יום ב', יג’ בטבת תשפ”א
תקשורת בימי הקורונה: המאבק בנגיף פוגע גם בסיקור העיתונאי
מהחרמת ציוד, ניתוב תקציבים לערוצים ששואלים פחות ועד מאסר עיתונאים באשמת "זריעת בהלה" * דיווח על עיתונות אירופית בימי הקורונה בדיון זום של מכון העיתונות הבינלאומי בוינה * צילום של המכון * ראו כאן גם את הדיווח המלא של ממצאיו בשטח
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 15
 
 
 
 
 
מדברים על פייסבוק ב- פייסבוק
מה עושות הרשתות החברתיות לדמוקרטיה ולתקשורת בישראל? רב שיח ביוזמת הקרן החדשה לישראל ועמותת פרטיות ישראל - עם גיא רולניק, תהילה שוורץ אלטשולר, טל שניידר, נעמה מטרסו * צפו כאן
10:31 (12/11/20) מועצת העיתונות
תגובות: 0   צפיות: 0
 
 
 
 
מסר למועצת העיתונות במהלך מפגש בדלית אל כרמל: "מרגישים תחושה קשה של נבגדות"
חברי מועצת העיתונות ובראשם הנשיאה, השופטת בדימוס דליה דורנר ומנכ"ל המועצה מוטי רוזנבלום, שמעו דברים אלה וכאובים אף יותר, במפגש עם חברי מועצת דלית אל כרמל, בראשות רפיק חלבי * שיח הזדהות בעקבות חוק הלאום * השופטת דורנר: "המועצה אינה גוף פוליטי – זהו ביקור של סולידריות"
תגובות: 0   צפיות: 81
 
עוד סאטירה כזאת – ואבדנו
מועצת העיתונות והתקשורת מביעה זעזוע ומחאה בעקבות הדימוי שבו בחר להשתמש העיתונאי ינון מגל, בעת שיחה עם בן כספית, בתכניתם בתחנת הרדיו 103fm, כאשר עסק בתגובה אפשרית למבקריו של ראש הממשלה בתקשורת. לא נחזור על הניסוח המלא, כולל חיקוי קול צרורות תת-מקלע, רימונים ואף פיצוץ - שנבחרו להמחשת דרך נוספת להשתקת הביקורת על בנימין נתניהו. נסתפק בהבעת תקווה כי במציאות של משבר ממשלי, כלכלי ובריאותי חסר תקדים ובצומת מסוכן של מתחים גוברים ושסע חברתי, שבו די בניצוץ כדי להצית תבערה ואפילו קטלנית – לא תהיה חזרה על דימויים כאלה – גם לא כ"סאטירה -"כפי שהבהיר אחר כך מגל בסוג של התנצלות.
תגובות: 0   צפיות: 38
 
לא זרוע תעמולה * לא "שמאל אנרכיסטי" - רק תקשורת שמעזה לבקר וזה (עדיין) מותר
מועצת העיתונות והתקשורת בישראל מוחה בחריפות על מתקפה נוספת של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נגד התקשורת העצמאית בישראל כאשר הוא – או מי מטעמו-מדמה בפוסט בערוץ ראש הממשלה בפייסבוק את ערוץ 12 "לזרוע תעמולה חסרת בושה של השמאל האנרכיסטי" שמטרתו "להפיל את ממשלת הימין והעומד בראשה".
תגובות: 0   צפיות: 17
 
 
בעקבות שידור כתבת תחקיר בנושא תעודת כשרות בעסקים, במסעדות ובמשחטות במסגרת התכנית "שטח הפקר"
 
