יום א', טז’ באדר תשפ”א
הרשת החברתית, עיתונות והמחוקק: תמונת מצב בינלאומית
EJN - ETHICAL JOURNALISM NETWORK -צפו כאן בדיון המנסה למצוא את האיזון בין הרשת הפרוצה, העיתונות הנאמנה לאתיקה - וסוגיית מגבלות על חופש הדיבור * ועוד: עיתונות אתית - קואליציה של עיתונאים, עורכים ואקדמיה - בדיון על התרבות בחדר המערכת והשפעתה על התוצר
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 9
 
 
נשיאות מועצת העיתונות שבה ואישרה את צירוף אגודת העיתונאים בתל אביב לשורותיה * צוות מוסכם יביא מסקנות באשר להיקף הייצוג
בקרוב: בחירת ההנהגה הבאה של המועצה לאחר ההודעה על פרישת הנשיאה והמנכ"ל * בצילום מס. 1 למעלה מימין באלבום הצילומים הנעים: רגעים בישיבת "זום" בפברואר אותה ניהלה מ"מ הנשיאה ארנה לין
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 7
 
 
תקשורת בימי הקורונה: המאבק בנגיף פוגע גם בסיקור העיתונאי
מהחרמת ציוד, ניתוב תקציבים לערוצים ששואלים פחות ועד מאסר עיתונאים באשמת "זריעת בהלה" * דיווח על עיתונות אירופית בימי הקורונה בדיון זום של מכון העיתונות הבינלאומי בוינה * צילום של המכון * ראו כאן גם את הדיווח המלא של ממצאיו בשטח
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 51
 
 
 
 
 
 
מדברים על פייסבוק ב- פייסבוק
מה עושות הרשתות החברתיות לדמוקרטיה ולתקשורת בישראל? רב שיח ביוזמת הקרן החדשה לישראל ועמותת פרטיות ישראל - עם גיא רולניק, תהילה שוורץ אלטשולר, טל שניידר, נעמה מטרסו * צפו כאן
10:31 (12/11/20) מועצת העיתונות
תגובות: 0   צפיות: 0
 
 
מסר למועצת העיתונות במהלך מפגש בדלית אל כרמל: "מרגישים תחושה קשה של נבגדות"
חברי מועצת העיתונות ובראשם הנשיאה, השופטת בדימוס דליה דורנר ומנכ"ל המועצה מוטי רוזנבלום, שמעו דברים אלה וכאובים אף יותר, במפגש עם חברי מועצת דלית אל כרמל, בראשות רפיק חלבי * שיח הזדהות בעקבות חוק הלאום * השופטת דורנר: "המועצה אינה גוף פוליטי – זהו ביקור של סולידריות"
תגובות: 0   צפיות: 81
 
עוד סאטירה כזאת – ואבדנו
מועצת העיתונות והתקשורת מביעה זעזוע ומחאה בעקבות הדימוי שבו בחר להשתמש העיתונאי ינון מגל, בעת שיחה עם בן כספית, בתכניתם בתחנת הרדיו 103fm, כאשר עסק בתגובה אפשרית למבקריו של ראש הממשלה בתקשורת. לא נחזור על הניסוח המלא, כולל חיקוי קול צרורות תת-מקלע, רימונים ואף פיצוץ - שנבחרו להמחשת דרך נוספת להשתקת הביקורת על בנימין נתניהו. נסתפק בהבעת תקווה כי במציאות של משבר ממשלי, כלכלי ובריאותי חסר תקדים ובצומת מסוכן של מתחים גוברים ושסע חברתי, שבו די בניצוץ כדי להצית תבערה ואפילו קטלנית – לא תהיה חזרה על דימויים כאלה – גם לא כ"סאטירה -"כפי שהבהיר אחר כך מגל בסוג של התנצלות.
תגובות: 0   צפיות: 39
 
