו איננו מהווה עוד חלק מהמסמכים הרלבנטיים לדיון, וכל שיש לפנינו הוא תלונתו של בנק ישראל מחד גיסא, ותגובתו של העיתון מאידך גיסא. בדקתי גם אם יכולה לעמוד לעיתון הטענה, כאילו הוא הופתע מכך שהתקיים דיון בשאלה אם הוא הפר את סעיף 3. ומצאתי, בתגובת עורכי דינו של העיתון, במכתבם מיום 1 באוגוסט, 2012, התייחסות מפורטת הן לסעיף 3(ב) לתקנון האתיקה והן לסעיף 22. הואיל והן בנק ישראל והן העיתון התייחסו לסעיף 3(ב) ולא התייחסו לסעיף 3(א), נראה לי כי אין מקום לדון בשאלה אם העיתון הפר את סעיף 3(א). כפי שיפורט בהמשך, אני לחלוטין מסכים עם עמדתו של בודק התלונה, כי ההוראה המתאימה בתקנון היא סעיף 22, ולכן הדיון בשאלת תחומי הדיון היא בעיני אקדמית גרידא. ה. תקנון האתיקה איננו אוסר על הפרת האמברגו העיתון טוען, כי אין תקנון האתיקה אוסר הפרת אמברגו. סעיף 3 (ב) לתקנון האתיקה קובע: הבטיחו עיתון או עיתונאי למקור שהידיעה שמסר או הדעה שהביע לא יפורסמו, לא יימסרו אלה לפרסום אף אם יש בהם עניין לציבור". אינני רואה כיצד ניתן לראות בפרסום הפרה של סעיף 3(ב) לתקנון האתיקה, שכן שם מדובר במפורש על הבטחה מצד העיתון או העיתונאי. אין חולק שבמקרה שלפנינו הבטחה כזו לא ניתנה. סעיף 22 לתקנון קובע: לא יגלו עיתון או עיתונאי מידע שנמסר להם בתנאי שישאר חסוי ולא יחשפו זהותו של מקור חסוי אלא בהסכמתו של אותו מקור. בסעיף זה יש, לדעתי, שתי הוראות נפרדות, שאינן במצטבר: איסור על גילוי מידע שנמסר לעיתון או לעיתונאי בתנאי שיישאר חסוי. איסור על חשיפת זהותו של מקור חסוי, אלא בהסכמתו של אותו מקור. אין כל ספק בלבי, שהעיתון הפר את החלק הראשון של הסעיף. העיתון טוען, שההוראה מתייחסת רק למקרה בו נמסר מידע בתנאי שלא יפורסם בכלל. אינני מקבל פרשנות זו: אם יש למקור את הזכות לאסור על פרסום מידע שנמסר על ידו לעיתון, נגזר מכך כי הוא יכול גם לאסור פרסום עד מועד מסוים, או לאשר פרסום בתנאים מסוימים. דובר בנק ישראל מסר מידע לעיתון בליווי התניה כי המידע לא יפורסם עד ליום המחרת, שעה 12:00. זוהי מסירת מידע בתנאי שיישאר חסוי, ואין הסעיף דורש קבלת הסכמה של מקבל המידע. בכך אני ממליץ לחברי לקבל את קביעתו של בית הדין בערכאה ראשונה בעניין זה, אך אינני מציע לחבריי להצטרף להמלצה של הערכאה הראשונה לנשיאת מועצת העיתונות לבחון את האפשרות להוסיף במפורש את ההמלצה על הפרת אמברגו לתקנה 22, שכן אין בכך כל צורך. המונח אמברגו פירושו הוא איסור, ואין נפקא מניה אם האיסור הוא מוחלט או רק עיכוב. במילון אוקספורד מופיע כאחד הפירושים של אמברגו (embargo) כך: Officially ban the publication of: documents of national security are routinely embargoed. (The New Oxford Dictionary of English, 1998) עולה מן האמור, שלענייננו אין תקנון האתיקה חסר, ואין צורך לערוך בו תיקון כמוצע על ידי הערכאה הראשונה. ו. ובאשר למכתבו של מזכ"ל מועצת העיתונות מיום 1 ביוני, 2012, עליו מבקש להסתמך העיתון כמתיר הפרת אמברגו: המדובר במכתב המזכ"ל לסמנכ"ל הסברה במשרד הבריאות בעניין YNET. החלק הרלבנטי במכתב הוא קצר, ולכן אצטט אותו במלואו: "אין לי אלא להשתתף בתרעומת שלך על התנהלות הכתבת במקרה זה. למרות שאין נושא האמברגו נופל בסמכות תקנון האתיקה של המועצה, הרי שחריגה ממסגרת הסכמית זו, המהווה כלי עבודה חשוב בהתנהלות העיתונאים, משקפת ירידה כללית במחויבות העיתונאים בארץ לאתיקה". תמוה בעיני, כיצד רואה העיתון במכתב זה, הרואה בהתעלמות מאמברגו ירידה כללית במחויבות העיתונאים בארץ לאתיקה, כתב הכשר להפרת אמברגו. יש לזכור, כי מזכ"ל המועצה איננו מתבטא במונחים משפטיים, ובוודאי שאיננו נושא תפקיד משפטי במועצת העיתונות. לי נראה כי הוא מבקש לומר כך: "אכן אין סעיף מסוים העוסק באמברגו בתקנון האתיקה של מועצת העיתונות, אך הפרת אמברגו מנוגדת לאתיקה החלה על העיתונאים." חברים להרכב, הביעו עמדה, כי למרות שהם סבורים, כי סעיף 22 לתקנון האתיקה מחייב עמידה באמברגו, אין מקום לקבוע במקרה שלפנינו כי "כלכליסט" הפר את תקנון האתיקה, אלא לקבוע קביעה עקרונית, כי על כל עיתון וכל עיתונאי לכבד אמברגו של מוסר מידע או לא לעשות שימוש במידע שימסור לו מוסר המידע. זאת עקב אי הבהירות המסוימת שיצר המכתב באופן שלא ניתן לשלול את טענת "כלכליסט", שהסיק מהמכתב הנ"ל שתקנון האתיקה איננו אוסר הפרת אמברגו. הואיל ובנק ישראל הודיע כי איננו מבקש כל סנקציה נגד העיתון, והואיל ואני סבור, כי השאלה החשובה שעל בית דין זה היא להכריע עקרונית כיצד יש ליישם את הוראות תקנון האתיקה לעניין אמברגו, הצטרפתי לעמדת חבריי, ואני מציע לכלל המותב לקבוע, כי עיתון "כלכליסט" לא הפר את תנאי האתיקה, אך כי הפירוש הנכון של סעיף 22 לתקנון האתיקה הוא שאמברגו יש לכבד, וכי עיתון או עיתונאי שיעשה שימוש במידע שקיבל תחת אמברגו בניגוד להוראות המפורטות בו ייראה מכאן ואילך, לאחר שהובהר נושא האמברגו על ידי בית הדין, כמפר את סעיף 22 לכללי האתיקה של מועצת העיתונות. תל-אביב, היום ה-26 בדצמבר, 2012 עו"ד יורם סמואל, יו"ר אנו מסכימים ___________ ____________ _______________ ______________ עו"ד צביה גרוס אלכס דורון מתן חודורוב חיים נוי חברה חבר חבר חבר מועצת העיתונות\בנק ישראל נ' כלכליסט\סופי לחת