יום א', טז’ באדר תשפ”א
הרשת החברתית, עיתונות והמחוקק: תמונת מצב בינלאומית
EJN - ETHICAL JOURNALISM NETWORK -צפו כאן בדיון המנסה למצוא את האיזון בין הרשת הפרוצה, העיתונות הנאמנה לאתיקה - וסוגיית מגבלות על חופש הדיבור * ועוד: עיתונות אתית - קואליציה של עיתונאים, עורכים ואקדמיה - בדיון על התרבות בחדר המערכת והשפעתה על התוצר
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 9
 
 
נשיאות מועצת העיתונות שבה ואישרה את צירוף אגודת העיתונאים בתל אביב לשורותיה * צוות מוסכם יביא מסקנות באשר להיקף הייצוג
בקרוב: בחירת ההנהגה הבאה של המועצה לאחר ההודעה על פרישת הנשיאה והמנכ"ל * בצילום מס. 1 למעלה מימין באלבום הצילומים הנעים: רגעים בישיבת "זום" בפברואר אותה ניהלה מ"מ הנשיאה ארנה לין
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 7
 
 
תקשורת בימי הקורונה: המאבק בנגיף פוגע גם בסיקור העיתונאי
מהחרמת ציוד, ניתוב תקציבים לערוצים ששואלים פחות ועד מאסר עיתונאים באשמת "זריעת בהלה" * דיווח על עיתונות אירופית בימי הקורונה בדיון זום של מכון העיתונות הבינלאומי בוינה * צילום של המכון * ראו כאן גם את הדיווח המלא של ממצאיו בשטח
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 51
 
 
 
 
 
 
מדברים על פייסבוק ב- פייסבוק
מה עושות הרשתות החברתיות לדמוקרטיה ולתקשורת בישראל? רב שיח ביוזמת הקרן החדשה לישראל ועמותת פרטיות ישראל - עם גיא רולניק, תהילה שוורץ אלטשולר, טל שניידר, נעמה מטרסו * צפו כאן
10:31 (12/11/20) מועצת העיתונות
תגובות: 0   צפיות: 0
 
 
מסר למועצת העיתונות במהלך מפגש בדלית אל כרמל: "מרגישים תחושה קשה של נבגדות"
חברי מועצת העיתונות ובראשם הנשיאה, השופטת בדימוס דליה דורנר ומנכ"ל המועצה מוטי רוזנבלום, שמעו דברים אלה וכאובים אף יותר, במפגש עם חברי מועצת דלית אל כרמל, בראשות רפיק חלבי * שיח הזדהות בעקבות חוק הלאום * השופטת דורנר: "המועצה אינה גוף פוליטי – זהו ביקור של סולידריות"
תגובות: 0   צפיות: 81
 
עוד סאטירה כזאת – ואבדנו
מועצת העיתונות והתקשורת מביעה זעזוע ומחאה בעקבות הדימוי שבו בחר להשתמש העיתונאי ינון מגל, בעת שיחה עם בן כספית, בתכניתם בתחנת הרדיו 103fm, כאשר עסק בתגובה אפשרית למבקריו של ראש הממשלה בתקשורת. לא נחזור על הניסוח המלא, כולל חיקוי קול צרורות תת-מקלע, רימונים ואף פיצוץ - שנבחרו להמחשת דרך נוספת להשתקת הביקורת על בנימין נתניהו. נסתפק בהבעת תקווה כי במציאות של משבר ממשלי, כלכלי ובריאותי חסר תקדים ובצומת מסוכן של מתחים גוברים ושסע חברתי, שבו די בניצוץ כדי להצית תבערה ואפילו קטלנית – לא תהיה חזרה על דימויים כאלה – גם לא כ"סאטירה -"כפי שהבהיר אחר כך מגל בסוג של התנצלות.
תגובות: 0   צפיות: 39
 
לא זרוע תעמולה * לא "שמאל אנרכיסטי" - רק תקשורת שמעזה לבקר וזה (עדיין) מותר
מועצת העיתונות והתקשורת בישראל מוחה בחריפות על מתקפה נוספת של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נגד התקשורת העצמאית בישראל כאשר הוא – או מי מטעמו-מדמה בפוסט בערוץ ראש הממשלה בפייסבוק את ערוץ 12 "לזרוע תעמולה חסרת בושה של השמאל האנרכיסטי" שמטרתו "להפיל את ממשלת הימין והעומד בראשה".
תגובות: 0   צפיות: 20
 
 
בעקבות שידור כתבת תחקיר בנושא תעודת כשרות בעסקים, במסעדות ובמשחטות במסגרת התכנית "שטח הפקר"
 
 
מועצת העיתונות בישראל: ליבוי השנאה לתקשורת מצד ראש ממשלה - מצער ומעורר חששות כבדים
מועצת העיתונות מביעה צער נוכח התקפתו החוזרת של ראש הממשלה על התקשורת וליבוי השנאה כלפיה* מצער מאד ואף מעורר חששות כבדים, להקשיב לראש ממשלה בישראל כשהוא שב ותוקף את התקשורת ומפנה אליה טינת המונים * אין דמוקרטיה של אמת ללא תקשורת חופשית. סימונה כיעד לתקיפה פעם אחר פעם, הוא תמצית הבוז לדמוקרטיה ולזכות להביע כל דעה, גם ביקורת ואפילו על העומד ליד ההגה. מועצת העיתונות מביעה את תקוותה שבחודש הסליחות שבפתחו עומד הציבור הישראלי, ימנע ראש הממשלה מסגנון זה.
