יום א', טז’ באדר תשפ”א
הרשת החברתית, עיתונות והמחוקק: תמונת מצב בינלאומית
EJN - ETHICAL JOURNALISM NETWORK -צפו כאן בדיון המנסה למצוא את האיזון בין הרשת הפרוצה, העיתונות הנאמנה לאתיקה - וסוגיית מגבלות על חופש הדיבור * ועוד: עיתונות אתית - קואליציה של עיתונאים, עורכים ואקדמיה - בדיון על התרבות בחדר המערכת והשפעתה על התוצר
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 9
 
 
נשיאות מועצת העיתונות שבה ואישרה את צירוף אגודת העיתונאים בתל אביב לשורותיה * צוות מוסכם יביא מסקנות באשר להיקף הייצוג
בקרוב: בחירת ההנהגה הבאה של המועצה לאחר ההודעה על פרישת הנשיאה והמנכ"ל * בצילום מס. 1 למעלה מימין באלבום הצילומים הנעים: רגעים בישיבת "זום" בפברואר אותה ניהלה מ"מ הנשיאה ארנה לין
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 7
 
 
תקשורת בימי הקורונה: המאבק בנגיף פוגע גם בסיקור העיתונאי
מהחרמת ציוד, ניתוב תקציבים לערוצים ששואלים פחות ועד מאסר עיתונאים באשמת "זריעת בהלה" * דיווח על עיתונות אירופית בימי הקורונה בדיון זום של מכון העיתונות הבינלאומי בוינה * צילום של המכון * ראו כאן גם את הדיווח המלא של ממצאיו בשטח
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 51
 
 
 
 
 
 
מדברים על פייסבוק ב- פייסבוק
מה עושות הרשתות החברתיות לדמוקרטיה ולתקשורת בישראל? רב שיח ביוזמת הקרן החדשה לישראל ועמותת פרטיות ישראל - עם גיא רולניק, תהילה שוורץ אלטשולר, טל שניידר, נעמה מטרסו * צפו כאן
10:31 (12/11/20) מועצת העיתונות
תגובות: 0   צפיות: 0
 
 
מסר למועצת העיתונות במהלך מפגש בדלית אל כרמל: "מרגישים תחושה קשה של נבגדות"
חברי מועצת העיתונות ובראשם הנשיאה, השופטת בדימוס דליה דורנר ומנכ"ל המועצה מוטי רוזנבלום, שמעו דברים אלה וכאובים אף יותר, במפגש עם חברי מועצת דלית אל כרמל, בראשות רפיק חלבי * שיח הזדהות בעקבות חוק הלאום * השופטת דורנר: "המועצה אינה גוף פוליטי – זהו ביקור של סולידריות"
תגובות: 0   צפיות: 81
 
עוד סאטירה כזאת – ואבדנו
מועצת העיתונות והתקשורת מביעה זעזוע ומחאה בעקבות הדימוי שבו בחר להשתמש העיתונאי ינון מגל, בעת שיחה עם בן כספית, בתכניתם בתחנת הרדיו 103fm, כאשר עסק בתגובה אפשרית למבקריו של ראש הממשלה בתקשורת. לא נחזור על הניסוח המלא, כולל חיקוי קול צרורות תת-מקלע, רימונים ואף פיצוץ - שנבחרו להמחשת דרך נוספת להשתקת הביקורת על בנימין נתניהו. נסתפק בהבעת תקווה כי במציאות של משבר ממשלי, כלכלי ובריאותי חסר תקדים ובצומת מסוכן של מתחים גוברים ושסע חברתי, שבו די בניצוץ כדי להצית תבערה ואפילו קטלנית – לא תהיה חזרה על דימויים כאלה – גם לא כ"סאטירה -"כפי שהבהיר אחר כך מגל בסוג של התנצלות.
תגובות: 0   צפיות: 39
 
