יום ד', יא’ בטבת תשע”ט
נשיאת מועצת העיתונות, השופטת דליה דורנר והמשנה לנשיאה, עו"ד אורנה לין נבחרו ביום רביעי ה-31 באוקטובר 2018, לתקופת כהונה נוספת של שלוש שנים, בישיבה מיוחדת של מועצת העיתונות, שהתקיימה ב"בית הסופר" בתל-אביב.
 
 
חברי מועצת העיתונות ובראשם הנשיאה, השופטת בדימוס דליה דורנר ומנכ"ל המועצה מוטי רוזנבלום, שמעו דברים אלה וכאובים אף יותר, במפגש עם חברי מועצת דלית אל כרמל, בראשות רפיק חלבי * שיח הזדהות בעקבות חוק הלאום * השופטת דורנר: "המועצה אינה גוף פוליטי – זהו ביקור של סולידריות"
 
 
מועצת העיתונות קוראת לבית המחוקקים לסייג את הצעת החוק המבקשת לאסור תיעוד פעילות חיילי צה"ל בעת מילוי תפקידם – בהעדר החלה על פעילותם של עיתונאים בשליחות המבקשים להביא לציבור תמונת מצב כמות שהיא מזירת הפעילות.
 
 
מועצת העיתונות בישראל, מתנערת מן ההאשמות כלפי העיתון "ישראל היום", החברים במועצה, באשר להחלטת בית הדין לאתיקה, בנושא "פרסום סקרים בתקשורת, על דעת הציבור היהודי בלבד, אלא אם יש הצדקה עניינית לכך". "ישראל היום" היה כלי התקשורת היחיד שהודיע כי יקיים את החלטת בית הדין לאתיקה ויפרסם החלטתה במלואה.
 
 
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, השופטת (בדימוס) דליה דורנר, אירחה בלשכתה בבית המשפט העליון בירושלים, את העורך הראשי של העיתון "ישראל היום", בועז ביסמוט ואת מנכ"ל המועצה, מוטי רוזנבלום. בפגישה, שהתנהלה ברוח טובה, לא נתגלו חילוקי דעות כלשהן בין השופטת לעורך הראשי. "חברותה של "ישראל היום" במועצת העיתונות, חשובה מאד ואין להקל ראש בכך. יחד עם זאת אנו חייבים לשמור על בית הדין לאתיקה ועל קיום החלטותיו", ציינה השופטת. על-כך הודיע ביסמוט כי "ישראל היום" תקיים את החלטת בית הדין כלשונה, כבר ביום שלישי הקרוב (12 ביוני 2018) והוסיף: "עוד פגישה מעניינת עם השופטת דורנר, ללא חילוקי דעות"...
 
 
אלי מלכה, ראש המועצה האזורית גולן, קיבל את פנינו בצומת קורסי ומכאן ואילך לקח על עצמו את תפקיד המארח שהוא גם המדריך ומורה הדרך, לחברי מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, יחד עם חברי בתי הדין לאתיקה וכל זאת במסגרת הכינוס הארצי השלישי אותו החלטנו לקיים ברמת הגולן...
 
 
נשיאת מועצת העיתונות, השופטת (בדימוס) דליה דורנר וחברי המליאה, משתתפים בצערה של מ"מ הנשיאה, עו"ד ארנה לין, במות האם, רות לין חושי ז"ל. המשפחה יושבת שבעה ברחוב דרך הים 117, חיפה בין השעות 16.00-20.00.
 
 
מועצת העיתונות קוראת לדובר צה"ל לחקור ביסודיות את נסיבות מותו של הצלם העיתונאי הפלשתינאי יאסר מורתגא, בירי צה"ל במהלך ניסיונות לבלום הסתערות פלשתינאית לעבר הגדר ברצועה. בתגובה למסר של שר הביטחון אביגדור ליברמן והמילים - "צלם או לא צלם", אומרת המועצה כי על השר להגן על הבידול המאפשר לצלמים ועיתונאים להגיע לכל זירה ולתעד את הקורה בה.על מפקדי צה"ל לפעול להטמעת הצורך להגן על לובשי איפוד press מכל צד של הגדר וגם בתרחישי קיצון. המועצה תעקוב מקרוב אחר חקירת נסיבות מותו של מורתגא ותפרסם את מסקנותיה לאחר שהתחקיר יסתיים.
 
 
"גם כאשר זה לא נעים לנו, בין אם מימין ובין אם משמאל; עיתונות ותקשורת הן מוסד חשוב בדמוקרטיה", אמר הנשיא *** נשיאת מועצת העיתונות, השופטת בדימוס דליה דורנר התריעה מפני ההתקפות הקשות על התקשורת, תוך סימון עיתונאים. "דיבורים כאלה באווירה קשה וטעונה, עלולים לסכן בני אדם פיסית. חשוב לזכור: לא העיתונאי המציא את החקירה. הוא 'המביא', השליח, זוהי חובתו. העיתונאי ממלא את תפקידו" ****************** ************ בצילום: נשיאת מועצת העיתונות בישראל ושופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר, ראש עיריית לוד יאיר רביבו ונשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ****************** ******************* * צילומים: קובי גדעון/לע"מ
 
 
מועצת העיתונות מביעה צער נוכח התקפתו החוזרת של ראש הממשלה על התקשורת וליבוי השנאה כלפיה. מצער מאד ואף מעורר חששות כבדים, להקשיב לראש ממשלה בישראל כשהוא שב ותוקף את התקשורת ומפנה אליה טינת המונים.אין דמוקרטיה של אמת ללא תקשורת חופשית. סימונה כיעד לתקיפה פעם אחר פעם, הוא תמצית הבוז לדמוקרטיה ולזכות להביע כל דעה, גם ביקורת ואפילו על העומד ליד ההגה. מועצת העיתונות מביעה את תקוותה שבחודש הסליחות שבפתחו עומד הציבור הישראלי, ימנע ראש הממשלה מסגנון זה.
 
