יום א', טז’ באדר תשפ”א
הרשת החברתית, עיתונות והמחוקק: תמונת מצב בינלאומית
EJN - ETHICAL JOURNALISM NETWORK -צפו כאן בדיון המנסה למצוא את האיזון בין הרשת הפרוצה, העיתונות הנאמנה לאתיקה - וסוגיית מגבלות על חופש הדיבור * ועוד: עיתונות אתית - קואליציה של עיתונאים, עורכים ואקדמיה - בדיון על התרבות בחדר המערכת והשפעתה על התוצר
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 9
 
 
נשיאות מועצת העיתונות שבה ואישרה את צירוף אגודת העיתונאים בתל אביב לשורותיה * צוות מוסכם יביא מסקנות באשר להיקף הייצוג
בקרוב: בחירת ההנהגה הבאה של המועצה לאחר ההודעה על פרישת הנשיאה והמנכ"ל * בצילום מס. 1 למעלה מימין באלבום הצילומים הנעים: רגעים בישיבת "זום" בפברואר אותה ניהלה מ"מ הנשיאה ארנה לין
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 7
 
 
תקשורת בימי הקורונה: המאבק בנגיף פוגע גם בסיקור העיתונאי
מהחרמת ציוד, ניתוב תקציבים לערוצים ששואלים פחות ועד מאסר עיתונאים באשמת "זריעת בהלה" * דיווח על עיתונות אירופית בימי הקורונה בדיון זום של מכון העיתונות הבינלאומי בוינה * צילום של המכון * ראו כאן גם את הדיווח המלא של ממצאיו בשטח
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 51
 
 
 
 
 
 
מדברים על פייסבוק ב- פייסבוק
מה עושות הרשתות החברתיות לדמוקרטיה ולתקשורת בישראל? רב שיח ביוזמת הקרן החדשה לישראל ועמותת פרטיות ישראל - עם גיא רולניק, תהילה שוורץ אלטשולר, טל שניידר, נעמה מטרסו * צפו כאן
10:31 (12/11/20) מועצת העיתונות
תגובות: 0   צפיות: 0
 
 
מסר למועצת העיתונות במהלך מפגש בדלית אל כרמל: "מרגישים תחושה קשה של נבגדות"
חברי מועצת העיתונות ובראשם הנשיאה, השופטת בדימוס דליה דורנר ומנכ"ל המועצה מוטי רוזנבלום, שמעו דברים אלה וכאובים אף יותר, במפגש עם חברי מועצת דלית אל כרמל, בראשות רפיק חלבי * שיח הזדהות בעקבות חוק הלאום * השופטת דורנר: "המועצה אינה גוף פוליטי – זהו ביקור של סולידריות"
תגובות: 0   צפיות: 81
 
עוד סאטירה כזאת – ואבדנו
מועצת העיתונות והתקשורת מביעה זעזוע ומחאה בעקבות הדימוי שבו בחר להשתמש העיתונאי ינון מגל, בעת שיחה עם בן כספית, בתכניתם בתחנת הרדיו 103fm, כאשר עסק בתגובה אפשרית למבקריו של ראש הממשלה בתקשורת. לא נחזור על הניסוח המלא, כולל חיקוי קול צרורות תת-מקלע, רימונים ואף פיצוץ - שנבחרו להמחשת דרך נוספת להשתקת הביקורת על בנימין נתניהו. נסתפק בהבעת תקווה כי במציאות של משבר ממשלי, כלכלי ובריאותי חסר תקדים ובצומת מסוכן של מתחים גוברים ושסע חברתי, שבו די בניצוץ כדי להצית תבערה ואפילו קטלנית – לא תהיה חזרה על דימויים כאלה – גם לא כ"סאטירה -"כפי שהבהיר אחר כך מגל בסוג של התנצלות.
תגובות: 0   צפיות: 39
 
לא זרוע תעמולה * לא "שמאל אנרכיסטי" - רק תקשורת שמעזה לבקר וזה (עדיין) מותר
מועצת העיתונות והתקשורת בישראל מוחה בחריפות על מתקפה נוספת של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נגד התקשורת העצמאית בישראל כאשר הוא – או מי מטעמו-מדמה בפוסט בערוץ ראש הממשלה בפייסבוק את ערוץ 12 "לזרוע תעמולה חסרת בושה של השמאל האנרכיסטי" שמטרתו "להפיל את ממשלת הימין והעומד בראשה".
תגובות: 0   צפיות: 20
 
 
בעקבות שידור כתבת תחקיר בנושא תעודת כשרות בעסקים, במסעדות ובמשחטות במסגרת התכנית "שטח הפקר"
 
 
מועצת העיתונות בישראל: ליבוי השנאה לתקשורת מצד ראש ממשלה - מצער ומעורר חששות כבדים
מועצת העיתונות מביעה צער נוכח התקפתו החוזרת של ראש הממשלה על התקשורת וליבוי השנאה כלפיה* מצער מאד ואף מעורר חששות כבדים, להקשיב לראש ממשלה בישראל כשהוא שב ותוקף את התקשורת ומפנה אליה טינת המונים * אין דמוקרטיה של אמת ללא תקשורת חופשית. סימונה כיעד לתקיפה פעם אחר פעם, הוא תמצית הבוז לדמוקרטיה ולזכות להביע כל דעה, גם ביקורת ואפילו על העומד ליד ההגה. מועצת העיתונות מביעה את תקוותה שבחודש הסליחות שבפתחו עומד הציבור הישראלי, ימנע ראש הממשלה מסגנון זה.
תגובות: 0   צפיות: 31
 
"אלה ימים קשים לדמוקרטיה ולחופש העיתונות בישראל"
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
תגובות: 0   צפיות: 80
 
נוכחים: השופטת (בדימוס) דליה דורנר עו"ד חיים שיבי גונן גינת אריק בכר סוהיל כארם עו"ד ארנה לין עמוס שוקן יוסי בר-מוחא פרופ' אהרון בן זאב בן דרור ימיני עו"ד מאיר בלייך הרב יובל ישרלו דב אלפון פרופ' יחיאל לימור ד"ר הדרה בר-מור שייקה קומורניק רימון לוימוזמן: עו"ד גיא גורצקי, מנכ"ל פארמה ישראל
13:25 (22/12/09) אריק בכר

על סדר היום: פגישה עם נציגי "פארמה" – ארגון חברות התרופות חרם מודעות הידוק נוהל פרסום מהיר של החלטות בתי הדין לאתיקה ש’ בדימוס דורנר: אפשר להתחיל, יש דבר מעניין, מהבוקר הדבר הזה אנחנו יש לנו בעיה שמעלה ומועלית בפנינו לא פעם, את הנושא יציג אריק בכר, גיא גורצקי: שמי גיא גורצקי אני מנכ"ל עמותה של איגוד חברות התרופות בישראל, ובמסגרת הפעילות של העמותה אנחנו עוסקים בנושאים שונים במערכת הבריאות, של חיסונים כימיים, ותהליך עבודת סל הבריאות. זאת אומרת כל החלק התרופות שהן בסל הבריאות. ייחודה של הוועדה הציבורית הזאת היא בעצם הנושא שבאתי להציג לפניכם היום, בהקשר של הפרסום או העבודה של עצם התהליך ודעו לכם המדינה מקצה לשמחתנו בשנים האחרונות, לשנה יש לנו השנה סכום מאוד מכובד של 415 מיליון שקלים תקציב להכנסת תרופות חדשות לסל שירותי הבריאות. אם אני כמובן נציג הציבור, התהליך הזה הוא תהליך ראוי ויש בו אנשים ראויים, אני לא אעלה בפני הפורום הנכבד את המחלוקת לגבי ההתנהלות של התהליך, אלא נתמקד בתהליך, בחלק שמשרד הבריאות מקבל את הבקשות מחברת תרופות, אפילו אדם פרטי שמעוניין שמדינת ישראל תשתתף בעלות של התרופה שלו, תרופה מכל סוג כזה או אחר, אני אגיד רק בדרך כלל תרופות חיוניות יותר, תרופות שהן ככה מענה למחלות או בעיות אחרות שאין להם מענה באותה העת, התרופה הזאת מוגשת בהליך, בטפסים ונהלים שכלולים במשרד הבריאות. זה עובר איזה שהוא סינון אצל גוף הראשוני במשרד הבריאות ולבסוף מאוגדת לאחר תהליך פנימי שגם מעורבות בו קופות החולים, מאוגדת באיזו שהיא הגשה מסודרת, איזה שהוא ספר