יום ד', יא’ בטבת תשע”ט
נשיאת מועצת העיתונות, השופטת דליה דורנר והמשנה לנשיאה, עו"ד אורנה לין נבחרו ביום רביעי ה-31 באוקטובר 2018, לתקופת כהונה נוספת של שלוש שנים, בישיבה מיוחדת של מועצת העיתונות, שהתקיימה ב"בית הסופר" בתל-אביב.
 
 
חברי מועצת העיתונות ובראשם הנשיאה, השופטת בדימוס דליה דורנר ומנכ"ל המועצה מוטי רוזנבלום, שמעו דברים אלה וכאובים אף יותר, במפגש עם חברי מועצת דלית אל כרמל, בראשות רפיק חלבי * שיח הזדהות בעקבות חוק הלאום * השופטת דורנר: "המועצה אינה גוף פוליטי – זהו ביקור של סולידריות"
 
 
מועצת העיתונות קוראת לבית המחוקקים לסייג את הצעת החוק המבקשת לאסור תיעוד פעילות חיילי צה"ל בעת מילוי תפקידם – בהעדר החלה על פעילותם של עיתונאים בשליחות המבקשים להביא לציבור תמונת מצב כמות שהיא מזירת הפעילות.
 
 
מועצת העיתונות בישראל, מתנערת מן ההאשמות כלפי העיתון "ישראל היום", החברים במועצה, באשר להחלטת בית הדין לאתיקה, בנושא "פרסום סקרים בתקשורת, על דעת הציבור היהודי בלבד, אלא אם יש הצדקה עניינית לכך". "ישראל היום" היה כלי התקשורת היחיד שהודיע כי יקיים את החלטת בית הדין לאתיקה ויפרסם החלטתה במלואה.
 
 
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, השופטת (בדימוס) דליה דורנר, אירחה בלשכתה בבית המשפט העליון בירושלים, את העורך הראשי של העיתון "ישראל היום", בועז ביסמוט ואת מנכ"ל המועצה, מוטי רוזנבלום. בפגישה, שהתנהלה ברוח טובה, לא נתגלו חילוקי דעות כלשהן בין השופטת לעורך הראשי. "חברותה של "ישראל היום" במועצת העיתונות, חשובה מאד ואין להקל ראש בכך. יחד עם זאת אנו חייבים לשמור על בית הדין לאתיקה ועל קיום החלטותיו", ציינה השופטת. על-כך הודיע ביסמוט כי "ישראל היום" תקיים את החלטת בית הדין כלשונה, כבר ביום שלישי הקרוב (12 ביוני 2018) והוסיף: "עוד פגישה מעניינת עם השופטת דורנר, ללא חילוקי דעות"...
 
 
אלי מלכה, ראש המועצה האזורית גולן, קיבל את פנינו בצומת קורסי ומכאן ואילך לקח על עצמו את תפקיד המארח שהוא גם המדריך ומורה הדרך, לחברי מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, יחד עם חברי בתי הדין לאתיקה וכל זאת במסגרת הכינוס הארצי השלישי אותו החלטנו לקיים ברמת הגולן...
 
 
נשיאת מועצת העיתונות, השופטת (בדימוס) דליה דורנר וחברי המליאה, משתתפים בצערה של מ"מ הנשיאה, עו"ד ארנה לין, במות האם, רות לין חושי ז"ל. המשפחה יושבת שבעה ברחוב דרך הים 117, חיפה בין השעות 16.00-20.00.
 
 
מועצת העיתונות קוראת לדובר צה"ל לחקור ביסודיות את נסיבות מותו של הצלם העיתונאי הפלשתינאי יאסר מורתגא, בירי צה"ל במהלך ניסיונות לבלום הסתערות פלשתינאית לעבר הגדר ברצועה. בתגובה למסר של שר הביטחון אביגדור ליברמן והמילים - "צלם או לא צלם", אומרת המועצה כי על השר להגן על הבידול המאפשר לצלמים ועיתונאים להגיע לכל זירה ולתעד את הקורה בה.על מפקדי צה"ל לפעול להטמעת הצורך להגן על לובשי איפוד press מכל צד של הגדר וגם בתרחישי קיצון. המועצה תעקוב מקרוב אחר חקירת נסיבות מותו של מורתגא ותפרסם את מסקנותיה לאחר שהתחקיר יסתיים.
 