 
מועצת העיתונות, בראשותה של שופטת בית משפט העליון (בדימוס) דליה דורנר, מזהירה כי הסימון החוזר ונשנה של ראש הממשלה את התקשורת כאויב הזומם "הפיכה" היא סכנה לאופיה הדמוקרטי של החברה בישראל. מועצת העיתונות דוחה את ניסיונותיו החוזרים ונשנים של בנימין נתניהו לערבב את התקשורת בהליכי החקירות נגדו, שמתבצעים על פי חוקי מדינת ישראל.
 
 
מועצת העיתונות בישראל קוראת לכנסת ולממשלה לחדול מקידום הצעות חוק שתוצאתן עלולה לפגוע קשות בעבודת התקשורת והעיתונות בכלל, ובעיתונות החוקרת בפרט. בעיקר מדובר על הצעת החוק המכונה "חוק ההמלצות" ועל הצעת החוק המכונה "חוק ההקלטות", שקבלתן תמנע מעיתונאים לבצע את עבודתם נאמנה ולספק לציבור מידע שראוי וחיוני שיקבל במדינה דמוקרטית.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות פרסם היום הודעת גינוי להפרדה בין העיתונאים והעיתונאיות במהלך סיקור ביקורו של סגן נשיא ארה"ב בכותל בירושלים, שפגעה ביכולתן של העיתונאיות לסקר את הביקור.מועצת העיתונות בישראל תובעת מכל גוף המתאם סיקור עיתונאי לאירועים תקשורתיים, כמו גם מלשכת העיתונות הממשלתית, לקבוע מיקום אחיד וזהה לעיתונאיות ולעיתונאים לצלמים ולצלמות, המגיעים לשטח לצורך ביצוע שליחותם העיתונאית.בכל תרחיש ומקום – לא תתאפשר במהלך התיעוד העדפה ו/או שוני במיקום התצפית על בסיס מגדר. אם נוהל המקום מחייב דיווח מרחוק - הוא יחול על גברים ונשים גם יחד.
 
 
העיתונאי והפרשן המשפטי הוותיק של קול ישראל, פרופ' משה נגבי הלך לעולמו בתום מאבק קשה במחלת הסרטן. נגבי היה פרופסור במחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית בירושלים. כפרשן משפטי הוא עסק בעיקר בעניינים אקטואליים, והרבה לעסוק בהגנה על זכויות אדם, חופש העיתונות, שמירת החוק והדמוקרטיה ובטוהר המידות של אנשי ציבור. בשם נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר וחברי המועצה, אנו שולחים את תנחומינו למשפחה.
 
 
האיגוד, המייצג 360 כלי תקשורת, רשתות שידור ועיתונאים בתחומי הטלוויזיה, הרדיו, הפרינט, הצילום והמרשתת, משלושים ושתיים מדינות, עתר לבג"צ בדרישה מבית המשפט להורות למשטרה להפסיק את הגבלת הכניסה של עיתונאים למתחם הר הבית בירושלים בכלל ודרך שער האריות בפרט
 
 
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר וצוות התגובות של המועצה, הביעו מחאה חריפה על הצרת צעדים של עיתונאים בשטחי סיקור בירושלים. המועצה מדגישה כי גם באזורי מתיחות גוברת, שמורה לתקשורת זכות לנגישות ומוטלת עליה חובה להגיע אל זירת ההתרחשות כדי לדווח נאמנה ומקרוב.
 
 
מועצת העיתונות תובעת מהיועץ המשפטי ומפרקליט המדינה לספק הסברים לגבי נחיצות הפשיטה על הוצאת הספרים של ידיעות אחרונות, והחרמת כתבי יד נוספים בנושאים פוליטיים ומדיניים, מלבד זה של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, בייחוד שהדבר נעשה שלא על דעת הממונה על הביטחון במשרד הביטחון, כלומר שלא מסיבות ביטחוניות חד-משמעיות.
 
 
תגובת מועצת העיתונות לתיקונים לחוק השידור הציבורי: מועצת העיתונות בישראל פרסמה הערב (23 באפריל 2017), בתום ישיבת המליאה, את התייחסותה לתיקונים לחוק השידור הציבורי, שאחד מהם אושר היום בממשלה ובוועדת השרים לענייני חקיקה:
 
 
"מועצת העיתונות בישראל מגנה בחריפות את הפגיעה החמורה והנמשכת של הממשלה והמערכת הפוליטית בשידור הציבורי בישראל", כך נאמר בהחלטת מליאת מועצת העיתונות, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בתום ישיבת חירום של שהתקיימה ב"בית הסופר" בתל אביב.
 