שסוקר את התרופות המועדפות, לפי עמדת משרד הבריאות ובעצם וועדה ציבורית תפקידה לשקול כיצד לחלק את התקציב שמקציבה הממשלה, אותם 415 מיליון שקלים לתרופות שבפניהם. עכשיו, העבודה שנעשית היא עבודה מאוד, מאוד חשובה היא גם עבודה קשה, מורכבת, הרבה למעט, מעט להרבה, טיפולי שיניים לכולם מול הצלת חיים למעטים, כל השאלות האלה הן שאלות קרדינאליות וחשובות. אנחנו, אני חושב שהוועדה עושה את עבודתה נאמנה, וחבריה הינם גוף רגיש, ויש עליו לחץ ציבורי מובן, אבל אנחנו חושבים שהוועדה בסוף היום עוסקת באחד מהנושאים החשובים על סדר העם הציבורי, מה שכן היא צריכה להיות פתוחה לציבור. לא רק שהיא לא פתוחה לציבור, אלא הליך איך הוא משתפר במהלך השנים באיטיות רבה,גם אחר כך היא לא קופצת, גם היום פרוטוקול של הוועדה שיצא אחרי מספר חודשים לא מביא דברים בשם אומרם. דהיינו,כתוב דובר נקודותיים, אין שמות חברי הוועדה, לא יודע מה עמדתו של כל חבר. יש להם פתרונות, אולי לבוא אליכם הייתה כתבתו של רן רזניק מהארץ שכתב 'כתבי הבריאות מורשים להיכנס לוועדת סל התרופות, עשו זאת רק לאחר שהתחייבו שלא לפרסם את דיוני הוועדה בזמן אמת ושלא לפרסם ציטוטים בשם אומרם, ההסכמה של העיתונאים בתנאים אלה משרתת את משרד הבריאות שמפגין שקיפות ופתיחות שהם יותר מופע משקיפות אמת, הסכמה הזאת מעקרת את העבודה העיתונאית ומצמצמת את האפשרות לסקר באופן ביקורתי שאלות ובעיות רציניות שעולות בהחלטות הוועדה. שוב אני אומר, בכל ההגינות, ניתן לומר שבמהלך השנים האחרונות מדובר באיזה שהוא תהליך שיפור, ש’ בדימוס דורנר: לאור הפעילות רגע, אותה וועדה בראשה הייתה תגובה פנימית, גיא גורצקי: אכן. זה לא תחושתנו, אולם המודל שהציגה וועדה רפואית של דיון פתוח וכו', הוא המודל שלטעמנו הוא המודל הנכון. כאשר לא נשכח שהוועדה הציבורית של משרד הבריאות בסך הכל מחלקת לכם את המודל בשנים האלה. ש’ בדימוס דורנר: אני שואלת אתכם מהו התהליך, גיא גורצקי: יש, בכל מקום שבו השמש לא זורחת אז היא זורחת במקום אחר בעולם, אבל במקום שאין תאורה חזקה, אז אור היום לא משקף עדיין את התהליכים, אז זה פותח פתח לכל מיני הסדרים ועסקאות. איך אמר לי אחד העיתונאים שדיברתי איתו על ענפי הבריאות אמר גם, לא רק זה שהרבה מהעסקאות נרקמות בחוץ. זה לא תהליך ראוי, מדובר בדיני נפשות ,יש לנו כמובן עוד, ש’ בדימוס דורנר: שהכל סגור? אין חלקים שהם נותנים? גיא גורצקי: לא, לציבור בכלל לא, גם העיתונאים לא מורשים לשבת בכל הישיבות ולגבי הישיבה שלהם בישיבות עד אז באמת איך זה מתבצע. אתה בעצם מחויב, אתה מתחייב בפני הוועדה שאתה תגביל את עצמך בצורה כזאת או אחרת. נדמה לי שזה לא ראוי, מה עוד שברמת ההדלפות וכו', וכו', הדברים מבוצעים בצורה כזאת ואז זה יוצר מצב בעייתי. ניתן להגיד שמישהו שיש לו קשרים, שהוא מעוניין מאוד בלימוד הנושא יהיה לו יותר קל להגיע לזה, אולי אפילו הוא יוכל להגיע לזה אולי אפילו יוכל להגיע לזה. הוא ידבר עם כולם, ישאל את כולם, יתחקר, יקבל חומרים, מה עוד שלמרות שזה נוגע לו אולי באותה מידה אפילו יותר, אולי באותה עת יש לו עניין בנקודה מסוימת בעצם לא להיות, מר י. בר מוחא: יש לי שאלה, בכל זאת, זה נוגע גם למכשור רפואי, יש מכשור רפואי? גיא גורצקי: אנחנו כבר, מר י. בר מוחא: יש חברות של תרופות גם כן בתוך החברה? גיא גורצקי: החברות שלנו הן חברות התרופות הגדולות בעולם, יש להם גם מוצרים מהסוג הזה. מר י. בר מוחא: רק לא כולל טבע. גיא גורצקי: אנחנו בעיקר מייצרים תרופות. מר י. בר מוחא: זה לא כולל טבע. גיא גורצקי: לא. מר י. בר מוחא: לא. לא. אבל אני אומר שוב, אתם מייצגים כאן חברות שבעצם גם חברות שבעצם יש להם שימוש במכשור רפואי, גיא גורצקי: זה רק, זאת אומרת זה אגב אורחא. העיסוק העיקרי של החברה הוא ייצור תרופות מקור. זה ככה כל התרופות. י. בר מוחא: אוקי, עכשיו כאן נשאר, אתם הדאגה שלכם לציבור, היא נשמעת לי, מה שקורה הדאגה לציבור משום מה לא קלה במיוחד ואני אגיד לך תכף מדוע. יש מכשור רפואי שמחזירים אותו לבתי החולים או לקופות החולים, לא ראיתי, למרות שזה פוגע בעצם בחברה או באלה שמייבאים שהשימוש הוא חד פעמי, שכתוב על המוצר מוצר חד פעמי ובתי החולים עושים בו שימוש רב פעמי בניגוד להוראות שעל המוצר עצמו. לא ראיתי את ארגון החברות יוצא להגנה או לבוא ולומר אכן יש תופעה כזו שפוגעת בציבור הרחב. אתה יודע מה, יש פה איזו שהיא נימה אישית כתבה שכתבתי בעיתון, עיתון הארץ, מחזור בלונים לצינתור לב, זה היה בסביבות 98' ומחזרו בכל בתי החולים בארץ את הבלון לצינתור לב לכן אב הדרך ימשיך ממשיך, אמנם במחזור פחות במספר מחזורים, פחות יותר בעצם ממה שהיה, הוקמה וועדה, לא ראיתי את החברות באות וזועקות חמס, למה? כי הם לא רצו להסתכסך עם בתי החולים שקונות מהם את המוצר, או אלה שמשווקות את המוצר בקופת החולים או בתי חולים, לא משנה מה. היום אתם פשוט מתעללים שאתם דואגים לציבור הרחב. דאגה לציבור הרחב אני לא רואה פה. הרב י. שרלו: אני רוצה להמשיך את הדברים, אני קודם כל למען הגילוי ההקשר אני חבר הוועדה, אוקי? אני רוצה לומר כמה דברים ראשית הפנייה הזאת היא לא בידיים נקיות. לא בידיים נקיות כמו שנקבע פה, כמו שנאמר פה, לא נעשית בידיים נקיות יש פה, אני מוכן להביע כנציג ציבור בוועדה, שחברות הפארמה יחלקו את כל המידע האמיתי שיש להם ואז הוועדה תיקח את כל המידע האמיתי שיש לה, אני אומר את זה על סף, יש לי תחושה, לא תחושה, ידיעה של התחברות בטענה הזאת כי מוצגים לי טענות אחרות לחלוטין. עכשיו נתחיל לטפל בענייני , גם אם זה לא היה ככה. צריך לזכור שאני מדבר כרגע נציגי הציבור בוועדה, זה לא כמו מצב כמו בכנסת , אנחנו זקוקים כדי לייצג את האינטרסים האמיתיים של הציבור בסוג מסוים שלחופש ביטוי, אנחנו זקוקים לזה, הועדה לא מאפשרת חופש ביטוי אם לא יהיה אפשר להביע את העמדות שלך כפי שהם באמת. עכשיו, אני לא עומד במקום הציבור, מר ע. שוקן: למה זה ככה? למה זה ככה? הרב י. שרלו: אני רוצה להסביר את העמדה. אני אסביר. למה? בשל העובדה שאתה עוסק פה בדיני נפשות קבוצות חולים, ריבוי אינטרסים עצום ואתה עוסק בדיני נפשות. עכשיו לומר בדיני נפשות על תרופה יתומה ששלושה ילדים אתה לא, שההכרעה תהיה על