יום א', טז’ באדר תשפ”א
הרשת החברתית, עיתונות והמחוקק: תמונת מצב בינלאומית
EJN - ETHICAL JOURNALISM NETWORK -צפו כאן בדיון המנסה למצוא את האיזון בין הרשת הפרוצה, העיתונות הנאמנה לאתיקה - וסוגיית מגבלות על חופש הדיבור * ועוד: עיתונות אתית - קואליציה של עיתונאים, עורכים ואקדמיה - בדיון על התרבות בחדר המערכת והשפעתה על התוצר
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 9
 
 
נשיאות מועצת העיתונות שבה ואישרה את צירוף אגודת העיתונאים בתל אביב לשורותיה * צוות מוסכם יביא מסקנות באשר להיקף הייצוג
בקרוב: בחירת ההנהגה הבאה של המועצה לאחר ההודעה על פרישת הנשיאה והמנכ"ל * בצילום מס. 1 למעלה מימין באלבום הצילומים הנעים: רגעים בישיבת "זום" בפברואר אותה ניהלה מ"מ הנשיאה ארנה לין
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 7
 
 
תקשורת בימי הקורונה: המאבק בנגיף פוגע גם בסיקור העיתונאי
מהחרמת ציוד, ניתוב תקציבים לערוצים ששואלים פחות ועד מאסר עיתונאים באשמת "זריעת בהלה" * דיווח על עיתונות אירופית בימי הקורונה בדיון זום של מכון העיתונות הבינלאומי בוינה * צילום של המכון * ראו כאן גם את הדיווח המלא של ממצאיו בשטח
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 51
 
 
 
 
 
 
מדברים על פייסבוק ב- פייסבוק
מה עושות הרשתות החברתיות לדמוקרטיה ולתקשורת בישראל? רב שיח ביוזמת הקרן החדשה לישראל ועמותת פרטיות ישראל - עם גיא רולניק, תהילה שוורץ אלטשולר, טל שניידר, נעמה מטרסו * צפו כאן
10:31 (12/11/20) מועצת העיתונות
תגובות: 0   צפיות: 0
 
 
מסר למועצת העיתונות במהלך מפגש בדלית אל כרמל: "מרגישים תחושה קשה של נבגדות"
חברי מועצת העיתונות ובראשם הנשיאה, השופטת בדימוס דליה דורנר ומנכ"ל המועצה מוטי רוזנבלום, שמעו דברים אלה וכאובים אף יותר, במפגש עם חברי מועצת דלית אל כרמל, בראשות רפיק חלבי * שיח הזדהות בעקבות חוק הלאום * השופטת דורנר: "המועצה אינה גוף פוליטי – זהו ביקור של סולידריות"
תגובות: 0   צפיות: 81
 
עוד סאטירה כזאת – ואבדנו
מועצת העיתונות והתקשורת מביעה זעזוע ומחאה בעקבות הדימוי שבו בחר להשתמש העיתונאי ינון מגל, בעת שיחה עם בן כספית, בתכניתם בתחנת הרדיו 103fm, כאשר עסק בתגובה אפשרית למבקריו של ראש הממשלה בתקשורת. לא נחזור על הניסוח המלא, כולל חיקוי קול צרורות תת-מקלע, רימונים ואף פיצוץ - שנבחרו להמחשת דרך נוספת להשתקת הביקורת על בנימין נתניהו. נסתפק בהבעת תקווה כי במציאות של משבר ממשלי, כלכלי ובריאותי חסר תקדים ובצומת מסוכן של מתחים גוברים ושסע חברתי, שבו די בניצוץ כדי להצית תבערה ואפילו קטלנית – לא תהיה חזרה על דימויים כאלה – גם לא כ"סאטירה -"כפי שהבהיר אחר כך מגל בסוג של התנצלות.
תגובות: 0   צפיות: 39
 
לא זרוע תעמולה * לא "שמאל אנרכיסטי" - רק תקשורת שמעזה לבקר וזה (עדיין) מותר
מועצת העיתונות והתקשורת בישראל מוחה בחריפות על מתקפה נוספת של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נגד התקשורת העצמאית בישראל כאשר הוא – או מי מטעמו-מדמה בפוסט בערוץ ראש הממשלה בפייסבוק את ערוץ 12 "לזרוע תעמולה חסרת בושה של השמאל האנרכיסטי" שמטרתו "להפיל את ממשלת הימין והעומד בראשה".
תגובות: 0   צפיות: 20
 
 
בעקבות שידור כתבת תחקיר בנושא תעודת כשרות בעסקים, במסעדות ובמשחטות במסגרת התכנית "שטח הפקר"
 
 
מועצת העיתונות בישראל: ליבוי השנאה לתקשורת מצד ראש ממשלה - מצער ומעורר חששות כבדים
מועצת העיתונות מביעה צער נוכח התקפתו החוזרת של ראש הממשלה על התקשורת וליבוי השנאה כלפיה* מצער מאד ואף מעורר חששות כבדים, להקשיב לראש ממשלה בישראל כשהוא שב ותוקף את התקשורת ומפנה אליה טינת המונים * אין דמוקרטיה של אמת ללא תקשורת חופשית. סימונה כיעד לתקיפה פעם אחר פעם, הוא תמצית הבוז לדמוקרטיה ולזכות להביע כל דעה, גם ביקורת ואפילו על העומד ליד ההגה. מועצת העיתונות מביעה את תקוותה שבחודש הסליחות שבפתחו עומד הציבור הישראלי, ימנע ראש הממשלה מסגנון זה.
תגובות: 0   צפיות: 31
 
"אלה ימים קשים לדמוקרטיה ולחופש העיתונות בישראל"
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
תגובות: 0   צפיות: 80
 
נוכחים: כב' השופטת הנשיאה דליה דורנר – יו"ר, עו"ד יעל גרוסמן – יועצת משפטית, עו"ד ארנה לין, אלי פלאי, צבי רייך, דן לאור, חיליק לימור, עמוס שוקן, יצחק מאיר, גדי בן-יצחק, יובל יועז,יאיר טרצ'יצסקי, נעמה כרמי, אופיר טל, דני זקן, ורד ברמן, חיים שיבי, עו"ד שלומית משה, עו"ד גדעון פישר, אריק בכר.

מועצת העיתונות בישראל ישיבת נשיאות (הוועד המנהל) בית הסופר - 12 בספטמבר 2012 נוכחים ה"ה: כב' השופטת הנשיאה דליה דורנר – יו"ר, עו"ד יעל גרוסמן – יועצת משפטית, עו"ד ארנה לין, אלי פלאי, צבי רייך, דן לאור, חיליק לימור, עמוס שוקן, יצחק מאיר, גדי בן-יצחק, יובל יועז,יאיר טרצ'יצסקי, נעמה כרמי, אופיר טל, דני זקן, ורד ברמן, חיים שיבי, עו"ד שלומית משה, עו"ד גדעון פישר, אריק בכר. כב' הנשיאה דורנר: שלום לכולם. אנחנו מתכנסים ביום קשה לעיתונות, נדבר על כך במליאה (בלשון חוק העמותות: האסיפה הכללית). אבל אנחנו נשתמש במושגים המוכרים במועצת העיתונות, אנחנו נשיאות (וועד מנהל), ואני שמחה לבשר לכם שכפי שהבטחתי, פניתי לארגון העיתונאים, ביקשתי מהם להצטרף למועצת העיתונות. הם נענו לבקשתי, והגישו בקשה להצטרף ואני מבקשת מכם, לאשר בקשתם. לקבל אותם בברכה ובהצבעה. מי בעד? (חלק מהנוכחים: לא, לא) הירושלמים יש להם הערות, בבקשה. חיים שיבי: שלום, שמי חיים שיבי ואני חושב שבשעה כזאת קשה למקצוע, צריך לברך על כניסת כל כוח מאוגד לשורות המועצה. הייתי שמח מאוד, אלמלא יש לי תחושה שמישהו רוצה שאגודת העיתונאים בת"א, תישאר בחוץ. הצעתי לאריק במכתב (עם העתקים), שנוכל להזמין גם את התל-אביבים ויש הדורים ויש שמחלוקות וניישר את זה בתוך המועצה, ללא מאבקים משפטיים. אלא שיש לי תחושה, שלא רוצים אותם. כלומר, האגודה עשתה את שלה ובר מוחא וחבריו יכולים להישאר בחוץ. לי יש היסטוריה עמוקה של מחלוקת עם אגודת העיתונאים בת"א, על כמה נושאים חשובים אבל לא תיארתי לעצמי שהמועצה לא רוצה אותם יותר בפנים! ולכן, אני לא יכול לקבל דיון שעוסק רק בצירוף האיגוד העיתונאים החדש, הארגון החדש שאני רוצה אותו בפנים, בלי לשאול בשיחה גלויה פה, מה ההתלהבות הגדולה שהעיתונאים