יום א', טז’ באדר תשפ”א
הרשת החברתית, עיתונות והמחוקק: תמונת מצב בינלאומית
EJN - ETHICAL JOURNALISM NETWORK -צפו כאן בדיון המנסה למצוא את האיזון בין הרשת הפרוצה, העיתונות הנאמנה לאתיקה - וסוגיית מגבלות על חופש הדיבור * ועוד: עיתונות אתית - קואליציה של עיתונאים, עורכים ואקדמיה - בדיון על התרבות בחדר המערכת והשפעתה על התוצר
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 9
 
 
נשיאות מועצת העיתונות שבה ואישרה את צירוף אגודת העיתונאים בתל אביב לשורותיה * צוות מוסכם יביא מסקנות באשר להיקף הייצוג
בקרוב: בחירת ההנהגה הבאה של המועצה לאחר ההודעה על פרישת הנשיאה והמנכ"ל * בצילום מס. 1 למעלה מימין באלבום הצילומים הנעים: רגעים בישיבת "זום" בפברואר אותה ניהלה מ"מ הנשיאה ארנה לין
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
 
 
תקשורת בימי הקורונה: המאבק בנגיף פוגע גם בסיקור העיתונאי
מהחרמת ציוד, ניתוב תקציבים לערוצים ששואלים פחות ועד מאסר עיתונאים באשמת "זריעת בהלה" * דיווח על עיתונות אירופית בימי הקורונה בדיון זום של מכון העיתונות הבינלאומי בוינה * צילום של המכון * ראו כאן גם את הדיווח המלא של ממצאיו בשטח
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 51
 
 
 
 
 
 
מדברים על פייסבוק ב- פייסבוק
מה עושות הרשתות החברתיות לדמוקרטיה ולתקשורת בישראל? רב שיח ביוזמת הקרן החדשה לישראל ועמותת פרטיות ישראל - עם גיא רולניק, תהילה שוורץ אלטשולר, טל שניידר, נעמה מטרסו * צפו כאן
10:31 (12/11/20) מועצת העיתונות
תגובות: 0   צפיות: 0
 
 
מסר למועצת העיתונות במהלך מפגש בדלית אל כרמל: "מרגישים תחושה קשה של נבגדות"
חברי מועצת העיתונות ובראשם הנשיאה, השופטת בדימוס דליה דורנר ומנכ"ל המועצה מוטי רוזנבלום, שמעו דברים אלה וכאובים אף יותר, במפגש עם חברי מועצת דלית אל כרמל, בראשות רפיק חלבי * שיח הזדהות בעקבות חוק הלאום * השופטת דורנר: "המועצה אינה גוף פוליטי – זהו ביקור של סולידריות"
תגובות: 0   צפיות: 81
 
עוד סאטירה כזאת – ואבדנו
מועצת העיתונות והתקשורת מביעה זעזוע ומחאה בעקבות הדימוי שבו בחר להשתמש העיתונאי ינון מגל, בעת שיחה עם בן כספית, בתכניתם בתחנת הרדיו 103fm, כאשר עסק בתגובה אפשרית למבקריו של ראש הממשלה בתקשורת. לא נחזור על הניסוח המלא, כולל חיקוי קול צרורות תת-מקלע, רימונים ואף פיצוץ - שנבחרו להמחשת דרך נוספת להשתקת הביקורת על בנימין נתניהו. נסתפק בהבעת תקווה כי במציאות של משבר ממשלי, כלכלי ובריאותי חסר תקדים ובצומת מסוכן של מתחים גוברים ושסע חברתי, שבו די בניצוץ כדי להצית תבערה ואפילו קטלנית – לא תהיה חזרה על דימויים כאלה – גם לא כ"סאטירה -"כפי שהבהיר אחר כך מגל בסוג של התנצלות.
תגובות: 0   צפיות: 39
 