שלושה ילדים שהם ימותו שאתה מחליט שהם ימותו. אוקי? בגלל שאתה את התרופה הזאת לא עושה להם, ומעביר את התרופה למקום אחר זה בהחלט ראוי שיהיה דיון ציבורי. אבל, ולכן העיתונאים נמצאים שם ולכן הגילוי יוצא החוצה ולכן הוא הופך לדיון ציבורי, אבל בשביל היכולת שלנו להביע את עמדתנו באמת אנחנו, עכשיו צריך לזכור שיש הבדל גדול שאנחנו לא נבחרי ציבור. במובן הזה אם היינו עומדים לבחירות כמו בכנסת, אז אני מתנגד להצבעות חשאיות, אני חושב שנציגי ציבור צריכים לחשוף הכל. זאת אומרת נבחרי ציבור. אני לא נבחר ציבור. אני למעשה בסל הבריאות של 2008 מתנדב ציבור ,למען הגילוי הנאות של הדבר הזה. זאת אומרת אני יושב שמה זקוק לחירות כדי להביע את עמדתי הפילוסופית, תחת לחצים של דיני נפשות שממש אני מעריך שאם ישבו שם עיתונאים הנזק שיגרם לדיון הציבורי, ישבו שם עיתונאים מציטוט ישיר, אני בעד מאוד שהכל יהיה בגלוי. ש’ בדימוס דורנר: אבל בלי שמות. הרב י. שרלו: אבל בלי שמות. ואני חושב שהשינוי של ה, כמו שאני מדבר עסקאות שנסגרות בחוץ, אני לא יודע מה אתה מדבר על עסקאות בחוץ. אני לא אמרתי שאין לי,לא שופט ולא נותן ,אבל אני לא יודע. אני רק יודע שעיתונאים דיווחו מישיבת הפתיחה ועד ישיבת הסיום, על שני לילות, שני הימים האחרונים שהם היו שמה, והכל יצא החוצה. למה לדון בשאלות האלה באמת. מר י. בר מוחא: אפשר? ש’ בדימוס דורנר: עוד מישהו רוצה להביע. מר י. בר מוחא: רק להוסיף משפט אחד. אני קודם כל מקבל את הטענה הזאת, הוועדה צריכה להיות שקופה אני פשוט אמרתי את מה שאמרתי קודם, אבל זה בשים לב למצב שבו הוועדה צריכה להיות שקופה וכל דיוני הוועדה צריכים לבוא ולהיות גלויים לגבי שמות, אוקי, אבל בסך הכל, הרב י. שרלו: על זה אנחנו מסכימים. מר י. בר מוחא: אבל אני פשוט דיברתי הקלילות של , מר ג. גינת: אתה חושב שזה בכלל רלבנטי אם יש אינטרס מולו? נניח שיש אינטרסים, מה עוד? עולה פה שאלה גם אם יש למישהו אינטרס שזה יתפרסם או לא יתפרסם זה בכלל לא רלבנטי. השאלה אם הדבר הזה לא ראוי לפרסום או ראוי, אם הוא צריך להתפרסם, אם שיקול הדעת של האנשים כן צריך להתפרסם או שלא להתפרסם. זה בכלל לא רלבנטי אם יש אינטרסים. שיהיו לכולם אינטרסים, זה בכלל לא רלבנטי. מר י. בר מוחא: אני מדבר על ההפניה שיש בה אינטרסים פה, אינטרסים פה. אנחנו צריכים לדון בזה. אנחנו צריכים לדון בזה שאכן דיוני הוועדה צריכים להיות חשופים לכל. זה הכל. מר ג. גינת: הרי זה המצב היום. אני שואל על ציטוט בשם אומרם. זאת השאלה שעומדת. ש’ בדימוס דורנר: יש עובדות , מאיר בלייך בבקשה. עו"ד מ. בלייך: אני חושב שהדיון כמועצת עיתונות צריך להיות בהיבט אחר. האם ראוי שעיתונאים יחתמו על כאלה הסכמים שמגבילים את עצמם לפרסום המידע. אנחנו לא דנים פה בוועדת התרופות האם דיוניה צריכים להיות שקופים או לא, זה לא התפקיד שלנו וגם אין לנו מעמד. אני חושב שיותר חשוב לדון האם עיתונאי צריך לחתום ולהסכים לכזה דבר שמטילים עליו, בלי לומר אף מילה. מר י. בר מוחא: זה נמצא כל הזמן. כל הזמן. מר ג. גינת: מי חותם? יש מישהו שחתם? מר י. בר מוחא: אז לא חתם. מבצע. לא חתם. עו"ד מ. בלייך: אלא אם כן אתם טועים ,ההסכמים האלו מעלימים מידע. אי מסירת מידע לציבור. זאת הטענה שלך? מר י. בר מוחא: בהחלט. מר ג. גינת: אני חושב שגם, מר ג. גורצקי: אני רוצה להבהיר ש, מדובר שהכל פתוח רק זה שזה ציטוט בשם אומרם. זה לא המצב. הרב י. שרלו: אתה לא ישבת שם. איך אתה אומר כזה דבר? מר ג. גורצקי: מה זאת אומרת? אני הציבור. הרב י. שרלו: אבל אתה, אתה לא ישבת שם, לא ראית שם, הכל נמצא, נמצאים כל הזמן, יושבים על הוריד כל הזמן רק להוציא בשם אומרם ,אני לא יודע מה אתה אומר. מר ג. גורצקי: זה גם עולה מתוך הדיווח של רן רסין. הרב י. שרלו: נכון. מר ג. גורצקי: איפה בעצם הבעיה. הרב י. שרלו: איפה הבעיה. מר ג. גורצקי: הבעיה היא הציטוט או הבעיה היא העלמת מידע. אם אתה מדבר על המידע, אז זה הניסיון, הרב י. שרלו: טוב. אני אשאל את השאלה אחרת. ש’ בדימוס דורנר: רק רגע. מר ג. גורצקי: סליחה. הרב י. שרלו: אם אתה מדבר על ניסיון לא רק המידע לעשות מניפולציות בעיתונאים, ובאמצעות זאת לעשות מניפולציה לציבור אז אני אלך איתך, רק לפני כמה ימים באירופה התקבלה ידיעה על הקונגרס אבל מה שעולה מתוך הכתבה שלא זאת הבעיה, ואני לכן לא מצליח לרדת לשורש הבעיה. מר ג. גורצקי: אז אני אחדד. לגבי הכנות ואני, מטבע הדברים, אני הצהרתי בהתחלה מייצג חברות תרופות שאחראיות, על רוב התרופות החדשות שנכנסו לסל, במובן הזה יש ניגוד אינטרסים, אבל לא צריך לשלול את זה. לגופו של עניין לא צריך לקחת את הדיון לאיזו שהיא פינה. שאגב אני חושב שזה לא מספיק נתונים מחמיא ומביך, אני חושב שהוועדה מתמודדת עם דברים מאוד, מאוד חשובים בהצלחה. אין לי שום טענות לגבי היכולת או חס וחלילה שום דבר לגבי ההרכב, אני בכלל לא חלוק גם לגבי הפרט הזה שכל אחד ייקח אחריות על מה שהוא אומר, מעבר לזה במהלך דיוני הוועדה זה זמן קריטי, אני רואה את עצמי, בציבור, חשוף, פתוח לכל אני חושש שצריך, לראות ללמוד גם את דיוני הוועדה, ואולי בצדק שלא בטוח שזה עניינה של מועצת העיתונות וברי לא יושב בוועדה, אבל אני רואה א' ו ב' שני עמודים וכו', ושזה היה נכון גם לוועדה עצמה שהדבר הזה היה פתוח ושקוף. אני חושב שזה היה מוריד לחצים לעתה לטענה המקובלת שכך אפשר ללחוץ על מישהו, אני חולק על זה אדוני שאתה זה לא נבחר ציבור, נציג ציבור בהתנדבות ואם זה לא, הרב י. שרלו: זה נבחר ציבור , מר ג. גורצקי: אני מתנדב למטרה ראויה מאוד, אבל בסוף היום אתה לא נציג הציבור שלי בוועדה? ולכן האחריות היא כלפי הציבור וגם כלפי התהליך פנימה. אנחנו באנו, באתי למועצת העיתונות מתוך העמדה הזאת שהוצגה בעיתון שאומרת מגבילים אותי, מגבילים אותי, אני רוצה לומר ככה, העיתונאים לא מקבלים את החומר שהוועדה מקבלת מראש. הם גם לא מקבלים עצמאית, אלא הם רק ניזונים ממה שנמצא על השולחן במהלך דיוני הוועדה. החומר הוא רב ומקצועי, אין הכנה מראש, אי אפשר להוציא חומרים, אי אפשר לצלם, אי אפשר להקליט, אלה הן התנגדות בעיות שעולות בפניכם, האם זה דיון ציבורי ראוי, אני לא בטוח שאתם, הרב י. שרלו: שאלה טכנית, האם