יום א', טז’ באדר תשפ”א
הרשת החברתית, עיתונות והמחוקק: תמונת מצב בינלאומית
EJN - ETHICAL JOURNALISM NETWORK -צפו כאן בדיון המנסה למצוא את האיזון בין הרשת הפרוצה, העיתונות הנאמנה לאתיקה - וסוגיית מגבלות על חופש הדיבור * ועוד: עיתונות אתית - קואליציה של עיתונאים, עורכים ואקדמיה - בדיון על התרבות בחדר המערכת והשפעתה על התוצר
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 9
 
 
נשיאות מועצת העיתונות שבה ואישרה את צירוף אגודת העיתונאים בתל אביב לשורותיה * צוות מוסכם יביא מסקנות באשר להיקף הייצוג
בקרוב: בחירת ההנהגה הבאה של המועצה לאחר ההודעה על פרישת הנשיאה והמנכ"ל * בצילום מס. 1 למעלה מימין באלבום הצילומים הנעים: רגעים בישיבת "זום" בפברואר אותה ניהלה מ"מ הנשיאה ארנה לין
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 7
 
 
תקשורת בימי הקורונה: המאבק בנגיף פוגע גם בסיקור העיתונאי
מהחרמת ציוד, ניתוב תקציבים לערוצים ששואלים פחות ועד מאסר עיתונאים באשמת "זריעת בהלה" * דיווח על עיתונות אירופית בימי הקורונה בדיון זום של מכון העיתונות הבינלאומי בוינה * צילום של המכון * ראו כאן גם את הדיווח המלא של ממצאיו בשטח
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 51
 
 
 
 
 
 
מדברים על פייסבוק ב- פייסבוק
מה עושות הרשתות החברתיות לדמוקרטיה ולתקשורת בישראל? רב שיח ביוזמת הקרן החדשה לישראל ועמותת פרטיות ישראל - עם גיא רולניק, תהילה שוורץ אלטשולר, טל שניידר, נעמה מטרסו * צפו כאן
10:31 (12/11/20) מועצת העיתונות
תגובות: 0   צפיות: 0
 
 
מסר למועצת העיתונות במהלך מפגש בדלית אל כרמל: "מרגישים תחושה קשה של נבגדות"
חברי מועצת העיתונות ובראשם הנשיאה, השופטת בדימוס דליה דורנר ומנכ"ל המועצה מוטי רוזנבלום, שמעו דברים אלה וכאובים אף יותר, במפגש עם חברי מועצת דלית אל כרמל, בראשות רפיק חלבי * שיח הזדהות בעקבות חוק הלאום * השופטת דורנר: "המועצה אינה גוף פוליטי – זהו ביקור של סולידריות"
תגובות: 0   צפיות: 81
 
עוד סאטירה כזאת – ואבדנו
מועצת העיתונות והתקשורת מביעה זעזוע ומחאה בעקבות הדימוי שבו בחר להשתמש העיתונאי ינון מגל, בעת שיחה עם בן כספית, בתכניתם בתחנת הרדיו 103fm, כאשר עסק בתגובה אפשרית למבקריו של ראש הממשלה בתקשורת. לא נחזור על הניסוח המלא, כולל חיקוי קול צרורות תת-מקלע, רימונים ואף פיצוץ - שנבחרו להמחשת דרך נוספת להשתקת הביקורת על בנימין נתניהו. נסתפק בהבעת תקווה כי במציאות של משבר ממשלי, כלכלי ובריאותי חסר תקדים ובצומת מסוכן של מתחים גוברים ושסע חברתי, שבו די בניצוץ כדי להצית תבערה ואפילו קטלנית – לא תהיה חזרה על דימויים כאלה – גם לא כ"סאטירה -"כפי שהבהיר אחר כך מגל בסוג של התנצלות.
תגובות: 0   צפיות: 39
 
לא זרוע תעמולה * לא "שמאל אנרכיסטי" - רק תקשורת שמעזה לבקר וזה (עדיין) מותר
מועצת העיתונות והתקשורת בישראל מוחה בחריפות על מתקפה נוספת של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נגד התקשורת העצמאית בישראל כאשר הוא – או מי מטעמו-מדמה בפוסט בערוץ ראש הממשלה בפייסבוק את ערוץ 12 "לזרוע תעמולה חסרת בושה של השמאל האנרכיסטי" שמטרתו "להפיל את ממשלת הימין והעומד בראשה".
תגובות: 0   צפיות: 20
 
 
בעקבות שידור כתבת תחקיר בנושא תעודת כשרות בעסקים, במסעדות ובמשחטות במסגרת התכנית "שטח הפקר"
 
 
מועצת העיתונות בישראל: ליבוי השנאה לתקשורת מצד ראש ממשלה - מצער ומעורר חששות כבדים
מועצת העיתונות מביעה צער נוכח התקפתו החוזרת של ראש הממשלה על התקשורת וליבוי השנאה כלפיה* מצער מאד ואף מעורר חששות כבדים, להקשיב לראש ממשלה בישראל כשהוא שב ותוקף את התקשורת ומפנה אליה טינת המונים * אין דמוקרטיה של אמת ללא תקשורת חופשית. סימונה כיעד לתקיפה פעם אחר פעם, הוא תמצית הבוז לדמוקרטיה ולזכות להביע כל דעה, גם ביקורת ואפילו על העומד ליד ההגה. מועצת העיתונות מביעה את תקוותה שבחודש הסליחות שבפתחו עומד הציבור הישראלי, ימנע ראש הממשלה מסגנון זה.
