יום א', טז’ באדר תשפ”א
הרשת החברתית, עיתונות והמחוקק: תמונת מצב בינלאומית
EJN - ETHICAL JOURNALISM NETWORK -צפו כאן בדיון המנסה למצוא את האיזון בין הרשת הפרוצה, העיתונות הנאמנה לאתיקה - וסוגיית מגבלות על חופש הדיבור * ועוד: עיתונות אתית - קואליציה של עיתונאים, עורכים ואקדמיה - בדיון על התרבות בחדר המערכת והשפעתה על התוצר
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 9
 
 
נשיאות מועצת העיתונות שבה ואישרה את צירוף אגודת העיתונאים בתל אביב לשורותיה * צוות מוסכם יביא מסקנות באשר להיקף הייצוג
בקרוב: בחירת ההנהגה הבאה של המועצה לאחר ההודעה על פרישת הנשיאה והמנכ"ל * בצילום מס. 1 למעלה מימין באלבום הצילומים הנעים: רגעים בישיבת "זום" בפברואר אותה ניהלה מ"מ הנשיאה ארנה לין
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 7
 
 
תקשורת בימי הקורונה: המאבק בנגיף פוגע גם בסיקור העיתונאי
מהחרמת ציוד, ניתוב תקציבים לערוצים ששואלים פחות ועד מאסר עיתונאים באשמת "זריעת בהלה" * דיווח על עיתונות אירופית בימי הקורונה בדיון זום של מכון העיתונות הבינלאומי בוינה * צילום של המכון * ראו כאן גם את הדיווח המלא של ממצאיו בשטח
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 51
 
 
 
 
 
 
מדברים על פייסבוק ב- פייסבוק
מה עושות הרשתות החברתיות לדמוקרטיה ולתקשורת בישראל? רב שיח ביוזמת הקרן החדשה לישראל ועמותת פרטיות ישראל - עם גיא רולניק, תהילה שוורץ אלטשולר, טל שניידר, נעמה מטרסו * צפו כאן
10:31 (12/11/20) מועצת העיתונות
תגובות: 0   צפיות: 0
 
 
מסר למועצת העיתונות במהלך מפגש בדלית אל כרמל: "מרגישים תחושה קשה של נבגדות"
חברי מועצת העיתונות ובראשם הנשיאה, השופטת בדימוס דליה דורנר ומנכ"ל המועצה מוטי רוזנבלום, שמעו דברים אלה וכאובים אף יותר, במפגש עם חברי מועצת דלית אל כרמל, בראשות רפיק חלבי * שיח הזדהות בעקבות חוק הלאום * השופטת דורנר: "המועצה אינה גוף פוליטי – זהו ביקור של סולידריות"
תגובות: 0   צפיות: 81
 
עוד סאטירה כזאת – ואבדנו
מועצת העיתונות והתקשורת מביעה זעזוע ומחאה בעקבות הדימוי שבו בחר להשתמש העיתונאי ינון מגל, בעת שיחה עם בן כספית, בתכניתם בתחנת הרדיו 103fm, כאשר עסק בתגובה אפשרית למבקריו של ראש הממשלה בתקשורת. לא נחזור על הניסוח המלא, כולל חיקוי קול צרורות תת-מקלע, רימונים ואף פיצוץ - שנבחרו להמחשת דרך נוספת להשתקת הביקורת על בנימין נתניהו. נסתפק בהבעת תקווה כי במציאות של משבר ממשלי, כלכלי ובריאותי חסר תקדים ובצומת מסוכן של מתחים גוברים ושסע חברתי, שבו די בניצוץ כדי להצית תבערה ואפילו קטלנית – לא תהיה חזרה על דימויים כאלה – גם לא כ"סאטירה -"כפי שהבהיר אחר כך מגל בסוג של התנצלות.
תגובות: 0   צפיות: 39
 
לא זרוע תעמולה * לא "שמאל אנרכיסטי" - רק תקשורת שמעזה לבקר וזה (עדיין) מותר
מועצת העיתונות והתקשורת בישראל מוחה בחריפות על מתקפה נוספת של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נגד התקשורת העצמאית בישראל כאשר הוא – או מי מטעמו-מדמה בפוסט בערוץ ראש הממשלה בפייסבוק את ערוץ 12 "לזרוע תעמולה חסרת בושה של השמאל האנרכיסטי" שמטרתו "להפיל את ממשלת הימין והעומד בראשה".
תגובות: 0   צפיות: 20
 
