יום א', טז’ באדר תשפ”א
הרשת החברתית, עיתונות והמחוקק: תמונת מצב בינלאומית
EJN - ETHICAL JOURNALISM NETWORK -צפו כאן בדיון המנסה למצוא את האיזון בין הרשת הפרוצה, העיתונות הנאמנה לאתיקה - וסוגיית מגבלות על חופש הדיבור * ועוד: עיתונות אתית - קואליציה של עיתונאים, עורכים ואקדמיה - בדיון על התרבות בחדר המערכת והשפעתה על התוצר
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 9
 
 
נשיאות מועצת העיתונות שבה ואישרה את צירוף אגודת העיתונאים בתל אביב לשורותיה * צוות מוסכם יביא מסקנות באשר להיקף הייצוג
בקרוב: בחירת ההנהגה הבאה של המועצה לאחר ההודעה על פרישת הנשיאה והמנכ"ל * בצילום מס. 1 למעלה מימין באלבום הצילומים הנעים: רגעים בישיבת "זום" בפברואר אותה ניהלה מ"מ הנשיאה ארנה לין
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 7
 
 
תקשורת בימי הקורונה: המאבק בנגיף פוגע גם בסיקור העיתונאי
מהחרמת ציוד, ניתוב תקציבים לערוצים ששואלים פחות ועד מאסר עיתונאים באשמת "זריעת בהלה" * דיווח על עיתונות אירופית בימי הקורונה בדיון זום של מכון העיתונות הבינלאומי בוינה * צילום של המכון * ראו כאן גם את הדיווח המלא של ממצאיו בשטח
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 51
 
 
 
 
 
 
מדברים על פייסבוק ב- פייסבוק
מה עושות הרשתות החברתיות לדמוקרטיה ולתקשורת בישראל? רב שיח ביוזמת הקרן החדשה לישראל ועמותת פרטיות ישראל - עם גיא רולניק, תהילה שוורץ אלטשולר, טל שניידר, נעמה מטרסו * צפו כאן
10:31 (12/11/20) מועצת העיתונות
תגובות: 0   צפיות: 0
 
 
מסר למועצת העיתונות במהלך מפגש בדלית אל כרמל: "מרגישים תחושה קשה של נבגדות"
חברי מועצת העיתונות ובראשם הנשיאה, השופטת בדימוס דליה דורנר ומנכ"ל המועצה מוטי רוזנבלום, שמעו דברים אלה וכאובים אף יותר, במפגש עם חברי מועצת דלית אל כרמל, בראשות רפיק חלבי * שיח הזדהות בעקבות חוק הלאום * השופטת דורנר: "המועצה אינה גוף פוליטי – זהו ביקור של סולידריות"
תגובות: 0   צפיות: 81
 
עוד סאטירה כזאת – ואבדנו
מועצת העיתונות והתקשורת מביעה זעזוע ומחאה בעקבות הדימוי שבו בחר להשתמש העיתונאי ינון מגל, בעת שיחה עם בן כספית, בתכניתם בתחנת הרדיו 103fm, כאשר עסק בתגובה אפשרית למבקריו של ראש הממשלה בתקשורת. לא נחזור על הניסוח המלא, כולל חיקוי קול צרורות תת-מקלע, רימונים ואף פיצוץ - שנבחרו להמחשת דרך נוספת להשתקת הביקורת על בנימין נתניהו. נסתפק בהבעת תקווה כי במציאות של משבר ממשלי, כלכלי ובריאותי חסר תקדים ובצומת מסוכן של מתחים גוברים ושסע חברתי, שבו די בניצוץ כדי להצית תבערה ואפילו קטלנית – לא תהיה חזרה על דימויים כאלה – גם לא כ"סאטירה -"כפי שהבהיר אחר כך מגל בסוג של התנצלות.
תגובות: 0   צפיות: 39
 