לא זרוע תעמולה * לא "שמאל אנרכיסטי" - רק תקשורת שמעזה לבקר וזה (עדיין) מותר
מועצת העיתונות והתקשורת בישראל מוחה בחריפות על מתקפה נוספת של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נגד התקשורת העצמאית בישראל כאשר הוא – או מי מטעמו-מדמה בפוסט בערוץ ראש הממשלה בפייסבוק את ערוץ 12 "לזרוע תעמולה חסרת בושה של השמאל האנרכיסטי" שמטרתו "להפיל את ממשלת הימין והעומד בראשה".
תגובות: 0   צפיות: 20
 
 
בעקבות שידור כתבת תחקיר בנושא תעודת כשרות בעסקים, במסעדות ובמשחטות במסגרת התכנית "שטח הפקר"
 
 
מועצת העיתונות בישראל: ליבוי השנאה לתקשורת מצד ראש ממשלה - מצער ומעורר חששות כבדים
מועצת העיתונות מביעה צער נוכח התקפתו החוזרת של ראש הממשלה על התקשורת וליבוי השנאה כלפיה* מצער מאד ואף מעורר חששות כבדים, להקשיב לראש ממשלה בישראל כשהוא שב ותוקף את התקשורת ומפנה אליה טינת המונים * אין דמוקרטיה של אמת ללא תקשורת חופשית. סימונה כיעד לתקיפה פעם אחר פעם, הוא תמצית הבוז לדמוקרטיה ולזכות להביע כל דעה, גם ביקורת ואפילו על העומד ליד ההגה. מועצת העיתונות מביעה את תקוותה שבחודש הסליחות שבפתחו עומד הציבור הישראלי, ימנע ראש הממשלה מסגנון זה.
תגובות: 0   צפיות: 31
 
"אלה ימים קשים לדמוקרטיה ולחופש העיתונות בישראל"
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
תגובות: 0   צפיות: 80
 
נוכחים: ד"ר ניצה שפירא ליבאי, דן תגר, יוסי בר-מוחא, משה נסטלבאום, אבי בטלהיים, פרופ' אסא כשר, יוסף פרנקל, הרב מתתיהו טננבאום, שלום קיטל, אריה שקד, פרופ' יחיאל לימור, חיים שיבי, ד"ר הדרה ברמור, אליסה ניימן, אמנון דנקנר, פרופ' עמוס שפירא, משה ורדי, רמי טל, ד"ר יורם פרי, אלוף (מיל') רפאל ורדי, אלישע שפיגלמן, צביקה גולדברג, עמוס שוקן.