תגובות: 0   צפיות: 31
 
"אלה ימים קשים לדמוקרטיה ולחופש העיתונות בישראל"
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
תגובות: 0   צפיות: 80
 
נוכחים: ד"ר ניצה שפירא-ליבאי, שלום קיטל, אלוף (מיל') רפאל ורדי, עמוס שוקן, ויקטוריה דולינסקי, דן תגר, אבי בטלהיים, יוסי בר-מוחא, פרופ' יחיאל לימור, רמי טל, ד"ר הדרה ברמור, הרב מתתיהו טננבאום, משה נסטלבאום, ד"ר יורם פרי, יוסף פרנקל, מיכאל גרובמן. מוזמנים: עו"ד יעל גרוסמן, רו"ח שאול נצראל.

על סדר היום: 1. צווים שיפוטיים לאיסור פרסום איסור כניסה של עתונאים לשטחים שידורי טלוויזיה מהכנסת בתי הדין לאתיקה - ייצוג על-ידי עורכי דין אישור תקציב ‏2004 מעמדה המשפטי של המועצה - עמותה או חברה ללא כוונת רווח שונות ד"ר ניצה שפירא ליבאי הישיבה זומנה לדיון במספר נושאים חשובים. ע"מ שלא לעכב את רו"ח נצראל, נפתח בנושא מעמדה המשפטי של המועצה – עמותה או חברה. ועדת הכספים עסקה בענין בישיבה שקדמה לישיבת הנשיאות. עמוס שוקן ועדת הכספים לוקחת את הסמכות לומר שהשתכנענו, בכפוף להחלטת בן-פורת. אלוף (מיל') רפאל ורדי מועצת העתונות אין לה מעמד משפטי. דנו באפשרות להירשם כחברה, החברה היא זו שתוכל לקבל כספים. סיכמנו שהולכים על הכיוון של הקמת חברה ללא כוונת רווח. אנחנו ממליצים שוועדת הכספים תטפל בזה, בכפוף לפגישה עם היועץ המשפטי. ד"ר ניצה שפירא ליבאי בהעדר מסגרת משפטית יש קושי בניהול הכספי של המועצה. רו"ח שאול נצראל אין בכוונתי להתחרות ביועצים המשפטיים. אפשר להתאים את זה לחוק העמותות או לחוק החברות. בשני המקרים אין הבדל, ההבדל הוא לא להיות כפוף לרשם העמותות שעושה בעיות רבות. לפי חוק החברות. משנת 2000 אפשר שיהיה רשום אדם אחד כחברה. לפי פקודת מס הכנסה סעיף 9, צריכים להיות שבעה חברים – אנשים או גופים, שאינם קרובי משפחה. ברגע שהמלכ"ר מתפרק כל רכושו עובר לתאגיד דומה, בעל מטרה ציבורית - דת חינוך וכד'. ד"ר ניצה שפירא ליבאי האם החוק החדש משפיע? ד"ר הדרה ברמור בגלל דרישות מס הכנסה צריכים להיות 7 חברים. רו"ח שאול נצראל אלה לא חייבים להיות אנשים אלא גם גופים כמו: הארץ, מעריב וכו'. דן תגר האם חברה מייקרת לעומת עמותה? עו"ד יעל גרוסמן במעט מאוד. רו"ח שאול נצראל אגרות רישום של חברה מעט יקרות יותר מעמותה. שוקן וורדי: בואו נאשר זאת באופן עקרוני. התקבל ללא התנגדות. דיווח: ד"ר ניצה שפירא ליבאי החיפוש אחר מועמד לנשיא המועצה נמשך ובינתיים ממשיכה המועצה בפעילותה: בתי הדין לאתיקה פועלים כסידרם., התקיימו השתלמויות לעתונאים ומתוכננות נוספות, והוצאנו הודעות לתקשורת (המשתתפים קיבלו עותקים של ההודעות לתקשורת). צווים שיפוטיים לאיסור פרסום: ד"ר ניצה שפירא ליבאי לאחר שהוצאנו את ההודעה הראשונה לתקשורת בענין זה נפגשנו עם נשיא בית המשפט העליון ברק ופרקליטת המדינה עדנה ארבל. הנשיא ברק אמר שבתחום הסמכות שלו לכל היותר הוא יכול ליעד מספר שופטים שידונו באיסורי פרסום. פרקליטת המדינה הקימה צוות לגיבוש מסקנות שהיו בלתי מספקות מבחינתנו. בפועל לא ניתן להצביע על תוצאה כלשהי בעקבות פגישות אלו וההתכתבויות שלאחריהן. שלום קיטל הנושא של הצווים מקבל טוויסטים חדשים – וזה לא רק הריבוי של הצווים. הולכים לעו"ד, שפונה לבית משפט להוציא צו איסור. ובינתיים, עד שהשופט מחליט, מצפים מאיתנו שכל עוד זה לא