יום א', טז’ באדר תשפ”א
הרשת החברתית, עיתונות והמחוקק: תמונת מצב בינלאומית
EJN - ETHICAL JOURNALISM NETWORK -צפו כאן בדיון המנסה למצוא את האיזון בין הרשת הפרוצה, העיתונות הנאמנה לאתיקה - וסוגיית מגבלות על חופש הדיבור * ועוד: עיתונות אתית - קואליציה של עיתונאים, עורכים ואקדמיה - בדיון על התרבות בחדר המערכת והשפעתה על התוצר
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 9
 
 
נשיאות מועצת העיתונות שבה ואישרה את צירוף אגודת העיתונאים בתל אביב לשורותיה * צוות מוסכם יביא מסקנות באשר להיקף הייצוג
בקרוב: בחירת ההנהגה הבאה של המועצה לאחר ההודעה על פרישת הנשיאה והמנכ"ל * בצילום מס. 1 למעלה מימין באלבום הצילומים הנעים: רגעים בישיבת "זום" בפברואר אותה ניהלה מ"מ הנשיאה ארנה לין
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 7
 
 
תקשורת בימי הקורונה: המאבק בנגיף פוגע גם בסיקור העיתונאי
מהחרמת ציוד, ניתוב תקציבים לערוצים ששואלים פחות ועד מאסר עיתונאים באשמת "זריעת בהלה" * דיווח על עיתונות אירופית בימי הקורונה בדיון זום של מכון העיתונות הבינלאומי בוינה * צילום של המכון * ראו כאן גם את הדיווח המלא של ממצאיו בשטח
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 51
 
 
 
 
 
 
מדברים על פייסבוק ב- פייסבוק
מה עושות הרשתות החברתיות לדמוקרטיה ולתקשורת בישראל? רב שיח ביוזמת הקרן החדשה לישראל ועמותת פרטיות ישראל - עם גיא רולניק, תהילה שוורץ אלטשולר, טל שניידר, נעמה מטרסו * צפו כאן
10:31 (12/11/20) מועצת העיתונות
תגובות: 0   צפיות: 0
 
 
מסר למועצת העיתונות במהלך מפגש בדלית אל כרמל: "מרגישים תחושה קשה של נבגדות"
חברי מועצת העיתונות ובראשם הנשיאה, השופטת בדימוס דליה דורנר ומנכ"ל המועצה מוטי רוזנבלום, שמעו דברים אלה וכאובים אף יותר, במפגש עם חברי מועצת דלית אל כרמל, בראשות רפיק חלבי * שיח הזדהות בעקבות חוק הלאום * השופטת דורנר: "המועצה אינה גוף פוליטי – זהו ביקור של סולידריות"
תגובות: 0   צפיות: 81
 
עוד סאטירה כזאת – ואבדנו
מועצת העיתונות והתקשורת מביעה זעזוע ומחאה בעקבות הדימוי שבו בחר להשתמש העיתונאי ינון מגל, בעת שיחה עם בן כספית, בתכניתם בתחנת הרדיו 103fm, כאשר עסק בתגובה אפשרית למבקריו של ראש הממשלה בתקשורת. לא נחזור על הניסוח המלא, כולל חיקוי קול צרורות תת-מקלע, רימונים ואף פיצוץ - שנבחרו להמחשת דרך נוספת להשתקת הביקורת על בנימין נתניהו. נסתפק בהבעת תקווה כי במציאות של משבר ממשלי, כלכלי ובריאותי חסר תקדים ובצומת מסוכן של מתחים גוברים ושסע חברתי, שבו די בניצוץ כדי להצית תבערה ואפילו קטלנית – לא תהיה חזרה על דימויים כאלה – גם לא כ"סאטירה -"כפי שהבהיר אחר כך מגל בסוג של התנצלות.
תגובות: 0   צפיות: 39
 
לא זרוע תעמולה * לא "שמאל אנרכיסטי" - רק תקשורת שמעזה לבקר וזה (עדיין) מותר
מועצת העיתונות והתקשורת בישראל מוחה בחריפות על מתקפה נוספת של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נגד התקשורת העצמאית בישראל כאשר הוא – או מי מטעמו-מדמה בפוסט בערוץ ראש הממשלה בפייסבוק את ערוץ 12 "לזרוע תעמולה חסרת בושה של השמאל האנרכיסטי" שמטרתו "להפיל את ממשלת הימין והעומד בראשה".
תגובות: 0   צפיות: 20
 
