יום א', טז’ באדר תשפ”א
הרשת החברתית, עיתונות והמחוקק: תמונת מצב בינלאומית
EJN - ETHICAL JOURNALISM NETWORK -צפו כאן בדיון המנסה למצוא את האיזון בין הרשת הפרוצה, העיתונות הנאמנה לאתיקה - וסוגיית מגבלות על חופש הדיבור * ועוד: עיתונות אתית - קואליציה של עיתונאים, עורכים ואקדמיה - בדיון על התרבות בחדר המערכת והשפעתה על התוצר
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 9
 
 
נשיאות מועצת העיתונות שבה ואישרה את צירוף אגודת העיתונאים בתל אביב לשורותיה * צוות מוסכם יביא מסקנות באשר להיקף הייצוג
בקרוב: בחירת ההנהגה הבאה של המועצה לאחר ההודעה על פרישת הנשיאה והמנכ"ל * בצילום מס. 1 למעלה מימין באלבום הצילומים הנעים: רגעים בישיבת "זום" בפברואר אותה ניהלה מ"מ הנשיאה ארנה לין
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 7
 
 
תקשורת בימי הקורונה: המאבק בנגיף פוגע גם בסיקור העיתונאי
מהחרמת ציוד, ניתוב תקציבים לערוצים ששואלים פחות ועד מאסר עיתונאים באשמת "זריעת בהלה" * דיווח על עיתונות אירופית בימי הקורונה בדיון זום של מכון העיתונות הבינלאומי בוינה * צילום של המכון * ראו כאן גם את הדיווח המלא של ממצאיו בשטח
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 51
 
 
 
 
 
 
מדברים על פייסבוק ב- פייסבוק
מה עושות הרשתות החברתיות לדמוקרטיה ולתקשורת בישראל? רב שיח ביוזמת הקרן החדשה לישראל ועמותת פרטיות ישראל - עם גיא רולניק, תהילה שוורץ אלטשולר, טל שניידר, נעמה מטרסו * צפו כאן
10:31 (12/11/20) מועצת העיתונות
תגובות: 0   צפיות: 0
 
 
מסר למועצת העיתונות במהלך מפגש בדלית אל כרמל: "מרגישים תחושה קשה של נבגדות"
חברי מועצת העיתונות ובראשם הנשיאה, השופטת בדימוס דליה דורנר ומנכ"ל המועצה מוטי רוזנבלום, שמעו דברים אלה וכאובים אף יותר, במפגש עם חברי מועצת דלית אל כרמל, בראשות רפיק חלבי * שיח הזדהות בעקבות חוק הלאום * השופטת דורנר: "המועצה אינה גוף פוליטי – זהו ביקור של סולידריות"
תגובות: 0   צפיות: 81
 
עוד סאטירה כזאת – ואבדנו
מועצת העיתונות והתקשורת מביעה זעזוע ומחאה בעקבות הדימוי שבו בחר להשתמש העיתונאי ינון מגל, בעת שיחה עם בן כספית, בתכניתם בתחנת הרדיו 103fm, כאשר עסק בתגובה אפשרית למבקריו של ראש הממשלה בתקשורת. לא נחזור על הניסוח המלא, כולל חיקוי קול צרורות תת-מקלע, רימונים ואף פיצוץ - שנבחרו להמחשת דרך נוספת להשתקת הביקורת על בנימין נתניהו. נסתפק בהבעת תקווה כי במציאות של משבר ממשלי, כלכלי ובריאותי חסר תקדים ובצומת מסוכן של מתחים גוברים ושסע חברתי, שבו די בניצוץ כדי להצית תבערה ואפילו קטלנית – לא תהיה חזרה על דימויים כאלה – גם לא כ"סאטירה -"כפי שהבהיר אחר כך מגל בסוג של התנצלות.
תגובות: 0   צפיות: 39
 