בת"א, המאוגדים באיגוד הנקרא 'אגודת העיתונאים בת"א' לא יהיו בשורות המועצה, חירף כל המשקעים והמחלוקות. בואו נקרא להם, וניישב פה את ההדורים. תודה. דני זקן: (יו"ר אגודת העיתונאים ירושלים): ממש לא מתנגדים, נהפוך הוא. מברכים. אמר חברי חיים שיבי, ההתאגדות היא מצוינת, בוודאי אנחנו כאנשי איגוד מקצועי רוצים שיהיו יותר ויותר עיתונאים, והארגון החדש הצליח במה שהאגודות הוותיקות פחות הצליחו בשנים האחרונות, לגייס את העיתונאים הצעירים, ואני מקווה שזה נכון. אז כמה הערות על העניין הזה. א. לגבי אגודת העיתונאים בת"א, ככל שבדקנו גם אנחנו, אגודת העיתונאים בת"א עדיין חברה במועצת העיתונות. זה שחבריה לא נוכחים כאן, זה נכון, הם עדיין חברים מבחינה תקנונית והכול, גם בתוקף חברותם באיגוד הארצי של עיתונאי ישראל, וגם כאגודת העיתונאים שלא פרשה באופן רשמי ומלא כפי שצריך, מתוך המועצה, ולכן לדידנו בוודאי – וגם חוקית – הם עדיין חבריי המועצה. ואני מאוד מקווה - גם נפגשנו איתך, גבירתי הנשיאה, וגם עושים כל הזמן את המאמצים לנסות ולפשר ולהוריד את הטונים, כדי להגיע לאיזשהו כיוון שבסופו של דבר הם גם ישתתפו חזרה בישיבות וימשיכו לעשות את מה שהם עושים. לגבי הארגון החדש, מבחינתנו כמובן שאם הם עומדים בכל הדרישות הדרושות: היותם תאגיד כחוק וכל הנושאים שקשורים בכך, אז בוודאי שאין מניעה מבחינתנו. רק הדבר החשוב שהיה לי – והערתי עליו – ארגון עיתונאים כארגון שקורא לעצמו כזה, מייצג עיתונאים. אנחנו צריכים לבוא ולבדוק שזה אכן נכון, כלומר שיש עיתונאים חברים כחוק, משלמים את מיסי הארגון והארגון מתנהל בצורה תאגידית נכונה, כארגון יציג של עובדים. אני אבקש שהבדיקה הזאת תתקיים ע"י המועצה, בטרם נקבל החלטות סופיות בעניין הזה. כב' הנשיאה דורנר: כן, תודה רבה. עוד מישהו? ורד ברמן: אני רוצה, גם כן, שהפעם לרדת מהעצים הגבוהים כי המצב של העיתונות הוא כל כך רע, שאין שום סיבה היום, לגמור חשבונות אחד עם השני. גם מה שהיה נראה, אולי איזו אמירה פזיזה שלא קיבלה את אישור ההנהלה של אגודת העיתונאים בת"א לפרוש. הם לא פרשו, הם חלק מאיתנו, אנחנו אגודת העיתונאים ירושלים יחד איתם, אנחנו יחד האיגוד הארצי, אנחנו ישות אחת. אם הם בחוץ, אנחנו צריכים להיות בחוץ גם כן. יכול להיות שאת מסתפקת בארגון החדש במקומנו, אבל אין סיבה היום, במצב של היום של מה שקורה שם, להתחיל לעשות חשבונאות קטנה. נעמה כרמי: אני מציעה לעצמנו להפריד בין שני הדברים. לפי מה שהבנתי מהישיבה הסוערת, הקודמת, היוזמה לקרוא לארגון העיתונאים החדש להצטרף, נוצרה כבר קודם, עוד לפני מה שקרה – ההתפתחות האומללה, הייתי קוראת לזה, שקרתה במהלך הישיבה הקודמת. ולכן אני מציעה, בהנחה שהכול חוקי והכול כשר-, כב' הנשיאה דורנר: מאה אחוז, נעמה כרמי: (זאת ההנחה שלי תמיד). נקדם בברכה את הארגון החדש, אצלנו. לגבי האגודה, אני מצטרפת לכך שאנחנו צריכים לעשות כל מאמץ כדי שהם יישארו - יחזרו, אני לא יודעת איך לקרוא לזה. אני הבנתי בפעם שעברה, שאישרנו את החברות שלהם בגופים היציגים, למרות שחמש דקות קודם הם הודיעו שהם פורשים, בין השאר משום שפרישה היא איזשהו הליך שצריך לקבל אישור של הנהלה בדרך ככל – ולא רק הכרזה בעידנא דריתחא, הייתי קוראת לזה. אני קראתי אח"כ, אמנם, במכתב ממשרד עוה"ד, פרשנות קצת אחרת, גם לא הבנתי בדיוק את המעמד של אותו משרד, ונשמח לקבל הסבר. אבל אני באמת מציעה, פרקטית, להפריד את שני הדברים, לא לקשור אותם זה בזה: לקבל את הארגון, ולקרוא בחזרה לאגודה. דני זקן: אז רק הערה, קודם כל, בקשתי היא שהכנסתו של הארגון החדש תהיה זמנית, עד אשר מתברר – דיברנו בטלפון, אריק על עניין החברים - שהכל מנוהל כמו שצריך, משלמים מיסי חבר וכו'. דבר שני, שזה לא ע"ח אותו מספר- כב' הנשיאה דורנר: לפי מיסי חבר, אז יש לי עוד בעיות. לא זו השאלה. דני זקן: דבר השני הוא, שלא ע"ח מספר החברים של האיגוד היוצא של עיתונאי ישראל. כב' הנשיאה דורנר: אני מציעה להפריד בין פרשת האגודה (שחשבתי לדווח לכם), לבין קבלת הארגון, ארגון חשוב ביותר, מייצג 1,400 עיתונאים, הוכר ע"י ביה"ד הארצי לעבודה כארגון היציג של 'מעריב' – כאשר האגודה לא הוכרה ככזאת – ואני רוצה את כולם: את שתי האגודות ואת שני הארגונים. כולם בניי. אבל הארגון הזה מאוד חשוב. זה היה דבר לא נורמאלי, שהם היו בחוץ. לכן, ללא קשר לאגודה שעזבה או לא עזבה, כפי שנעמה אמרה – אני אמרתי לכם, אז באותו יום – צריך לפנות. אני עוד אמרתי, לחברים הצעירים בארגון, 'למה אתם לא מצטרפים ואתם הולכים יחד עם האגודה בת"א?'. אבל אני לא יכולה להכריח אף אחד להצטרף, להתאחד. אני חשבתי שטוב שתהיו יחד, לא הלך, אבל אני לא רוצה אותם בחוץ. הם חברים מאוד חשובים, הם חברים פעילים. אני מיד אדבר על האגודה. אז בואו נפריד, ואני עוד פעם מציעה, אם זה נראה לכם, לקבל את ארגון העיתונאים למועצת העיתונות. הם מאה אחוז בסדר. אני רק רוצה לומר, שלגבי מספר החברים בינואר, כל אחד מהארגונים החברים במועצת העיתונות, יגיש רשימה של החברים שלו בצורה הכי מסודרת, ולפיהם אני אקבע – מתוך 30% - איך העניין יחולק. ונעשה את זה בינואר, ואני ארצה רשימות שמיות מת"א, אם היא תחזור אלינו (בתקווה); מירושלים ומארגון העיתונאים. חיים שיבי: כב' הנשיאה, הם נמצאים במהלך 5 דקות הליכה. האם אני יכול ללכת ולהגיד להם ש'אתם מוזמנים להצטרף אלינו'? כב' הנשיאה דורנר: לא, לא, זה לא הולך ככה. אני אסביר לך למה. מיד אני אדבר על האגודה בנפרד. ורד ברמן: לא, לא אנחנו להפריד, כב' הנשיאה דורנר: בסדר, אני מציעה לחברים לעשות הצבעה. חיליק לימור: מותר קריאת ביניים של lay-man? מאחר שאני לא ממש בענף, לא ברור לגמרי על כמה אגודות עיתונאים אנחנו מדברים? כב' הנשיאה דורנר: כרגע יש 3 התארגנויות. חיליק לימור: אז אפשר לעשות סדר בדברים? יש האיגוד הארצי- כב' הנשיאה דורנר: אני אגיד לך. חיליק לימור: מה נוף האגודות במדינת ישראל? כב' הנשיאה דורנר: יש אגודות קלאסיות. באיגוד הארצי, שתי אגודות העיתונאים: ת"א וירושלים; מתוך ת"א נפרדו ארגון שיש בו עיתונאים פעילים עוסקים בהגנה- 1,400 עיתונאים, חיליק לימור: שאינם חברים באיגוד הארצי? כב' הנשיאה דורנר: שעזבו את אגודת- הם לא חברים באגודות אחרות. אם אנחנו לא מקבלים אותם, יש לנו 1,400 עיתונאים בחוץ. זה בכלל לא מתקבל על הדעת. חיליק לימור: מה שמם הרשמי? דני זקן: ארגון העיתונאים. הם עובדים תחת ההסתדרות. אני רוצה רק לדייק, את אומרת גם את המספרים. למה זה חשוב לי הקטע של מס הארגון שדיברתי עליו קודם, המספרים שיבואו בינואר? מסיבה פשוטה: חברי ארגון העיתונאים, נכון להיום לא משלמים כסף. לכן זה נורא קל לבוא ולהגיד: או.