יום א', טז’ באדר תשפ”א
הרשת החברתית, עיתונות והמחוקק: תמונת מצב בינלאומית
EJN - ETHICAL JOURNALISM NETWORK -צפו כאן בדיון המנסה למצוא את האיזון בין הרשת הפרוצה, העיתונות הנאמנה לאתיקה - וסוגיית מגבלות על חופש הדיבור * ועוד: עיתונות אתית - קואליציה של עיתונאים, עורכים ואקדמיה - בדיון על התרבות בחדר המערכת והשפעתה על התוצר
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 9
 
 
נשיאות מועצת העיתונות שבה ואישרה את צירוף אגודת העיתונאים בתל אביב לשורותיה * צוות מוסכם יביא מסקנות באשר להיקף הייצוג
בקרוב: בחירת ההנהגה הבאה של המועצה לאחר ההודעה על פרישת הנשיאה והמנכ"ל * בצילום מס. 1 למעלה מימין באלבום הצילומים הנעים: רגעים בישיבת "זום" בפברואר אותה ניהלה מ"מ הנשיאה ארנה לין
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 7
 
 
תקשורת בימי הקורונה: המאבק בנגיף פוגע גם בסיקור העיתונאי
מהחרמת ציוד, ניתוב תקציבים לערוצים ששואלים פחות ועד מאסר עיתונאים באשמת "זריעת בהלה" * דיווח על עיתונות אירופית בימי הקורונה בדיון זום של מכון העיתונות הבינלאומי בוינה * צילום של המכון * ראו כאן גם את הדיווח המלא של ממצאיו בשטח
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 51
 
 
 
 
 
 
מדברים על פייסבוק ב- פייסבוק
מה עושות הרשתות החברתיות לדמוקרטיה ולתקשורת בישראל? רב שיח ביוזמת הקרן החדשה לישראל ועמותת פרטיות ישראל - עם גיא רולניק, תהילה שוורץ אלטשולר, טל שניידר, נעמה מטרסו * צפו כאן
10:31 (12/11/20) מועצת העיתונות
תגובות: 0   צפיות: 0
 
 
מסר למועצת העיתונות במהלך מפגש בדלית אל כרמל: "מרגישים תחושה קשה של נבגדות"
חברי מועצת העיתונות ובראשם הנשיאה, השופטת בדימוס דליה דורנר ומנכ"ל המועצה מוטי רוזנבלום, שמעו דברים אלה וכאובים אף יותר, במפגש עם חברי מועצת דלית אל כרמל, בראשות רפיק חלבי * שיח הזדהות בעקבות חוק הלאום * השופטת דורנר: "המועצה אינה גוף פוליטי – זהו ביקור של סולידריות"
תגובות: 0   צפיות: 81
 
עוד סאטירה כזאת – ואבדנו
מועצת העיתונות והתקשורת מביעה זעזוע ומחאה בעקבות הדימוי שבו בחר להשתמש העיתונאי ינון מגל, בעת שיחה עם בן כספית, בתכניתם בתחנת הרדיו 103fm, כאשר עסק בתגובה אפשרית למבקריו של ראש הממשלה בתקשורת. לא נחזור על הניסוח המלא, כולל חיקוי קול צרורות תת-מקלע, רימונים ואף פיצוץ - שנבחרו להמחשת דרך נוספת להשתקת הביקורת על בנימין נתניהו. נסתפק בהבעת תקווה כי במציאות של משבר ממשלי, כלכלי ובריאותי חסר תקדים ובצומת מסוכן של מתחים גוברים ושסע חברתי, שבו די בניצוץ כדי להצית תבערה ואפילו קטלנית – לא תהיה חזרה על דימויים כאלה – גם לא כ"סאטירה -"כפי שהבהיר אחר כך מגל בסוג של התנצלות.
תגובות: 0   צפיות: 39
 
לא זרוע תעמולה * לא "שמאל אנרכיסטי" - רק תקשורת שמעזה לבקר וזה (עדיין) מותר
מועצת העיתונות והתקשורת בישראל מוחה בחריפות על מתקפה נוספת של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נגד התקשורת העצמאית בישראל כאשר הוא – או מי מטעמו-מדמה בפוסט בערוץ ראש הממשלה בפייסבוק את ערוץ 12 "לזרוע תעמולה חסרת בושה של השמאל האנרכיסטי" שמטרתו "להפיל את ממשלת הימין והעומד בראשה".
תגובות: 0   צפיות: 20
 