סדר היום: 1.בחירת נשיא וחברי מועצה. 2.פנייה לקיים דיון משותף בנושא החסיון העתונאי - פניית סגן יו"ר האיגוד הישראלי ליחסי ציבור ודוברות. 3. שונות. 1. הצעה לסדר: ד"ר ניצה שפירא- ליבאי מטעם עתון מעריב ועתון ידיעות אחרונות נוכחים שני נציגים, במקום נציג אחד שנקבע לכל אחד מהם בתקנון.האם חברי הנשיאות מאשרים את השתתפות שני הנציגים הנוספים, מתוך הבנה שלכל עתון יהיה קול אחד בלבד? לא הובעה התנגדות, ולפיכך אושרה ההשתתפות כאמור. 2. פנית האיגוד הישראלי ליחסי ציבור ודוברות לקיים דיון משותף: ד"ר ניצה שפירא-ליבאי הפניה נשלחה לחברים. אישית איני סבורה שיש צורך בקיום הפגישה המשולשת המוצעת. חשיבותו של החסיון העתונאי לעבודה העתונאית היא מן המפורסמות, לכן הוא עוגן בלשון חד משמעית בסעיף 22 לתקנון האתיקה. אמנון דנקנר לא צריך לדון בכך. מקובל על העתונות שלא מקובלת הפרת החסיון. העניין שנזכר בפנית האיגוד טופל ע"י העתון והעתונאי נענש ופוטר. ד"ר ניצה שפירא-ליבאי בהתיחס לתקנון האתיקה, ראוי להזכיר את הצעת החוק של ח"כ בורג לעגן את תקנון המועצה בחוק של הכנסת, ואת הלכי הרוח החקיקתיים הבאים לידי ביטוי, בין היתר, בנושא הרצאתו של פרופ' זמיר – המעבר מכללי אתיקה לסוגיהם לכללי משפט. הקשר אחר שבו עלולה סוגית החסיון להתעורר היא המשפט שהוגש נגד גלאט ברקוביץ. קראתי שברוך קרא נמנה על עדי התביעה ואזי הוא עשוי להישאל על המקור לידיעה שפרסם ב"הארץ". עלינו להתכונן לאפשרות זו. הוחלט: אין צורך בדיון המשולש המוצע ע"י האיגוד ליחסי ציבור. 3. הסרת המועמדות של פרופ' אמנון רובינשטיין: ד"ר ניצה שפירא-ליבאי משיחתי עם פרופ' רובינשטיין, לאחר שקיבלתי בפקס את הודעתו על הסרת המועמדות, התרשמתי שאין הוא מכיר את העובדות הרלבנטיות לאשורן. נראה לי שמכתבו נכתב בהשראת הכתבה ב"העין השביעית". אינני יכולה לומר עד כמה החלטתו סופית. מה שרובינשטיין אמר לי הוא שזו ההחלטה שגיבש וכבר לקח על עצמו התחייבויות נוספות אחרות. שלא כעולה ממכתבו, כאשר רובינשטיין נתן את הסכמתו להיות מועמד לנשיא הוא ידע שיש עוד מועמדים. פרופ' יחיאל לימור רובינשטיין ידע שיש מועמדים נוספים. הדבר עלה גם בפגישה בינו לבין נציגי הציבור. 4. בחירת נשיא וחברי מועצה: ד"ר ניצה שפירא-ליבאי הנושא מורכב ומשולב. הכוונה לדרך הבחירה של: הנשיא, נציגי הציבור. ונציגי העתונאים. בחירת נציגי העתונאים. בישיבת הנשיאות מיום 17.8.03 נידון הנושא של פסילת עתונאים שעברו עברות אתיות מלכהן במוסדרות המועצה (מליאה, נשיאות ובתי דין). הועלו הצעות פסילה בדרכים שונות אולם ההכרעה ביניהן נדחתה כדי לאפשר הגשת הצעות מגובשות בכתב. מן הראוי לעשות זאת לקראת הבחירות הקרובות. הנושא של בחירת הנשיא דחוף אך הוא משולב בהיבטים נוספים אחרים. ההתנהלות לגבי ההליך הביאה לסף משבר. מקובל היה שהתנהלות המועצה היתה נעשית בהידברות, בהסכמה, ובדיסקרטיות כדי שלא לפגוע בשמם של אישים שהסכימו להיות מועמדים ובאפשרות לקבל הסכמה של מועמדים ראויים. מוסכמה זו נפרצה באופן פוגע. לראשונה פורסם ב"מעריב" על מועמדותו של פרופ' רובינשטיין ומי תומך בו. לאחר מכן פורסם ב"הארץ" על