 
מועצת העיתונות בישראל: ליבוי השנאה לתקשורת מצד ראש ממשלה - מצער ומעורר חששות כבדים
מועצת העיתונות מביעה צער נוכח התקפתו החוזרת של ראש הממשלה על התקשורת וליבוי השנאה כלפיה* מצער מאד ואף מעורר חששות כבדים, להקשיב לראש ממשלה בישראל כשהוא שב ותוקף את התקשורת ומפנה אליה טינת המונים * אין דמוקרטיה של אמת ללא תקשורת חופשית. סימונה כיעד לתקיפה פעם אחר פעם, הוא תמצית הבוז לדמוקרטיה ולזכות להביע כל דעה, גם ביקורת ואפילו על העומד ליד ההגה. מועצת העיתונות מביעה את תקוותה שבחודש הסליחות שבפתחו עומד הציבור הישראלי, ימנע ראש הממשלה מסגנון זה.
תגובות: 0   צפיות: 30
 
מועצת העיתונות מגנה הפרדה בין עיתונאים ועיתונאיות במהלך סיקור אירועים
צוות התגובות של מועצת העיתונות פרסם הודעת גינוי להפרדה בין העיתונאים והעיתונאיות במהלך סיקור ביקורו של סגן נשיא ארה"ב בכותל בירושלים, שפגעה ביכולתן של העיתונאיות לסקר את הביקור.מועצת העיתונות בישראל תובעת מכל גוף המתאם סיקור עיתונאי לאירועים תקשורתיים, כמו גם מלשכת העיתונות הממשלתית, לקבוע מיקום אחיד וזהה לעיתונאיות ולעיתונאים לצלמים ולצלמות, המגיעים לשטח לצורך ביצוע שליחותם העיתונאית * בכל תרחיש ומקום – לא תתאפשר במהלך התיעוד העדפה ו/או שוני במיקום התצפית על בסיס מגדר * אם נוהל המקום מחייב דיווח מרחוק - הוא יחול על גברים ונשים גם יחד.
תגובות: 0   צפיות: 14
 
מועצת העיתונות בישראל: "יש להגן על זכות התקשורת להגיע לאזורי מתיחות בירושלים ובכל מקום בארץ ולסקר מקרוב את הנעשה ועל המשטרה לגלות לכך הבנה"
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר וצוות התגובות של המועצה, הביעו מחאה חריפה על הצרת צעדים של עיתונאים בשטחי סיקור בירושלים. המועצה מדגישה כי גם באזורי מתיחות גוברת, שמורה לתקשורת זכות לנגישות ומוטלת עליה חובה להגיע אל זירת ההתרחשות כדי לדווח נאמנה ומקרוב.
תגובות: 0   צפיות: 238
 
"אלה ימים קשים לדמוקרטיה ולחופש העיתונות בישראל"
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
תגובות: 0   צפיות: 80
 
בבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות בשבתו כערכאת ערעור. המערערים: המתלוננת גב' בתיה כרמון, והנילונים מר אמיר אורן ועיתון "הארץ", באמצעות ב"כ עו"ד מיבי מוזר ועו"ד שירה בריק–חיימוביץ. נוכחים: חברי בית הדין: עו"ד יורם סמואל – יו"ר, מר מעוזיה סגל, עו"ד משה רונן, מר אורי בינדר, מר אמנון נדב. המתלוננת/מערערת: גב' בתיה כרמון. הנילונים/מערערים: מר אמיר אורן וב"כ עו"ד תמיר גליק.

