יום א', טז’ באדר תשפ”א
הרשת החברתית, עיתונות והמחוקק: תמונת מצב בינלאומית
EJN - ETHICAL JOURNALISM NETWORK -צפו כאן בדיון המנסה למצוא את האיזון בין הרשת הפרוצה, העיתונות הנאמנה לאתיקה - וסוגיית מגבלות על חופש הדיבור * ועוד: עיתונות אתית - קואליציה של עיתונאים, עורכים ואקדמיה - בדיון על התרבות בחדר המערכת והשפעתה על התוצר
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 9
 
 
נשיאות מועצת העיתונות שבה ואישרה את צירוף אגודת העיתונאים בתל אביב לשורותיה * צוות מוסכם יביא מסקנות באשר להיקף הייצוג
בקרוב: בחירת ההנהגה הבאה של המועצה לאחר ההודעה על פרישת הנשיאה והמנכ"ל * בצילום מס. 1 למעלה מימין באלבום הצילומים הנעים: רגעים בישיבת "זום" בפברואר אותה ניהלה מ"מ הנשיאה ארנה לין
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 7
 
 
תקשורת בימי הקורונה: המאבק בנגיף פוגע גם בסיקור העיתונאי
מהחרמת ציוד, ניתוב תקציבים לערוצים ששואלים פחות ועד מאסר עיתונאים באשמת "זריעת בהלה" * דיווח על עיתונות אירופית בימי הקורונה בדיון זום של מכון העיתונות הבינלאומי בוינה * צילום של המכון * ראו כאן גם את הדיווח המלא של ממצאיו בשטח
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 51
 
 
 
 
 
 
מדברים על פייסבוק ב- פייסבוק
מה עושות הרשתות החברתיות לדמוקרטיה ולתקשורת בישראל? רב שיח ביוזמת הקרן החדשה לישראל ועמותת פרטיות ישראל - עם גיא רולניק, תהילה שוורץ אלטשולר, טל שניידר, נעמה מטרסו * צפו כאן
10:31 (12/11/20) מועצת העיתונות
תגובות: 0   צפיות: 0
 
 
מסר למועצת העיתונות במהלך מפגש בדלית אל כרמל: "מרגישים תחושה קשה של נבגדות"
חברי מועצת העיתונות ובראשם הנשיאה, השופטת בדימוס דליה דורנר ומנכ"ל המועצה מוטי רוזנבלום, שמעו דברים אלה וכאובים אף יותר, במפגש עם חברי מועצת דלית אל כרמל, בראשות רפיק חלבי * שיח הזדהות בעקבות חוק הלאום * השופטת דורנר: "המועצה אינה גוף פוליטי – זהו ביקור של סולידריות"
תגובות: 0   צפיות: 81
 
עוד סאטירה כזאת – ואבדנו
מועצת העיתונות והתקשורת מביעה זעזוע ומחאה בעקבות הדימוי שבו בחר להשתמש העיתונאי ינון מגל, בעת שיחה עם בן כספית, בתכניתם בתחנת הרדיו 103fm, כאשר עסק בתגובה אפשרית למבקריו של ראש הממשלה בתקשורת. לא נחזור על הניסוח המלא, כולל חיקוי קול צרורות תת-מקלע, רימונים ואף פיצוץ - שנבחרו להמחשת דרך נוספת להשתקת הביקורת על בנימין נתניהו. נסתפק בהבעת תקווה כי במציאות של משבר ממשלי, כלכלי ובריאותי חסר תקדים ובצומת מסוכן של מתחים גוברים ושסע חברתי, שבו די בניצוץ כדי להצית תבערה ואפילו קטלנית – לא תהיה חזרה על דימויים כאלה – גם לא כ"סאטירה -"כפי שהבהיר אחר כך מגל בסוג של התנצלות.
תגובות: 0   צפיות: 39
 
לא זרוע תעמולה * לא "שמאל אנרכיסטי" - רק תקשורת שמעזה לבקר וזה (עדיין) מותר
מועצת העיתונות והתקשורת בישראל מוחה בחריפות על מתקפה נוספת של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נגד התקשורת העצמאית בישראל כאשר הוא – או מי מטעמו-מדמה בפוסט בערוץ ראש הממשלה בפייסבוק את ערוץ 12 "לזרוע תעמולה חסרת בושה של השמאל האנרכיסטי" שמטרתו "להפיל את ממשלת הימין והעומד בראשה".
תגובות: 0   צפיות: 20
 