לא זרוע תעמולה * לא "שמאל אנרכיסטי" - רק תקשורת שמעזה לבקר וזה (עדיין) מותר
מועצת העיתונות והתקשורת בישראל מוחה בחריפות על מתקפה נוספת של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נגד התקשורת העצמאית בישראל כאשר הוא – או מי מטעמו-מדמה בפוסט בערוץ ראש הממשלה בפייסבוק את ערוץ 12 "לזרוע תעמולה חסרת בושה של השמאל האנרכיסטי" שמטרתו "להפיל את ממשלת הימין והעומד בראשה".
תגובות: 0   צפיות: 20
 
 
בעקבות שידור כתבת תחקיר בנושא תעודת כשרות בעסקים, במסעדות ובמשחטות במסגרת התכנית "שטח הפקר"
 
 
מועצת העיתונות בישראל: ליבוי השנאה לתקשורת מצד ראש ממשלה - מצער ומעורר חששות כבדים
מועצת העיתונות מביעה צער נוכח התקפתו החוזרת של ראש הממשלה על התקשורת וליבוי השנאה כלפיה* מצער מאד ואף מעורר חששות כבדים, להקשיב לראש ממשלה בישראל כשהוא שב ותוקף את התקשורת ומפנה אליה טינת המונים * אין דמוקרטיה של אמת ללא תקשורת חופשית. סימונה כיעד לתקיפה פעם אחר פעם, הוא תמצית הבוז לדמוקרטיה ולזכות להביע כל דעה, גם ביקורת ואפילו על העומד ליד ההגה. מועצת העיתונות מביעה את תקוותה שבחודש הסליחות שבפתחו עומד הציבור הישראלי, ימנע ראש הממשלה מסגנון זה.
תגובות: 0   צפיות: 31
 
"אלה ימים קשים לדמוקרטיה ולחופש העיתונות בישראל"
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
תגובות: 0   צפיות: 80
 
נוכחים: פרופ' מרדכי קרמניצר, ד"ר ניצה שפירא ליבאי, פרופ' עמוס שפירא, פרופ' אסא כשר, רמי טל, נתן אשל, אבי בטלהיים, מתתיהו טננבאום, יוסי בר-מוחא, ד"ר יחיאל לימור, חנוך מרמרי, יוסף פרנקל, צביקה גולדברג, אלישע שפיגלמן, עמוס שוקן, ירון אנוש, משה נסטלבאום, עו"ד עמיהוד בן-פורת.