 
מהחלטות בית הדין לאתיקה: על תאגיד השידור הציבורי "כאן" לפרסם התנצלות בפני הרבנות הראשית לישראל
בעקבות שידור כתבת תחקיר בנושא תעודת כשרות בעסקים, במסעדות ובמשחטות במסגרת התכנית "שטח הפקר"
 
 
מועצת העיתונות בישראל: ליבוי השנאה לתקשורת מצד ראש ממשלה - מצער ומעורר חששות כבדים
מועצת העיתונות מביעה צער נוכח התקפתו החוזרת של ראש הממשלה על התקשורת וליבוי השנאה כלפיה* מצער מאד ואף מעורר חששות כבדים, להקשיב לראש ממשלה בישראל כשהוא שב ותוקף את התקשורת ומפנה אליה טינת המונים * אין דמוקרטיה של אמת ללא תקשורת חופשית. סימונה כיעד לתקיפה פעם אחר פעם, הוא תמצית הבוז לדמוקרטיה ולזכות להביע כל דעה, גם ביקורת ואפילו על העומד ליד ההגה. מועצת העיתונות מביעה את תקוותה שבחודש הסליחות שבפתחו עומד הציבור הישראלי, ימנע ראש הממשלה מסגנון זה.
תגובות: 0   צפיות: 31
 
"אלה ימים קשים לדמוקרטיה ולחופש העיתונות בישראל"
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
תגובות: 0   צפיות: 80
 
נוכחים: ד"ר ניצה שפירא ליבאי, פרופ' עמוס שפירא, השופט (בדימוס) שאול אלוני, ויקטוריה דולינסקי, יוסי בר-מוחא, דן תגר, פרופ' יחיאל לימור, ד"ר יורם פרי, עמוס שוקן, ד"ר הדרה ברמור, עו"ד יעל גרוסמן, גונן גינת.