 
מהחלטות בית הדין לאתיקה: על תאגיד השידור הציבורי "כאן" לפרסם התנצלות בפני הרבנות הראשית לישראל
בעקבות שידור כתבת תחקיר בנושא תעודת כשרות בעסקים, במסעדות ובמשחטות במסגרת התכנית "שטח הפקר"
 
 
מועצת העיתונות בישראל: ליבוי השנאה לתקשורת מצד ראש ממשלה - מצער ומעורר חששות כבדים
מועצת העיתונות מביעה צער נוכח התקפתו החוזרת של ראש הממשלה על התקשורת וליבוי השנאה כלפיה* מצער מאד ואף מעורר חששות כבדים, להקשיב לראש ממשלה בישראל כשהוא שב ותוקף את התקשורת ומפנה אליה טינת המונים * אין דמוקרטיה של אמת ללא תקשורת חופשית. סימונה כיעד לתקיפה פעם אחר פעם, הוא תמצית הבוז לדמוקרטיה ולזכות להביע כל דעה, גם ביקורת ואפילו על העומד ליד ההגה. מועצת העיתונות מביעה את תקוותה שבחודש הסליחות שבפתחו עומד הציבור הישראלי, ימנע ראש הממשלה מסגנון זה.
תגובות: 0   צפיות: 31
 
"אלה ימים קשים לדמוקרטיה ולחופש העיתונות בישראל"
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
תגובות: 0   צפיות: 80
 
נוכחים: פרופ' מרדכי קרמניצר, ד"ר ניצה שפירא ליבאי, פרופ' אסא כשר, מר אבי בטלהיים, מר יוסי בר-מוחא, אלוף (מיל') רפאל ורדי, מר עמוס שוקן, ד"ר יורם פרי, מר אבי בניהו, ד"ר יחיאל לימור, מר יוסף פרנקל, מר רמי טל.

