יום א', טז’ באדר תשפ”א
הרשת החברתית, עיתונות והמחוקק: תמונת מצב בינלאומית
EJN - ETHICAL JOURNALISM NETWORK -צפו כאן בדיון המנסה למצוא את האיזון בין הרשת הפרוצה, העיתונות הנאמנה לאתיקה - וסוגיית מגבלות על חופש הדיבור * ועוד: עיתונות אתית - קואליציה של עיתונאים, עורכים ואקדמיה - בדיון על התרבות בחדר המערכת והשפעתה על התוצר
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 9
 
 
נשיאות מועצת העיתונות שבה ואישרה את צירוף אגודת העיתונאים בתל אביב לשורותיה * צוות מוסכם יביא מסקנות באשר להיקף הייצוג
בקרוב: בחירת ההנהגה הבאה של המועצה לאחר ההודעה על פרישת הנשיאה והמנכ"ל * בצילום מס. 1 למעלה מימין באלבום הצילומים הנעים: רגעים בישיבת "זום" בפברואר אותה ניהלה מ"מ הנשיאה ארנה לין
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
 
 
תקשורת בימי הקורונה: המאבק בנגיף פוגע גם בסיקור העיתונאי
מהחרמת ציוד, ניתוב תקציבים לערוצים ששואלים פחות ועד מאסר עיתונאים באשמת "זריעת בהלה" * דיווח על עיתונות אירופית בימי הקורונה בדיון זום של מכון העיתונות הבינלאומי בוינה * צילום של המכון * ראו כאן גם את הדיווח המלא של ממצאיו בשטח
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 51
 
 
 
 
 
 
מדברים על פייסבוק ב- פייסבוק
מה עושות הרשתות החברתיות לדמוקרטיה ולתקשורת בישראל? רב שיח ביוזמת הקרן החדשה לישראל ועמותת פרטיות ישראל - עם גיא רולניק, תהילה שוורץ אלטשולר, טל שניידר, נעמה מטרסו * צפו כאן
10:31 (12/11/20) מועצת העיתונות
תגובות: 0   צפיות: 0
 
 
מסר למועצת העיתונות במהלך מפגש בדלית אל כרמל: "מרגישים תחושה קשה של נבגדות"
חברי מועצת העיתונות ובראשם הנשיאה, השופטת בדימוס דליה דורנר ומנכ"ל המועצה מוטי רוזנבלום, שמעו דברים אלה וכאובים אף יותר, במפגש עם חברי מועצת דלית אל כרמל, בראשות רפיק חלבי * שיח הזדהות בעקבות חוק הלאום * השופטת דורנר: "המועצה אינה גוף פוליטי – זהו ביקור של סולידריות"
תגובות: 0   צפיות: 81
 
עוד סאטירה כזאת – ואבדנו
מועצת העיתונות והתקשורת מביעה זעזוע ומחאה בעקבות הדימוי שבו בחר להשתמש העיתונאי ינון מגל, בעת שיחה עם בן כספית, בתכניתם בתחנת הרדיו 103fm, כאשר עסק בתגובה אפשרית למבקריו של ראש הממשלה בתקשורת. לא נחזור על הניסוח המלא, כולל חיקוי קול צרורות תת-מקלע, רימונים ואף פיצוץ - שנבחרו להמחשת דרך נוספת להשתקת הביקורת על בנימין נתניהו. נסתפק בהבעת תקווה כי במציאות של משבר ממשלי, כלכלי ובריאותי חסר תקדים ובצומת מסוכן של מתחים גוברים ושסע חברתי, שבו די בניצוץ כדי להצית תבערה ואפילו קטלנית – לא תהיה חזרה על דימויים כאלה – גם לא כ"סאטירה -"כפי שהבהיר אחר כך מגל בסוג של התנצלות.
תגובות: 0   צפיות: 39
 
לא זרוע תעמולה * לא "שמאל אנרכיסטי" - רק תקשורת שמעזה לבקר וזה (עדיין) מותר
מועצת העיתונות והתקשורת בישראל מוחה בחריפות על מתקפה נוספת של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נגד התקשורת העצמאית בישראל כאשר הוא – או מי מטעמו-מדמה בפוסט בערוץ ראש הממשלה בפייסבוק את ערוץ 12 "לזרוע תעמולה חסרת בושה של השמאל האנרכיסטי" שמטרתו "להפיל את ממשלת הימין והעומד בראשה".
תגובות: 0   צפיות: 20
 
 
בעקבות שידור כתבת תחקיר בנושא תעודת כשרות בעסקים, במסעדות ובמשחטות במסגרת התכנית "שטח הפקר"
 
 
מועצת העיתונות בישראל: ליבוי השנאה לתקשורת מצד ראש ממשלה - מצער ומעורר חששות כבדים
מועצת העיתונות מביעה צער נוכח התקפתו החוזרת של ראש הממשלה על התקשורת וליבוי השנאה כלפיה* מצער מאד ואף מעורר חששות כבדים, להקשיב לראש ממשלה בישראל כשהוא שב ותוקף את התקשורת ומפנה אליה טינת המונים * אין דמוקרטיה של אמת ללא תקשורת חופשית. סימונה כיעד לתקיפה פעם אחר פעם, הוא תמצית הבוז לדמוקרטיה ולזכות להביע כל דעה, גם ביקורת ואפילו על העומד ליד ההגה. מועצת העיתונות מביעה את תקוותה שבחודש הסליחות שבפתחו עומד הציבור הישראלי, ימנע ראש הממשלה מסגנון זה.