 
"גם כאשר זה לא נעים לנו, בין אם מימין ובין אם משמאל; עיתונות ותקשורת הן מוסד חשוב בדמוקרטיה", אמר הנשיא *** נשיאת מועצת העיתונות, השופטת בדימוס דליה דורנר התריעה מפני ההתקפות הקשות על התקשורת, תוך סימון עיתונאים. "דיבורים כאלה באווירה קשה וטעונה, עלולים לסכן בני אדם פיסית. חשוב לזכור: לא העיתונאי המציא את החקירה. הוא 'המביא', השליח, זוהי חובתו. העיתונאי ממלא את תפקידו" ****************** ************ בצילום: נשיאת מועצת העיתונות בישראל ושופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר, ראש עיריית לוד יאיר רביבו ונשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ****************** ******************* * צילומים: קובי גדעון/לע"מ
 
 
מועצת העיתונות מביעה צער נוכח התקפתו החוזרת של ראש הממשלה על התקשורת וליבוי השנאה כלפיה. מצער מאד ואף מעורר חששות כבדים, להקשיב לראש ממשלה בישראל כשהוא שב ותוקף את התקשורת ומפנה אליה טינת המונים.אין דמוקרטיה של אמת ללא תקשורת חופשית. סימונה כיעד לתקיפה פעם אחר פעם, הוא תמצית הבוז לדמוקרטיה ולזכות להביע כל דעה, גם ביקורת ואפילו על העומד ליד ההגה. מועצת העיתונות מביעה את תקוותה שבחודש הסליחות שבפתחו עומד הציבור הישראלי, ימנע ראש הממשלה מסגנון זה.
 
 
מועצת העיתונות, בראשותה של שופטת בית משפט העליון (בדימוס) דליה דורנר, מזהירה כי הסימון החוזר ונשנה של ראש הממשלה את התקשורת כאויב הזומם "הפיכה" היא סכנה לאופיה הדמוקרטי של החברה בישראל. מועצת העיתונות דוחה את ניסיונותיו החוזרים ונשנים של בנימין נתניהו לערבב את התקשורת בהליכי החקירות נגדו, שמתבצעים על פי חוקי מדינת ישראל.
 
 
מועצת העיתונות בישראל קוראת לכנסת ולממשלה לחדול מקידום הצעות חוק שתוצאתן עלולה לפגוע קשות בעבודת התקשורת והעיתונות בכלל, ובעיתונות החוקרת בפרט. בעיקר מדובר על הצעת החוק המכונה "חוק ההמלצות" ועל הצעת החוק המכונה "חוק ההקלטות", שקבלתן תמנע מעיתונאים לבצע את עבודתם נאמנה ולספק לציבור מידע שראוי וחיוני שיקבל במדינה דמוקרטית.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות פרסם היום הודעת גינוי להפרדה בין העיתונאים והעיתונאיות במהלך סיקור ביקורו של סגן נשיא ארה"ב בכותל בירושלים, שפגעה ביכולתן של העיתונאיות לסקר את הביקור.מועצת העיתונות בישראל תובעת מכל גוף המתאם סיקור עיתונאי לאירועים תקשורתיים, כמו גם מלשכת העיתונות הממשלתית, לקבוע מיקום אחיד וזהה לעיתונאיות ולעיתונאים לצלמים ולצלמות, המגיעים לשטח לצורך ביצוע שליחותם העיתונאית.בכל תרחיש ומקום – לא תתאפשר במהלך התיעוד העדפה ו/או שוני במיקום התצפית על בסיס מגדר. אם נוהל המקום מחייב דיווח מרחוק - הוא יחול על גברים ונשים גם יחד.
 