לא זרוע תעמולה * לא "שמאל אנרכיסטי" - רק תקשורת שמעזה לבקר וזה (עדיין) מותר
מועצת העיתונות והתקשורת בישראל מוחה בחריפות על מתקפה נוספת של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נגד התקשורת העצמאית בישראל כאשר הוא – או מי מטעמו-מדמה בפוסט בערוץ ראש הממשלה בפייסבוק את ערוץ 12 "לזרוע תעמולה חסרת בושה של השמאל האנרכיסטי" שמטרתו "להפיל את ממשלת הימין והעומד בראשה".
תגובות: 0   צפיות: 20
 
 
מהחלטות בית הדין לאתיקה: על תאגיד השידור הציבורי "כאן" לפרסם התנצלות בפני הרבנות הראשית לישראל
בעקבות שידור כתבת תחקיר בנושא תעודת כשרות בעסקים, במסעדות ובמשחטות במסגרת התכנית "שטח הפקר"
 
 
מועצת העיתונות בישראל: ליבוי השנאה לתקשורת מצד ראש ממשלה - מצער ומעורר חששות כבדים
מועצת העיתונות מביעה צער נוכח התקפתו החוזרת של ראש הממשלה על התקשורת וליבוי השנאה כלפיה* מצער מאד ואף מעורר חששות כבדים, להקשיב לראש ממשלה בישראל כשהוא שב ותוקף את התקשורת ומפנה אליה טינת המונים * אין דמוקרטיה של אמת ללא תקשורת חופשית. סימונה כיעד לתקיפה פעם אחר פעם, הוא תמצית הבוז לדמוקרטיה ולזכות להביע כל דעה, גם ביקורת ואפילו על העומד ליד ההגה. מועצת העיתונות מביעה את תקוותה שבחודש הסליחות שבפתחו עומד הציבור הישראלי, ימנע ראש הממשלה מסגנון זה.
תגובות: 0   צפיות: 31
 
"אלה ימים קשים לדמוקרטיה ולחופש העיתונות בישראל"
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
תגובות: 0   צפיות: 80
 
משתתפים: פרופ' מרדכי קרמניצר, ד"ר ניצה שפירא ליבאי, מר עמוס שוקן, מר ירון אנוש, מר רמי טל (במקום מר משה ורדי), פרופ' עמוס שפירא, מר יוסף פרנקל, אלוף (מיל') רפאל ורדי, מר יוסי בר-מוחא, מר אלישע שפיגלמן, גב' ויקטוריה דולינסקי, מר אמנון דנקנר, מר משה נסטלבאום.