הוחלט - שלא נפרסם. הנה למשל, סיפור על עבריין מסויים – השכנים מתקוממים נגד המשטרה ששיכנה אותו בבניין שלהם. ועל הסיפור הזה מוציאים צו איסור פרסום. אני מספר את זה בגלל הסכנות החדשות בפתח, ולא רק בנושאים ביטחוניים. גם בפלילים יש אינפלציה קשה וצריך לפתור אותה. ד"ר ניצה שפירא ליבאי מעתונים אחרים שמעתי שיש עליה דרמטית במספר הצווים. שלום קיטל נכון. והנה עוד דוגמה, מנושא יותר סקסי: אתמול, כמה דקות ל-8, עו"ד פלדמן פנה לכל הערוצים למנוע שידור של הקלטת של ואנונו. מנסים למתוח את הקו בעניין הזה. ד"ר ניצה שפירא ליבאי אפשר לפנות ליועץ המשפטי החדש ולגורמים נוספים בפרקליטות. השאלה שאני מעלה היא: מה באופן קונקרטי אנחנו מבקשים מהם? ומעבר לזאת, האם יש מהלכים נוספים שראוי ליזום? בתחום הביטחוני, אפשר לשוב ולבקש מהנשיא ברק, שגילה נכונות, לייעד שופטים מסויימים לנושא. אלוף (מיל') רפאל ורדי אילו הסיכום עם עדנה ארבל היה מתקיים, לא היינו מגיעים למצב של היום. ד"ר ניצה שפירא ליבאי להזכירכם, הנשיא ברק הציע גם שאחרי הפגישה עם עדנה ארבל יכונסו כל הגורמים יחד בהשתתפותו. אינני יודעת אם זה מעשי בשלב זה. אני מציעה לשקול כיוון נוסף ואחר. אולי כדאי לפעול במגמה שצו איסור פרסום יהיה מוגבל בזמן כמו למשל מעצר המוגבל ל-24 שעות. עקב אכילס של הצווים השיפוטיים הוא שהם מוצאים במעמד צד אחר ואין מי שיתנגד. אני מציעה לתקוף את שני ההיבטים: הראשון, להגביל את תוקפו של צו הניתן במעמד צד אחר ל-24 שעות או ל-48 שעות. השני, לאפשר לנציגי התקשורת להתנגד לצו הזמני. מעבר לכך, גם צו שניתן שלא במעמד צד אחד בלבד, צריך להיות מוגבל בזמן, כדי שתהיה בקרה חוזרת ונישנת על נחיצות הצו. ההצעה שלי דומה למעשה להליך של מעצר חשודים, המוגבל בזמן. עו"ד יעל גרוסמן עו"ד פרטיים במילא מקבלים צו – כשיש שני צדדים – רק ל-24 שעות. להגבלת זמן של הצווים צריך חקיקה. עמוס שוקן מי הצד השני? עו"ד יעל גרוסמן הצד השני הוא כלי התקשורת – וזה בנוגע לפרסום שם חשוד. ד"ר ניצה שפירא ליבאי המציאות היא שלא מזמנים את כלי התקשורת כצד שני כשמדובר במשטרה ובכוחות הביטחון. עו"ד יעל גרוסמן לגבי שופטים יעודיים – זה קל יותר לביצוע, וזה מבטיח שלא כל שופט יחליט מה שעולה בדעתו. ד"ר ניצה שפירא ליבאי אין סתירה בין השניים. נכון שהצעתי ענינה בתיקון החוק, אבל צריך לדעתי להתחיל לפעול גם בכיוון זה. אלוף (מיל') רפאל ורדי מציע לכתוב לאהרן ברק עם הבקשה הזאת ולבקש פגישה. ד"ר ניצה שפירא ליבאי האם גם פגישה עם היועץ המשפטי? אלוף (מיל') רפאל ורדי אני מסכים גם לפעול לחקיקה. ד"ר ניצה שפירא ליבאי איזו הגבלת זמן סבירה לדעתכם? עמוס שוקן כשנותנים 48-24 שעות זה בסדר. עו"ד יעל גרוסמן יש נושאים שבהם הגיוני לפרסם תוך 24 שעות, אחרים אפשר תוך חודש. אי אפשר לקבוע מראש. ד"ר ניצה שפירא ליבאי הבעיה היא שהצו ניתן במעמד צד אחר. כמו כן, לא מקובל עלי הוצאת צו איסור ללא הגבלת זמן. שלום קיטל פרקטית, אני חושש שתהליך חקיקה יהיה ארוך עד בלתי אפשרי. אני לא מתנגד, אבל זה לא לב העניין. העניין הוא שיש יד מאוד קלה על ההדק – ניגשים לכל שופט ומקבלים צו. יותר דחוף לעשות את הצעד הזה, גם קריאה ציבורית תועיל. אני תומך בהצעת רפאל ורדי. ד"ר ניצה שפירא ליבאי וגם פנייה ליועץ המשפטי בעניין הגבלת הזמן, ואולי שינחה את הפרקליטים