 
העיתונאי והפרשן המשפטי הוותיק של קול ישראל, פרופ' משה נגבי הלך לעולמו בתום מאבק קשה במחלת הסרטן. נגבי היה פרופסור במחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית בירושלים. כפרשן משפטי הוא עסק בעיקר בעניינים אקטואליים, והרבה לעסוק בהגנה על זכויות אדם, חופש העיתונות, שמירת החוק והדמוקרטיה ובטוהר המידות של אנשי ציבור. בשם נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר וחברי המועצה, אנו שולחים את תנחומינו למשפחה.
 
 
האיגוד, המייצג 360 כלי תקשורת, רשתות שידור ועיתונאים בתחומי הטלוויזיה, הרדיו, הפרינט, הצילום והמרשתת, משלושים ושתיים מדינות, עתר לבג"צ בדרישה מבית המשפט להורות למשטרה להפסיק את הגבלת הכניסה של עיתונאים למתחם הר הבית בירושלים בכלל ודרך שער האריות בפרט
 
 
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר וצוות התגובות של המועצה, הביעו מחאה חריפה על הצרת צעדים של עיתונאים בשטחי סיקור בירושלים. המועצה מדגישה כי גם באזורי מתיחות גוברת, שמורה לתקשורת זכות לנגישות ומוטלת עליה חובה להגיע אל זירת ההתרחשות כדי לדווח נאמנה ומקרוב.
 
 
מועצת העיתונות תובעת מהיועץ המשפטי ומפרקליט המדינה לספק הסברים לגבי נחיצות הפשיטה על הוצאת הספרים של ידיעות אחרונות, והחרמת כתבי יד נוספים בנושאים פוליטיים ומדיניים, מלבד זה של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, בייחוד שהדבר נעשה שלא על דעת הממונה על הביטחון במשרד הביטחון, כלומר שלא מסיבות ביטחוניות חד-משמעיות.
 
 
תגובת מועצת העיתונות לתיקונים לחוק השידור הציבורי: מועצת העיתונות בישראל פרסמה הערב (23 באפריל 2017), בתום ישיבת המליאה, את התייחסותה לתיקונים לחוק השידור הציבורי, שאחד מהם אושר היום בממשלה ובוועדת השרים לענייני חקיקה:
 
 
"מועצת העיתונות בישראל מגנה בחריפות את הפגיעה החמורה והנמשכת של הממשלה והמערכת הפוליטית בשידור הציבורי בישראל", כך נאמר בהחלטת מליאת מועצת העיתונות, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בתום ישיבת חירום של שהתקיימה ב"בית הסופר" בתל אביב.
 
 
נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, פנתה במכתב ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בקריאה לפרסם בהקדם האפשרי את ההקלטות מהשיחות שהתנהלו בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין מו"ל העיתון "ידיעות אחרונות", מר ארנון מוזס.
 
 
לרגל שנת ה 60 להקמתה של נצרת עילית, התקיימה ישיבה חגיגית מיוחדת, בהשתתפות נציגי מועצת העיתונות בישראל, בראשם הנשיאה - שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר וראש עיריית נצרת עילית, רונן פלוט
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, מוקיע בחריפות את בחירת המילים של רוגל אלפר בביקורת שכתב ב"הארץ" על תכנית הטלוויזיה "הנעלמים" ששודרה בערוץ 2 בהגשת יואב לימור (בצילום).
 