על סדר היום: הפרטת רשת השידור. דיון בהצעות החוק שהוגשו לכנסת בנושא: "מונופולים וקרטלים בתקשורת". הדיווח העתונאי משטחי הרשות הפלסטינית – פנייתו של מר אלישע שפיגלמן ומיסמך שחיבר פרופ' אסא כשר בנדון. דיון בהתפתחות חמורה בעקבות תלונה של כתב המשטרה של "על השרון" לפיה המשטרה נוהגת לאסוף את פלטי שיחות הטלפון של הכתבים. דו"ח ועדת רפאל ורדי. שונות. הפרטת רשות השידור: פרופ' קרמניצר: זהו דיון חירום, על פי בקשת חברינו מרשות השידור. אלישע שפיגלמן: במשרד האוצר לא אוהבים את רשות השידור. בכל פעם הם מעלים את ההצעה למכור חלקים מהרשות. ההצעה הפעם, יותר מתמיד, נגועה בסימנים של בעלי עניין. הם מציעים למכור את רשת ג' ואת "קול הדרך לעסקים" שמכניסים לרשות כסף טוב. אין להן בעיות בניהול, באחזקה ובאפיון התוכני. בפועל הן מסבסדות את הרשתות האחרות. מי שכנראה עומד מאחורי ההצעה מבקש בפועל רישיון שידור ארצי. לשדר רדיו זה אחד הדברים הזולים ביותר בישראל. הנכס הממשי ברשת ג' וקול הדרך לעסקים זה רישיון שידור ארצי. הפרטת הרשתות תהיה התשלום עבור הרישיון. בטלוויזיה, כוונת אנשי האוצר להוציא, פרט לחדשות, את הפקת כל התוכניות: דרמה, בידור, דוקומנטרי ועוד, מחוץ לרשות השידור למפיקים פרטיים. כל ההפקות יצאו החוצה, יעבירו את העובדות לאיגוד המפקידים והיוצרים והעובדים בטלוויזיה ישארו למעשה ללא עבודה. לפי דעתי חובה עלינו לשמור ולהגן על השידור הציבורי – זהו לב העניין מנקודת המבט שלנו ושל מועצת העתונות. ירון אנוש: חלק מאלה הדוחפים למכירת רשת ג' וקול הדרך לעסקים באים מתוך רשות השידור. מאחורי העניין עומדים גורמים פרטיים. אם את סוחט 20% מהפרסום של רשת ב' אתה סופר-ריווחי. לכאורה ההצעה המקורית של האוצר נפלה בינתיים והוקמה ועדה לבחינת ולימוד הנושא. חברים בה: שר האוצר, השר מתן וילנאי ומנכ"ל רשות השידור. האוצר עצר את כל התוכניות הנוגעות לרשות השידור והוא לוחץ על המנכ"ל לפטר מיד 192 עובדים מרשות השידור. אנחנו, נציגי הוועדים, ניסינו להיכנס למו"מ עם ההנהלה והכנו רשימה של יותר מ-100 עובדים המוכנים לפרוש מרצונם מרשות השידור, תמורת שיפור בתנאי הפרישה המוצעים. אלישע שפיגלמן: נכון שרשות השידור היא גוף חולה, אבל היא עדיין ממלאת תפקיד חיוני בתפקיד השידור הציבורי. את התפקיד הזה רשות השידור עדיין מקיימת והכוונה בחיסול רשות השידור היא להפריט את השידור הציבורי ולחסל אותו למעשה. אלוף (מיל') רפאל ורדי: הסכנה לשידור הציבורי טמונה גם בדרך הטיפול בבעיות ולא רק בכוונות. אני לא בטוח שכדאי לפוליטיקאים להפריט את רשות השידור – מבחינתם זאת תרנגולת המטילה ביצי זהב. אני מכיר 7 שרי ביטחון שהחליטו לסגור את גלי צה"ל ואחר כך שינו את החלטתם. בדרך הטיפול במשבר קיימת סכנה. מועצת העתונות צריכה לתת את דעתה על העניין ולומר את דברה. במקביל