לא זרוע תעמולה * לא "שמאל אנרכיסטי" - רק תקשורת שמעזה לבקר וזה (עדיין) מותר
מועצת העיתונות והתקשורת בישראל מוחה בחריפות על מתקפה נוספת של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נגד התקשורת העצמאית בישראל כאשר הוא – או מי מטעמו-מדמה בפוסט בערוץ ראש הממשלה בפייסבוק את ערוץ 12 "לזרוע תעמולה חסרת בושה של השמאל האנרכיסטי" שמטרתו "להפיל את ממשלת הימין והעומד בראשה".
תגובות: 0   צפיות: 20
 
 
מהחלטות בית הדין לאתיקה: על תאגיד השידור הציבורי "כאן" לפרסם התנצלות בפני הרבנות הראשית לישראל
בעקבות שידור כתבת תחקיר בנושא תעודת כשרות בעסקים, במסעדות ובמשחטות במסגרת התכנית "שטח הפקר"
 
 
מועצת העיתונות בישראל: ליבוי השנאה לתקשורת מצד ראש ממשלה - מצער ומעורר חששות כבדים
מועצת העיתונות מביעה צער נוכח התקפתו החוזרת של ראש הממשלה על התקשורת וליבוי השנאה כלפיה* מצער מאד ואף מעורר חששות כבדים, להקשיב לראש ממשלה בישראל כשהוא שב ותוקף את התקשורת ומפנה אליה טינת המונים * אין דמוקרטיה של אמת ללא תקשורת חופשית. סימונה כיעד לתקיפה פעם אחר פעם, הוא תמצית הבוז לדמוקרטיה ולזכות להביע כל דעה, גם ביקורת ואפילו על העומד ליד ההגה. מועצת העיתונות מביעה את תקוותה שבחודש הסליחות שבפתחו עומד הציבור הישראלי, ימנע ראש הממשלה מסגנון זה.
תגובות: 0   צפיות: 31
 
"אלה ימים קשים לדמוקרטיה ולחופש העיתונות בישראל"
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
תגובות: 0   צפיות: 80
 
משתתפים: פרופ' מרדכי קרמניצר, ד"ר ניצה שפירא ליבאי, מר אברהם תירוש, מר יוסי בר-מוחא, מר שלום קיטל, מר משה נסטלבאום, מר גדעון דרורי, אלוף (מיל') רפאל ורדי, פרופ' יהודה פרידלנדר, ד"ר יחיאל לימור, תא"ל שמעון חפץ.