 
מועצת העיתונות קוראת למשטרת ישראל ולעומדים בראשה לרענן את נהליה בכל הקשור לחקירת עיתונאים. זאת בעקבות חקירת כתב "הארץ" ניר גונטז'. משהתברר למשטרת ישראל כי "המטריד" האלמוני הוא עיתונאי, העושה את מלאכתו נאמנה, לא היה מקום לחקירה נוספת.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, פרסם אתמול את ההודעה הבאה המתייחסת לתגובת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לתחקיר של אילנה דיין, בתכנית "עובדה": "הזכות לתגובה על המתפרסם בתקשורת הינה זכות יסוד בכללי האתיקה העיתונאית. מועצת העיתונות מוחה על כך, שהתגובה של ראש הממשלה אתמול לתחקיר "עובדה", חרגה מהמקובל, לא התייחסה לממצאי התחקיר והפכה לכתב אישום אישי כנגד ד"ר אילנה דיין".
 
 
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
 
 
מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, החליטה לפרסם בציבור הודעה חריפה המגנה כל ניסיון לפגוע בעיתונאים או לאיים עליהם, בזו הלשון: "מועצת העיתונות מגנה בתוקף איומים כלפי עיתונאים בגין עבודתם העיתונאית".
 
 
כך הגיבה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, ביומן הבוקר של קול ישראל, על החלטת שר הביטחון ליברמן, לזמן את מפקד גלי צה"ל, ירון דקל, ל"שיחת נזיפה", בגלל שידור התכנית על המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש.
 
 
מליאת מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של הנשיאה, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, קראה אמש לממשלת ישראל לשים אל ליבה לחשיבות הרבה בקיומו של רצף בשידור ציבורי מתפקד, עשיר ומקצועי. "פגיעה ברצף זה תהיה בכייה לדורות", נאמר בהודעה.
 
 
אל"מ אריאלה בן-אברהם, שנכנסה באחרונה לתפקיד הצנזורית הראשית, הוזמנה למועצה להציג את הסיבות בגללן דרשה מבעלי חשבונות ברשתות חברתיות לקבל אישור מוקדם לפני פרסום. "לא רוצים ולא יכולים לשלוט בכל המידע".
 
 
גם בסוכנות הידיעות "רויטרס" הופיע השבוע, כנראה לראשונה ב-165 שנות ההיסטוריה שלה – תוכן חדשותי שמומן על ידי גוף מסחרי. (בצילום: הגילוי הנאות בדיווח הסוכנות).
 
 
המועצה הקימה ועדה שתנסה למצוא נוסחה ראויה לבידול בין חדשות לפרסומות – על כל צורותיהן – בעידן התקשורת הדיגיטאלית.
 
