יום ב', יג’ בטבת תשפ”א
תקשורת בימי הקורונה: המאבק בנגיף פוגע גם בסיקור העיתונאי
מהחרמת ציוד, ניתוב תקציבים לערוצים ששואלים פחות ועד מאסר עיתונאים באשמת "זריעת בהלה" * דיווח על עיתונות אירופית בימי הקורונה בדיון זום של מכון העיתונות הבינלאומי בוינה * צילום של המכון * ראו כאן גם את הדיווח המלא של ממצאיו בשטח
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 15
 
 
 
 
 
מדברים על פייסבוק ב- פייסבוק
מה עושות הרשתות החברתיות לדמוקרטיה ולתקשורת בישראל? רב שיח ביוזמת הקרן החדשה לישראל ועמותת פרטיות ישראל - עם גיא רולניק, תהילה שוורץ אלטשולר, טל שניידר, נעמה מטרסו * צפו כאן
10:31 (12/11/20) מועצת העיתונות
תגובות: 0   צפיות: 0
 
 
 
 
מסר למועצת העיתונות במהלך מפגש בדלית אל כרמל: "מרגישים תחושה קשה של נבגדות"
חברי מועצת העיתונות ובראשם הנשיאה, השופטת בדימוס דליה דורנר ומנכ"ל המועצה מוטי רוזנבלום, שמעו דברים אלה וכאובים אף יותר, במפגש עם חברי מועצת דלית אל כרמל, בראשות רפיק חלבי * שיח הזדהות בעקבות חוק הלאום * השופטת דורנר: "המועצה אינה גוף פוליטי – זהו ביקור של סולידריות"
תגובות: 0   צפיות: 81
 
עוד סאטירה כזאת – ואבדנו
מועצת העיתונות והתקשורת מביעה זעזוע ומחאה בעקבות הדימוי שבו בחר להשתמש העיתונאי ינון מגל, בעת שיחה עם בן כספית, בתכניתם בתחנת הרדיו 103fm, כאשר עסק בתגובה אפשרית למבקריו של ראש הממשלה בתקשורת. לא נחזור על הניסוח המלא, כולל חיקוי קול צרורות תת-מקלע, רימונים ואף פיצוץ - שנבחרו להמחשת דרך נוספת להשתקת הביקורת על בנימין נתניהו. נסתפק בהבעת תקווה כי במציאות של משבר ממשלי, כלכלי ובריאותי חסר תקדים ובצומת מסוכן של מתחים גוברים ושסע חברתי, שבו די בניצוץ כדי להצית תבערה ואפילו קטלנית – לא תהיה חזרה על דימויים כאלה – גם לא כ"סאטירה -"כפי שהבהיר אחר כך מגל בסוג של התנצלות.
תגובות: 0   צפיות: 38
 
לא זרוע תעמולה * לא "שמאל אנרכיסטי" - רק תקשורת שמעזה לבקר וזה (עדיין) מותר
מועצת העיתונות והתקשורת בישראל מוחה בחריפות על מתקפה נוספת של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נגד התקשורת העצמאית בישראל כאשר הוא – או מי מטעמו-מדמה בפוסט בערוץ ראש הממשלה בפייסבוק את ערוץ 12 "לזרוע תעמולה חסרת בושה של השמאל האנרכיסטי" שמטרתו "להפיל את ממשלת הימין והעומד בראשה".
תגובות: 0   צפיות: 17
 
 
מהחלטות בית הדין לאתיקה: על תאגיד השידור הציבורי "כאן" לפרסם התנצלות בפני הרבנות הראשית לישראל
בעקבות שידור כתבת תחקיר בנושא תעודת כשרות בעסקים, במסעדות ובמשחטות במסגרת התכנית "שטח הפקר"
 