שלא להרבות בבקשות. ד"ר הדרה ברמור לא כדאי לצמצם את הנושא לביטחון, אלא לכל נושא צווי איסור פרסום. רמי טל/יוסי בר-מוחא אולי הכתובת היא הנהלת בתי המשפט. ד"ר ניצה שפירא ליבאי בפברואר 2002 פנינו בתזכורת לשופט ברק – לא קיבלנו תשובה. סוכם: לפנות לנשיא ברק ולגורמים בפרקליטות לשוב ולדון בנושא הרב טננבאום הצנזורית החדשה – באותו הקשר אולי ראוי לשבת גם איתה. הם לעיתים מעכבים פרסומים במשך שעות. אלוף (מיל') רפאל ורדי הבעיה האמיתית היא שעוקפים את הצנזורה בעזרת בתי המשפט. אישורי כניסה של עתונאים לשטחים: ד"ר ניצה שפירא ליבאי אחרי חיסול רנטיסי שוב אסרו כניסת עתונאים לעזה. אחרי יאסין הוטל איסור לשבוע. הנושא הוא עקרוני. מה עמדת מועצת העתונות לגבי החלטה של צה"ל לאסור כניסה של עתונאים לשטחים. שלום קיטל האיסור הוסר. אני לא שמח לשום איסור, אבל ביוזמתי ביקשתי מכתבינו לא להיכנס לשטחים. האם הדיווח שלי יצא פגום? כן. אני חושב שאני יודע להבחין בין מקרים שרשויות הביטחון מונעות מידע כדי להסתיר מידעים, לבין שיקול בטחוני אמיתי. דווקא המקרה הזה - נראה לי שקשה לתקוף אותו. ד"ר ניצה שפירא ליבאי ערוץ 10 הגיש בג"צ וטען: אתם מונעים מידע מהציבור. כאשר שיקול הדעת הוא שלך זה בסדר, השאלה היא אם אוסרים עליך כניסה ומונעים ממך כל שיקול דעת. בתשובת המדינה לבג"צ היו תשובות מסברות את האוזן. הפרקליטים גם הודו שלא היה להם מידע ספציפי על כוונה לפגוע בעתונאים. אבל שלומי אלדר אמר לי: כל מצב מלחמה, כל האינתיפאדה – מסוכן לעתונאים. השאלה היא של מי צריך להיות השיקול. בדיון בנושא הזה ברדיו שאלו: מה עמדת מועצת העתונות? – אין עמדה. האיסור חל רק על כתבים ישראלים, כי המדינה אומרת שאם ייתפס עתונאי, הוא עלול לשמש קלף מיקוח ואולי נצטרך לשלוח חיילים להציל אותו. שלום קיטל מצטער – יש לי מקרה שמוכיח שהם צדקו: באירועי המנהרה שלחתי כתב לארז, הצוות שלי טווח על ידי המפגינים. שניים נפצעו. התחושה היותר קשה שלי היא לגבי שני אנשי מג"ב שנפצעו קשה יותר בחילוצם. ד"ר ניצה שפירא ליבאי מה יום מיומיים? מתי זה לא מסוכן? בר-מוחא כשהמצב נרגע – אפשר. שלום קיטל יש רעידת אדמה של 5 בסולם ריכטר ויש של 7. בר-מוחא הדיון הזה מיותר. בכל מה שקשור לביטחונם של עתונאים - לא כשסוגרים אזור מסויים, למשל - אני מסכים עם שלום. ד"ר ניצה שפירא ליבאי רם לנדס אומר שאנו מוציאים המון כספים גם על מי שנתקע בוואדי קלט. אנשים לוקחים סיכונים כל הזמן. שלומי אלדר אמר שהיה בשטחים מייד אחרי פיגועים, הוא יודע איפה הוא מוגן ומה האינטרסים של אלו שנותנים לו הגנה. תמיד מסוכן שם. בעתירה של ערוץ 10, בית המשפט קבע שצריך לבחון את המצב כל כמה שעות. הצבא ביטל את האיסור תוך שעות ספורות לאחר שמיעת העתירה. אלוף (מיל) רפאל ורדי אני מציע, שכשמדובר בסיכון ביטחוני ספציפי, כמו במקרה רנטיסי למשל – השיקול הוא של מי שאחראי לביטחון. ספציפי: כשזה קשור לאירוע מאיים וזה מוגבל בזמן. אז יש מקום לזה. בר-מוחא אני תומך. ד"ר ניצה שפירא ליבאי מוגבל מראש בזמן? עמוס שוקן מישהו התלונן בעניין הזה? אני לא בטוח שצריך להתעסק בזה. רמי טל מסכים עם שוקן. ד"ר יורם פרי אני חולק באופן יסודי על גישת יוסי בר-מוחא וורדי: לתת לשלטונות את הסמכות בענייני ביטחון זה כמו לתת להם את המפתח. בר-מוחא מה זה שלטונות – שלטון זר? עמוס