יום ב', יג’ בטבת תשפ”א
תקשורת בימי הקורונה: המאבק בנגיף פוגע גם בסיקור העיתונאי
מהחרמת ציוד, ניתוב תקציבים לערוצים ששואלים פחות ועד מאסר עיתונאים באשמת "זריעת בהלה" * דיווח על עיתונות אירופית בימי הקורונה בדיון זום של מכון העיתונות הבינלאומי בוינה * צילום של המכון * ראו כאן גם את הדיווח המלא של ממצאיו בשטח
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 15
 
 
 
 
 
מדברים על פייסבוק ב- פייסבוק
מה עושות הרשתות החברתיות לדמוקרטיה ולתקשורת בישראל? רב שיח ביוזמת הקרן החדשה לישראל ועמותת פרטיות ישראל - עם גיא רולניק, תהילה שוורץ אלטשולר, טל שניידר, נעמה מטרסו * צפו כאן
10:31 (12/11/20) מועצת העיתונות
תגובות: 0   צפיות: 0
 
 
 
 
מסר למועצת העיתונות במהלך מפגש בדלית אל כרמל: "מרגישים תחושה קשה של נבגדות"
חברי מועצת העיתונות ובראשם הנשיאה, השופטת בדימוס דליה דורנר ומנכ"ל המועצה מוטי רוזנבלום, שמעו דברים אלה וכאובים אף יותר, במפגש עם חברי מועצת דלית אל כרמל, בראשות רפיק חלבי * שיח הזדהות בעקבות חוק הלאום * השופטת דורנר: "המועצה אינה גוף פוליטי – זהו ביקור של סולידריות"
תגובות: 0   צפיות: 81
 
עוד סאטירה כזאת – ואבדנו
מועצת העיתונות והתקשורת מביעה זעזוע ומחאה בעקבות הדימוי שבו בחר להשתמש העיתונאי ינון מגל, בעת שיחה עם בן כספית, בתכניתם בתחנת הרדיו 103fm, כאשר עסק בתגובה אפשרית למבקריו של ראש הממשלה בתקשורת. לא נחזור על הניסוח המלא, כולל חיקוי קול צרורות תת-מקלע, רימונים ואף פיצוץ - שנבחרו להמחשת דרך נוספת להשתקת הביקורת על בנימין נתניהו. נסתפק בהבעת תקווה כי במציאות של משבר ממשלי, כלכלי ובריאותי חסר תקדים ובצומת מסוכן של מתחים גוברים ושסע חברתי, שבו די בניצוץ כדי להצית תבערה ואפילו קטלנית – לא תהיה חזרה על דימויים כאלה – גם לא כ"סאטירה -"כפי שהבהיר אחר כך מגל בסוג של התנצלות.
תגובות: 0   צפיות: 38
 
לא זרוע תעמולה * לא "שמאל אנרכיסטי" - רק תקשורת שמעזה לבקר וזה (עדיין) מותר
מועצת העיתונות והתקשורת בישראל מוחה בחריפות על מתקפה נוספת של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נגד התקשורת העצמאית בישראל כאשר הוא – או מי מטעמו-מדמה בפוסט בערוץ ראש הממשלה בפייסבוק את ערוץ 12 "לזרוע תעמולה חסרת בושה של השמאל האנרכיסטי" שמטרתו "להפיל את ממשלת הימין והעומד בראשה".
תגובות: 0   צפיות: 17
 
 
מהחלטות בית הדין לאתיקה: על תאגיד השידור הציבורי "כאן" לפרסם התנצלות בפני הרבנות הראשית לישראל
בעקבות שידור כתבת תחקיר בנושא תעודת כשרות בעסקים, במסעדות ובמשחטות במסגרת התכנית "שטח הפקר"
 
 
מועצת העיתונות בישראל: ליבוי השנאה לתקשורת מצד ראש ממשלה - מצער ומעורר חששות כבדים
מועצת העיתונות מביעה צער נוכח התקפתו החוזרת של ראש הממשלה על התקשורת וליבוי השנאה כלפיה* מצער מאד ואף מעורר חששות כבדים, להקשיב לראש ממשלה בישראל כשהוא שב ותוקף את התקשורת ומפנה אליה טינת המונים * אין דמוקרטיה של אמת ללא תקשורת חופשית. סימונה כיעד לתקיפה פעם אחר פעם, הוא תמצית הבוז לדמוקרטיה ולזכות להביע כל דעה, גם ביקורת ואפילו על העומד ליד ההגה. מועצת העיתונות מביעה את תקוותה שבחודש הסליחות שבפתחו עומד הציבור הישראלי, ימנע ראש הממשלה מסגנון זה.
תגובות: 0   צפיות: 30
 