על סדר היום: מכתבים למערכת – פנייתם של פרופ' צבי ציגלר ופרופ' יהודה פרידלנדר. חרם על גופים ואישים על עתונים – פניית עורך "כל העיר". חרם מודעות על עתונים בשפה הערבית. יחס השלטון לכתבים זרים – דיווח מפי חנוך מרמרי. סוגיות בניגוד עניינים. פניית האיגוד הישראלי לעתונות תקופתית בעניין דמי משלוח. דיווח התקשורת על קורבנות מעשי רצח. תוכנית הממשלה ביחס לרשות השידור והמתרחש ברשות השידור. שונות. * בגלל חוסר זמן, נדונו בישיבה רק סעיפים 4,5,8,9. פרופ' קרמניצר מעלה את ההצעה: הנשיאות מאשרת פתיחת חשבון בנק נוסף, שישמש לניהול תקציב ההשתלמויות לעתונאים. הנשיאות מחליטה שזכות החתימה בחשבון החדש תהיה בידי בעלי זכות החתימה בחשבון הקיים: אלוף (מיל') רפאל ורדי, מר עמוס שוקן ואבי וינברג. יוסי בר-מוחא מדובר בתקציב נפרד וצריך הפרדה מוחלטת. אושרו פתיחת החשבון ובעלי זכות החתימה. רישום המועצה כעמותה: פרופ' קרמניצר מציג את נוסח הצעת הפשרה שתוגש לרשם העמותות: "מועצת העתונות לא תטיל עונשים על מי שאינם חברים בה ורק תדון בשאלה האם נעברה לכאורה עבירה אתית ותדאג לפרסם את החלטת המותב בעניין". ומסביר: הנוסח נועד לאפשר את רישום המועצה כעמותה, לפי דרישת רשם העמותות. נשמור את הסמכות לדון גם בתלונות נגד גופים שאינם חברים, אבל במקרים אלה הבירור יסתכס בבירור השאלה אם נעברה עבירה אתית, ואם כן ניתן יהיה לפרסם את ההחלטה בעתון. פרופ' עמוס שפירא בעבר, גם אם הגוף לא היה חבר, העתונאי היה כפוף לנו כחבר אגודה. ד"ר יחיאל לימור כיום יש עתונאים רבים שאינם חברים באגודה. פרופ' עמוס שפירא האם כיום דנים גם בעתונאי שאינו חבר באגודה? ד"ר יחיאל לימור כן. ההצעה התקבלה יחס השלטון לכתבים זרים: חנוך מרמרי דיווח ועדכון על יחסה של לשכת העתונות הממשלתית לכתבים זרים, בעקבות ביקור נציגות ארגון העתונות הבינלאומי בארץ. IPI הוא הגוף המשמעותי ביותר של עורכי עתונים ומול"ים, שעוסק בקידום חופש העתונות והגנה על עתונאים. המשלחת הגיעה בימי המלחמה בעיראק. הם פועלים בשני מישורים: גישור כדי להקל – פגשו את פורז, ריבלין, וייסגלס – ביקשו פגישה עם שרון ולא קיבלו. יש שני מסלולים בבעיה בישראל: 1. תנועת פלסטינים שהם עובדי כלי תקשורת זרים הפועלים בישראל. בשנתיים האחרונות מנהל את לע"מ דני סימן, שבא בתנופה ונגרם משבר: הוא עושה "ניקוי אורוות" ואינו פועל כמו קודמיו כדי להקל עם עתונאים זרים, כך שיוכלו לפעול בחופשיות. בתקופתו מקשים מאוד על תנועת פלסטינים, חלקם עובדים שנים ועכשיו פתאום כמעט ואינם יכולים לנוע. לטענתו, נעשה שימוש לרעה ב- press card. 2. מעמדם של MEDIA EMPLOYEES, בעיקר צלמי וידאו – שהפסיקו לקבל אישורי עבודה בישראל. סימן טען שצלמי וידאו אינם עתונאים, וגם אם כן – הוא צריך לדבריו לדאוג לעובדים הישראלים. הסיפור מסובך: לעיתים קרובות צלם הוידאו עובד לבד, והרשתות לעתים תופסות אותו כעתונאי. (צלם סטילס כן מוכר כעתונאי – לא ברור מה מעמדו של צלם וידאו). אולמרט הבטיח שהבעיה עומדת להיפתר, אבל מאז סוף מרץ-תחילת אפריל