 
מהחלטות בית הדין לאתיקה: על תאגיד השידור הציבורי "כאן" לפרסם התנצלות בפני הרבנות הראשית לישראל
בעקבות שידור כתבת תחקיר בנושא תעודת כשרות בעסקים, במסעדות ובמשחטות במסגרת התכנית "שטח הפקר"
 
 
מועצת העיתונות בישראל: ליבוי השנאה לתקשורת מצד ראש ממשלה - מצער ומעורר חששות כבדים
מועצת העיתונות מביעה צער נוכח התקפתו החוזרת של ראש הממשלה על התקשורת וליבוי השנאה כלפיה* מצער מאד ואף מעורר חששות כבדים, להקשיב לראש ממשלה בישראל כשהוא שב ותוקף את התקשורת ומפנה אליה טינת המונים * אין דמוקרטיה של אמת ללא תקשורת חופשית. סימונה כיעד לתקיפה פעם אחר פעם, הוא תמצית הבוז לדמוקרטיה ולזכות להביע כל דעה, גם ביקורת ואפילו על העומד ליד ההגה. מועצת העיתונות מביעה את תקוותה שבחודש הסליחות שבפתחו עומד הציבור הישראלי, ימנע ראש הממשלה מסגנון זה.
תגובות: 0   צפיות: 31
 
"אלה ימים קשים לדמוקרטיה ולחופש העיתונות בישראל"
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
תגובות: 0   צפיות: 80
 
השתתפו: פרופ' מרדכי קרמניצר, ד"ר ניצה שפירא ליבאי, אלוף (מיל') רפאל ורדי, מר אברהם תירוש, מר שלום קיטל, מר אלישע שפיגלמן, פרופ' אליהוא כץ, מר ירון אנוש, ד"ר יורם פרי, מר יוסי בר-מוחא, מר עמוס שוקן, מר צביקה גולדברג, מר משה נסטלבאום, ד"ר יחיאל לימור, לוי מורב.