מועצת העיתונות מגנה הפרדה בין עיתונאים ועיתונאיות במהלך סיקור אירועים
צוות התגובות של מועצת העיתונות פרסם הודעת גינוי להפרדה בין העיתונאים והעיתונאיות במהלך סיקור ביקורו של סגן נשיא ארה"ב בכותל בירושלים, שפגעה ביכולתן של העיתונאיות לסקר את הביקור.מועצת העיתונות בישראל תובעת מכל גוף המתאם סיקור עיתונאי לאירועים תקשורתיים, כמו גם מלשכת העיתונות הממשלתית, לקבוע מיקום אחיד וזהה לעיתונאיות ולעיתונאים לצלמים ולצלמות, המגיעים לשטח לצורך ביצוע שליחותם העיתונאית * בכל תרחיש ומקום – לא תתאפשר במהלך התיעוד העדפה ו/או שוני במיקום התצפית על בסיס מגדר * אם נוהל המקום מחייב דיווח מרחוק - הוא יחול על גברים ונשים גם יחד.
תגובות: 0   צפיות: 14
 
מועצת העיתונות בישראל: "יש להגן על זכות התקשורת להגיע לאזורי מתיחות בירושלים ובכל מקום בארץ ולסקר מקרוב את הנעשה ועל המשטרה לגלות לכך הבנה"
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר וצוות התגובות של המועצה, הביעו מחאה חריפה על הצרת צעדים של עיתונאים בשטחי סיקור בירושלים. המועצה מדגישה כי גם באזורי מתיחות גוברת, שמורה לתקשורת זכות לנגישות ומוטלת עליה חובה להגיע אל זירת ההתרחשות כדי לדווח נאמנה ומקרוב.
תגובות: 0   צפיות: 238
 
"אלה ימים קשים לדמוקרטיה ולחופש העיתונות בישראל"
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
תגובות: 0   צפיות: 80
 
בית הדין קבע כי "הארץ" הפר את תקנון האתיקה בכך שפרסם כתבה לקונית על פסק הדין של בית המשפט העליון, שבו זכה העותר בתביעתו לפיצויים נגד הארץ.