 
בעקבות שידור כתבת תחקיר בנושא תעודת כשרות בעסקים, במסעדות ובמשחטות במסגרת התכנית "שטח הפקר"
 
 
מועצת העיתונות בישראל: ליבוי השנאה לתקשורת מצד ראש ממשלה - מצער ומעורר חששות כבדים
מועצת העיתונות מביעה צער נוכח התקפתו החוזרת של ראש הממשלה על התקשורת וליבוי השנאה כלפיה* מצער מאד ואף מעורר חששות כבדים, להקשיב לראש ממשלה בישראל כשהוא שב ותוקף את התקשורת ומפנה אליה טינת המונים * אין דמוקרטיה של אמת ללא תקשורת חופשית. סימונה כיעד לתקיפה פעם אחר פעם, הוא תמצית הבוז לדמוקרטיה ולזכות להביע כל דעה, גם ביקורת ואפילו על העומד ליד ההגה. מועצת העיתונות מביעה את תקוותה שבחודש הסליחות שבפתחו עומד הציבור הישראלי, ימנע ראש הממשלה מסגנון זה.
תגובות: 0   צפיות: 31
 
"אלה ימים קשים לדמוקרטיה ולחופש העיתונות בישראל"
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
תגובות: 0   צפיות: 80
 
נוכחים: פרופ' מרדכי קרמניצר, ד"ר ניצה שפירא ליבאי, מר חיים שיבי, פרופ' אסא כשר, פרופ' עמוס שפירא, פרופ' יחיאל לימור, מר עמוס שוקן, מר נתן אשל, עו"ד עמיהוד בן-פורת, גב' ויקטוריה דולינסקי, מר יוסף פרנקל, מר צביקה גולדברג, מר יוסי בר-מוחא, אלוף (מיל') רפאל ורדי.