על סדר היום: חובת הצלת חיים במהלך אירוע חלה גם על עתונאים: להוסיף הוראה לתקנון בעקבות דו"ח הועדה. מתלוננים המבקשים לשמור לעצמם זכות להליכים משפטיים. פנייתו של מר שמעון דולן, מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה. רשות לתקשורת. יחס השלטון לכתבים זרים – יוצג על ידי מר רמי טל. המשך הפעילות בעקבות פרשת ברוך קרא. מכתבים למערכת – בעקבות פניות למועצה. חרם של גופים ואישים על עתונים. פרסום סקרים לקראת בחירות. שונות. פרופ' קרמניצר: הוחלט על משרה משולבת של מזכ"ל ורכז השתלמויות. נבחר אבי ויינברג, עתונאי ממעריב, למלא את התפקיד. זו הזדמנות להודות ללוי מורב על יצירת התשתית הפיזית והפיננסית למועצה. ועדת הכספים תתבקש לקבוע את הסידורים הכספיים עם לוי מורב. יוסי בר-מוחא צריך למסור הודעה מראש לפחות חודש ימים. פרופ' קרמניצר נשלח מכתב לפני שבוע והיום נודע לי שהוא טרם הגיע למורב. 1. חובת הצלת חיים במהלך אירוע: פרופ' קרמניצר עומדות לדיון שתי הצעות. פרופ' אסא כשר להוציא את "העניין הפתאומי". ד"ר יחאיל לימור תקנון האתיקה הישראלי ארוך מאוד, הוא בין הגדולים בעולם. זה מקרה יחיד בו מבהירים את החובה של העתונאי לפעול על פי חוק. האם חלה החובה על עתונאי לקיים את החוק גם במקרה של הדלפה? פרופ' קרמניצר אין קשר בין הדברים. צריך למקם את זה לפני סעיף 14, החובה המוסרית והחוקית החלה על כל אדם המצוי... נבחר נוסח א' עם ההשמטות הראויות: החובה המוסרית והחוקית להושיט עזרה לאדם המצוי לנגד עיניו בסכנה חמורה ומיידית לחייו או לשלמות גופו, חלה גם על עתונאי בעת פעולתו העתונאית. 2. מתלוננים השומרים לעצמם זכות להליך משפטי: פרופ' קרמניצר הגיעה תלונה וביום הדיון פנה נציג העתון ואמר למתלונן: "אני רוצה לקבל התחייבות שלא תהיה פנייה לבית המשפט"... בעיני זה חמור ביותר. פרופ' אסא כשר במקרה אחר הנילונים דרשו מהמשפחה להגיש את התלונה ולא להסתפק בתלונת הגורמים הציבוריים. פרופ' קרמניצר נניח שמישהו מגיש תלונה לפי סעיף 8 – הזכות לפרטיות. אני רואה בעייה בגישה בה כל אדם שפונה אלינו נדרוש ממנו שיוותר על הליך עתידי. זהו מהלך שאינו לטובת העתונות ומועצת העתונות, ההתייחסות אלינו תהיה כמי שמערימים קשיים למניעת תלונות. מספר התלונות נמצא בירידה והוא קטן יחסית. אנו עלולים לאבד את אימון הציבור. אני יכול להבין שמי שמייצג את האינטרס של העתון, עלול לחשוש משימוש בהליך שיפוטי נגד הלקוח שלו (כלי התקשורת), אבל זה עובד גם הפוך – אם ההכרעה תהיה לטובת העתונאי או העתון זה יכול לשמש אותו אם הוגשה תביעה משפטית. רמי טל עדות בטריבונאל יכולה לשמש כחומר ועדות בדיון משפטי. ד"ר ניצה שפירא ליבאי בחוק הגנת הפרטיות יש התייחסות מפורשת לאתיקה המקצועית. לפי החוק חזקה על נאשם או נתבע שפגע בפרטיות שלא בתום לב, אם עשה זאת תוך הפרה של כללי האתיקה החלים עליו. רמי טל יכול להיות שמישהו מהעתונאים יהיה מוכן בדיון להודות בטעות ולקבל סנקציה של המועצה, אבל לא בבית המשפט. אלוף (מיל) רפאל ורדי האם ניתן לקיים דיון גם בהעדר הנילונים, לדעתי יש להותיר את הסעיף כמות שהוא וגם אם העתון לא רוצה להופיע יתקיים דיון בכל מקרה. ד"ר יחיאל לימור אני מציע לאמץ את השיטה המקובלת במיניסוטה. כאשר מתעורר חשד שהפונה בא לא בידיים נקיות וחוות הדעת עלולה לשמש כבסיס לתביעה על רשלנות מקצועית, אז מחתימים את המתלונן על נייר "וויתור", כאשר הוא מתכוון לעשות שימוש בהחלטה. פרופ' קרמניצר צריך להסביר, גם בכתב את מה שכותב עו"ד בן-פורת