תגובות: 0   צפיות: 31
 
"אלה ימים קשים לדמוקרטיה ולחופש העיתונות בישראל"
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
תגובות: 0   צפיות: 80
 
נוכחים: אורחים: תא"ל רות ירון – דוברת צה"ל, שרון אפק – סגן רמ"ח דין בינלאומי, יוני שינפלד – ראש נציגות פיקוד מרכז, אריאל בן-אברהם – ראש ענף תקשורת, אורלי גל – סגנית הדוברת. ד"ר ניצה שפירא-ליבאי, מיכאל גרובמן, ד"ר יוסי דהאן, אבי בטלהיים, רמי טל, פרופ' עמוס שפירא, יוסי בר-מוחא, יוסף פרנקל, אליסה ניימן, משה ורדי, עו"ד עמיהוד בן-פורת.

ד"ר ניצה שפירא-ליבאי זה לנו מפגש ראשון עם דוברת צה"ל,תא"ל רות ירון. אני מאחלת לך הצלחה רבה בתפקיד החדש והקשה ואנחנו מודים לך על הנכונות לבוא ולדבר איתנו בסוגיות קשות שעומדות על סדר היום שלנו. העילה שהביאה למפגש הזה, לקשר בינינו וההסכמה לפגישה זו, היא המצוקה הגוברת של כתבי השטחים ויכולתם למלא את תפקידם בכיסוי סיפור המציאות בשטחים, מצוקה הנגרמת מהגבלות המוטלות על ידי הרשויות – גורמי בטחון, וזו בעצם העילה המרכזית לבקשת הפגישה הזו. נושא השטחים מבחינתי ומבחינת כל אזרחי ישראל הוא בנפשנו. כדי לקיים שיח ציבורי מושכל ראוי שיהיה בפני הציבור מידע נרחב ככל האפשר ממקורות שונים, מגוונים, שישקפו ,יציגו נקודות מבט שונות על המתרחש בשטחים. אני מודה שלציבור אין תחושה כזו שמקבל מידע מכל המקורות ועוד פחות מזה. לאחרונה התרשמתי שחלה הסלמה בהגבלות ובקשיים שנערמים על קבלת אשורי העבודה בעיקר באיו"ש. מאז פרוץ האינתיפדה, לראשונה הוגש כתב אישום נגד תחקירן של ערוץ 10 על כך שבפברואר הוא נכנס לשטחים. מה שמעניין שזה קרה בפברואר ורק עכשיו הוגש כתב אישום. שאלתי אותו אם נכנס מאז לשטחים והוא השיב שלא. אני מבינה שכתב ערוץ 2 היתה כוונה להגיש נגדו כתב אישום, על כל פנים משיחות איתו הוא אמר שעוכב לשעות ארוכות ונחקר תחת אזהרה. הבנתי שהופעל לחץ אדיר מערוץ 2 שלא להגיש נגדו כתב אישום. המסר שהתלווה שמה שנאמר להם ששני האירועים האלו הם תחילה של הליך, והיד נטויה להמשיך בהטלת סנקציות על כניסה לשטחים. היד הנטויה היא של צה"ל והמשטרה. התוצאה היא כיום, שכתבי השטחים שמבצעים את תפקידם למעשה מאויימים בהעמדה לדין ובחקירות תחת אזהרה. אם אני אעשה את זה קצת ציורי אני רואה את זה כאילו חופש העתונות נעצר בכניסה לשטחים - במיוחד בכניסה לשטח איי. שוחחתי ארוכות עם כתבי השטחים (מי שלא היה בחופש וערוץ 1 לא דיברתי איתו כי הוא חדש) התרשמתי מהם על תחושת השליחות וכולם הביעו בפני את התחושה שצה"ל מנסה לשלוט במידע, זו התחושה של כולם, כמעט כולם – מעין מונופול על המידע. חופש העתונות בתפיסה החברתית שלנו, המשפטית, הציבורית, הגיע להכרה הולכת וגוברת. אני רוצה להתייחס לנקודה אחת שעלתה וזה סיכון חיי אדם ואני רוצה להזכיר לכולנו שרק לפני שנה ניתן פסק דין על ידי בג"צ בנושא של איחוד כל רשתות הרדיו והטלוויזיה בהקשר לפרוץ המלחמה בעיראק, ובג"צ קיבל את ההכרה על האיחוד הזה – אציין משפט אחד מהבג"צ בגדול, שזה בכל זאת סמן לנורמות המשפטיות של הכניסה לשטחים: אומר לנו בית המשפט שלזכויות הנפגעות, שהן חופש המידע, חופש הביטוי והזכות לאוטונומיה של הפרט משקל סגולי גבוה, על אף שהתכלית של הפגיעה היא שמירה על חיי אדם, שבדרך כלל זכויות אחרות נסוגות מפניה אם אין מנוס מכך. גם כשמדובר בחיי אדם חייבת הרשות להיות מידתית, זה לא ערך שאין לערער אחריו. במקרה הספציפי הזה טענו שצריכים להציל