יום ב', יא’ בכסלו תשע”ט
חברי מועצת העיתונות ובראשם הנשיאה, השופטת בדימוס דליה דורנר ומנכ"ל המועצה מוטי רוזנבלום, שמעו דברים אלה וכאובים אף יותר, במפגש עם חברי מועצת דלית אל כרמל, בראשות רפיק חלבי * שיח הזדהות בעקבות חוק הלאום * השופטת דורנר: "המועצה אינה גוף פוליטי – זהו ביקור של סולידריות"
 
 
מועצת העיתונות קוראת לבית המחוקקים לסייג את הצעת החוק המבקשת לאסור תיעוד פעילות חיילי צה"ל בעת מילוי תפקידם – בהעדר החלה על פעילותם של עיתונאים בשליחות המבקשים להביא לציבור תמונת מצב כמות שהיא מזירת הפעילות.
 
 
מועצת העיתונות בישראל, מתנערת מן ההאשמות כלפי העיתון "ישראל היום", החברים במועצה, באשר להחלטת בית הדין לאתיקה, בנושא "פרסום סקרים בתקשורת, על דעת הציבור היהודי בלבד, אלא אם יש הצדקה עניינית לכך". "ישראל היום" היה כלי התקשורת היחיד שהודיע כי יקיים את החלטת בית הדין לאתיקה ויפרסם החלטתה במלואה.
 
 
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, השופטת (בדימוס) דליה דורנר, אירחה בלשכתה בבית המשפט העליון בירושלים, את העורך הראשי של העיתון "ישראל היום", בועז ביסמוט ואת מנכ"ל המועצה, מוטי רוזנבלום. בפגישה, שהתנהלה ברוח טובה, לא נתגלו חילוקי דעות כלשהן בין השופטת לעורך הראשי. "חברותה של "ישראל היום" במועצת העיתונות, חשובה מאד ואין להקל ראש בכך. יחד עם זאת אנו חייבים לשמור על בית הדין לאתיקה ועל קיום החלטותיו", ציינה השופטת. על-כך הודיע ביסמוט כי "ישראל היום" תקיים את החלטת בית הדין כלשונה, כבר ביום שלישי הקרוב (12 ביוני 2018) והוסיף: "עוד פגישה מעניינת עם השופטת דורנר, ללא חילוקי דעות"...
 
 
אלי מלכה, ראש המועצה האזורית גולן, קיבל את פנינו בצומת קורסי ומכאן ואילך לקח על עצמו את תפקיד המארח שהוא גם המדריך ומורה הדרך, לחברי מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, יחד עם חברי בתי הדין לאתיקה וכל זאת במסגרת הכינוס הארצי השלישי אותו החלטנו לקיים ברמת הגולן...
 
 
נשיאת מועצת העיתונות, השופטת (בדימוס) דליה דורנר וחברי המליאה, משתתפים בצערה של מ"מ הנשיאה, עו"ד ארנה לין, במות האם, רות לין חושי ז"ל. המשפחה יושבת שבעה ברחוב דרך הים 117, חיפה בין השעות 16.00-20.00.
 
 
מועצת העיתונות קוראת לדובר צה"ל לחקור ביסודיות את נסיבות מותו של הצלם העיתונאי הפלשתינאי יאסר מורתגא, בירי צה"ל במהלך ניסיונות לבלום הסתערות פלשתינאית לעבר הגדר ברצועה. בתגובה למסר של שר הביטחון אביגדור ליברמן והמילים - "צלם או לא צלם", אומרת המועצה כי על השר להגן על הבידול המאפשר לצלמים ועיתונאים להגיע לכל זירה ולתעד את הקורה בה.על מפקדי צה"ל לפעול להטמעת הצורך להגן על לובשי איפוד press מכל צד של הגדר וגם בתרחישי קיצון. המועצה תעקוב מקרוב אחר חקירת נסיבות מותו של מורתגא ותפרסם את מסקנותיה לאחר שהתחקיר יסתיים.
 