צריך להבריא את רשות השידור. על כך אין ויכוח. מה שצריך לומר, שהשידור הציבורי, בלי להיכנס לפרטים, זקוק לשיקום והבראה מהירים מאד בלי להיות תלוי במימשל. פרופ' עמוס שפירא: השאלה לדעתי היא טקטית – האם בהודעה שנוציא לתקשורת נתרכז בסכנה לשידור הציבורי בישראל ונתרכז רק בזה. אפשרות אחרת שנוציא הודעה מאוזנת – נתנגד להפרטה ונאמר שהרשות היא גוף חולה הסובל מפוליטיזציה. אפשרות הביניים – לשים דגש חזק על הסכנה לשידור הציבורי ואת השאר להזכיר דרך אגב. רמי טל: כמי שמייצג עתון פרטי התפתלתי בכסאי. אם השידור הציבורי חשוב מדוע עתון ציבורי לא חשוב. אני מבין מזה שעתון פרטי פסול. אני מרגיש שהשידור הציבורי חשוב, אבל אני לא בטח שצריך לקיים את השידור הציבורי כפי שהוא קיים אצלנו. בארה"ב חופש העתונות נשמר דווקא על ידי העתונות הפרטית.. גם אצלנו – הארץ, מעריב וידיעות אחרונות הם אלה השומרים על חופש הביטוי והמידע. אני מבקש שההודעה לעתונות, תסביר גם לנו, מדוע השידור הציבורי חשוב כל כך. אמנון דנקנר: אני לא מציע להיכנס לוויכוחים אידיאולוגיים. גם השידור הציבורי וגם הפרטי צריכים להתקיים יחד, זה לדעתי יותר בריא לכולם. ביחס להודעה מטעם מועצת העתונות – אנחנו עומדים מול מצב, מזימות או תוכניות לגיטמיות, לקחת את ערוץ 88 ואת רשת ג' ולהפריט אותן. זה, ללא ספק, יחליש מאד את הרדיו ואת רשות השידור. חבל להתחיל לערפל את זה עם אבלים. כשהעניין חשוב ואתה יוצא למלחמה את "המאידך" אתה לא מכניס למחסנית. עמוס שוקן: לדעתי זה לא מעניינה של מועצת העתונות צורת הבעלות על רשות השידור. עובדה שחברת החדשות של ערוץ 2, שקמה על פי חוק הערוץ השני, עושה עבודה מתקבלת על הדעת, למרות שהבעלות שם איננה ציבורית. יש היגיון לשמור על השידור הציבורי אם אתה רוצה לקיים ערכים תרבותיים, כמו בתיאטרון או בתזמורות. במקום להפריט את רשות השידור, ניתן היה לומר – תפתחו את כל העסק, גם רדיו וגם טלוויזיה, לכל מי שרוצה בכך. בזמנו אמרתי בוועדה שלא צריך חוק וכל אחד יפתח לו ערוץ רדיו מסחרי כראות עיניו. זה יכריח את רשות השידור להתארגן ולהתייעל. פרופ' קרמניצר: זה מתחייב מהמנדט שלה. למשל, זכות הציבור לדעת מובטחת רק אם אתה מגוון את סוגי מקורות המידע. לצד הקולות הפרטיים חייב להתקיים גוף שיהיה בלתי תלוי בפרסום, בכסף מפרסומות, וגם לא יהיה תלוי בפוליטיקאים וישקף את האינטרס הציבורי. בכל הדמוקרטיות קיים שידור ציבורי. אמנון דנקנר: הקול שהשידור הציבורי משמיע לא שונה בהרבה מהפרטיים. זאת האחריות של המנהלים בשידור הציבורי. ד"ר ניצה שפירא ליבאי: רשות ציבורית יכולה לשדר שידורים שאינם כפופים לשיקולי "רייטינג". קיימות מטלות שרק השידור הציבורי יכול לקחת על עצמו. החלטה: נוציא הודעה לתקשורת, כולל פיסקה קצרה על שיקום. לוי מורב יכין ויעביר לאלישע שפיגלמן ורפאל