זה לא יושם. דן פרי, יו"ר העתונאים הזרים, טוען שאולמרט מתגאה בהישג, אבל בשטח זה לא בוצע. הנושא היה אמור לעלות היום בישיבת ממשלה. יש עתירה של צלם רויטרס פלסטיני בעניין. תשובת המדינה: נציע שלא לע"מ תטפל בתעודות לפלסטינים, אלא משרד מתאם הפעולות בשטחים. אינני יודע מה המשמעות המעשית, אילו תעודות יונפקו ואיך זה ייעשה מול הצבא (כיום אין הסדר קבוע – רצים לחדש את האישור כל שבוע שבועיים). הרושם הוא שסימן מפרש את תפקידו כמי שאינו מחוייב להקל על העתונות הזרה. פרופ' קרמניצר צריך לעשות משהו? חנוך מרמרי אני מציע לחכות ולראות אם יש הסדר. אם תהיה סחבת, ראוי שמועצת העתונות תשמיע את דברה. יוסי בר-מוחא בשיחה איתנו, סימן אמר במפורש שהוא מקפיד הקפדה יתרה עם העתונות הזרה. אני חושב שהוא חוטא לתפקידו ואנו צריכים לצאת בקריאה – השאלה מתי. ד"ר יחיאל לימור האם מדינות אחרות נותנות אישורי עבודה לצלמי וידאו זרים? חנוך מרמרי אני מציע לברר את זה עם עו"ד גלעד שר, שמתמחה בתחום. זה קשור להסכמי סחר בין מדינות. פרופ' עמוס שפירא בשולי הדברים אני רוצה לספר, שבדו"ח השנתי של IPI, ישראל תופסת מקום רב - וזו לא קריאה מהנה. פרופ' קרמניצר (לחנוך מרמרי) – תודה לך, ואהיה בקשר איתך לקראת הישיבה הבאה. ד"ר יחיאל לימור מזכיר את ההתנהלות של אליקים רובינשטיין בפרשת ברוך קרא ומציע הצעת החלטה להתנגד למינויו של רובינשטיין לביהמ"ש העליון: "מועצת העתונות בישראל מביעה את התנגדותה (או הסתייגותה) מהמינוי המוצע של היועץ המשפטי לממשלה לכהונת שופט בית המשפט העליון. לדעת המועצה, מהווה התנהגותו של היועץ המשפטי בפרשת העתונאי ברוך קרא מעתון הארץ משום פגיעה בחופש העתונות. תפקידו של בית המשפט העליון הוא, בין השאר, להגן על הדמוקרטיה ועל חופש העתונות, ועל כן לא ראוי שמי שפגע בחופש העתונות יימנה עם בית המשפט המופקד על שמירתו של חופש זה". פרופ' קרמניצר לא מדובר רק בפרשת ברוך קרא. היתה ליועץ יד קלה על ההדק בחקירת עתונאים גם ממעריב – היתה גם האשמת שווא של עתונאי. כמו כן, יש מדיניות של שימוש בצווי איסור פרסום במקום צנזורה. היתה גם הצעה של משרד המשפטים לאסור פרסום שמות חשודים - בלי אבחנה בין איש ציבור למי שאינו איש ציבור. וישנה מניעת מודעות מעתון ערבי בגלל האידיאולוגיה שלו. אני לא במצב אופטימלי בדיון הזה, אבל לא זה מה שחשוב. ביהמ"ש העליון בעבר הגן על חופש הביטוי – צריך להזכיר כאן את השופטים אגרנט, ברק, דורנר, טירקל יוסי בר-מוחא אני מקבל את הצעת חיליק. ביום רביעי צלם של "הארץ" – אלברט דננברג - הגיע לקציעות וצילם את הכניסה למחנה לקראת שחרור עצירים. היה שם גם צלם "ידיעות אחרונות". אחרי כשעה וחצי הודיעו שהעצירים הפלסטינים לא ישוחררו. בדרך מקציעות עוכבו שני הצלמים על ידי המשטרה ושוחררו בערבות. לדעתי, התנהגות המשטרה כאן באה בעקבות היד הקלה של היועץ המשפטי. אלישע שפיגלמן אני מאוד מתנגד. זה לא עניינה של המועצה, היא לא יכולה לנקוט עמדה כלפי אליקים רובינשטיין כשאינה נוקטת עמדה כלפי המועמדים האחרים – למשל