קיי. אז יש לנו 1,400, 8,000 עיתונאים – נורא קל, נורא פשוט. ואני לא מוכן שעל בסיס זה, תהיה חלוקת המקומות. עו"ד ארנה לין: הארגון החדש הוא ארגון פורץ, הוא מאורגן במסגרת ההסתדרות. ההסתדרות יש לה הסדרים עם כל הארגונים הפורצים. היא ארגנה ככה, למעלה מ-10,000 איש. יש כאן 1,400 אנשים שמאורגנים במסגרת ההסתדרות הכללית לפי כל דין, נוהל, תקנון ומה שאתה רוצה, וכפי שכב' הנשיאה אמרה, כבר הוכרו ע"י ביה"ד הארצי לעבודה. אין שמץ של פגם בשום צורה אפשרית, בחרות שלהם. 1,400 עיתונאים, חברים בהסתדרות הכללית, בארגון העיתונאים – ארגון לגיטימי לגמרי, שמועצת העיתונות צריכה להיות פשוט לא שפויה, במצב של העיתונות דהיום, כדי להשאיר אותם בחוץ. דני זקן: עד עכשיו אין לנו וויכוח. עו"ד ארנה לין: אני יודעת שאין על זה וויכוח. האספקט של מיסי חבר, מה לעשות, לא רלוונטי לעניין. דני זקן: לא, הוא רלוונטי למספר החברים בנשיאות וב-, עו"ד ארנה לין: לא רלוונטי לעניין, אני אסביר. לא רלוונטי לעניין. מי שבודק את החברות של עובדים בארגון עובדים, זאת ההסתדרות הכללית (במקרה הזה, כי הם מאורגנים במסגרת ההסתדרות הכללית). יש עפ"י ההסתדרות הכללית, את מספר החברים הזה. הקשר לתשלום מיסי דמי חבר עפ"י תקנון שלכם, או עפ"י תקנון שלהם, או עפ"י כל דבר אחר, כל ארגון לפי תקנונו ולפי החוקה שלו. אם בהסתדרות הכללית הם צריכים- לא שאני אומרת מתוך ידיעה, אבל אם בהסתדרות הכללית אמרו להם 'אתם תשלמו בתום שנה של פעילות' כמו שהם עושים עם כל הארגונים האחרים, זה עפ"י החוקה ועפ"י התקנון של ההסתדרות, והם חברים מהרגע הראשון. הם צריכים להתפקד בצורה מסוימת, יתפקדו בצורה מסוימת. אם עפ"י התקנון שלכם, חבר מי שמשלם דמי חבר, אז ככה עפ"י התקנון שלכם. אתם רוצים לשנות את התקנון שלכם? להגיד 'אצלנו חברים גם מי שלא משלמים דמי חבר' – תשנו את התקנון שלכם. דני זקן: לא, אין בעיה מהבחינה הזו. רק מה שאני אומר, שזה לא יהיה על חשבון האחרים, כי הקטע לא- עו"ד ארנה לין: זה לא על חשבון, דני זקן: אם זה לא על חשבון, אז אין לי בעיה. כב' הנשיאה דורנר: סליחה, אפשר להיות נגד. אריק בכר: לא, אבל אי אפשר. את אומרת כל זמן שזו עסקת חבילה, זו השאלה, (מדברים יחד) כב' הנשיאה דורנר: סליחה, אני מבקשת להפריד. בסדר הדיון אין 'האגודה'. אתם מעלים שאלת האגודה? אני אענה לכם. אני מכבדת כל דבר שמעלים, באמת ראוי לדבר על כך. חיליק לימור: אני רוצה לשאול שאלת lay-man נוספת: תוך כדי השיחה, עיינתי בכללים מי יכול להתקבל כחבר. אני פשוט לא יודע, כב' הנשיאה דורנר: כל עיתונאי יכול להתקבל. חיליק לימור: רגע, כל עיתונאי זו התקבלות אישית. כב' הנשיאה דורנר: כל ארגון יכול להתקבל, חיליק לימור: לא, כל תאגיד. האם הסטאטוס של הארגון החדש הוא של תאגיד, או התאגיד זה ההסתדרות? כך כתוב בכללים. עכשיו, אם התאגיד זה ההסתדרות, אז ההסתדרות צריכה להתקבל; אם, לעומת זאת, כל חבר יכול להתקבל באופן אישי, אז הם צריכים 1,400 בקשות אישיות! זה לפי הנהלים. אופיר טל: יש לנו איזושהי בעיה תקנונית כנראה. אני מסתכל בתקנון של המועצה, סעיף 3 לתקנון קובע שחבריי מועצת העיתונות הם אלה: האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל. כדי לצרף את הארגון החדש, אנחנו צריכים לשנות את התקנון. אנחנו לא מוסמכים לשנות את התקנון, לפי מיטב ידיעתי. אבל מעבר לזה, אריק בכר: על איזה תקנון אתה מסתכל? אופיר טל: תקנון המועצה. אריק בכר: איזה מהם? יש תקנון של עמותה- שתבין, כב' הנשיאה דורנר: אנחנו עמותה! אנחנו עמותה, ולפי הייעוץ המשפטי שאני קיבלתי, יש לנו- אריק בכר: רגע, יש פה את עו"ד שלומית משה, אני מציע שניתן לה קצת לדבר, כי היא באמת בקיאה, עו"ד שלומית משה: השאלה שלו היא באמת במקומה, אם הם מאוגדים או לא? יאיר טרצ'יצקי: אני עיתונאי, ואני אחד המקימים של ארגון העיתונאים בישראל. אני מבין שאני צריך לספר קצת על הארגון. הארגון למעשה יצא לדרך בינואר של השנה, במסגרת ההסתדרות. ארגון שהוקם ע"י עיתונאים. כיום חברים בו קצת יותר מ-1,500 חברים. למעשה, במסגרת היותנו ארגון יציג אנחנו מייצגים, מעבר ל-1,500 שחברים ובחרו בצורה אינדיווידואלית להצטרף, אנחנו בלי קשר אליהם, ארגון יציג של סה"כ 1,800 עיתונאים. למשל בחדשות 2 אנחנו הארגון היציג; ב'מעריב' אנחנו הארגון היציג; ב'גלובס' אנחנו הארגון היציג; אנחנו הארגון היציג ב'חדשות 10'; אנחנו הארגון היציג בחדשות המקומיות; ב-ynet; ב'רדיו כל חי'; Time Out, אולי שכחתי עוד כמה כלי תקשורת – סה"כ 12 כלי תקשורת. למעשה אנחנו יציגים מעצם זה, ששליש מהעיתונאים של אותם כלי תקשורת, הצטרפו לארגון ואנחנו באותם כלי תקשורת, גם הארגון עם הכי הרבה חברים ומתוקף זה, אנחנו מייצגים את כלל העיתונאים באותם כלי תקשורת. זה דבר אחד. אני לא זוכר אם מישהו פה אמר, לגבי העניין של ההצלחה שלנו בקרב העיתונאים הצעירים, אני חושב שראוי יותר לחדד. אני חושב שההצלחה שלנו, היא לאו דווקא בקרב העיתונאים הצעירים אלא בקרב עיתונאי התקשורת המסחרית, שלמעשה כבר במשך כמעט 3 עשורים לא מאוגדים ונשיאת ביה"ד הארצי לעבודה גם אמרה את זה, לפני חודש במסגרת הסכסוך שניהלנו שם מול אגודת העיתונאים בת"א (שלא בבחירתנו), למעשה שהעבודה מאורגנת בעולם העיתונות, בעיקר בעיתונות המסחרית, היא אכן ברשות השידור האגודה הירושלמית היציגה ופועלת ואקטיבית, וטוב שכך. למעשה אותם עיתונאים, כבר במשך הרבה מאוד שנים לא מאוגדים ואין עבודה מאורגנת. העניין של 'מעריב' נבחן שם, והנשיאה אמרה את הדברים בצורה מאוד מאוד ברורה וגם מאוד מאוד תקיפה. למעשה כלי התקשורת היחיד שהייתה בו עבודה מאורגנת בשנים האחרונות, בעיתונות המסחרית, זה 'הארץ'. וועד שהוקם לפני 5 שנים שאגב, אני הייתי אחד ממקימיו ביחד עם אנשים אחרים שכיום בחרו להקים את ארגון העיתונאים בישראל. דובר: היה וועד ב'ידיעות אחרונות', יאיר טרצ'יצקי: הוועד ב'ידיעות אחרונות' הוא לא וועד יציג והוא לא מייצג את כלל העיתונאים ב'ידיעות אחרונות'. כב' הנשיאה דורנר: חבר'ה, אני רוצה את כולכם, אני רוצה את כל הוועדים. יאיר