כל התרופות שעולות לדיון מדי שנה מצויות על ידי חברים שכולם מעוגנים אצלכם ב, מר ג. גורצקי: לפי טבע. הרב י. שרלו: לא. לא. יש טכנולוגיות. מר ג. גורצקי: יש טכנולוגיות ,לפעמים גם משרד הבריאות אשם, הרב י. שרלו: יש החלטה שהפלות יהיו בחינם במקום עד גיל 18, עד גיל 19. זה גם חלק מתקציב סל הבריאות. ש’ בדימוס דורנר: אתם מפרסמים פרוטוקול? מר ג. גורצקי: כן. הרב י. שרלו: אבל הוא לא שווה. הוא לא שווה, זה פרוטוקול, באמת, הוא לא שווה. מר ג. גורצקי: לא. אני חייב לומר, שלא יהיו אי הבנות, אחרי מספר חודשים, שנה שעברה זה אחרי שנה יוצא תמליל בלי השמות של הדוברים, אף אחד, גם לא אומרים דובר א' או דובר ב', אלא זה רצף כזה עצום של מאות עמודים של התמליל של הוועדה. ש’ בדימוס דורנר: כן. הרב י. שרלו: מאחל לוועדה שהיא תתכנס בקרוב ,אני מקווה , גב' א. לין: מצד אחד אני יודעת על ועדת הסל מצד שני לי יש אינטרס לפחות ברור בפתיחות של העניין. לא חושבת שהנשיאות צריכה לדון בשאלה אם וועדת השר צריכה להיות פתוחה או סגורה, אני לא חושבת. אני כן חושבת שהשאלה האם יכולים לחתום הסכם כזה ואם חותמים הסכם כזה ומה המצב היא שאלה רלבנטית לנו. אני רוצה לשים את האצבע על מה שרן רזניק כותב הרי מה מעניין,שלא יפרסמו בזמן אמת ולא ציטוטים בשם אומרם. ממש אלה שני הדברים, לא בזמן אמת ולא ציטוטים בשם אומרם. אז בדיוק. אז זה החריג, אז זה בעיניי נראה חריג, מאוד קיצוני לחופש העיתונות. אתה צודק שאתה העלית את הנושא של העניינים הביטחוניים, אבל זה בדיוק העניין שיש צנזורה ביטחונית. הרב י. שרלו: זה לא תהליכים פוליטיים. גב' א. לין: לא. אז בסדר. ש’ בדימוס דורנר: זה לא נוח. מר י. לימור: הם לא יפתחו את זה. הם לא יפתחו ואחרי שבועיים יוציאו פרוטוקול, יוציאו הודעה, הרב י. שרלו: אז מה הרווחנו? מר י. לימור: אולי הועדה תחשוב אחרת הרב י. שרלו: אז מה הרווחנו? ש’ בדימוס דורנר: מה אתה אומר? עו"ד מ. בלייך: הדיון הסגור תורם להתנהגות מאוד מסוימת אצל אותם אנשים בוועדה שהם יפעלו לפי האינטרס של העיתונאים המסוימים שכותבים את הכתבה כדי לענות למחרת היום על ביקורת, אני לא כל כך בטוח, מר ב. דרור ימיני: שהם יחששו מפני המשפחות שלוחצות. עו"ד מ. בלייך: הדבר הזה שבו מדובר בדיני נפשות, אם יש יבדקו וימצאו שקיימת איזה שהיא בעיה, זה ראוי לכל אכיפה, אבל לא זה המצב ולא בזה עסקינן. אם הצנעה טובה לאינטרס הציבורי אז זה טוב לאינטרס העיתונאי כמובן זה מה שאומר, לא בטוח שאנחנו גם כעיתונאים לא צריכים להתייחס לזה. מר ב. דרור ימיני: האם זה יתרום לעבודה העיתונאית שלי ש-, ש’ בדימוס דורנר: עכשיו, אני לא יודעת, עו"ד שיבי: זמן האמת הוא בעייתי. עו"ד מ. בלייך: אני חושב שהדברים, המגבלות המסוימות שאף אחד לא חותם על הסכם ג'נטלמני, נכון? עו"ד שיבי: כן. גם אני לא יודע. עו"ד מ. בלייך: אין פה הסכם. יש הסכמים שכאילו בסדר, אין הסכם מושלם במקרה הזה. אני לא רואה אותו. ההסכם המושלם יותר שהם לא ייכנסו בכלל, אז מה הרווחנו. זאת אומרת אם יש הסדר ביניים כזה, הסכם ג'נטלמני, לא כל כך נורא. ממש לא, אני לא יודע, עכשיו כאילו לבוא ולדבר עם עיתונאי, אני לא יודע. אתם יודעים מה, אני מודה שאני לא בטוח, אני לא יודע, יכול להיות, יכול להיות שיתברר, מי שיעשה בדיקה יותר מקצועית בנושא האינטרס הציבורי הוא לאיזושהי פתיחות הדעת, אבל במבט לגמרי שטחי אני אומר כנראה שלא. כנראה שלא כנראה שהצנעה יפה מדי, והיא כנראה משרתת את האינטרס, בגלל זה אני אומר, בואו לא נתנפל על כל דבר בשם חופש העיתונות זה הכל. ש’ בדימוס דורנר: אני רוצה להתייחס לעניין נקודת מבט עיתונאית, גם אני, שוב, שישבתי באותה וועדה אלטרנטיבית, שהיא ניסתה בנושא הזה, אבל שמענו אותה, אנחנו כמובן תקפנו אותה, שמענו את תהליך המצטרפים, אנשים תקפו על הארגונים, אנחנו הרי תקפנו הכל, מהטענות שאני למדתי באו כתוצאה מכך יש בעיות בהחלטות, אז הם טענו. אנחנו פתחנו את זה לגמרי, ואז אני זוכרת שהייתה יותר בוועדה המקבילה, הם היו הרבה יותר פתוחים מאשר שנה אחרת, אבל לא כל שנה יש וועדה אלטרנטיבית. השאלה היא, ואנחנו מתעסקים רק בזה- האם המאמר הזה מחייב את הנשיאות לומר משהו, המאמר הזה שכותרתו היא פגיעה חמורה בחופש העיתונות, וזה דבר שאנחנו צריכים כנשיאות מועצת העיתונות לברר , עו"ד מ. בלייך: אני חושב שאנחנו צריכים להגיד תגובה, עו"ד שיבי: אני הייתי מציע להזמין את רן רזניק שיוסיף לנו מידע על מה שהוא כתב שם. ש’ בדימוס דורנר: רעיון מעולה. זה כולם מסכימים? עו"ד שיבי: כן. ש’ בדימוס דורנר: נהדר. איזה יופי. גב' א. לין: יש עוד וועדות, מבלי להיכנס לפרטים, שבאמת יכולות להיות פומביות, וקורים שם דברים מאוד רציניים, הרב י. שרלו: רק אם יש דקה רק להסביר את הדילמה כדי שכולם יבינו, יש תסמונת שכאשר הגוף לא מפרק אנזימים, הילד מתנפח ככה, מתנפח פנימה ומת, בייסורים איומים ונוראיים. יש שלושה חולים כאלה במדינת ישראל, התקציב לחולים האלה הוא ענק. הוא ענק. מה לעשות שאחד מהם הוא שכן שלי, אחד מהם הוא שכן שלי. עכשיו אני שואל איך אני צריך, עכשיו עמדתי הייתה מאוד מתנדנדת, באמת מתנדנדת, זה ממש כמו איזה גזר דין פר אקסלנס. איך אני יכול שיצטטו את הדברים שלי ויגידו מה אני חושב? אני שואל באמת. עו"ד שיבי: אם זה היה רק ראשי תיבות של הדוברים, אבל כל הפרוטוקול פתוח בזמן אמת, זה יהיה בסדר. הרב י. שרלו: כן. הפרוטוקול. עו"ד שיבי: לא ראשי תיבות, לא ראשי תיבות. הרב י. שרלו: אלף, בית, גימל. מספר אישי. עו"ד שיבי: אוקי, אבל בזמן אמת. הרב י. שרלו: אין לי בעיה. מר א. בכר: לאורך ההיסטוריה היה נהוג להסוות את פניו של עטליה בפני הגרדום, אז זה בעצם, אתה עטליה. ש’ בדימוס דורנר: כן, עד היום. מר א. בכר: לא, לא, אז אני אציג את זה ככה – אני שם את הכסף היום במקום, (מדברים ביחד - לא ניתן להבין את הנאמר) ש’ בדימוס דורנר: בוועדה הרי שמענו, מתברר שהדבר מבחינה הכי כדאית זה להקדיש את הכסף לטיפול בכך שאנשים לא יעשנו. מר א. בכר: והשמנה. ש’ בדימוס דורנר: והשמנה. ואני בכוונה הולכת על זה שזה טוב, כי אז אנחנו קיבלנו החלטה. אנחנו נמשיך. עכשיו, העיתונות שלנו, כיוון שיש בעיה בסיטואציה הזאת. שלא מצאו חן בעיניו אז מישהו סיפר