על סדר היום: סוגיות בניגוד עניינים. דיווח התקשורת על קורבנות רצח (פניית קרובי קורבנות). הסמכת בית הדין לאתיקה לפרסם את החלטותיו באינטרנט (עם או ללא ציון שם). טיפול בתלונות המוגשות על-ידי עורך דין. שיתוף פעולה בין גל"צ לעתון גלובס. תוכנית ההשתלמויות לעתונאים. פרסום מודעה בעתונים. שונות. פרוטוקול ישיבת הנשיאות הקודמת - אושר. סוגיות בניגוד עניינים: פרופ' קרמניצר מדובר בשני כללים בתקנון: א. פרסום האינטרסים העסקים של בעלי העתונים פעם בשנה – זה לא מקויים; ב. כשעתון מפרסם משהו שיש לו אינטרס בו – זה מקויים חלקית. הוחלט בזמנו להקים ועדה לבחון את הכללים – יו"ר הוועדה פרופ' עמוס שפירא ומר עמוס שוקן, אבל הוועדה לא הוקמה משום שלא צורף נציג של העתונאים. זו בטן רכה שלנו (במיוחד הכלל הראשון), ועכשיו יש שקט יחסי במתקפות על העתונות, לכן כדאי לטפל בזה עכשיו. הוחלט: שהמזכ"ל ידאג למינוי נציג של העתונאים לוועדה. פרופ' קרמניצר עוד נושא לוועדה שהעבירה עו"ד יעל גרוסמן: כתב תחום – למשל כתב משטרה – מקבל שכר מהמשטרה תמורת הרצאות או שירותים אחרים. יעל חשבה שזה מחייב בירור יותר עקרוני. אני מציע שהוועדה שתקום בנושא של ניגוד עניינים תיכנס גם לתחום הזה. ד"ר ניצה שפירא ליבאי זה לא שייך לנושאים הקודמים. פרופ' קרמניצר זה שייך לנושא של ניגוד עניינים. אני יכול לראות הבדל בין מי שמרצה ספורדית למי שמקבל שכר קבוע. לכן צריך פיין-טיונינג, לא ללכת לקיצוניות לצד זה או אחר. נושא נוסף לוועדה – דיווח עצמי: כשהעתון או אנשים שמגלמים אותו מעורבים במשהו – למשל הליך משפטי. בעצם הסיטואציה יש בעיה – מה שהעתון כותב, הוא נגוע. השאלה אם יש דרך למצוא פתרון לזה. פרופ' עמוס שפירא אתה מתכוון לכיסוי של מעריב את משפט נמרודי? פרופ' קרמניצר כן, לדוגמה אם לא נטפל באלה, ניראה כאילו אנחנו עוסקים רק בקטנות. עו"ד עמיהוד בן-פורת אולי זה פשוט בסיס לתלונה, באופן קאזואיסטי. פרופ' קרמניצר היתה הצעה שעלתה כמה פעמים, למשל שעת"ים יסקר או שישתמשו בציטוטים מהתקשורת האלקטרונית. חיים שיבי יש דבר עקרוני וזה שם הכתב. כשאין שם כתב זה סימפטום לבחישה מלמעלה, מעבר לדרג המקצועי. יש להקפיד שכשהעתון מעורב, לא יהיה כתב אנונימי. פרופ' קרמניצר גם כשהוא חותם הוא יכול להיות בבעיה. הכתב במלכודת. חיים שיבי מערכות ייזהרו מלבעוט בכתב ששומר על מקצועיות. לא צריך לעשות לעתון חיים קלים מדי. צריך להשאיר את האתגר למערכת. זה לא דמיוני שעתון יסקר דבר שהוא מעורב בו בצורה מקצועית. וחשוב להקפיד שיהיה חתום אדם בשמו. פרופ' קרמניצר אני לא מציע שנסכם את זה כאן. הוועדה תדון בכך. נושא אחרון שנוגע לניגוד עניינים זה עיסוק עתונאים בפרסומת. היתה פניייה של בר-מוחא לעצור את התלונה נגד רייכר, כי אחרים לא הועמדו לדין. לא חשבתי שיש כאן קייז אמיתי לבר-מוחא או לרייכר. ידוע שאנחנו לא מסוגלים להעמיד לדין את כולם. יש לי תחושה שבעניין הזה אנחנו צריכים לפעול מעבר לתלונות, לפנות לכלי התקשורת. אני פניתי לגל"צ, אבל צריך לפנות גם לאחרים. צריך תיאום עם רשות השידור למנוע מצב שיש שם אי עברייני – אני לא יודע אם זה נכון. ממגעים עם צרכני תקשורת אני יודע שהם רואים בזה ביזוי של התקשורת. פרופ' אסא כשר טיפלתי בהרבה תלונות כאלה והגעתי למסקנה שהסעיף שלנו נוגד את