יום א', טז’ באדר תשפ”א
הרשת החברתית, עיתונות והמחוקק: תמונת מצב בינלאומית
EJN - ETHICAL JOURNALISM NETWORK -צפו כאן בדיון המנסה למצוא את האיזון בין הרשת הפרוצה, העיתונות הנאמנה לאתיקה - וסוגיית מגבלות על חופש הדיבור * ועוד: עיתונות אתית - קואליציה של עיתונאים, עורכים ואקדמיה - בדיון על התרבות בחדר המערכת והשפעתה על התוצר
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 9
 
 
נשיאות מועצת העיתונות שבה ואישרה את צירוף אגודת העיתונאים בתל אביב לשורותיה * צוות מוסכם יביא מסקנות באשר להיקף הייצוג
בקרוב: בחירת ההנהגה הבאה של המועצה לאחר ההודעה על פרישת הנשיאה והמנכ"ל * בצילום מס. 1 למעלה מימין באלבום הצילומים הנעים: רגעים בישיבת "זום" בפברואר אותה ניהלה מ"מ הנשיאה ארנה לין
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 7
 
 
תקשורת בימי הקורונה: המאבק בנגיף פוגע גם בסיקור העיתונאי
מהחרמת ציוד, ניתוב תקציבים לערוצים ששואלים פחות ועד מאסר עיתונאים באשמת "זריעת בהלה" * דיווח על עיתונות אירופית בימי הקורונה בדיון זום של מכון העיתונות הבינלאומי בוינה * צילום של המכון * ראו כאן גם את הדיווח המלא של ממצאיו בשטח
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 51
 
 
 
 
 
 
מדברים על פייסבוק ב- פייסבוק
מה עושות הרשתות החברתיות לדמוקרטיה ולתקשורת בישראל? רב שיח ביוזמת הקרן החדשה לישראל ועמותת פרטיות ישראל - עם גיא רולניק, תהילה שוורץ אלטשולר, טל שניידר, נעמה מטרסו * צפו כאן
10:31 (12/11/20) מועצת העיתונות
תגובות: 0   צפיות: 0
 
 
מסר למועצת העיתונות במהלך מפגש בדלית אל כרמל: "מרגישים תחושה קשה של נבגדות"
חברי מועצת העיתונות ובראשם הנשיאה, השופטת בדימוס דליה דורנר ומנכ"ל המועצה מוטי רוזנבלום, שמעו דברים אלה וכאובים אף יותר, במפגש עם חברי מועצת דלית אל כרמל, בראשות רפיק חלבי * שיח הזדהות בעקבות חוק הלאום * השופטת דורנר: "המועצה אינה גוף פוליטי – זהו ביקור של סולידריות"
תגובות: 0   צפיות: 81
 
עוד סאטירה כזאת – ואבדנו
מועצת העיתונות והתקשורת מביעה זעזוע ומחאה בעקבות הדימוי שבו בחר להשתמש העיתונאי ינון מגל, בעת שיחה עם בן כספית, בתכניתם בתחנת הרדיו 103fm, כאשר עסק בתגובה אפשרית למבקריו של ראש הממשלה בתקשורת. לא נחזור על הניסוח המלא, כולל חיקוי קול צרורות תת-מקלע, רימונים ואף פיצוץ - שנבחרו להמחשת דרך נוספת להשתקת הביקורת על בנימין נתניהו. נסתפק בהבעת תקווה כי במציאות של משבר ממשלי, כלכלי ובריאותי חסר תקדים ובצומת מסוכן של מתחים גוברים ושסע חברתי, שבו די בניצוץ כדי להצית תבערה ואפילו קטלנית – לא תהיה חזרה על דימויים כאלה – גם לא כ"סאטירה -"כפי שהבהיר אחר כך מגל בסוג של התנצלות.
תגובות: 0   צפיות: 39
 
לא זרוע תעמולה * לא "שמאל אנרכיסטי" - רק תקשורת שמעזה לבקר וזה (עדיין) מותר
מועצת העיתונות והתקשורת בישראל מוחה בחריפות על מתקפה נוספת של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נגד התקשורת העצמאית בישראל כאשר הוא – או מי מטעמו-מדמה בפוסט בערוץ ראש הממשלה בפייסבוק את ערוץ 12 "לזרוע תעמולה חסרת בושה של השמאל האנרכיסטי" שמטרתו "להפיל את ממשלת הימין והעומד בראשה".
תגובות: 0   צפיות: 20
 