צווים שיפוטיים לאיסור פרסום ד"ר ניצה שפירא ליבאי הסיבה לכך שהישיבה כונסה בדחיפות היא כי בכנסת (ועדת חוקה, חוק ומשפט) התנהל דיון ביקורתי על צווי איסור פרסום שהמשכו נועד להתקיים בהקדם, עוד במושב הנוכחי של הכנסת. משקראתי על כך בעתון, יצרתי קשר עם יו"ר הועדה, ח"כ מיכאל איתן, על מנת שנציגי המועצה ישתתפו בהמשך הדיון, לאחר שהמועצה התריעה מספר פעמים כנגד התגברות התופעה ופגיעתה הרעה. הדיון בועדה נסב על פרידה מהצנזורית היוצאת וקבלת פני הצנזורית הנכנסת, תוך ביקורת נוקבת על הוצאת צווי איסור פרסום על מידע שאושר על ידי הצנזורה. פרשת מייק אלדר, שהועלתה ע"י יו"ר הועדה, הייתה במוקד הדיון. איסור פרסום הוטל על ספרו שהותר על ידי הצנזורה, ומשהושג הסכם על השמטת קטעים מהספר, הוטל צו איסור פרסום על עובדת ההשמטה. נציגי הבטחון הפרו את הצו בהשתבחם בהישג ההשמטה, אולם על מייק אלדר נאסר מכוח הצו להתייחס לחסר בספרו. בפני הועדה הונחו המלצות ועדת משנה שעסקה באיסור פרסום מטעמי ביטחון. הבהרתי למיכאל איתן שהמועצה קובלת לא רק כנגד צווים המוצאים מטעמי בטחון, אלא גם נגד אלה המוצאים מטעמים משטרתיים שמספרם הולך וגדל באופן משמעותי. ביקשתי להרחיב את הדיון בועדה גם לתחום המשטרתי. לשאלותיו הצבעתי על אומדני הממדים של התופעה כפי שנמסרו לי לאחרונה, ושלחתי לו דוגמאות שעלו בדיוני המועצה. הוא התרשם מהבעיה, הסכים להרחיב את נושא הדיון בועדה, וביקש שנבוא בהרכב שיוכל גם להציג נתונים. מאחר ולועדה הוגשו המלצות לעניין ההיבט הבטחוני, ביקשתי להגיש המלצות בנושא הרחב של צווי איסור פרסום. בהמשך, אמרתי לאיתן שננסה לגבש הצעה לתיקון החוק הקיים ושאלתי אם הוא יהיה מוכן לקיים דיון עליה בועדה, ולפי ההתפתחויות, להגישה לכנסת מטעם הועדה. הוא השיב בחיוב, וביקש שנעשה מאמץ להגיש הצעת חוק. לאור שיחה זו ונוספות עמו, חשבתי שזו הזדמנות טובה לנסות לעשות מעשה מעבר לדיבורים והודעות מתריעות לתקשורת. לפיכך, לקראת הדיון בכנסת ולקראת ישיבה זו, הוכנה בחופזה טיוטה ראשונית של הצעת חוק המובאת לדיון בפניכם. פרופ' עמוס שפירא לפי מיטב זכרוני התקיימה פגישה עם ברק ועם פרקליטת המדינה. ד"ר ניצה שפירא ליבאי נכון. התקיימה פגישה עם כל אחד משניהם לחוד. בפגישה עם הנשיא ברק הוא הבהיר שהנושא אינו בסמכותו, ולכל היותר יוכל לשקול את האפשרות של קביעת שופטים שידונו בצווי איסור פרסום. בפועל הדבר לא נעשה, למרות שקרמניצר שב ופנה אליו בעניין זה. בפרקליטות התקיימו דיונים לגבי ההיבט הבטחוני וגובש "נוהל בנושא צווי איסור פרסום וצנזורה", שהובא לידיעתנו. קרמניצר השיב לפרקליטת המדינה בהשגות על הנוהל. בפועל, הנוהל מסורבל, ממושך, ואין בו כדי להתמודד עם הבעיתיות של "צו עוקף צנזורה". אני מוכנה לבקש פגישה נוספת עם הנשיא ברק, כפי שהציע אחד החברים. בלי קשר, אני סבורה כי בהזדמנות שנפתחה בפנינו, יש מקום להגיש הצעת חוק. לשאלה שנשאלה, הטיוטה הראשונית לישיבה הוכנה על ידי יעל גרוסמן ועל ידי. עו"ד שאול אלוני אני לא מבין מהם הצווים שניתנים במעמד שני הצדדים. עמוס שוקן פה מודיעים לעתון על צו האיסור והעתון מבקש הסרת הצו. ד"ר ניצה שפירא ליבאי כשניתן צו במעמד צד אחד