של הפרקליטות ומי שבראשה, עדנה ארבל. מה שאנו יכולים זה לדרוש שיילקחו בחשבון גם עמדות המועמדים כלפי חופש העתונות, ולא לנקוט פסילה אישית. פרופ' אסא כשר אמשיך את גישת שפיגלמן. אני בעד שהמועצה תנסח עמדה כללית בעניין. ברמה הפרטנית של אדם מסויים - זה לא בא בחשבון. לגבי פרשת ברוך קרא, אכן צריך להגיב, אבל לפרט בדיוק לגבי כל חלק בפרשה מה בדיוק יש לנו נגד זה. ד"ר ניצה שפירא ליבאי אין לנו זמן, ב-22 בחודש מתכנסת הוועדה למינוי שופטים. פרופ' אסר כשר אז מה? ההצעה הזאת זו יצירת נשק חדש,. פרופ' עמוס שפירא זה נושא כבד מאוד - פסילה אישית. אני מסכים לגופו של עניין לביקורת של מוטה על התנהגותו של היועץ, אבל אני תומך בפרוצדורה שאסא הציע. אם אין זמן, אז צריך לנסח מסמך שמתייחס עניינית ל-3 או 4 הפרשות שהוזכרו, ובו אנו קובעים מדוע אנו דוחים את הדרך שבה היועץ פעל בכל פרשה. רמי טל אני מסכים עם עמוס שפירא ומסתייג מהלשון החריפה מאוד של ההצעה. צריך להתחיל בהגדרת התפקיד החשוב שמילא ביהמ"ש העליון בהגנה על חופש העתונות. עם זאת, מוכרחים להזכיר באופן אישי את רובינשטיין ובמשתמע יש לקרוא לו להשמיע איזו הצהרה על עמדתו כלפי חופש העתונות. מתתיהו טננבאום אני מסכים עם קודמי. אהיה אחרון המתאבלים אם רובינשטיין לא יהיה בבית המשפט העליון - לא נמצאה בו מידה טובה בתחומים שונים, אבל אני אמנע מחשש למידה של לא תיקום ולא תנטור. אבי בטלהיים אני תומך בהחלטה – גם אם אפשר להתווכח על הניסוח. זו החלטה אמיצה ונכונה. במעקב של העתונות אפשר למנות שורה ארוכה של החלטות, התנהלות ואי-התנהלות של היועץ. אני גם מציע לא לפחד מכך שאין תקדים להחלטה כזאת. גישה כזו גם תסיר ממועצת העתונות תדמית אנמית. עמוס שוקן צריך להתמקד ביחסו של רובינשטיין לחופש העתונות. ההרגשה שלי היא, שזה יהיה רע מאוד אם האיש הזה יהיה שופט בביהמ"ש העליון. בפרשת ליאורה גלאט-ברקוביץ וסיריל קרן היו כמה דברים שבהם היועץ יכול היה לעשות שיקול דעת אחר. הוא העדיף את האינטרס של אריק שרון על אינטרס הציבור לדעת את הסיפור האמיתי: הבקשה לחשוף את מקורות המידע של העתונאי. הגשת כתב אישום נגד גלאט-ברקוביץ. בזה אמר: המדליפים לא יינקו, לא תהיה גישה שרואה את האינטרס של הציבור. קשה לי לראות את העתונות מתפקדת בלי הדלפות. לכן חשוב שמועצת העתונות תגיד את דברה, וגם אם לא – ביום שנבוא לדיון לפניו, נבקש שלא להידון בפניו. פרופ' קרמניצר לגבי הטענה שלא דנים אישית – רובינשטיין מוכר ועמדותיו מוכרות, ולכן דנים בו. כל הנושאים שהעליתי כאן בקשר לרובינשטיין הם נושאים שהמועצה דנה בהם וניהלה איתו התכתבות. אין מחלוקת עובדתית ולכן אין גם מקום לשימוע. אני מבקש להגיע לנוסחה מוסכמת של נוסח ההחלטה, ואם כך, אני מציע להימנע מהתנגדות ולהסתפק בהבעת דאגה. פרופ' עמוס שפירא חייבים לצאת עם משהו מנומק – מעין ספר לבן. השורה התחתונה תהיה ש"רואים בדאגה", בלי לכתוב שהוא פסול לכהן בביהמ"ש העליון. פרופ' קרמניצר האם אנו מבקשים שהוועדה למינוי שופטים תשמע אותנו? פרופ' אסא כשר אני מציע לשלוח להם מסמך ובו אנו מבהירים: 1. את תפקידה של מועצת העתונות לעניין חופש העתונות, ולכן זכות ההתערבות שלה בכל מקום שהנושא עולה. 2. מכיוון שביהמ"ש העליון קובע נורמות – ראוי שביהמ"ש יתחשב בעמדתנו. 