כבדיחה שהמערכת אינה אחראית לתוכן המודעות מפני שהמודעות אחראיות לתוכן המערכת. זה רציני מאוד. אתה לא יכול לכפות על מודעות, אפילו אם מדובר היה בממשלה. הרב י. שרלו: מה השאלה? ש’ בדימוס דורנר: השאלה אם אנחנו צריכים לקבל אירוע כזה שמועצת העיתונות, גם אנחנו צריכים להעלות שיש בעיה. אנחנו צריכים לראות שזו בעיה שפוגעת בחופש הביטוי. אנחנו וודאי אין לנו יכולת על מישהו לכפות, אבל אנחנו מזמינים את כל האחראים על העיתונים לגלות סולידריות. זה א' ב' מה אתה אומר? הרב י. שרלו: כל פעם ש, כנראה יתרון זה שהוא, ש’ בדימוס דורנר: לא, להלחם על מודעות, הרב י. שרלו: בנק הפועלים? ש’ בדימוס דורנר: נניח, במקרה זה -זה היה בנק הפועלים, הארץ במקרה דוברת מעריב, הם תמיד ידועים בברנז'ה מר י. לימור: האם יש מצב כזה שבנק הפועלים ייתן לנו?, וזו הנקודה במקרה הזה ראו את זה בצורה חד משמעית מייצג את הארץ אם זה לא מעשי, אז התשובה שלך הייתה לא לגמרי חדה, לא לגמרי, את מה? עו"ד מ. בלייך: חיליק, איך אתה קובע מתי יש מודעות, מר י. לימור: העיתון צריך להצהיר ולהתלונן שיש רף למודעות עו"ד מ. בלייך: כי אני, אני, מר י. לימור: אתה זוכר ב – 89 , עו"ד מ. בלייך: רגע, דברת, אבל אם היום היית כתבת לענייני צרכנות עושה כתבה על קו-אופ, רמי לוי, שופר סל, לא משנה, ולמחרת אין מודעות. אז אתה יכול לדעת, הוא לא אומר לך העיתון של לא מספיק טוב. מר י. לימור: יש שתי אפשרויות או שנאמר מפורש או שאתה מצליח להוכיח כי אני מאוד בעד לתת ,ולכן אני שואל האם זה המצב ש’ בדימוס דורנר: ככה אני מבינה. מר י. לימור: לא. אז צריך לשאול את השאלה. ש’ בדימוס דורנר: ככה אני מבינה. אני מבינה שגם המאמר של עמוס שפה עומד בכל מקרה, למיטב ידיעתי, כמובן שעמוס פה מר י. לימור: אני רוצה לומר אבל בלי להיכנס לפרטים, ברמה העקרונית אנחנו צריכים לעשות לדעתי ללכת עם זה צעד קדימה. אני לא יודע איך, האיום הקטן הזה כנראה שעמוס יכול להוכיח שדובר ממש אחרת, כנראה. אני לא יודע מה קרה, את דיברת פה על משהו, שמועצת העיתונות מגלה אחריות אני לגמרי בעד, אני לא יודע מה. אני לא יודע, אין לנו, אנחנו לא רוצים רופאי שיניים אבל צריך לחשוב כאילו על איזשהו שהוא צעד חד יותר, אני מודה ש, ש’ בדימוס דורנר: אני חושבת שלדעתך המוסרית ואנחנו גם צריכים לקרוא את החברים הם גם לא חברים. מר י. בר מוחא: קודם כל כל מה שקשור ברחל רמון, בעקבות ניסיון, היה חשוב ניסיון בעיתון הארץ , אה והיא הייתה מפעל הפיס , זכו במפעל הפיס,שהיא הוציאה חשבונות עם כל מי שכתב עליה, ולצערנו הרב, בעיתון חדשות, בעיתון הארץ היו היחידים שכתבו על גדעון גדות ממפעל הפיס למען הגילוי הנאות חגיגה גדולה הייתה שלי, בעיתון הארץ בשלב מסוים, ולא אשכח איזה שהוא טלפון שהרימו לפה לארץ, בשעת בוקר מוקדמת קיבלתי טלפון ממר שוקן התקשר אלי, בשעת בוקר מוקדמת, ופשוט הגיעה שאת נפש באותה שיחה שאמר לי לך בכוחך זה, אני לא אשכח את עמוס. אתה זוכר עמוס ? הוא אומר תמשיך, לא מעניין אותי חרף מודעות ולא מעניין אותי שום דבר, תעשה את עבודתך, ותעשה אותה על הצד הטוב ביותר לכן הייתה כתבה מעניינת, אבל תופעה שצריך להוקיע אותה, ובאופן הכי בוטה שאפשר כי אין ברירה. חרם מודעות בשל עבודה עיתונאית ובשם מאמר עיתונאי ובשם כל כתיבה שהיא, זה דבר שאסור שיהיה במועצה עיתונאית. עו"ד מ. בלייך: זו תופעה חדשה. מר ע. שוקן: אריק שרון התחיל אז, מר י. בר מוחא: אריק שרון , עו"ד מ. בלייך: רבותיי, זה עניין יום יומי. עמוס, זה עניין יום יומי בעקבות כתבה פתאום מפסיק גל של מודעות. מר ע. שוקן: לא. אני אומר שזה יום יומי. אתה עושה תחקיר שואל שאלות פתאום הם לא, עו"ד מ. בלייך: זה יותר, העיתון הזה, העיתון ההוא ישמח או לא ישמח,זה תופעה שקיימת בבנק הפועלים, מר ע. שוקן: למה? עו"ד מ. בלייך: כי באופן כללי , מר ע. שוקן אתה לא יכול לדרוש ממני את זה. עו"ד מ. בלייך: הדבר הזה קורה, ולמה שעמוס יפנה לעניין בנק הפועלים, הרי לא בנק הפועלים לבד לוקה בשיטתכם. אז אני אפנה, ש’ בדימוס דורנר: לאחרונה נתקלנו בתופעה הזאת. מר י. לימור: לא. תראה, יש הבדל עו"ד מ. בלייך: אין לי בעיה. מר י. לימור לא. לא. הייתה תאונה קונקרטית,צריך לקרוא לילד בשמו. עו"ד מ. בלייך: ומה? תגיד לבנק הפועלים נו,נו, נו? מר י. לימור: שאת זה עושים הראשון בכל אמצעי התקשורת, עו"ד מ. בלייך: כל זה אם זה מה שעשה בנק הפועלים , (מדברים יחד) עו"ד מ. בלייך: מה, ההוא יש לו בנק הפועלים, גדעון מפרסם הודעות ויש לו הלוואות עם בנק הפועלים. אז לא , מר א. בכר: אני לא הייתי ממליץ להסתמך על פרסום של עיתון אחד. זה בעיה. עו"ד מ. בלייך: בדיוק. בדיוק. ש’ בדימוס דורנר: זה לא נכון, אני רוצה לומר את דעתי, הבעיה שלי זה לא הבנק. הבנק אני לא יכולה להגיד לו מה אני יכולה לעשות משהו עם הבנק? אבל זה נכון שאין חובה משפחתית. כל הגופים יש להם עניין מורכבות, סולידאריות, מר ג. גונן: מה זה נקרא סולידריות? ש’ בדימוס דורנר: מפני שאם הוא החליט לכתוב, מר ג. גונן: מה המשמעות המעשית של סולידאריות? ש’ בדימוס דורנר: יכתבו רשימות שזה לא תקין הדבר הזה בזמן אמת. מר ג. גונן: לא יכתבו. דליה, לא הגיוני, ש’ בדימוס דורנר: למשל בתקופת,רק סליחה, את זה כתוב כאן, הארץ כתב מאמר נגד בזמן שהייתה הכתבה, מר י. לימור: בארץ היה , ש’ בדימוס דורנר: בארץ היה כתבה על זה. מר י. לימור: איגור דיסנציק לא כול כך הסכים עם זה, אבל בואו נדלג על זה. עו"ד מ. בלייך: נכון. מר י. לימור: איגור אמר שזה לקח הרבה זמן הארץ עד שכתבו את המאמרים. מר ע. שוקן: איך המאמר הזה נכתב פה? יום אחד הוא פגש אותו ואמר לי למה אתם לא כותבים הודעות ,אמרתי לו מה יש בהודעות האלו זה היה אז, ש’ בדימוס דורנר: טוב, איציק הוא יותר טיפוס מתפלפל מר ע. שוקן: נכון. אני כתבתי מאמר מאוד חריף נגד המשטרה הזאת, בעצם כתבתי שזמיר היה צריך כלומר הוא היה צריך לבדוק את מועצת העיתונות פשרות ואז נדמה לי יואב יצחק התפטר מהממשלה. הוא לא חייב לכתוב, אני לא יושב כל היום ואני מחפש את מי מחרימים הרגע, גם לא רצינו לפרסם את זה, אתה אומר איך לשכנע. אבל אמיר פעם אמר לי תכתוב, ש’ בדימוס דורנר: גם אם ה, מר ב. דרור ימיני: אתה חייב לגייס את גלי צה"ל, אז