טרצ'יצקי: שוב, מבחינת 'ידיעות אחרונות' – עבודה מאורגנת ב'ידיעות אחרונות' נשאר מין שריד של עבודה מאורגנת שיש שם 36 עיתונאים, לפי דעתי, בהסכם קיבוצי, ולמעשה אגודת העיתונאים בת"א היא הארגון היציג. הארגון שמתחזק את ההסכם הקיבוצי – לא יודע אם אפשר בכלל להגדיר אותו כארגון יציג – לדעתי לא. אבל לא משנה. זו לא השאלה. אני חושב שכולנו יודעים, שככלל, עד לינואר השנה לא הייתה עבודה מאורגנת בעולם העיתונות המסחרית. למעשה, אם נתייחס לעניין של עבודה מאורגנת פרופר, כרגע, אנחנו מנהלים כרגע מלחמה קיומית עיקשת על לפחות 3 כלי תקשורת, למעשה המתוקשר שבהם, בימים האחרונים, זה הסיפור של 'מעריב', שאני מניח שכולכם התעדכנתם דרך אתרי הברנז'ה. יש שם קבוצה של 2,000 עובדים שנמצאים בסכנת פיטורין מיידית, כלי תקשורת שעומד בפני סגירה. בכל תרחיש, גם בתרחיש של עסקה וגם בתרחיש שלא תתקיים עסקה, אנחנו מנהלים שם מאבק בכמה חזיתות, אם זה בחזית המשפטית, אם זה בחזית הציבורית ואם זה בכל מיני התנהלויות גם מאחורי הקלעים – מול ההנהלות, הדירקטוריונים, של כל החברות שמעורבות בדבר. יש גם את הסיפור של ערוץ 10, שאני מניח שגם נחשפתם אליו, ערוץ 10 שנמצא בסכנת סגירה כי הממשלה התעלמה ממנו במשך שנה שלמה ויצרה את התחושה שיש פה עניין לסגור כלי תקשורת. למעשה ארגון העיתונאים שהוא הארגון היציג בחברת החדשות של ערוץ 10, ולדעתי בסביבות ה-170 עיתונאים בחדשות 10 (אולי אני טועה ב-5-10 לפה או לשם) מאוגדים במסגרת ארגון העיתונאים ואנחנו הארגון היציג שלהם. הוועדים שהקמנו ב'חדשות 10' וב'חדשות 2', זו הפעם הראשונה שעיתונאים בטלוויזיה המסחרית בישראל, בכלל מאוגדים. בעקבות המאבק, גם הציבורי שניהלנו, גם מול ההנהלה והדירקטוריון שם, גם בלחצים מול הממשלה – המאבק הקשה שניהלנו שם גם בהפגנות וגם בעוד כל מיני דברים, הביא לזה שהממשלה, אחרי חודשים ארוכים של התעלמות, הסכימה להקים וועדה של פקידים בכירים ביותר: החשבת הכללית במשרד האוצר, מנכ"ל משרד רה"מ, ראש אגף תקציבים וכו', שלמעשה עכשיו בוחנים את הדרישה המאוד מאוד פשוטה שהייתה לקברניטי ערוץ 10, לבחון הסדר חובות בגלל שהם למעשה הסכימו לדרישה שלנו, של העובדים, של העיתונאים שהובילו את המאבק ושל מנהלי הערוץ, כרגע השעינו את המאבק. החדשות המקומיות בכבלים, שגם שם אנחנו ארגון יציג ונמצאים בסכנת סגירה מוחשית בינואר של שנה הבאה. אנחנו מתעסקים הרבה מאוד, כמובן, בסוגיות המקצועיות. כב' הנשיאה דורנר: הלוואי שמצב העיתונות היה טוב, כמו שהארגון שלכם פועל יפה. אבל מה נעשה? יאיר טרצ'יצקי: לא, מאז שהם הוקמו התחיל להיות מצב גרוע. דני זקן: אני רוצה לשאול אותו שתי שאלות, בבקשה, ברמה הפרקטית, הכי פרקטית שיש. אני מבין- כב' הנשיאה דורנר: דני, סליחה, בכל זאת תיתן לי לנהל את זה. אני הבנתי את עמדתכם, ואני אתייחס לזה בנפרד. אני מציעה, קודם כל, לשאלתך – בבקשה שלומית, תני תשובה האם יש מניעה משפטית? עו"ד שלומית משה: אני מחזיקה בידי את הנהלים של המועצה, שאושרו ע"י רשם העמותות, וגם את התקנון שאושר ב-24.5.2011. הסעיף השלישי לפרק, מונה את האנשים שכשירים להיות חבריי מועצת העיתונות בישראל. השאלה שלך אם הם מאוגדים – אני שומעת שהם לא מאוגדים, אבל יש סעיף 3.1.11 שקובע שהם בהחלט יכולים להיכנס: "מו"ל ו/או עורך, ו/או עיתונאי". זאת אומרת, מבין אלה הכשירים להיות חבריי מועצת העיתונות בישראל, הכשירים- (מדברים יחד) חיליק לימור: סליחה, שוב שאלת lay-man: האם כל אחד מ-1,500 האנשים יכול להתקבל באופן אישי? אין שום ספק, השאלה שלי כארגון? עו"ד שלומית משה: כארגון, הם צריכים להיות רשומים כתאגיד. כב' הנשיאה דורנר: אנחנו נקבל את הארגון- סליחה, אני אסביר לך- חיליק לימור: תרשי לי, אני שאלתי שאלה שהיא שאלת lay-man, כי אני מאוד בעד שתהיו בפנים, אני חושב שהמאבק שלכם הוא חשוב, אני רק מנסה ללכת לפי התקנון-, כב' הנשיאה דורנר: אז אני אומרת לך: אנחנו נקבל אותם על 1,500 העיתונאים שלהם, כל אחד מהם וגם יגישו לי רשימה, ואח"כ אני אציע להם גם להירשם. אבל אני לא רוצה לעצור את זה. בנפשנו הדבר. אנחנו צריכים אותם now. חיליק לימור: אז סליחה, אז 1,500 איש צריכים להגיש בקשה להתקבל, אריק בכר: אני לא מבין, מרוב שכולם רוצים שהם יצטרפו, יש פה התנגדות נמרצת מאוד. מה השאלה? דני זקן: שזה יפעל לפי התקנון. שזה יפעל לפי התקנון. חיליק לימור: אני בעד, אבל אני מנסה להבין על סמך מה אנחנו מקבלים אותם? כב' הנשיאה דורנר: הארגון כולל 1,500 איש. הוא הגיש בקשה בשם 1,500 העיתונאים שלו. חיליק לימור: אז בואו נשנה את התקנון! כב' הנשיאה דורנר: אני אולי אשנה את התקנון. אבל בשלב זה הוא מגיש לי. יש לו 1,500 איש שהסמיכו אותו לבוא אלינו ולהגיד: אנחנו, ה-1,500 העיתונאים, רוצים להצטרף למועצת העיתונות. הוא נציג שלהם, וזה בסדר גמור. אנחנו לא נהיה כל כך- (מדברים יחד) אריק בכר: ביהמ"ש בישראל מכיר בהם כארגון, ומועצת העיתונות תגיד לא, אתם לא ארגון? אני לא מבין. (מדברים יחד) דני זקן: נו, חבר'ה באמת, אפשר, רוצים, בכל בסדר, אבל תעשו כמו שצריך, (מדברים יחד) אני אצביע, הנה האצבע שלי מורמת בעד, אבל תעשו את זה כמו שצריך, אי אפשר לעקם תקנון לפי הרצון. עו"ד ארנה לין: אף אחד לא מעקם את התקנון. הם 1,500 איש בפנים, בין אם ההסתדרות תגיש בקשה לדליה, או 1,500 איש יגישו, דוברת: או תאגיד שיוקם, עו"ד ארנה לין: או תאגיד שיוקם. הם יהיו בפנים, בין אם 1,500 איש יגישו בקשה, או 1,800 או רק 1,000. דני זקן: מה אני אאשר עכשיו? עו"ד ארנה לין: אתה מאשר חברות של ארגון העיתונאים החדש ושל כל אחד מחבריו, שיגישו בקשה או כתאגיד או באופן אישי, דני זקן: מאשר מראש? עו"ד ארנה לין: כן, אתה מאשר מראש כי העת היא כזאת, שאתה רוצה עוד 1,800 איש אצלך. כן. זאת התשובה. האישור התקנוני כחברים של מועצת העיתונות, יינתן אחרי שהם יצטרפו כתאגיד או כחברים, לפי מה שהם יבחרו. דני זקן: זאת אומרת, אנחנו מאשרים עקרונית את כניסתו של ארגון העיתונאים, בכפוף לזה שהוא יהיה תאגיד? עו"ד ארנה לין: לא, אנחנו לא מאשרים עקרונית. זה לא עניין של אישור עקרוני, (מדברים יחד) כב' הנשיאה דורנר: אתם רוצים לשמוע? את עמדת ירושלים אני הבנתי, ברורה, היא קשורה בת"א. אם אני אביא את ת"א, הם רוצים. חיליק העלה בעיה משפטית שזו בעיה אחרת, מכובדת, ועל זה אנחנו רוצים לקבל תשובה משפטית. יש