יום א', טז’ באדר תשפ”א
הרשת החברתית, עיתונות והמחוקק: תמונת מצב בינלאומית
EJN - ETHICAL JOURNALISM NETWORK -צפו כאן בדיון המנסה למצוא את האיזון בין הרשת הפרוצה, העיתונות הנאמנה לאתיקה - וסוגיית מגבלות על חופש הדיבור * ועוד: עיתונות אתית - קואליציה של עיתונאים, עורכים ואקדמיה - בדיון על התרבות בחדר המערכת והשפעתה על התוצר
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 9
 
 
נשיאות מועצת העיתונות שבה ואישרה את צירוף אגודת העיתונאים בתל אביב לשורותיה * צוות מוסכם יביא מסקנות באשר להיקף הייצוג
בקרוב: בחירת ההנהגה הבאה של המועצה לאחר ההודעה על פרישת הנשיאה והמנכ"ל * בצילום מס. 1 למעלה מימין באלבום הצילומים הנעים: רגעים בישיבת "זום" בפברואר אותה ניהלה מ"מ הנשיאה ארנה לין
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 7
 
 
תקשורת בימי הקורונה: המאבק בנגיף פוגע גם בסיקור העיתונאי
מהחרמת ציוד, ניתוב תקציבים לערוצים ששואלים פחות ועד מאסר עיתונאים באשמת "זריעת בהלה" * דיווח על עיתונות אירופית בימי הקורונה בדיון זום של מכון העיתונות הבינלאומי בוינה * צילום של המכון * ראו כאן גם את הדיווח המלא של ממצאיו בשטח
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 51
 
 
 
 
 
 
מדברים על פייסבוק ב- פייסבוק
מה עושות הרשתות החברתיות לדמוקרטיה ולתקשורת בישראל? רב שיח ביוזמת הקרן החדשה לישראל ועמותת פרטיות ישראל - עם גיא רולניק, תהילה שוורץ אלטשולר, טל שניידר, נעמה מטרסו * צפו כאן
10:31 (12/11/20) מועצת העיתונות
תגובות: 0   צפיות: 0
 
 
מסר למועצת העיתונות במהלך מפגש בדלית אל כרמל: "מרגישים תחושה קשה של נבגדות"
חברי מועצת העיתונות ובראשם הנשיאה, השופטת בדימוס דליה דורנר ומנכ"ל המועצה מוטי רוזנבלום, שמעו דברים אלה וכאובים אף יותר, במפגש עם חברי מועצת דלית אל כרמל, בראשות רפיק חלבי * שיח הזדהות בעקבות חוק הלאום * השופטת דורנר: "המועצה אינה גוף פוליטי – זהו ביקור של סולידריות"
תגובות: 0   צפיות: 81
 
עוד סאטירה כזאת – ואבדנו
מועצת העיתונות והתקשורת מביעה זעזוע ומחאה בעקבות הדימוי שבו בחר להשתמש העיתונאי ינון מגל, בעת שיחה עם בן כספית, בתכניתם בתחנת הרדיו 103fm, כאשר עסק בתגובה אפשרית למבקריו של ראש הממשלה בתקשורת. לא נחזור על הניסוח המלא, כולל חיקוי קול צרורות תת-מקלע, רימונים ואף פיצוץ - שנבחרו להמחשת דרך נוספת להשתקת הביקורת על בנימין נתניהו. נסתפק בהבעת תקווה כי במציאות של משבר ממשלי, כלכלי ובריאותי חסר תקדים ובצומת מסוכן של מתחים גוברים ושסע חברתי, שבו די בניצוץ כדי להצית תבערה ואפילו קטלנית – לא תהיה חזרה על דימויים כאלה – גם לא כ"סאטירה -"כפי שהבהיר אחר כך מגל בסוג של התנצלות.
תגובות: 0   צפיות: 39
 