לגרום, להכריח את גלי צה"ל הם אלה שיפרסמו את פינת העיתון המוחרם. מר א. בן זאב: אין לי ספק או וויכוח שהתקופה חמורה ביותר ,סולידאריות היא חשובה ואפשר, זה קשה, אבל אפשר בכל מיני לחצים ציבוריים לעשות את זה. ואחד הלחצים זה באמת פרסום ,יתכן שבזמן של משבר הם יפרסמו סטטיסטיקות של פרסומים בעיתון של אותו, בעיתונים של אותו גוף מסחרי. פשוט צריך לזכור ש- מר ג. גונן: על מי זה ישפיע? מר א. בן זאב: מה? מר ג. גונן: על מי זה ישפיע הפרסומים? מר א. בן זאב: על מי זה ישפיע? מר ג. גונן: כן. מר א. בן זאב: על החברות האלה. מר ג. גונן: למה שזה ישפיע עליהם? מר א. בן זאב: זה ישפיע. זה ישפיע. מר ג. גונן: אני חושב שברגע שאתה חושף את זה אנחנו יודעים תמיד החשיפה היא אחד הכלים להתמודד עם זה ברגע שאתה חושף זה לא, בסך הכל זה לא עבודה גדולה. מר א. בן זאב: למה שישפיע על אחד כמו דני דנקנר שכותבים שהוא נוקט בחרם? . מר ג. גונן: לא. זה לא דני דנקנר. זה בנק הפועלים. בוא. אתה מתחיל, אתה תתחיל להגיד את זה בעיתונות, תתחיל לפרסם את זה בכלי תקשורת שסך הכל, למה הם מפרסמים? ש’ בדימוס דורנר: אולי נפלה לעיתונים האחרים, עו"ד מ. בלייך: סליחה, עיתון שמקבל מודעה מבנק הפועלים מפרסם ידיעה כזאת? אז גם הוא לא יקבל מודעות. זה כל כך לא מעשי כל הדיון הזה. ש’ בדימוס דורנר: האויב של הטוב זה הטוב מאוד, אז יש, אני אינני יודעת. אנחנו מועצת העיתונות שקודם כל דבר ראשון אנחנו מפרסמים את זה. אנחנו לא מדברים בינינו. ומפרסמים על אפשרות של סולידאריות ומפרסמים את ההצעה המצוינת שצריך לעשות, איזה פרסום אומרים דיון בנושא, זה כוחנו, הרי כוחנו מוסרי. אנחנו אין לנו כוחות שלטוניים. ולו היו כוחות שלטוניים זה לא טוב גם לעניינים אלו, הרי לא כל אחד יגיש את זה, אם אנחנו לא עושים כלום, עו"ד מ. בלייך: צריך לסגור את החברה, ש’ בדימוס דורנר: זה מה שאני אומרת. בשלב ראשון אנחנו נאמר, מר א. בן זאב: אגב, אם זה גופים גם ציבוריים וממשלתיים אז יש לך, ש’ בדימוס דורנר: אם זה גופים ממשלתיים זה הולך לבג"צ. מר א. בן זאב: לא. לא. בסדר. אני אומר, ראשי עיריות. ראשי עיריות עושים את זה ואז גופים כאלה יש, ש’ בדימוס דורנר: מקומונים. מר א. בן זאב: מה? ש’ בדימוס דורנר: מקומונים. מר א. בן זאב: מקומונים ודברים כאלה ואז גופים כאלה בהחלט אפשר לתבוע, מה אפשר מחברות פרטיות? לחץ ציבורי, סך הכל ומפרסמים בכדי לזכות בדעת קהל אוהדת. וכל הסיקור סביבה. עו"ד מ. בלייך: נכון. מר י. לימור נגד שימוש במניעת פרסום מודעות. מר א. בן זאב: לא. זה ברור. אבל אני אומר, כולנו נגד זה. אמצעי המאבק. אני אומר גופים ציבוריים ממשלתיים קל יותר לעשות את זה. עכשיו, וזה נעשה שמה. חברות פרטיות פחות, אבל זה עניין של אהדה הם משקיעים מיליוני, עשרות מאות מיליוני שקלים על פרסום בשביל מה? ליצור דעת קהל אוהדת. ידיעה כזאת, התנהגות כזאת יוצרת דעת קהל לא אוהדת. הם לא אוהבים את זה מר ג. גונן: זה לא ישנה כלום מבחינת דעת קהל. אתה תפרסם בשם בנק הפועלים,נוקט בחרם המודעות ולמחרת בנק הפועלים מייצג תוכנית חיסכון חדשה, אף אחד לא יגיד אני לא אחשוף את בנק הפועלים שהוא נותן לי ריבית טובה בגלל שפרסמו שהוא נוקט בחרם מודעות. זה לא ישפיע. מה שאני אומר שאם אין לך אמצעים לנצח במאבק, אז אם אתה לא יכול, עדיף לא לצאת למאבק שבו יראה שמועצת העיתונות מחליטה החלטות שלא משפיעות על אף אחת. נכון, זה לא רק תוכניות. אם היו הולכים לבנק רק בגלל תוכניות חיסכון, אז היו מפרסמים מודעות בדיוק כמה,תבין יש פה גם עניין של אווירה, כשאתה מפרסם על מכונית שם בחורה או משהו, זה לא בגלל שזה טוב יותר, זה נותן לך אווירה אוהדת. מר א. בן זאב: לאיזה חלק מהציבור אכפת לדעתך אם בנק פועלים נוקט בחרם מודעות או לא נוקט בחרם מודעות? מר ג. גונן: אני חושב שזה, מר א. בן זאב: אתה מגן כרגע על בנק הפועלים? מר ג. גונן: לא. אני אומר שאין לך כרגע, צריך לדון בזה, אין לך, (מדברים ביחד לא ברור). מר א. בן זאב: אין נשק יום הדין, אין נשק יום הדין מר ג. גונן: סליחה. מר י. בר מוחא: אתה מדבר כאילו אנחנו עכשיו חבר'ה, הכוח שיש בידינו הוא הקריאה, הוא הביטוי כנגד תופעות כאלה וזה הכל. עכשיו, בנק לא, כמה אפקטיבי, לא אפקטיבי, זה מה שיש. ש’ בדימוס דורנר: כן בבקשה, מר ס. כראם: אני לא מקבל את מה שהוא אומר, אם יש לנו כוח וגם זה שאנחנו יוצאים בקריאה, אני לא צריך להיכנס במה שקורה במגזר הערבי, אני בא מהמגזר הערבי והמצב אצלנו פי כמה, אני לא אכנס עכשיו למה שקורה שמה, אבל אם כן בעד לגנות ולדעתי הם התדמית של בנק הפועלים תתערער על ידי זה שמועצת העיתונות תגיד להם נו, נו, וזה יפורסם לציבור. מר י. בר מוחא: הציבור לא , מר ס. כראם: הלחץ הציבורי הוא גורם שלפעמים מכריע דברים בלי ש, לא צריך כל כך, אני לא יכול להכניס מנהל בנק הפועלים לבית הסוהר. אבל יכול להגיד לו שאתה עושה עבודה לא נכונה, אתה משתמש בכוח שלך כדי, אתה משתמש בכסף ובכסף של הציבור כדי להשפיע על העיתונות שלא תעשה דברים מסוימים. לדעתי יש לזה השפעה אדירה וזה תפקידנו כמועצת העיתונים, ואם אנחנו יושבים בשקט ועד שיהיה לנו כוח ועד שיהיה לנו שיניים, אנחנו לא נעשה כלום נשב בבית. ש’ בדימוס דורנר: ערן, מר י. לימור: כן. אני רוצה להוסיף שבאמת יש פה, סיכוי שבקלים שתפוקת תניב מטה שבילים חברות שמשקיעות מיליונים ולהצביע להם ולומר הגוף הזה מתנה את הפרסומים שלו ,וזה טוב לראשי ערים, וזה טוב לראשי בנקים, אנחנו צריכים למקד את זה בזמן ובמקום שבו העיתונות נמצאת במלחמה יותר קשה מאי פעם על הזכות לומר את דעתם בלי שתהיה סנקציה מיידית של, מר ס. כראם: אני שואל מה השפעה של מודעה של גורם כזה, של אור ירוק על שר התחבורה שכל שבוע אני רואה את התמונה שלו, הרב י. שרלו: הוא משלם על זה. מר ס. כארם: הוא לא משלם. מי שמשלם זה אור ירוק. כל האנשים עכשיו מצביעים הנה האחראי על מה שקורה על הקטל בדרכים כמה שיניים יש שמה לאור ירוק? שום דבר. מר י. לימור: עשה עבודה. ש’ בדימוס דורנר: עמוס, רצית לומר משהו? מר ע. שוקן: מה שמפריע לי לא רק שלא צריך, אתה צריך להכיר במציאות שהיא קשורה למאמר, למאמר הזה, ועל חרם המודעות הוא אמר את המשפט הנפלא הבא הוא אמר לא ידעתי, הוא היה דירקטור. עו"ד מ. בלייך: במקרה הזה חרם המודעות, מר ע. שוקן: עכשיו גלובס, המאמר הגיע, הוא היה גרוע פלוס, לדעתי על העניין המקצועית, אבל אני לא רוצה לשים אותו ברבע מהעמוד הראשון ,למה כי אפשר, עו"ד מ. בלייך: זה היה מאמר או מודעה? מר י. לימור: מאמר.