12.5.08 תיק: 45/2005 בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות בפני: עו"ד משה קפלנסקי - אב"ד גב' אלינוער רבין - חב"ד מר חגי קרן צבי - חב"ד המתלוננת: גב' בתיה כרמון - נ ג ד - הנילונים: עיתון "הארץ" מר אמיר אורן ע"י ב"כ עו"ד שירה בריק פסק הדין פתח דבר: עסקינן בכתבה שפורסמה ב- 21.10.2005 בעיתון ה"ארץ" פרי עטו של העיתונאי אמיר אורן (להלן: "אורן" ו/או "הנילון") שכותרתה הראשית "פתקה צהובה אחת עוקפת את כל הטכנולוגיות של דיסקין", וכותרתה המשנית תככים ויצרים בשירות המדינה, בריתות ונקמות, אי- סדרים ופרצות בטחוניות מתגלים במשפט הדיבה של בתיה כרמון נגד "ידיעות אחרונות"". הכתבה עוסקת בחשד על קשרים בלתי כשרים בניפוק אשרות לישראל בין בתיה כרמון (להלן: "המלינה" ו/או "כרמון") הממונה על אשרות עובדים זרים במשרד הפנים לבין זוהייר חמדן, מי שביקש את האשרות למען אחרים (להלן: "חמדן"). בכתבה צוין כי מבקשי האשרה הגישו פתקה צהובה כתובה בערבית ומוטבעת חותמת משרד הפנים וחתימה שזוהתה כחתימת כרמון. הכתבה משתרעת על 2 עמודים ובמרכזה 2 צילומים האחד- ראש השב"כ יובל דיסקין והשניה של המלינה. תחת צילום ראש השב"כ הכיתובית- "דיסקין- מחט בערימת מחט" בעוד תחת צילום המלינה כיתובית "כרמון. היא אדם יקר" (להלן: "הכתבה"). במועד הפרסום התנהלה התדיינות משפטית בין כרמון לבין ידיעות אחרונות והעיתונאים מיכל גרייבסקי ומרדכי גילת בעילה של עבירה על חוק איסור לשון הרע בת.א (שלום ירושלים) 3438/03 בתיה כרמון נגד "ידיעות אחרונות" ואח' תק- של 2008 (2) (להלן: "תביעת הדיבה"). מהכותרות- הראשית והמשנית- עולה לכאורה כי אי סדרים ופרצות ביטחוניות מתגלים במשפט הדיבה. קדמה לכתבה כתבה של צבי הראל מ- 24.6.2005 בעיתון הארץ על תביעת הדיבה תוך הבאת פרטים מתצהירים שהוגשו במשפט (להלן: "כתבת הראל"). לאחר פרסום כתבת הראל פנתה כרמון, הן בכתב והן בטלפון, לעורך עיתון הארץ על מנת להעמיד את הדברים על דיוקם, ברם לא נענתה. בתלונה הלינה כרמון על נקיטת עמדה בעיצומו של הליך משפטי וזאת ללא בדיקת העובדות לאישורן, וכטענתה מכתביה אף לא נענו. עיקרי התלונה: מלשון הכתבה ניתן להסיק שכרמון סיכנה את בטחון המדינה באופן העלול לאפשר כניסת גורמים עוינים לארץ. בכתבה מוצגת כאחרונת המושחתות והמסכנת את בטחון המדינה תמורת בצע כסף. סיכום אורן כתבתו: "ב-10,000 דולר, מחיר מבצע, עלול אל קאעדה או אירגון עוין אחר לקבל חוליה שלמה בישראל, עם דרכונים מוחתמים באשרות כדין, בדרך לפיגוע קטלני בעורף". בניגוד לעיתונאי הראל, אשר בזמן כתיבת הכתבה, היו בפניו רק התצהירים מתביעת הדיבה. הרי שבפני אורן, בעת כתיבת הכתבה עמדו עתה תמלילי העדויות מתביעת הדיבה אשר הושמעו לאחר פרסום כתבתו של הראל. פרסום כתבה שכזו ללא פניה לקבלת תגובה בגדר מעשה חמור ועל אחת כמה וכמה כשמדובר במי שהקדישה ימים ולילות לסתימת פרצות