 
נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, פנתה במכתב ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בקריאה לפרסם בהקדם האפשרי את ההקלטות מהשיחות שהתנהלו בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין מו"ל העיתון "ידיעות אחרונות", מר ארנון מוזס.
 
 
לרגל שנת ה 60 להקמתה של נצרת עילית, התקיימה ישיבה חגיגית מיוחדת, בהשתתפות נציגי מועצת העיתונות בישראל, בראשם הנשיאה - שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר וראש עיריית נצרת עילית, רונן פלוט
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, מוקיע בחריפות את בחירת המילים של רוגל אלפר בביקורת שכתב ב"הארץ" על תכנית הטלוויזיה "הנעלמים" ששודרה בערוץ 2 בהגשת יואב לימור (בצילום).
 
 
מועצת העיתונות קוראת למשטרת ישראל ולעומדים בראשה לרענן את נהליה בכל הקשור לחקירת עיתונאים. זאת בעקבות חקירת כתב "הארץ" ניר גונטז'. משהתברר למשטרת ישראל כי "המטריד" האלמוני הוא עיתונאי, העושה את מלאכתו נאמנה, לא היה מקום לחקירה נוספת.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, פרסם אתמול את ההודעה הבאה המתייחסת לתגובת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לתחקיר של אילנה דיין, בתכנית "עובדה": "הזכות לתגובה על המתפרסם בתקשורת הינה זכות יסוד בכללי האתיקה העיתונאית. מועצת העיתונות מוחה על כך, שהתגובה של ראש הממשלה אתמול לתחקיר "עובדה", חרגה מהמקובל, לא התייחסה לממצאי התחקיר והפכה לכתב אישום אישי כנגד ד"ר אילנה דיין".
 
 
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
 
 
מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, החליטה לפרסם בציבור הודעה חריפה המגנה כל ניסיון לפגוע בעיתונאים או לאיים עליהם, בזו הלשון: "מועצת העיתונות מגנה בתוקף איומים כלפי עיתונאים בגין עבודתם העיתונאית".
 
 
כך הגיבה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, ביומן הבוקר של קול ישראל, על החלטת שר הביטחון ליברמן, לזמן את מפקד גלי צה"ל, ירון דקל, ל"שיחת נזיפה", בגלל שידור התכנית על המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש.
 
 
מליאת מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של הנשיאה, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, קראה אמש לממשלת ישראל לשים אל ליבה לחשיבות הרבה בקיומו של רצף בשידור ציבורי מתפקד, עשיר ומקצועי. "פגיעה ברצף זה תהיה בכייה לדורות", נאמר בהודעה.
 
 
אל"מ אריאלה בן-אברהם, שנכנסה באחרונה לתפקיד הצנזורית הראשית, הוזמנה למועצה להציג את הסיבות בגללן דרשה מבעלי חשבונות ברשתות חברתיות לקבל אישור מוקדם לפני פרסום. "לא רוצים ולא יכולים לשלוט בכל המידע".
 
 
גם בסוכנות הידיעות "רויטרס" הופיע השבוע, כנראה לראשונה ב-165 שנות ההיסטוריה שלה – תוכן חדשותי שמומן על ידי גוף מסחרי. (בצילום: הגילוי הנאות בדיווח הסוכנות).
 
 
המועצה הקימה ועדה שתנסה למצוא נוסחה ראויה לבידול בין חדשות לפרסומות – על כל צורותיהן – בעידן התקשורת הדיגיטאלית.
 
נדחתה תלונת הפורום המשפטי למען ארץ ישראל כנגד הכתב אורון מאירי בגין ניגוד עניינים לפי סעיף 15א לתקנון האתיקה. עיתונו, "ידיעות אחרונות", ננזף על פרסום תמונת קטינים, תוך הפרת סעיף 10.