 
"גם כאשר זה לא נעים לנו, בין אם מימין ובין אם משמאל; עיתונות ותקשורת הן מוסד חשוב בדמוקרטיה", אמר הנשיא *** נשיאת מועצת העיתונות, השופטת בדימוס דליה דורנר התריעה מפני ההתקפות הקשות על התקשורת, תוך סימון עיתונאים. "דיבורים כאלה באווירה קשה וטעונה, עלולים לסכן בני אדם פיסית. חשוב לזכור: לא העיתונאי המציא את החקירה. הוא 'המביא', השליח, זוהי חובתו. העיתונאי ממלא את תפקידו" ****************** ************ בצילום: נשיאת מועצת העיתונות בישראל ושופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר, ראש עיריית לוד יאיר רביבו ונשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ****************** ******************* * צילומים: קובי גדעון/לע"מ
 
 
מועצת העיתונות מביעה צער נוכח התקפתו החוזרת של ראש הממשלה על התקשורת וליבוי השנאה כלפיה. מצער מאד ואף מעורר חששות כבדים, להקשיב לראש ממשלה בישראל כשהוא שב ותוקף את התקשורת ומפנה אליה טינת המונים.אין דמוקרטיה של אמת ללא תקשורת חופשית. סימונה כיעד לתקיפה פעם אחר פעם, הוא תמצית הבוז לדמוקרטיה ולזכות להביע כל דעה, גם ביקורת ואפילו על העומד ליד ההגה. מועצת העיתונות מביעה את תקוותה שבחודש הסליחות שבפתחו עומד הציבור הישראלי, ימנע ראש הממשלה מסגנון זה.
 
 
מועצת העיתונות, בראשותה של שופטת בית משפט העליון (בדימוס) דליה דורנר, מזהירה כי הסימון החוזר ונשנה של ראש הממשלה את התקשורת כאויב הזומם "הפיכה" היא סכנה לאופיה הדמוקרטי של החברה בישראל. מועצת העיתונות דוחה את ניסיונותיו החוזרים ונשנים של בנימין נתניהו לערבב את התקשורת בהליכי החקירות נגדו, שמתבצעים על פי חוקי מדינת ישראל.
 
 
מועצת העיתונות בישראל קוראת לכנסת ולממשלה לחדול מקידום הצעות חוק שתוצאתן עלולה לפגוע קשות בעבודת התקשורת והעיתונות בכלל, ובעיתונות החוקרת בפרט. בעיקר מדובר על הצעת החוק המכונה "חוק ההמלצות" ועל הצעת החוק המכונה "חוק ההקלטות", שקבלתן תמנע מעיתונאים לבצע את עבודתם נאמנה ולספק לציבור מידע שראוי וחיוני שיקבל במדינה דמוקרטית.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות פרסם היום הודעת גינוי להפרדה בין העיתונאים והעיתונאיות במהלך סיקור ביקורו של סגן נשיא ארה"ב בכותל בירושלים, שפגעה ביכולתן של העיתונאיות לסקר את הביקור.מועצת העיתונות בישראל תובעת מכל גוף המתאם סיקור עיתונאי לאירועים תקשורתיים, כמו גם מלשכת העיתונות הממשלתית, לקבוע מיקום אחיד וזהה לעיתונאיות ולעיתונאים לצלמים ולצלמות, המגיעים לשטח לצורך ביצוע שליחותם העיתונאית.בכל תרחיש ומקום – לא תתאפשר במהלך התיעוד העדפה ו/או שוני במיקום התצפית על בסיס מגדר. אם נוהל המקום מחייב דיווח מרחוק - הוא יחול על גברים ונשים גם יחד.
 
 
העיתונאי והפרשן המשפטי הוותיק של קול ישראל, פרופ' משה נגבי הלך לעולמו בתום מאבק קשה במחלת הסרטן. נגבי היה פרופסור במחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית בירושלים. כפרשן משפטי הוא עסק בעיקר בעניינים אקטואליים, והרבה לעסוק בהגנה על זכויות אדם, חופש העיתונות, שמירת החוק והדמוקרטיה ובטוהר המידות של אנשי ציבור. בשם נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר וחברי המועצה, אנו שולחים את תנחומינו למשפחה.
 