על סדר היום: הצנזורה בתקופה זו – יציג מר משה ורדי. פנייתו של מר משה שילה מפרקליטות המדינה בעניין "התנהגות לא ראויה של אנשי תקשורת באירוע בו הותקף החייל אסף מיארה בשנת 98". דיווח על המצב הכספי. דיווח על גיוס לוביסט – מר עמוס שוקן. סיקור פיגועים – המשך הדיון מהישיבה הקודמת. מתן מעמד סטטוטורי למועצת העתונות. שונות. ממשרדו של מר משה ורדי הודיעו כי לא יגיע לישיבה בגלל מחלה. פרופ' קרמניצר אני מביא לידיעתכם את מכתבי ליוסף בראל – בעקבות הציטוט מדבריו בראיון ל"מעריב" (מצ"ב) השאלה אם לכתוב מכתב דומה לשרי הממשלה? הוחלט ללא מתנגדים, פה אחד, לשלוח מכתב זהה לשרים ולהוציא הודעה לתקשורת שהמכתב הועבר לשרי הממשלה. הטלוויזיה החינוכית הקימה צוות לשידורים לילדים ונוער. הם חיברו אמנה איך צריכים להראות שידורי טלוויזיה לילדים ונוער. הם שוקלים להצטרף למועצה. הוחלט לשלוח את המסמך למר שלום קיטל, פרופ' אליהוא כץ, מר אלישע שפיגלמן, מר ירון אנוש, מר יוסי בר-מוחא – לקבלת תגובות והתייחסות. אני מבקש את התייחסותכם לתלונת מר שילה מפרקליטות המדינה בעניין החייל מיארה: דיון: אלוף (מיל') רפאל ורדי יש מקום לבחון ולקבוע כללי אתיקה בעניין המעורבות של צלמים ועתונאים בנושא התערבות כאשר מישהו נפגע או מתאבד. פרופ' קרמניצר בדיון במקום אחר אמרתי בתשובה לשאלה כזאת שאם מדובר בהצלת חיים זה קודם למקצוע. המרצה השני, עתונאי דרום-אפריקאי רב מוניטין, אמר שהעתונאי חייב להמשיך ולמלא את תפקידו. ד"ר יורם פרי אם אין התייחסות לנושא בתקנון האתיקה צריך לתקן את זה. ד"ר ניצה שפירא ליבאי אתה קודם כל בן-אדם והשאלה האם אתה אדם איננה שאלה אתית. עמוס שוקן אם יש לזה טיפול בחוק – צריך להסתפק בזה. לא צריך להרחיב את תקנון האתיקה מעבר לתחומים הקיימים. פרופ' קרמניצר המקצוע העתונאי משחרר אותנו מהחוק", זאת הטענה של אלה הטוענים שעתונאי לא צריך להיות מעורב בהצלה. זה עלול לפגוע בעתונאי, לסכן אותו ולגרום לכך שלא יזמינו אותו בעתיד לכיסוי האירועים. התחושה שלי היא שבמצבים בהם אדם יכול לטלפן ולהזעיק עזרה, שום שליחות מקצועית אינה יכולה להצדיק הימנעות מהתערבות. אברהם תירוש מה שיש בחוק אין בתקנון האתיקה. עתונאי שנהג באין כניסה אם יתפס יענש על פי חוק ולא על פי תקנון האתיקה. זה עלול לגרור את בתי הדין לאתיקה להתעסק בברור עובדות, מה שאין באפשרותה לעשות באורח מעשי. אלישע שפיגלמן האם אנחנו נוציא הנחייה לעבור על החוק? שלום קיטל מה שיכול לשפר את מצבנו היה אילו קבענו שעתונאי הוא גם בן-אדם. עתונאי הנמצא בשטח עלול לסכן את חייו אם ינסה להגיש עזרה. פרופ' קרמניצר החוק קובע לא תעמוד על דם רעך, בתנאי שאין חשש לחייו של המסייע. ד"ר ניצה שפירא ליבאי אני לא יכולה לומר לעתונאי – תהיה בן-אדם. האדם קודם לתפקיד המקצועי שלו. יש שתי דרכים: האחת לשלוח את המכתב ולצרף לו חוות דעת – ההיבט האנושי וגם ההיבט החוקי – לא להתעלם מהחובה להגיש עזרה, השניה התייחסות בתקנון האתיקה. אברהם תירוש אני מציע להוציא המלצה של מועצת העתונות לתקשורת ולהסתפק בכך. פרופ' קרמניצר דרך פעולה אפשרית היא לנקוט עמדה ולא לקבוע כלל אתי. את העמדה המוסכמת להביא לידיעת העתונאים. ד"ר יורם פרי אני לא רואה שום סיבה לסכם נושא כל כך מורכב בדיון קצר בנשיאות. זה נושא מאד מורכב. סיכום: ייבחר צוות שיבחן את הענין לצורך גיבוש עמדה בנושא. הרכב הצוות: אלוף (מיל,) רפאל ורדי – יו"ר, מר עמוס שוקן, ד"ר יורם פרי, מר אלישע שפיגלמן. לוביסט: עמוס שוקן אני במו"מ עם עליזה גורן – וזה מעניין את "הארץ", "ידיעות אחרונות", "מעריב", חב' החדשות (ערוץ 2). כשיהיו דברים קונקרטיים נביא את זה לנשיאות. סיקור פיגועים: פרופ' קרמניצר מתגלגלת בכנסת הצעת חוק של ח"כ יובל שטייניץ "לא יפורסמו תצלומי תקריב, אינטימיים, גסיסה, הקאות וכו', "יאסר על מי שיעבור על חוק זה לעבוד שנה כעתונאי". יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט, ח"כ אופיר פינס, לא העלה את ההצעה להצבעה, אבל קיימת סכנה אמיתית שהעניין יקודם בחקיקה בעתיד. היה מועיל אילו גם אנחנו היינו מחזקים בכלים האתיים