ברוב קולות נדחתה התלונה של שביט, סמנכ"ל בכיר, שירות לקוחות ברשות המיסים

נוכחים: יו"ר המותב – עו"ד יוסי כהן. דיין – הגב' עדה אושפיז. דיין – מר יצחק טאוב. המתלוננת – הגב' יעל שביט. הנילונים – מר מרדכי גילת, מר עוזי דיין. משקיף – עו"ד עמנואל סלע. משקיפה מטעם "ישראל היום" – עו"ד איינה סולן. 1. יו"ר המותב מודיע לצדדים כי הוא מכיר את מר מרדכי גילת עקב כתבות שכתב עליו לפני שנים רבות, אך מבחינתו אין כל מניעה לדון בעניינו. 2. הצדדים מודיעים שאין להם התנגדות כי יו"ר המותב ידון בעניינם. 3. המתלוננת מביעה התנגדותה לנוכחותה של עו"ד איינה כמשקיפה מטעם "ישראל היום", אך הסירה את התנגדותה לאחר הסבר של יו"ר המותב, והבטחה כי הנ"ל לא תפצה פה במהלך הדיון. 4. בהמשך להערת המתלוננת בדבר חששה מפני הקלטות, מודיעים כל הצדדים כי אף אחד מהם אינו מקליט את משנהו. א. התלונה 5. א. המתלוננת, סמנכ"ל בכיר, שירות לקוחות ברשות המסים, שימשה עד לפני כחמש שנים כמבקר הפנים ונציב הקבילות של אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין. ב. הנילונים, עיתון יומי "ישראל היום" ושני הכתבים מר מרדכי גילת ומר עוזי דיין, כולם ביחד "הנילונים", אחראים לפרסום הכתבה נשוא התלונה. 6. לטענת המתלוננת, פרסמו הנילונים ביום 10.9.08 כתבה פוגעת, מכפישה ובלתי נכונה, וזאת מבלי לקבל את תגובתה, חרף העובדה שהיא שיגרה לנילונים ביום 8.9.09 מכתב ובו דרשה כי טרם פרסום הכתבה יציגו בפניה את הטענות ויבקשו את תגובתה, וזאת בניגוד לכללים 4(א), 5(א) ו-8 לתקנון האתיקה המקצועית. 7. כן טוענת המתלוננת כי הכתבה אינה מדויקת, מגמתית, כי מדובר בעניין ישן: עדותה שניתנה בתחילת 2006, וכי כותרת הכתבה: "הקמפיין למחיקת השוחד" וכן כותרות המשנה מטעות ופוגעות בה שלא לצורך. ב. דיון במהלך הדיון השמיע כל צד את טיעוניו, כמפורט להלן. 8. דברי המתלוננת: הכותרת הראשית וכותרת המשנה, וכן המשפט "על רקע פרשת רשות המסים", מטעים ויוצרים קונוטציה שלילית לגבי. אני מכהנת בתפקידים בכירים ולא נחקרתי בכלל בפרשת השחיתות ברשות המס. המשפט "העדות המבישה" בגוף הבקשה יוצר לכאורה רושם שיש קשר ביני לבין פרשת רשות המסים, ויוצר רושם לפיו בגלל אנשים כמוני, האגף הגיע לאן שהגיע. לי אין קשר לפרשת השחיתות. לא פנו אלי לתגובה. אני פניתי וביקשתי שיקבלו את תגובתי ולא נעניתי. תגובתי נדרשה כדי שיבררו את העובדות כדי שהקורא ישמע גם את קולי, למען ההגינות. תגובת רשות המסים בכתבה לא הייתה מלאה ונכתבה בלשון אירונית. 9. לשאלת בית הדין: הנוהל במשרד שלנו הוא שדובר המשרד מגיב. התגובה שלי ניתנה לדוברת והיא הגיבה גם בשמי. עוזי דיין היה שותף לתחקיר שידיעות עשה עלי בשנת 2008 במשך שנה, הקליט אותי במשך שנה ובדק את פעולותי במשך עשר שנים אחורה. במסגרת זו פנה לעשרות אנשים באגף מס הכנסה. הנושא של המשפט עלה בתחקיר, אך לא פורסם, והיום כאשר עוזי דיין עבר ל"ישראל היום" הוא כן פרסם את העדות. 