 
האיגוד, המייצג 360 כלי תקשורת, רשתות שידור ועיתונאים בתחומי הטלוויזיה, הרדיו, הפרינט, הצילום והמרשתת, משלושים ושתיים מדינות, עתר לבג"צ בדרישה מבית המשפט להורות למשטרה להפסיק את הגבלת הכניסה של עיתונאים למתחם הר הבית בירושלים בכלל ודרך שער האריות בפרט
 
 
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר וצוות התגובות של המועצה, הביעו מחאה חריפה על הצרת צעדים של עיתונאים בשטחי סיקור בירושלים. המועצה מדגישה כי גם באזורי מתיחות גוברת, שמורה לתקשורת זכות לנגישות ומוטלת עליה חובה להגיע אל זירת ההתרחשות כדי לדווח נאמנה ומקרוב.
 
 
מועצת העיתונות תובעת מהיועץ המשפטי ומפרקליט המדינה לספק הסברים לגבי נחיצות הפשיטה על הוצאת הספרים של ידיעות אחרונות, והחרמת כתבי יד נוספים בנושאים פוליטיים ומדיניים, מלבד זה של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, בייחוד שהדבר נעשה שלא על דעת הממונה על הביטחון במשרד הביטחון, כלומר שלא מסיבות ביטחוניות חד-משמעיות.
 
 
תגובת מועצת העיתונות לתיקונים לחוק השידור הציבורי: מועצת העיתונות בישראל פרסמה הערב (23 באפריל 2017), בתום ישיבת המליאה, את התייחסותה לתיקונים לחוק השידור הציבורי, שאחד מהם אושר היום בממשלה ובוועדת השרים לענייני חקיקה:
 
 
"מועצת העיתונות בישראל מגנה בחריפות את הפגיעה החמורה והנמשכת של הממשלה והמערכת הפוליטית בשידור הציבורי בישראל", כך נאמר בהחלטת מליאת מועצת העיתונות, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בתום ישיבת חירום של שהתקיימה ב"בית הסופר" בתל אביב.
 
 
נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, פנתה במכתב ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בקריאה לפרסם בהקדם האפשרי את ההקלטות מהשיחות שהתנהלו בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין מו"ל העיתון "ידיעות אחרונות", מר ארנון מוזס.
 
 
לרגל שנת ה 60 להקמתה של נצרת עילית, התקיימה ישיבה חגיגית מיוחדת, בהשתתפות נציגי מועצת העיתונות בישראל, בראשם הנשיאה - שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר וראש עיריית נצרת עילית, רונן פלוט
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, מוקיע בחריפות את בחירת המילים של רוגל אלפר בביקורת שכתב ב"הארץ" על תכנית הטלוויזיה "הנעלמים" ששודרה בערוץ 2 בהגשת יואב לימור (בצילום).
 
 
מועצת העיתונות קוראת למשטרת ישראל ולעומדים בראשה לרענן את נהליה בכל הקשור לחקירת עיתונאים. זאת בעקבות חקירת כתב "הארץ" ניר גונטז'. משהתברר למשטרת ישראל כי "המטריד" האלמוני הוא עיתונאי, העושה את מלאכתו נאמנה, לא היה מקום לחקירה נוספת.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, פרסם אתמול את ההודעה הבאה המתייחסת לתגובת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לתחקיר של אילנה דיין, בתכנית "עובדה": "הזכות לתגובה על המתפרסם בתקשורת הינה זכות יסוד בכללי האתיקה העיתונאית. מועצת העיתונות מוחה על כך, שהתגובה של ראש הממשלה אתמול לתחקיר "עובדה", חרגה מהמקובל, לא התייחסה לממצאי התחקיר והפכה לכתב אישום אישי כנגד ד"ר אילנה דיין".
 