תגובות: 0   צפיות: 31
 
"אלה ימים קשים לדמוקרטיה ולחופש העיתונות בישראל"
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
תגובות: 0   צפיות: 80
 
נוכחים: השופטת (בדימוס) דליה דורנר עו"ד ארנה לין עו"ד ע. בן-פורת אבי וינברג פרופ' עמוס שפירא פרופ' יורם פרי סוהיל כראם משה טימור הרב מתתיהו טננבאום עו"ד חיים שיבי יוסי בר-מוחא משה מצליח אליעזר דר י. פרנקל דן דולינר

על סדר היום: 1. דיווח על המגעים בעניין תעודות עיתונאי 2. דיווח על הצטרפות חברים חדשים למועצה והמצב הכספי 3. שונות. ד. דורנר: רבותי, אני פותחת את ישיבת הנשיאות. זו ישיבה מקדימה לישיבה של המליאה, שהזמנו אותה, המטרה העיקרית, לאשר את המלצות דו"ח הוועדה שעמדתי בראשה, ולמרבה הצער, חבר מרכזי בה, שתרם הרבה מאוד, והייתה לי גם הזדמנות להכיר אותו להתחיל מין ידידות, זאב שיף, נפטר בימים אלה. ועוד לפני כן, עיתונאי ותיק, לוי יצחק הירושלמי, הלך לעולמו. ובישיבת המליאה אנחנו נעלה את זכרם ודיוויד לנדאו יאמר דברים לזכר זאב שיף, וולפי קראו לו, וחיים יחפש מישהו ממעריב או שאתה יודע מה? לחילופין אתה, לחילופין מישהו שמכיר אותו. כי בעוד שעם זאב עבדנו בוועדה, וזה היה באמת הזדמנות להכיר אותו היטב, וגם את הבקיאות שלו, היה חבר מאוד חשוב, לכן גם שמחנו לצרף אותו ומאוד נהנינו מהיותו. הייתה לי הזדמנות להכיר אותו. בשבילי העיתונאי לוי יצחק הירושלמי, אני קראתי דברים שהוא כתב. בשבילי הוא מאמרים חכמים שהוא כתב. ע. שפירא: הוא גם מוותיקי מועצת העיתונות. הנשיאות. ד. דורנר: כן, אבל כיוון שאני מחדשי ה, ע.שפירא: כן, אבל אני מעיד על זה. 1. דיווח על המגעים בעניין תעודות עיתונאי ד. דורנר: אנחנו בישיבה הקודמת דיברנו על תעודות עיתונאי, שלשכת העיתונות הממשלתית מוציאה. חשבנו שזה לא נכון שהלשכה תוציא, שאגודת העיתונאים יכולים להוציא אותה, אופציה אחת, איגוד של העיתונאים, שיתאחדו האגודות למיניהן, יש שלוש כאלה. אופציה שנייה. אפשרות שלישית מורכבת, שמועצת העיתונות תוציא יחד עם האגודות באיזשהו שילוב. על כל פנים כמובן הדבר לא בידינו, אבל כיוון שאבי וינברג מסר לנו שיש תכנון בממשלה, לאור דו"ח מבקר המדינה, שלילי, על לשכת העיתונות הממשלתית, לבטל את כל העסק הזה. להעביר סמכויות של הלשכה לגבי עיתונאי חוץ, שזה גם מתאים, למשרד החוץ, ולגבי העיתונאים האחרים הם לא יודעים בדיוק מה. הבעיה היא כמובן שכל גוף יכול להוציא תעודה לעיתונאים, לעיתונאי, אלא כפי שאתה יודע, הבעיה היא לקבל את האישור להיכנס למקומות מאובטחים. זו הבעיה. ואני מבינה שההסדר שהיה לך איתם כבר לא פועל. י. בר-מוחא: הוא לא פועל בגלל שדני סימן, ד. דורנר: כן, כן. בסדר. היום בודקים את זה מחדש, אז אנחנו מעלים את אחת האופציות להמשיך בעניין הזה עוד. אבל צריך כאילו לפנות. ואני מקווה שאמרתי את הדברים נכון. ארנה קיבלה על עצמה להסביר את כל זה במכתב. ואני מבינה שהיא אדם מאוד עסוק ועוד לא היה סיפק בידה. א. לין: לא, המכתב ישנו, רק אמרנו שנדווח לנשיאות. ד. דורנר: אז אנחנו מדווחים. א. לין: ובעצם הרעיון הוא לכתוב מכתב בחתימתה של, ד. דורנר: אני אחתום על המכתב, אראה להם את האופציות שהועלו בישיבה. י. בר-מוחא: מה ההצעה? א. לין: אני אסביר. הרעיון הוא כזה: באמת לשלב שני דברים מקבילים שיתחברו ביחד. לומר להם, י. בר-מוחא: למי? א. לין: ללשכת ה, ד. דורנר: לא ללשכה. אנחנו כותבים למשרד ראש הממשלה, למי מרכז את זה? גלנטי? א. לין: כן, הדובר. ד. דורנר: הדובר מרכז את העניין. א. לין: כן. אז אנחנו כותבים לו שממילא קיימת בעיה עם עצם העובדה שלשכת העיתונות הממשלתית מוציאה תעודות עיתונאי. ונצטט גם דברים שגב' דורנר כתבה בעניין הזה, ונאמר שאנחנו מבינים שיש מגמה להפסיק באמת להנפיק תעודות עיתונאי, מצד אחד, ומצד שני הרוטינה הזאת או הנוהג הזה של תעודות עיתונאי, זה דבר שמאוד עוזר לעבודה של העיתונאים בכל מיני ארועים וכיו"ב דברים. ולפיכך, אנחנו במועצת