לנו פה עו"ד, יש לנו פה את אורנה, יש לנו את עוה"ד של העמותה. לפי המצב הקיים, הארגון מייצג 1,500 עיתונאים. אני יכולה לקבל עיתונאים, זה לא אינדיווידואלי. בא ארגון, אומר 'יש לי 1,500 עיתונאים רשומים אצלי, ואני מבקש בשמם להצטרף אליכם'. ופרשנות דבקנית כזאת, אני לא עשיתי בביהמ"ש העליון ואני וודאי לא מציעה לכם לעשות פה. הבית בוער ופה מתווכחים על איזשהם- אריק בכר: אם עופר עיני היה חותם על בקשת ההצטרפות, זה היה בסדר? כב' הנשיאה דורנר: אנחנו נדבר על ת"א מיד. אני לא אמרתי שת"א לא יצטרפו. אני רק רוצה לומר לכם, שאם בסוף היום אנחנו נחלק את המקומות במועצה עפ"י מספר העיתונאים הרשומים בכל אחד מהאגודה. זה שאתם אגודה, זה לא אומר כמה עיתונאים יש לכם. נדבר על זה בינואר. חיליק לימור: עם כל הכבוד, אני חושב ששאלת ההצטרפות לא קריטית ולא הנושא. מועצת העיתונות, מתוקף הסמכות שהיא נטלה לעצמה, מגנה על עיתונאים ועיתונים שאינם חברים בה. זאת אומרת, בין אם הם בפנים ובין אם הם בחוץ, אנחנו נגן עליהם ואנחנו נגן על חופש העיתונות. אין שום קשר במצב הנוכחי, אין שום קשר לזה ש-1,500 איש- כב' הנשיאה דורנר: אני רוצה אותם בפנים, כי אני רוצה לשמוע- חיליק לימור: (מדברים יחד) אני לא רוצה לעקם תקנון, דובר: אבל סליחה, חיליק, עם כל הכבוד, אתה לא משפטן. כב' הנשיאה דורנר: סליחה מר לימור, אני חשבתי שלמדתי משפטים. אז אני אומרת ואורנה לין אמרה זאת, זו פרשנות משפטית הגיונית: בא גוף ואומר 'יש לי 1,500 עיתונאים. כל אחד מהעיתונאים הוא כשיר, אני מבקש בשם 1,500 העיתונאים שאני נציג שלהם, מוכר ע"י גוף יציג שאגודת העיתונאים בת"א נזרקה החוצה, כארגון יציג. עכשיו, נכון, אנחנו פותחים להם את הדלת מפני שבתקנון שלנו כתוב 'תאגיד' דווקא. את זה צריך לתקן. אבל בשלב זה ומבלי לתקן, זה פירוש משפטי לגמרי, ומי שלא מרוצה, שילך לרשם. יאיר טרצ'יצקי: אני לא מבין, אני חש כאילו מציגים את זה, כאילו ישבתי בסלון הבית עם המוני עיתונאים ואמרתי להם 'חבר'ה, בואו נקרא לעצמנו זה'. אנחנו חלק מההסתדרות, שהיא תאגיד. שוב, אני לא עו"ד, אבל- כב' הנשיאה דורנר: בסדר, אז אנחנו מקבלים את הארגון. תראו, אני לא יודעת אם אתם צריכים להירשם כהסתדרות, או בתוך ההסתדרות יש לכם מעמד. אבל לכן אנחנו כתבנו 'עיתונאי', ולכן בשבילי, אתה מייצג 1,500 עיתונאים ומותר לך לייצג. העיתונאים, חיליק, מותר להם לתת לו ייפוי-כוח ולהגיד: תשמע, אנחנו רוצים להצטרף למועצת העיתונות. חיליק לימור: ... פרסונה, עו"ד שלומית משה: בשלב הזה- (מדברים יחד) כב' הנשיאה דורנר: אנחנו מצרפים את חבריי הארגון, חיים שיבי: אני רוצה להציע הצעת החלטה. אני חושב שכב' הנשיאה מבינה היטב את עמדתנו, ובהתאם לעמדתנו- כב' הנשיאה דורנר: עמדתכם מצוינת, חיים שיבי: אני רוצה רק להניח על השולחן הצעת החלטה, ולהצביע עליה. זה הכל. זכותי. כב' הנשיאה דורנר: אני מנסה, אבל אתם עוד ממשיכים לדבר. חיים שיבי: אז אני מקריא את הצעת ההחלטה שאני מציע. אפשר? כב' הנשיאה דורנר: הבנתי. אני רוצה להציע החלטה, קודם כל להפריד את נושא הקבלה מפרשת האגודה. מי בעד? חיים שיבי: לא, לא, לא, יש לי הצעת החלטה. אני רוצה להקריא אותה. אולי תשמעו את הצעת ההחלטה ואח"כ נצביע על שתי החלטות נפרדות. אני מבין שזה הסדר הנכון. קודם כל תקשיבו להצעה שלי, ואם תרצו אל תצביעו – ואם תרצו, תצביעו על ההצעה של הנשיאה. הצעת ההחלטה שלי אומרת ככה: א. המועצה רואה באגודת העיתונאים בת"א, חברה מלאה במועצה. ב. המועצה מאשרת את צירוף ארגון העיתונאים למועצה. דני זקן: בכפוף ל-, חיים שיבי: עזוב את ה-, דני זקן: אנחנו ארגון שצריך לעבוד כמו שצריך. נכון? היועץ המשפטי פה אומר, שצריך שהוא יהיה תאגיד, עו"ד שלומית משה: סליחה, סליחה, אני גם אמרתי לא. סליחה, כב' הנשיאה דורנר: היא לא אמרה את זה, (מדברים יחד) עו"ד שלומית משה: שניה, תן לי להשלים משפט ברשותך. סעיף בתקנון – לא בנוהל – אומר ככה: "כלל גופי התקשורת בישראל ו/או נציג ציבור, ו/או מו"ל, ו/או עורך, ו/או עיתונאי, אשר ביקשו להתקבל כחברים בעמותה, רשאים להתקבל כחברים בעמותה, בכפוף לאישור חוק העמותות ולהחלטת הנשיאות כהגדרתה בתקנון זה, אשר שרשאית לנהל וכו', אשר רשאית לעגן נוהל נפרד שיבהיר מי רשאי להימנות על חבריי מועצת העיתונות". פה לא כתוב תאגיד. אנחנו צדיקים מהאפיפיור, רצים גם לנוהל-, דני זקן: אז פה זה מאפשר ... לא תאגיד? עו"ד שלומית משה: זה מה שקראתי, כב' הנשיאה דורנר: כן, זה מה שכתוב. חיים שיבי: אני העליתי הצעה, אני מבקש להצביע עליה. כב' הנשיאה דורנר: תקשיבו. רגע אחד. שמענו את ההצעה של חברנו חיים. אני מתנגדת לה, ואני מציעה-, יש שתי הצעות: אחת לקשור אחד בשני, להזמין את האגודה שהיא הודיעה לי שהיא לא רוצה להיות פה, אבל להזמין אותה. (אנחנו נדבר על זה בנפרד, כי אני חייבת לדווח לכם); ב. לקבל את הארגון. אני מציעה לקבל את ארגון העיתונאים. אפשר לקבל אותם לפי כל פירוש הגיוני של התקנון, כפי שהצביעה היועצת המשפטית של העמותה שלנו. אני מציעה להפריד בין שתי השאלות. אני עוד לא אומר מה דעתי לגבי השאלה. מי בעד הפרדה? (נערכת הצבעה) דני זקן: רגע, אני יכול שניה? כב' הנשיאה דורנר: עוד פעם? אי אפשר, דני. הלא צריך לגמור את העניין. אם אתה לא מרוצה, תגיש בקשה לרשם. דני זקן: לא, סליחה, אני נוהג כבן-אדם שמסתכל והולך עפ"י חוקים ותקנות. לפני שאני מצביע, אני רוצה לוודא-, כב' הנשיאה דורנר: הרי החבר שלך, ביקש כרגע לקבל אותם. עכשיו, תראה, באמת, קודם כל אנחנו הצבענו שמפרידים בין שתי השאלות. עכשיו אנחנו מגיעים לשאלה השנייה. (מדברים יחד) עו"ד אורנה לין: בתקנון יש לנו את הסעיף הזה, אפשר לבקש, אולי, לקבל אותם, את חבריי הארגון? כב' הנשיאה דורנר: חבריי הארגון. בסדר גמור. עו"ד ארנה לין: בכפוף לכך שהם יתאגדו- כב' הנשיאה דורנר: לא בכפוף. אנחנו מקבלים את חבריי הארגון. מצויין. בסדר גמור. אריק בכר: את חבריי ארגון העיתונאים בישראל. חיליק לימור: סליחה, אנחנו נקבל את חבריי הארגון, כשתתאגדו נקבל אתכם מיד כארגון. דובר: מה זה תתאגדו? אנחנו כבר מאוגדים. כב' הנשיאה דורנר: צריך לתקן את כל העניין של תאגיד. צריך לתקן את התקנון. בשבילי ארגון יציג של עיתונאים, יכול להיכנס למועצת העיתונות, זה מופרך. אז אם יש איזשהו דבר סכימטי, אני אצטרך לשקול לתקן את זה וזה לא דחוף. מה שדחוף הוא, לקבל את