מועד הדיון: 2.11.2009 תיק: 7/2008 בפני בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות תלונת מרכז תדמי"ת נגד עיתון ידיעות אחרונות ואורון מאירי נוכחים: חברי ביה"ד: שי שנהר, עו"ד – יו"ר ליאורה עיני – חברה יוסף קיסטר – חבר המתלונן: מרכז תדמי"ת (תגבור הדמוקרטיה במדיה הישראלית), באמצעות גב' חני לוז ובאת כוחו, עוה"ד שמרית אלקלעי הנילונים: 1. ידיעות אחרונות 2. מר אורון מאירי ובאת כוחם, עו"ד עינת ברג-סגל החלטה 1. מרכז תדמי"ת (תגבור הדמוקרטיה במדיה הישראלית), מיסודו של הפורום המשפטי למען ארץ ישראל (להלן: "המתלונן"), באמצעות הרכזת הגב' חני לוז, הגיש תלונה לבית הדין נגד העיתון "ידיעות אחרונות" (להלן: "הנילון 1", "העיתון") בגין שתי כתבות של כתב העיתון, מר אורון מאירי (להלן: "הנילון 2", "הכתב"), בתחילת חודש דצמבר 2007. הכתבות עסקו בקיומה של כיתה נפרדת לארבע תלמידות ממוצא אתיופי בבית הספר הממלכתי דתי "למרחב" בעיר פתח תקוה. בכתבה מיום 4.12.2007, שכותרותיה הן "גזענות בפתח תקווה: הפרדה בין שחורות ללבנות", "אפרטהייד בבית ספר" ו-"בית ספר לגזענות", טען העיתון, בין היתר, כי ארבע תלמידות כיתה ב' שעלו מאתיופיה לומדות בכיתה נפרדת וכי להן הסעה אחרת מליתר התלמידות. לגישת העיתון בכתבה, מדובר באפליה גזעית. בכתבה נוספת, שפורסמה כמה ימים מאוחר יותר, ביום 7.12.2007, ושכותרתה "אפרטהייד תחת חקירה", טען העיתון, בין היתר, כי המשטרה פתחה בחקירה בחשד לעבירות של אפליה בפרשת התלמידות יוצאות אתיופיה בבית הספר "למרחב" בפתח תקוה. 2. תלונתו של המתלונן מיום 6.1.2008 כנגד הנילונים עסקה במגוון עניינים שעלו מן הכתבות והעלתה טענות בדבר הפרת סעיפים שונים של תקנון האתיקה של מועצת העיתונות על ידי הנילונים. נעיר, כי בעיקרו של דבר טען המתלונן, שפרשנות העיתון לארועים היא קיצונית וקשה וכי לאותן עובדות ניתן לתת פרשנות אחרת, דהיינו כי התלמידות האתיופיות הופרדו מסיבות ענייניות. ואולם בכך, לא יהיה עסקינן. 3. סעיף 44.ד. לתקנון מועצת העיתונות בישראל קובע, כי תלונה שתוגש במועצת העיתונות תיבדק על ידי יועצה המשפטי, או מי שהוסמך לכך על ידו, וכי הבודק יחליט אם התלונה מצביעה לכאורה על הפרה של כלל מכללי האתיקה העיתונאית. סעיף 44.ה לתקנון מועצת העיתונות קובע, כי בהחליט הבודק שהפרה לכאורה כאמור קיימת הוא יעביר את התלונה ליו"ר בית הדין לאתיקה וסעיף 46 לתקנון מועצת העיתונות קובע, כי יו"ר בית הדין ימנה מותב שידון בתלונה. 4. המשנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות בדקה את תלונת המתלונן וסברה, כי יש מקום לדון בשתי טענות בלבד מתוך אלה שהועלו על ידי המתלונן, ואותן הפנתה לבית הדין. הטענה האחת היא כי קיים סכסוך אישי בין הנילון 2, הכתב אורון מאירי, לבין מחלקת החינוך של עיריית פתח תקוה. לטענת המתלונן בתלונתו, לכתב היה סכסוך אישי קודם עם מחלקת החינוך בפתח תקוה בנוגע לרישום בנו וכי הדבר השפיע על סיקורו בפרשה שלפנינו. בנסיבות אלה התבקש בית הדין, על ידי המשנה ליועץ המשפטי, לבדוק אם לא הופר סעיף 15.א. לכללי האתיקה של מועצת העיתונות, המחייב עיתונאי שלא להעמיד את עצמו במצב של ניגוד עניינים. 5. הטענה השנייה שבה סברה המשנה ליועץ המשפטי, כי על בית הדין לדון, היא פרסום תמונת הקטינות. לטענת המתלונן, ביום 7.12.2007 פורסמה בעיתון תמונת של תלמידות בבית הספר, שפני שלוש מהן ניתנות לזיהוי בבירור, כשלא בוצע טשטוש גרפי על פניהן. המשנה ליועץ המשפטי ביקשה מבית הדין לבדוק אם הפרסום איננו מהווה הפרה של סעיף 10.