לא זרוע תעמולה * לא "שמאל אנרכיסטי" - רק תקשורת שמעזה לבקר וזה (עדיין) מותר
מועצת העיתונות והתקשורת בישראל מוחה בחריפות על מתקפה נוספת של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נגד התקשורת העצמאית בישראל כאשר הוא – או מי מטעמו-מדמה בפוסט בערוץ ראש הממשלה בפייסבוק את ערוץ 12 "לזרוע תעמולה חסרת בושה של השמאל האנרכיסטי" שמטרתו "להפיל את ממשלת הימין והעומד בראשה".
תגובות: 0   צפיות: 20
 
 
בעקבות שידור כתבת תחקיר בנושא תעודת כשרות בעסקים, במסעדות ובמשחטות במסגרת התכנית "שטח הפקר"
 
 
מועצת העיתונות בישראל: ליבוי השנאה לתקשורת מצד ראש ממשלה - מצער ומעורר חששות כבדים
מועצת העיתונות מביעה צער נוכח התקפתו החוזרת של ראש הממשלה על התקשורת וליבוי השנאה כלפיה* מצער מאד ואף מעורר חששות כבדים, להקשיב לראש ממשלה בישראל כשהוא שב ותוקף את התקשורת ומפנה אליה טינת המונים * אין דמוקרטיה של אמת ללא תקשורת חופשית. סימונה כיעד לתקיפה פעם אחר פעם, הוא תמצית הבוז לדמוקרטיה ולזכות להביע כל דעה, גם ביקורת ואפילו על העומד ליד ההגה. מועצת העיתונות מביעה את תקוותה שבחודש הסליחות שבפתחו עומד הציבור הישראלי, ימנע ראש הממשלה מסגנון זה.
תגובות: 0   צפיות: 31
 
"אלה ימים קשים לדמוקרטיה ולחופש העיתונות בישראל"
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
תגובות: 0   צפיות: 80
 
משתתפים: פרופ' מרדכי קרמניצר, ד"ר ניצה שפירא ליבאי, פרופ' עמוס שפירא, מר רוני קליינפלד (מעריב), מר אמנון דנקנר (מעריב), מר נתן אשל (הצופה), פרופ' יהודה פרידלנדר, מר משה ורדי (ידיעות), מר עמוס שוקן (הארץ), אלוף (מיל') רפאל ורדי, מר שלום קיטל (חב' החדשות), מר משה נסטלבאום, מר יוסי בר-מוחא, עו"ד עמיהוד בן-פורת.