 
מועצת העיתונות בישראל: ליבוי השנאה לתקשורת מצד ראש ממשלה - מצער ומעורר חששות כבדים
מועצת העיתונות מביעה צער נוכח התקפתו החוזרת של ראש הממשלה על התקשורת וליבוי השנאה כלפיה* מצער מאד ואף מעורר חששות כבדים, להקשיב לראש ממשלה בישראל כשהוא שב ותוקף את התקשורת ומפנה אליה טינת המונים * אין דמוקרטיה של אמת ללא תקשורת חופשית. סימונה כיעד לתקיפה פעם אחר פעם, הוא תמצית הבוז לדמוקרטיה ולזכות להביע כל דעה, גם ביקורת ואפילו על העומד ליד ההגה. מועצת העיתונות מביעה את תקוותה שבחודש הסליחות שבפתחו עומד הציבור הישראלי, ימנע ראש הממשלה מסגנון זה.
תגובות: 0   צפיות: 30
 
מועצת העיתונות מגנה הפרדה בין עיתונאים ועיתונאיות במהלך סיקור אירועים
צוות התגובות של מועצת העיתונות פרסם הודעת גינוי להפרדה בין העיתונאים והעיתונאיות במהלך סיקור ביקורו של סגן נשיא ארה"ב בכותל בירושלים, שפגעה ביכולתן של העיתונאיות לסקר את הביקור.מועצת העיתונות בישראל תובעת מכל גוף המתאם סיקור עיתונאי לאירועים תקשורתיים, כמו גם מלשכת העיתונות הממשלתית, לקבוע מיקום אחיד וזהה לעיתונאיות ולעיתונאים לצלמים ולצלמות, המגיעים לשטח לצורך ביצוע שליחותם העיתונאית * בכל תרחיש ומקום – לא תתאפשר במהלך התיעוד העדפה ו/או שוני במיקום התצפית על בסיס מגדר * אם נוהל המקום מחייב דיווח מרחוק - הוא יחול על גברים ונשים גם יחד.
תגובות: 0   צפיות: 14
 
מועצת העיתונות בישראל: "יש להגן על זכות התקשורת להגיע לאזורי מתיחות בירושלים ובכל מקום בארץ ולסקר מקרוב את הנעשה ועל המשטרה לגלות לכך הבנה"
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר וצוות התגובות של המועצה, הביעו מחאה חריפה על הצרת צעדים של עיתונאים בשטחי סיקור בירושלים. המועצה מדגישה כי גם באזורי מתיחות גוברת, שמורה לתקשורת זכות לנגישות ומוטלת עליה חובה להגיע אל זירת ההתרחשות כדי לדווח נאמנה ומקרוב.
תגובות: 0   צפיות: 238
 
"אלה ימים קשים לדמוקרטיה ולחופש העיתונות בישראל"
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
תגובות: 0   צפיות: 80
 