א. לכללי האתיקה, המגביל פרסום שם, צילום או פרטים מזהים של קטין שטרם מלאו לו 14 שנה. 6. שני עניינים איפוא עומדים בפנינו: האחד – ניגוד העניינים, והשני – פרסום תמונת הקטינות. הא ותו לא. כך גם הבהרנו לצדדים בפתח הדיון. אף שברור לבית הדין מכלול הסוגיות העולות מן הכתבות, הרי שמתווה הדיון הוגבל על ידי המשנה ליועץ המשפטי לשניים אלה, והם בלבד עמדו להכרעתנו. זאת ועוד. בפתח הדיון הבהירו הצדדים, לשאלת בית הדין, כי לא מתקיים ביניהם דיון כלשהו בפרשה שלפנינו בפני כל ערכאה או גוף אחר. מובן, כי קיומו של דיון בפני גוף או ערכאה אחרים היה מונע את הדיון בפני בית הדין, וזאת לאור סעיף 44.ב. לתקנון מועצת העיתונות. נדון איפוא עתה בטענות הצדדים. טענת ניגוד העניינים – סעיף 15.א. לתקנון האתיקה 7. לטענת המתלונן בתלונתו שבכתב, התקיימו אינטרסים זרים בסיקור הפרשה מצדו של הכתב אורון מאירי. לשיטתו, קיים ניגוד עניינים ונגיעה אישית של הכתב לעניין. המתלונן הפנה לפרסום בעלון הנוער "עולם קטן", לפיו היה לכתב סכסוך אישי קודם עם מחלקת החינוך של עיריית פתח תקוה בנוגע לרישום בנו (במהלך הדיון הובהר כי מדובר בבתו של הכתב) וכי דבר זה השפיע על סיקורו בפרשה שלפנינו. המתלונן ציין עוד, כי בראיון לרדיו "קול חי" ביום 19.12.2007 הודה הכתב, כי אכן היה סכסוך בינו לבין המחלקה, וכי הכתב הכחיש כל קשר בין עובדה זו לבין הכתבה שפרסם. לשיטת המתלונן, דבר הסכסוך לא נחשף בפני הקוראים. בטיעון בפנינו נטען עוד על ידי המתלונן, כי הסכסוך היה בגין בקשת הכתב להעביר את בתו לגן ילדים מסויים. לטענתו, הכתב הצטרף להפגנה שמחתה על הפרדת התלמידות האתיופיות משאר התלמידות ואף איים להשתמש בעיתון בו הוא עובד כנגד עירית פתח תקוה ועובדים בה. לדברי המתלונן, תוך הפניה לפרשת בוקי נאה (על כך בהמשך), פעל הכתב בחוסר אובייקטיביות ולא הוא שצריך היה לפרסם את הכתבות בעיתון, והוא אף היה צריך לערוך גילוי נאות על מעורבותו בעניין בתו בכתבות שכתב בקשר להפרדת התלמידות יוצאות אתיופיה. 8. העיתון והכתב שללו בתגובתם בכתב, באמצעות משרד באי כוחם, כי פגם נפל מלפניהם בהקשר האמור. נעיר כאן, כי טוב היו עושים הנילונים, אילו הגישו את תגובתם לתלונה מייד לאחר קבלתה אצלם ולא ביום 27.10.2009, מספר ימים בלבד לפני הדיון בפני בית הדין. טעות נפלה מלפני משרד באי כח הנילונים כשטען בתגובה הכתובה, כי התיק נקבע לדיון מבלי שנתבקשה תגובתם. לדיוקם של דברים, המצאת התלונה על ידי מועצת העיתונות לעיתון למתן תגובתו, עוד במהלך חודש פברואר 2008, זכתה לתגובות לקוניות של עורך העיתון, אשר בכר שלא להתמודד עם טענות המתלונן. ואולם, משהוגשה התגובה, התייחסנו גם אליה. בתגובה טענו הנילונים, כי לכתב אין כל קשר לבית הספר "למרחב" או סכסוך עימו. כן נטען, בקשר לסכסוך כביכול עם אגף החינוך בעיריית פתח תקוה, כי מדובר בהתכתבות שלו עם העירייה לשם העברת בתו בת השלוש מגן ילדים אליו שובצה, ואשר בו לא היו לה חברים, לגן אחר בו מצויים היו חבריה. לשיטתם מדובר היה במחלוקת מינורית ולגיטימית. כן טענו הנילונים, כי הכתב אורון מאירי רשאי להעלות בקשות בפני העירייה ככל תושב וכי ככתב העיתון לעניינים מקומיים בפתח תקוה הוא רשאי ואף חלה עליו חובה עיתונאית להעלות ביקורת באשר להתנהלות הרשות המקומית על זרועותיה. בטיעון בפנינו הבהירו עוד הנילונים, כי הכתבה בעיתון עשתה שירות חשוב, כי אין לכתב "מלחמת חורמה" בעיריה, אלא התכתבות עימה וכי בסופו של דבר שובצה בתו החל מיום 1.9.2007 בגן לשביעות רצונו המלאה וכי למעשה הפרשה באה על סיומו באותו מועד, דהיינו שלושה חודשים לפני פרסום הכתבות בעיתון בחודש דצמבר 2007. 9. סעיף 15 לתקנון האתיקה, שכותרתו "ניגוד עניינים", קובע בס"ק (א), כי "לא יעמידו עצמם עיתון ועיתונאי במצב בו קיים חשש לניגוד ענינים בין חובותיהם כעיתון וכעיתונאי לבין כל אינטרס אחר". מששקלנו את מכלול טענות הצדדים בעניין זה, הגענו לכלל החלטה, כי הנילון 2, הכתב אורון מאירי, לא הפר את סעיף 15.