 
בעקבות שידור כתבת תחקיר בנושא תעודת כשרות בעסקים, במסעדות ובמשחטות במסגרת התכנית "שטח הפקר"
 
 
מועצת העיתונות בישראל: ליבוי השנאה לתקשורת מצד ראש ממשלה - מצער ומעורר חששות כבדים
מועצת העיתונות מביעה צער נוכח התקפתו החוזרת של ראש הממשלה על התקשורת וליבוי השנאה כלפיה* מצער מאד ואף מעורר חששות כבדים, להקשיב לראש ממשלה בישראל כשהוא שב ותוקף את התקשורת ומפנה אליה טינת המונים * אין דמוקרטיה של אמת ללא תקשורת חופשית. סימונה כיעד לתקיפה פעם אחר פעם, הוא תמצית הבוז לדמוקרטיה ולזכות להביע כל דעה, גם ביקורת ואפילו על העומד ליד ההגה. מועצת העיתונות מביעה את תקוותה שבחודש הסליחות שבפתחו עומד הציבור הישראלי, ימנע ראש הממשלה מסגנון זה.
תגובות: 0   צפיות: 31
 
"אלה ימים קשים לדמוקרטיה ולחופש העיתונות בישראל"
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
תגובות: 0   צפיות: 80
 
נוכחים: פרופ' מרדכי קרמניצר, ד"ר ניצה שפירא ליבאי, פרופ' עמוס שפירא, פרופ' אסא כשר, מר משה ורדי, מר נתן אשל, גב' ויקטוריה דולינסקי, עו"ד עמיהוד בן-פורת, מר לוי מורב.