חיי אדם ובג"צ לא קיבל זאת ואמר דברים קשים. אני מבקשת מהדוברת להבהיר מה המעמד של חופש העתונות בשטחים מבחינת הרגולציה של השלטון. בעזה אני יודעת שיש היתר, הייתי מבקשת שתבהירי לנו את כל ההסדרים האלו ואח"כ החברים יוכלו לשאול שאלות ולהתייחס לכל הנושא. בר-מוחא האם האיסור לכניסת עתונאים חל בשל מקרה מסויים, אם זה סיכון חיי אדם במקרים מסויימים כגון במקרה של חיסול יאסין? התקיימה ישיבה בנושא הזה שעליו דיברנו, נאמר מפורשות שעורכים - והיו פה גם נציגי ציבור כמו יחיאל לימור - משוועים להחלטות של צה"ל לאיסור כניסה של עתונאים בשל הגנה על חייהם בעיתות כאלה של חיסול ממוקד. לכן אני מבקש לדעת אם זה קורה במקרים כאלה. דוברת צה"ל אני מברכת על ההזמנה. אני אשמח לראות את המפגש כפלטפורמה לשיתוף פעולה. לנושא שעל הפרק אני אתמקד ולא אחרוג לנושאים אחרים. כמעט ארבע שנים מתנהלת לחימה של ממש חלקה לצערנו גולשת לתוך הערים שלנו אבל היא יום יומית בשטחי יהודה היא אינטנסיבית והודות לפעילות מצליח צה"ל ביחד עם המשטרה לסכל למעלה מתשעים אחוד מהפיגועים. לצערנו אנחנו לא מצליחים לסכל את כולם. אני אומרת את הדברים הללו כי רובם לא מגיעים לסיקור עתונאי. הלחימה כוללת מעצרים בידוק- בעצם פעילות מלחמתית לכל דבר. לכל אורך התקופה הזו – 4 השנים עתונאי ישראל כמו עתונאי הרשתות הזרות, למעלה מ-שלוש מאות- ארבע מאות חופשיים להיכנס לכל מקום, ולראיה אנחנו רואים זאת בטלוויזיה וקוראים על כך שנמצאים בשטח ומדווחים חלקים למורת רוחם של צהל. לכל אורך התקפה הזו, צה"ל על מאוד מודעים לחופש העתונות. לצערנו נהרגים יותר אזרחים מאשר חיילים האזרחים רוצים לדעת מה מתרחש. מאחר וזו לחימה שנמצאת עם הרבה שאלות על הקונצנזוס סביבה, חלק מזה מושג לכן לכל אורך התקופה גם במקומות שהיה שטח צבאי סגור, ההגבלה היתה נקודתית אך ורק מסיבות של הארכת מצב. בכל פעם שאלוף הפיקוד כמי שמופקד על חייהם של ישראל אזרחים ותושבים שגרים שם כל פעם שהמידע צריך לסגור את השטח לזמן הזמן הוא עשה זאת כריבון אם אני יודעת כמפקד בשטח שחלילה ישנה כוונה לפגוע לכן על אותן הפעמים שהשטח נסחק היתה להם הסגרה והיא הגנה על חיי הנכנסים הוא היתה נקודתית ולא על כל השטחים אחרי הסיכון של יאסין כשהיו ידיעות מפורשטות שהיתה כוונה לחטוף עתונאים וישראלים לכן כל פעם שהיה התראה ספציפית לפגוע בעתונאים אנחנו בטלפון וגם בכתב אומרים שאנחנו לא סוגרים את השטח אך תדעו שאתם בכל המקריםש אנחנו לא יכולים להבטיח את הדברים ומדובר מחליט אלוף הפיקוד בצו מיוחד לכן ביקשתי מסא"ל שרון אפק להסביר בדיוק את הפרוצדוגרה המשפטית. המודעות היא כל כך גבוה כולל ובודאי שטחי ה סוגרים אז התחלו מעמד מיוחד משורת הדין לכתבים לחריג לכל אזרח אחר בהיתר מיוחד של אלוף האלוף תוך הסברה שלנו אנחנו מאפשרים לעתונאים להיכנס וזכויות מיוחדות כדי לממש את משימתם ולמעשה ישנו נוהל שהוא נוהל סגור. לגבי כתבים ישראלים לרצועת עזה המתוחמת בגדר שניתן להכנס דרך ארז כיסופים ועוד מעוד מוגדרות ועתונאי שמגיע חייב להציג תעודת לעם ותעודת זהות בתוקף שתוקפו עד שלושה ימים. צה"ל לא נמצא בכל רצועת עזה לכן היתר ניתן כהיתר חד פעמי לשלושה ימים לכתבים בלאומיים שמגיעים לשם בעלי אזרחות אחת, גם בקרב הכתבים אחוז הישראלי הוא מאוד גבוה ויש אזרחות כפולה. כתבים עם אזרחות זרה ניתן להם היתר לשהייה ללא הגבלת זמן קיימת נוכחות של צה"ל לא רק בשטח ה זה לא היה המצב לפני חומת מגן וזה המצב בעקבות מגן להיהודה ושומרון אין נקודות כניסה ויציאה וניתן להיכנס לכל מקום. במקומות שקיימת גדר והכניסה הנוהל שם גמיש יותר ופחות סדור. כתב שמגיע אנחנו מבקשים ממנו להודיע לנו שאתם נכנסים. ישנו טופס שבעצם שפותר את המדינה את התביעה לתביעת נזיקין הוא לא פותר אותה הטופס הזה יודעים שנכנס כתב שאם חלילה תהיה פעילות שלנו שעלולה לסכן אותה. נניח ראיון עם זביידי פעילות של מעצרים שעלולה לסכן אותה או לסכן את הפעולה.בעתונות כמעט פיגוע הוא לא הסיפור, הפיגוע הוא הסיפור. הוא נכנסת גם החובה שלנו להגן עליהם. לקחת את הדוגמא טענה שהמדינה נוהגת בפטרוניזציה כחלי אזרחיה ודוגמא זו על הטענה של הפטרוניזציה אנחנו כולנו חווים מה שקורה בעיראק אנחנו רואים שנחטפים עתונאים פיליפינים זה כדי לאלץ את ממשלת הפיליפינים כדי להוציא את כוחותיה במקרה של ממשלת הפיליפינים זה הצליח להם הם הוציאו את כוחותיהם בכל מקרה ההתייחסות אליו כבן לאום ישנם מקרים כאלה וכאלה הנושא של הצרפתים עדיין בתוקף. עתונאי שנחטף באזור לחימה הוא נחטף משום היותו עתונאי . חובתו של הצבא אני רוצה לאפשר לשרון להסביר את התוקף ו אני רוצה לאפשר לשרון במספר מילים פרופ' עמוס שפירא: קודם כל כל אני רוצה להחמיא על הרהיטות שבה הם הביאו את עמדת הצבא. לגבי המצב החוקי לגבי כניסת עתונאים ואזרחים לשטחי A או כפי שאתם מכנים הרשות הפלסטינית. המדיניות הקיימת מגובה ע"י המצב המשפטי, ואני לפחות נמנה עם אלה שסוברים שאין דין השטחים כדין מדינת ישראל, מבחינה מוסרית, משפטית, מבחינת מדיניות. השאלה שאני רוצה לשאול: האם חל שינוי במדיניות של צה"ל במהלך ארבע השנים האחרונות, ואם כן מאילו טעמים. לגבי-דידי, הנקודה המכרעת היא מה הטעמים שעשויים לגרום שתיאסר על עתונאי כניסה לשטחים. הטעם היחידי שהזכרתם הוא בטחון הכתבים. לי קשה להאמין, לא מתקבל על הדעת, שזה הטעם היחיד. מבחינתי יכולים להיות מניעים אחרים, לגיטימיים לחלוטין, כמו מניעת חשיפה, הפרעה לפעילות צה"ל. הדאגה לביטחון היא לא כל הסיפור אלא חלק מהסיפור. הקושי הוא מה הבקרה. מי לידינו יתקע, שהטעמים שמניעים אלוף משנה כזה או אחר הם מניעים לגיטימיים ולא מניעים אחרים כמו כיסוי, הסתרת פשלה וכו'. אולי עושים הבחנה בין הכתבים בהתאם לסימפטיות אליהם של הצבא או מבחינת השיוך שלהם לכלי תקשורת סימפטי פחות או יותר בעיני הצבא. זאת הבעיה, זאת השאלה הקשה, ואיך מבצעים את זה? פרנקל: היו מקרים בעבר שנשמעו טענות שכתבים זרים העמידו את הרכבים שלהם לרשות הפלסטינים. כתוצאה מכך נעשה בידוק ברכבים שלהם שעורר אצלם טענות. מה קורה עם הכתבים הפלסטינים שעובדים ברשתות זרות. יוסי בר-מוחא: אני רוצה לחזור על מה שאמרתי קודם. אני השתכנעתי עוד יותר אחרי דברי הדוברת שכל הטלת צו שלא לאפשר כניסת עתונאים לשטחים ובעיקר לעזה היא לגיטימית לחלוטין. היתה החלטה לא להעלות את זה על סדר היום ודנו ואמרנו להוריד את זה מסדר היום. היה כאן אבי בטלהיים, רמי טל והיו חברים נוספים כמו אליסה ונאמר, וגם שלום קיטל אמר שהוא משווע להחלטה כזו. פרופ' חיליק לימור אמר שהוא מתפלל שבנו לא יכנס לשטחים והוא מייחל להחלטות כאלה של צה"ל. אם מדובר בהגנה על עתונאים, ואני מדגיש את המשפט הגנה מפני סכנה של חטיפה או פגיעה בעיתות מצוקה, של חס ושלום פגיעה בעתונאי - אני חושב שאנחנו כולנו, חברי מועצת העתונות, צריכים לתת לזה יד ולברך על כך. ואני מדגיש שוב - החלטות ספציפיות ממוקדות ולא החלטות