האנשים האלה שאגב, הנציגים שלהם הם עיתונאים, ולא פונקציונרים. וזה מאוד חשוב. עו"ד ארנה לין: רבותיי, אני רוצה רגע לעשות סדר. אין שום בעיה לחבריי הארגון החדש להתקבל כחברים אחד-אחד; אין שום בעיה להסתדרות הכללית, כתאגיד - שההסתדרות הכללית היא תאגיד – להצטרף בשם הארגון החדש, הם חלק מהתאגיד הזה; ואין שום בעיה, שהם יתאגדו ויתקבלו. ההחלטה כאן, בסופו של דבר, אני ממש בטוחה שהקונצנזוס מוחלט, היא לקבל אותם בכל אחת מהדרכים ובלבד שזה מתאים לתקנון. אני יודעת שכולם מסכימים לזה. אח"כ, אם ירצו – אנחנו כלומר – ירצו לתקן את התקנון, אז נתקן את התקנון. כך שהם יכולים להתקבל כחברים אישית, וההסתדרות אם תשלח מחר מכתב שעופר עיני או מישהו אחר חתום עליו, תתקבל כתאגיד; ואם יאיר טרצ'יצקי ישלח מחר פתק שיגיד 'אנחנו גם רשומים כעמותה, וגם העמותה שלנו מבקשת להתקבל' אז הם גם יתקבלו. יאיר טרצ'יצקי: אני נציג, לצורך העניין, של ארגון העיתונאים של ההסתדרות. יש לי את הסמכות לכתוב מכתבים בשם ההסתדרות, בכל מה שקשור לארגוני עיתונאים, ואני לא מבין מה-? עו"ד ארנה לין: הוא שאמרתי. לכן, מבחינה תקנונית לא תהיה בעיה. עכשיו, לעומת זאת לעניין ההפרדה או אי-ההפרדה, בואו תשקלו משום שאם- כב' הנשיאה דורנר: הצבענו שיש הפרדה, עו"ד ארנה לין: לא, עוד לא הצבענו שיש הפרדה. עוד לא הצבענו על ההחלטה השניה, בואו נגיד ככה, חיים שיבי: אני רוצה למחות על האמירה של 'פונקציונרים'. יש פה אנשים ששנות הוותק שלהם במקצוע, עולות על כל שנות הוותק של- עו"ד ארנה לין: למה אתה חושב שזה מתייחס אליך? חיים שיבי: לא, אליי, זה לא מתייחס אליי. אני שמעתי שיש פה ארגון שיש בו יותר עיתונאים מפונקציונרים. הבנתי את הרמז. עו"ד ארנה לין: לא שמעתי טוב. כב' הנשיאה דורנר: לא, למה לך להבין רמז ולהיפגע? אריק בכר: אתה רגיש מדיי, חיים. זה רגישות over. כב' הנשיאה דורנר: אל תיעלב חיים, אתה בשבילי עיתונאי משובח, וגם דני וכולכם. תקשיבי, אני ביקשתי – צריך לקדם את העניין. אמרתי, יש שתי הצעות: אחת לדון בזה יחד, אחת להפריד. אז אמרת: יש שתי הצעות. עו"ד ארנה לין: לא, סליחה, אני מחזיקה את המיקרופון. יש סדר יום לנשיאות הזאת. אם רוצים ללכת לפי התקנון, רק תבינו שהשאלה של החברות של האגודה בת"א, לא קיימת פה. יש פה רק נושא אחד בסדר היום: קבלת ארגון העיתונאים החדש. חיים שיבי: מי קבע? עו"ד ארנה לין: מה זאת אומרת מי קבע? יש סדר יום. כב' הנשיאה דורנר: אני קבעתי, עו"ד ארנה לין: רציתם להעיר על סדר היום, הייתם מעירים על סדר היום. כב' הנשיאה דורנר: חיים, זה בסדר גמור, אני לא פורמליסטית. חיים אני אדבר על הבקשה, חיליק לימור: אני מבקש מעכשיו לפתור את הבעיה, שבכל הזמנה, בכל סדר יום יהיה סעיף שונות. כב' הנשיאה דורנר: יש סעיף שונות. אין לי בעיה, ואני אדבר על האגודה. אני לא מתעלמת. אליהו פלאי: אני קצת מתחבר להצעה של חיים, אני מבין שהנושא של האגודה בת"א טעון. ואני מבין שגבירתי מתעקשת שקודם נחליט על הנושא הזה, שאני מבין שיש לו איזושהי זיקה לנושא של אגודה בת"א, עו"ד ארנה לין: אין לו שום זיקה, למעט שאחד בסדר היום והשני לא, אין לו שום זיקה. כב' הנשיאה דורנר: אלה שני דברים נפרדים. אליהו פלאי: אין שום זיקה בעניין, אני טועה לגמרי? חיים שיבי: אתה בכלל לא טועה. אליהו פלאי: אז השאלה היא, למה זה מהותי שנרגיש יותר נוח, גבירתי, שנבין יותר טוב את הרקע ואז, כשנקבל את ההחלטה השניה- כב' הנשיאה דורנר: לא, אין שום זיקה בשני הנושאים האלה. אליהו פלאי: חיים חושב שיש, חיים שיבי: זכותי לחשוב אחרת, כב' הנשיאה דורנר: כולנו רוצים את כל האגודות יחד, אליהו פלאי: אבל נוצר רושם שהמהלך הזה, שנראה קצת כמו מחטף, קצת אילוץ של התקנון, אריק בכר: איזה מחטף?! אליהו פלאי: עוד פעם, אריק, אנחנו כולם רוצים. לכולם יש אינטרס, אריק בכר: אני מוחה, רגע, אני בתור זה שניסחתי ושלח אליכם את סדר היום, מה זה מחטף? זה נמצא אצלכם כבר לפני שבועיים הדבר הזה. אליהו פלאי: אבל חיים אומר, יש כאן נושא טעון, אריק בכר: חיים אומר! בסדר, מה לעשות? אליהו פלאי: אני מרגיש לא נוח, ואני אומר, מרגיש לא נוח כשאני לא מבין את ההשלכות של זה, על ההיבטים האחרים. יכול להיות שהקול שלי לא רלוונטי, כב' הנשיאה דורנר: אני יכולה לומר לך, שאין שום זיקה בין שני הנושאים, במצב של all being well, כל העיתונאים אצלנו כמו כל העיתונים, כולם בניי וכולם צריכים להיות פה. זה לא שייך. היום יש לנו גוף של ה-1,400 איש שהם לא פה. כפי שאמר חיים, אגודת העיתונאים לדעתו, היא בפנים. אנחנו מיד נדבר על זה, איפה הם. אבל הם בוודאי חברים וותיקים, בכלל אין מה לדבר. כן או לא- אני מיד אסביר, שלחתי לכם, נדבר בנפרד. פה יש ארגון חדש, חשוב מאוד, שאנחנו רוצים אותו בפנים ואני מתחננת שיבואו בפנים. זה חלק ממועצת העיתונות. אריק בכר: זה ללא כל קשר לסיפור האגודה. כב' הנשיאה דורנר: לגבי האגודה, שגם טוב שתהיה בפנים, אני אדבר בנפרד. לכן אני ביקשתי להפריד את הנושאים. מי בעד דיון היום, רק בקבלת העיתונאים? נעזוב את האגודה. (נערכת הצבעה) בעד – 7; נגד - 4 (ירושלים); נמנע – אנחנו נדון בזה בנפרד. (נעמה חוזרת לחדר הישיבות): נעמה, לקחנו אותך כמסכימה להפרדת הנושאים, לאור עמדתך, בסדר? נעמה כרמי: בסדר. כב' הנשיאה דורנר: עכשיו, אני מציעה לקבל את כל החברים בארגון העיתונאים. מי בעד? (נערכת הצבעה) בעד - (מדברים יחד) חיליק לימור: כל ה-1,500? כב' הנשיאה דורנר: בוודאי, חיליק לימור: אתם מבינים מה אנחנו עושים? הרכב המועצה משתנה לחלוטין, עו"ד ארנה לין: תראה את התקנון של המועצה. אתם לא שמתם לב, שה- (מדברים יחד) חיליק לימור: 1,500 אנשים הגישו בקשת הצטרפות? עו"ד אורנה לין: לא, תנו לי להסביר. אני אסביר שוב: הנוסח של ההחלטה הוא – בואו תקשיבו לי רגע, בטובכם – הנוסח של ההחלטה הוא: לקבל את החברים שמאוגדים במסגרת- חיליק לימור: ההצעה שלך לא טובה. עו"ד ארנה לין: זו ההצעה שלי. (מדברים יחד) אריק בכר: תסלח לי חיליק, אנחנו פה במקום לדבר על משבר שהולך למוטט את כל בניין העיתונות, אנחנו שלושת-רבעי שעה מבלבלים על סמנטיקה כזאת. אתה לא רוצה ש-1,500 עיתונאים-? חיליק לימור: לא. כב' הנשיאה דורנר: טוב אז אנחנו לא נכניס את קולך. כמה קולות יש לי בלעדיו? חיליק לימור: בוא נקבל החלטה שאנחנו בעד קבלת כל עיתונאי, וכל קבוצה של עיתונאים שיתארגנו בהתאם