שוקן אנחנו עתונות, ולגבינו זה תמיד שלטון זר. ד"ר יורם פרי אני לא מקבל את הטענה שאין סיבה לדון בעניין. אבל מגוחך לדון בזה לפני שנשמע את נציגי העתונות. רמי טל עד היום, הרקורד תומך במה שאמר עמוס שוקן: עד היום השלטונות לא גילו יד ברזל או רצון עז להסתיר דברים. לפעמים יש מפקד מקומי שמקשה. אנחנו במלחמה שלוש שנים ויותר, ויחסית למה שקורה בארצות אחרות ישראל לא צריכה להתבייש. כמועצת עתונות, אין אנחנו יכולים לבוא ולהתנגד להחלטות של אלוף פיקוד. עמוס שוקן את שמעת ברדיו שאלה – מהי עמדת מועצת העתונות? יכולת לבדוק עם עורכי העתונים. מיכאל גרובמן ברור שההחלטה לאסור כניסת עתונאים היא כסת"ח. פרופ' יחיאל לימור זה לא כסת"ח. מיכאל גרובמן זה כן. גם לגבי עורכים זה כסת"ח. צריך לזכור שהעתונאים הכי טובים הסתובבו תמיד במקומות הכי מסוכנים. אם רוצים להפוך את העתונות לעתונות סלונית – אז צריך לקבל את ההגבלות האלה. פרופ' יחיאל לימור במלחמת העולם השניה העתונאים היו מגוייסים. זה יותר טוב? מיכאל גרובמן מה שחשוב זה שהעתונאי יחליט בעצמו. אף עתונאי רציני לא יישמע להוראות האלה. אבי בטלהיים אין סיבה לקבל החלטה בנושא. פרופ' יחיאל לימור (קורא הצעה היתולית). יוסף פרנקל מצטרף להצעה להשאיר את הנושא הביטחוני למי שמופקדים עליו, עד שיהיה כצעקתה. יוסי בר-מוחא ניצה, שוחחנו על כך בטלפון. אמרתי לך שהנושא הזה – ידעתי את הלך הרוחות. ד"ר ניצה שפירא ליבאי מאז שמעתי דעות אחרות. אני מבינה שהרוב כאן חושב אחרת. אין צורך בהצבעה. אני מבינה שאלא אם נראה שימוש לרעה בסמכות הביטחונית, לא נביע עמדה. עמוס שוקן בעניין הזה היו רק שני מקרים. אין צורך בדיון. ד"ר יורם פרי נאמר שהנושא נדון ולא הסתיים. שלום קיטל הקייס הזה הוא לא קייס ראוי. היו הרבה מקרים ראויים, אבל אי אפשר למתוח את זה למקומות בלתי סבירים. ולגבי מי שהטיף למערכות: הכתבים של כל המערכות היו בג'נין, ובעירק, וברמאללה. מיכאל גרובמן אבל זו צריכה להיות החלטת עתונאי, לא החלטת השלטונות. אישור תקציב 2004: אבי וינברג התקציב קטן יותר ב- 3,000 ₪. נושא הלוביסט ירד, ועכשיו אנחנו חושבים להוציא כסף על מיחשוב – גם בתי הדין ינוהלו מתוך המחשב, ואנשים יוכלו להיכנס ולא יהיה צורך בחוברות. שלום קיטל נראה סביר. פרופ' יחיאל לימור אני מבקש לברר את הסעיף של שכר המזכ"ל – מדוע הוא היה פתאום גבוה יותר מהמתוכנן בשנה שעברה ושוב ירד? אבי וינברג בגלל הפיצויים ששולמו למזכ"ל שעבר. פרופ' יחיאל לימור מה זה תשלום למשנה ליועץ המשפטי? ומה הסעיף של מעבר דירה? אבי וינברג המטרה היא לעבוד בצורה יעילה יותר – עקב האכילס שלנו היה המעבר מקבלת התלונה וקבלת תגובה לקבלת החלטה אם להקים בית דין. תשלום היה נהוג גם בעבר. סיכמנו עם יעל, בהסכם שאושר על ידי עו"ד בן-פורת, ויעל התחייבה להוציא החלטה תוך שבוע. ביחד עם המחשוב, זה יעזור להיות יותר מהירים. ד"ר ניצה שפירא ליבאי המחשבה שלנו בקשר למשנה ליועץ המשפטי היתה עם הפנים קדימה, למצב שבו תהיינה יותר פניות – תלונות. מכל מקום זה היה מתוך ציפייה שתתפרסם מודעה בעתונים ותהיינה תלונות רבות. הרעיון היה שאי אפשר להעמיס על יעל בהתנדבות. בקשר למעבר דירה עלה רעיון לעבור למקום אחר. בשלב הראשון אני לא ידעתי כלל על כך, ואבי חיפש משרד אחר. בשלב מאוחר יותר אבי בחר בשני חדרים בבניין הסוכנות