א. לתקנון האתיקה, מחמת העמדת עצמו במצב של ניגוד עניינים. להבנתנו, ה"סכסוך" שבין הכתב, תושב פתח תקוה, לבין מחלקת החינוך בעיריה, בעניין שינוי שיבוץ הגן של בתו הקטנה, היה נקודתי ומצומצם. דעתנו היא כי טענת המתלונן בדבר סכסוך משמעותי בין הצדדים בעניין הבת, אשר הוביל את הכתב להתחשבנות עם עיריית פתח תקוה מעל גבי העיתון, ודווקא בעניין הפרדת התלמידות בנות העדה האתיופית – היא, למצער, מופרזת. לא קיבלנו הרושם, ולא הוכח בפנינו, כי הסכסוך הרישומי היווה טעם לכתיבת הכתבות או גורם שהשפיע על כתיבתן. גם לא נסתרה טענתו של הכתב, שהעיד בפנינו, כי המחלוקת שלו עם מחלקת החינוך בעניין רישום בתו לגן הילדים, נסתיימה לשביעות רצונו המלאה, עם שיבוץ בתו לגן אחר מזה המקורי, עוד ביום 1.9.2007, דהיינו למעלה משלושה חודשים קודם לפרסום הכתבות. 10. זאת ועוד, הכתבות עסקו בעיקרו של דבר בבית הספר "למרחב", ולא בעירית פתח תקוה, ואיננו סבורים כי מחלוקת הרישום מול העיריה הביאה לביקורת על תופעה בבית ספר שבאחריותה. 11. למעלה מכך, אין המותב סבור כי מתקיים במצב הדברים שלפנינו ניגוד עניינים, או אף חשש לו. איננו סבורים כי מתקיים ניגוד - ודאי לא ניגוד בעל משקל של ממש – בין חובת העיתונאי (או העיתון) לבין אינטרס אחר, דהיינו אינטרס של "סגירת חשבון" עם העיריה בשל הויכוח שניטש על השיבוץ בגן הילדים (נזכיר כי הכתבות עסקו בבית ספר ולא בגני ילדים או השיבוץ אליהם). לדעתנו, מחלוקת נקודתית בעניין רישום בתו של תושב בגן ילדים, אשר נפתרה עם תחילת שנת הלימודים (ודעתנו לא היתה משתנה אף אם לא היתה נפתרת כלל), לא היתה בכח, או בפועל, טעם לכתיבת הכתבות. הכתבות שפכו אור על תופעה בעלת חשיבות ציבורית, חינוכית ונורמטיבית בבית ספר בעיר פתח תקוה, והיוו סיפור עיתונאי ראוי ביותר. נראה לנו, כי חובת העיתון והכתב היתה לחשוף סיפור כה חשוב ולא ניתן היה להימנע מפרסומו (ואיננו מביעים דעתנו על אופן הטיפול בסיפור, או בדעות שהשמיעו העיתון או מרואייניו). חשיפות מעין אלה הן נשמת אפה של העיתונות החופשית. 12. נוסיף, כי איננו מקבלים את עמדת המתלונן, לפיה היה על הכתב להדיר עצמו מכתיבה על תופעה במערכת החינוך של עיריית פתח תקוה בשל המחלוקת בעניין השיבוץ לגן, או אף לאזכר מחלוקת זו בכתבות בעניין הפרדת התלמידות האתיופיות. פרשנות דווקנית ומצרה כאמור לסעיף 15.א. הינה מרחיקת לכת ומחטיאה את מטרתו. הכתב אורון מאירי שימש כתב העיתון בפתח תקוה במשך 12 שנה וברור כי תפקיד זה כלל סיקור של תופעות בבתי הספר בעיר. לו היינו מקבלים את טענת המתלונן הרי שהיה על העיתון להימנע כליל מהצבתו בתפקידו בעיר, שכן המחלוקת היתה, לכאורה, גולשת לכל מחוז הנוגע בדרך כלשהי לעיריית פתח תקוה. גישה כאמור איננה סבירה או מקובלת והינה אף משום התערבות מיותרת באופן ניהול העיתון את כתביו ובאופן העסקתם. לא ניתן להשלים עם הכבדה כזו על עבודתם של עיתון או עיתונאי, ודאי משלא הוכחה הטייה בסיקור בכתבות האמורות מחמת הסכסוך המינורי בדבר הרישום לגן, ובמיוחד משהנושא שפרסם הינו בעל חשיבות ציבורית משמעותית. 13. איננו מקבלים גם את עמדת המתלונן כי נסיבות המקרה שלפנינו דומות לעניין בוקי נאה. באותה פרשה שבאה בפני בית הדין (ערעור 2/2004 בעניין ממי פאר, דובר עיריית רמת גן נגד העיתונאי בוקי נאה מעיתון "ידיעות אחרונות") נדונה תלונתו של דובר עיריית רמת גן נגד הכתב בגין כתבות שפורסמו לדעתו בעיתון מתוך עוינות לעירייה ונקמנות על תלונות שהוגשו נגד הכתב, תושב רמת גן, בגין אי איסוף צואת כלביו ועניינים אחרים. בית הדין פסק שם, כי בין נאה לעירייה התקיימה מערכת יחסים עכורה וכי הוא נמצא באופן אישי בעימות חריף עימה, אזרח הלוחם בפועל בעיריית רמת גן, בטענה כי היא רודפת אותו באופן אישי. נפסק באותו עניין, כי על הנילון, שהיה כתב פלילים באזור תל אביב, להימנע מלסקר נושאים העוסקים בעיריה, בנבחריה ובעובדיה ולהשאיר מלאכה זו לעיתונאים אחרים של עיתונו, וכי קשה להאמין כי הוא יכול שלא להיות מושפע מאיבתו לראשי העירייה. בית הדין פסק, כי כתבה שכתב וקשרה בין תפקידים בעיריה לסניף הליכוד בעיר היתה מנוגדת לסעיף 15.