וכאן אפשר לפרט על עמוס , עו"ד מ. בלייך: הדוחות הכספיים של מעריב זוכים להבלטה מסוימת. מר י. לימור: אבל הדוחות הכספיים, עו"ד מ. בלייך: כן. אבל תמיד בשיעור החזר מביאים, מר י. לימור שחברה ציבורית היא חברה ציבורית מוסרת דוחות כספיים, מי שיודע לקרוא שרוצה להתווכח עם הניתוח יכול להתווכח. אבל לא חשוב. בוא נעזוב את זה. אבל מה שכן דליה, ש’ בדימוס דורנר: אנחנו יכולים לבקש. אתה יודע. הרב י. שרלו: זה בקשה חסודה שאני קשה לי לראות, מר י. לימור: אבל לי יש כן הצעה בכל אופן, עו"ד מ. בלייך: רגע. מר איילון מציג של דברים שהם חשובים יותר מבנק הפועלים זה יותר השקעות מבנק הפועלים. הם באים אלינו כדי להשיג מאיתנו איזה שהיא תועלת ש’ בדימוס דורנר: מי בבנק הפועלים? עו"ד מ. בלייך: עזבי בנק הפועלים, שיסביר את ה,, נניח מועצת העיתונות רוצה קצת לטרטר אותו. חרם המודעות הזה היה די משעשע.יום אחד הייתי באיזה פגישה בנושא מימון אז הוא אומר לי בסוף השבוע יצא כתב התביעה של העד בנק פועלים פעם בשנה עושה דבר כזה ,אני רוצה שתבוא ,אמרתי לו איך אני יכול לבוא לפגישה הזאת כשכל המודעות האלה אתם עוברים בכל העיתונים למעט ה-, אפילו דבר כזה, הוא אומר בנק הפועלים העלו את המחירים למודעות אז אמרו ,הקהל של מעריב נראה לנו יותר כריזמטי מודעה כזאת, אחר כך היה איזה יום שהוא יום המעשים הטובים של הריסון. אריק אמר צריך קמפיין על יום המעשים הטובים, רק קוראי הארץ פטורים מיום המעשים הטובים. ש’ בדימוס דורנר: רעיון מבורך. עו"ד מ. בלייך: אני בכל אופן יש לי הסתייגות מהרעיון הזה. אני חושב שאין עונשין אם אין מסבירים, ואני מציע שקודם, מר י. לימור: באתי להסביר, עו"ד מ. בלייך: לא. לא. אני אומר, אני מציע קודם שמועצת העיתונות, מר י. לימור: לא מתאים למטרותיו, לא צריך, עו"ד מ. בלייך: לא. אני מציע, מר י. לימור: אני מציע את המשפט הזה. עו"ד בלייך: רגע. מר י. בר מוחא: אני מציע מקודם שמועצת העיתונות תצא בהצהרה כוללנית נגד , (מדברים ביחד - לא ברור). עו"ד מ. בלייך: אתה יכול להגיד שהוא היה בנקודות הזאת, מר י. לימור: אז הוא לא יבין, עו"ד מ. בלייך: הם כמובן יכולים לא לבוא, מר י. לימור: אז זהו, אני אומר, עדיף מקודם לצאת בהצהרה. גב' אורנה לין: אני הייתי מציעה קומפליקציה כלשהי. מר י. בר מוחא: תראה, ההוא שכתב את הכתבה במעריב , הראשון שצריך שיש בעיה של לייצג מפרסמים באמצעי תקשורת. מר י. לימור: הוא בשיעור הזה ישב על מדרגות ה- עו"ד מ. בלייך: לא .לא ישב על המדרגות. ש’ בדימוס דורנר: כן. סליחה. גב' א. לין: מה שאני אומרת, כיוון שמועצת העיתונות בעבר הביעה את דעתה בעניין, אז להפך כשאריק התקשר לבנק הפועלים, לומר לבנק הפועלים תראה, אנחנו הבענו את דעתנו בעניין לא אחת, ואנחנו מתכוונים לדון בזה, אנחנו מזמינים אותך קודם, הרב י. שרלו: לא רע, ש’ בדימוס דורנר: דיסנציק הוא דירקטור של בנק הפועלים. מר א. בכר: בעבר. מר א. בכר דירקטור בעבר, הוא מודה שאכן שיש חרם מודעות שעולה לדיון מדי פעם, מר י. בר מוחא: לא. מר י. בר מוחא: דעה נוספת אולי. ש’ בדימוס דורנר: אז למה הוא מתנגד? מר י. בר מוחא: הוא אמר שהוא מתנגד למודעות. ש’ בדימוס דורנר: אני חושבת שזה רעיון. מר א. בכר: זה נותן לגיטימציה להנהלה. ש’ בדימוס דורנר: זה רעיון. מר א. בכר: מזמנים אותם בגלל איזה פרסום מודעה. גב' א. לין זה דווקא יכול לעניין, כי. ש’ בדימוס דורנר: אולי צריך להעלות. עו"ד מ. בלייך: רגע, אריק, יש הנהלה חדשה. יש יושב ראשון דירקטוריון חדש. יש מנהל חדש. הרב י. שרלו: המטרה שלנו היא לא בנק הפועלים. המטרה שלנו לגלגל מהלך שאין חרם מודעות. ואז אתה מוציא, זה הכל. עו"ד מ. בלייך: ובנק הפועלים כדי ליצור את ה-, הרב י. שרלו: בדיוק. ש’ בדימוס דורנר: זה רעיון יוצא מן הכלל. עו"ד מ. בלייך: זה הכלי שיש לנו. מר א. בן זאב: אולי בנק הפועלים יתמוך בפעולות שלנו לגלות חרם מודעות. ש’ בדימוס דורנר: רעיון טוב טוב. אנחנו נוכל ללכת. זה יופי. זה ממש נחמד. אני נהנית כבר מהמחשבה. אולי נוכל משהו לעשות. משהו. משהו לקדם את העניין. מר א. בן זאב: קודם כן, ברשותכם, האיגוד לעיתונות תקופתית הודיע שגם המצב הכלכלי הם ממשיכים לפגוש לוחות זמנים מהמוסדות כך הם אומרים. מר א. בן זאב: מי זה סליחה? מר א. בן זאב האיגוד לעיתונות תקופתית, אדון הלפרין ש’ בדימוס דורנר: יוסי , מר א. בן זאב: מאוד מצטער על כך גב' א. לין: יוסי, אל תתפתה להגיב. אל תגיב. ש’ בדימוס דורנר: הוא הלך לאכול. מר א. בכר: התקבלה בקשתם. דבר נוסף, יש לנו בצורת אני חושב שהחשיפה שלנו בציבור לא מספיק טובה, זה ברור, זו מחלה לאורך זמן, עכשיו, יש פתרונות לדברים האלו ואני הייתי רוצה בטח לנסות לעשות ניסיון, יש להם נוסח קבוע שמדי פעם חבריהם מתבקשים להוציא הודעה, אני יכול לתת לכם הרבה דוגמאות, אני יכול ליצור ורסיות מקוצרות מאוד, מאוד עדינות שאפשר לעשות את זה לניסיון, אחת לחודש במשך שלושה חודשים ולראות את ההשפעה של הדבר הזה. מר ס. כראם: אגב, יש פרסומת של הרשות השנייה בעניין הזה. מר א. בכר: נכון. מר ס. כראם: גם רשות השידור עושה את זה. מר י. לימור: נכון. הם עובדים מכח חוק, הם עובדים מכח חוק, מר ס. כראם: אני שומע שבחודשים האחרונים גם הם, מר א. בכר: נעשה את זה. אני מקווה שנעשה את זה. (מדברים ביחד ) מר י. לימור: ישנה הסתייגות אחת. אסור לתת לפרסום כזה, שאולי יוביל שורה שלמה של פרסומים, זה מה שאני חושש, הרב י. שרלו: באותו יום אפילו. מר א. בכר: אני חושש שעיתון אחד יהיה הראשון שיגיד אה, והוא גם יישאר האחרון אז יהיה מצב שאנחנו כבר מכירים אותו מהעבר שכל התלונות תגענה רק לגבי אותו עיתון, מר ס. כראם: נכון. זה לא יהיה הוגן. חברים, אני מציע, מר א. בכר: אני רוצה להעיר עוד הערה. אני חושב שחלק מאי הפניות של הציבור נובע בגלל טשטוש שכל מקרה שדליה מגישה, אני מתכוון בתור עובד ציבור, במובן הזה, של טשטוש תפקידה של מועצת העיתונות. בגלל