על סדר היום: המשך הדיון בסוגייה של מתן מעמד סטטוטורי למועצת העתונות. דיון בהצעות החוק שהוגשו לכנסת בנושא: "מונופולים וקרטלים בתקשורת". חרם מודעות מטעם השלטון נגד עתונים ישראליים בערבית. הדיווח העתונאי משטחי הרשות הפלסטינית – פנייתו של מר אלישע שפיגלמן ומסמך שחיבר פרופ' אסא כשר. הצנזורה בתקופה זו – יציג מר משה ורדי, עורך "ידיעות אחרונות". דיון בהתפתחות חמורה בעקבות תלונה של כתב המשטרה של "על השרון" לפיה המשטרה נוהגת לאסוף את פלטי שיחות הטלפון של הכתבים. שונות: שינויים בהרכב הנשיאות. דו"ח ועדת רפאל ורדי. דו"ח ועדת תמר ליבס. בקשת עמוס שוקן, בשם "הארץ", "ידיעות אחרונות", "מעריב" וחברת החדשות למימון (חלקי) של הלוביסטית גב' עליזה גורן. נציגים של כלי תקשורת קטנים בנשיאות: ד"ר ניצה שפירא ליבאי: על פי התקנון יש לעתונים שאינם "רשתות" שני מקומות בנשיאות ברוטציה. היה הסכם עם גל"צ שהם יקבלו נציג קבוע בנשיאות. עד כה, מלבד נציג אחד קבוע לכל הרשתות וכלי התקשורת הגדולים (הארץ, ידיעות, מעריב, חב' החדשות) היו שני נציגים נוספים – גל"צ והצופה. הגיעה העת לרוטציה ולשיתוף עתונים שלא היתה להם נציגות. אני מציעה להכיר בהסכם בעל פה עם גל"צ ולייחד להם נציג קבוע בנשיאות. במקום הנציג של "הצופה" יבואו שני נציגים – אחד של "המודיע" והשני של "עתונות תקופתית". שלום קטיל: אני מקבל את ההצעה לתת מעמד קבוע לנציגי גל"צ. אני מציע לעשות מאמץ ולהגיע להידברות עם העתונות בערבית כדי שיהיה לפחות נציג אחד של עתון בערבית בנשיאות. עמוס שוקן: אני מציע להזמין כמשקיף בישיבות גם מי שאינו כרגע חבר בנשיאות. הוחלט: נציג גל"צ יקבל נציגות קבועה בנשיאות. במקום "הצופה" שיוכל להשתתף כמשקיף יבואו נציג אחד מ"המודיע" ונציג אחד של ה"עתונות התקופתית". פרופ' קרמניצר: שלחתי לכם את חוות הדעת שלי בנושא הטלוויזיה החינוכית. כל מי שיכול לעזור בעניין כדי למנוע את סגירתה אני מודה לו מראש. ביחס למתן מעמד סטוטורי למועצת העתונות, ההתרשמות שלי שאם תהיה חקיקה, בכיוון של הסדרת או איזכור מועצת העתונות הסיכוי שגם ההצעה הנפלאה ביותר תתגלגל להצעות רעות, הוא בגדר אפשרות ממשית. גם אם ההצעה הראשונית שתתקבל תהיה נהדרת – החשש הוא, שבסופו של דבר, זה יתגלגל למשהו נשלט פוליטית, ואני אומר את הדברים הללו בצער. בשלב זה, כדי לעכב את המהלך, מתכוון משרד המשפטים לבקש מהאגודה לזכויות האזרח ובית המשפט הגבוה לצדק לדחות את העניין. זה יכול, מבחינתנו, להיות הרע במיעוטו. פרופ' עמוס שפירא: אני אחד מחברי ועדת צדוק שתמכו בהמלצות הוועדה, כולל מתן מעמד סטטוטורי למועצה. באקלים הפוליטי והציבורי השורר היום זהו רעיון מסוכן מידי. גם אני בדעה שבשלב זה עדיף לגנוז את כל העניין. אלוף (מיל') רפאל ורדי: עמדתי השלילית כלפי המעמד הסטטוטורי לא השתנתה. ד"ר ניצה שפירא ליבאי: הביטוי שהיה מקובל עלינו במועצה בשעתו היה שזה כמו צ'ולנט: אתה יודע מה אתה מכניס, אך אין לך מושג מה יצא מזה. פרופ' קרמניצר: בכל מקרה אין לנו שליטה על מה שיגיע לכנסת, ואם זה יגיע לכנסת נצטרך לנקוט עמדה ברורה