על סדר היום: פנייה של לשכת נשיא המדינה בנושא טיפול התקשורת בפיגועים. פנייה של "האגודה לזכות הצבור לדעת" בנושא יחסם של הירדנים ושל הרשות הפלסטינית לעתונאים. פנייה של מר שילה מפרקליטות המדינה בעניין התנהגות לא ראוייה של אנשי תקשורת באירוע בו הותקף החייל אסף מיארה בשנת 98. דיווח על הצעות חקיקה של הכנסת בנושאי מונופולים, קרטלים ובעלות צולבת. בקשת אגודת העתונאים בתל-אביב לדיון עקרוני בהרעת תנאי העבודה לעתונאים במעריב. שונות. פרופ' קרמניצר מברך את מר שלום קיטל ואת ערוץ 2 על הצטרפותם למועצת העתונות. מברך את תא"ל שמעון חפץ שהגיע לישיבה כדי לדבר על הבעייתיות של טיפול התקשורת בפיגועים המוניים. מברך את מר גדעון דרורי שהחליף את מר קצב, כיו"ר אגודת העתונאים בירושלים. יש לבדוק עם היועץ המשפטי את עניין החילופין (לא אחרי שלוש שנים) בהתאם לתקנון. תא"ל שמעון חפץ אנחנו נמצאים באינתפדה כבר כ-20 חודשים. אנחנו מבקרים כמעט את כל המשפחות השכולות ושמים דגש על נפגעי כוחות הביטחון ואם מתאפשר גם אזרחים מהשורה. נפגשנו בטרוניה על התקשורת בכמה היבטים: צילום ועתונות כתובה: הזיהוי ממקום האירוע – חשיפה של ממצאים ואנשים שהמשפחות פוגשות בשידור חי. זיהוי של פריטים – דוגמא כביש 443, כביש היורד מבית שמש. המשפחה שהיתה מורכבת מאשה, בעל וילד. המשפחה זיהתה באמצעות הרכב את הנפגעים וזאת בטרם קיבלו הודעה מסודרת מהמשטרה או הצבא. דוגמא אחרת היא משפחת צרפתי – אבא ושני בנים, המשפחה התוודעה לאסון בשידור חי. בתקשורת הכתובה יש בה שני דברים: ריצת העמוק של הכתבים למשפחות כדוגמת משפחות סיטבון וכן הבעת דעתם של הכתבים כדוגמת קצין השריון בדיחי, שנאמר למשפחה שצלף פגע בו ושהוא היה ללא קסדה, מה שמתברר כלא נכון. מי הסמיך את הכתב לאמר זאת. גם השימוש במונח ברווזים על חיילים שנהרגו במחסום פוגע במשפחות השכולות. חשיפה של חלקי גופות בצורה מזעזעת. צריך לגלות יותר רגישות ואחריות. צריך להבין ללב הציבור. לכל אחד יש חבר במקום זה או אחר, דוגמת אל עריק כאשר תחילה נאמר שאזרחים נהרגו ואחר כך נאמר שחיילים נהרגו. המשפחות השכולות מתלוננות גם על הפרסום הרב שניתן לסרבנות לשרת בשטחים. אלוף (מיל) רפאל ורדי הדיווח הזה מקפיץ מאות משפחות. ד"ר ניצה שפירא ליבאי האם חרושת השמועות והפרסומים באינטרנט אינם עושים אותו דבר? תא"ל שמעון חפץ נכון, האחריות על כולם. פרופ' קרמניצר אני חושב שהנושא הובהר והונחו לפנינו שורה של נושאים. יש התייחסות בתקנון שלנו בסעיף 9. לנושא הראשון. אלוף (מיל') רפאל ורדי הסעיף מתייחס גם למכוניות ואביזרים מזהים אחרים. פרופ' קרמניצר התראיינתי ברדיו יחד עם תא"ל שמעון חפץ בנושא חשיפת פרטים מזהים של נפגע בפיגוע לפני שנמסרה הודעה למשפחה. כאן ברור שיש לעשות מאמץ עליון כדי להימנע ממצב כזה. האירוע באל עריק – אזרחים שנפגעו מול חיילים שנפגעו – מה נכון לעשות בניסיון למנוע דאגה? מה השיטה באשר לפרסומים שאינם מתאימים את המציאות - ברור שצריך לדאוג לדיווח מדוייק, נאמן לאמת. קיימת גם שאלת הרגישות, פגיעה באנשים קרובים. ודאי שהתקשורת רשאית למתוח ביקורת אך אם משתמשים במונח ברווזים אין זה הולם ומתאים כלפי הורים ומשפחה. אברהם תירוש גם החיילים עצמם משתמשים במונח זה. שלום קיטל אני רוצה לחלק את הנושא לשלושה חלקים: 1. מסכים. 