לא זרוע תעמולה * לא "שמאל אנרכיסטי" - רק תקשורת שמעזה לבקר וזה (עדיין) מותר
מועצת העיתונות והתקשורת בישראל מוחה בחריפות על מתקפה נוספת של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נגד התקשורת העצמאית בישראל כאשר הוא – או מי מטעמו-מדמה בפוסט בערוץ ראש הממשלה בפייסבוק את ערוץ 12 "לזרוע תעמולה חסרת בושה של השמאל האנרכיסטי" שמטרתו "להפיל את ממשלת הימין והעומד בראשה".
תגובות: 0   צפיות: 20
 
 
בעקבות שידור כתבת תחקיר בנושא תעודת כשרות בעסקים, במסעדות ובמשחטות במסגרת התכנית "שטח הפקר"
 
 
מועצת העיתונות בישראל: ליבוי השנאה לתקשורת מצד ראש ממשלה - מצער ומעורר חששות כבדים
מועצת העיתונות מביעה צער נוכח התקפתו החוזרת של ראש הממשלה על התקשורת וליבוי השנאה כלפיה* מצער מאד ואף מעורר חששות כבדים, להקשיב לראש ממשלה בישראל כשהוא שב ותוקף את התקשורת ומפנה אליה טינת המונים * אין דמוקרטיה של אמת ללא תקשורת חופשית. סימונה כיעד לתקיפה פעם אחר פעם, הוא תמצית הבוז לדמוקרטיה ולזכות להביע כל דעה, גם ביקורת ואפילו על העומד ליד ההגה. מועצת העיתונות מביעה את תקוותה שבחודש הסליחות שבפתחו עומד הציבור הישראלי, ימנע ראש הממשלה מסגנון זה.
תגובות: 0   צפיות: 31
 
"אלה ימים קשים לדמוקרטיה ולחופש העיתונות בישראל"
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
תגובות: 0   צפיות: 80
 
משתתפים: פרופ' מרדכי קרמניצר, מר משה ורדי, אלוף (מיל') רפאל ורדי, עו"ד עמיהוד בן-פורת, ד"ר ניצה שפירא ליבאי, פרופ' אסא כשר, מר נתן אשל, מר צביקה גולדברג, מר אמנון דנקנר, מר יעקב קצב, גב' ויקטוריה דולינסקי, מר אלישע שפיגלמן, מר עמוס שוקן.חברי ועדת פרופ' אסא כשר: מר רמי טל, עו"ד משה רונן.