ביטחוניות. נוכח קשר חברי בין הנתבעים במשפט הדיבה לבין אורן הצריך לדידה בדיקה מדוקדקת בטרם פרסום הכתבה. טענת כרמון, שלא הייתה מיוצגת על ידי עורך דין, כי הנילונים הפרו שורה של סעיפים בתקנון האתיקה המקצועית של העיתונות (להלן: "התקנון") ברם לענייננו נתמקד ברלוונטי ביניהם סעיף 8 שלשונו כהאי לישנא: פגיעה בשם הטוב- "לא יפרסמו עיתון ועיתונאי ללא הסכמתו של אדם דבר הנוגע לפרטיותו או לשמו הטוב והעלול לפגוע בו, אלא אם קיים עניין ציבורי בפרסום ובמידה הראויה. פרסום דבר כאמור מצריך ברגיל בירור מוקדם עם הנוגע בדבר ופרסום הוגן של תגובתו". עיקרי תשובת הנילונים: המדובר ב"פרסום מותר" ואינו מחייב פנייה לקבלת תגובה. הכתבה מהווה דין וחשבון אמיתי על דברים שנאמרו מפי עדים בדיון פומבי שהתקיים בבהמ"ש. כרמון איננה נושא המאמר. העדויות אומנם נשמעו אגב תביעת הדיבה אך הכתבה לא עסקה בה, אלא בנושא החשש מנוהלי סיכול טרור בשב"כ שאינם מספקים ובחשש לפרצה ביטחונית אפשרית. בכתבה לא הובאה גירסה באשר לדרך בה השיגו מבקשי אשרות את הפתקה הצהובה עם חותמת משרד הפנים ולא יוחסו למלינה מעשים פסולים. לכל היותר ניתן להבין מהמאמר כי מישהו "סיפסר" בפתקים בחתימת כרמון, אך זאת ללא יחוס כוונה או אפילו ידיעה לכרמון. בסעיף 8 לתקנון- הוספה המילה ברגיל ולא בכדי. כתבה המדווחת על הליכים משפטיים איננה כתבה "רגילה" המחייבת "ברגיל" תגובה. לכן המלינה לא עמדה בנטל להוכיח כי המקרה נכנס לגדריו של הסעיף. הליכים משפטיים פומביים מדווחים ב"שידורים חיים" בכלי תקשורת אלקטרוניים, עדויות מדווחות ממסדרונות בהמ"ש, דיווחים מחוץ לאולמות המשפט נמסרים לציבור בזמן אמת ולכן היקנה החוק הגנה מוחלטת הנוגעת לדיווח על הליך משפטי, ומכאן נקבע בתקנון החרגת בקשת תגובה מקום שהכתבה אינה כתבה "רגילה" המחייבת בירור מוקדם. דיון: השאלה העומדת לדיון, האם המקרה נכנס לגדריו של סעיף 8 לתקנון ואם לא, האם חייב את הנילונים בפנייה לקבלת תגובה. פירוש הסעיף ככל שהמדובר בכתבה עיתונאית רגילה הרי שיש לפנות לאותו גורם נשוא הכתבה ואשר נושא הכתבה נוגע לפרטיותו ולקבל ממנו תגובה. על פרשנות זו מסכימים הצדדים. כן, אין חולק כי לא ניתנה למלינה הזכות להגיב. במרכז הכתבה 2 צילומים- של ראש השב"כ והמלינה. אף אם רצה לשמור, אורן, על ביטחון המדינה וגם אם כל ששאף לעשות היה לאותת לגורמים שונים במערכת הביטחון על הסכנה שנחשפה, יש בהטבעת צילומה של כרמון, בעיקר לאור גודלו של הצילום, מיקומו ביחס לכתבה ומידותיו, תחושה צורמת. אם המטרה שעמדה לנגד עיניו של אורן היא ביטחונית אזי פרסום צילומו של דיסקין מובן, שכן, שמו, דמותו, ותפקידו כראש השב"כ מאופיינים עם נושא הביטחון ובעלי זיקה הגיונית למטרה אותה הציב, כדבריו, הנילון. מעבר לנדרש נדגיש כי כרמון זכתה במשפט הדיבה, ועל אף שפסה"ד אינו חלוט מחמת שהוגש עליו ערעור לבהמ"ש המחוזי בי-ם אין להתעלם