חוק חופש העיסוק. הצעתי סעיף פחות גורף. אריה אבנרי ערער וערעורו התקבל. יואב יצחק עשה כתבה על זה והלך לכל אלה שמצאנו אותם אשמים: קובי מידן, יעל דן, דן מרגלית וכו', וכולם קיבלו את הנוסח המוצע. אני מציע לדון במישרין בשינוי התקנון, ואני מוכן להציג את ההצעה. פרופ' קרמניצר מציע שוועדת עמוס שפירא תדון גם בזה. פרופ' עמוס שפירא גם הסעיף הקיים ניתן לפרשנות מצמצמת. פרופ' אסא כשר אמרנו למשל, שאם עתונאי ישדר פרסומות של מפלגה – הקהל יזהה אותו עם המפלגה. אבל אם יעל דן מפרסמת משחת שיניים – אף אחד לא יזהה אותה עם המשחה. לכן, כשאין סכנה של זיהוי, זו לא בעיה. מי שעושה קמפיין שלם על בנק והוא מזוהה עם הבנק – הוא לא יכול לסקר את הבנק. עמוס שוקן אז איך הוא יכול להיות עתונאי? פרופ' אסא כשר נכון. חיים שיבי יש בעיה שלא רק שלא מנדים את העתונאי, אלא שמערכות העתונים יוזמות קמפיינים משולבים. השאלה אם עתון מצווה לא להעסיק אדם שעוסק בפרסומת. עו"ד בן-פורת מקריא את סעיף 17 לתקנון האתיקה: א. לא יעסוק עתונאי בכל עיסוק, עבודה, שרות, יחסי ציבור, פרסומת ואיסוף מודעות המעוררים חשש או מראית עין לניגוד אינטרסים או להטעיית הציבור. ב. (תיקון 26.3.97) רואים כעיסוק נוסף המעורר חשש או מראית עין לניגוד אינטרסים או להטעיית הציבור, מבלי למעט מדרכי עיסוק נוסף אחרות - (1) תשדירי פרסום, יחסי ציבור או שירות דומה אחר הקשורים בתחום עיסוקו או מומחיותו של העתונאי המגיש שירותים אלה; (2) תשדירי פרסום, יחסי ציבור או שירות דומה אחר המוגשים על ידי עתונאי העוסק בחדשות, באקטואליה, בפרשנות, בתחקירים או בראיונות על מיגוון נושאים; (3) יחסי ציבור, פרסום או איסוף מודעות הנעשים על ידי עתונאי על דרך קבע. פרופ' עמוס שפירא הסעיף שונה בעבר. ד"ר ניצה שפירא ליבאי בעבר היה האיסור גורף. התיקון הקיים נועד לצמצם את האיסור הגורף. פרופ' עמוס שפירא צריך לדבר קודם עם מערכות העתונים. ד"ר ניצה שפירא ליבאי מערכות העתונים, לפחות חלקן, לא מצדדים בעיסוק בפרסומת על ידי העתונאים שלהם. עמוס שוקן מי אמר? פרופ' קרמניצר כדאי שהוועדה תתחיל בזה – אם יש מקום לשנות את הסעיף, כי אין טעם להתחיל בקמפיין לפני שמבררים. אלוף (מיל') רפאל ורדי זה מעורר עניין אחר – היוזמה להגשת תלונה. כדאי לבחון הצעה ליזום הגשת תלונות לגבי עניין שהוא ציבורי ולא אישי. מציע שהוועדה תדון גם בזה. ד"ר ניצה שפירא ליבאי כשאריה אבנרי כהן כיו"ר האגודה הוא ביקש שהנשיאות או מערכת כלשהי מתוכה תגיש תלונה בנושא של ניגוד עניינים. הנשיאות סברה שלא ראוי לעשות כן בהיות בית הדין לאתיקה אורגן של המועצה. הוצע לו לפיכך שהאגודה או הוא עצמו יגישו תלונה. הוא אמנם הגיש תלונות נגד מספר עתונאים, מה שהיה בעייתי מבחינתו האישית. אלוף(מיל') רפאל ורדי זה משקל אחר אם המועצה מגישה או מישהו אחר. פרופ' קרמניצר עלתה בזמנו הבעיה שהתלונה מוגשת על ידי הגוף העליון של המועצה – בשעה שבית הדין הוא אורגן שלה. זה בעייתי. פרופ' עמוס שפירא זו בעיה מהותית. אולי היועץ המשפטי יכול להגיש. חיים שיבי אגודות העתונאים יכולות להגיש את התלונה. פרופ' קרמניצר וד"ר ניצה שפירא ליבאי נכון. פרופ' אסא כשר לא חייבים תלונה. אפשר לטפל בדרכים אחרות, למשל ועדה שתעקוב אחרי תופעה ותביע דעתה. ד"ר ניצה שפירא ליבאי