3. תמצית תוכן ההתכתבויות. אבל כל זה, בלי משפט המפתח של התנגדות למינוי רובינשטיין. אלישע שפיגלמן חייבים לעמוד על כך שאותו שיקול דעת יהיה לגבי כל מועמד. זה לא הגון שיישקל רק אליקים רובינשטיין ביחסו לחופש העתונות. עו"ד בן-פורת עם שופט אזרחיסט מובהק תהיה בעיה – איזו עמדה יש לו כלפי חופש העתונות? ראוי להזכיר שחופש הדיבור עוגן בישראל על ידי ביהמ"ש העליון (אגרנט). זה המוסד שמחזיק את חופש הדיבור. ד"ר יחיאל לימור העליתי הצעה זו בכנס האגודה הישראלית לתקשורת. כולם הרגישו רע עם רובינשטיין, אבל אמרו "אנחנו אקדמאים, אנחנו לא מתערבים". מועצת העתונות, תפקידה להגן על חופש העתונות – זה תפקידה. יוסי בר-מוחא מציע נוסח של הבעת דאגה, לא התנגדות למינוי. ד"ר יחיאל לימור הבעת דאגה – מבחינתי זה בסדר. ד"ר ניצה שפירא ליבאי יש אמירה חשובה של השופט טירקל שחופש העתונות אינו נמדד בסיסמאות אלא ביישומו המעשי ובטיפוחו באופן רציף. הייתי מזכירה את זה, ואז הייתי מציינת שרובינשטיין לא פעל ליישום חופש העתונות בשורה של מעשים. צריך לשים לב שב-22 בחודש מתכנסת הוועדה למינוי שופטים. יש להדגיש שפנינו אל היועץ המשפטי בשורה של עניינים והתשובות שקיבלנו היו מאוד לא מספקות, לכן אנו חרדים שאדם כזה יישב בגוף שנועד לשמור על חופש העתונות. עמוס שוקן מציע להסמיך את הנשיא, עמוס שפירא וחיליק לימור לנסח את ההחלטה לאור הדברים שנאמרו בדיון. עמוס שפירא לצערי לא אוכל להישאר, אני משתתף באירוע רשמי של חבר הנאמנים באוניברסיטת תל אביב. הצבעה (על הצעת שוקן): 8 בעד 4 נגד אלישע שפיגלמן אני לא משתכנע. פרופ' אסא כשר אני עדיין רוצה לעשות סיבוב טלפוני בעניין. זה נשק גרעיני, החלטה כזאת. פרופ' קרמניצר מבקש שפרופ' שפירא ופרופ' כשר יישארו לשלב של ניסוח ההודעה. הנוסח שגובש לבסוף – נוסח ההודעה שהועברה לכלי התקשורת: נשיאות מועצת העתונות הביעה דאגה מן ההצעה למנות את היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, לכהונת שופט בית המשפט העליון. הנשיאות החליטה אתמול (יום א') גם לפנות לוועדה לבחירת שופטים בבקשה, שבהליך של מינוי שופטים לבית המשפט העליון תישקל גם עמדתם בנושאי חופש הביטוי וחופש העיתונות. "חופש הביטוי וחופש העיתונות הם מרכיבים חיוניים בחיים הדמוקרטיים, ומתפקידו של בית המשפט העליון לשמור על המרקם הדמוקרטי במדינת ישראל", נאמר בהחלטת המועצה. המועצה החליטה לפנות לוועדה לבחירת שופטים בבקשה להופיע לפניה כדי להסביר את עמדתה בנושא זה. בדיון שהתקיים בנשיאות המועצה הועלה על נס התפקיד שממלא בית המשפט העליון מזה כחמישים שנה בהגנה על ערכי הדמוקרטיה, ובכללם חופש הביטוי וחופש העתונות. בין השאר, הוזכרו פסקי דין של השופטים אגרנט, לנדוי, שמגר, ברק, דורנר וטירקל, המהווים עד היום את התשתית לקיומה של