מועמדותו של דן מרידור מטעם נציגי הציבור. רמי טל זו רוח הזמן. אמנון דנקנר בכתבה בעין השביעית ניתן לזהות טביעות אצבעות. עמוס שוקן את לא יכולה להתחייב לדיסקרטיות. דנקנר אין ולא תהיה דיסקרטיות. פרופ' אסא כשר ניצה הכינה את דבריה, למה אי אפשר להקשיב לה בשקט ובאופן תרבותי. ד"ר ניצה שפירא-ליבאי חמור במובן אחר הוא הפרסום ב"מעריב" (6.11.03), שנעשה למחרת הפגישה בין נציגי הציבור, והמו"לים-עורכים ועתונאי ת"א. נכתב בו בין היתר כי: בשל הויכוח על זהותו של נשיא המועצה ונושאים אחרים השנויים במחלוקת, טענו השבוע גורמים בקרב העתונאים והמו"לים כי בכוונתם להביא להדחתם והחלפתם של נציגי הציבור במועצה, ביניהם: מ"מ הנשיא ד"ר ניצה שפירא-ליבאי, האלוף במיל' רפאל ורדי, הפרופ' אסא כשר והפרופ' עמוס שפירא. (הכתבה נמסרה למשתתפים). קטע זה השפיע על המשך ההתנהלות של בחירת הנשיא. המסקנה מהכתוב היא: אם יש חילוקי דעות בין נציגי הציבור לעתונים/עתונאים – אם אינכם חושבים כמונו – אפשר להדיח אותכם. אנו נסלק אותכם – זו המשמעות של הדברים, שגם נאמרו ולא רק נכתבו. דברים אלה יורדים לשורש הענין של מבנה המועצה ומהותה. מועצת העתונות היא גוף ציבורי מורכב: מצד אחד, נציגי עתונים ועתונאים שהם גורם הנוגע בדבר, אינטרסנטי. ייצוג זה כשלעצמו הוא לגיטימי אבל בהיותו "בעל ענין" הוא אינו גוף ציבורי במובן המקובל. מצד שני – נציגי ציבור המייצגים את האינטרס הציבורי הרחב. הגוף הזה חייב להיות עצמאי ולא עלה תאנה של המרכיבים "בעלי הענין". אם לא כן, המשמעות היא: נבחר את מי שחושב כמונו או מקבל את דעתנו. רשימת נציגי הציבור גובשה בעבר על-ידי הנשיא בהתייעצות עם נציגי הציבור ותוך פניה לגופי חוץ. בהרכבת הרשימה נעשה מאמץ לשיקוף חברתי: מזרחיים, דתיים, עולים וערבים. הרשימה הובאה למליאה ואושרה על-ידה. בפעם האחרונה אף התקיימה התיעצות מוקדמת עם הנשיאות. בפועל, לא היתה התערבות מצד המרכיבים בעלי הענין ברשימת נציגי הציבור. היום הכללים השתנו. בנסיבות ההתנהלות של העת האחרונה, התקנון הקיים לא מאפשר את המשך ההבנה בדבר עצמאות נציגי הציבור. לפי סעיף 12 לתקנון המועצה, המליאה בוחרת את נציגי הציבור. המועמדים מוצעים ע"י הנשיאות או ע"י שבעה חברי מליאה. נציגי ציבור המועמדים לבחירה אינם משתתפים בהצבעה. נסיון העבר מלמד שנציגי ציבור שאינם מועמדים לבחירה אינם באים לישיבה. התוצאה של הליך זה הוא שהעתונאים והעתונים בוחרים את נציגי הציבור. זו לא עצמאות. לכן, יש לעגן בתקנון את עצמאות נציגי הציבור, אי תלות בבחירה ע"י נציגי העתונות. על דעת נציגי הציבור במועצה, ניסחנו הצעה שלדעתנו מנסה להגיע לרשימה מיטבית של מועמדים לנציגי ציבור (מציגה את ההצעה): מוצע לשנות את סעיף 12 לתקנון ולקבוע כי נציגי הציבור יבחרו למליאה כמפורט להלן. נציגי הציבור חברי המליאה יבחרו באופן הבא: א. מועמדים לתפקיד יוצעו על-ידי נשיא המועצה, בהסכמת חברי הנשיאות שהם נציגי ציבור ובהתייעצות עם כל חברי הנשיאות האחרים. ב. נשיא המועצה יפנה לראשי גופים אקדמיים, תרבותיים וחברתיים שיש להם זיקה לעולם התקשורת להמליץ על מועמדים. ג. כשירות להיבחר