וביקש אותי ואחרים לראות את המקום. באתי, ראיתי שני חדרים בשטח קטן מזה של המשרד שלנו הנוכחי, שישיבות נשיאות לא תוכלנה להתקיים בהם. את המשרד פה אפשר לשנות באופן שחדר ישיבות יהיה מרווח יותר. כמו כן, במשרדי הסוכנות יש מסדרונות ארוכים וצרים והם מאכלסים שורה של משרדים העוסקים בתחומים שונים, עריכת דין, נדל"ן וכו'. בין שורת המשרדים הארוכה – תהא גם דלת אחת של משרד מועצת העתונות. לדעתי בית העתונאים יותר מתאים, יותר מכובד ויש גם נגישות נוחה יותר. בסופו של דבר המעבר לי לא נראה. אגב, יוסי בר-מוחא אמר שיש כוונה להתקין כאן מעלית. יוסי בר-מוחא עד קומה שנייה. ד"ר ניצה שפירא ליבאי לדעתי, שרפאל ורדי קיבל אותה, לאור ההפרשים בשכר הדירה ובארנונה, המקום הנוכחי ניתן לעשות אותו יותר מכובד. יוסי בר-מוחא דיברה איתי ניצה ושמחתי מאוד. אנחנו עומדים לשפץ את המבנה – את המבואה, קומה שניה תשופץ ונשקיע גם בשיפוץ משרדי המועצה כמו חלונות בקומה זו. לגבי גובה השכירות ירדנו מ- 1200$ ל- 800$. המעבר למשרד הזה והירידה ל-800$ הוגנת. אנחנו גובים בדרך כלל עבור אולם 2,000 ₪, מהמועצה נגבה 1000 ₪. ואני מעכשיו אתן את אולם קרליבך לישיבות הנשיאות - ללא תשלום. אבי וינברג זה יעלה לנו יותר מישיבות כאן, כי נצטרך לשלם על הכיבוד, 19 שקל לאדם. יוסי בר-מוחא לא - תוכלו לעשות כיבוד לבד, כמו שעושים עכשיו בישיבות כאן. ד"ר ניצה שפירא ליבאי אולי תוכל לדאוג לחניה לחברי הנשיאות? יוסי בר-מוחא אני לא מתחייב – רק אם יהיה מקום פנוי. פרופ' יחיאל לימור רק העלות של המעבר - 28,000 ₪, זה ארבע שנים של החיסכוו בשכר הדירה שהיה אם היה מעבר. בצד שני, ישנו הקשר בין מועצת העתונות לבנין בית סוקולוב. ד"ר ניצה שפירא ליבאי האם חברי הנשיאות תומכים בהצעה להעביר את משרדי המועצה לבנין הסוכנות? החלטה: לא לעבור אבי וינברג ההחלטה נעשתה – לא אהבתי אותה, אבל קיבלתי. קיים חוזה שכירות שאנחנו מחוייבים לו. אני מבין מדבריכם שהסכום שיועד למעבר ייועד עכשיו לשיפוץ. שלום קיטל מה קורה במקרה שיש חריגה בתקציב? אבי וינברג זה קרה פעם אחת מאז שאני בתפקיד – העברנו מתקציב הלוביסט לתקציב המחשוב בהחלטה של ועדת הכספים. שלום קיטל שאלה שניה – למה בוטל מימון השתלמות עתונאים? אבי וינברג כי קיבלנו כבר את הכספים להשתלמויות מקרן יד הנדיב, וגם מכון הרצוג מממן חצי. ההשתלמויות ישנן ומתגברות. הכספים של ההשתלמויות הם בתקציב נפרד לגמרי. יוסי בר-מוחא לכן גם תוקם חברה נפרדת, לפי הצורך, להשתלמויות. ד"ר ניצה שפירא ליבאי זכור לי שבזמנו דובר על כך שחצי מעלות המשרד צריכה להיות על חשבון תקציב ההשתלמויות, האם זה משתקף פה? עמוס שוקן הדבר היחיד שתקציב ההשתלמויות משתתף בו זה משכורת המזכ"ל. אבי וינברג ויש גם השתתפות בטלפון, בחשמל ובטלפון הנייד. ד"ר יורם פרי אם מדובר בלתת חצי משכר הדירה – אז שההשתלמויות ינוהלו ממשרד אצלי, וזה לא יעלה לכם כסף. יוסי בר-מוחא זכור לי שלא היה דבר כזה, של השתתפות בעלות המשרד. ד"ר יורם פרי כשותף ב- 50%, אם זה היה כך - לא הייתי מסכים. החלטה – הנשיאות מסמיכה את ועדת הכספים לתקן את סעיפי התקציב בהתאם להחלטה שלא לעבור משרד. יוסי בר-מוחא יש להגדיל את דמי החבר של החברים שמשלמים סכומים נמוכים. רמי טל אני מציע למחוק את עת"ים בכלל מהתקציב. הנושא של אתרי החדשות באינטרנט – אסור