העיתונות, ונשיאות מועצת העיתונות, ד. דורנר: וגם שמקבלים אבטחה. הרי זה הסיפור. תעודת העיתונאי אולי עוזרת להם, זה הם יכולים להוציא, אבל המקומות המאובטחים. א. לין: הכוונה לשב"כ, לאישור של השב"כ וכו'? ד. דורנר: כן. א. לין: אז בכל מקרה, אז אמרנו, מועצת העיתונות דנה בעניין ובנשיאות שהתקיימה ביום 25 לחודש כך וכך, סוכם שאנחנו, ד. דורנר: שבכל מקום אנחנו לא מתנגדים שהממשלה תוציא תעודות כאלה. זה פה אחד. י. בר-מוחא: ומה הטעם? ד. דורנר: יש, לא הצעות, אלא אופציות. י. בר-מוחא: למה אופציות אם אפשר, ד. דורנר: אם לא יקבלו את ההצעה שלך אז לא יקבלו כלום. חוץ מזה, במועצה הועלו מספר אופציות, ואני רוצה להעביר. אנחנו לא קיבלנו החלטה. אני קיבלתי הרבה מאוד הצעות, גם של המועצה. אני מעלה הצעות שהציעו חברים. אני לא רוצה לסגור. י. בר-מוחא: אבל יש חומר, צריך לדון בו. א. לין: אני רוצה רגע להבהיר משהו. קודם כל מבחינת המכתב שגב' דורנר דיברה עליו. זה לא שאנחנו הופכים את הדובר של משרד ראש הממשלה או מישהו אחר לאיזשהו בורר שמחליט בין האפשרויות שלנו. אנחנו מדווחים לו, אבל אנחנו נחליט בסופו של דבר איזה אפשרות היא האפשרות המקובלת עלינו, ונכניס אותה לתוקף, זה המטרה של המכתב, פשוט לא נתתם לי להגיע עד הסוף, נכניס אותה לתוקף ביום שבו לשכת העיתונות הממשלתית תפסיק להנפיק את תעודות העיתונאי, מה שכנראה עומד לקרות תוך איזשהו זמן. ד. דורנר: מה שאנחנו רוצים להודיע להם על בטוח, שאנחנו מתנגדים שהם יוציאו תעודות. ח. שיבי: אבל עדיף להגיש אופציה מקובלת על מועצת העיתונות והאיגוד הארצי של עיתונאי ישראל, לפיה האיגוד ינפיק תעודות עיתונאי על פי קריטריונים שמוסכמים על מועצת העיתונות. ד. דורנר: אבל יש לי בעיה כי אין לי הסכמה לזה. ח. שיבי: יש לנו דרכים לקבל החלטות, לדעתי, ברוב קולות. ובנוסף לכך תהיה ועדת ערר מקובלת על הגוף המשותף, שאליה יגיעו אלה שלא יקבלו את אותה מדבקה נפלאה עגולה מוכספת של השב"כ, עם חותמת הכשרות הביטחונית וכדומה. כך אנחנו מגיעים בחזית אחידה. זה כלפי הצד הנמען הרבה יותר מכובד, לדעתי, וזה אומר שאנחנו נחרצים ונחושים שזאת הדרך. ברגע שאת מציגה מגוון אופציות, את פותחת פה פתח לתמרונים, מניפולציות, ואנחנו יודעים ומכירים. לכן לדעתי שצריך להעלות להצבעה הצעה מאוחדת של האיגוד הארצי ומועצת העיתונות. ד. דורנר: אם יש לי אדם שהוא מאוד חשוב במועצה, שלא רוצה את זה, אני לא אסגור את זה ולא אעמיד בהצבעה. לא תמיד הכול אתה הולך ברוב. משאירים את זה ונראה איך הדברים יתגלגלו. י. בר-מוחא: תרשו לי רגע, אתה מרשה לי להוסיף לדבריך? ח. שיבי: ודאי. י. בר-מוחא: דליה, כל הנושא הזה של הנפקת תעודות עיתונאי על ידי האיגוד הארצי והוצאת ההנפקה מלשכת העיתונות הממשלתית, בא בעקבות מעורבות של אגודת העיתונאים בתל-אביב. מועצת העיתונות נכנסה בעקבות מכתב שאנחנו שלחנו. נוצר פה מצב אבסורדי. מצב מאוד אבסורדי, שמועצת העיתונות לוקחת את הנושא, בחביבות ונחמדות, ומנסה לטפל בו, ומשום מה היא מנסה לקחת אותו מאלה שבאים ויזמו את הרעיון להוציא אותו מלשכת העיתונות הממשלתית. זאת בדיחה, ובדיחה גרועה מאוד, ואני אסביר לך למה. נכון, בישיבה הקודמת, אני הבנתי, אני לא הייתי בישיבה הקודמת, היה עמוס שוקן שהתנגד נחרצות לנושא הזה. לא סוד הוא, או בעצם סוד גלוי הוא, שעמוס שוקן מאוד לא בעד איגודים מקצועיים. עמוס שוקן נגד כל איגוד מקצועי או כל מה שקשור במשהו שקשור לאיגוד מקצועי. י. פרנקל: גם אתה נגד איגודים. י. בר-מוחא: סליחה, תרשה לי, אל תפסיק אותי. אני נגד עיתונים מטעם, שאתה מייצג, אז אל תבלבל לי את המוח. אני מבקש, אל תפריע לי. אני לא רוצה לשמוע. אתה כרגע מפריע לי ואל תפריע לי. עצם קיומך פה הוא בחטא. עצם נוכחותך פה בחטא. אז אל תפריע לי, אני מבקש. אתה לא עיתונאי, אתה לא עוסק בעיתונות, אתה מייצג עיתונות מטעם ומין דפי ידיעונים למיניהם. אז אני מבקש, אל תפריע לי. ד. דורנר: סליחה, רבותי, מר פרנקל, אני מאוד מבקשת מכם, אני לא רגילה לזה. אנחנו משוחחים הרי. י. בר-מוחא: אנחנו משוחחים, אבל יש שיחה שהיא בטון, ד. דורנר: בסדר, אז בואו נוריד את הטון. אני פשוט רוצה לשמוע את דעתך, היא חשובה לי. י. בר-מוחא: יפה. אז עכשיו, מה שאני טוען, ואני אומר את זה באמת, מאחר ואנחנו יודעים את דעתו של עמוס שוקן, ומאחר ואגודת העיתונאים בירושלים ותל-אביב, היינו בקשר עם השב"כ בזמנו, והשב"כ החל כבר ונתן לנו אישור. ונתנו לו רשימות של העיתונאים. והם פסלו בודדים, איזה שניים שלושה, אולי משהו כזה, מתוך רשימות גדולות מאוד שהעברנו להם. ודווקא לא ערבים. דווקא יהודים. בקטע של חשש כזה או אחר, אני אומר כי זה הפתיע אותי. והגשנו גם שמות ובמקרה הזה, ואנחנו הנפקנו את התעודות מבלי המדבקה הזוהרת שמתלווית לתעודה. מה שקורה, דני סימן, מאחר ונבהל, איך בעצם יש תעודות בעצם שהן חופפות לתעודה, כאילו יש תעודה לאגודת העיתונאים שהיא בצעם מאפשרת כינסה לאירועים מאובטחים ולשטחים או לכל מיני מקומות, אז בעצם מה זכות הקיום של לשכת העיתונות הממשלתית? נבהל והחליט לאסור. אסר ולא קיבל את תעודות העיתונאים. ואסר על השב"כ, לא, אני לא מכיר בזה. ואז השב"כ לא אפשר לעיתונאים להיכנס למקומות מאובטחים ולא הכיר בתעודה. ח. שיבי: אני רוצה להעיר הערה לגבי זה, מותר לי? י. בר-מוחא: בבקשה. ח. שיבי: תשמעי, גב' דורנר, כאשר היה פרס לורד אחר שהתנגד להצבעה ברוב, אני פעלתי במו ידיי כדי שההחלטות במועצת העיתונות לא יהיו כפופות לרצונו או אי רצונו של אדם אחד. ואני מתנגד לכך. מועצת העיתונות שוב תחזור לדגל שעמלתי כדי לפרק אותו. ועכשיו זה עמוס שוקן שלא רוצה. אז רצונו שלו כבודו במקומו מונח, אבל יש פה מנגנון של הצבעה חופשית. ד. דורנר: אנחנו נצביע. י. בר-מוחא: רגע, אני עדיין לא סיימתי. ההערה שלך, הנקודה היא שמה שאמר עכשיו חיים, אין לך מושג עד כמה שזה מחזק את הטענה שלנו כאגודות עיתונאים בכלל, שאנחנו בעצם מפקחים, יש לנו בתי דין, כל מה שקשור בנושא של אתיקה עיתונאית וטיפול בעיתונאים, וקבלת, את יודעת מה? קבלת החברים באגודות היא כל כך מחמירה, בהרבה יותר מחמירה מאשר לשכת העיתונות הממשלתית. ואני ישבתי, לידיעתכם, ישבתי בועדת ערר של לשכת העיתונות הממשלתית, רק מה, לא ידעתי שם, בעצם הייתי קישוט. הייתי סתם קישוט בוועדת ערר. ידוע לך שישבתי בוועדת ערר? ישבתי בוועדת ערר. נוצר מצב שאני יושב בוועדת ערר, שאני לא יושב בוועדה שמקבלת את העיתונאים ללשכה, רק בוועדת ערר, כלומר, אלה שטוענים שלא התקבלו בשל סיבה כזאת או אחרת. עד שבעצם הודעתי להם שאני לא מוכן להיות קישוט. יש עיתונאי. הנה, יש פה עיתונאי שבעצם מקבל. עכשיו, מה שאנחנו טוענים, אנחנו הבאנו הצעה, ואני חוזר על ההצעה הזאת. הבאנו הצעה שתוקם ועדה באיגוד הארצי של עיתונאי ישראל, שזה יהיה גוף אחד שירכז את האגודות, שבה ישבו שניים מירושלים, מהאגודה בירושלים, שניים מהאגודה בתל-אביב, נציג ציבור ממועצת העיתונות, שמועצת העיתונות תבחר אותו, נציג מו"לים שיישב גם בוועדה. נציג המו"לים שמועצת העיתונות תקבע. ועדה משותפת למועצת העיתונות. ע. שפירא: ועדה משותפת למועצת העיתונות שהיא חלק ממועצת העיתונות. י. בר-מוחא: לא לא, קודם כל אנחנו לא חלק, אנחנו מרכיב. ע. שפירא: המועצה תשב עם מרכיב שלה בוועדה פריטטית? ד. דורנר: תקשיבו, בינתיים יש לשכת עיתונות ממשלתית ויש סימן וכל זה, אנחנו רבים על ביצה שעוד לא, י. בר-מוחא: כי אנחנו רוצים להגיש הצעה מגובשת. ד. דורנר: לא, אני רוצה לומר להם לפני שהם מגבשים. אני ככה ברעיון, חשבתי שאפשר יהיה בהחלט לעשות כלפי חוץ, מסגרת מועצת העיתונות לפעול עם האגודות. מה, אני יודעת לפעול לבד? ברור שאנחנו נפעל דרככם. נקים ועדות. מבחינתי, שתשבו בלי שיהיה מישהו מפה. אבל כלפי חוץ חשבתי. ויש הרי כל מיני גופים. יש ועדה, אגודת תל-אביב, ויש אגודת ירושלים ויש אגודת חיפה בכלל. י. בר-מוחא: לא, האגודה בחיפה לא