עתונות חופשית במדינת ישראל. "חשיבותם של פסקי הדין", נאמר בהחלטת מועצת העתונות, "בולטת במיוחד על רקע העובדה שאין בישראל הגנה חוקתית מפורשת או חוק המבטיחים את חופש העתונות". במהלך הדיון במועצת העתונות צויינו מספר מקרים שבהם היה בעמדתו ובהתנהגותו של היועץ המשפטי הנוכחי משום פגיעה בלתי מוצדקת בחופש העתונות. בין השאר הוזכרו: האצבע הקלה על ההדק בחקירת עתונאים והאשמתם; הפגיעה בחיסיון העתונאי בפרשת העתונאי ברוך קרא; החוק שיזם משרד המשפטים למניעת פרסום שמות חשודים – חוק שאינו מבחין בין איש ציבור לבין אזרח; מדיניות התביעה הכללית בנושא צווי איסור פרסום; ועמדת היועץ המשפטי לממשלה לפיה ניתן למנוע מודעות מטעם השלטון מעתון ערבי בשל עמדתו האידיאולוגית. ------------------------------------------------------------------- דיון עם חברי מליאת רשות השידור בהווה ובעבר על המצב ברשות. משתתפים: ד"ר יוסי דהן, ד"ר אילן אסיה, נילי כרמל-יונתן, אהובה אורן, נחמן שי, נעם גרסל, פרופסור תמר ליבס. סיכום הדיון בנושא מפי פרופ' קרמניצר: מתגבש סיכום לצאת בהודעה לממשלה ולכנסת שלא להחליט בנושא האגרה במסגרת התוכנית הכלכלית. למי ששוקל להתפטר ממליאת הרשות – זה לא נכון להתפטר. המועצה תשתדל לעזור בכל מה שתחשבו שנוכל לסייע. נחשוב בינינו מה לומר על חוק רשות השידור - לא בטוח שנכון להציע לכנסת שינוי בחוק. -------------------------------------------------------------- פרופ' אסא כשר לגבי המסמך של חברנו בר-מוחא: התפרסמה במוסף "הארץ" כתבה שהייתי הקורבן שלה. אני לא חוזר בי ממילה אחת בדברים האלה ואני עומד מאחוריהם, אבל אני רוצה להבהיר. המילים היזהרו מעתונאים לא צריכות לעורר התרגשות מיותרת. לפני חמש ומעלה שנים הסכמתי להתראיין לעתונאי "ידיעות" על צבא-חברה. אחרי כמה שבועות מצאתי ב-7 ימים כתבה על "העיסוק הנקרופילי של כשר בשכול" וכו'. הדברים היו מדהימים, כי אף אדם לא ביקש ממני תגובה. סירבו לפרסם את תגובתי כי היתה חריפה מדי, פניתי לעו"ד בעצתו של חיים צדוק, והתפרסמה תגובה. אבל מכיוון שמכיוון אלה שדיברו בעתון לא קיבלתי תגובה, פניתי לביהמ"ש. פסק הדין קבע: הכתבה, תוכנה ולשונה – מגמתיים... גם הציטוטים שוכתבו... הכתב התאים את הציטוטים למגמת הכתבה... על זה מדובר! כתבת המוסף אמרה שפסק הדין בידה, ולכן באופן טבעי סיכמתי את פסק הדין נגד כתב ידיעות ב"היזהרו מעתונאים". אבל איך נראית הכתבה ב"הארץ"? כמו ב"ידיעות". הכתבה מעלימה את העובדה שמדובר בפסק דין נגד "ידיעות אחרונות". גם לעתונות במדינת ישראל יש הרבה כוח. לכן, התפקיד של מועצת העתונות להשגיח על העתונות מפני השלטון - ולהשגיח על האזרחים מפני העתונות. כי מצב האתיקה חמור. יוסי בר-מוחא אני מקבל את ההערה של דנקנר כלפי במכתבו. יש לי ביקורת לא פחות מאסא כלפי עתונאים. שלחתי את המכתב כמי שנפגע אישית, ראיתי בדברים פגיעה אישית בי ובחברים. אולי הגזמתי, אבל ההבהרה שלך – אם לא כללת את כל העתונאים – מסבירה את הדברים. אם נפגעת אישית מהמכתב שלי – אני מתנצל.