להניח לו גם מבחינה כספית. ד"ר ניצה שפירא ליבאי הערה במקומה. רשמנו ונפעל. יוסף פרנקל כדאי לפנות לוועדת העזבונות. ד"ר ניצה שפירא ליבאי בזמנו פנה צדוק ונענינו בשלילה. אני מקווה שנצרף עוד חברים והרעיון הנכון הוא לכוון לזה. שידורי ערוץ הכנסת: ד"ר ניצה שפירא ליבאי הערוץ עומד לעלות ב-3 במאי. תפעיל אותו חב' החדשות של ערוץ 2, שנבחרה לא במכרז אלא על פי חוק שידורי הכנסת. יש כמה בעיות עם החוק הזה, אבל כרגע החוק פחות רלוונטי כי נקבעה תקופת מעבר של 30 חודשים. יש פה שתי שאלות עקרוניות, שבאחת לא נדון היום: א. לא נדון בשאלה אם ראוי ומתאים שערוץ מסחרי יהיה ערוץ השידור של הכנסת. מהמכתב אתם רואים שיש טענה של ניגוד עניינים, "שוחד מסך" וכו'. ב. יש בעיה הרבה יותר דחופה: עומד לפעול ערוץ 30 חודשים, כשכמעט שום דבר לא נקבע לגביו מהזווית שלנו – אתיקה מקצועית. (קוראת מסעיף 4 לחוק שידורי הכנסת:) ועדת הכנסת תקבע בתקנות מדיניות לענין - (1) מאפייני הערוץ והשידורים בו; (2) היקף השידורים בערוץ ומשכם, ובלבד שלא יקוימו שידורים בשבת ובמועדי ישראל; (3) אופן סיקור שידורי הכנסת, לרבות דרך קביעת ישיבות ועדות הכנסת שדיוניהן ישודרו; (4) סיקור אירועים ממלכתיים בעלי חשיבות לאומית; (5) סוגי תשדירי השירות שיותרו לשידור ואופן שידורם; (6) סוגי המישדרים שרשאי הגוף המשדר לכלול במסגרת המישדרים המוספים; (7) ליווי שידורי הערוץ בכתוביות או תרגומם לשפת הסימנים; (8) שימוש בחומר שהקליט או שצילם הגוף המשדר לצורך ביצוע שידורי הכנסת, לרבות בחומר כאמור שלא שודר במסגרת שידורי הכנסת. סעיף 5 קובע כי המועצה שתוקם לפי החוק תקבע אתיקה בשידורי הערוץ. שלום קיטל ביום חמישי אמורה להיות ישיבה בכנסת, שתקבע שמועצת הכבלים והלווין תהיה המועצה המפקחת. יוסי בר-מוחא איזה כללים יקבעו? שלא יקללו אחד את השני? ד"ר ניצה שפירא ליבאי נראה לי שעולה ערוץ שאין לו כללי אתיקה. עמוס שוקן יש כללי אתיקה של מועצת העתונות. יש של חב' החדשות, שהיא חברה במועצת העתונות. אז בשש ורבע נזכרים לדון בשאלה העקרונית? השאלה העקרונית - אם גוף כזה ראוי שיהיה ניזון מהכנסת – ראויה, אבל היינו צריכים לדון בזה מזמן. שלום קיטל יש אכן כמה שאלות, אבל יש כמה עובדות שאני יכול להבהיר. ד"ר ניצה שפירא ליבאי כללי האתיקה שלנו בנויים למערכת תקשורת עצמאית, ולא מתאימים לערוץ לא עצמאי כזה. עמוס שוקן גם "דבר" היה חבר במועצת העתונות – מה הבעיה עם גוף לא עצמאי כזה? פרופ' יחיאל לימור העניין פשוט: יש שידור חי מהכנסת, בלי עריכה, ולגבי השידורים האחרים – חב' החדשות כפופה למועצת העתונות. ד"ר ניצה שפירא ליבאי בהיבט של אתיקה, ערוץ שידורי הכנסת אינו דומה לעתון כמו "דבר". לעתון "דבר" יכולה להיות עמדה פוליטית מה שאין כן לערוץ שידורי הכנסת. כללי האתיקה שלנו אינם עוסקים בעמדה פוליטית של עתון. לגבי ערוץ הכנסת יש בעיה שלא קיימת בתקנון האתיקה של המועצה וזה החשש להטיה פוליטית. יוסי בר-מוחא איזה הטיות? ד"ר ניצה שפירא ליבאי לעתון מותר שתהיה עמדה פוליטית. שידור מהכנסת אסור שתהיה לו הטיה פוליטית. לכן התקנון שלנו אינו מכסה את שידור ערוץ הכנסת. אני רוצה להבהיר שהטרוניה אינה אל ערוץ 2 אלא לכנסת. שלום קיטל תחילה העניינים הטכניים: היה דיון על הערוץ בכל שנת 2003. הגיעו נציגי משרד המשפטים, היוצרים , האוצר, ערוצי