את ההתייחסות שלנו. בחוק הגנת הפרטיות הנושא מכוסה קיימת גם הגנה. אין ויכוח על הנורמה, השאלה אם מבחינה אתית לא צריך לעשות משהו. התקנון אומר דברים מסויימים – אין כלל מפורש ומחודד ביחס לתצלומי תקריב. אני מציע למנות צוות לגבש הצעה בנושא. הרכב הצוות: פרופ' תמר ליבס – יו"ר, מר רון בן ישי, מר שלום קיטל, ד"ר יחיאל לימור, מר יוסי בר-מוחא. שלום קיטל אני מניח שיש הסכמה כללית בפורום הזה. רוב הדברים הכלולים בהצעת החוק של שטייניץ לא מופיעים על המסך. אני לא בטוח שגם אם נאמר משהו זה יהיה אפקטיבי מול החקיקה. ההתמודדות מולם צריכה להיות לא רק עניינית. למציעים יש אנג'נדה אחרת להגבלת חופש הביטוי. זה לא פוטר אותנו וסיקור פיגועים בשידור חי זה בהחלט עניין בעייתי. פרפ' קרמניצר קיימת עמדת ממשלה – אם מראים להם שהעניין מכוסה מבחינה אתית ותקנונית זה יכול לעזור. מעמד סטטוטורי למועצת העתונות: פרופ' קרמניצר הוגש בג"צ נגד פקודת העתונות על ידי האגודה לזכויות האזרח. הערכה של משרד המשפטים היא שפקודת העתונות לא תשרוד, השאלה – האם אנחנו תומכים בהמלצות ועדת צדוק, שבחלקן מחייבות חקיקה. אני לא רואה בעייה עם רוב ההמלצות, אבל חלקן עלולות לעורר בעיות. לפי ההמלצות, ייקבע בחוק שמי שפועל על פי כללי האתיקה תהיה הנחה שהוא פועל בתום לב. שכל עתון וכל עתונאי חייבים לפעול על פי כללי האתיקה. שמועצת העתונות היא מועצת העתונות! השאלה: מה עמדתנו ביחס לנושא: החיוב: מחזק את מועצת העתונות ואת כללי האתיקה. בכל פעם שאנו אומרים אתיקה ומועצת העתונות אומרים לנו אתם מייצגים רק חלק מהתקשורת ואין לכם השפעה. אם נקבל מעמד סטטוטורי נקבל חיזוק. הסכנה : ברגע שאתה מכניס את המחוקק, בשלב הראשון הוא נכנס בדחילו ורחימו. בשלב הבא הוא יגיד לי מה להגיד, מי זאת מועצת העתונות, ואחר כך יחליט גם מי החברים במועצה – כמו שקורה היום במועצה להשכלה גבוהה. על השולחן שלנו מונחת שאלה לא קלה! ד"ר יחיאל לימור בשתי מדינות דמוקרטיות בלבד יש ארגון סטטוטורי: בהודו ובדנמרק. אלישע שפיגלמן אם המחוקק ירצה הוא יקים מועצת עתונות משלו. לכן אני בעד לעגן את המועצה הקיימת. הפחדים שלנו מופרזים. עמוס שוקן אני מתנגד לרעיון החקיקה שתחליף את פקודת העתונות. לטעמי גם מי שעבר עבירה שיש עימה קלון לא צריך לפסול אותו מלהיות עורך עתון. ברגע שזה יהיה בחוק זה יכניס את הפוליטיקה עוד יותר עמוק לעתונים. ד"ר ניצה שפירא ליבאי האם לעגן את מעמד מועצת העתונות בחוק ? אני מצטטת ממה שנאמר בדיוני הנשיאות בעבר: "זה כמו צ'ולנט – אתה יודע מה נכנס – אתה לא יודע מה יצא מזה". הממשלה והכנסת ינסו די מהר להשתלט על העצמאות של מועצת העתונות, עשוים להכתיב או להשפיע על הרכב המועצה ולהחדיר פוליטיזציה למוסד זה, כפי שנעשה לגבי גופים אחרים. אנחנו פותחים תיבת פנדורה. פרופ' קרמניצר זה לא דבר שאנחנו יוזמים – במשרד המשפטים חושבים שבהזדמנות זו שפקודת העתונות נעלמת הם שוקלים לאמץ את המלצות ועדת צדוק ולכן הוזמנתי לפגישה. אנחנו חייבים לברר עם עצמנו היטב מה העמדה הנכונה שאנחנו צריכים לנקוט. פרופ' אליהוא כץ השאלה האם קיים מודל או מודלים שניתן להשתמש בהם. יוסי בר-מוחא יש פעילות בכנסת בנושא. לא ירחק היום שירצו להקים רשות או מועצה כמו מועצת העתונות נגד העתונות ולא בעדה. פרופ' קרמניצר הנושא הוא על סדר היום. הוזמנתי לפגישה ולא הלכתי אליה כי אני רוצה לדעת מה הגוף הזה חושב. ד"ר ניצה שפירא ליבאי במלזיה רוצים להקים מועצת עתונות סטטוטורית וזה מעורר התנגדות מצד גורמים בתקשורת. הם חוששים מאוד שמועצה סטטוטורית תפגע במתי מעט העתונים החופשיים שמצליחים לפעול שם. לא אחת פנו אלי הכיצד ישראל הדמוקרטית חברה בארגון העולמי של מועצות עתונות שהן בעיקרן סטטוטוריות. מועצת עתונות סטטוטורית נחשבת כדבר שיש בו השפעה והתערבות ממשלתית והוא מוקצה מחמת מיאוס. זה לא מקרי שקיים מאבק עולמי על חופש מועצות העתונות. ד"ר יחיאל לימור בדנמרק רק התקנון מעוגן בחוק ולא המועצה עצמה. בשום מדינה דמוקרטית אין מועצת עתונות סטטוטורית.

 
 
הצג מידע נוסף לכתבה
חזור לדף הקודםהדפס כתבה שלח כתבה
 שיתוף