נגד! פרופ' עמוס שפירא: נסתפק בשלב הזה בעמידה מן הצד. ד"ר ניצה שפירא ליבאי: צריך להודיע למשרד המשפטים שאנחנו, כמועצה, נגד! עו"ד עמיהוד בן-פורת: ההסברה צריכה להציג את מועצת העתונות כגוף וולנטרי-חופשי ולנסות ולהחדיר את זה גם לתודעה של חברי הכנסת. פרופ' קרמניצר: הטענה העיקרית נגדנו היא שאין לנו שיניים. את הטענה הזאת משמיעים גם בציבור וגם בכנסת. אני מבקש להבהיר שאנחנו, כמועצת העתונות, לא שותפים ללובינג שעושים המו"לים בכנסת בנושא הבעלות הצולבת והמונופולים. השותפות האפשרית שלנו לגבי לוביסט בכנסת היא אך ורק ביחס להצעות החוק המכוונות לפגוע בחופש המידע ובזכות הציבור לדעת. הצעות החוק בנושא המונופולים: פרופ' קרמניצר: ח"כ שטייניץ נסוג בו מההצעה להביא לפירוק עתון שתפוצתו יותר מ-50% של השוק. יו"ר הכנסת, אברהם בורג, הציע הצעת ביניים, לפיה ייאמר: "שבית הדין יצווה על פרוק עתון, אלא אם ישכנע העתון את בית- הדין לא לפרק אותו". על פי ההבנה שלי ההצעה הזאת אומרת שבמקום שהרשויות הממונות, למשל הממונה על ההגבלים, יוכיחו שהמונופול פוגע בציבור, השופט יחליט. בעיני ההצעה של בורג יותר מסוכנת וגרועה מזו של שטייניץ, כי חלק מהח"כים עלול לראות אותה כהצעה טובה. בכל מקרה כדאי שאנחנו נהיה מוכנים גם לאפשרות הזאת. אני מבקש להתייחס גם לנושא חובת הגילוי הנאות. עמדתי העקרונית היא שגוף וולנטרי כמו מועצת העתונות לא צריך להעביר דברים שיש בהם מחלוקת. עם זאת אמרתי שאני מוכן לתת גיבוי, לאי אכיפת הכלל בדבר דיווח חד-שנתי אם יכובד הכלל האחר, לפיו בכל מקרה בו כלי תקשורת מטפל בעניין שיש לו בו אינטרס עסקי מציין את זה בגוף הכתבה. בפועל שני הכללים אינם מקויימים וזה מצב פסול. פרופ' עמוס שפירא: סעיף 15 ב. בתקנון קובע: גילוי נאות- פעם בשנה. פרופ' קרמניצר: למיטב ידיעתי הכלל הזה של פרסום תקופתי לא קיים בשום מקום אחר. לעומת זאת הכלל המחייב גילוי נאות בכל מקרה קונקרטי, הוא הגיוני וסביר. עמוס שוקן: אני מציע להוציא בכלל את הסעיף על דיווח תקופתי. בינתיים נבדוק אך זה במקומות מתוקנים. אני לא ראיתי דבר כזה בשום מקום בעולם. האינטרסים של העתונים הם מאד מגוונים. הרבה יותר חשוב לדעת כמה מנויים של "גלובס" יש בבנק לאומי ומהו תקציב הפרסום של בנק לאומי ב"גלובס" מאשר מידע אחר. אני חושב שהדבר הזה לא מועיל ולא דרוש. מה שלא בהכרח נכון לגבי דיווח נקודתי. כמו למשל על השליטה של "הארץ" בקבוצת "וואלה". פרופ' קרמניצר: לא ניתן לטעון בכנסת נגד חקיקה בנושא זה (ולטעון לטובת תקנון האתיקה) אם לא מתכוונים לקיים את התקנון. רוני קליינפלד: אנחנו שוכחים לפעמים שלא מדובר רק בעתונות הכתובה. ברדיו ובטלוויזיה המסחריים יש אינטרסים כלכליים ולא ניתן לדווח על כל קשר מסחרי ועסקי. גם בדיווח הקונקרטי וגם בדיווח השנתי קיימת בעייה. גם ב"גלובס" וגם ב"מעריב" כותבים על מה שכולם יודעים בלאו הכי, אבל לא על מה שלא יודעים. ההחלטה הזאת היא גזירה שאי אפשר לעמוד בה. פרופ' יהודה פרידלנדר: הניסוח בסעיף 11 א. הוא כל כך גורף. כאן דרוש שיקול דעת של עורך. פרופ' עמוס שפירא: צריך לנסח אותם מחדש