 
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
 
 
מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, החליטה לפרסם בציבור הודעה חריפה המגנה כל ניסיון לפגוע בעיתונאים או לאיים עליהם, בזו הלשון: "מועצת העיתונות מגנה בתוקף איומים כלפי עיתונאים בגין עבודתם העיתונאית".
 
 
כך הגיבה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, ביומן הבוקר של קול ישראל, על החלטת שר הביטחון ליברמן, לזמן את מפקד גלי צה"ל, ירון דקל, ל"שיחת נזיפה", בגלל שידור התכנית על המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש.
 
 
מליאת מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של הנשיאה, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, קראה אמש לממשלת ישראל לשים אל ליבה לחשיבות הרבה בקיומו של רצף בשידור ציבורי מתפקד, עשיר ומקצועי. "פגיעה ברצף זה תהיה בכייה לדורות", נאמר בהודעה.
 
 
אל"מ אריאלה בן-אברהם, שנכנסה באחרונה לתפקיד הצנזורית הראשית, הוזמנה למועצה להציג את הסיבות בגללן דרשה מבעלי חשבונות ברשתות חברתיות לקבל אישור מוקדם לפני פרסום. "לא רוצים ולא יכולים לשלוט בכל המידע".
 
 
גם בסוכנות הידיעות "רויטרס" הופיע השבוע, כנראה לראשונה ב-165 שנות ההיסטוריה שלה – תוכן חדשותי שמומן על ידי גוף מסחרי. (בצילום: הגילוי הנאות בדיווח הסוכנות).
 
 
המועצה הקימה ועדה שתנסה למצוא נוסחה ראויה לבידול בין חדשות לפרסומות – על כל צורותיהן – בעידן התקשורת הדיגיטאלית.
 
בית הדין קבע כי "הארץ" הפר את תקנון האתיקה בכך שפרסם כתבה לקונית על פסק הדין של בית המשפט העליון, שבו זכה העותר בתביעתו לפיצויים נגד הארץ.