ברוב קולות נדחתה התלונה של שביט, סמנכ"ל בכיר, שירות לקוחות ברשות המיסים

נוכחים: יו"ר המותב – עו"ד יוסי כהן. דיין – הגב' עדה אושפיז. דיין – מר יצחק טאוב. המתלוננת – הגב' יעל שביט. הנילונים – מר מרדכי גילת, מר עוזי דיין. משקיף – עו"ד עמנואל סלע. משקיפה מטעם "ישראל היום" – עו"ד איינה סולן. 1. יו"ר המותב מודיע לצדדים כי הוא מכיר את מר מרדכי גילת עקב כתבות שכתב עליו לפני שנים רבות, אך מבחינתו אין כל מניעה לדון בעניינו. 2. הצדדים מודיעים שאין להם התנגדות כי יו"ר המותב ידון בעניינם. 3. המתלוננת מביעה התנגדותה לנוכחותה של עו"ד איינה כמשקיפה מטעם "ישראל היום", אך הסירה את התנגדותה לאחר הסבר של יו"ר המותב, והבטחה כי הנ"ל לא תפצה פה במהלך הדיון. 4. בהמשך להערת המתלוננת בדבר חששה מפני הקלטות, מודיעים כל הצדדים כי אף אחד מהם אינו מקליט את משנהו. א. התלונה 5. א. המתלוננת, סמנכ"ל בכיר, שירות לקוחות ברשות המסים, שימשה עד לפני כחמש שנים כמבקר הפנים ונציב הקבילות של אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין. ב. הנילונים, עיתון יומי "ישראל היום" ושני הכתבים מר מרדכי גילת ומר עוזי דיין, כולם ביחד "הנילונים", אחראים לפרסום הכתבה נשוא התלונה. 6. לטענת המתלוננת, פרסמו הנילונים ביום 10.9.08 כתבה פוגעת, מכפישה ובלתי נכונה, וזאת מבלי לקבל את תגובתה, חרף העובדה שהיא שיגרה לנילונים ביום 8.9.09 מכתב ובו דרשה כי טרם פרסום הכתבה יציגו בפניה את הטענות ויבקשו את תגובתה, וזאת בניגוד לכללים 4(א), 5(א) ו-8 לתקנון האתיקה המקצועית. 7. כן טוענת המתלוננת כי הכתבה אינה מדויקת, מגמתית, כי מדובר בעניין ישן: עדותה שניתנה בתחילת 2006, וכי כותרת הכתבה: "הקמפיין למחיקת השוחד" וכן כותרות המשנה מטעות ופוגעות בה שלא לצורך. ב. דיון במהלך הדיון השמיע כל צד את טיעוניו, כמפורט להלן. 8. דברי המתלוננת: הכותרת הראשית וכותרת המשנה, וכן המשפט "על רקע פרשת רשות המסים", מטעים ויוצרים קונוטציה שלילית לגבי. אני מכהנת בתפקידים בכירים ולא נחקרתי בכלל בפרשת השחיתות ברשות המס. המשפט "העדות המבישה" בגוף הבקשה יוצר לכאורה רושם שיש קשר ביני לבין פרשת רשות המסים, ויוצר רושם לפיו בגלל אנשים כמוני, האגף הגיע לאן שהגיע. לי אין קשר לפרשת השחיתות. לא פנו אלי לתגובה. אני פניתי וביקשתי שיקבלו את תגובתי ולא נעניתי. תגובתי נדרשה כדי שיבררו את העובדות כדי שהקורא ישמע גם את קולי, למען ההגינות. תגובת רשות המסים בכתבה לא הייתה מלאה ונכתבה בלשון אירונית. 9. לשאלת בית הדין: הנוהל במשרד שלנו הוא שדובר המשרד מגיב. התגובה שלי ניתנה לדוברת והיא הגיבה גם בשמי. עוזי דיין היה שותף לתחקיר שידיעות עשה עלי בשנת 2008 במשך שנה, הקליט אותי במשך שנה ובדק את פעולותי במשך עשר שנים אחורה. במסגרת זו פנה לעשרות אנשים באגף מס הכנסה. הנושא של המשפט עלה בתחקיר, אך לא פורסם, והיום כאשר עוזי דיין עבר ל"ישראל היום" הוא כן פרסם את העדות. 