ורדי! פרופ' קרמניצר: עלתה האפשרות לקיים ישיבה מיוחדת של נשיאות מועצת העתונות בבית הנשיא בירושלים ובה הוא יחזור על העמדה שלו נגד חקיקה בנושא הטלת מיגבלות חוקיות על פעולת התקשורת באמצעות הכנסת. ההצעה היתה לקיים את הישיבה בתחילת ספטמבר. אני מציע להעביר את הישיבה אחרי אמצע אוקטובר. הוחלט: להודיע לבית הנשיא שהנשיאות מציעה לקיים את הישיבה אחרי אמצע אוקטובר. פרופ' קרמניצר: אני מציע להקים ועדת מעקב לרשות השידור שתגיב במהירות בכל פעם שתתעורר שם בעייה כמו בפרשת ד"ר יוסי דהאן ויוסף בראל המנכ"ל. התפקיד שלנו להיות כלב השמירה על רשות השידור והוועדה (למעקב) תציע תגובות למה שמתרחש. אלישע שפיגלמן: המועצה צריכה לעסוק בתלונות המופנות אליה ולא ליזום תלונות. משה נסטלבאום: זאת הצעה שלא במקומה. כמו שאין ועדה לעקוב אחרי מה שקורה ב"מעריב" או "ידיעות אחרונות" כך לא צריכה להיות ועדה שתעקוב אחרי "רשות השידור". אמנון דנקנר: הוועדה תעקוב רק אחרי דברים יוצאי דופן המתרחשים שם. אלוף (מיל') רפאל ורדי: אין צורך בוועדה – זה תפקידה של מועצת העתונות. ירון אנוש: אם מקימים ועדת מעקב היא צריכה לבדוק גם את הידיעות המתפרסמות על רשות השידור ואת אמיתותן ולא רק את מה שמדווח. אמנון דנקנר: יצרנו סערה בכוס מים. צריך לקיים התייעצות לא פורמלית בכל מקרה לגופו ושהתגובות לא יהיו רק מצבע אחד. פרופ' קרמניצר: אני מקבל את הסיכום ואני בהתייעצות עם אחרים, נגיב על עניינים חריגים הראויים לתגובה, המתרחשים ברשות השידור. פרופ' קרמניצר: בימים אלה עומדת להיות מוגשת עתירה לבג"צ נגד סגירתה של הטלוויזיה החינוכחית. העיקרון המנחה את מגישי העתירה הוא הסתמכות על דו"ח מבקר המדינה הממליץ להסדיר את פעולת הטלוויזיה החינוכית באמצעות חקיקה, מה שלא קיים היום, תוך פיקוח ציבורי ודחיית המלצת הדו"ח שהוגש לשרת החינוך לימור ליבנת. פרופ' עמוס שפירא: לפני כשנה פנו אלינו, להצטרף לעתירה לבג"צ מטעם גוף של מניעת ניסויים בבעלי חיים, ואמרנו להם בנימוס לא, שאנחנו לא נוהגים להצטרף לבג"צים. פרופ' קרמניצר: לא היתה זו עמדה עקרונית נגד עצם ההצטרפות לבג"צ. היו לנו סיבות ענייניות לומר לא, ויכולות להתקיים סיבות כן להצטרף לבג"צ. יוסי בר-מוחא: אגודת העתונאים בת"א מלווה את המאבק של הטלוויזיה החינוכית מראשיתו. החלטת השרה לאמץ את המלצות ועדת צבי האוזר, לא מקובלת עלינו ולכן, לדעתי, אנחנו חייבים להצטרף לעתירה. הנהלת האגודה בת"א החליטה להצטרף לעתירה. אם יהפכו את הטלוויזיה החינוכחית ליחידת סמך במשרד החינוך, זה יהפוך לגוף פוליטי פרופר. אני מציע לזכור שמדובר ב- 420 איש שעומדים לשלוח אתם הביתה. אמנון דנקנר: 420 עובדים שהולכים הביתה זה כואב. עם כל האהדה והסימפטיה, מועצת העתונות לא הפכה לאיגוד מקצועי, ועל הבסיס הזה אין טעם להצטרף לעתירה. אני לא רואה