השאלה היא אם זה שווה משקל להרשעה אתית. פרופ' אסא כשר זה יותר. פרופ' עמוס שפירא יכול להיות שזה יעיל. ד"ר ניצה שפירא ליבאי דן מרגלית, בהקשר של התלונה נגדו, התנצל אחרי שהופיע בפרסומת ואמר שלא יעשה זאת יותר. חברים בבית הדין לאתיקה המורשעים בעבירות אתיות פרופ' קרמניצר סעיף 3 לתקנון – בעקבות משהו שחיליק לימור העלה בזמנו, אני מציע שבית הדין יהיה רשאי לקבוע שאדם לא יכול לכהן במועצה ובמוסדותיה לתקופה מסויימת אם הורשע בעבירה אתית. פרופ' עמוס שפירא איך זה יעבוד במציאות? אולי אפשר לתקוף את הבעיה מלהיפך: ברגע שאדם שהורשע הופך מועמד לכהונה במועצה - שיהיה מישהו שיקבע שהוא לא יכול לכהן. פרופ' קרמניצר עדיף לקבוע סנקציה, כי אין לנו הרבה סנקציות וזו סנקציה אתית, וחשוב שהסנקציה תהיה מכויילת – לא כל עבירה מצדיקה אותה, וגם משך הפסלות עשוי להשתנות לפי מידת החומרה. פרופ' עמוס שפירא לעתונאי קטן – שמנדריק - זו תהיה סנקציה? פרופ' יחיאל לימור מציע לפעול לפי הצעת עמוס. יוסף פרנקל האם יש לנו סנקציה כזו לגבי מי שהורשע פלילית? ד"ר ניצה שפירא ליבאי זה יחול עליו – אם אתה משעה אותו, הוא לא יוכל לכהן. אלוף (מיל') רפאל ורדי זה יעמיד את בית הדין בדילמה אתית – זה יכהן, זה לא. אז צריך לקבוע שמי שהורשע בסעיפים מסויימים של התקנון – לא יוכל לכהן. פרופ' קרמניצר בעבירות אתיות אתה לא יכול לדעת לפי הסעיף מה חומרת העבירה. לדעתי, זה ייקח קצת זמן, אבל יתגבשו קריטריונים בפסיקה. עו"ד בן-פורת כמה מורשעים כיהנו בעבר? פרופ' יחיאל לימור גיליתי שהיו בנשיאות, ואפילו בבית הדין לאתיקה, אנשים שהורשעו בעבירות אתיות. סלונים ענה שלמיטב ידיעתו אין מקרים כאלה, אבל בעבר היו מקרים כאלה. למשל, אגודת העתונאים מינתה, מבלי דעת, אנשים כאלה לבית הדין לאתיקה. פרופ' קרמניצר ברור שזה דבר שיצטרך להיבדק. עו"ד בן-פורת אפשר שימלאו שאלון ובו שאלה האם הורשעת בבית הדין לאתיקה. ד"ר ניצה שפירא ליבאי במחשבה שניה: לא בכל הרשעה על סעיף, אפילו חמור, העבירה היא חמורה. לכן זה לא נראה לי נכון לקבוע שסעיפים אלה ואלה ימנעו חברות במועצה. במחשבה שניה, כן נראה לי הרעיון של חיליק ועמוס. פרופ' קרמניצר לכן כדאי שילוב: 1. הסנקציה. 2. כשהולכים למנות אנשים לתפקידים – לבדוק, ואם לאדם יש הרשעה והיא בעלת חומרה ולא עתיקת-יומין, יש מקום למנוע את כהונתו במועצה. ד"ר ניצה שפירא ליבאי מי ישקול את זה? פרופ' קרמניצר הגופים שבוחרים. יוסי בר-מוחא צריך לקבוע מה זה עתיק-יומין. פרופ' יחיאל לימור מי שנפסל יכול לערער אצל היועץ המשפטי. ד"ר ניצה שפירא ליבאי היועץ המשפטי הוא לא הסמכות להחליט בערעור. יוסי בר-מוחא בזמנו חיליק שלח מכתב לגבי, שאני פסול כי היתה הרשעה לגבי. התברר שזה לא נכון. פרופ' קרמניצר היתה הרשעה, אבל היא היתה קלה ולפני זמן רב, אז החלטתי שאתה לא פסול. פרופ' יחיאל לימור לא אני שלחתי את התלונה – ואכן היתה הרשעה. פרופ' קרמניצר אני מציע שנפנה לאגודות העתונאים כדי שלא יציעו אנשים שהורשעו, וכשיהיו בחירות אצלנו נציג לגוף הבוחר את המידע על הרשעות של המועמד. עו"ד בן-פורת האם אנו רוצים שחברי המועצה יחליטו שמי שהורשע ייפסל מלכהן, או שבית הדין יחליט? פרופ' קרמניצר העבירות אצלנו הן לא ברמת חומרה גבוהה, וגם הכהונה אצלנו זה לא דומה לכהונת