א. לתקנון האתיקה וכי כל כיסוי שיעשה הקשור לנבחרי עיריית רמת גן או לעובדיה, כל עוד לא ייושבו המחלוקות בינו לבין העירייה, הינו מנוגד לאתיקה. לטעמינו, לא ניתן להקיש מפרשת נאה לעניין שבפנינו. בעוד ששם מדובר היה, כדברי בית הדין, בנילון שיצא למלחמת חורמה נגד העיריה ורחש לה איבה, הרי שבמקרה דכאן מדובר במחלוקת נקודתית, מינורית באופיה, שעניינה שיבוץ בתו של הכתב בגן ילדים ואשר נסתיימה חודשים לפני כתיבת הכתבות אודות הפרדת התלמידות בבית הספר "למרחב". אין זה כהרי זה ובית הדין יקפיד לנהוג במתינות בפרשנות סעיף 15.א. ובריסון החופש העיתונאי והגדרים עליו. טענת פרסום תמונת הקטינות – סעיף 10.א. לתקנון האתיקה 14. התלונה השנייה שבפנינו עניינה פרסום תמונתן של קטינות. לטענת המתלונן, ביום 7.12.2007 פורסמה בעיתון תמונה המלווה כתבה שכותרתה "אפרטהייד תחת חקירה" ובה נראות 6 ילדות בגיל של הכיתות הנמוכות בבית ספר יסודי, כשאת פניהן של שלוש מבין הילדות ניתן לזהות בבירור ואין שום טשטוש גרפי של פניהן. בתגובה בכתב שהגישו הנילונים נטען כי התמונה מיום 7.12.2007, שהכיתוב לה הוא "ילדות משחקות ב'למרחב'", פורסמה כשפניהם של הילדים מטושטשים, דהיינו כי טענת המתלונן שגויה עובדתית ואין בה להביא לזיהויים. לשיטתם, תהיה זו אירוניה לכנות פרסום שנועד לקדם שילובם ורווחתם של הקטינים, אשר נעשה בהסכמה ומתוך רצון מלא לפרסם התופעה על מנת לבערה, כפרסום הפוגע בקטינים. 15. בפתח הטיעון בפנינו ביקשנו מהמתלונן להציג בפני בית הדין את התמונה אליו התייחס. המתלונן הציג עותק גליון מקורי של העיתון מיום 7.12.2007, בו אכן נראים בבירור שש תלמידות קטינות (חלקן ממוצא אתיופי וחלקן ממוצא אחר) המשחקות בחבל בחצר, שכפניהן של שלוש מהן גלויים, ללא טשטוש (פיקסול), באופן שבו ניתן לזהותן ללא כל קושי. ניכר בבירור כי גילן נמוך מ-14 שנה. לעומתן, הציג העיתון צילום קטע עיתון מיום 7.12.2007, שכלל כתבה מאותו יום, אשר מילותיה זהות למילות הכתבה בעיתון שהציג המתלונן, אך נלוותה לה תמונה אחרת. בתמונה שהציג העיתון נראות ארבע התלמידות האתיופיות, שעניינן נחשף בכתבה מיום 4.12.2007, עומדות לצדו של רכב, ככל הנראה הרכב ששימש להסעתן לביתם, כשפניהן של ארבעתן מטושטשים. 16. עולה איפוא, כי קיימות שתי תמונות שונות, אליהן התייחסו הצדדים. לדברי באת כח הנילונים, הומצא לה קטע העיתון והתמונה שהציגה מתוך הארכיון האלקטרוני של העיתון. משעומתה עם התמונה האחרת, שהוצגה לה על ידי המתלונן, הודתה בהגינותה, כי ייתכן שהיתה טעות (בפרסום העיתון את התמונה שהציג המתלונן) וכי טעות זו תוקנה בגירסה האלקטרונית. מכל מקום, לטענתה, אין בתמונה דבר מבזה, והיא פורסמה בנסיבות שאינן עלולות לפגוע. הכתב ציין, כי בתמונה נראות תלמידות ממוצא אתיופי וממוצא אחר, והיא צולמה להראות שאחרי הכתבה הוסקו מסקנות והיתה אפשרות לכל הילדים להיות ביחד. נעיר עוד, כי תלונת המתלונן, על כל נספחיה, לרבות העתק התמונה שהציג בעיתון מיום 7.12.2007, הומצאה לעיתון זה מכבר, על ידי מזכירת מועצת העיתונות, באותו אופן שבה הומצאה לחברי בית הדין, ועל כן איננו מקבלים את טענת באת כח הנילונים, כי יש הפתעה בהצגת התמונה שהציג המתלונן, אשר הומצאה ללקוחותיה זה מכבר. נראה, כי לא יכולה להיות מחלוקת כי התמונה שבה גלויים פניהן של 3 קטינות בנות פחות מגיל 14 אכן פורסמה בעיתון. בנסיבות אלה, ולאור הודעת באת כח הנילונים כי אכן פני שלוש תלמידות בתמונה גלויים וכי נראה שמדובר בטעות, אשר תוקנה, לא מצאנו מקום לקבל טיעונים נוספים בכתב בעניין זה מן הנילונים, שכן הדברים מדברים בעד עצמם ופרסום התמונה אכן התרחש. 