מיוצג רק האינטרס הבטחוני או המשטרתי. צו במעמד הצדדים, הוא צו שניתן לאחר שבפני השופט היה ייצוג של האינטרס הציבורי בחופש העתונות. ייצוג זה נעשה בעיקרו על ידי אמצעי התקשורת, שהגדרנו אותם בהצעת החוק כ"צד מעוניין". יכול להיות שהשופט ישתכנע לבטל את הצו או להגביל אותו, או שידחה את ההתנגדות לצו. עו"ד שאול אלוני מוצאים צווים לא חוקיים, שלא במסגרת החוק. ד"ר ניצה שפירא ליבאי נכון. יש השגות לגבי עצם הסמכות להוציא צווי איסור פרסום בנושאים שונים. לענייננו, סעיף 68 (א) לחוק בתי המשפט מורה כי "בית המשפט ידון בפומבי". אולם, לפי פיסקה (ב) רשאי ביהמ"ש להורות על דלתיים סגורות בשורה של נושאים, ביניהם "לשם שמירה על בטחון המדינה" . סעיף 70 לחוק, שעניינו איסור פרסומים, מורה כי "לא יפרסם אדם דבר על דיון שהתנהל בבית משפט בדלתיים סגורות אלא ברשות בית המשפט". עוד מורה סעיף זה, בין היתר, כי ביהמ"ש " רשאי לאסור פרסום שם של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, או פרט אחר מפרטי החקירה, אם הדבר עלול לפגוע בחקירה שעל פי דין". כמו כן הוסף לאחרונה אותו סעיף קטן שאנחנו התנגדנו לו בדבר איסור פרסום שם חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום או פרטים מחקירתו "אם ראה בית המשפט כי הדבר עלול לגרום לחשוד נזק חמור ובית המשפט סבר כי יש להעדיף את מניעת הנזק על פני הענין הציבורי שבפרסום". יש טענה כי צווי איסור פרסום המוצאים אפילו במסגרת זו של בטחון או פגיעה בחקירה אינם חוקיים, אולם לא אכנס לשאלה זו. מה שחשוב הוא כי תהיה בקרה על צווי איסור פרסום. שלא ינתנו, בעקרון, אלא לאחר שיוצג האינטרס הציבורי, והבקרה תהא נמשכת, לא חד פעמית. הדוגמה שעמדה לעיני היתה זו של מעצרים. שופט רשאי להוציא צו מעצר במעמד צד אחד ל-24 שעות בלבד. לאחר מכן רק במעמד הנאשם. השופט מוגבל בהארכת המעצר עד ל-15 יום כל פעם, בכפוף להגבלות נוספות ככל שהמעצר ללא כתב אישום מתמשך. עו"ד יעל גרוסמן בעקרון צריך לדון כאן האם אמצעי התקשורת מבקשים להיות נוכחים בכל מקרה שמתבקש צו איסור פרסום מבית משפט. השאלה הפרקטית מי הם אמצעי התקשורת, אם רוצים לאסור מדובר באין סוף אמצעי תקשורת. פרופ' עמוס שפירא את החוק הקיים ראיתי כבר בעבר ולהוסיף לו נראה לי שאנחנו מרחיבים ומרעים את המצב הקיים. לקחת את הסעיפים הקיימים ולהוסיף שני אלמנטים שלא קיימים: 1. הוצאה במעמד צד אחד 2. בדיקה תקופתית. צריך לקשור בנוסח לסעיפים הקיימים. עו"ד שאול אלוני את המילים במעמד צד אחד צריך להוריד. פרופ' יחיאל לימור מתעוררת שאלה פרקטית- יש בארץ מקומונים רבים, 150 תחנות רדיו פירטיות, עשרות אתרי אינטרנט, בגדול כ- 2000 כלי תקשורת. השאלה האם יש להם מעמד. רמי טל בעיני בהצעה הזו יש כמה יתרונות וחסרונות, אך אינה מטפלת בבעיה העיקרית. לכל שופט יש זכות להוציא צו איסור וזה שורש הבעיה. מה שראיתי בוועדת המשנה (נשלחתי על ידי מוטה) שהיתה אוזן קשבת להצעה לצמצם את מספר השופטים. השב"כ הוציא צו איסור מבית משפט בבית אל. אם נוכל להשיג איש קשר עם אמצעי התקשורת הגדולים ואז זה ילך על מי מנוחות. עו"ד שאול אלוני זה הפתרון - סגן נשיא או נשיא של בית משפט. פרופ' יחיאל