בחוות דעתו. אם אפשר לדרוש מכל אדם שפונה למועצה שיתחייב לא לפנות בעתיד לבית הדין, יש בכך אבק של סחיטה. אבי בטלהיים צריך לפתח כלים למקרים יוצאי דופן. ייתכן שיש מקום לדיון מיקדמי לפני הדיון עצמו. ד"ר ניצה שפירא ליבאי זאת הסיטואציה: בא עו"ד של עתון ואומר שהוא לא מוכן להשתתף בדיון אם לא יהיה בכך מיצוי ההליך. פרופ' אסא כשר אני לא מקבל את הנחת המוצא שקיום דיון בבית הדין ממצה את הדיון האתי. לכן זה לא נכון שברגע שיש אירוע מורכב אנחנו אוטומטית מנועים מלעסוק בכך. התקנון שלנו אפילו אומר את זה, אסור שתהיה חפיפה, ואם אפשר לעשות הפרדה, צריך לקיים אותה. אנחנו לא יכולים למנוע שימוש בפסקי הדין. אנחנו לא יכולים לאסור את זה עליהם. הסיכון הכפול – לא צודק לתת את הדין פעמיים על אותו הדבר. רמי טל טענת הסיכון הכפול לא תתקבל בבית המשפט. פרופ' אסא כשר אם אפשר לטעון טענת סיכון כפול בבית המשפט לא ניתן לטעון את זה אצלנו. זהו גם מושג אתי וזה גם הצדק הטבעי, ולא מעניין אותי הטיעון המשפטי וזה לא מעלה ולא מוריד. התקנון שלנו אומר שניתן להפריד בין העניינים. המסקנה שלי שלא צריך לשנות את התקנון. אלוף (מיל) רפאל ורדי לא ניתן להגיע לשלמות בדיון. כל מתלונן, בלי יוצא מהכלל, יחתום על כך שהוא מכיר את הסעיף בתקנון בדבר איסור תלונה כפולה. רמי טל הפגיעה הכי גדולה בצדק הטבעי, אם אדם היודע שהוא לכל היותר חשוף לסנקציה אתית (בדיון במועצת העתונות) מוצא את עצמו בדיון בבית המשפט וההודאה משמשת את המתלונן והוא מקבל פיצוי כספי נכבד. אין לנו בעייה (בידיעות) לאמץ את ההצעה של חיליק, כאשר עתונאי נקרא להופיע בבית הדין לאתיקה, הוא נשלח לתדרוך אצל עו"ד מיבי מוזר ורק זה קובע ושום דבר לא יעזור. פרופ' אסא כשר מה זאת אומרת שום דבר לא יעזור? עמוס שוקן עתון לא יבוא להופיע בפני טריבונאל כזה ואחר כך יפתח נגדו משפט במקום אחר. המועצה לא תתקיים במצב כזה. פרופ' קרמניצר השאלה שהעתונאים צריכים לשאול את עצמם היא השאלה כיצד זה משליך על מעמדה של מועצת העתונות ומעמדם של העתונים. המשמעות של היוודעות הדבר לציבור תהיה חמורה. אני לא רוצה ליצור מלחמה סביב העניין הזה, אני שואף להגיע להסכמה שכולם יוכלו לחיות איתה. המשמעות הציבורית של דרישת העתונות להתחייבות אחת - לא יתקיים דיון – היא מרחיקת לכת. עמוס שוקן למה העתון צריך לעשות את המסלול פעמיים? פרופ' קרמניצר הצעתי היא כדלקמן: 1. מקום בו המתלונן מצביע על אפשרות שיפנה להליך משפטי ("בלי לפגוע בזכויות" וכו'), נעמיד אותו על כך שעליו לבחור. 2. כאשר כלי התקשורת מוכן לקחת מידה של אחריות בהליך האתי וחושש משימוש מאוחר שיעשה בכך בהליך משפטי, יבקש גישור, ובמסגרת הגישור תיבדק עם המתלונן נכונותו לראות בהליך האתי סוף פסוק. 3. גישה זו משרתת את האינטרס הציבורי, שכן יש בה כדי לעודד עתון ועתונאי לקחת על עצמם אחריות אתית, זו נראית לי פשרה סבירה. פרופ' אסא כשר הצעד הראשון הוא בין העתון למתלונן, לפעמים תיקון יכול לפתור דיון במועצה על פי תקנון האתיקה. לא יכולים לכפות על אנשים שלא לפנות לבית המשפט. ד"ר ניצה שפירא ליבאי אני מודה שמאד התלבטתי. כל המנגנון של מועצת העתונות בנוי על הסכמה. מבחינת העתונים ההסכמה לכוף עצמם לסמכות בתי הדין לאתיקה נועדה לחסוך מהם את ההתדיינות המשפטית. בתי הדין לאתיקה יכולים למנוע מהרבה מקרים להגיע לבית המשפט. בארה"ב יש מועצות עתונות שחדלו להפעיל בתי דין לאתיקה כי מתלוננים העדיפו לפנות לבתי המשפט. אנו עלולים לעמוד בפני מצב של סגירת בתי הדין