כך שהנורמות הללו תהיינה מעשיות יותר ורק בעניינים הגדולים ממש. זה לא מקרה שזה לא מיושם. עמוס שוקן: יש מקום לציין את הגילוי הנאות, את ההקשר העסקי-מסחרי, רק אם יש לו משמעות בהקשר להבנת הדיווח העתונאי. אלוף (מיל') רפאל ורדי: יש מקום לבחון מחדש את שני הסעיפים בתקנון במגמה שיהיו מוסכמים ויישימים, כך שנוכל לבוא למחוקק ולומר לו שאין צורך בחקיקה כי התקנון עונה על הבעייה. עו"ד עמיהוד בן-פורת: צריך להמציא נוסח שיתן תירגום לעיקרון של סעיף 15 א. למצב בו כולם יוכלו לקיים אותו ואת זה נוכל להביא לכנסת. החלטה: הוחלט להקים ועדת שתבחן מחדש את הסעיפים הללו: פרופ' עמוס שפירא- יו"ר עמוס שוקן- חבר נציג העתונאים- ___________________________________ פרופ' קרמניצר: אני מבקש למסור שבדיון בכנסת הסתייגתי מהסעיף שהגדיר כ"הסדרים כובלים", לרבות תאום מערכתי. לדעתי הטלת מיגבלות כאלה על כלל העתונים תכביד כלכלית דווקא על העתונים הקטנים. בצד תאומים פסולים יש תאומים מערכתיים חיוביים הפועלים לטובת הכלל. לא הגענו בדיון לנושא הבעלות הצולבת. הבעייה כרגע היא הצעתו של אברהם בורג. ביחס לבעלויות צולבות, אמר שר התקשורת, ראובן ריבלין, שעתון לא יוכל להיות בו זמנית של שתי פלטפורמות, אלא רק על אחת – או בערוץ טלווזיה מסחרי, או בכבלים, לא בשניהם, וגישה זו נראית לי נכונה. עמוס שוקן: ביחס לבעלות הצולבת – הסכמנו וזה התקבל בחוק הבזק החדש לפני שמונה חודשים – שאם עתון בוחר להיות בכבלים, הוא צריך לרדת תוך שמונה שנים ללא יותר מה- 21%! באה הצעת שטייניץ וקבעה – רק עד 8% ותוך שנתיים! זה בעינינו לא הגיוני ולא סביר. פרופ' קרמניצר: המחוקק לא יכול לקבוע לפני שמונה חודשים א' ועכשיו לשנות את טעמו ולהציע ב'. אנשים השקיעו כספים על סמך ההחלטה (בחוק הבזק) שיש להם שמונה שנים לרדת, או לעלות ל- 24% ואי אפשר להפיל עליהם את הגזירה הזאת. ד"ר ניצה שפירא ליבאי: קראתי שהממשלה כן תומכת בהצעות החוק האלה. עמוס שוקן: נכון ואנחנו מנסים להביא לשינוי גם בעמדת השרים. התפקיד שלנו זה לנקוט עמדה ראויה ולא להעריך מה יקרה. אלוף (מיל') רפאל ורדי: הרושם שלי שהצעת החוק איננה מוכנה. פרופ' קרמניצר: זאת טעות, קיימת הצעת חוק ממשית וקונקרטית והיא עלולה לעבור בכנסת. רוני קליינפלד: ענף התקשורת, שנראה לפני זמן קצר כמכרה זהב, נראה היום אחרת לגמרי. כולם, הכבלים, ערוץ 2 והעתונים, במצב כלכלי קשה. אני מציע לחכות ולראות. פרופ' קרמניצר: באורח לא פורמלי אני שומע ממשרד המשפטים שיש על מה לדבר. אני מתרשם שעמדת הממשלה גמישה, כולל עמדת משרד המשפטים. עם זאת לא צריך להיות שאנן כי קיים מהלך של חקיקה. בסופו של דבר, חלק מהח"כים ירצו לעשות משהו. רוני קליינפלד: אני לא רואה את ממשלת ישראל מחשיכה את הערוצים באוקטובר 2003. ד"ר ניצה פירא ליבאי: יש הצעות חוק והן קיימות. מה שמרגיז אותי שמדובר במוטיווציה של חברי כנסת אינטרסנטיים שרוצים להגביל את העתונות, שרוצים עתונות חלשה, שרוצים להיות במצב בו הם לא צריכים לחשוש מהתקשורת. לאותם ח"כים יש את האינטרסים ואת האג'נדה שלהם. כמו למשל איסור