הטלוויזיה. ד"ר ניצה שפירא ליבאי אנחנו לא הוזמנו. שלום קיטל הוחלט שתהיה הפעלה זמנית של הערוץ על ידי אחד מהגופים המשדרים חדשות. הרעיון היה שגוף מקצועי ומיומן יעשה את זה לתקופת הביניים ואחרי 30 חודשים יהיה מכרז. לא נשמעה אז מילה. בראשית פברואר יצאה ההצעה (מכרז סגור). כמו שכתוב במכתב אגוד המפיקים, אכן הטלנו את כל משקלנו כדי לזכות. ב-2.3 נבחרה חב' החדשות. ב- 23/3 לפתע נוחת מכתב של איגוד המפיקים שלפתע נזכרים שיש בעיה. שנה שלמה לא היתה בעיה? בחודש שלפני לא היתה בעיה? אני חושב שיש פה חוסר תום לב וחוסר סבירות קיצוני בדיון בעניין כמה ימים לפני. הטלתי את כל משקלי כדי שהפיקוח על הערוץ לא יהיה על ידי ועדת הכנסת אלא על ידי מועצת הכבלים והלווין. אנו עושים בתחום המערכתי הפרדה בין חב' החדשות לערוץ הכנסת. הפנים של הערוץ – מגישים, קריינים וכתבים – יהיו אנשים נפרדים, רובם באים לא מערוץ 2. חב' החדשות נותנת להם את המטריה המקצועית, תשתית הפקתית, sharing בשפה המקצועית. החשש שתהיה איזו הטיה בחדשות ערוץ 2 מופרך. אני מזמין אתכם לראות את חדשות ערוץ 2 ותראו שאין כל שינוי. ואני יכול להרגיע – גם בשידורי הכנסת תהיה ביקורת על הכנסת. ד"ר ניצה שפירא ליבאי אני לא מתייחסת למכתב. אני מתייחסת ל- 30 חודשים שלגביהם לא נקבעו כל כללים. שלום קיטל אז איך מתעוררים עכשיו? ד"ר ניצה שפירא ליבאי ייתכן שמאוחר, אבל אם זה לא בסדר אז זה לא בסדר. שלום קיטל את הקרבות של הגב' ממשרד המשפטים בידיעות אני מבקש לא לעשות על גבה של חב' החדשות. אנחנו עולים עם כללי מועצת הכבלים והלווין. עו"ד יעל גרוסמן אנו לא יכולים במועצת העתונות להתעסק בכללים שהכנסת לא קבעה. ד"ר ניצה שפירא ליבאי אולי תשכיל אותנו לגבי החוזה בין הכנסת לביניכם. שלום קיטל כל ערוץ טלוויזיה שקם בא ומסביר פה? הכללים של חב' החדשות של ערוץ 2 מקובלים עליך? פרופ' יחיאל לימור אהיה ראשון להתלונן על הערוץ אם יעבור על תקנון האתיקה. יוסי בר-מוחא עכשיו באים ומבקרים? כשערוץ 1 שדור מהכנסת – והוא עושה המון בעיות – לא היה מה לומר. ד"ר יורם פרי אבל הערוץ אומר שיש כללים. הוא מקבל עליו את הכללים. ד"ר ניצה שפירא ליבאי אולי יחילו עליכם כללים אחרים? פרופ' יחיאל לימור אם יחילו - נתערב. יוסי בר-מוחא הוא אומר בעצמו שהוא רוצה לפעול לפי כללי האתיקה. ד"ר ניצה שפירא ליבאי הכנסת הודיעה שיהיה חוזה והיא תקבע בו כללי אתיקה. שלום קיטל זו מלחמה שבאה ממקום אחר. פרופ' יחיאל לימור אין כללי אתיקה שונים לשידור. ערוץ 2 וחב' החדשות הם ערוצים ציבוריים שמופעלים על ידי זכיינים פרטיים. מה הבעיה? ד"ר ניצה שפירא ליבאי הכנסת לפי החוק חייבת לקבוע כללי אתיקה. פרופ' יחיאל לימור לא רוצה שהיא תקבע כללי אתיקה, יש הכללים שלנו. ד"ר יורם פרי בפועל הוא לא ערוץ פוליטי. יוסי בר-מוחא הצעה להצבעה: להסיר את הנושא מסדר היום. פרופ' יחיאל לימור הצעה: אם ייווצרו שינויים שיחייבו התערבות מועצת העתונות – נתערב. יוסי בר-מוחא אנו עושים מעשה שלא יעשה בפני חבר במועצת העתונות. רמי טל יש גופים שיש עניין בסיקור שלהם – ועדת אגרנט למשל. ועדה כזו היא די אוטונומית לקבוע כללים לשידור. אם בשידורים מהכנסת ייקבעו כללים שתהיה בהם פגיעה כואבת שהחברה לא תרצה ולא תוכל לטפל בזה – אנו נתערב. ד"ר ניצה שפירא ליבאי אני סוגרת את הדיון בלי סיכום.