נוכחים: חברי ביה"ד: פרופ' מיכאל קורינאלדי, עו"ד, יו"ר אלינוער רבין- חברה שלמה נקדימון- חבר המתלונן: מנשה דרור צדיק באמצעות בא כוחו, עו"ד דוד שוב הנילונים: עיתון "הארץ", באמצעות בא כוחם, עו"ד טל ליבליך החלטה מנשה דרור צדיק (להלן: המתלונן) הגיש ביום 06.10.2008 תלונה לבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות (להלן: ביה"ד) נגד עיתון "הארץ" (להלן: "הארץ" או העיתון) בגין צילום ושתי כתבות שפרסם העיתון. הצילום פורסם בהארץ ב-22.2.2002, הכתבה הראשונה ביום 02.6.2006 והשנייה ביום 01.09.2008. הכתבה הראשונה הינה תמונה בה מצולם המתלונן, בן המגזר החרדי, אשר הקים דוכן להפצת ספרי קודש. הדוכן ניצב בסמוך לכרזת פרסומת בה נראית בחורה בעמדה פרובוקטיבית במכנס קצרצר ובחור הצופה לעבר איבריה המוצנעים בדיזנגוף סנטר בתל-אביב (להלן: הצילום). אין מחלוקת כי הצילום פורסם בעיתון בניגוד להבטחה שנתן הצלם למתלונן כי הצילום ישמש לצרכיו הפרטיים בלבד של הצלם. המתלונן הגיש תחילה תביעה משפטית נגד הארץ לפיצויים על לשון הרע ופגיעה בפרטיותו. תביעה זו התנהלה בשלוש ערכאות. בבית משפט השלום ניתן פסק דין לזכות המתלונן (22.01.04). הארץ ערער ובית המשפט המחוזי תל-אביב (ע"א 1974/04) פסק ביום 29.06.06 לזכות הארץ וביטל את פסק הדין שניתן בבית משפט השלום. המתלונן הגיש ערעור לבית המשפט העליון. פסק הדין בערעור (13.08.08) החזיר את פסק הדין של בית המשפט השלום על כנו ובית המשפט העליון אף הגדיל את סכום הפיצויים מ-20,000 ₪ ל-30,000 ₪, בצרוף הוצאות בסך 10,000 ₪ לזכות המתלונן. "הארץ" פרסם שתי כתבות על השתלשלות הפרשה המשפטית. האחת, כתבה על פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי, שפורסמה בסמוך למתן פסק הדין, והכתבה השנייה על פסק הדין שניתן בבית המשפט העליון, שפורסמה רק ביום 01.09.2008. המתלונן טוען כי "הארץ" לא פרסם דבר לגבי פסק הדין מיום 22/01/04 של בית המשפט השלום, שבו זכה בתביעתו וגם על כך נסובה התלונה. לאחר שנסתיימו ההליכים המשפטיים בפסק הדין של בית המשפט העליון כאמור, הגיש המתלונן את התלונה הנדונה. עילות התלונה, מבחינת האתיקה העיתונאית כוללות את פרסום הצילום, אי פרסום פסק הדין הראשון של בית המשפט השלום, ופרסום כתבה בהיקף מצומצם על פסק הדין של בית המשפט העליון בהשוואה להיקף הכתבה הנוגעת לפסק הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי (שבו זכה הארץ). המתלונן טוען כי הארץ לא פרסם דבר לגבי פסק הדין של בית המשפט השלום, שבו הוא זכה בתביעתו. הארץ השיב כי קשה עתה לברר את הדבר. אנו יוצאים מתוך הנחה שהארץ לא פרסם דבר על פסק הדין בבית המשפט השלום. אך אין צורך להכריע בנקודה עובדתית זו שכן ממילא דחינו טענה זו של המתלונן מחמת התיישנות כמפורט להלן. המתלונן טוען כי כל אחת מהעילות מהווה הפרות של סעיפים שונים מתקנון האתיקה המקצועית של העיתונות (להלן: התקנון) ביניהם סעיפים 2,3, 4א ו-ב, 12(א), 13 ו-16א. "הארץ" מכחיש טענות אלה וטוען להתיישנות לפי סעיף 44(א)(2) לתקנון מועצת העיתונות. נדון תחילה בטענה המקדמית של ההתיישנות ואח"כ נעבור לבחון את תלונת המתלונן. סעיף 44(א)(2) לתקנון מועצת העיתונות קובע כי: "חלפו במועד הגשת התלונה למעלה משנים-עשר חודשים מאז שנעשה הפרסום או אירע האירוע נשוא התלונה, תידחה התלונה על הסף אלא אם החליט הנשיא, או מי שהוסמך על ידו, כי בשל נסיבות מיוחדות ראוי לברר את התלונה על אף חלוף