פרסום שמות חשודים, כאשר ברור לכולם שהם מבקשים בעצם להגן על עצמם. צריך לזכור שלח"כים יש כוח שאין לאף אחד אחר – הם יכולים להגיש הצעות חוק ואולי להשיג רוב להצעות שלהם. אני לא הייתי בונה על מגמות מסתמנות של משרדי ממשלה. אנחנו צריכים להיות מוכנים עם עמדה מוגדרת נגד סעיפי החוק להם אנחנו מתנגדים. התקשורת כרגע במצב כלכלי קשה ואנחנו צריכים, אם אנחנו מתכוונים לשמור על חופש העתונות, תקשורת חזקה מבחינה כלכלית. אני מציעה לקיים ישיבה מיוחדת של הנשיאות רק לנושא הזה. החלטה: לקיים דיון מיוחד בנושא זה. חרם מודעות מטעם השלטונות על העתונות הישראלית בשפה הערבית: פרופ' קרמניצר: אני מציע, אם כולם מסכימים, להוציא הודעה לתקשורת על בסיס מכתבי למר אורי בורובסקי, יועץ ראש הממשלה לעניינים ערבים. החלטה: להוציא הודעה לתקשורת בגנות חרם המודעות על העתונים בשפה הערבית. ועדת פרופ' תמר ליבס: פרופ' קרמניצר: ועדת פרופ' תמר ליבס בנושא הסיקור התקשורתי של פיגועים התכנסה, קיימה דיון ומבקשת להרחיב את המנדט שלה. אני מציע להזמין את תמר ליבס לדיון ולשמוע את עמדתה. החלטה: להזמין את פרופ' תמר ליבס לישיבת נשיאות להסביר מדוע היא מבקשת להרחיב את המנדט של הוועדה. לוביסט מטעם מועצת העתונות: עמוס שוקן: הסכמנו על גיוס לוביסט לטיפול בחוקים נגד התקשורת בכנסת. גייסנו את עליזה גורן. את העלויות אנחנו מחלקים בין: הארץ, ידיעות ומעריב. בינתיים מטפלת גורן רק בנושאים שעלו בוועדת הכלכלה ולא בנושאים הנמצאים על שולחן ועדת חוקה, חוק ומשפט. אני מבקש לומר שהוכח שהפעילות שלה היתה יעילה ובהצעת החוק של שטייניץ נעשו שינויים גדולים. יוסי בר-מוחא: היום התביישתי במקצוע העתונות. ישבתי עם מספר ח"כים ודובר שם על לחצים מסיביים ואיומים סמויים מצד גורמים מסויימים. אני לא מוכן שעליזה גורן תמשיך לייצג אותנו. עמוס שוקן: הפעולה הכוללת שלנו בכנסת, וכן הפעולה של מועצת העתונות, היתה מוצלחת. פרופ' קרמניצר: המו"לים לא אהובים בכנסת וזה בלשון המעטה. השאלה העומדת על הפרק היא האם עליזה גורן צריכה לייצג את מועצת העתונות בנוסף לייצוג המו"לים. אלוף (מיל') רפאל ורדי: לדעתי לא יכול להיות שאותו הלוביסט מייצג את המו"לים בנושא המונופולים ואת מועצת העתונות בנושא חופש העתונות. שלום קיטל: נפלה פה אי הבנה שגם אני, באופן אישי, נפלתי לתוכה. יחד עם זאת, עם כל ההתלבטויות ביחס להפעלת לוביסט, אני מעריך כבלתי אפשרי להתמודד עם איומי חקיקה בלי עזרה מקצועית. אי ההבנה נעוצה בעירוב החקיקה בנושא חופש העתונות, בחקיקה בנושא המונופולים והבעלות הצולבת. יש לדעתי בעייה אפילו למראית עין ביחס לעליזה גורן כאן ועליזה גורן שם. פרופ' קרמניצר – הצעת סיכום לדיון: הגבלות החקיקה נגד חופש העתונות זה הדבר הכי חמור. קיים חשש שמועצת העתונות תיתפס כנגררת של המו"לים. אני מציע שנפעיל לוביסט במימון של מועצת העתונות שכולנו נהיה שותפים לו מבחינה כספית על פי החלוקה הרגילה של דמי חבר, שהלוביסט יהיה רק של מועצת העתונות ויעסוק רק בנושאים של הגבלות חקיקה נגד חופש העתונות ושזאת לא תהיה עליזה גורן. רשם: לוי מורב