על סדר היום: המשך הדיון בנושא מתנות לעתונאים. מוזמנים: עורכים ומו"לים מהתקשורת הכתובה והאלקטרונית. מר בני ברק, יו"ר ועדת האתיקה של אגודת העתונאים בת"א. תא"ל רחל דולב, הצנזור הראשי. אישור הפרוטוקולים של ישיבות הנשיאות. שונות. פרופ' קרמניצר אני מבקש להזכיר את עו"ד שלמה ליבליך שהלך לעולמו ושהיתה לו תרומה גדולה לחופש העתונות בישראל ולמאבק על הגנת חופש הביטוי וחופש העתונות. יהי זכרו ברוך. ולענייני חולין. ידיעות אחרונות עדיין לא העביר את חלקו בדמי החבר לשנת 2001. אין מנוס אלא להוציא לו מכתב בחתימתי שאם לא ישלם את דמי החבר ביחס לסכום שעליו אין מחלוקת (סכום שלושת העתונים הגדולים לחלק ל-3, כלומר 75 אלף ₪) לא יהיה מנוס מלקיים דיון בעניין בנשיאות ביחס להמשך חברותם במועצה. אם ידיעות אחרונות לא יהיו במועצת העתונות זה מצב בלתי רצוי לכולם, אבל אם אין נכונות בצד השני, לא יהיה מנוס, ואני עושה את זה בלי שמחה, אלא ללכת באפיק הזה. אני יודע שקיים כעס עלינו ביחס לעמדתנו לגבי הבעלות הצולבת, אבל היינו חייבים לעשות את זה. לידיעת הנשיאות: המכון הישראלי לדמוקרטיה, יחד עם אוניברסיטת קולומביה בניו-יורק נכנס לפרוייקט הדן בשאלה: "כיצד צריכה להתנהג עתונות בזמן משבר". מועצת העתונות יכולה למנות 2 – 3 מאנשיה לעקוב, לשמוע ולתת אינפוט לעניין. פרופ' כשר אני חושב שאנחנו צריכים להיות שותפים לפרויקט הזה. חשוב לפתח כללי אתיקה בתקופה כזאת – חופש עתונות בתקופת חירום. לפתח את הכללים שלנו ולהיות שותפים בתהליך. פרופ' קרמניצר זה פרויקט עם נשימה ארוכה ויסודית. פרופ' עמוס שפירא הנושא עלה בחריפות בארה"ב בעקבות הפלישה האמריקאית לגרנדה ומלחמת המפרץ. ד"ר ניצה שפירא ליבאי אולי יהיה מקום לפתח כללים ייחודיים במסגרת הפרויקט. עו"ד בן-פורת אם הפרויקט יסתיים במתן המלצות, יש לדאוג לכך שההמלצות תועברנה לבחינה בגופים של מועצת העתונות. פרופ' קרמניצר מי מעוניין להצטרף? פרופ' כשר, פרופ' עמוס שפירא וד"ר ניצה שפירא ליבאי מבקשים להצטרף! פרופ' קרמניצר בעניין המתנות לעתונאים אני מצטער שהמטרה המקורית לא הושגה. יש תחושה שמשהו התרופף בעניין המתנות. מה שאפשר לעשות זה לטפל בכל תלונה שתוגש. רצינו שהבעלים (המו"לים) והעורכים יקחו בזה חלק, כי אם מצמרת העתון יורדת הנחייה – לא נסבול מתנות – יש לזה את המשקל הכי כבד. משה ורדי הבעייה הכי חמורה היא שלא ניתן לסגור את העניין הרמטית. קודם כל צריך להבהיר שמעבר לדוגמיות אי אפשר לקבל מתנות ושאם מישהו יתפס הוא ישלם על כך. ביחס לנסיעות, כרטיסים ואירוח כשהכותב הוא אורח של החברה המארחת, אין כל מחוייבות לכתוב או לפרסם דברים טובים. לגבי מתנות אצלנו בידיעות, חל על כך איסור חמור. פרופ' כשר איך נכנסת האתיקה לחוזה האישי? משה ורדי כן, בהחלט כן, נכנסת לחוזה האישי. היה אצלנו מקרה כאשר אחד הגופים המבוקרים לא היה מרוצה מהביקורת של המבקר המוסיקלי שלנו והוא סרב לשלוח לו כרטיסים. עו"ד בן-פורת זאת הוכחה מדוע לא צריך לקבל כרטיסים מלכתחילה. פרופ' קרמניצר יש לי הרגשה שאם הולכים בנוסח "בית שמאי", לדעתי זה לא מעשי. רוב בני האדם יודעים להבחין בין מה שאסור למה שמותר. לא הייתי מנסה לשנות סדרי בראשית. זה לא יעבוד. בני ברק צריך להפריד בין מתנות במסיבות עתונאים למתנות אחרות. הדעת לא סובלת את התופעה הזאת וקבענו לפנות למו"לים ולעורכים שיוציאו חוזר לריענון הנושא. בעניין הנסיעות לחו"ל במימון חלקי או מלא על חשבון המזמין, רק באישור העורך או ועד האגודה. ועדת האתיקה הוסיפה – חייבים לרשום בגוף הכתבה שהכותב היה אורח של נשוא הכתבה. אולם לא תמיד מקפידים לציין זאת. אני ממליץ לרענן את ההנחייה. מצורפים לפרוטוקול נוהל נסיעות עתונאים לחו"ל – מועצת העתונות – 12.7.90. נוהלי ועדת האתיקה לנסיעות לחו"ל – אגודת העתונאים בת"א – מארס 1994. סיכום: פרופ' קרמניצר יכתוב מכתב למו"לים ולעורכים לריענון הנושא. מר משה ורדי אמר שיוסיף מכתב לוואי משלו למכתב של פרופ' קרמניצר. הרצאת תא"ל רחל דולב – הצנזור הראשי: כשנכנסתי לתפקידי ב- 1.6.00 התכוננתי למצב של יתר איזון בין הצנזורה לתקשורת. אנו עוסקים במקצועות משיקים – בחופש העתונות. זה היה ערב ועידת קמפ-דיוויד, אחרי היציאה מלבנון, והכל נראה כאילו הולכים לתקופה של רגיעה והסכמי שלום. המציאות באה והפכה את הקערה על פיה. אנו נמצאים יותר משנה במצב של עימות ולחימה מול הטרור, והמצב נעשה גרוע יותר. ההתמודדות שלי כצנזור נעשתה קשה יותר. כל מדינה צריכה להגן על עצמה. מבחינה פורמלית הצנזורה חתומה על הסכם רק עם 4 כלי תקשורת אולם באופן מעשי אנו עובדים מול כולם, כולל כלי תקשורת פירטיים. ההסכם קיים והוא מקויים על ידי כולם. בשנת 2000 הוגשו לאישור הצנזורה 17 אלף בקשות. 60% מהן אושרו כפי שהן, 37% טופלו, תוקנו או נפסלו חלקית. רק ב-3% מהמקרים היתה פסילה מלאה. בעבר הממשלה מנעה פרסום ידיעות שהיו עלולות לפגוע בביטחון המדינה. היום קיימת אחריות חברתית משותפת. המדינה רואה בתקשורת שותף בשמירה על הביטחון הלאומי. שמירה על הביטחון יכולה להיות חלק מהאתיקה של העתונות. בשידורים חיים מהשטח אין התערבות. הכתב בשטח מדווח מה שהוא רואה. הצנזורה מתמקדת כיום רק בנושאי בטחון. הצורך לתת מענה לתקשורת על פי לוחות הזמנים מביא אותנו למצב מטורף. אין לנו מנוס ולכן הצנזורה מאזנת בין הרע להכרחי. אני מצפה שגם העתונות, הצד השני להסכם, תראה בזה רע הכרחי ולא תתחמק משיתוף פעולה. ריקון ההסכם הקיים מתוכנו לא יותיר חלל ריק, הכנסת או הממשלה יתערבו. המחוייבות, על פי השקפתי, של התקשורת היא למלא את חלקה בהסכם. בהסכם כתוב במפורש ששיקול הדעת הוא של הצנזורה והתקשורת מנסה לערער זאת. אני אומרת לכם שמתקיים כל הזמן דיאלוג חופשי ופתוח. מי שמדבר איתנו יוצא נשכר. מי שמתעלם מאיתנו מחליש את חופש הביטוי. צריך להתקיים דיאלוג קבוע ושוטף. אני מחפשת דרך ליצירת פורום משותף, ביני לבין העורכים. זה רק מתחדד נוכח האירועים הביטחוניים כמו למשל הפצמ"רים (פצצות מרגמה). קיים אינטרס ביטחוני ברור לא לפרסם את מקום נפילת הפצמ"רים, זה מסייע למחבלים. לדעתי, מועצת העתונות יכולה לקרוא לחיזוק ההסכם ככלי לשמירה על חופש העתונות. פרופ' עמוס שפירא מי הצדדים השותפים להסכם? רחל דולב ההסכם הוא בין הצנזורה ל: ידיעות אחרונות, הארץ, מעריב, רשות השידור. כל כלי תקשורת חדש שולחים לו את צו הצנזורה והנושאים החייבים בהגשה מוקדמת לצנזורה. משנת 1989 לא היו העמדות לדין בגין עבירות על הצנזורה. פרופ' עמוס שפירא הצנזורה פועלת למעשה מתוקף תקנות ההגנה לשעת חרום של המנדט הבריטי. אני מבקש להבין למה אתם מתכוונים כאשר אתם מדברים על שיקולי ביטחון. רחל דולב הכל יכול להיכנס, מהלוואות במט"ח ויחסי חוץ ועד לנפילת פצמ"רים. בבריטניה ובארה"ב קיימות רשימות מוגדרות ומפורטות – אצלנו יש נושאים כלליים: צבא, שב"כ, מוסד וכל נושא הגרעין. פרופ' עמוס שפירא בציבור מתקבלת לעיתים קרובות תמונה מבזה – אתם מנסים למנוע פרסום בארץ וזה מתפרסם בחו"ל. רחל דולב פרסומים זרים זאת תופעה שהיתה קיימת מאז ומעולם. אפילו אתרי האינטרנט, אלה העוסקים בחדשות מתנהגים כמו ילדים חוקיים. בישראל יש 1,300 עתונים וכתבי עת. לכן המדינה בחרה לטפל בעניין באמצעות הסכם ולא חוק. פרופ' כשר השאלה שצריכה להישאל היא בתחום הראוי ולא