חברה באיגוד הארצי, מאחר והיא לא עומדת בקריטריונים. היא לא עומדת בקריטריונים. לפי דרישות האגודה. ד. דורנר: לא משנה, אתה לא רוצה. י. בר-מוחא: לא אני לא רוצה. ד. דורנר: לא אתה, זה לא משנה, אבל יש כאלה, יש אחרים. כשאני מציגה כלפי חוץ, אז אני מציגה את כולנו, ואנחנו בפנים, בוודאי שזה יהיה של האגודות. רק ניתן לכם איזושהי כותרת. אני פשוט חשבתי שאם נפנה אליהם ואיך אומרים, נכניס את עצמנו כגוף, את עצמי, שאני לא, אם אתה רוצה להיות, אני בכלל לא כותבת כלום, אז אני לא שייכת לעניין. אם אתה רוצה אותי, שאני אכתוב מכתב, אז אני צריכה לכתוב מכתב בשם מועצת העיתונות. בוודאי שאני אציע פעולה. י. בר-מוחא: אז הציע חיים שתהיה הצבעה שתיתן החלטה משותפת אחת. ד. דורנר: בוודאי. אנחנו נעשה הצבעה. כרגע, כל הרעיון שלי היה, ללא צורך בהצבעה, כי זו ביצה שלא נולדה, אבל קודם כל לשכנע אותם א' - להוריד לנו את הממשלה מהראש, ב' – להציע גוף שהוא יש לו גם נציגי ציבור וזה, בתוך הגוף, איך אנחנו נעשה את זה שאתם תחליטו? בוודאי שאנחנו נעשה. אם וכאשר, אם ירצה השם, ייראה להם האפשרות שזה ינוהל תחת הפטרונאז' של מועצת העיתונות ולכן אני אחתום על המכתב, לא אבי ולא אורנה, אני אתן את שמי למכתב הזה, אז חשבתי שיהיה יותר משקל לזה שנוציא את זה מהממשלה. ובוודאי שאם בסופו של דבר, מי עיתונאי ומי עיתונאי? אז זה קודם כל נראה ואחר כך אנחנו, אחרת, יוסי, אין לי מה לכתוב. י. בר-מוחא: הבנתי. אז רק להוסיף עוד משהו כדי להרגיע כמה מהחבר'ה. בהצעה שלנו גם אנחנו קבענו שבעצם האיגוד הארצי ינפיק, שלחתי הצעה מסודרת שמאגדת בתוכה את ירושלים ותל-אביב, ומה הנקודה המרכזית? הנקודה המרכזית, שהאיגוד הארצי, הוועדה הזאת, תקבל חברים אך ורק כעיתונאים באיגוד הארצי, מבלי להיות חברים באיגודים המקצועיים של תל-אביב וירושלים. מי שלא רוצה להיות חבר באיגודים המקצועיים, מה שמבהיל את עמוס שוקן, אז אנחנו פוטרים אותו מזה. זה בסדר. הוא לא חייב להיות. הוא ישלם כמו שהוא משלם היום ללשכת העיתונות הממשלתית, 50 או 100 שקל, דוגמה, לשנה. זה הסכום שישולם לאיגוד לצורך הנפקת התעודה. לאיגוד. י. פרנקל: זה לא יעמוד במבחן בג"ץ. י. בר-מוחא: למה? אנחנו מונעים ממך להוציא תעודה? תוציא תעודה, תצא לנסיעות לחו"ל ותבלו ותעשו חיים. ד. דורנר: זה לא יפה. הוא כמוך חבר. י. בר-מוחא: לא, הוא לא כמוני. לחלוטין. הוא לא התקבל באגודה. ד. דורנר: בסדר. אבל הוא התקבל פה. אני חוזרת עוד פעם על הצעתי. אני התנדבתי להיכנס לעניין הזה, כי חשבתי שהרעיון שיש ממשלה שמוציאה לי תעודת עיתונאי הוא רע. ולכן, אתה יכול לכתוב בבקשות, ע. שפירא: אני חייב לומר, עם כל הכבוד, אתם לא התעוררתם לנושא הזה כי זה דבר רע שהממשלה מנפיקה תעודות. ח. שיבי: בוועדת חוקה, חוק ומשפט, שבה ישבתי אני, לפני שלוש שנים, על מה אתה מדבר בכלל? ב- 2004 אנחנו כנציגי העיתונאים נלחמנו בדני סימן. זה לא חדש. אף אחד לא המציא פה את הגלגל, עם כל הכבוד. ד. דורנר: רבותי, חבל להיכנס להיסטוריה. אז אני עוד פעם חוזרת ואומרת. אני חשבתי שזה רע ושמועצת העיתונות, כמועצת העיתונות, צריכה לטפל בזה. אני לכן, המכתב שלי יהיה תחת הכותרת של מועצת העיתונות. עכשיו, מועצת העיתונות, כאשר העניין יימסר לידינו, נשב כולנו יחד ונחליט באיזה טכניקה. יכול להיות שאנחנו נעשה שילוב, יהיה קודם מועצת העיתונות אגודה תל-אביב, אגודה ירושלים, או איגוד ארצי, WHAT EVER, איך שתרצו, מועצת העיתונות או איגוד ארצי. כי הממשלה תראה בכותרת שאני בגוף, עם כל הצניעות, עומד בראשו משהו יותר, אני מציעה את עצמי, מציעה את שירותי לעניין הזה. ואני חושבת, יש לנו הרבה זמן, כי במדינה הזאת, כפי שאנחנו יודעים, אולי אני אגמור את הקדנציה וזה עוד לא יהיה אקטואלי. אבל כדאי שאני אכנס לתמונה במכתב אישי. י. בר-מוחא: בוודאי. בשביל זה רצינו מלכתחילה. ד. דורנר: אז זה מה שאמרתי. י. בר-מוחא: יש לנו אמון מלא בשלב של מאבק משותף