גורפות. ולכן אני מחזק את דבריה של תא"ל ירון ואני מסכים לדבריו של עמוס ומאמין שאכן צה"ל לא נוקט בשיטות כאלו. ד"ר יוסי דהאן הערה אחת: מה ההבדל בין כאן ובין השטחים. אני חושב כי חופש הביטוי הוא חיוני לגבי השטחים היות ואין נגישות לגבי האינפורמציה. נאמר מפי דובר מחוז שומרון ויהודה שיוגשו כתבי אישום נוספים. האם אכן יוגשו כתבי אישום נוספים? דבר נוסף, שבפועל עתונאים לא יוכלו להיכנס מבלי להסתכן בהעמדה לדין, בניגוד למה שנאמר כאן עכשיו. אמרתם שצריכים להיות שני תנאים: תנאי אחד שיהיה תאום מתאים, השני שתלוי בהערכת המצב של המפקד בשטח והתנאי השלישי שיש סכנה ברורה ומיידית. אני מציע לחבר את הענין של הערכת מצב לסכנה המיידית לאותו עתונאי במקרה של רנטיסי או יאסין, ואז זה מצמצם את היכולת של מפקדים בשטח, מטעמים לא לגיטימיים, לצמצם את הכניסה של עתונאים . אני גם חושב שהאנאלוגיה לעיראק לא עוזרת לנו והמציאות היא כאן אחרת, נכון שיש אפשרות כזאת אבל האנאלוגיה כאן היא לא ישירה. מיכאל גרובמן: שמעתי את דברייך ומצאתי שהכל תקין והכל יפה, אבל דבר אחד שיכול להיות שאת לא אשמה אלא אנחנו. ברגע שמדברים שנציג מדינה, במקרה הזה הצבא מעל אזרח, מעמיד עצמו כדואג לאזרח – אצלי נדלק אור אדום. אני בתור אזרח לא זקוק לעזרה של אף אחד ואני מקווה שבמקרים מסויימים דיפלומט, רופא וכו' הם לא אזרחים רגילים ולא זקוקים. אני לא יכול להגיע להרבה מקומות בעולם, אבל אני יודע שיש נציגים שלי כמו עתונאים שמספרים לי. אם מישהו בא ואומר שאנחנו דואגים לנציג שלך שם זה לא מוצא חן בעיני. צבא בתור גוף מוסמך יכול להגיד שכרגע יש תסיסה, תדע שמאוד מסוכן, אנחנו נעזור לך אבל מסוכן. הבעיה היא שהיום אומרים לעתונאי שמסוכן ואנחנו לא יודעים לאן נגיע בצורה זו. אנחנו חיים ברגל אחת עוד בסוציאליזם וכאן העניין הזה הוא מאוד מסוכן לכל החברה. ד"ר ניצה שפירא ליבאי: אני רוצה לתת לך דוגמא אחת: יצאתי להשתלמות שהיו בה עתונאים בכירים, וביקשו מכל אחד לציין מחדל אתי שלו, חמור מאוד בעיניו בתחום שהוא עוסק בו. קם עתונאי שאיני יודעת את שמו ואמר: אני רוצה להכות על חטא שחטאנו כולנו שבשטחים דיבררנו את דובר צה"ל ולא סיפרנו את האמת. נקודה אחת מבחינתי – צה"ל והמדינה אחראים לשלום כל אזרחיה, הם גם מסתכנים בתחומי המדינה, גם כשזה כרוך בהוצאות מאוד כבדות. מה שנכון, ומה שעשו לגבי היוצאים לסיני, היה להזהיר את האנשים. העבודה של העתונאים היא שליחות, ותשאירו להם את שיקול הדעת של לקיחת הסיכון. עמוס שפירא למה אתם לא אוסרים על העתונאים שלכם ללכת. למה צריך להישען על הצבא? משה ורדי בהרבה מקרים, אני מעדיף את השיקול של הצבא על השיקול שלי. אני לא אוטומטית נגד הצבא. אני את הזכות הזאת מעביר לצבא. רמי טל: השאלה היא האם הצבא כמדיניות לונג-טרם מדכא את חופש הביטוי או מפריע לחופש הביטוי. שאלתי אנשים במקצוע שלי, ונראה לי שהתשובה היא בהחלט לא. במלחמת פוקלנד האנגלים שללו את חופש הביטוי מהשיקולים שלהם. תשאלו את רוב העתונאים: כאזרח אני מרגיש שאני מקבל דיווח - לא של 100%, דיווח די עשיר, די שוטף. בטוח שיש בעיות, צריך לטפל בהן ברמה הפרטנית. אבל אין שלילת חופש ביטוי מעתונאים בשטחים כמדיניות. --------------------------------------------------- ד"ר ניצה שפירא ליבאי: אני מבקשת בקצרה להביא בפני המועצה את הבעיה של המזכ"ל אבי וינברג. אני מבקשת שני דברים: א. לסיים את עבודתו של אבי ו-ב. להוציא מכרז למזכ"ל