נוכחים: חברי ביה"ד: פרופ' מיכאל קורינאלדי, עו"ד, יו"ר אלינוער רבין- חברה שלמה נקדימון- חבר המתלונן: מנשה דרור צדיק באמצעות בא כוחו, עו"ד דוד שוב הנילונים: עיתון "הארץ", באמצעות בא כוחם, עו"ד טל ליבליך החלטה מנשה דרור צדיק (להלן: המתלונן) הגיש ביום 06.10.2008 תלונה לבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות (להלן: ביה"ד) נגד עיתון "הארץ" (להלן: "הארץ" או העיתון) בגין צילום ושתי כתבות שפרסם העיתון. הצילום פורסם בהארץ ב-22.2.2002, הכתבה הראשונה ביום 02.6.2006 והשנייה ביום 01.09.2008. הכתבה הראשונה הינה תמונה בה מצולם המתלונן, בן המגזר החרדי, אשר הקים דוכן להפצת ספרי קודש. הדוכן ניצב בסמוך לכרזת פרסומת בה נראית בחורה בעמדה פרובוקטיבית במכנס קצרצר ובחור הצופה לעבר איבריה המוצנעים בדיזנגוף סנטר בתל-אביב (להלן: הצילום). אין מחלוקת כי הצילום פורסם בעיתון בניגוד להבטחה שנתן הצלם למתלונן כי הצילום ישמש לצרכיו הפרטיים בלבד של הצלם. המתלונן הגיש תחילה תביעה משפטית נגד הארץ לפיצויים על לשון הרע ופגיעה בפרטיותו. תביעה זו התנהלה בשלוש ערכאות. בבית משפט השלום ניתן פסק דין לזכות המתלונן (22.01.04). הארץ ערער ובית המשפט המחוזי תל-אביב (ע"א 1974/04) פסק ביום 29.06.06 לזכות הארץ וביטל את פסק הדין שניתן בבית משפט השלום. המתלונן הגיש ערעור לבית המשפט העליון. פסק הדין בערעור (13.08.08) החזיר את פסק הדין של בית המשפט השלום על כנו ובית המשפט העליון אף הגדיל את סכום הפיצויים מ-20,000 ₪ ל-30,000 ₪, בצרוף הוצאות בסך 10,000 ₪ לזכות המתלונן. "הארץ" פרסם שתי כתבות על השתלשלות הפרשה המשפטית. האחת, כתבה על פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי, שפורסמה בסמוך למתן פסק הדין, והכתבה השנייה על פסק הדין שניתן בבית המשפט העליון, שפורסמה רק ביום 01.09.2008. המתלונן טוען כי "הארץ" לא פרסם דבר לגבי פסק הדין מיום 22/01/04 של בית המשפט השלום, שבו זכה בתביעתו וגם על כך נסובה התלונה. לאחר שנסתיימו ההליכים המשפטיים בפסק הדין של בית המשפט העליון כאמור, הגיש המתלונן את התלונה הנדונה. עילות התלונה, מבחינת האתיקה העיתונאית כוללות את פרסום הצילום, אי פרסום פסק הדין הראשון של בית המשפט השלום, ופרסום כתבה בהיקף מצומצם על פסק הדין של בית המשפט העליון בהשוואה להיקף הכתבה הנוגעת לפסק הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי (שבו זכה הארץ). המתלונן טוען כי הארץ לא פרסם דבר לגבי פסק הדין של בית המשפט השלום, שבו הוא זכה בתביעתו. הארץ השיב כי קשה עתה לברר את הדבר. אנו יוצאים מתוך הנחה שהארץ לא פרסם דבר על פסק הדין בבית המשפט השלום. אך אין צורך להכריע בנקודה עובדתית זו שכן ממילא דחינו טענה זו של המתלונן מחמת התיישנות כמפורט להלן. המתלונן טוען כי כל אחת מהעילות מהווה הפרות של סעיפים שונים מתקנון האתיקה המקצועית של העיתונות (להלן: התקנון) ביניהם סעיפים 2,3, 4א ו-ב, 12(א), 13 ו-16א. "הארץ" מכחיש טענות אלה וטוען להתיישנות לפי סעיף 44(א)(2) לתקנון מועצת העיתונות. נדון תחילה בטענה המקדמית של ההתיישנות ואח"כ נעבור לבחון את תלונת המתלונן. סעיף 44(א)(2) לתקנון מועצת העיתונות קובע כי: "חלפו במועד הגשת התלונה למעלה משנים-עשר חודשים מאז שנעשה הפרסום או אירע האירוע נשוא התלונה, תידחה התלונה על הסף אלא אם החליט הנשיא, או מי שהוסמך על ידו, כי בשל נסיבות מיוחדות ראוי לברר