לחילוץ הנושא מלשכת העיתונות הממשלתית. ע. שפירא: למעט הקלירנס הביטחוני. ד. דורנר: בסדר. פניתי. טיפלתי. י. בר-מוחא: ואנחנו מודים לכם מאוד מאוד. ד. דורנר: אני לא מחפשת עבודות. יש לי מספיק. אז גמרנו נושא אחד. 2. דיווח על הצטרפות חברים חדשים למועצה והמצב הכספי ד. דורנר: עכשיו נעבור לנושא השני שהוא בתחום פעילותו של אבי. דיווח על הצטרפות חברים חדשים למועצה והמצב הכספי. אולי אתה גם יכול לספר להם כדי שיראו אור בקצה המנהרה, על מוטה קרמניצר במכון לדמוקרטיה. אני מקווה שכבר שלחת לו. א. וינברג: שלחתי. ד. דורנר: בסדר. ספר לנו. א. וינברג: א' – אני רוצה דווקא להתחיל בהצטרפות של חברים חדשים. המצטרף החדש שישנו, זה העיתון פנורמה. מצטרף שהצטרף רק למליאה ולכן מבחינה כספית, אם מדברים על זה, זה לא משמעותי בכלל, זה 5000 שקל לשנה, שהם כבר שלחו, דרך אגב. עיתון ערבי שהוא מתגאה בכך שיש לו אתר אינטרנט. הוא עיתון טוב מאוד. ד. דורנר: הוא עיתון חשוב. הוא עיתון חשוב מאוד ואני מאוד שמחה. א. וינברג: וכאתר אינטרנט הוא אתר החדשות באינטרנט הנקרא ביותר בעולם הערבי באופן כללי. הוא הפנה אותי דרך אגב לאתר בינלאומי של מדידות כדי לוודא שאכן הוא אתר טוב. ס. כראם: הוא אתר טוב. ד. דורנר: בכל אופן יש לברך על כך שהוא הצטרף אלינו, ואני מאוד שמחה. אנחנו עושים מאמצים. ס. כראם: עוד מדיה ערבית. י. בר-מוחא: למה אתם לא עושים את זה באגודת העיתונאים בתל-אביב או בירושלים? תצטרפו לאגודות. ד. דורנר: בר-מוחא, בוא אני אגיד לך מה, הם לא באו מן השמיים, הם באו כי ביקשנו מהם. תזמינו אותם. י. בר-מוחא: יש לנו היום לראשונה, יש היום סגן יו"ר אגודה, חבר הנהלה וסגן יו"ר האגודה, סוהייל חדאד, מהטלוויזיה החינוכית. קודם כל הוא שחקן, בין היתר, אבל עיתונאי, מהטלוויזיה החינוכית. אדם איכותי. הוא עורך בטלוויזיה החינוכית. והוא היום סגן יו"ר האגודה בתל אביב. הוא יחד איתנו, פועלים על מנת להכניס כמה שיותר ערבים לאגודה. ואני מקווה שגם האגודה בירושלים. ס. כראם: אני יכול להגיד דבר פשוט מאוד, אני מאוד מברך את גב' דורנר, שבקדנציה שלה, בתחילת הקדנציה שלה היא באמת יזמה את הפתיחות הזאת כלפי המגזר הערבי. אנחנו היינו הראשונים ואני שמח שיש עוד ארגון או עוד גוף, אז אני מברך על זה. י. בר-מוחא: אבל אנחנו היינו הראשונים. ד. דורנר: נמשיך. א. וינברג: אני מזכיר לכם שגם אסינארה בגלל עניינים טכניים של קביעת פגישות, עדיין לא הצטרף, יוסי. גם העיתון אסינארה כבר הודיע על כוונה להצטרף אבל כיוון שהוא עדיין לא הצטרף, אני מגדיר את זה ככוונה. מעבר לזה, ערוץ 10, אני שמח לומר, י. בר-מוחא: מה עם זוהר אנדריאוס? א. וינברג: דרך אגב, גם איתו נפגשנו, תתפלא, גם איתו נפגשנו. הייתה לו כוונה. היו לו צרות עם ידיעות אחרונות ובינתיים זה מתעכב. נמשיך. ערוץ 10, אני שמח לומר, הודיע שהחליט להצטרף. כרגע זה באיזה שהן בדיקות משפטיות אצלם, לראות שההסדר איתם יהיה דומה להסדר עם ערוץ 2 ועם רשות השידור. רשות השידור – כולם רוצים להצטרף, אין להם כסף. הסיכום בעל פה כרגע, שסביר מאוד שהם יצטרפו עוד השנה אבל את הכסף מהם נקבל רק בשנה הבאה. וזה מעביר אותי למצב הכספי. ד. דורנר: בינתים קיטל עזב. אחרי שלחצנו ידיים וסגרנו עניין, הוא עזב. ע. שפירא: מי החליף אותו? א. וינברג: אבי וייס. בשלב הזה אבי וייס. יש לי תחושה שהוא יישאר קבוע. ד. דורנר: בשלב הזה יש בג"ץ והיועץ המשפטי לממשלה אומר שהבג"ץ במצב כזה, יש סיכוי, אם אני עושה הערכת מצב, שהבג"ץ, העתירה תתקבל, אם היועץ המשפטי לממשלה תומך בה, וסיכוי מצוין, הייתי אומרת, כך שאנחנו צריכים לחכות שיסתדרו ביניהם. א. וינברג: ההמשך הוא המצב הכספי. ובמצב הכספי לצערי אין לי בשורות מעבר ל- 5000 שקל נוספים שקיבלנו בזכות ההצטרפות של פנורמה וכו'. אנחנו עדיין בעצם באותו מצב. אותו מצב שאומר שאם אין לנו מצטרף גדול כמו ערוץ 10 עד ספטמבר, הרי בסוף ספטמבר ייגמר לנו הכסף. ד. דורנרר