חדש. יש לפניכם מכתב מלפני כשבועיים בעניין, חבל שאנשים שהיו בעניין אינם פה. אני למעשה קיבלתי את אבי לעבודה, גם מאוד תמכתי בקבלתו. עלי הוא עשה רושם טוב ופירטתי בפניו לפני שהוא ניגש למכרז מה הם דרישות התפקיד, לבקשתו של מי שהיה אז נשיא המועצה מוטה קרמניצר. הוא קבע איתו בירושלים, הוא לא היה יכול לראות אותו וביקש ממני להסביר מה התפקיד. אבי איננו עומד לחלוטין בדרישות התפקיד. חודשים ארוכים אני מנסה בטוב, בשכנוע להשפיע עליו שיבוא, שיקיים את התפקיד כפי שהבהרתי לו בהתחלה, כפי שצריך לקיים אותו, כי אחרת אי אפשר להמשיך. אבי בטלהיים: מדוע את מעלה את זה כשהוא נעדר מהישיבה? ד"ר ניצה שפירא ליבאי: הוא ידע שזה על הפרק והוא בחר לנסוע לחו"ל. יוסי בר-מוחא הוא לא בחר, הוא נסע לחו"ל. אבי בטלהיים: הוא נסע לחו"ל בנסיעה מתוכננת מראש - רגע אל תצעקי עלי - את לא יכולה להעלות את הנושא הזה כשהמזכ"ל לא נמצא כאן להשיב על הטענות שלך, ומן הסתם יש למטבע, כמו בכל מקרה, שני צדדים. ד"ר ניצה שפירא ליבאי: פעמיים, בקדנציה הקודמת, הודענו על פיטורי מזכ"ל מבלי שהמזכ"לים היו, זה היה הודעת הנשיא. אבי בטלהיים: והפעם זה לא יקרה. יוסי בר-מוחא הפעם זה לא יקרה לחלוטין. ד"ר ניצה שפירא ליבאי: כי זה החבר שלך. יוסי בר-מוחא לא – אני לא תמכתי בו. דרך אגב אני לא הצבעתי עבורו. אני היחיד שלא הצביע עבורו. אגב הוא לא חבר שלי. אני, מה לעשות, אני הייתי בוועדת המכרזים. פרופ' עמוס שפירא האם מישהו בדק את ההיבטים המשפטיים של הפסקת עבודתו? ד"ר ניצה שפירא ליבאי אין חוזה יש רק תנאי תשלום. יוסי בר-מוחא: הפה שאסר הוא הפה שמתיר – הפה שמתיר הוא הפה שאוסר. מאחר שהוא התקבל ע"י ועדת מכרזים, התקבל ע"י הנשיאות שאישרה את החלטת ועדת המכרזים, והמליאה אישרה את החלטת הנשיאות. ד"ר ניצה שפירא-ליבאי מה פתאום? יוסי בר-מוחא אל תגידי לי - הייתי בישיבת הנשיאות והמליאה. ד"ר ניצה שפירא-ליבאי איזה מליאה, אל תמציא, אתה ממציא יותר מדי דברים. יוסי בר-מוחא תרשי לי רגע, לכן הפה שהתיר וקיבל אותו לעבודה הוא הפה שיאסור. אין לך שום סמכות לפטר אותו. שימי לב עוד דבר אחד. ואם את טוענת כלפי האיש שהוא אינו פעיל ואינו עושה את עבודתו ואינו מתפקד כהלכה, אז אני אשאל אותך שאלה: וכי את מתפקדת כהלכה? את יושבת בתפקיד שנה וחודשיים מבלי שתיבחרי. ד"ר ניצה שפירא-ליבאי קודם כל נבחרתי פה אחד להיות מ"מ. אל תיתן נקודות מסולפות. יוסי בר-מוחא את יושבת שנה וחודשיים מבלי שיהיו בחירות למועצה. ד"ר ניצה שפירא-ליבאי למה אתה לא עושה בחירות? יוסי בר-מוחא קודם כל את מסלפת בכלל את התקנון. התקנון אומר שהנשיא וממלא מקומו ייבחרו על ידי המועצה הנכנסת - הנבחרת. ד"ר ניצה שפירא-ליבאי לא נכון. יוסי בר-מוחא תביאי בבקשה את התקנון. ואת משום מה החלטת לאמץ את ההחלטות האחרונות שבהן התקבל הנשיא וממלא מקומו לפני, כלומר על ידי המועצה היוצאת, דבר שהוא בניגוד לתקנון. ואם עשיתם מה שעשיתם זה עדיין לא מכשיר את השרץ. והתקנון מדבר על בחירה לאחר בחירת המועצה. רמי טל יש הבדל עקרוני. ישנם תפקידם – תפקיד המזכ"ל שהוא תפקיד של פקיד ממונה. השאלה היא באמת מי ומתי יכול לפטר. התפקיד של מ"מ או נשיא – זה תפקיד נבחר. זה שני דברים שונים. עמיהוד בן-פורת קודם רציתי לשאול מתי חוזר אבי? שפרה אפשטיין ב-21 בחודש, בשבוע הבא. יוסי בר-מוחא אם אנחנו כבר מדברים, מי שהביא לפיטוריו של לוי מורב שוב זה היית את. האיש עבר אירוע מוחי. ד"ר ניצה