10. לשאלת בית הדין, משיבה המתלוננת שתגובת הרשות שניתנה גם בשמה ועל דעתה, אינה מספקת. התגובה בכתבה אינה מאוזנת ואינה דנה בנושאים האמיתיים בכתבה. חסרות בה עובדות. ובלשונה: בכתבה כתוב שעדותי מבישה. העניין שלי הוכתר כ"פרשה" ומשווים את ענייני לפרשת אולמרט. נתבקשתי לתת עדות וכך עשיתי. בית הדין מקבל את המכתב של "ישראל היום" לרשות המסים מיום 7.9.08 וכן את תגובת הרשות מיום 8.9.08 והם מסומנים א'. 11. דברי הנילון מוטי גילת (בשמו ובשם עוזי דיין ו"ישראל היום"): לגבי אי קבלת תגובתה של המתלוננת, כשמדובר בגוף כמו רשות המס, אני תמיד פונה לרשות. יש כתובת לתלונה ולכן פנינו גם לנציבות וגם לרשות המס. קיבלנו תגובה בשמה של המתלוננת והיום היא גם מודה שהתגובה בשמה. ברור שלא היינו צריכים לפנות אליה באופן ישיר. 12. לגבי הכותרת, ברור שמדובר ב"אייטמים" שונים וכי כותרות המשנה מבהירות שאין להם קשר לכותרת הראשית. כאשר בית המשפט קובע שמדובר בעדות מבישה, מותר לי לומר את דעתי והיא שאין להמשיך ולהעסיק את המתלוננת. המתלוננת "שומרת סף...". (בשלב זה מתפרצת המתלוננת ומטיחה עלבונות בנילון ובית הדין מזהירה כי אם לא תפסיק להתפרץ, תוצא מהאולם). 13. המשך דברי הנילון: הכתבה היא אכן מגמתית בלהאיר את האמת ולהלחם בשחיתות. אני כותב כדי לתקן דברים. מדובר במדור אישי שבו אני תמיד כותב בנימה אישית. לגבי הטענה שמדובר בעניין ישן, כל הסיפור הגיע אלי סמוך לפני כתיבת הכתבה, ומבחינתי הוא חדש ובעל עניין ציבורי. 14. הדיינת עדה: לטעמי היה צריך לכתוב בכתבה שהמתלוננת עדת הגנה. 15. תגובת המתלוננת לדברי הנילון: לגבי תגובתי: אין לי מה להוסיף וכן גם לגבי הכותרות. לגבי "העניין הישן", אני חוזרת על מה שאמרתי. לגבי פסק הדין: מדובר בעמדת מיעוט ואני מפנה לפסקה 82 בפסק הדין. כל מה שהעדתי, אולי עדות לא מוצלחת, אך העדתי אמת. מסעיף 89 לפסק הדין עולה כי נציג הציבור מנחם כהן מסכים רק לסעיפים 13-1 לפסק הדין וכן לפסק הדין כפי שנרשם בסעיפים 88-86. נציג הציבור בראון מיכאל מצטרף לאמור בסעיפים 15-1 וכן בעמ' 32 באמצע, שם הוא מצטרף לסעיפים 78, 79 ו-80 לפסק הדין. לגבי קבלת אישור להעיד – אף אחד לא מקבל אישור מראש. נציג תלונות הציבור לא טייח, אלא קבע על פי העובדות. נש"ם יכול להמליץ ותפקיד הגוף לבדוק ואם ההמלצה לא מוצאת חן, הנש"ם יכול להגיש תלונה. (המתלוננת מתארת בהרחבה את פעילותה ברשות המסים). קיבלתי את אות אביר איכות השלטון. לחבר אותי עם שחיתות, זה פוגע. אני נלחמת גם בעבור רשות המסים. החלטה פסק הדין ישלח לצדדים בדואר. פסק דין 1. עניינה של תלונה זו בכתבה שפורסמה בעיתון "ישראל היום" על ידי הכתב מוטי גילת, בעיתון "ישראל היום". מדובר במדור שכותרתו "הקמפיין למחיקת השוחד" ובכותרת המשנה "מי מגן על יעל שביט ועל בכיר נוסף מרשות המסים שהסתבכו בעדותם בבית המשפט". כותרת המשנה הנוספת, הצמודה לכתבה בעניינה של המתלוננת, מוכתרת כ"פרשת המבקרת יעל שביט". 