לימור זה עדיין עשרות שופטים. פרופ' עמוס שפירא נניח בהליכים של בקרה או דיון מחדש, האם לעתונות צריך להיות מעמד בדיון? ויקטוריה דולינסקי אולי יוקם גוף שייצג את העתונות. עו"ד שאול אלוני היום דה-פקטו לעתונות יש מעמד – הבקרה זו מצוות אנשים מלומדה, כלום לא קורה שם. בקרה בלי שותפות של כלי התקשורת לא שווה כלום. פרופ' יחיאל לימור האם יכול להיות שלתקשורת אין מעמד? עו"ד שאול אלוני היום למעשה אף אחד לא מעורר את שאלת מעמדו של העתון. ד"ר הדרה ברמור אני לא מבינה – אנחנו צריכים לחשוב על הפרט כשנותנים לו בסך הכל 48 שעות. זה מצב שמתאים לעשירים בלבד. רמי טל מועצת העתונות לא קיימת לשמור על זכויותיו של פדופיל או אנס, היא מייצגת את הציבור. פרופ' עמוס שפירא אני חושב שכנשיאות מועצת העתונות, שרובה לא מורכב ממשפטנים, אין זה מתפקידנו לנסח הצעות חוק לכנסת, אלא להעלות את הנקודות – עקרונות. ד"ר ניצה שפירא ליבאי תפקידנו לפעול לקידום חופש העתונות וזכות הציבור לדעת. נוצרה הזדמנות של ועדה בכנסת המגיבה בחריפות נגד היד הקלה על הדק הצווים לאיסור פרסום, ופתוחה מאד לרעיון של ריסון סמכות זו. אז נשב מנגד? בהתרעות לתקשורת העלנו את המודעות בציבור. נבוא לדיון ונעלה נקודות, ומה הלאה? מי יתרגם אותם לשינוי בשטח? אם נגיש הצעת חוק שהובטח לנו שתעלה לדיון בועדה, יש סיכוי לשנות את החוק באופן שיגביל את הקלות שבה מוצאים איסורי פרסום. עו"ד שאול אלוני התיקון לא יעלה ולא יוריד – זה פשוט חוסר שיקול דעת. עו"ד יעל גרוסמן במציאות אם חשוד מגיע למעצר בשבע בערב, העו"ד שלו מבקש איסור פרסום, נמצא שם שופט יחיד. עו"ד שאול אלוני השופט יוכל לתת צו ל-24 שעות ואז יועבר לנשיא או לסגן. פרופ' עמוס שפירא צריך לשלב את היועצים המשפטיים של העתונים. ד"ר ניצה שפירא ליבאי בן-פורת התלהב מהרעיון אך נאלץ לנסוע. יוסי בר-מוחא עד הפגרה לא ידונו בנושא זה. עו"ד שאול אלוני את חייבת לפנות לאנשים כמו מיבי מוזר. פרופ' עמוס שפירא בואו נסכם בגדול: 1. הגבלת הגופים המחליטים (אלוני הציע להתייעץ עם ברק או בועז אוקון). 2. הגבלת זמן ראשונה נניח ל-24 שעות (תקופה קצובה). 3. אפשר לחדש לתקופות קצובות עם בקרה. ולענין מעמד צד אחד אני נוטה לדעה של אלוני כדי לא לעורר בנקודה הזאת את מעמד העתון. ד"ר ניצה שפירא ליבאי לסיכום, לאור הדעות שהושמעו בדיון, נכין טיוטת הצעה נוספת של הצעה לתיקון החוק. לבקשת חברים, נתיעץ גם עם עו"ד מיבי מוזר. את טיוטת ההצעה שתגובש נעביר לחברים להערות והארות. ייצוג על ידי עורכי-דין ד"ר ניצה שפירא ליבאי בתקנון המועצה אין הסדרה של נושא זה. בזמנו (1971) הוחלט במליאה כי תלונה תחתם על ידי המתלונן אישית, והדיון בתלונה יהיה ללא ייצוג. בהתייעצות משפטנים שקיים נשיא המועצה צדוק ב-8.10.97 הוחלט "לשמר את המצב הקיים לפיו ייצוג על ידי עורך דין יתכן רק בהליך ערעור וגם אז באישור יו"ר בית הדין לאתיקה". מסתבר שנוהל זה, שהיה נהוג מזה שנים נפרץ בעת האחרונה באופן משמעותי. במכתב מיום 17.12.03 פנו חברי מותב בית דין (יחיאל לימור, יוסי בר מוחא, ויצחק פרי) לנשיאות המועצה בהמלצה להעלות את סוגיית הייצוג על ידי עורכי דין לדיון מחודש