שפירא-ליבאי אתה מדבר על מה שאתה לא יודע – אתה שקרן. מי שפיטר אותו זה מוטה, והוא אח"כ בא אלי לבקש, הוא אמר לי מוטה עוזב עוד כמה חודשים – אולי את תשפיעי על מוטה מאחר והוא עוזב, זה מה שהיה. אני אפילו לא ידעתי על השיחה בינו לבין מוטה. יוסי בר-מוחא שאני אביא את לוי מורב לפה? שיגיד לך? אני רוצה להביא אותו. ד"ר ניצה שפירא-ליבאי תשאל את מוטה מה היה. אתה משקר. אני לא ידעתי שמוטה אמר לו. נכון שמוטה דיבר איתי מראש והוא אמר לי אני מתכוון להביא לפיטוריו. מתי זה קרה לא ידעתי. אני רוצה את השקר הזה להוציא ממך. כי אתה גם בישיבה אמרת את זה. יוסי בר-מוחא נכון. ד"ר ניצה שפירא-ליבאי מה שקרה שלוי טלפן אלי ואומר לי "את יודעת על השיחה שלי עם מוטה?" אז אמרתי לו שאני לא יודעת, אז הוא אמר לי שמוטה הודיע לי על פיטורי. עמיהוד בן-פורת אני רוצה לאמר משהו בעניין זה. את הרי דיברת איתי ואני ליוויתי את העניין. אני חושב שאומנם יש רצון וצורך לשמוע את וינברג. המציאות היא שוינברג לא ידע לתפקד יחד איתך, וכשהשאלה מי מהשניים צריך ללכת זה ברור, זה בכלל לא על אותו מישור. מי שממלא את את הפונקציה של הנשיא כרגע - אנחנו לא יכולים להסתבך (אנחנו בסך הכל בקושי בית כנסת. אנחנו לא חברה בע"מ ולא אגודה שיתופית - מנהלים את העניינים ומסתדרים. אני מציע ככה: שנחכה לשובו של אבי וינברג, ואחרי ראש השנה ויום כיפור, הוא יחזור, ניפגש כולנו, נדבר ונשמע את הדברים בצורה מסודרת ונקבל החלטה. אבי בטלהיים ההצעה היא נבונה, אבל אני רוצה למסור הודעה, לא ידעתי מה יתפתח פה ולאור מה שהתפתח ההודעה שלי רלוונטית פי כמה. ההודעה היא בשם מעריב, אני מדבר על דעתם של שניים שלא נמצאים פה ושיתפתי אותם והם אמרו לי שהם חותמים גם על ההודעה הזו ואח"כ אני אכתיב לפרוטוקול. אני מקווה שעמיתי שנמצאים כאן מקרב המו"לים והעתונאים יצטרפו גם. דעתנו לא נוחה ממה שקורה במועצת העתונות, דעתנו הכוונה מעריב ונתמכים תומכים בזה שלום קיטל, מנכ"ל חדשות ערוץ 2 ואבי בניהו, מפקד גלי צה"ל. דעתנו לא נוחה ממה שקורה במועצת העתונות, ראינו פה הוכחה עכשיו ובחודשים האחרונים. ניסינו בכמה הזדמנויות להגיע למועמד מוסכם לנשיא הבא, לשיטתנו, המצב הבלתי סביר שקורה כאן באין נשיא קבוע ומוסכם – לא הצלחנו גם בזה. אני לא אומר על אשמים, כולנו בעניין הזה אשמים, לא הצלחנו, אבל כדי לשים קץ למצב הבלתי בריא הזה שקיים פה, אנחנו גמרנו אומר שבעוד חודש ימים אנחנו מבקשים לכנס את המועצה בעוד חודש ב-12באוקטובר. בתוך חודש ימים אנחנו נביא לישיבת הנשיאות הבאה – אנחנו זה אומר המו"לים והעתונאים - מועמד מוסכם מטעמנו להצבעה בישיבה הבאה של נשיא חדש, מתוך שאיפה שאנחנו נצליח בחודש הזה להגיע להסכמה – פעם אחת הצלחנו והיה מועמד מצויין, אמנון רובינשטיין, וזה סוכל בצורה אומללה. ד"ר ניצה שפירא ליבאי סליחה – זו היתה הצעה שלנו. אבי בטלהיים והיה ואנחנו לא נשכיל למצוא גם בתוך החודש הזה מועמד מוסכם, אנחנו נעלה להצבעה בישיבה הבאה של הנשיאות הצעה של המו"לים והעתונאים לפיזור מיידי של מוסדות המועצה עד לקיום בחירות לבחירת מוסדות חדשים. זו ההצעה שלנו. אני מבקש להכניס לפרוטוקול ולכנס ב-12 באוקטובר. ד"ר ניצה שפירא-ליבאי זה אתה אמרת, (פונה לשפרה) – תרשמי את זה בשם אבי. יוסי בר-מוחא לא לא – בשם אגודת העתונאים בתל-אביב, בשם גלי צה"ל, בשם... ד"ר ניצה שפירא-ליבאי סליחה – את זה אני רוצה לשמוע מהם. אבי בטלהיים את תשמעי, ואני מקוה