17. סעיף 10 לתקנון האתיקה, שכותרתו "קטינים", קובע בס"ק (א), כי "לא יפרסמו עיתון ועיתונאי שם, צילום או פרטים מזהים אחרים של מי שטרם מלאו לו 14 שנה, בנסיבות העלולות לפגוע בשמו, בפרטיותו או ברווחתו, אלא בהסכמת הוריו או אפוטרופסו ואם קיים עניין ציבורי בפרסום המזהה ובמידה הראויה". 18. דעת בית הדין, לאחר שמיעת טיעוני מתלונן והנילונים, היא כי העיתון הפר את סעיף 10.א. לתקנון האתיקה, אשר המגביל פרסום שם, צילום או פרטים מזהים של קטין שטרם מלאו לו 14 שנה. פרסום תמונותיהן של קטינות צעירות בבית ספר יסודי, אשר על נקלה ניתן לזהותן, הינו אסור, ודאי שבנסיבות שבפנינו. אין לדעת בוודאות הסיבה לפרסום שתי תמונות שונות זו מזו, לצד אותה כתבה בגיליון מאותו יום, אך בהחלט ניתן להניח, כי לאחר פרסום התמונה המפרה, ואולי אף במהלך הדפסת העיתון, הבין העיתון את טעותו ותיקן את הליקוי. אף שבפני בית הדין לא הוצג על ידי הנילונים עותק גליון מקורי של העיתון מיום 7.12.2007 בו מופיעה התמונה לשיטתו, אלא צילום של הסריקה האלקטרונית בלבד, מתקשים אנו להאמין, כי עותק כזה לא ניתן להצגה ללא כל קושי. עדיין, פרסום מפר בוצע, כאמור. 19. נוסיף עוד, שניכר כי תיקון הליקוי מצד העיתון היה חלקי בלבד, שכן הכיתוב המקורי שפורסם תחת התמונה, אשר לשונו היא "ילדות משחקות ב'למרחב' וכותרת החשיפה ב"ידיעות אחרונות" נותר בנוסח זהה גם תחת התמונה האחרת, המחליפה. אלא, שהכיתוב מתאים אך ורק לתמונה שהציג המתלונן, בו אכן נראית חבורת ילדות משחקות בחצר בית הספר, ולא לתמונה שהציגו הנילונים, בהן נראות ילדות עומדות ליד רכב ההסעה. ניכר עוד, כי טעות נפלה מלפני העיתון בפרסום תמונה בה גלויים פני התלמידות המצולמות, שכן ביתר התמונות שפרסם בפרשה זו, לצד הכתבות בימים 4.12.2007 ו-7.12.2007, דווקא טושטשו פני המצולמות. נעיר עוד, כי איננו מקבלים את טענת הכתב, כי התמונה המפרה מראה דווקא, כי הפרסום המקורי מיום 4.12.2007 הוביל להסקת מסקנות, באופן שהתאפשר לכל התלמידות להיות ולשחק ביחד. לא הוצגו ראיות התומכות בפרשנות פתלתלה זו, שנעשתה בדיעבד, ולמעלה מכך – רמז אין לה בכתבה מיום 7.12.2007 שפורסמה לצד התמונה. 20. לדעתנו, חייב גוף תקשורת להקפיד הקפדה יתרה בפרסום תמונותיהן של קטינים מתחת לגיל 14, ומשטעה, יש לנקוט כנגדו בצעד הולם מצד בית הדין. איננו מקבלים את טענת הנילונים, כי הפרסום לא ביזה את התלמידות האתיופיות וכי נסיבות הפרסום אינן פוגעות. בית הדין סבור, כי פרסום כאמור, של תמונת ילדות שגילן נמוך מ-14, אשר בבירור מזהה אותן, בהקשר של טענה בדבר הפרדה על רקע גזעי, איננו מיטיב. פרסום כזה, עלול לפגוע בשמן, בפרטיותן וברווחתן. עצם הקישור לעניין האפליה מציב את התלמידות בסיטואציה אפולוגטית, וכריכתן וזיהויין עימה – אף שאיננה באשמתן – איננו לתועלתן. אף שהסיפור העיתונאי עצמו חשוב בהחלט וקיים עניין ציבורי בפרסומו, הרי שראוי היה להימנע מפרסום מזהה כזה, כפי שהופיע (למשל בדרך של טשטוש הפנים) והוא איננו במידה הראויה. נדגיש עוד, כי העיתון לא הציג בפנינו ראיות בכתב בדבר מתן הסכמה מצד הוריהן של התלמידות לפרסום תמונותיהן, אף שטען באופן מעורפל כי התקיים שיתוף פעולה עימם, ואף חוסר זה עמד בפנינו בעת מתן החלטתינו. סיכום 21. החלטתינו איפוא היא כי הנילון 2, הכתב אורון מאירי, לא הפר את סעיף 15.א. לתקנון האתיקה של מועצת העיתונות, מחמת העמדת עצמו במצב של ניגוד עניינים, וכי הנילון 1, עיתון "ידיעות אחרונות", הפר את סעיף 10.א. לתקנון האתיקה בפרסום תמונה בה מזוהות שלוש קטינות שטרם מלאו להן 14 שנים. בנסיבות המקרה ולאחר ששקלנו את כלל הנסיבות, ולקולא את דבר תיקון הפרסום המפר על ידי העיתון בעצמו וביוזמתו, ובהתאם לסעיף 50 של תקנון מועצת העיתונות, החלטנו להסתפק בנקיטת צעד של נזיפה בעיתון. 22. מזכירות מועצת העיתונות תפרסם את ההחלטה. ניתן היום, 18.11.2009 _______________ _______________ ________________ שי שנהר, עו"ד ליאורה עיני יוסף קיסטר יושב ראש חברה חבר