על סדר היום: הצעה לשינוי התקנון בנושא "הסוב-יודיצה", לאור דו"ח הביניים של ועדת אסא כשר. פנייה של לשכת נשיא המדינה בנושא טיפול התקשורת בפיגועים (המכתב של תא"ל שמעון חפץ). פנייה של "האגודה לזכות הצבור לדעת" בנושא היחס של הרשות הפלסטינית לעתונאים. פנייה של מר משה שילה מפרקליטות המדינה בעניין התנהגות לא ראויה של אנשי תקשורת באירוע בו הותקף החייל אסף מיארה בשנת 98. שונות. פרופ' קרמניצר ברכות לד"ר ניצה שפירא ליבאי על בחירתה לסגנית נשיא האיגוד העולמי של מועצות העתונות. ברכות למר אמנון דנקנר על מינויו לתפקיד עורך מעריב. הוא מחליף את מר יעקב ארז בנשיאות. הדיון על שינוי תקנון האתיקה בנושא "סוב-יודיצה" מתקיים בדחיפות כאן בנשיאות ומיד אחר כך במליאה היות והתחייבנו לוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להביא להם שינוי בתקנון האתיקה כדי למנוע מהם אימוץ הצעות חדשות ובעייתיות לאיסור "סוב-יודיצה" שהוגשו לוועדה ולקדם את ביטול האיסור או צמצום דרסטי שלו. יש לומר בגלוי שמבחינתנו עדיף להשאיר את המצב הקיים מאשר שיקבלו חלק מההצעות המונחות על שולחן הוועדה להצבעה ביום רביעי הבא (20.2.02). הוועדה אמרה לנו – אם אתם מבקשים את ביטול החוק או צמצום מאד רציני שלו נראה אם אתם מסוגלים לטפל בנושא דרך תקנון האתיקה. מונחים לפניכם סיכומי הביניים של ועדת אסא כשר והנייר שניצה ואנוכי הכנו. הדיון צריך להתרכז בהצעות המונחות לפנינו. הרעיון הכללי הוא למנוע את מה שכולנו מסכימים שהוא לא נכון ולא רצוי – "משפט ע"י העתונות". למנוע את הרושם בציבור כאילו ההליך המשפטי האמיתי מתנהל בתקשורת ולא בבית המשפט – מצב בלתי רצוי בו מתקבל הרושם בציבור כאילו התקשורת היא השופטת – דבר הגורם לפגיעה גם במעמדו של בית המשפט. קיים גבול דק ואיזון עדין בין הרצון לאפשר לעתונות לתפקד ולשמור על זכות הציבור לדעת לבין הסכנה של מראית עין של משפט על ידי העתונות. פרופ' אסא כשר קיימים פערים בין הדו"ח שלנו לבין הנייר הזה. הרזולוציה שאנחנו הצענו יותר דקה. את הנייר הזה צריך לעבות בדברי הסבר כפי שסיכמתי עם נשיא המועצה. פרופ' קרמניצר בדו"ח הוועדה יש התייחסות פרטנית מידי, אנחנו חייבים לקבל החלטה יותר כללית. אין זה סוד שהכנסת רוצה להתחיל לערוך את העתונים וכל הצעות החוק האחרונות מכוונות לכך. לפרוטוקול אני מבקש להדגיש שסעיף ג' בתקנון נשאר ככתבו וכלשונו ולא יוכנסו בו שום שינויים. החלטה: סעיף 12 א' אושר כלשונו בלי שינויים. הערה של פרופ' קרמניצר: יש להבין את הכללים כמכסים את ההמלצות היותר מפורטות של דו"ח כשר. ברור, למשל, שהחובות בדבר דיווח נאמן לאמת, הוגן ואחראי, חלות על כל דיווח בנפרד ועל כלל הדיווח על משפט שמתנהל. את ההמלצות של דו"ח כשר לעניין כתבה על אדם הקשור במשפט כיסינו על ידי הכללים של הפרטה והוגנות. את ההמלצה בעניין דיווח על הפגנה או התבטאות של איש ציבור במהלך משפט, כיסינו על ידי הכללים בדבר אחריות ומראית עין. הכוונה היא שכאשר מדווחים על אירוע כזה, יש לאזן את הדיווח על ידי ביקורת עליו. דיון על סעיף 12 ב' אמנון דנקנר לא צריך "מקצועית", מספיק לכתוב פרשנות. כל פרשנות היא לגיטימית, גם אם נכתבה על ידי מי שאינו משפטן. פרופ' אסא כשר צריך להיות ברור- הפרשנות המקצועית איננה חלק מהדיווח התקשורתי. ד"ר ניצה שפירא ליבאי אין להשמיט את "הפרשנות המקצועית". כוונת הסעיף היא להבחין בין סיקור ההליך לבין פרשנות מקצועית, תחקיר עתונאי וכל התייחסות אחרת – שהם מותרים כל עוד יש עניין ציבורי