2. מסכים חלקית. 3. לא מסכים. התקנון קובע שצריכה להיות השתדלות להימנע שהמשפחה יוודע לה מהמרקע שיקירה נהרג. המקרה הנורא ביותר היה באסון המסוקים. היו "שוטים" על החצר בשאר יישוב, המצלמה התמקדה על קיטבג של משה סבן. הדבר היה איום ונורא, התרחש כשעתיים אחרי האסון. כשבאנו לנחם את המשפחה התנצלנו בשם הצלמים. אנחנו לא צרכים להיות במקום קצין העיר. אך זה לא הרמטי. המקרה של סבן לא נבע בגלל שהצלם אדיוט, אך בגלל סערת הרוח הוא לא חשב. ד"ר ניצה שפירא ליבאי האם זה לא עובר כל בדיקה או עריכה? שלום קיטל המקרה של השוטרת שהועבר בערוץ 10 בצורה קשה, אצלנו זה הועבר בצורה פחות קשה. איני יכול להביא שטר בטחון שזה לא יקרה. בקשר לאל עריק – אני מסכים שעתונות טובה צריכה לדייק, חקירה עתונאית בזמן אמת מתבססת על מקורות, תוך בדיקה, אך עם כל הקושי אם יש ממצאים על מחדל שהיה, אז עם כל הכאב לא נוכל למנוע את המידע מהציבור ואיננו רוצים בכך. הנושא שאיני מסכים כלל דוגמא נושא הסרבנות. איננו יכולים למנוע את הויכוח בנושא למרות שהורים שכולים נפגעים. אלישע שפיגלמן כל מילה חקוקה בסלע. הדרישות הן מופרזות. אני חושב שהאמירה על הברווזים היתה חיונית ולא היה מקום לעלבון, זה בא כהטחת אשמה כלפי אלו שהציבו אותם שם. בשבוע שעבר, במקביל לפיגוע, היתה משפחה שלמה שנפגעה בתאונת דרכים. האם למשל אסור לנו לשדר על התאונה עד שנודיע למשפחות? האם יש הפרדה בשידור ודיווח על נפגעי תאונות לבין נפגעי טרור? האם את המשפחות של נפגעי עבודה ותאונות דרכים מותר להדאיג? התקנה שאומרת שעד שלא וידאנו היא לא עדכנית – אנחנו משדרים תוך כדי פינוי של הפצועים, לא יכולים לעמוד בתקנה זו. שלום קיטל יש מקרים שזה מתואם עם צה"ל כמו מקרה המסוקים. אלישע שפיגלמן אפשר להסתתר מאחורי התירוץ שאנחנו אומרים שהיה פיגוע ברח' טשרניחובסקי בכפר-סבא וזאת כדי להזהיר את תושבי הרחובות הסמוכים. אך ברשתות שונות כמו CNN אפשר לראות. צריכים לקבוע כללים של טעם טוב ולא יותר. אי אפשר להגיד לעכב את הפרסום עד שדובר המשטרה יורה לכם. אברהם תירוש כל העניין של משפחות שכולות בעייתי. אנחנו כעתונות כתובה שונים מהמשודרת. בשבוע שעבר היה לנו מקרה של פרסום כתבה של אמא ובת מחניתה שנהרגו ולמטה היתה פרסומת של גברת חצי ערומה – זה עניין קלאסי של חוסר טעם. אנחנו מנסים לגלות רגישות. גם העניין של חשיפה מזעזעת. יש אצלנו כללי ברזל לא לפנות למשפחות בטלפון. תמיד נשלח כתב כדי לוודא שאמנם המשפחה כבר יודעת והיו מקרים שנמנענו מהפרסום עד שהיינו בטוחים שהמשפחה יודעת. לכל כתב צבאי יש מקורות שלו. אני מסכים שהמידע צריך להיות מדוייק, אך אני מקווה (פונה לתא"ל שמעון חפץ) שמה שאתה עושה כאן אתה עושה גם במשטרה ובצבא. כל קצין מתראיין לטובת העניין. כל פנייה צריכה להיות גם אליהם. תא"ל שמעון חפץ להבדיל מגופים אחרים ישנו גם דובר צה"ל. אלישע שפיגלמן שמענו כל כך הרבה דברי הבל ושקר מדובר צה"ל. לגבי הנאמר על הסרבנות – זה עניין לגופו, אי