בנשיאות, מהטעם שהנוהג הרווח עומד בסתירה להחלטות קודמות של מועצת העתונות. השיקולים שהיו מקובלים כנגד ייצוג על ידי עורכי דין הם בקצרה: א. תלונה לבית הדין לאתיקה נועדה לפתוח הליך מהיר,פשוט, לא יקר, ונגיש לציבור הרחב. היא לא נועדה להיות הליך משפטי, גם השופטים אינם משפטנים. ב. עתונאי שמשיב לתלונה ומופיע בדיון מטמיע את ההשלכות האתיות של נושא התלונה. ג. ייצוג על ידי עורך דין מסרבל מאד את הדיון, קשה לתאם ישיבות עם עורכי דין. הוא מייקר את הדיון. אנשים שמתלוננים אישית, מוצאים את עצמם נזקקים לעורך דין בגלל הצד השני. יש בכך כדי לסכל את הכוונה לקיים הליך מהיר ויעיל הנותן תשובה בזמן רלבנטי. פרופ' יחיאל לימור הרציונל הוא לאפשר לציבור להתלונן בלי שיעלה להם כסף. בשום מקרה אין לאפשר להופיע עם עו"ד. רמי טל אני מייצג עמדה הפוכה: בשנת 74 היתה ועדת חקירה של מלחמת יום הכיפורים. השופט אגרנט ביקש לא להגיע עם עו"ד כדי לא לסרבל ולעכב. לדעתי כל אדם שרוצה ויש לו אפשרות שיבוא עם עו"ד. פרופ' יחיאל לימור במקרים שהמועצה מתלוננת אז לאפשר ייצוג – כעקרון. ד"ר הדרה ברמור הבעיה של ייצוג על ידי עו"ד התעוררה בבורסת היהלומים, שזה גוף מאוגד שאוסר על חברים להיות מיוצגים. הכלל שצריך להיות שלא יהיה ייצוג אלא אם המתלונן הוא עו"ד. עו"ד יעל גרוסמן בתי דין משמעתיים קיימים בכל מקום: אגד וכו'. בית המשפט העליון קובע במקרים מסויימים כמו דיני נפשות יש חובה בייצוג ולא במקרים אחרים. צריך לקבוע שבעקרון שלא יהיו מיוצגים, מלבד ייצוג לפי סעיף 25 לתקנון האתיקה או לאדם שהוא עילג וכדומה. רמי טל הסנקציה של פרסום בעתון, שעתונאי עבר עבירה אתית, זו סנקציה רצינית. טריבונל שלא מרשה לעו"ד להופיע בפניו עושה טעות. פרופ' עמוס שפירא הנימוקים בזכות הייצוג הם רלוונטיים. הכף נוטה לא לאפשר ייצוג. אני תומך בהשארת המצב הקיים. ד"ר ניצה שפירא ליבאי עתונאי ועתון שמופיעים בפני בית דין, יש בזה היבט חינוכי – אדם עושה תהליך חשיבה. פרופ' יחיאל לימור רוב התלונות על אי בקשת תגובה. ד"ר הדרה ברמור בדיונים יושבים עו"ד, ומולם יושב מיבי מוזר – עו"ד הם לחיצים. עו"ד שאול אלוני אני מסכים שאי אפשר שצד אחד יופיע עם עו"ד, אבל יש להתחשב במקרים שהם בבחינת דיני נפשות כמו השהייה של עורך מחמת כתב אישום לפי סעיף 25 לתקנון בהם יש לאפשר ייצוג. ד"ר ניצה שפירא ליבאי אני מציעה בשלב זה שהכלל שהיה נקוט יישמר – אין ייצוג בערכאה ראשונה עד שתתקבל החלטה אחרת. עו"ד יעל גרוסמן חלק מהתיקים שנמצאים בהליכים כלולים בהם עו"ד – אני מציעה לא לשנות בתקופת הביניים. רמי טל אני חושב שצריך לערב את כל הגורמים, גם את כלי התקשורת. ד"ר ניצה שפירא ליבאי צריך לכנס את המליאה ולהביא את זה בפניה. עו"ד אלוני קודם לגבש עמדה בהרכב מלא של הנשיאות, לא בהרכב חסר כמו היום. ד"ר ניצה שפירא יבאי לסיכום, הנושא חשוב, עקרוני ובעיתי. נמשיך את הדיון בו בהקדם כדי לגבש כללים מחייבים. הערה: מחמת להט הדיון לא ניתן היה לרשום את כל הדברים שנאמרו. חברים שחושבים שנקודות חשובות שהועלו לא נכללו בפרוטוקול, מוזמנים לשלוח אותם אלינו בכתב.

 
 
הצג מידע נוסף לכתבה
חזור לדף הקודםהדפס כתבה שלח כתבה
 שיתוף