בפרסומם. "פרשנות מקצועית" – הכוונה איננה רק לפרשנות משפטית אלא בכל תחום מקצועי אחר כמו למשל פרשנות מקצועית בתחום הבנייה (בנושא גגות הפל-קל או גשר המכביה) או פרשנות רפואית. פרשנות מקצועית מתייחסת לכל התחומים: כלכלה, צבא, בנייה, פסיכולוגיה, משפט או רפואה. למשל, בפרשת משפט התלידומיד בבריטניה התקיים הליך משפטי נגד יצרני הגלולות. הוגשו לבית המשפט תביעות אזרחיות. במהלך המשפט פירסם היומון "סאנדיי-טיימס" תחקיר עתונאי מקיף ויסודי לגבי הליך אישור התרופה. העתון הורשע בעבירה על חוקי "הסוב-יודיצה" בשלוש ערכאות. העתון לא ויתר ופנה לבית המשפט האירופי לזכויות אדם וזה הפך את הקערה על פיה וקבע שאמנם יש בתחקיר כדי להשפיע על תוצאות המשפט אולם, במשטר דמוקרטי אין להגביל את חופש העתונות כאשר קיים אינטרס ציבורי לקבל מידע מלא בנושא הקשור למשפט. יש בכך פגיעה גם בזכות הציבור לדעת. במקרה זה, קבע בית המשפט האירופי, גוברת זכותו של הציבור למידע על עקרון "הסוב-יודיצה". החלטה: סעיף 12 ב' אושר כלשונו ועובר למליאה לדיון ואישור. דיון על סעיף 12 א' – הליכים פליליים – סעיף משנה ג' (1) רמי טל אני מציע במקום המילים: "מראית עין מובהקת" לאמץ את סעיף 3 – ג' של ועדת אסא כשר: "בסיקורו של הליך משפטי יש להיזהר שלא ליצור מראית עין של העתונות במסלול של השפעה על בית המשפט". פרופ' אסא כשר "כוונה להטות משפט" זה בעיני ביטוי קשה. מדובר בתוכנית לגרום לעיוות דין. הקיצוניות לא מוצדקת. אני מציע נוסח אחר: "להימנע מליצור מראית עין של השפעה על בית המשפט. ד"ר ניצה שפירא ליבאי חנוך מרמרי עורך הארץ וחבר ועדת כשר) הציע את הנוסח הבא: "בלי כוונה ברורה להשפיע" זאת היות וכוונה ברורה להשפיע יהיה קשה מאד לבית דין לאתיקה להוכיח. לדעתי, "מראית עין מובהקת" מרככת את הדרישה להוכיח כוונה. אולם "מראית עין שאינה מובהקת" יכולה להתפרש כהתרשמות כלשהי וזה מצמצם את חופש הפרסום. אלוף (מיל') רפאל ורדי אני מציע למחוק את "המובהקת" ואת "הנחרצות" . אמנון דנקנר "מראית עין" זה משהו שנוצר בכוונה. אני לא רוצה להיות במצב של חשש להיות חשוף בבית הדין לאתיקה לטענה של מראית עין מובהקת. עו"ד עמיהוד בן-פורת יש כאן הבחנה שאינני בטוח שהיא מוצדקת בין סיקור של משפטים פליליים לכאלה שאינם פליליים. "להטות משפט" זה צר מידי ומחליש את האיסור על עתון ועתונאי להשפיע על מהלך המשפט ותוצאותיו. אני מציע לנסח את האיסורים בלשון החלטית יותר. פרופ' קרמניצר הצימצום למשפטים פליליים איננו מקרי. לא סביר שבית דין לאתיקה יידרש לקבוע קיומה של כוונה להטות משפט, שהיא כוונה פלילית מובהקת. בג"צ ובתי דין לעבודה עוסקים בעניינים בעלי עניין ציבורי מובהק ואני לא הייתי רוצה לשים על פיה של התקשורת שום מחסום בדיווח בעניינים האלה. המדינה, בהצעות שהגישה לוועדה, הציעה להגביל את "הסוב-יודיצה" למשפט הפלילי. החומרה העיקרית של השפעת התקשורת היא במשפט הפלילי היות וכאן עוסקים בדיני נפשות, בשעה שבמשפט האזרחי בדיני ממונות. זהו גם התחום שבו התקשורת עוסקת באופן אינטנסיבי, יותר מאשר בתחומים אחרים. עו"ד משה רונן ההצעה היא הצעה מאוזנת היטב. זה הניסוח הטוב ביותר. צריך להתקיים מבחן אובייקטיבי של בית דין לאתיקה. החלטה: הנושא יובא להמשך הדיון במליאה. הערה של פרופ' קרמניצר: אני מבקש גם להסב את תשומת הלב לשני כללים שהיו בטיוטה הקודמת לעניין פרסום חומר חקירה ולעניין פרסום בדבר ראיות בלתי קבילות לפני המשפט. הגענו למסקנה שאין צורך בהם כי הם מכוסים על ידי הכללים הקיימים.