את התלונה על אף חלוף הזמן." "הארץ" טוען להתיישנות התלונה על כל חלקיה, שכן מדובר בפרשה אחת שתחילתה בעת פרסום הצילום בעיתון ב-22.02.02. תקופת ההתיישנות בת השנה חלפה לגבי פרסום הצילום וכן לגבי אי פרסום בעיתון הארץ של פסק הדין הראשון של בית משפט השלום מיום 22.01.04. יחד עם זאת, סעיף 44(א)(2) סיפא בתקנון קובע כי אפשר, בשל נסיבות מיוחדות, לברר את התלונה אף לאחר התקופה הקבועה בסעיף הנ"ל. לדעתנו, במקרה זה לא קמו נסיבות מיוחדות המצדיקות תלונה לאחר תקופה של שש שנים מאז פרסום הצילום וקרוב לחמש שנים מאז פסק הדין הראשון מיום 22/01/04. מדובר בכתבות בעמודי החדשות בעניינים אינטלקטואליים, כאשר תכלית התקנון בדבר תקופת ההתיישנות בת שנה היא הגבלת זכות התלונה למועצת העיתונות לזמן המתאים ולא יאוחר מתום שנה. המתלונן דחה את תלונתו בפני מועצת העיתונות עד סיום ההליכים המשפטיים. הארץ טוען כי אין מקום לנהל נגדו הליכים מקבילים או נוספים להליכים המשפטיים, באופן שנוצר מצב של "סיכון כפול". לדעתנו, המישור המשפטי הוא עניין נפרד ממישור האתיקה של העיתונות, ואין אנו מקבלים את הטענה בדבר סיכון כפול. המתלונן רשאי לעשות שימוש בזכותו לפי המשפט האזרחי וכן שימוש מקביל בזכותו להתלונן בפני מועצת העיתונות. לדעתנו, בניגוד לטענת "הארץ", ההליכים המשפטיים שנוהלו לגבי הפרשה אינם חוסמים את זכותו של המתלונן להתלונן בפני מועצת העיתונות על כל עילה שלגביה לא חלפה תקופת ההתיישנות בת השנה. עם זאת, כאמור, על המתלונן לממש את זכותו תוך שנה והעובדה כי מתקיימים במקביל הליכים משפטיים אינה מעניקה למעוניין אורכה אוטומטית להגשת תלונתו. בענייננו, לא הייתה מניעה כי המתלונן יגיש את תלונתו למועצת העיתונות תוך שנה מפרסום הצילום ומועד מתן פסק הדין הראשון. במקרה שלפנינו המתלונן לא עשה שימוש בזכותו להתלונן תוך שנה מהפרסום, ולפיכך איבד את זכותו להתלונן בפני מועצת העיתונות לגבי פרסום הצילום ואי פרסום פסק הדין הראשון ותלונתו בעניינים אלה נדחית בזה מחמת התיישנות. לעומת זאת, אין התיישנות לגבי התלונה בדבר הכתבה על פסק הדין שניתן בבית המשפט העליון ביום 13.08.08. התלונה על כך הוגשה למועצת העיתונות ביום 06.10.08. ברי, כי לעניין הידיעה על פסק הדין של בית המשפט העליון, לא עברה תקופת ההתיישנות הקבועה בתקנון ולכן טענת ההתיישנות של "הארץ" לגבי התלונה על ידיעה זו- נדחית. הכתבה, המתייחסת לפסק הדין שנתן בית המשפט העליון, פורסמה ביום 1.9.08, וזאת לאחר דרישה בכתב מצד ב"כ המתלונן לעיתון "הארץ" מיום 21.08.08. לאחר שהארץ נענה למעשה לדרישה ופרסם כתבה בעניין, נותרו למתלונן טענות במישור האתיקה של העיתונות כנגד אופי והיקף הפרסום של ב"הארץ" על פסק הדין של בית המשפט העליון. לדעתנו טענת המתלונן על אופי והיקף הכתבה מיום 1.09.08 (על פסק הדין של בית המשפט העליון) מוצדקת וזאת בייחוד בהשוואה לכתבה ב"הארץ" מיום 02.06.2006 המתארת את פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי. בכתבה הראשונה פרסם העיתון בהרחבה את נימוקי השופטים המצדיקים את עמדת העיתון, כאשר הכתבה כוללת שורת ציטוטים מהנימוקים המהותיים של פסק הדין עם כותרת "התקבל ערעור "הארץ": חרדי שצולם ליד כרזת אישה לא יזכה לפיצויים". לעומת זאת, הכתבה השנייה מתייחסת לפסק הדין של בית המשפט העליון קובעת בצורה לקונית כי בית המשפט העליון הפך את החלטת בית המשפט המחוזי, כאשר הדגש בכתבה מושם על