בסגירת הטלוויזיה החינוכית פגיעה בחופש העתונות ואם במשרד החינוך רוצים לשנות כיוון ולהחזיר אותה למתכונת אחרת של שידורים יותר חינוכיים, זה בסדר גמור בעיני, ואני לא רואה בזה פגיעה בחופש הביטוי. פרופ' קרמניצר: העתירה נסמכת על דו"ח מבקר המדינה. במצב הקיים הטלוויזיה החינוכית כפופה לשר החינוך. לפי הדו"ח שהשרה אימצה יבוסס עוד יותר מעמדם של המשרד ושל השר בהקשר לטלוויזיה החינוכית, מצב בו טלוויזיה וכל גוף שידור, כפוף לשר ולא פועל מכוח חוק, הוא בלתי נסבל, לכן יש להסדיר את פעולת הטלוויזיה בחוק. ד"ר ניצה שפירא ליבאי: הסעיף הראשון של תקנון מועצת העתונות אומר: עתונות חופשית היא תנאי לקיום משטר דמוקרטי, שלטון תקין והוגן...וכו'. אנחנו פה כדי להגן על הדמוקרטיה ולקיים שלטון תקין והוגן. דו"ח הוועדה והמלצותיה הוא דבר חמור מאין כמוהו. אני מעריכה ששרת החינוך רוצה למעשה להחזיק את הטלוויזיה החינוכית תחת מרותה תוך הפרטת שידוריה. רמי טל: אני מתפלא על הדברים של ניצה. הטלוויזיה החינוכית נוצרה מלכתחילה כחלק ממשרד החינוך למטרות לימודיות וחינוכיות. אי אפשר להרחיב את ההגנה שאנחנו מספקים לתחומים שאינם שידור ציבורי. התוכי הפך לפיל עם זכויות של פיל. ויקטוריה דולינסקי: לדעתי מדובר בפגיעה מובהקת בחופש הביטוי. בטלוויזיה החינוכחית יש תוכניות שאף ערוץ פרטי לא יסכים להפיק. אלוף (מיל') רפאל ורדי: הטלוויזיה החינוכית צריכה להיות חלק מהשידור הציבורי בגלל שהיא מחנכת את הדור הצעיר. בדו"ח שהוגש לשרת החינוך ממסדים למעשה את הפוליטיזציה של הטלוויזיה החינוכית. כמו שרשות השידור נמצאת בפיקוח ציבורי, גם הטלווזיה החינוכית צריכה להיות במצב דומה ועל זה צריך לעמוד. פרופ' קרמניצר: לדעתי יש סיכוי ריאלי לזכות בעתירה. פרופ' עמוס שפירא: יש לי סימפטיה לשרת החינוך הנוכחית, הבעייה שהסימפטיה שלי אליה שואפת לאפס. אם צריך לחזק את הטלוויזיה החינוכית, צריך לומר מה פסול בעינינו בעניין ההמלצות ואין חובה להצטרף לבג"צ. ד"ר ניצה שפירא ליבאי: כל הזמן רצינו שהמועצה תהיה אקטיבית ונוכחת בתודעת הציבור בישראל. זאת הזדמנות. העובדה שלא הצטרפנו בעבר לעתירות לבג"צ איננה פוסלת הצטרפות הפעם. הצבעה: 6 הצביעו בעד 4 הצביעו נגד 2 נמנעו הוחלט להצטרף לבג"צ! אמנון דנקנר: אני מבקש להעלות לדיון את נושא צווי איסור פרסום שמוצאים על ידי בתי המשפט. כל שופט מרשה לעמו להוציא צו איסור פרסום כאשר ידבנו ליבו. בנוסף אין כל סדר הגיוני בהוצאת צווים כאלה. ארבעה גופי תקשורת הפרו צו איסור פרסום של תמונת המחבל מחיפה ורק אחד נקרא לחקירה. לאחרונה קרה מקרה שכולנו צריכים לתת עליו את הדעת. שופט בבית המשפט לענייני משפחה עשה טעות נוראה כאשר איפשר, בלי לזמן את הבעל לדיון, לאשה לצאת מן הארץ עם הבת. האבא מחפש את ביתו עד היום בערבות רוסיה ולא מוצא אותה. אותו שופט