הזמן." "הארץ" טוען להתיישנות התלונה על כל חלקיה, שכן מדובר בפרשה אחת שתחילתה בעת פרסום הצילום בעיתון ב-22.02.02. תקופת ההתיישנות בת השנה חלפה לגבי פרסום הצילום וכן לגבי אי פרסום בעיתון הארץ של פסק הדין הראשון של בית משפט השלום מיום 22.01.04. יחד עם זאת, סעיף 44(א)(2) סיפא בתקנון קובע כי אפשר, בשל נסיבות מיוחדות, לברר את התלונה אף לאחר התקופה הקבועה בסעיף הנ"ל. לדעתנו, במקרה זה לא קמו נסיבות מיוחדות המצדיקות תלונה לאחר תקופה של שש שנים מאז פרסום הצילום וקרוב לחמש שנים מאז פסק הדין הראשון מיום 22/01/04. מדובר בכתבות בעמודי החדשות בעניינים אינטלקטואליים, כאשר תכלית התקנון בדבר תקופת ההתיישנות בת שנה היא הגבלת זכות התלונה למועצת העיתונות לזמן המתאים ולא יאוחר מתום שנה. המתלונן דחה את תלונתו בפני מועצת העיתונות עד סיום ההליכים המשפטיים. הארץ טוען כי אין מקום לנהל נגדו הליכים מקבילים או נוספים להליכים המשפטיים, באופן שנוצר מצב של "סיכון כפול". לדעתנו, המישור המשפטי הוא עניין נפרד ממישור האתיקה של העיתונות, ואין אנו מקבלים את הטענה בדבר סיכון כפול. המתלונן רשאי לעשות שימוש בזכותו לפי המשפט האזרחי וכן שימוש מקביל בזכותו להתלונן בפני מועצת העיתונות. לדעתנו, בניגוד לטענת "הארץ", ההליכים המשפטיים שנוהלו לגבי הפרשה אינם חוסמים את זכותו של המתלונן להתלונן בפני מועצת העיתונות על כל עילה שלגביה לא חלפה תקופת ההתיישנות בת השנה. עם זאת, כאמור, על המתלונן לממש את זכותו תוך שנה והעובדה כי מתקיימים במקביל הליכים משפטיים אינה מעניקה למעוניין אורכה אוטומטית להגשת תלונתו. בענייננו, לא הייתה מניעה כי המתלונן יגיש את תלונתו למועצת העיתונות תוך שנה מפרסום הצילום ומועד מתן פסק הדין הראשון. במקרה שלפנינו המתלונן לא עשה שימוש בזכותו להתלונן תוך שנה מהפרסום, ולפיכך איבד את זכותו להתלונן בפני מועצת העיתונות לגבי פרסום הצילום ואי פרסום פסק הדין הראשון ותלונתו בעניינים אלה נדחית בזה מחמת התיישנות. לעומת זאת, אין התיישנות לגבי התלונה בדבר הכתבה על פסק הדין שניתן בבית המשפט העליון ביום 13.08.08. התלונה על כך הוגשה למועצת העיתונות ביום 06.10.08. ברי, כי לעניין הידיעה על פסק הדין של בית המשפט העליון, לא עברה תקופת ההתיישנות הקבועה בתקנון ולכן טענת ההתיישנות של "הארץ" לגבי התלונה על ידיעה זו- נדחית. הכתבה, המתייחסת לפסק הדין שנתן בית המשפט העליון, פורסמה ביום 1.9.08, וזאת לאחר דרישה בכתב מצד ב"כ המתלונן לעיתון "הארץ" מיום 21.08.08. לאחר שהארץ נענה למעשה לדרישה ופרסם כתבה בעניין, נותרו למתלונן טענות במישור האתיקה של העיתונות כנגד אופי והיקף הפרסום של ב"הארץ" על פסק הדין של בית המשפט העליון. לדעתנו טענת המתלונן על אופי והיקף הכתבה מיום 1.09.08 (על פסק הדין של בית המשפט העליון) מוצדקת וזאת בייחוד בהשוואה לכתבה ב"הארץ" מיום 02.06.2006 המתארת את פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי. בכתבה הראשונה פרסם העיתון בהרחבה את נימוקי השופטים המצדיקים את עמדת העיתון, כאשר הכתבה כוללת שורת ציטוטים מהנימוקים המהותיים של פסק הדין עם כותרת "התקבל ערעור "הארץ": חרדי שצולם ליד כרזת אישה לא יזכה לפיצויים". לעומת זאת, הכתבה השנייה מתייחסת לפסק הדין של בית המשפט העליון קובעת בצורה לקונית כי בית המשפט העליון הפך את החלטת בית המשפט המחוזי, כאשר הדגש בכתבה מושם על עובדות המקרה ללא ציטוט או תמצית ראויה של