10. לשאלת בית הדין, משיבה המתלוננת שתגובת הרשות שניתנה גם בשמה ועל דעתה, אינה מספקת. התגובה בכתבה אינה מאוזנת ואינה דנה בנושאים האמיתיים בכתבה. חסרות בה עובדות. ובלשונה: בכתבה כתוב שעדותי מבישה. העניין שלי הוכתר כ"פרשה" ומשווים את ענייני לפרשת אולמרט. נתבקשתי לתת עדות וכך עשיתי. בית הדין מקבל את המכתב של "ישראל היום" לרשות המסים מיום 7.9.08 וכן את תגובת הרשות מיום 8.9.08 והם מסומנים א'. 11. דברי הנילון מוטי גילת (בשמו ובשם עוזי דיין ו"ישראל היום"): לגבי אי קבלת תגובתה של המתלוננת, כשמדובר בגוף כמו רשות המס, אני תמיד פונה לרשות. יש כתובת לתלונה ולכן פנינו גם לנציבות וגם לרשות המס. קיבלנו תגובה בשמה של המתלוננת והיום היא גם מודה שהתגובה בשמה. ברור שלא היינו צריכים לפנות אליה באופן ישיר. 12. לגבי הכותרת, ברור שמדובר ב"אייטמים" שונים וכי כותרות המשנה מבהירות שאין להם קשר לכותרת הראשית. כאשר בית המשפט קובע שמדובר בעדות מבישה, מותר לי לומר את דעתי והיא שאין להמשיך ולהעסיק את המתלוננת. המתלוננת "שומרת סף...". (בשלב זה מתפרצת המתלוננת ומטיחה עלבונות בנילון ובית הדין מזהירה כי אם לא תפסיק להתפרץ, תוצא מהאולם). 13. המשך דברי הנילון: הכתבה היא אכן מגמתית בלהאיר את האמת ולהלחם בשחיתות. אני כותב כדי לתקן דברים. מדובר במדור אישי שבו אני תמיד כותב בנימה אישית. לגבי הטענה שמדובר בעניין ישן, כל הסיפור הגיע אלי סמוך לפני כתיבת הכתבה, ומבחינתי הוא חדש ובעל עניין ציבורי. 14. הדיינת עדה: לטעמי היה צריך לכתוב בכתבה שהמתלוננת עדת הגנה. 15. תגובת המתלוננת לדברי הנילון: לגבי תגובתי: אין לי מה להוסיף וכן גם לגבי הכותרות. לגבי "העניין הישן", אני חוזרת על מה שאמרתי. לגבי פסק הדין: מדובר בעמדת מיעוט ואני מפנה לפסקה 82 בפסק הדין. כל מה שהעדתי, אולי עדות לא מוצלחת, אך העדתי אמת. מסעיף 89 לפסק הדין עולה כי נציג הציבור מנחם כהן מסכים רק לסעיפים 13-1 לפסק הדין וכן לפסק הדין כפי שנרשם בסעיפים 88-86. נציג הציבור בראון מיכאל מצטרף לאמור בסעיפים 15-1 וכן בעמ' 32 באמצע, שם הוא מצטרף לסעיפים 78, 79 ו-80 לפסק הדין. לגבי קבלת אישור להעיד – אף אחד לא מקבל אישור מראש. נציג תלונות הציבור לא טייח, אלא קבע על פי העובדות. נש"ם יכול להמליץ ותפקיד הגוף לבדוק ואם ההמלצה לא מוצאת חן, הנש"ם יכול להגיש תלונה. (המתלוננת מתארת בהרחבה את פעילותה ברשות המסים). קיבלתי את אות אביר איכות השלטון. לחבר אותי עם שחיתות, זה פוגע. אני נלחמת גם בעבור רשות המסים. החלטה פסק הדין ישלח לצדדים בדואר. פסק דין 1. עניינה של תלונה זו בכתבה שפורסמה בעיתון "ישראל היום" על ידי הכתב מוטי גילת, בעיתון "ישראל היום". מדובר במדור שכותרתו "הקמפיין למחיקת השוחד" ובכותרת המשנה "מי מגן על יעל שביט ועל בכיר נוסף מרשות המסים שהסתבכו בעדותם בבית המשפט". כותרת המשנה הנוספת, הצמודה לכתבה בעניינה של המתלוננת, מוכתרת כ"פרשת המבקרת יעל שביט". 