כנציג ציבור תכלול: א. רקורד של הישגים בתחומי הפעילות המקצועית או הציבורית; ב. הבנה, ידע ומחויבות לערכים של עתונות חופשית ואתית; ג. נאמנות לעקרונות של רגולציה עצמית בתחום האתיקה העתונאית. בבחירת נציגי הציבור תינתן הדעת לעקרון השיקוף החברתי. ד. כלל נציגי הציבור במליאה היוצאת יבחרו מתוך רשימת המועמדים את נציגי הציבור למליאה הנכנסת. נקודה אחרונה: בחירת הנשיא בהסכמת שלושת מרכיבי המועצה. הבחירה נעשתה תמיד בהסכמה. זה הגיוני, נכון ומתבקש. זו הסכמת היסוד של המועצה. האמנה מבטאת מעין מסמך מכונן של המועצה. ההצעה לבחור במליאה את הנשיא, בהעדר הסכמה של שלושת המרכיבים, היא שבירת כללי היסוד, זוהי שבירת המהות של המועצה. מי שרוצה להפר את עקרון ההסכמה – מביא לפירוק המועצה. ולסיכום: שום מועמד לנשיא שמכבד את עצמו וזוכה להערכה ציבורית לא יסכים להיבחר ללא הסכמת נציגי הציבור. לא יימצא מועמד ראוי לנשיא, אם הוא לא יהיה "מועמד מוסכם". כמו כן שום נציג ציבור שמכבד את עצמו וזוכה להערכה, לא יהיה מוכן להיות "עלה תאנה" של בעלי הענין – עתונים ועתונאים. וזוהי המשמעות של נציגי ציבור הנבחרים ע"י נציגי העתונים והעתונאים. לגבי המועמדים לנשיא – שמות שפחות או יותר הוזכרו: השופטת דליה דורנר, פרופ' דניאל פרידמן, השופטת שטרסברג-כהן, שלמה אבינרי ויצחק גלנור. לא דיברנו עם אישים אלה, למעט השופטת דליה דורנר שהיתה עמה הידברות כלשהי. אבל אפשר לחשוב על אישים נוספים. אמנון דנקנר: אני מקבל שלא יהיה נשיא רציני בלי נציגי ציבור רציניים. אבל נציגי ציבור רציניים זו הגדרה רחבה. יש כאן ניסיון לנכס את ההגדרה הזאת לנציגים הנוכחיים. לא ראוי שנחשוב כולנו שמלבדכם אין אנשים רציניים. עוד לפני הסכסוך העליתי בשיחה עם עמוס שוקן את היות נציגי הציבור במועצה "מעור אחד". מי בחר בכם? ולמה אתם מתעקשים על אי בחירה? אם מדובר בסה"כ על רענון, מדוע אתם צריכים להיות Fixture של מועצת העתונות? אין רע בהבאת קולות יותר מגוונים, ואתם לא תעשו את זה, כי אנשים ומוסדות נוטים להנציח את עצמם. פרופ' אסא כשר המילה הנצחה כבר תפוסה, תעזוב אותה. אמנון דנקנר הדרך היחידה היא שנציגי העתונים והמו"לים יעלו שמות מגוונים, מכובדים, עצמאיים ורציניים – לכן אני מבקש לא לקבל את ההצעה. אלישע שפיגלמן אני רוצה לחלוק על חלק מדברי אמנון: נציגי העורכים הם תמיד אותם נציגים. הגוף היחיד שמקיים בחירות דמוקרטיות ונציגיו מתחלפים הן אגודות העתונאים. נציגי הציבור הם הגוף הכי פחות אינטרסנטי. כולנו ידענו שמדובר בנציגים שחלקם הפעיל בחרו עצמם להיות נציגי הציבור לצד נציגים חדשים נוספים, כך שאלה צריכים להיות אנשים שמציעים את עצמם ואחרים, שאיכפת להן שמוכנים להשקיע מזמנם ומכישוריהם. אמנון דנקנר למה שלא נגביל לשתי קדנציות? אלישע שפיגלמן כי נפסיד אנשים פעילים וטובים. לא עומדים בתור להצטרף אלינו. יש מקום לתת לנציגי הציבור לבחור את נציגי הציבור, רק להוסיף להצעה שגם עתונאים ומו"לים יוכלו להציע נציגי ציבור. ד"ר ניצה שפירא-ליבאי המונח "התיעצות עם חברי הנשיאות" שנכתב בהצעה שהגשנו, כולל את האפשרות להציע נציגי ציבור. אמנון