מה עם ערוץ 10? א. וינברג: ערוץ 10 בודקים עכשיו בלשכה המשפטית את כל החומר שהעברתי להם, את ההסכם עם ערוץ 2. אני מקווה שתוך ימים או שבועות נקבל תשובה חיובית. הם טענו שאצלם זה עובד מהר ואני מקווה לטוב. עדיין, דיווח מדויק של המצב הכספי, ליתר דיוק, של מי שלא שילם. מעריב חייב לנו עדיין עבור המחצית השנייה של 2007. לצערי נציג מעריב לא נמצא כאן. פורום היוצרים עדיין חייב על הרבע השלישי. הם משלמים ברבעים. גם הם לא נמצאים כאן. מעריב זה סכום גדול, זה 35 אלף שקל. זה הסכום הגדול ביותר שחייבים לנו. אני אלך אולי לפי סכומים. האיגוד הארצי, יוסי, אתם עדיין חייבים לנו שלושה רבעים של 2007, וזה למעלה מ- 11 אלף שקל, וזה מאוד משמעותי מבחינתנו. גלי צה"ל חייבים לנו, כזכור, 20 אלף שקל. המגעים האחרונים אומרים שבקרוב נקבל 10 אלפים. זה משרד הביטחון וגלי צה"ל, זה גופים קשים. ד. דורנר: אני הייתי באיזה פאנל יחד עם דובר צה"ל לעתיד, ומפקד גלי צה"ל, והוא בנקיטת חסד אמר שהכול בסדר, הוא יעביר לנו את הכסף. בניהו. א. וייברג: כן, אני הפעלתי אותו והוא פעל והוא ניסה וסיגל שלהם עובדת, אבל היא לא מצליחה גם. י. בר-מוחא: זה ממילא יעבור דרך אגודת העיתונאים ואגודת העיתונאים תשאיר את זה אצלה. א. וינברג: זה לא עובר דרך האגודה שלך. ד. דורנר: תשמעו, אני פעם ראיתי באינטרנט, אחרי שהודיעו שאתם בחרתם בי, אז לפני מספר שנים, עכשיו אוהבים אותי יותר, אבל אז כתבו, זו רק מחפשת כבוד. ואז אחד אמר, אידיוט, לא משלמים לה כלום. א. וינברג: העיתון החדש, ישראל היום, הודיע שהם עתידים לצאת בעוד שבועיים. הודיע א' - שהם עומדים לצאת בעוד שבועיים, ב' – שהם מבקשים להצטרף כבר למועצה. זה אותם אנשים שנפגשנו איתם. ד. דורנר: בהם טיפלתי מזמן. מה אתה חושב? שאני מחכה לכם? מיד אנחנו הבאנו אותם. א. וינברג: זה יומון שהולכים להפיץ אותו בבתים. פורום היוצרים חייב כרגע בסה"כ 2500 שקל. ע. שפירא: אפרופו, חברים במצב כספי, אפשר לשאול שאלה? האם יש איזשהו מגע עם ידיעות אחרונות? י. בר-מוחא: אל תדאג. הם יחזרו. א. וינברג: שייכנסו עוד כמה עיתונים. כולל העיתון החדש שהוא האיום הגדול שלהם. ד. דורנר: נגמור את כל הסיבוב של כל התקשורת הטלפונית. י. בר-מוחא: לא כדאי לפנות אליהם. ד. דורנר: לפי הערכתי הם לא ייכנסו, אבל. ע. שפירא: כמה כסף מבקשים מהעיתון החדש? אני רוצה לבקש 90 אלף. א. וינברג: עמוס שוקן הציע שנבקש מכל גוף שמתחיל 70 אלף. כלומר, גם מערוץ 10 לא לבקש יותר מ- 70 אלף. נוצר מצב שכיוון שידיעות עזב, אנחנו בעצם, גם מהגופים הגדולים עכשיו מבקשים רק, ד. דורנר: רבותי, בואו נתקדם. יש לנו רק רבע שעה. א. וינברג: למעשה, לצערי, את העניין הכספי עוד לא גמרנו. אני רק רוצה לחזור ולבקש את הבקשה שעלתה פה בפעם הקודמת אולי. כל מי שיכול לפעול, כפי שעמוס שוקן פעל, דרך אגב, בפגישות, ההצטרפות של ערוץ 10 זה היה אחרי פגישה של עמוס שוקן שם. ד. דורנר: אנחנו, אני בהחלט מפעילה אותו לצרכי המועצה. י. בר-מוחא: תשכנעי אותו גם כן לגבי העיתונאים, שייתן להם שכר נורמאלי. ד. דורנר: טוב, אנחנו כל אחד פועל. לאחרונה פנה, אמר לי מוטה קרמניצר, שהוא במכון לדמוקרטיה, שהוא בכל זאת יראה, אם הם לא יכולים לתמוך בנו, זה שאבי יעביר לו הצעת תקציב, והוא עשה זאת. העביר את זה היום. ולכשנירשם כעמותה, אם ירצה השם, אז ננסה להשיג מפה ומשם. זה בטיפול. ע. שפירא: מה, המכון לדמורקטיה יתמוך בנו? א. וינברג: בקטן. ע. שפירא: תמיכה או פרויקט משותף או משהו כזה? ד. דורנר: לא יודעת. אני לא יודעת. אני סומכת על מוטה קרמניצר שיטפל בזה. ח. שיבי: יש לו את העין השביעית, והוא בהחלט משפיע בנושא עיתונות. ע. שפירא: העין השביעית, אגב, עומד להיפסק. הוא עובר לאינטרנט. ח. שיבי: אני רוצה שהקשר כאן יהיה, הרי אנחנו יודעים בדיוק מה היא הפריזמה ומה היא הקשת באקדמיה ובמכוני, ד. דורנר: אני לא יודעת. אני לא מכירה אף אחד. חיים, אם יש לך קשר עם מכון