2. עיקר תרעומתה של המתלוננת מתמקדת בטענה שהנילונים לא אפשרו לה לפרסם את תגובתה. בחלקים האחרים של תלונתה היא מלינה על כך שהכתבה מכפישה, אינה נכונה, מגמתית וכיוצ"ב. כן טוענת המתלוננת כי הכותרות מייחסות לה מעשים שלא עשתה וכי הקורא הסביר יכול להסיק שהיא קשורה בפרשיות שוחד. 3. לאחר שבית הדין קרא את כל המסמכים שבפניו, שמע את טיעוני הצדדים ואף קיבל מסמכים נוספים, הוא הגיע למסקנה כי יש לדחות את התלונה, כל זאת מהטעמים שיפורטו להלן. (א) אי קבלת תגובת המתלוננת 4. בסעיף 9 לתלונה, טוענת המתלוננת כי גם לאחר שפנתה בכתב לנילונים ודרשה שלפני פרסום הכתבה יקבלו את תגובתה, איש מהנילונים לא פנה למתלוננת, לא נערך עמה בירור מקדים ולא פורסמה תגובתה. 5. דא עקא, שבמהלך הדיון התברר כי טענה זו אינה מדויקת, וזאת בלשון המעטה. כעולה בעליל ממכתב מיום 7.9.08 (נספח א'), הנילונים פנו לרשות המסים המעסיקה את המתלוננת וביקשו את תגובתה לסדרת השאלות נשוא הכתבה. רשות המסים השיבה גם השיבה למכתב זה, הן בשמה והן בשם המתלוננת ובשולי תגובתה אף הוסיפה דברים מפי המתלוננת עצמה. 6. בנסיבות העניין, ונוכח העובדה שהן הנילונים והן המתלוננת הסכימו כי עקב העובדה שהמתלוננת מועסקת על ידי רשות ציבורית, הרי תגובתה יכולה להנתן רק על ידי אותה רשות, ברי כי אין לומר שהופרו הוראות תקנון האתיקה כנטען על ידי המתלוננת וכי הכתבה פורסמה רק לאחר שנתקבלה תגובתה של המתלוננת. אמנם יתכן כי תגובת הרשות לא הייתה מספקת ולא הציגה כדבעי את עמדת המתלוננת, אך בעניין זה אין המתלוננת יכולה להלין אלא על הרשות. 7. טענת המתלוננת כי התגובה נכתבה בלשון אירונית אמנם נכונה, אך עיון בתגובת הרשות כפי שפורסמה תוך השוואתה לתגובה שנשלחה לנילונים (נספח א'), מעלה כי אין ביניהם הבדלים משמעותיים. כל עוד נכתבה התגובה, גם אם בתוספת "עקיצות" ובלשון אירונית, הרי שבכך מילאו הנילונים לדעתנו את חובתם מכוח תקנות 4(א), 5(א) ו-8 לתקנון האתיקה המקצועית. (ב) טענת המתלוננת בדבר עדותה בבית הדין 8. טענת המתלוננת כי עדותה היתה אמת וכי בנסיבות העניין לא היה מקום לפרסם כי עדותה מבישה, אף היא טענה שאין לקבלה. 9. אין ולא יכולה להיות מחלוקת כי בפסק הדין (ע"ב (י-ם) 1050/04) נמתחה ביקורת קשה ביותר על עדותה של המתלוננת, ובלשונו של בית הדין (בעמ' 27 לפסק הדין): "... עדותה של גב' יעל שביט (המתלוננת) בעניין זה היתה מגמתית, רצופה בסתירות, התחמקויות, ערפולי זיכרון ולכן בית הדין לא נותן כל משקל לתצהירה." 10. מובן כי אין אנו יושבים כערכאת ערעור על פסק דינו של בית הדין, וכי משקבע בית הדין את אשר קבע, מתחייבות שתי מסקנות: א. יש לדחות את כל טיעוני המתלוננת בדבר מהימנות עדותה; ב. לא ניתן לטעון כי הפרסום חרג מגבולות האתיקה ואין לטעון כי משהנילונים כינו את העדות "עדות מבישה", הם פעלו בניגוד לתקנון האתיקה. 