דנקנר ........................... אלוף (מיל') רפאל ורדי (בתגובה לדברים של אמנון דנקנר) אתה חוצפן וחסר תרבות ואתה לא ראוי להיות עורך עתון. אמנון דנקנר אתה בן אדם זקן ואני לא אפגע בבן אדם זקן גם אם הוא זקן ממרה. עמוס שוקן היופי במועצה הוא שאם הדיונים יהפכו לבלתי נסבלים – זה יפרוש וזה יפרוש, ולא תהיה מועצה. אני תמיד מרגיש שהמועצה התברכה בנציגי ציבור שמקדישים זמן ועניין, ולא צריכה להיות טענה שיש נציגים שאי אפשר לעבוד איתם – להיפך. יש עוד קריטריון שהייתי רוצה שהם יהיו עשויים ממנו: מחוייבות אמיתית לחופש העתונות. יכולה להיות רוטציה וייתכן שיש טעם לרענן. אני נגד שינוי התקנון כי הוא שירת אותנו היטב. לדעתי, מי שמעוניין שיצטרפו נציגי ציבור אחרים – שיציע לנשיא שייבחר. במליאה נציגי הציבור הם לא מעור אחד, בנשיאות יותר. לכן כדאי שנתרכז בבחירת הנשיא ונביא הצעות. לעניין הנשיא: בדיון הקודם שתקתי כי בעיני שני המועמדים היו מצויינים. במצב שנוצר הייתי שמח אם נתאחד סביב דן מרידור, בזכות השקפתו, כושר הביטוי המצויין והבולטות הציבורית שלו. ד"ר ניצה שפירא-ליבאי קוראת מרשימת נציגי הציבור במליאה כדי להראות שהרשימה מגוונת ושחלקם הגדול חדש. חיים שיבי מציע לא לשנות את התקנון, כי זה מצב משברי. מציע להקים ועדה שתחפש ותציע מועמד תוך זמן קצר. אבי בטלהיים מצטרף למתנגדים לשינוי התקנון. ד"ר יורם פרי לגבי העצמאות של נציגי הציבור – אמנון טועה. מה צריך להיות? צריך להיות שיתוף פעולה של 3 קבוצות עצמאיות. לכן לא ייתכן שהמליאה תבחר את נציגי הציבור, כי האווירה כיום שונה. לעומת זאת, צודק אמנון שיש צורך ברענון. אפשר לעשות רוטציה מוחלטת - וזה רעיון רע. אפשר לקבוע שבכל קדנציה מחליפים חלק קבוע מהנציגים – וגם זה רע. האפשרות שאני מציע היא סעיף נוסף למה שהוצע כאן: הגבלה של שתי קדנציות לחברי מועצה – אלא אם יש רוב מיוחס לבחירתו ע"י נציגי הציבור. מציע גם להקים ועדת שלושה שתדאג לבחירת נשיא. אני לא מתנגד גם להצעת שוקן להתאחד סביב דן מרידור. משה ורדי הוועדה חייבת לפעול תוך הגבלת זמן - תוך חודש. שלום קיטל אני רוצה להעיר שגם נציגי המערכות מביאים פנים חדשות למועצה. ולעניין ההצעה: אנו בנקודה משברית וזה לא הזמן לשנות תקנון. על פי התקנון הזה נבחרו נציגי ציבור מצויינים. לגבי הנשיא: לא הצענו מישהו לא ראוי. החשש לגבי מרידור היה האופק הפוליטי שלו. מציע: 1. ועדת שלושה עם הגבלת זמן לפעולתה. 2. אל תגעו בתקנון – תגעו כשיהיה זמן רגוע. רמי טל מצטרף עקרונית לדברי שלום וחיים שיבי. אין זה נכון שיש ניגוד בין נציגי הציבור לעתונאים. גם אנחנו נציגי ציבור בהוויתנו. ד"ר ניצה שפירא ליבאי לגבי שינוי סעיף 12 לתקנון – ההצעה של נציגי הציבור נשארת בעינה. אנו דוחים את העלאתה למועד מאוחר יותר. הוחלט: תוקם ועדת חיפוש בת שישה – שני נציגים לכל אחד ממרכיבי המועצה. העתונאים, המו"לים ונציגי הציבור יודיעו עד מחר על נציגיהם. 5. שונות: שלום קיטל כדי לסיים ברוח טובה – קיבלתי תגובות מצויינות על ההשתלמות לכתבי רפואה שהיתה אתמול. אז אני מציע לומר "יישר כוח" למי שקשור לזה – יורם פרי ואבי וינברג.