לאתיקה. אני עדיין חושבת שאם נכניס סעיף של "וויתור" יש בכך פתרון סביר. פרופ' קרמניצר ההצעה שלי שהולכת לקראת העתונים – אם העתון יאמר לנו אנחנו מבקשים גישור, חלק ממה שהמגשר יעשה הוא לבדוק עם המתלונן תיקון הנזק שנגרם לו, ואם יתברר שבמקרה כזה שהמתלונן לא יסתפק בתלונה אתית, לא נפעיל את ההליך של בית הדין. נאמר למתלונן, לפני הפעלת בית הדין, אם אתה מסתפק בהחלטת בית הדין או שאתה מתכוון ללכת עם זה הלאה? שפרה יעל גרוסמן מפעילה כבר היום הליך של גישור. סוכם על אימוץ הסיכום של פרופ' קרמניצר. 3. פנייתו של שמעון דולן: פרופ' קרמניצר אם הרשויות יתרשמו שאנחנו לא פועלים בעניין הציטוט של כתבי אישום ודיונים משפטיים, החומרים מגיעים על ידי צדדים מעונינים. זה נראה כמו ניהול משפט על ידי התקשורת. זה פותח פתח להתערבות השלטונות. אני לא יודע מה העבודה שעשו העתונאי והעתון. מדובר בקטעים שלמים שנמסרו על ידי המשטרה או הפרקליטים. לא מדובר בעבודה של העתונאי. פרופ' אסא כשר צריך לדבוק בנורמות הקיימות. אי אפשר לענות לתלונה של דולן, צריך לדרוש תגובה מהצד השני, צריך להקפיד על כך ש"הנאשם חף מפשע". רמי טל אני לא יודע אם מדובר בתמימות או בהיתממות. זה חלק מהקרב בין תובעים לנתבעים, בין חוקרים לפושעים. צריך לדרוש שהכותרות לא תהיינה חד צדדיות ויקפידו על חפות החשודים. יוסי בר-מוחא מיכאל דורני התלונן שהוא מופיע כ"עד מודיעיני" ועד היום לא הוגש נגדו כתב אישום בשום תחום. העתונים מקבלים עדויות מצולמות ומוקלטות. הסיכום ברוח הדברים של פרופ' אסא כשר, ושאסור לפגוע בחפותו של חשוד! 4. הרשות הלאומית לתקשורת: פרופ' קרמניצר הרשות הלאומית לתקשורת אמורה לבוא במקום משרד התקשורת (הצעת מר משה אולניק, מנכ"ל משרד התקשורת). אני מציע שנלמד את הנושא ובישיבה הקרובה נקדיש לזה חלק מן הזמן. ד"ר יחיאל לימור אסור להזמין פקידים כי הם אינטרסנטים. העסק הזה עלול להיות חמור. החלטה: להביא את הנושא לישיבה הקרובה. 5. פרסום סקרים ערב בחירות: פרופ' קרמניצר עלתה יוזמה של מכון הרצוג (ד"ר יורם פרי) בנושא סקרים ערב בחירות. מכינים הצעת חוק משותפת למכון הרצוג, המכון הישראלי לדמוקרטיה ומועצת העתונות. 6. יחס השלטון לכתבים זרים: רמי טל: אתייחס בקצרה לטענות שני הצדדים: בדרך כלל יש רשומון והמחלוקת היא על העובדות. הפעם אין ויכוח, לע"מ מערימה קשיים על עבודתם בשטחים: מסרבים להעניק תעודות עתונאי לפלסטנים, בעיקר צלמי טלוויזיה וצלמי סטילס. לא ניתן להעסיק ישראליים בכיסוי הפעילות בשטחים. הכתבים הזרים מאשימים את דני סימון, מנכ"ל לע"מ, ביצירת אווירה שלילית נגד הכתבים הזרים. לע"מ היא גוף ממשלתי שתפקידה לקדם ולקיים את האינטרס של הממשלה. אני אורגן ממשלתי ותפקידי לקדם את האינטרסים של הממשלה. טוען שהשב"כ אמר לו שחלק מהתעודות נוצלו למטרות של קידום גורמים טרוריסטים. טוען שחייב לקבל את הנחיות השב"כ. העניין עומד להכרעת בג"ץ באפריל. השאלה האם יש לנו עניין לדון בכך. פרופ' אסא כשר זה נושא חשוב ונכון. אין לנו שום קונספציה אתית מיהו עתונאי זר. חופש הביטוי הוא שלנו במסגרת הסדרים פנימיים שלנו-תקנון האתיקה שלנו. ד"ר יחיאל לימור אני לא בטוח שצלם ישראל יוכל לצלם באנגליה – מציע ועדה. עמוס שוקן אני יודע מחנוך מרמרי העומד בראש הארגון הבינלאומי כי מתכוונים להגיע לבירור בארץ. ממליץ לדבר עם חנוך. אלוף (מיל') רפאל ורדי השאלה האם מועצת העתונות צריכה להיכנס לדיון בנושא.

 
 
הצג מידע נוסף לכתבה
חזור לדף הקודםהדפס כתבה שלח כתבה
 שיתוף