שחברי שנמצאים כאן יצטרפו אלי גם. יוסי בר-מוחא אני מבקש שתכתבי את זה בשם אגודת העתונאים בתל-אביב. ד"ר ניצה שפירא-ליבאי אני רק רוצה להזכיר לך שאחד היסודות לקיום מועצת העתונות היא הסכמה מראש של שלושת המרכיבים של המועצה. אבי בטלהיים זה היה עד היום, יכול להיות שזה לא יהיה יותר. ד"ר ניצה שפירא-ליבאי מאד לא מוצא חן בעיני, מי שהביא מועמד עוד בתקופת כהונתו של קרמניצר זה אני. יוסי בר-מוחא את דן מרידור הבאת. ד"ר ניצה שפירא-ליבאי לא, אני הבאתי את רובינשטיין. אתה מסלף תמיד עובדות וכל מי שיודע, יודע שאני הצעתי את אמנון רובינשטיין ושאמנון בהתחלה היסס. אבי בטלהיים בתשובה למה שאמרת תהיה שאיפה להגיע להסכמה בין שלושת המרכיבים, ולא - זה יועלה להצבעה. ואם לא, נפזר את המוסדות ונלך הצבעה. מיכאל גרובמן בעצם מה שאתה עכשיו הצעת זה אבסורד כי המועצה היא ציבורית, עצם העובדה שרוב יש אצל המו"לים והעתונאים זה דבר שמזמן צריך לתקן. מה שאתה הצעת זה שצריכים לבטל בכלל את המוסד הזה. אבי בטלהיים לא - צריך למנות נשיא מוסכם. אתה לא ער לכך שהם לא נמצאים בקדנציה כבר שנה וחודשים. הקדנציה של נציגי הציבור הסתיימה לפני שנה וחודשיים. מיכאל גרובמן מה שהצעתם זה פוטש – אני אומר לכם מראש תעשו את הפוטש הזה ונבטל בכלל את המוסד הזה. (חילופי דברים חריפים בין ד"ר ניצה שפירא ליבאי לבין יוסי בר-מוחא) פרופ' עמוס שפירא לדעתי, שלושה דברים: א. המצב הקיים לא יכול להימשך. ב. מה שאתה הצעת - אין בפני התקנון, אבל מה שאתה הצעת למיטב זכרוני והבנתי לא עולה בקנה אחד עם התקנון. שלישית, יש שלוש אפשרויות: חלק ממרכיבי מועצת העתונות היום יקים לעצמו גוף שייקרא סופר מועצת העתונות או שם אחר– זו לא תהיה כמובן מועצת העתונות במתכונת המסורתית שלה משנות השישים, כלומר התמהיל הזה של שלושת המרכיבים. אפשרות שניה, אולי תוקמנה שתי מועצות עתונות. והאפשרות השלישית, שלא יהיה שום דבר כזה. לא יהיה גוף כזה. לטעמי, ואולי זה באינרציה כפי שאני מכיר את זה כמשתתף בזה כבר הרבה שנים, בכל זאת הרעיון של התמהיל הזה כשלעצמו הוא רעיון נכון. הרעיון הזה גם פעל הלכה למעשה הרבה שנים, אני זוכר את התקופות של רוטנשטרייך וכל אלה שבאו אחריו. רוב הזמן הרעיון הזה פעל – לא הייתי רוצה לוותר עליו כל כך קל. ולכן אני חושב שמה שכן צריך לעשות בחודש הקרוב (החודש הקרוב לא כל כך טוב – אבי לא בארץ – חודש החגים) מה שצריך לעשות הוא ששלושת המרכיבים – נציגים של שלושת המרכיבים פשוט יתכנסו ותמצאו מועמד לנשיא. הגוף הזה הוא לא הגוף הכי חשוב בעולם והוא אפילו לא הגוף הכי חשוב במדינה, לכן אולי גם האישיות של הנשיא שיעמוד בראשו - לא צריך לחפש את מלכת אנגליה לצורך העניין הזה. גם לא נמצא את מלכת אנגליה, בסופו של דבר כמועמד מוסכם, נמצא את הסגנית של מלכת אנגליה – זה הפתרון האופטימלי לדעתי. אבי בטלהיים רשמו את ההודעה שלי ושלך, ונתכנס ב-12 באוקטובר או יום לפני או אחרי. ד"ר ניצה שפירא-ליבאי אבי אני רק רוצה להגיד לך שלפני הסיבוב של מוטה היה סבב מועמדים עד שהגענו להסכמה על מועמד מוסכם. היו דברים מעולם וכך זה קרה. העברנו שמות עד ששלושת המרכיבים הסכימו לגביו. אנחנו הגשנו שני מועמדים ואתם לא נקפתם אצבע להציע אפילו מועמד אחד. עמוס שפירא גם אנחנו לא עשינו הרבה בחודשים האחרונים. ד"ר ניצה שפירא ליבאי לבוא בטענות אלי, שאני שנה עובדת בפרך? אבי בטלהיים ניצה, אנחנו מודים לך על העבודה ומוכנים לשחרר אותך באמת.