שר. לכן נכון לתת לגוף הבוחר להתייחס לזה – אחרי שנדאג שיהיה גילוי של העניין לפני הגוף הבוחר. וזה בנוסף לסמכות בית הדין בעניין. ד"ר ניצה שפירא ליבאי אם לא נכבד את כללי האתיקה שלנו, ולא נדרוש את המינימום שחבר מועצה אינו עבריין אתי – זה מאוד לא מכובד. לכן סנקציה נוספת זה נראה לי מינימלי. לא נראה לי שבזמן הבחירות אנשים יקחו את זה לשיקול דעתם, אז זה צריך להיות הליך נפרד מהבחירות. אולי לפני הבחירות יהיה גוף – בית דין – שיעשה סינון מוקדם של מי שעברו עבירות אתיות. חיים שיבי לדעתי זו צריכה להיות הוראה פשוטה וגורפת, בלי להתייחס לחומרת העבירה: אדם לא יוכל לכהן במועצה 4 שנים אחרי שהורשע בעבירה אתית. פרופ' אסא כשר נראה שיש הסכמה בצורך. השאלה מה המנגנון שיעשה זאת. למשל, בחור ששפטתי על שהיה דובר מכבי חיפה כשהיה כתב ספורט – הוא הודה שטעה והתנצל. לא הייתי רוצה לפסול אותו לכהן במועצה. ולכן בית הדין צריך להחליט. אבל אין מנוס גם מהליך לפני הבחירות – וזה לגבי הרשעות בבית משפט. צריך לעשות עבודה מסודרת לגבי אילו עבירות פליליות מעניינות אותנו. פרופ' קרמניצר לא ברור לי כיצד העניין הפלילי לא הגיע אלינו דרך סעיף 25. פרופ' אסא כשר כי לא טרחנו לעשות זאת. פרופ' קרמניצר אז צריך אולי לאפיין עבירות. ד"ר ניצה שפירא ליבאי המנגנון לא ברור לי. פרופ' עמוס שפירא נתמקד קודם בעבירות אתיות. הוצעו שני דפוסים: א. סנקציה נוספת לבית הדין לאתיקה. ב. לא סנקציה נוספת אלא שהתקנון יאמר בפירוש: מי שהורשע בעבירה אתית (אולי אפשר לעשות רשימת עבירות) - יהיה פסול. פרופ' קרמניצר הוראה כזו לא היתה עומדת בביקורת. אני אביא הצעה מנוסחת לישיבה הבאה. מי שרוצה להביא גירסה אחרת – מוזמן להביא. פרופ' עמוס שפירא כשנגמור את זה נדון בבעיה שהעלה אסא, של הצד הפלילי. ד"ר ניצה שפירא ליבאי אפשר כן לתקן בתקנון: שבבחירה יובא בחשבון הרקורד של המועמדים בהפרת כללי האתיקה או עבירות פליליות. פרופ' קרמניצר נביא הצעות. אלוף (מיל') רפאל ורדי אני חוזר ותומך בהצעתי – לבחור עבירות אתיות כאלו שמי שהורשע בהן לא ייכנס למועצה. פרופ' קרמניצר מי שיש לו הצעה כזו – שיגיש. עו"ד בן-פורת אופי העבירות שלנו הוא כזה שהנסיבות קובעות את חומרת העבירה. הסמכת בית הדין לפרסם החלטותיו באינטרנט פרופ' קרמניצר אני מציע להסמיך את בית הדין לפרסם את החלטותיו באינטרנט. לגבי פרסום שם – בית הדין יקבע. פרופ' יחיאל לימור אני מרגיש מאוד לא נוח עם זה. כל האתרים בחו"ל מפרסמים שם. ד"ר ניצה שפירא ליבאי בתקנון אין אופציה לפרסום בלי שם. אלוף (מיל') רפאל ורדי אני חושב שהפרסום יהיה הסנקציה. עו"ד בן-פורת סעיף 51 לתקנון המועצה קובע בפירוש שאפשרי פרסום חלקי. פרופ' אסא כשר האוריינטציה האתית הלא משפטית אומרת, שלעתים אתה רוצה לתקן את ההתנהגות - של תלמיד אוניברסיטה למשל - אבל לא להעניש. לכן, כשזה צעד שבא לתקן – לא צריך לפרסם שם. עו"ד בן-פורת יש לנו בעיה אמיתית עם הרמה של העתונאים. אני לא מאמין שמישהו יתקן את דרכיו אם לא יפרסמו שם. פרופ' אסא כשר לא תמיד מצפצפים. יש כאלה שמתייחסים ברצינות. חיים שיבי הציבור רואה בעתונאים קליקה. עתונאי צריך שיידע שיכול ליפול עליו פרסום – וזה ירתיע אותו. פרופ' עמוס שפירא הנה סעיף 51 ב: "רשאי בית הדין שלא להורות על פרסום