2. עיקר תרעומתה של המתלוננת מתמקדת בטענה שהנילונים לא אפשרו לה לפרסם את תגובתה. בחלקים האחרים של תלונתה היא מלינה על כך שהכתבה מכפישה, אינה נכונה, מגמתית וכיוצ"ב. כן טוענת המתלוננת כי הכותרות מייחסות לה מעשים שלא עשתה וכי הקורא הסביר יכול להסיק שהיא קשורה בפרשיות שוחד. 3. לאחר שבית הדין קרא את כל המסמכים שבפניו, שמע את טיעוני הצדדים ואף קיבל מסמכים נוספים, הוא הגיע למסקנה כי יש לדחות את התלונה, כל זאת מהטעמים שיפורטו להלן. (א) אי קבלת תגובת המתלוננת 4. בסעיף 9 לתלונה, טוענת המתלוננת כי גם לאחר שפנתה בכתב לנילונים ודרשה שלפני פרסום הכתבה יקבלו את תגובתה, איש מהנילונים לא פנה למתלוננת, לא נערך עמה בירור מקדים ולא פורסמה תגובתה. 5. דא עקא, שבמהלך הדיון התברר כי טענה זו אינה מדויקת, וזאת בלשון המעטה. כעולה בעליל ממכתב מיום 7.9.08 (נספח א'), הנילונים פנו לרשות המסים המעסיקה את המתלוננת וביקשו את תגובתה לסדרת השאלות נשוא הכתבה. רשות המסים השיבה גם השיבה למכתב זה, הן בשמה והן בשם המתלוננת ובשולי תגובתה אף הוסיפה דברים מפי המתלוננת עצמה. 6. בנסיבות העניין, ונוכח העובדה שהן הנילונים והן המתלוננת הסכימו כי עקב העובדה שהמתלוננת מועסקת על ידי רשות ציבורית, הרי תגובתה יכולה להנתן רק על ידי אותה רשות, ברי כי אין לומר שהופרו הוראות תקנון האתיקה כנטען על ידי המתלוננת וכי הכתבה פורסמה רק לאחר שנתקבלה תגובתה של המתלוננת. אמנם יתכן כי תגובת הרשות לא הייתה מספקת ולא הציגה כדבעי את עמדת המתלוננת, אך בעניין זה אין המתלוננת יכולה להלין אלא על הרשות. 7. טענת המתלוננת כי התגובה נכתבה בלשון אירונית אמנם נכונה, אך עיון בתגובת הרשות כפי שפורסמה תוך השוואתה לתגובה שנשלחה לנילונים (נספח א'), מעלה כי אין ביניהם הבדלים משמעותיים. כל עוד נכתבה התגובה, גם אם בתוספת "עקיצות" ובלשון אירונית, הרי שבכך מילאו הנילונים לדעתנו את חובתם מכוח תקנות 4(א), 5(א) ו-8 לתקנון האתיקה המקצועית. (ב) טענת המתלוננת בדבר עדותה בבית הדין 8. טענת המתלוננת כי עדותה היתה אמת וכי בנסיבות העניין לא היה מקום לפרסם כי עדותה מבישה, אף היא טענה שאין לקבלה. 9. אין ולא יכולה להיות מחלוקת כי בפסק הדין (ע"ב (י-ם) 1050/04) נמתחה ביקורת קשה ביותר על עדותה של המתלוננת, ובלשונו של בית הדין (בעמ' 27 לפסק הדין): "... עדותה של גב' יעל שביט (המתלוננת) בעניין זה היתה מגמתית, רצופה בסתירות, התחמקויות, ערפולי זיכרון ולכן בית הדין לא נותן כל משקל לתצהירה." 10. מובן כי אין אנו יושבים כערכאת ערעור על פסק דינו של בית הדין, וכי משקבע בית הדין את אשר קבע, מתחייבות שתי מסקנות: א. יש לדחות את כל טיעוני המתלוננת בדבר מהימנות עדותה; ב. לא ניתן לטעון כי הפרסום חרג מגבולות האתיקה ואין לטעון כי משהנילונים כינו את העדות "עדות מבישה", הם פעלו בניגוד לתקנון האתיקה. 