שהתלונות שכן מגיעות זה איך אתה, ש’ בדימוס דורנר: חופש העיתונות. מר א. בכר: בדיוק. בדיוק. ש’ בדימוס דורנר: למה ינק'לה כתב ככה ולא, מר י. בר מוחא: איך נתת פיתחון פה לדעה הזאת ואיך זה ועוד כל מיני דברים שכאלה. מר י. לימור: גם ה–BCC התלוננו, מר. א. בכר: מה? מר י. לימור: גם ה-BCC באנגליה מקבל כמות כזאת של פניות, הרב י. שרלו: יכול להיות. זאת אומרת צריך, מי שמנסח את המודעה ומה שאני מציע פרקטית, ש’ בדימוס דורנר: ישלח את המודעה, הרב י. שרלו: ישלח את המודעה, בדיוק. מה המנדט. מר י. בר מוחא: בדיוק. אני אעשה את זה. אין בעיה. אני אעביר את זה לעיונכם, ובאמת בואו נעשה את זה, זה לא חייב להיות מחר, שכמובן כפועל יוצא אם אכן אנחנו נעשה את זה, אנחנו עושים את ההקלטות זה נורא חשוב. זה באמת חשוב. זה סנקציה המינימאליסטית וגם את זה אנחנו מתקשים לקבל מכם, אז בואו נעשה את זה, תשמעו אני, ש’ בדימוס דורנר: אני חוזרת ואומרת אני דיברתי עם שרים, יש כל הזמן נטייה בכנסת הזאת, להגביל את חופש העיתונות. אני חוששת שבהיקף הקיים הדברים האלה יעברו ככה. מר ס. כראם: יש הגבלת אופוזיציה. (צוחקים) ש’ בדימוס דורנר: אין אופוזיציה. האופוזיציה היא עושה שביתה וגם אם היא ישנה, תשמעו, אני, מר י. לימור: רגע, רק ב-25 במאי כאן, אני מבין שאת לא מעודכנת בעסק הזה, זה מחנה שקם לפני שבוע וחצי, נוסח על ידי עשרות עורכי דין. ש’ בדימוס דורנר: טוב, באירופה זה יכנס אבל אנחנו במזרח התיכון, (מדברים יחד, צוחקים) ש’ בדימוס דורנר: בסדר. אז אני חושבת שהגוף הוולונטארי הזה והיעדים שלו כמו כל דבר, שהם באים אלי אני אומרת יש לנו את הדברים האלה, אם יש בעיות תפנו אלינו, אבל לא פונים אלינו, לכן אני רואה בזה חשיבות רבה. הרב י. שרלו: אגב, אני רוצה לומר שיש, בז'אנרים אחרים, ככה להגיד משהו שמועצת העיתונות עשתה, יש ז'אנר של דפי פרשת השבוע, בדפי פרשת השבוע יש המון בעיות אתיות. המון בעיות אתיות כמו למשל כתבה ופרסומת, כל מיני דברים כאלה, ויש מבקר אתי. זאת אומרת מישהו פתח מעיר הערות מדי שבוע בשבוע על מה שאירע פה לא אתי לגבי פרשת השבוע. זה דבר מעניין מאוד. ש’ בדימוס דורנר: אחת הבעיות שעלו אצלי בראש, למה אנחנו כמועצה לא מגישים זה לא כל כך, אפילו המשטרה מחפשת, ויותר חשוב לקבל תלונות. הרב י. שרלו: לא אנחנו מועצת העיתונות זה לא יתכן שאותו גוף יהיה גם המתלונן, ש’ בדימוס דורנר: בדיוק. אז חשבנו שבתי ספר לתקשורת אולי, הרב י. שרלו: אנחנו מדברים כבר עם בתי ספר לתקשורת, אני דיברתי עם תל-אביב כדי לעשות, ש’ בדימוס דורנר: אנחנו חושבים למצוא איזה שהוא כיוון, הרב י. שרלו: היה לי פייט עם עמוס בנושא לפני שבועיים. היה שם גם כן סלט, יו"ר הסטודנטים גם כן דיברה איתי, והסטודנטים פנו אלי. כתוצאה מהפניה הזאת של יו"ר הסטודנטים, אני מבטיח שבתוך שנה, יקום גוף כזה, וזה בדיוק המוניטורינג שגם שופט, וגם התובע, ש’ בדימוס דורנר: אנחנו חושבים ובהחלט גם חשבנו בכיוון הדברים האלה. הרב י. שרלו: אני מטפל מר י. בר מוחא: התלונה שלי הייתה בעיקר בגלל שזה לא היה במידה. הייתה מן הצפה כזאת, חצי מהשבוע היית צריך, מר י. לימור: אתה פותח את העיתון, בכל עמוד יש, (מדברים ביחד) מר ע. שוקן: אבל מאחר והייתה הישיבה הראשונה. הוא צודק. ש’ בדימוס דורנר: רגע אחד, רגע אחד, אתם צודקים, אני התחברתי לאריק, והיה נראה לי שהוא כבר , מר א. בכר: האמת שמי שצריך לומר את זה זה הנשיאה היא צריכה להתעסק בזה, על מנת, ש’ בדימוס דורנר: אנחנו נסיים את הדיון הזה של הנשיאות בכך שאני רוצה להציג בפניכם את המזכ"ל החדש שלנו, אריק בכר, אנחנו הייתה לנו וועדת חיפוש, שלא תחשבו, היו כמה עשרות מועמדים, מר א. בכר: וועדת איתור. וועדת איתור. ש’ בדימוס דורנר: כמה היו לכם? 75? 100? גב' א. לין: 300. ש’ בדימוס דורנר: כן, ובסופו של דבר הם היו מאוד נחמדים, כי אני הייתי צריכה להכריע בין שלושה. אז זה כבר התקדמות יפה, אבל אני חושבת שבחרתי את הטוב ביותר ואני שמחה להציג את אריק, בינתיים אני שכחתי שבכלל הוא חדש, בשבילי הוא כבר קיים, אנחנו באמצע העבודה, בתוכניות חדשות, הצטרפנו לאיחוד האירופי, כפי שהודענו לכם. אנחנו נוסעים מחר לאיזשהו קורס, מר י. לימור: OECD , כן, ש’ בדימוס דורנר: של אירופה, שהפעם עושים סמינר על ה- self regulation במזרח התיכון,אז אנחנו יושבים בפאנל עם חברינו במזרח התיכון והמשפט הראשון שאני אומרת והראיתי לו את זה שבמדינה שלא מכירה בחופש העיתונות אז לא צריך self ,regulation מר א. בכר: אנחנו נהיה שם בשיא ה- self regulation ש’ בדימוס דורנר: כן, ואני מבדילה כמובן בין כך שאנחנו לא רוצים שהמדינה תתערב ותאמר מה אמת ומה לא אמת, כי זה לא עסקה, לבין החובה האתית של העיתונאים לברר את האמת וכו', וכו'. וזה מה שאני אומרת לאריק בביקורת, ואנחנו בכך סוגרים את הישיבה הזאת של הנשיאות. מר א. בכר: שיהיה בהצלחה. ש’ בדימוס דורנר: ואני חושבת שקיבלנו החלטות מאד טובות, אני מאוד מרוצה מהן. לגבי הציבור עם בנק הפועלים זה ממש, עמוס. מר ע. שוקן: אם אפשר בקצרה, ישבנו פה לפני הישיבה הזאת בעניין נושא האינטרנט, איגוד האינטרנט הישראלי, עלה נושא מעניין, אני חושב שהושגה גם פריצה, מסתמנת פריצת דרך בנושא התקנון שיחיל בעצם למעשה בחוקה, ביזמתו של איגוד האינטרנט, מחיל את כל התקנון על כל גרסאות העיתונות למיניהן, בלוגים ואחרים לדורותיהם. זאת אומרת זה מן הגדרת תפקיד, שאנחנו נבין את זה כמובן בהמשך זה לא יתקבל, מר י. לימור: סליחה בלוגר הוא עיתונאי? מר י. בר מוחא: סליחה? אנחנו מדברים על המעשה העיתונאי. זה הטיעון, מר י. לימור: הוועדה, לא? מר ע. שוקן: אני יודע, הוועדה. כן. אנחנו בינתיים מנסים לעקוף את זה, עו"ד מ. בלייך: כן, כן, כן, מר ע. שוקן: הרעיון הוא להוסיף הגדרה שאומרת מעשה עיתונאי. מעשה עיתונאי הוא כל מעשה שהוא, שעושה מישהו שיש לו מעשה של עיתונאי ו/או נעשה בכוונה להיות מעשה עיתונאי. עו"ד מ. בלייך: שהוא טוען שהוא עיתונאי אז זה חל עליו גם, וזה בהחלט כוללני מספיק, מרי. לימור: יש הגדרה, יש הגדרה, מר ע. שוקן : נדון על זה בדיון מסודר. זה נושא מעניין ואנחנו צריכים לדעתי להתייחס אליו. מר י. בר מוחא: אוקיי. מר י. לימור: מתי הישיבה?(חילופי דברים)