אפשר שבכל פרסום נשקול במוראל של מי זה פוגע. אלוף (מיל') רפאל ורדי במשך 20 חודשי אינתפדה התפתחו דפוסי דיווח שהציבור כבר למד להכיר אותם, לכן אתייחס לזיהוי בזמן אמת. הכתבים נמצאים בסערת רגשות, מנסים להביא ראשונים דיווח ולכן הדבר מחייב הדרכה של הצלמים ושל הכתבים ולחזור ולרענן את זה מדי פעם. אני מאמין שזה לא נעשה מתוך כוונה רעה, ולכן הדרכה ורענון יכולים להיות אפקטיביים. ד"ר יחיאל לימור יש כמה סוגיות: 1. צריך לסקר. 2. מתי לסקר – דוגמא הצוללת דקר שמקרה טביעתה התרחש לפני כ-35 שנים. היתה שמועה שהדקר הגיעה לנמל חיפה. לא היו טלפונים זמינים וכתוצאה מהשמועות הגיעו מאות משפחות לנמל חיפה. מרכזות הטלפונים של הנמל ושל המשטרה נסתמו. אי אפשר לעצור שמועות, אני מניסיוני האישי ידעתי תוך 4 דקות על הפיגוע בקפה מומנט בירושלים. 3. פגיעה בצנעת הפרט – כולל חדירה לתוך האמבולנס בניגוד לרצונה של הנפגעת. בעתונים יש תמונות של נפגעים בצורה פוגעת. האם אתי לראיין נפגעי הלם בזמן פיגוע? אלישע שפיגלמן איך אפשר לדעת שהוא נפגע הלם? היה לנו מקרה כזה אך אין לדעת מראש. ד"ר ניצה שפירא ליבאי לאחרונה שודרה כתבה בטלוויזה כי גם אנשי תקשורת לוקים לעיתים בהלם במהלך כיסוי פיגוע. שיקול הדעת שלהם לפעמים נפגע מכך. ד"ר יחיאל לימור נכון, לכן צריך להדריך כיצד להתמודד במצבים אלה. תא"ל שמעון חפץ בארה"ב, רק אחרי חצי שנה מוציאים תמונות זוועה של פינוי הגופות מבנייני התאומים, החוצה. בהמשך לדברי חיליק וורדי אני חושב שצריך להדריך את הכתבים והצלמים. ד"ר יחיאל לימור הכתבים הצבאיים, אני הייתי עד למקרה שכתב, בשיחת טלפון, אמר לי "זו פשלה של החייל שלא חבש קדסה". המידע נתקבל מקצין צבא. אלישע שפיגלמן כשאתה פונה לדובר צה"ל הוא אומר לך שידבר איתך אחרי התחקיר – מי יודע כמה זמן זה יכול לקחת. תא"ל שמעון חפץ למשפחת בדיחי היה חשוב הדיוק בפרסום. פרופ' קרמניצר אם מתפרסמת אינפורמציה לא נכונה אפשר לדרוש תיקון. ד"ר יחיאל לימור בזמנו לא נכלל בתקנון הנושא של תצלומי תקריב של משפחות. בעקבות הפנייה מבית הנשיא יתכן ויש מקום לחשוב על תוספת או שינוי בתקנון. שלום קיטל בעיקרון אני מקבל שהאסתטיקה צריכה להיות חלק מהשיקול שלנו. לא הייתי מנסח כלל גורף. טלוויזיה הינו מכשיר להפצת מידע, אך אי אפשר שיהיה סטרילי מידי. ד"ר יחיאל לימור הצילום של אמו של מיקי לוי כשהיא בוכה הוא דוגמא לפגיעה בפרטיות. ד"ר ניצה שפירא ליבאי כשיוצאים לשטח יש לעשות הבחנה בין זכות הציבור לדעת ובין פגיעה אסורה בפרטיות. אברהם תירוש תצלומי תקריב של נפגעים – מעולם לא קיבלנו תלונה על כך. צילום של קורבנות, בגלל שאצלנו זה לא בשידור חי, כל ערב נפסלים צילומים בגלל הפגיעה בפרט על ידי טשטוש. איני מוכן להישבע שתמיד זה מצליח בגלל השעה המאוחרת. אלוף (מיל') רפאל ורדי צילום של אם בוכייה בהלוויה אין צורך לצלם, זו פגיעה איומה, גם כשהמשפחה מסכימה לצילום ההלוויה. סיכום: פרופ' קרמניצר יש לנו נקודת מיקוד והיא ההשתדלות באמצעים של הדרכה להימנע מפרסום פרטים מזהים בטרם נודע למשפחה. הפגיעה היא קשה, אפשר לחזור ולרענן את הנוהלים ואנו נפנה לכל הגורמים