לתקנון נקבל אותם, כב' הנשיאה דורנר: לא, אין לי כל קבוצה. יש לי חברים בארגון אחד. מאיפה אני אחפש עוד עיתונאים? יבואו, אז אני אקבל אותם. עו"ד ארנה לין: אני יכולה בכל זאת לנסות לסכם את הדבר הזה? חיים שיבי: אבל סליחה, יש לי הצעה אני רוצה שיצביעו עליה. כב' הנשיאה דורנר: אנחנו הצבענו כבר, חיים שיבי: אבל אפשר להצביע בעד ההצעה שלי, כבודה, כב' הנשיאה דורנר: רגע אחד, תקשיב, קודם כל הצבענו. גמרנו להצביע. אנחנו נצביע גם בעד ההצעה שלך. אי אפשר ... פה שום דבר. (מדברים יחד) חיים, אתה רוצה עוד פעם לתת הצעה? חיים שיבי: אני רוצה שיצביעו על הצעתי, הצעת החלטה שקובעת: המועצה רואה באגודת העיתונאים בת"א, חברה מלאה במועצה. המועצה מאשרת את צירוף ארגון העיתונאים. אפשר להצביע על ההצעה שלי גם כן, ותרשום את התוצאה בפרוטוקול. כב' הנשיאה דורנר: אני העמדתי הרי את ההצעה שלך, אמרנו שצריך להפריד, חיים שיבי: כדי שאני אוכל לבטא את עמדת המיעוט, כב' הנשיאה דורנר: אבל כבר הבעת את העמדה. כמה פעמים תביע אותה? חיים שיבי: אבל אני רוצה להצביע על הצעתי. אריק בכר: אבל אי אפשר על אותו דבר, להצביע בשני נוסחים. חיים שיבי: זה רע מאוד. יש שתי הצעות על סדר היום, מה קרה פה? כב' הנשיאה דורנר: אני אמרתי יש שתי הצעות: 1. לדון יחד; 2. להפריד. אמרתי מי בעד לדון יחד? (נערכת הצבעה) בעד – 5; מי בעד לדון בנפרד? (כבר הצבענו) (נערכת הצבעה) בעד – 7. עכשיו אנחנו דנים בנפרד. אנחנו כבר קיבלנו החלטה. כל דבר אנחנו עושים פעמיים? זה עוד לא קרה ב-6 השנים שאני חברה במועצה. מה קרה לכם? בסה"כ אנחנו רוצים לקבל 1,400 עיתונאים פה, שאני צמאה שיצטרפו למועצת העיתונות בימים קשים אלה. אנחנו לא מתביישים שאנחנו עושים קשיים כאלה? מה הדבר הזה? אני מבקשת לקבל את חבריי ארגון העיתונאים. עוד פעם נצביע, בבקשה. חברים בארגון (אנחנו ננסח את זה) (נערכת הצבעה) בעד – 7. אופיר טל: למי? אני לא מבין את זה. אני לא מצביע, כי אני לא מבין מה אתם רוצים מאיתנו, באמת. כב' הנשיאה דורנר: בסדר, הצבעתם כבר נגד. אופיר טל: לא נגד. אני לא מצביע, כי אני לא מבין מה אנחנו עושים. עו"ד ארנה לין: אם תתנו לי להסביר, אני מנסה פעם רביעית. כב' הנשיאה דורנר: כמה פעמים נצביע? עו"ד ארנה לין: לא יודעת. אם בסוף הם לא יבינו, אז יש להם זכות או להצביע על דבר שהם לא מבינים, או לא להצביע על דבר שהם לא מבינים. אני אנסה להסביר שוב. כב' הנשיאה דורנר: נעמה, אף עמותה לא פועלת בצורה משונה כזאת כמו שלנו. אגב, לפי הדין אם אנחנו לא מגיעים להסכם, אז מגיעים לערעור למליאה, ואז במקום לדבר על מצב מועצת העיתונות, אנחנו נתקשקש בכך שאנחנו לא מקבלים 1,400 חברים?! אנחנו נפלנו על הראש?! מה אתם מתווכחים, אני אדבר על ת"א. זה לא מרכז החיים שלנו. אני אסביר בדיוק על ת"א, איפה העניין עומד. לא אמרתי שכן לצרף – לא לצרף. אמרתי, לא שייך לעניין וזה לא שייך לעניין. אני רוצה אותם עם ת"א ובלי ת"א. (מדברים יחד) כב' הנשיאה דורנר: חיים, אני אדבר על ת"א, חיים שיבי: אני רוצה שיצביעו על ההצעה שלי, כב' הנשיאה דורנר: אבל הצביעו על ההצעה שלך, ההצבעה היתה לדון יחד וגם לקבל אותם וגם לקרוא לת"א לחזור. אנשים לא חרשים. אמרתי, אני חושבת שאי אפשר לדון יחד, וביקשתי לדון בנפרד. אז יש רוב לדון בנפרד. ורוב של לדון נפרד, החליט לקבל את העיתונאים החברים בארגון העיתונאים בישראל. חיים שיבי: אני רוצה שתירשם מחאה בפרוטוקול, על כך שלא התקיימה הצבעה על הצעתי. תודה. כב' הנשיאה דורנר: אני לא מבינה למה המחאה? עוד פעם: ההצעה של חיים, אני אתן עוד פעם, למרות שזו פעם שלישית. עמוס שוקן: לא, אני רק רוצה הצבעה על ההצעה של חיים. (מדברים יחד) חיים שיבי: בוא תשאל את עצמך שאלה פשוטה: אם יש רוב להצעה שכנגד, מה כל כך מפריע פה לקיים הצבעה על ההחלטה הראשונה? א-ב של דמוקרטיה, כב' הנשיאה דורנר: חיים, למעשה קיבלנו את ההצעה אבל כדי שתהיה לך הרגשה טובה, ההצעה שלו היא ככה: א. נקבל את הארגון; וב. באותה הזדמנות נבקש מהם לחזור יחד באותה החלטה, נקרא- חיים שיבי: הצעת ההחלטה אומרת: המועצה רואה באגודת העיתונאים בת"א, חברה מלאה במועצה; ב. המועצה מאשרת את צירוף ארגון העיתונאים החדש. שני הדברים בעיניי קשורים, אריק בכר: זה בניגוד לייעוץ המשפטי שיש לנו פה. חיים שיבי: הבית בוער, שמעת? וצריך לאחד שורות, שמעת? אז מה כל ההתפלפלות המשפטית כל היום? כב' הנשיאה דורנר: חיים, בסדר. מי בעד ההצעה כפי שנוסחה ע"י חיים שיבי? (נערכת הצבעה) בעד – 5; נגד – 5 (ארנה יצאה), כב' הנשיאה דורנר: עכשיו אנחנו כבר קיבלנו אותם, ואי אפשר לעשות 20 אלף הצבעות. אז נברך אותם על קבלתם. דני זקן: הערה אחרונה, בבקשה, בעניין. אני מאוד מבקש – זה לא קנטרני ולא כלום, בבקשה שהיועצת המשפטית תדאג לכך, כי קיבלנו עכשיו בהצבעה על קבלת החברים בארגון העיתונאים. לבדוק את הקטע שזה מסתדר לנו תקנונית, קיבלנו עכשיו 1,500 חברים חדשים, שאנחנו לא יודעים מי נגד מי. אני רוצה לקבול. אני רוצה לישון בלילה בשקט. כב' הנשיאה דורנר: את תכתבי ותשלחי להם, שתישן בשקט. עכשיו אני רוצה לדבר על ת"א. אני לא יכולה להכריח אף אחד להיות חבר במועצת העיתונות. ברור לירושלמים? לא יכולה. הנציגים של החברים, על כל פנים, הודיעו פה – וזה הוקלט בפומבי, בפני המליאה – שהם עוזבים. אח"כ כתבו מכתב שהם לא עוזבים, אבל הם משעים את עצמם. מושג כזה לא קיים. עפ"י ייעוץ משפטי שקיבלנו, השעיה ועזיבה היינו-הך הוא. הם כמובן יכולים לחזור היום, אבל הם צריכים לבקש לחזור. אחרי שהם אומרים 'אנחנו משעים עצמנו מכל פעילות ונפנה לרשויות' אנחנו ענינו: יש לכם טענות, א', ב', ג. אם היו אומרים 'בסדר, הסברת לנו, אנחנו נחזור', אני אוסרת עליהם לחזור? שיחזרו. ואז אני אביא את זה כמובן לפנינו, ואנחנו נדבר. הם לא רוצים. הם אמרו שהם משעים והבנתי שהם גם לא מרוצים מהתשובה, וחושבים שיש שחיתות פה ויש פה ויש שם. אתם מקבלים את המכתבים. עמוס שוקן: אגודת העיתונאים בת"א, הייתה חברה במועצה עד שהיא הודיעה על פרישתה בישיבה שהייתה, כב' הנשיאה דורנר: ב-27 ליוני. עמוס שוקן: שאלתי: בחצי שנה הראשונה של 2012, שבה אגודת העיתונאים בת"א, הייתה חברה, האם היא שילמה דמי חבר? אריק בכר: שלילי. עמוס שוקן: לכן אני מציע, שאנחנו נודיע לאגודת העיתונאים שנשמח לקבל אותם בכל עת כחברה במועצת העיתונות, מחדש, חיים שיבי: זה מה