הנימוקים המהותיים של פסק הדין, שהוא תקדים משפטי מחייב במשפט הישראלי בתחום ההגנה על הפרטיות. לפיכך, אנו מוצאים כי הכתבה שפורסמה ב-1.9.08 בעיתון "הארץ" מפרה כללים מתקנון האתיקה המקצועית של העיתונות כמפורט להלן. סעיף 2 לתקנון קובע כי עיתון יגיש לציבור "פרסום מדויק, הוגן ואחראי של ידיעות ודעות". הכתבה הלקונית של הארץ על פסק הדין שניתן בבית המשפט העליון, תוך התמקדות בעובדות והשמטת הקביעות המשפטיות אינה מהווה, בנסיבות העניין, "פרסום מדויק, הוגן, ואחראי" של פסק דין בית המשפט העליון. סעיף 3(א) לתקנון מטיל על עיתון חובת הגינות בפרסום. יודגש כי הכתבה העוסקת בפסק הדין שניתן בבימ"ש מחוזי מתפרשת כאמור, על הקביעות המשפטיות בעוד שהכתבה המתארת את פסק הדין שניתן בבית המשפט העליון נעדרת קביעות אלה, שבאו מפי הערכאה הגבוהה ביותר במשפט הישראלי. אופי הפרסום הזה פוגע בחובת הגינות הפרסום החלה על "הארץ" בייחוד כשהקביעה מופנית כנגד העיתון עצמו. כן אנו מוצאים כי העיתון הפר גם את סעיף 4(ב) לתקנון הקובע כי "לא ימנעו עיתון ועיתונאי מלפרסם מידע שקיים עניין ציבורי בפרסומו". הפסיקה של בית המשפט העליון בפרשה זו, על נימוקיה, היא "מידע שקיים עניין ציבורי בפרסומו", ואין בכתבה שפרסם העיתון ב- 1/9/08 פירוט או תמצית ראויים של נימוקי פסק הדין. בנוסף לכך העיתון הפר את סעיף 7 לתקנון הקובע כי יש לתקן במהירות "השמטות או אי דיוקים שהם מהותיים בפרסום עובדות" וזאת בהגינות ו"בהבלטה הראויה ביחס לפרסום המקורי". במקרה שלפנינו פורסמה (רק לאחר פניית ב"כ המתלונן אל העיתון בדרישה לפרסם), כתבה קצרה ולקונית שנעדרו ממנה כאמור הנימוקים המהותיים של פסק דין בית המשפט העליון המהווים חלק מרכזי בפסק הדין. לדעתנו, יש לראות בכך השמטה חלקית ומהותית בפרסום פסק הדין של בית המשפט העליון. עוד אנו קובעים, כי העיתון הפר את סעיף 12(א) לתקנון המתייחס לסיקור הוגן של הליכי משפט לפיו "סיקור משפט יתמקד בהליך המשפטי וישקף את ההליך באופן נאמן לאמת, הוגן ואחראי". יודגש חוסר הסימטריה, מבחינת היקף הפרסום וציטוט הנימוקים המהותיים, בין הפרסום המתייחס לפסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי לבין הפרסום המתייחס לפסק הדין שניתן בבית המשפט העליון. כן נוגע לענייננו, בדרך היקשת, סעיף 13ב לתקנון לפיו "נדחתה או נמחקה תביעה בעניין אזרחי, ינתן לכך פרסום באופן דומה ככל האפשר לפרסום בדבר הגשת התביעה". העיתון לא העניק סיקור לפסק הדין שניתן על ידי בית המשפט העליון ב"דומה ככל האפשר" לסיקור שניתן לפסק הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי והדברים אמורים בייחוד בהתחשב בעובדה כי בית המשפט המחוזי פסק לטובת ה"ארץ" בעוד בית המשפט העליון פסק לחובתו. המתלונן הודיע כי הוא מעוניין שהחלטתנו בעניין תלונתו תפורסם וגם "הארץ" הסכים לכך "בכפוף לעריכה כמקובל". לפיכך, אנו קובעים כי עיתון "הארץ" הפר את סעיפים 2, 3, 4(ב), 7, 12(א), 13ב לתקנון האתיקה המקצועית של העיתונאות, בכך שפרסם כתבה לקונית על פסק הדין של בית המשפט העליון, שבו זכה העותר בתביעתו לפיצויים נגד הארץ. אנו מורים לעיתון "הארץ" לפרסם החלטה זו על נימוקיה בעניין ההתיישנות ובעניין הפרת התקנון, תוך עריכה כמקובל. תל-אביב, ינואר 2010 פרופ' מיכאל קורינאלדי, עו"ד- יו"ר בית הדין אלינוער רבין- חברת בית הדין שלמה נקדימון-חבר בית הדין

 
 
הצג מידע נוסף לכתבה
חזור לדף הקודםהדפס כתבה שלח כתבה
 שיתוף