ונוציא סיכום. אנו מודים לתא"ל שמעון חפץ. בעלות צולבת (סעיף 4) פרופ' קרמניצר היתה החלטה במליאה בדבר הדאגה מבעלות צולבת בתקשורת. אני השתתפתי בישיבות בכנסת וביטאתי עמדה זו של המליאה, כאשר עושים הסדר שלא יסכן את התקשורת. הצעתי לעשות מחקר משווה וללמוד גם מקומות אחרים וכן לערוך ניתוח כלכלי של הסוגייה. מועצת העתונות מקבלת את העיקרון, אך אינה מתייצבת מאחורי אף אחת מההצעות הפרטיות. אני רוצה להציע שאם יש כאן חברים שיש להם הצעות שיפנו בכתב ונוכל לקיים דיון מעבר להצעות שמונחות עכשיו. ד"ר ניצה שפירא ליבאי שמעתי את עמוס שוקן מתייחס להצעות החוק בתוכנית של מתי גולן. בהצעת החוק של שטייניץ יד דברים ביזריים. בשעתו, כשהנושא היה על הפרק, באו אלינו בטענות שלא הבאנו את הנושא לדיון ולא נקטנו עמדה, אם כי היו לכך סיבות אובייקטיביות שנבעו משיתוק המועצה. הפעם פעלנו בזמן אמת בתקשורת ובכנסת. עם זאת, נדמה לי שראוי, היות ואנחנו מייצגים עורכים, מו"לים, עתונאים ונציגי ציבור, שנשקול את הצעות החוק הקיימות לגופן, כולל דיון בהצעות של חברים. עד כה נקטנו עמדה עקרונית ערכית, אך כשנתבקש להביע את דעתנו נצטרך בהמשך הדיונים להיות יותר מגובשים ולהתייחס קונקרטית להצעות החוק שעל סדר היום. ד"ר יחיאל לימור הוזמנתי לוועדה בכנסת – אשמח להגיש לוועדה סיכום על פי הניסיון במדינות אחרות. פרופ' קרמניצר נשמח לקבל ממך חיליק נייר בנושא. סיכום: לשקול את ההצעות הקיימות לגופן ולקבל הצעות מחברים. פניית אגודת העתונאים בתל-אביב (סעיף 5 ) פרופ' קרמניצר אנו מעלים נושא זה מתוך כבוד לפונים, אך אין כאן פגיעה בחופש הביטוי. ההידרשות שלנו להתערבות מיותרת - זה נושא לטיפול איגוד מקצועי. משה נסטלבאום אתה צודק, הפנייה היתה ללא ידיעתי. סוכם : העניין יורד מסדר היום. הפנייה של "האגודה זכות הציבור לדעת" (סעיף (סעיף 2) פרופ' קרמניצר מר פולק הוזמן לישיבה אך נסע לחו"ל. הבאתי זאת בפניכם ואני חייב לאמר שבסדר העדיפות של המועצה זה אינו בעדיפות עליונה. הפנייה לרשות הפלסטינית או לירדנים לא תרגש אף אחד, אני מנסה לפעול כך שמה שאנחנו עושים במועצה תהיה לו השפעה כלשהי. אלישע שפיגלמן אני חושב שצריך לתת ביטוי של מועצת העתונות לגבי האיומים על כתבים ישראלים וזרים. פרופ' קרמניצר אני מבדיל בין כתבים זרים לשלנו. אם מופעלים איומים על כתבים שלנו יש לפעול. אלישע שפיגלמן מקרה קלאסי של איומים היה לפני כחצי שנה על כתב שלנו שנאמר לו על ידי ג'יבריל רג'וב מהרשות הפלסטינית שיפגעו בבני משפחתו. פרופ' קרמניצר להודעה עכשיו האם יתייחסו אליה ללא וו חדשותי? שלום קיטל בחב' החדשות לא נתקלתי באיומים, אך אני יודע שהכתבים שלנו מתואמים עם גורמים ברשות הפלסטינית. גם כשכתב צבאי נכנס זה מתואם עם צה"ל, אך אם יש איום כמו שנתת דוגמא של ג'בריל רג'וב זה רע מאוד, אך צריך עניין קונקרטי. פרופ' קרמניצר במקרה הבא של איום יש להוציא גינוי כללי. ד"ר יחיאל לימור אני מציע לנסח גינוי כללי ונשתמש בו בזמן אמת. סוכם: יש להוציא גינוי על איום עדכני על אדם שיהיה מוכן לעמוד מאחורי זה.

 
 
הצג מידע נוסף לכתבה
חזור לדף הקודםהדפס כתבה שלח כתבה
 שיתוף