11. טיעונה של המתלוננת כי החלק מפסק הדין שבו הוכרעה הדעה בדבר עדותה ניתן בדעת מיעוט, אף הוא אינו מדויק. בבית הדין מכהנים נציגי ציבור לצד שופט מקצועי שהערכת העדויות נתונה בידיו. (ג) הכותרות וכותרות המשנה 10. אף טענת המתלוננת כי הכותרות פוגעות בה וקושרות אותה עם מעשים שלא עשתה, אינה מדויקת. כל קורא סביר המעיין בפרסום יכול להסיק מיד כי מדובר במדור הכולל מספר עניינים וכי הכותרת הראשית אינה מיוחסת למתלוננת. כך, בכותרת בגוף הכתבה נכתב "שביט עדותה היתה מגמתית, רצופה בסתירות, התחמקויות, ערפולי זיכרון. בית המשפט לא נותן משקל לעדותה". ולמטה מזה: "הולנדר במקום להושיט יד ועזרה לעובדת שהתנכלו לה ברשות המיסים – אנשים התגייסו דווקא לעזרת המתנכלים". די איפוא בעיון קט בפרסום ובכותרות כדי להיווכח כי מדובר במספר נושאים שונים ומופרדים שאין קשר ביניהם. משכך, ברי אפוא כי אין מקום לטענותיה של המתלוננת בעניין זה. (ד) פרסום מול הבעת דעה 11. שלל טיעוניה של המתלוננת, לפיהם חובתו של העיתונאי לפרסם אמת ורק אמת, וגם זאת רק כאשר יש עניין ציבורי בפרסום, אכן מקובלים על בית הדין ללא עוררין והם קבועים בתקנון האתיקה. דא עקא, שלא מצאנו בנסיבות העניין כי הנילונים חרגו בכהוא זה מהוראות התקנון. מדובר אמנם בפרסום פוגע וקשה, אך זה תפקידה של העיתונות: לפרסם דווקא את המקרים החריגים והקשים ולהביע את דעתם באשר למסקנות המתבקשות מכך. 12. אמנם צודקת המתלוננת כי לצד פרסום העובדות הטיחו הנילונים ביקורת קשה בה וברשויות ולמעשה דרשו את פיטוריה, אך מכיוון שהביקורת שמתח עליה בית הדין גם היא קשה וחריגה, אין אנו מוצאים כי הנילונים חרגו מהוראות תקנון האתיקה. 13. יתר טיעוניה של המתלוננת, אף הן אינן עולות כדי הפרה של תקנון האתיקה. אין ולא יכולה להיות מחלוקת כי המתלוננת העידה ללא קבלת רשות מהממונים עליה ותגובתה: "כולם עושים זאת" אינה מעלה ואינה מורידה מעצם העובדה שהפרה את הוראות התקשי"ר. 14. גם את טענתה של המתלוננת כי מדובר בעניין ישן ולפיכך אין בו עניין לציבור, אין בידנו לקבל. מדובר בפרסום ראשוני של עדות שבית הדין מתח עליה ביקורת קשה ביותר, ואנו מאמינים לנילון מוטי גילת כי העניין הובא לידיעתו בסמוך לפרסום. 15. הדיין, הגב' עדה אושפיז בדעת מיעוט: לדעתי הכתבה בכללותה יוצרת תלות בין עדותה של המתלוננת כעדת הגנה בנושא מסוים של כשירותה המקצועית, לבין ניסיון חיפוי על עבירת ההטרדות המיניות, בלי שהמתלוננת התבקשה להגיב על כך. היה מקום לבקש מהמתלוננת או מהדובר, באופן יזום, תגובה ישירה על הניסיון הנ"ל, שכן זה האייטם. לדעתי, היה גם מקום לציין ששני נציגי הציבור שפעלו לצדה של השופטת המקצועית, לא קיבלו את עמדתה. גם אם אין להם מעמד מכריע, נוכחותם לצדה אינה חסרת משמעות וספקותיהם מעידים שאפשר להטיל ספק. לעניות דעתי, ועדת האתיקה לא אמורה להסתפק ביישורי קו פורמאליים עם חוקיה ועיתונאי צריך לשפוט את עצמו לחומרה ולא לקולה בכל מה שנוגע לזכות התגובה. 16. אשר על כן, ובדעת רוב חברי בית הדין, התלונה נדחית. __________________ _________________ _______________ דיין – הגב' עדה אושפיז יו"ר המותב דיין – מר יצחק טאוב עו"ד יוסי כהן