11. טיעונה של המתלוננת כי החלק מפסק הדין שבו הוכרעה הדעה בדבר עדותה ניתן בדעת מיעוט, אף הוא אינו מדויק. בבית הדין מכהנים נציגי ציבור לצד שופט מקצועי שהערכת העדויות נתונה בידיו. (ג) הכותרות וכותרות המשנה 10. אף טענת המתלוננת כי הכותרות פוגעות בה וקושרות אותה עם מעשים שלא עשתה, אינה מדויקת. כל קורא סביר המעיין בפרסום יכול להסיק מיד כי מדובר במדור הכולל מספר עניינים וכי הכותרת הראשית אינה מיוחסת למתלוננת. כך, בכותרת בגוף הכתבה נכתב "שביט עדותה היתה מגמתית, רצופה בסתירות, התחמקויות, ערפולי זיכרון. בית המשפט לא נותן משקל לעדותה". ולמטה מזה: "הולנדר במקום להושיט יד ועזרה לעובדת שהתנכלו לה ברשות המיסים – אנשים התגייסו דווקא לעזרת המתנכלים". די איפוא בעיון קט בפרסום ובכותרות כדי להיווכח כי מדובר במספר נושאים שונים ומופרדים שאין קשר ביניהם. משכך, ברי אפוא כי אין מקום לטענותיה של המתלוננת בעניין זה. (ד) פרסום מול הבעת דעה 11. שלל טיעוניה של המתלוננת, לפיהם חובתו של העיתונאי לפרסם אמת ורק אמת, וגם זאת רק כאשר יש עניין ציבורי בפרסום, אכן מקובלים על בית הדין ללא עוררין והם קבועים בתקנון האתיקה. דא עקא, שלא מצאנו בנסיבות העניין כי הנילונים חרגו בכהוא זה מהוראות התקנון. מדובר אמנם בפרסום פוגע וקשה, אך זה תפקידה של העיתונות: לפרסם דווקא את המקרים החריגים והקשים ולהביע את דעתם באשר למסקנות המתבקשות מכך. 12. אמנם צודקת המתלוננת כי לצד פרסום העובדות הטיחו הנילונים ביקורת קשה בה וברשויות ולמעשה דרשו את פיטוריה, אך מכיוון שהביקורת שמתח עליה בית הדין גם היא קשה וחריגה, אין אנו מוצאים כי הנילונים חרגו מהוראות תקנון האתיקה. 13. יתר טיעוניה של המתלוננת, אף הן אינן עולות כדי הפרה של תקנון האתיקה. אין ולא יכולה להיות מחלוקת כי המתלוננת העידה ללא קבלת רשות מהממונים עליה ותגובתה: "כולם עושים זאת" אינה מעלה ואינה מורידה מעצם העובדה שהפרה את הוראות התקשי"ר. 14. גם את טענתה של המתלוננת כי מדובר בעניין ישן ולפיכך אין בו עניין לציבור, אין בידנו לקבל. מדובר בפרסום ראשוני של עדות שבית הדין מתח עליה ביקורת קשה ביותר, ואנו מאמינים לנילון מוטי גילת כי העניין הובא לידיעתו בסמוך לפרסום. 15. הדיין, הגב' עדה אושפיז בדעת מיעוט: לדעתי הכתבה בכללותה יוצרת תלות בין עדותה של המתלוננת כעדת הגנה בנושא מסוים של כשירותה המקצועית, לבין ניסיון חיפוי על עבירת ההטרדות המיניות, בלי שהמתלוננת התבקשה להגיב על כך. היה מקום לבקש מהמתלוננת או מהדובר, באופן יזום, תגובה ישירה על הניסיון הנ"ל, שכן זה האייטם. לדעתי, היה גם מקום לציין ששני נציגי הציבור שפעלו לצדה של השופטת המקצועית, לא קיבלו את עמדתה. גם אם אין להם מעמד מכריע, נוכחותם לצדה אינה חסרת משמעות וספקותיהם מעידים שאפשר להטיל ספק. לעניות דעתי, ועדת האתיקה לא אמורה להסתפק ביישורי קו פורמאליים עם חוקיה ועיתונאי צריך לשפוט את עצמו לחומרה ולא לקולה בכל מה שנוגע לזכות התגובה. 16. אשר על כן, ובדעת רוב חברי בית הדין, התלונה נדחית. __________________ _________________ _______________ דיין – הגב' עדה אושפיז יו"ר המותב דיין – מר יצחק טאוב עו"ד יוסי כהן

 
 
הצג מידע נוסף לכתבה
חזור לדף הקודםהדפס כתבה שלח כתבה
 שיתוף