אחר ואתה מכיר מישהו, אני פשוט לא מכירה. אני לא פניתי באופן פורמאלי. מוטה קרמניצר היה נשיא פעם פה. הוא חבר שלי. אז כשאכלנו ארוחת צהריים, בכיתי, אמרתי, אין לנו כסף. אמר, את יודעת מה, הוא בסוף התנדב כעובד שם. אז תבדוק, יש לך קשר עם מכונים אחרים? אנחנו מוכנים לקבל פרויקטים. כל דבר. ח. שיבי: בעקיפין בפרויקט. ואם יש, אז השתלמויות. ד. דורנר: בפרויקטים, אנחנו רוצים בעיקר בהשתלמויות על אתיקה. הרעיון הוא, הרעיון שלנו, אנחנו רוצים לעשות פעילויות שמה שמשלמים פה לא מספיק. אז כדי לעשות איזושהי פעילות. ח. שיבי: אנחנו יכולים לפנות לגופים כמו קרן ליומן בוושינגטון שמארגנת כנסים ומארגנת השתלמויות. יש להם מרכז מדהים בוושינגטון, שכולו מוקדש לתקשורת. בואו נפנה גם ונבדוק אפשרות לעבוד עם קרנות מן הסוג הזה בחו"ל. א. וינברג: זו קרן תומכת או שזה גוף נתמך? ח. שיבי: תומכת בענק. כולל יבוא של פרחי עיתונות מהעולם השלישי ומארצות מתפתחות. כולל ביקורים וחילופי משלחות. א. וינברג: כשעשינו כאן את הישיבה עם רשימת הקרנות, השם הזה למשל לא עלה. ד. דורנר: חיים לא היה. חיים, אני מטילה עליך את הקטע הזה. אנחנו בלי כסף. ח. שיבי: מיד אני אחלץ לעניין. ד. דורנר: אוקיי. נגמר. אז טוב שסיפרתי לכם על מוטה, זה נתן רעיון. 3. שונות ד. דורנר: במסגרת שונות חילקנו לכם מכתב שכתב מתי גולן, שהיה מאוד לעומתי למועצת העיתונות, ואחרי שהוא התבטא והזכיר אותי כאישה טובה אבל לגמרי תמימה, אז הזמנתי אותו לשיחה. הייתה לנו, מה שקוראים, שיחה טובה, שבסיומה נפרדנו שהוא גם יעזור ובכל זאת צריך מועצה וכו' וכו'. ואז הוא העלה את ההצעה שלו, מה קורה אם עיתונאי או עיתון שעוברים על חוק איסור לשון הרע סדרתי, מה יקרה. הוא כתב מה שכתב, אינני יודעת אם זה טוב או לא טוב. על כל פנים הבטחתי לו להתייחס לזה ברצינות, להביא את זה בפני החברים. אולי יעל שאיננה היום תסתכל איך זה נראה מבחינת ההיבט המשפטי, ואולי בישיבה הבאה נוכל להתייחס לזה. ע. שפירא: וגם איך זה מתיישב או לא מתיישב עם תקנון האתיקה. ד. דורנר: זה מה שאמרתי. ע. שפירא: בעניין בית הדין ה, ד. דורנר: זה מה שאמרתי, שאנחנו נבקש חוות דעת מיעל, משפטית איך זה מתיישב עם התקנות. והעיקר הוא שאני לא רוצה אנשים לעומתיים, אני רוצה להזמין, לדבר איתם, לשמוע אותם ולהתייחס להצעותיהם בצורה מכובדת וברצינות. ח. שיבי: אבי מאוד שמח שאת מעלה את זה, אני חושב שזה רעיון שצריך לבדוק אותו ברצינות. ד. דורנר: בהחלט. ח. שיבי: זה מעין הוצאת כרטיס התראה לעבריין סדרתי. ד. דורנר: אנחנו נבקש קודם כל חוות דעת, אבי, תבקש חוות דעת של יעל, ואחר כך נראה. איך אומרים? With this happy note, ע. בן-פורת: האמת היא שככל שמחוקקים יותר נורמות ומטילים סנקציות על דברים שאנשים הגונים צריכים לעשות מיוזמתם, יש בעיה. אז זו חברה לא ישרה. ואני שואל את עצמי הרבה פעמים, מה באמת מתרחש בתוך המערכות, כאשר העיתון נמצא אשם בהוצאת לשון הרע, וכמובן, זה תמיד העיתונאים. האם מעבר להתייחסות של הנזק הכספי שנגרם לעיתון, מפני שכשחברת הביטוח משלמת פיצוי על הוצאת שם רע, אז הפרמיות מתייקרות. אז אני יכול לראות מישהו שחס מאוד שאסור להוציא שם רע מפני שזה עלה לנו כסף. שזה גישה פסולה גם. אז אני הייתי שואל אם אין מקום לברר ולבקש מהעיתונים, שיאמרו לנו, סטטיסטית, כמה מקרים של חיובים בדין היו. מה היו הצעדים שנקטו אחרי כן. ד. דורנר: הם לא חייבים לומר לנו כלום. ע. בן-פורת: ודאי שהם לא חייבים. ד. דורנר: בינתיים בואו נבדוק מבחינה משפטית איך זה מסתדר, נשמע את דעת החברים, ואיך אומרים? לאט לאט. נבדוק את העניין בצורה הדרגתית. ובין היתר אולי נוכל לקחת עיתון לא לעומתי ולבקש, אם אפשר. אם אני אבקש יפה מעמוס אולי הוא יסכים. נעזוב את זה. נעשה את זה לאט לאט. ויש דעות כאלה ואחרות, נשמע מה אומרים החברים. אני רק הבאתי את זה, שזה הצעה, להתייחס אליה בצורה מכובדת. רבותי, תודה רבה. בשש ישיבת המליאה.