המצוי – מה מקומה של צנזורה במדינה החפצה בחופש העתונות. ביטחון לאומי זה הכל, כולל מספר הילדים הלומדים בבית הספר. הצנזורה היא קו ההגנה האחרון בפני קצין המודיעין הסורי או הפלסטיני. זהו קו הגנה אמיתי, אבל איך מנהלים אותו זה סיפור מורכב. העתונאי חייב לדווח בצורה מדוייקת – זה נובע מכללי האתיקה. קל וחומר אם קיימת סכנת חיים. האתיקה לא יכולה להתעלם ממניעת נזקים חמורים, כולל סכנת חיים. זה לא אבסורדי סוג כזה של הגנה למניעת נזקים. אנו צריכים להכריז שזה מעניין אותנו. מוטב שלא המחוקק ולא בית המשפט יתעסקו בנושאי האתיקה של העתונות אלא מוטב שאנחנו נטפל בזה. יכול להיות שיש מקום לחשוב מחדש על ההסכם הקיים ואת המקרים החריגים להעביר לטיפול פורמלי. מידע על פצועים, למשל, צריך להגיע ממקור מוסמך: רופא, או אחות בית חולים. אני לא רוצה להשאיר לכתב או העתון את הדיווח הזה ובדיוק בשביל זה קיימת הצנזורה. רחל דולב בסכנת חיים מיידית דווקא אין בעייה. אלה המקרים הקלים. מידע מודיעיני זה פאזל והבעיות הן בידיעות אחרות. השאלה היא בידי מי הופקדה נוסחת האיזון. לכן היא נתונה לביקורת שיפוטית – החלטות הצנזורה אינן לכן סופיות. פרופ' כשר זה מצב לא בריא שמעט גופים חתומים על ההסכם. התחרות בין כלי התקשורת עלולה להביא לפרסום ידיעה פוגעת. זה לא בריא לנו – זאת פירצה הקוראת לכנסת להיכנס לתוכה ויש סכנה של התערבות המחוקק. לכן אנחנו צריכים להיות שותפים למאמץ ושכולם יהיו מחוייבים לזה. פרופ' קרמניצר אני מבקש לשאול שתי שאלות: 1. רשימת הנושאים החייבים בהגשה לצנזורה – האם זה, מבחינתך, נושא סגור או שאפשר לפתוח אותו? 2. מה עמדתך ביחס לחומר הקשור לפרשת יצחק יעקב? משה ורדי זה שינוי שקרה בתקופה שלך. פעם הייתי מעביר את החומר לצנזורה ויכולתי לסמוך עליה. היום אתם מעבירים את החומר לפרקליטות ולמשרד הביטחון ואין לי כל ביטחון ביחס לשמירת החומר. משהו באמון בין העתונות לצנזורה נשבר. הצנזורה מאבדת ממעמדה והפרקליטות קופצת עם צווי איסור פרסום. רחל דולב ביחס לשאלת פרופ' קרמניצר: רשימת הנושאים נבחנת מעת לעת. קיום הרשימה אינה אומרת בהכרח שנפסול את הידיעה, אלא רק שחייבים להגיש אותה לאישור הצנזורה. זה עוזר, לטעמי, לעתון למקום את עצמו ביחס לצנזורה. מה שחשוב איננו מה הוגש לצנזור, אלא מה נפסל לפרסום. ביחס לשאלה לגבי יצחק יעקב ולהעברת חומר וכתבות מהצנזורה לגורמים אחרים. אנחנו, כצנזורה, חייבים להתייעץ עם גורמים מקצועיים רלוונטיים. לפעמים זה נעשה בטלפון ולפעמים גם בכתב. לא זימנתי עתונאי לחקירת משטרה ביחס לחשיפת מקורות מידע. אני רואה כחלק מהעניין, ולכן מקפידה, קלה כחמורה, בקיום יחסי אמון עם התקשורת. אף עתונאי לא זומן לחשיפת מקורות. עם זאת, אין לי כל מחוייבות כלפי המקור שנחשף, אלא רק כלפי העתונאי. אין לי מחוייבות לעובד ציבור שחשף את עצמו ועבר על החוק. הפעולה שלי גרמה לכך שלא יזמינו עתונאי לחקירה. ככל שיכולתי מגעת הכתבה שהוגשה לצנזורה לא שימשה כראייה בבית המשפט. למרות שאין בכך פסול. לפעמים אני מרגישה כמו חגב, הנשחק בין הפרקליטות לתקשורת. כדאי לזכור שאני עובדת מדינה ומחוייבת להנחיות היועץ המשפטי לממשלה. הצנזורה מנועה מלטפל בחומר שלגביו הוצא צו איסור פרסום. משה ורדי האם מותר לך לתת לנו את הרשימה של החומרים עליהם חל צו איסור פרסום? רחל דולב מדובר בפרוצדורה ולא במהות. צווי איסור פרסום היו סודיים ביחס לכולם. אני לא גורם אכיפה ולא מוציאה לפועל! יש התחלת סדר בנושא: כל גוף שמוציא צו מפיץ אותו. עצם הוצאת הצו אסור בפרסום. פרופ' קרמניצר אני רוצה להודות לך. גם אצלנו תהיה חשיבה בעקבות הדברים ששמענו.