כאמור, או להורות על פרסום חלקי או פרסום בהשמטת פרטים מסויימים, וזאת מטעמים מיוחדים שיירשמו". אני מציע שאותה נורמה תחול גם על הפרסום באינטרנט. פרופ' יחיאל לימור מוסף הארץ פרסם השבוע כתבה על שני צעירים, והעתון לא ידע שהשניים סולקו מהאוניברסיטה כי התחזו לסוכני מוסד. אילו האוניברסיטה פרסמה שמות - הארץ לא היה נופל. פרופ' קרמניצר נראה שיש רוב להצעה לפרסום שם – בכפוף לסעיף 51, כמו המצב הקיים עכשיו. טיפול בקורבנות רצח פרופ' קרמניצר העניין הועבר לוועדת פרופ' ליבס – אבל האם מישהו רוצה להוסיף? אני חושב שהכללים הקיימים לא משאירים מקום לשיח בין העתון לבין קרובי המשפחה, כי לרוב, הקרובים לא נמצאים בשטח ברגע הראשון, וזה מאוד קשה. עוד נקודה: האופן שבו התקשורת מכסה לפעמים את העבריינים. יש לעתים גלוריפיקציה, כולל זה שלפעמים משלמים לעבריין כסף. אלוף (מיל') רפאל ורדי מה שמפריע זה שמראיינים את הפושע. פרופ' עמוס שפירא אם הכוונה בפנייה שקיבלנו שבשום מקרה אי אפשר יהיה להראות שק עם גופה, אפילו מרחוק – זה מרחיק לכת. עמוס שוקן היתה לנו כתבה במקומון בחיפה, כולל ראיון עם החשוד ברצח בחוף הים ששוחרר ממעצר, וניתן בה משקל לגירסה שלו. אפשר לא לעשות את זה? פרופ' קרמניצר ניקח את דוגמת אתי אלון – אתה לא מטפל בזה באופן אחראי כשאתה שם אותה בשער המוסף ונותן לה פתחון פה. ראייתי בפסק הדין שהיא רימתה גם אנשים נכים – אז זה לא בסדר שלא שואלים אותה איך יכלה לעשות זאת. פרופ' עמוס שפירא לא יכול להיות איסור גורף על ראיון עם עבריינים. פרופ' קרמניצר אבל לאסור לשלם להם אפשר? פרופ' עמוס שפירא זה כן. פרופ' אסא כשר הערה: המכתב הזה הוא ממאי 2000, וזה לא קצב נאות. ולעניין עצמו – הטיפול בפרסום שמות ופרטים מזהים כבר לא נעשה מול המשפחה – אלא בין העתונות לבין עצמה כי הסעיף אומר שישקלו את העניין הציבורי. אז מה זה עניין ציבורי? מה בדיוק זכות הציבור לגבי הפרטים המזהים? את עצם הסיפור, זו בהחלט חובת העתונות לפרסם – אבל למה הפרטים המזהים? עמוס שוקן מה הבעיה? מי שמכיר את האנשים יודע ומי שלא מכיר – זה לא משנה. הסביבה יודעת. פרופ' אסא כשר אני רוצה להציע הצעה קונסטרוקטיבית – נקים ועדת מעקב, שתתעסק בעניין הזה בדיוק: מה קורה כשהעתונות משתמשת ב"עניין ציבורי" במקרים של פשיעה. לא צריך תלונה, לא חקיקה – אבל שנבין מה קורה. עמוס שוקן צריך לנמק מדוע לא לפרסם שם. הכלל הוא שכן מפרסמים. בואו נחדד מהו "עניין ציבורי". פרופ' קרמניצר האם יש תמיכה בהצעה? ד"ר ניצה שפירא ליבאי איך תבדוק את העניין? הדבר לא ברור. פרופ' קרמניצר אילו יכולנו לתרום להבנת מהו "עניין ציבורי" – זה טוב. פרופ' אסא כשר ועדה כזו תיקח 10 ידיעות שבהן הופיעו שמות, ותשאל את המעורבים מה היה השיקול לפרסם את השם. פרופ' עמוס שפירא אני מציע שנפנה לעורכים ונבקש שיבהירו מהם הקריטריונים של אינטרס ציבורי שלפיהם הם קובעים פרסום שם של קורבן. אולי זה יכריח את העתון לחשוב על זה. ד"ר ניצה שפירא ליבאי אתה חושב שהם יענו לכם? פרופ' קרמניצר אסא מוכן להרים את הכפפה ולבדוק את העניין, כראש ועדה שתוקם לבחינת הנושא. דיווח המזכ"ל: על אתר האינטרנט החדש. · הכוונה לפרסם מודעות בעתונים. · דיון בלוגו המוצע - הוחלט: הנשיא, מ"מ הנשיא והמזכ"ל יחליטו על הגירסה הסופית של הלוגו.