הטיל צו איסור פרסום על הטעות, על הרשלנות שלו. הארץ ומעריב פרסמו את העניין ורק אנחנו הובהלנו מיד לחקירה משטרתית. זה דבר שאי אפשר להשלים איתו ולחיות איתו. לא כל צו איסור פרסום אוכפים. דווקא במקרה כזה, כשהמערכת המיטה אסון על אדם היה צריך לנהוג אחרת. אני מציע שמועצת העתונות תצא נגד העניין ותאמר שמדכאים את חופש הביקורת על מערכת המשפט על ידי מניעת פרסום. יוסי בר-מוחא: המשטרה מפעילה יד קלה על ההדק ולא בודקת לפני מעצר ובנוסף גם מקיימת העדפות לעתון כזה או אחר. אם מפעילים אמצעים צריך להפעיל אותם נגד כולם. המועצה צריכה לצאת בקריאה ובהודעה לעתונות בנושא. פרופ' עמוס שפירא: לי נדמה שהזווית הנכונה ממנה אנו צריכים לפעול ולהחליט – לא שיקולי האכיפה אלא לתקוף את: "צווי איסור פרסום לא ראויים". פרופ' קרמניצר: סיכום: אנחנו נוציא הודעה חריפה לתקשורת נגד צווי איסור פרסום לא ראויים, נכתוב ליועץ המשפטי לממשלה ונתייצב כמשלחת אצל פרקליטת המדינה ונאמר לה שזה לא עובד יותר! אני אישית לא הייתי מנקה את המשטרה – היא זו שצריכה להפעיל שיקול דעת, לשאול ולשקול האם נפגע האינטרס הציבורי בהפרת צו הפרסום. במקרה הזה המשטרה פעלה באופן בלתי מוצדק. פרופ' קרמניצר: סיכום בעניין "על השרון" המשטרה עשתה שימוש בפלט שיחות הטלפון של עתונאי. זה עניין מובהק שלנו להבטיח חיסיון מקורות ולהבטיח שעתונאי יוכל לתפקד. נפנה למפכ"ל ונדאג לפרסם את העניין בעתונות. לדיון: המלצות ועדת רפאל ורדי לשינוי התקנון בעניין מעורבות עתונאי במהלך פיגוע. פרופ' עמוס שפירא: מבחינה מוסרית ההתנגות של העתונאים בפרשת מיארה היתה פסולה. הניתוח שעשיתם (הוועדה) פה הוא די מאולץ. גם מבחינה תחבירית זה יוצא מאולץ. אני מציע שבמקום שינוי התקנון נאמר שהעתונאי צריך להיות גם בן אדם. לא צריך כל שני וחמישי לתקן את התקנון. צריך להביע דעה לגופו של כל מקרה. ד"ר ניצה שפירא ליבאי: אמרתי שעל כל אדם חל הדין "לא תעמוד על דם רעך". אני מציעה במקום שינוי בתקנון לשלוח מכתב לכל כלי התקשורת, ואם כן להכניס שינוי בתקנון אז לא בסעיף הזה. פרופ' קרמניצר: לכאורה העניין פשוט, אבל ישנם עתונאים החושבים שעיסוקם נותן להם צידוק לא להתנהג כמו בני אדם. אני מסכים שהחלטת הנשיאות היא התשובה הנכונה, אבל זה "חי" יום או יומיים ואחר כך זה "מת". לכן הכנסת התיקון לתקנון האתיקה בעיני זה יותר אפקטיבי. עם זאת לא צריך להכנס לאילוצים אלא להוסיף סעיף נפרד. סוכם: לעגן את התיקון בתקנון ולהציע עוד נוסח! לדיון: הפסקת שידור ה-C.N.N על יד חברות הכבלים. פרופ' קרמניצר: סיכום: אני מציע להכין הודעה לתקשורת בנוסח חריף נגד החלטת מועצת הכבלים להפסיק את שידורי ה-N.N.C. לוי מורב יכין נוסח ויתאם אותו עם אלישע שפיגלמן. רשם: לוי מורב.

 
 
הצג מידע נוסף לכתבה
חזור לדף הקודםהדפס כתבה שלח כתבה
 שיתוף