שמטריד אותנו עכשיו?! עמוס שוקן: כן. ושישלמו up front, חיים שיבי: אותי מטריד יותר שהכוח העיקרי יהיה מאורגן ומאוחד בתוך הבית הזה, יותר מאשר מי שילם דמי חבר. עמוס שוקן: גם אני בעד כל מיני דברים טובים, אבל נמאס לי- חיים שיבי: הם שילמו את 2011, עמוס שוקן: אז שיהיו חברים עד 2011. אנחנו שילמנו, 'הארץ', גם את 2012, חיים שיבי: כמה גופים לא שילמו, חוץ מהם? עמוס שוקן: לא יודע, אבל יש גופים שאולי אני מעדיף שישתמשו בכסף שלהם, כדי לשלם את השני-שליש משכורות לעיתונאים, שהם לא שילמו, מאשר את דמי החבר לאגודת העיתונאים בעוד שאגודת העיתונאים בת"א היא אגודה עשירה, מבוססת, בעלת אמצעים, פיקדונות וכן הלאה וכן הלאה, ובגלל גישה כוחנית למועצת העיתונות – שאגב, נמשכת תקופה די ארוכה – ומצערת אותי, הם עושים שימוש בדמי החבר שלהם, כדי להשיג כל מיני הישגים במועצה. אני מתנגד לזה, ואני אומר: נקבל אותם בחזרה כחברים מכובדים, ובתנאי ש-up front יהיה כסף עבור תקופת החברות ב-2012, והחוב של חצי שנה הקודמת. חיים שיבי: או.קיי. אז תצביע על הצעתי, בכפוף לתשלום מלא. עמוס שוקן: אני בעד, זאת ההצעה שאני מציע: לקבל אותם, ובתנאי שיהיה שיק. בלי שיק לא נקבל אותם. צבי רייך: אני מתנגד להצעה של מר שוקן, אני חושב שבאותה להיטות שהנשיאה דיברה על קליטת ארגון העיתונאים החדש, אנחנו צריכים לדבר על החזרה של אגודת העיתונאים פנימה. זו תקופה כל כך מסובכת, ואחרי שני עיתונים שייסגרו פה בקרוב, לא יהיו לנו פנים להסתכל במראה. אנחנו צריכים באותה להיטות, בלי לשים מכשולים ליוסי בר-מוחא עם שיקים בדרך, אלא לדבר אל ליבו. ואגב, גם אתם הירושלמים, חיים שיבי: למה לא הצבעת (מדברים יחד) צבי רייך: אני לא מפחד להפריד, כמו שהנשיאה ביקשה, ובאותה מידה שחיפשתי להכניס פנימה מיד את ארגון העיתונאים, אני מחפש באותה להיטות, לקרוא לבר-מוחא פנימה. עכשיו, גם אתם צריכים לדבר אל ליבו, להפעיל עליו לחצים גם מלמטה. לא סביר שהפנקסנות האישית בתקופה כזאת, תשחק תפקיד. זה סיכון עצום בתקופה כזאת. כב' הנשיאה דורנר: רבותיי, אנחנו כדי לסכם את הנושא, בוודאי שאגודת העיתונאים יכולה לפנות בכל רגע, לבוא לרצות. הם הודיעו לנו א. שהם עוזבים, וב. שהם משעים את עצמם. תדברו איתם. יבואו- ורד ברמן: זה לא מדויק. אנחנו היינו איתם בקשר- כב' הנשיאה דורנר: סליחה גבירתי, אל תגידי לי לא מדויק, מפני שזה בדיוק כך. במכתב שאנחנו שלחנו להם, אמרנו להם: לפי ייעוץ משפטי אתם בחוץ. ברגע שתבואו, אנחנו נביא את זה בפני המליאה. ואז עמוס יגיד שהוא רוצה כסף, חברים אחרים יגידו שהוא יחזור. נעשה דיון. אבל כאשר הם אומרים לי שהם משעים את עצמם – תדברו עם החברים שלהם, יגישו בקשה- ורד ברמן: (מדברים יחד) כב' הנשיאה דורנר: אתם לא מייצגים. סליחה, יש להם מזכ"ל, יש להם ראש אגודה. הוא הודיע לי שהוא משעה את עצמו. יגיד שהוא רוצה לחזור, אנחנו נביא את זה בפניכם. ורד ברמן: .... כי אתם לא מאפשרים להם להיכנס, אריק בכר: סליחה, ורד, עם כל הכבוד, ורד ברמן: תסלח לי, אנחנו חלק מהם, אריק בכר: את לא חלק מהם. מה זה את חלק מהם? הם חברים- ורד ברמן: בפרוטוקול שאתה הוצאת מאותה ישיבה מפוארת, כתוב שם שאגודת העיתונאים בת"א פרשה? אריק בכר: וודאי. ורד ברמן: לא, לא כתוב. אריק בכר: סליחה, ורד, בואי אני ארגיע אותך, יש לי גם הקלטה של זה. אם תרצי, סורי אלי למשרד ותשמעי אותה. כב' הנשיאה דורנר: בסדר, ורד, נגמר העניין. אל תגידי לי שאני לא מדברת מדויק, זה דברים שבעברית אחרת 'שקר' ולא אומרים לי את זה. הגעתי לגיל שאני לא רוצה לשמוע. אני חוזרת ואומרת בפני המליאה: כל ארגון עיתונאים וכל עיתונאי מוזמן להצטרף למועצת העיתונות. אנחנו רוצים את כולכם, כפי שאני רוצה את כל העיתונים. אנחנו לא מייצגים רק עיתונאים, אנחנו מייצגים גם עיתונים. לכן, ימין ושמאל ודתיים וחרדים וליבראלים ושמרנים, עיתונאים מכל הגוונים אנחנו רוצים את כולכם תחת כנפינו. כאשר, יש פה איזושהי אמירה שעזיבה ואח"כ מכתב מאוד בעייתי, כפי שחיים יודע, וכותב השעיה- מושג שלא קיים. צריך להיות מכתב 'אנחנו רוצים לחזור למועצת העיתונות'. ואז אני אבוא אליכם, נגיד: אגודה רוצה לחזור למועצת העיתונות. ואז עמוס יגיד מה שהוא אומר, וצביקה יגיד מה שהוא אומר, ויהיה לנו עם מה לדבר. מה, אני יכולה להרביץ להם? אני לא אקרא להם, כאשר הם אמרו לי שאנחנו מושחתים. אלי פלאי: אני לא מבקש שגבירתי תקרא להם, מבקשים להקים צוות שיתיישב על זה. דיברנו על הבית בוער, (מדברים יחד) זה ארגון מאוד מרכזי, כב' הנשיאה דורנר: זה לא ככה, אנחנו עמותה, אריק בכר: אלי, סליחה, הוטח רפש בכמות מסחרית בהרבה אנשים פה, כולל בך שאתה חבר הוועד המנהל ואמרו לך שאתה מושחת ועושה דברים לא ראויים, אלי פלאי: אם זה חשוב לנו, אז הפתרון יהיה לנסות לנהל דיאלוג, ולא פורמליסטיקה, אריק בכר: אין שום בעיה, שיפנו ויבקשו לחזור, מה הבעיה? אלי פלאי: הם לא יפנו, אריק בכר: לא יפנו – סורי, כב' הנשיאה דורנר: עשיתי דיאלוג איתם. כתבו לי מכתב, למרות שהמכתב היה מחוצף ביותר עניתי בנימוס. הסברתי להם דבר דבור באופניו. הם הודיעו לי – הם לא אמרו לי שהם רוצים לחזור ויבררו את זה, אלי פלאי: אנחנו רוצים שהמועצה תהיה חזקה, כב' הנשיאה דורנר: המועצה לא תהיה חזקה, אם אנחנו נחשב כמושחתים. אני אבקש מהם רצון לחזור. עמוס שוקן: יחיאל אמר לי שהתקבל הרושם, כאילו אני נגד חברותה של אגודת העיתונאים בת"א, כדי להבהיר: אני בעד זה שהם יצטרפו. אני מוכן להיות במשלחת של המועצה, שתלך ליוסי בר-מוחא ותבקש שהם יחזרו. אין לי שום בעיה עם זה, אני אעשה את זה ברצון. אבל אני גם אגיד ליוסי את מה שאמרתי פה, כי אני לא מסכים לשיטות האלה שיוסי נקט בהן לא רק בשנה האחרונה, אלא גם בהזדמנויות קודמות: עד שלא תעשו מה שאני לא רוצה, אני לא משלם. זה לא מקובל עליי. זו מועצה, יש לה אורגנים, יש לה דרך קבלת החלטות ויוסי יכול להסכים ויכול לא להסכים, אבל אם הוא חבר במועצה הוא צריך לקבל את החלטת הרוב ואני שוב מדגיש, אני מוכן להיות חבר במשלחת שתלך אליו ותגיד לו 'תחזרו'. אין לי שום בעיה עם זה. אני, כמו הנשיאה, רוצה לחזק את מועצת העיתונות ורוצה שיהיו בה ככל היותר חברים, זה דבר חשוב וזה שאני בא לישיבות, זה גם מעיד שאני מחשיב את הפונקציה שהמועצה ממלאת, וברור שככל שיהיו בה יותר חברים, יש לה יותר משמעות. תום ישיבת נשיאות (הוועד המנהל)