עובדות המקרה ללא ציטוט או תמצית ראויה של הנימוקים המהותיים של פסק הדין, שהוא תקדים משפטי מחייב במשפט הישראלי בתחום ההגנה על הפרטיות. לפיכך, אנו מוצאים כי הכתבה שפורסמה ב-1.9.08 בעיתון "הארץ" מפרה כללים מתקנון האתיקה המקצועית של העיתונות כמפורט להלן. סעיף 2 לתקנון קובע כי עיתון יגיש לציבור "פרסום מדויק, הוגן ואחראי של ידיעות ודעות". הכתבה הלקונית של הארץ על פסק הדין שניתן בבית המשפט העליון, תוך התמקדות בעובדות והשמטת הקביעות המשפטיות אינה מהווה, בנסיבות העניין, "פרסום מדויק, הוגן, ואחראי" של פסק דין בית המשפט העליון. סעיף 3(א) לתקנון מטיל על עיתון חובת הגינות בפרסום. יודגש כי הכתבה העוסקת בפסק הדין שניתן בבימ"ש מחוזי מתפרשת כאמור, על הקביעות המשפטיות בעוד שהכתבה המתארת את פסק הדין שניתן בבית המשפט העליון נעדרת קביעות אלה, שבאו מפי הערכאה הגבוהה ביותר במשפט הישראלי. אופי הפרסום הזה פוגע בחובת הגינות הפרסום החלה על "הארץ" בייחוד כשהקביעה מופנית כנגד העיתון עצמו. כן אנו מוצאים כי העיתון הפר גם את סעיף 4(ב) לתקנון הקובע כי "לא ימנעו עיתון ועיתונאי מלפרסם מידע שקיים עניין ציבורי בפרסומו". הפסיקה של בית המשפט העליון בפרשה זו, על נימוקיה, היא "מידע שקיים עניין ציבורי בפרסומו", ואין בכתבה שפרסם העיתון ב- 1/9/08 פירוט או תמצית ראויים של נימוקי פסק הדין. בנוסף לכך העיתון הפר את סעיף 7 לתקנון הקובע כי יש לתקן במהירות "השמטות או אי דיוקים שהם מהותיים בפרסום עובדות" וזאת בהגינות ו"בהבלטה הראויה ביחס לפרסום המקורי". במקרה שלפנינו פורסמה (רק לאחר פניית ב"כ המתלונן אל העיתון בדרישה לפרסם), כתבה קצרה ולקונית שנעדרו ממנה כאמור הנימוקים המהותיים של פסק דין בית המשפט העליון המהווים חלק מרכזי בפסק הדין. לדעתנו, יש לראות בכך השמטה חלקית ומהותית בפרסום פסק הדין של בית המשפט העליון. עוד אנו קובעים, כי העיתון הפר את סעיף 12(א) לתקנון המתייחס לסיקור הוגן של הליכי משפט לפיו "סיקור משפט יתמקד בהליך המשפטי וישקף את ההליך באופן נאמן לאמת, הוגן ואחראי". יודגש חוסר הסימטריה, מבחינת היקף הפרסום וציטוט הנימוקים המהותיים, בין הפרסום המתייחס לפסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי לבין הפרסום המתייחס לפסק הדין שניתן בבית המשפט העליון. כן נוגע לענייננו, בדרך היקשת, סעיף 13ב לתקנון לפיו "נדחתה או נמחקה תביעה בעניין אזרחי, ינתן לכך פרסום באופן דומה ככל האפשר לפרסום בדבר הגשת התביעה". העיתון לא העניק סיקור לפסק הדין שניתן על ידי בית המשפט העליון ב"דומה ככל האפשר" לסיקור שניתן לפסק הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי והדברים אמורים בייחוד בהתחשב בעובדה כי בית המשפט המחוזי פסק לטובת ה"ארץ" בעוד בית המשפט העליון פסק לחובתו. המתלונן הודיע כי הוא מעוניין שהחלטתנו בעניין תלונתו תפורסם וגם "הארץ" הסכים לכך "בכפוף לעריכה כמקובל". לפיכך, אנו קובעים כי עיתון "הארץ" הפר את סעיפים 2, 3, 4(ב), 7, 12(א), 13ב לתקנון האתיקה המקצועית של העיתונאות, בכך שפרסם כתבה לקונית על פסק הדין של בית המשפט העליון, שבו זכה העותר בתביעתו לפיצויים נגד הארץ. אנו מורים לעיתון "הארץ" לפרסם החלטה זו על נימוקיה בעניין ההתיישנות ובעניין הפרת התקנון, תוך עריכה כמקובל. תל-אביב, ינואר 2010 פרופ' מיכאל קורינאלדי, עו"ד- יו"ר בית הדין אלינוער רבין- חברת בית הדין שלמה נקדימון-חבר בית הדין