מממצאיו הקובעים כי דברי דיבה הוצאו כנגדה ושמה הוכפש. החלטה טעמי הביטחון כשהם לכשעצמם ובמיוחד חשיבותם, לא מצדיקים כי תמונתה תובא במסגרת הכותרות ותוכן הכתבה. התלונה נמצאה מוצדקת בעיקרה. מחד ניתן לראות כי אכן המדובר בכתבה אשר עיקר תכליתה דיווח על הליכים משפטיים במעטפת דאגה ביטחונית ומעין התרעה לציבור. הכתבה שזורה הערות המהוות אמירות פוגעניות על תפקודה המקצועי ואופייה של המלינה. הכותרות, הצילומים, הכתוביות ותוכן הכתבה לא יכולים להותיר הקורא שלא תחת המסקנה כי בפעולותיה המלינה פגעה בביטחון המדינה. על אורן היה לערוך בירור מוקדם ולקבל את תגובתה של כרמון בטרם הפרסום ולהביאה בכתבה ומשלא נתבקשה תגובת המלינה יש בכך משום הפרה של סעיף 8 לתקנון האתיקה המקצועית ולפיכך אנו מטילים על הנילונים עונש של אזהרה בהתאם לסעיף 50 לתקנון. בנוסף, ובהתאם לסעיף 51א' לתקנון מועצת העיתונות בישראל אנו מורים על פרסום החלטת בית הדין בעיתון הנוגע לענין, בהקדם האפשרי ובהבלטה הראויה, כאשר הנוסח יהיה כדלקמן: "ב- 21.10.2005 פורסמה כתבה שכותרתה "פתקה צהובה אחת עוקפת את כל הטכנולוגיות של דיסקין". בית הדין קבע כי טרם הפירסום לא נערך בירור מוקדם ולא נתקבלה תגובת המלינה ולאור זאת הוטל על העתונאי אמיר אורן ועתון הארץ עונש של אזהרה". לא יינתן להחלטה פרסום לפני עבור תקופת הערעור, ואם הוגש ערעור – עד למתן החלטה בערעור. עפ"י סעיף 52ב' זכות הערעור היא תוך 10 ימים מיום שהודעה ההחלטה ע"י בית הדין. ניתן ביום 7.9.2008. _______________ ________________ ________________ משה קפלנסקי, עו"ד הגב' אלינוער רבין מר חגי קרן- צבי אב"ד חברת בית הדין חבר בית הדין בבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות בשבתו כערכאת ערעור תלונת בתיה כרמון נגד אמיר אורן ועיתון "הארץ" המערערים: המתלוננת: גב' בתיה כרמון הנילונים: מר אמיר אורן ועיתון "הארץ", באמצעות ב"כ עו"ד מיבי מוזר ועו"ד שירה בריק-חיימוביץ נוכחים: חברי בית הדין: עו"ד יורם סמואל – יו"ר מר מעוזיה סגל עו"ד משה רונן מר אורי בינדר מר אמנון נדב המתלוננת/מערערת: גב' בתיה כרמון הנילונים/מערערים: מר אמיר אורן וב"כ עו"ד תמיר גליק ה ח ל ט ה בדיון שהתקיים ביום 27 בדצמבר 2009, הושגה בין הגב' בתיה כרמון לבין עיתון "הארץ" והכתב אמיר אורן, ההסכמה הבאה: 1. ההחלטה של הערכאה הראשונה – מבוטלת. 2. עיתון "הארץ" יפרסם בהקדם את הידיעה הבאה: "בגליון "הארץ" מיום 21.10.05 פורסמה כתבה שכותרתה "פתקה צהובה אחת עוקפת את כל הטכנולוגיות של דיסקין". בית הדין לערעורים של מועצת העיתונות קבע כי טרם הפרסום לא נתבקשה תגובת המתלוננת בתיה כרמון למרות שהיה על העיתונאי אמיר אורן ועל עיתון "הארץ" לקבל את תגובתה" בית הדין לערעורים נתן להסכמה דלעיל תוקף של החלטה. ניתן ביום 27.12.09 עו"ד יורם סמואל – יו"ר מר מעוזיה סגל – חבר עו"ד משה רון – חבר