יום ב', יג’ בטבת תשפ”א
תקשורת בימי הקורונה: המאבק בנגיף פוגע גם בסיקור העיתונאי
מהחרמת ציוד, ניתוב תקציבים לערוצים ששואלים פחות ועד מאסר עיתונאים באשמת "זריעת בהלה" * דיווח על עיתונות אירופית בימי הקורונה בדיון זום של מכון העיתונות הבינלאומי בוינה * צילום של המכון * ראו כאן גם את הדיווח המלא של ממצאיו בשטח
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 15
 
 
 
 
 
מדברים על פייסבוק ב- פייסבוק
מה עושות הרשתות החברתיות לדמוקרטיה ולתקשורת בישראל? רב שיח ביוזמת הקרן החדשה לישראל ועמותת פרטיות ישראל - עם גיא רולניק, תהילה שוורץ אלטשולר, טל שניידר, נעמה מטרסו * צפו כאן
10:31 (12/11/20) מועצת העיתונות
תגובות: 0   צפיות: 0
 
 
 
 
מסר למועצת העיתונות במהלך מפגש בדלית אל כרמל: "מרגישים תחושה קשה של נבגדות"
חברי מועצת העיתונות ובראשם הנשיאה, השופטת בדימוס דליה דורנר ומנכ"ל המועצה מוטי רוזנבלום, שמעו דברים אלה וכאובים אף יותר, במפגש עם חברי מועצת דלית אל כרמל, בראשות רפיק חלבי * שיח הזדהות בעקבות חוק הלאום * השופטת דורנר: "המועצה אינה גוף פוליטי – זהו ביקור של סולידריות"
תגובות: 0   צפיות: 81
 
עוד סאטירה כזאת – ואבדנו
מועצת העיתונות והתקשורת מביעה זעזוע ומחאה בעקבות הדימוי שבו בחר להשתמש העיתונאי ינון מגל, בעת שיחה עם בן כספית, בתכניתם בתחנת הרדיו 103fm, כאשר עסק בתגובה אפשרית למבקריו של ראש הממשלה בתקשורת. לא נחזור על הניסוח המלא, כולל חיקוי קול צרורות תת-מקלע, רימונים ואף פיצוץ - שנבחרו להמחשת דרך נוספת להשתקת הביקורת על בנימין נתניהו. נסתפק בהבעת תקווה כי במציאות של משבר ממשלי, כלכלי ובריאותי חסר תקדים ובצומת מסוכן של מתחים גוברים ושסע חברתי, שבו די בניצוץ כדי להצית תבערה ואפילו קטלנית – לא תהיה חזרה על דימויים כאלה – גם לא כ"סאטירה -"כפי שהבהיר אחר כך מגל בסוג של התנצלות.
תגובות: 0   צפיות: 38
 
לא זרוע תעמולה * לא "שמאל אנרכיסטי" - רק תקשורת שמעזה לבקר וזה (עדיין) מותר
מועצת העיתונות והתקשורת בישראל מוחה בחריפות על מתקפה נוספת של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נגד התקשורת העצמאית בישראל כאשר הוא – או מי מטעמו-מדמה בפוסט בערוץ ראש הממשלה בפייסבוק את ערוץ 12 "לזרוע תעמולה חסרת בושה של השמאל האנרכיסטי" שמטרתו "להפיל את ממשלת הימין והעומד בראשה".
תגובות: 0   צפיות: 17
 
 
בעקבות שידור כתבת תחקיר בנושא תעודת כשרות בעסקים, במסעדות ובמשחטות במסגרת התכנית "שטח הפקר"
 
 
מועצת העיתונות בישראל: ליבוי השנאה לתקשורת מצד ראש ממשלה - מצער ומעורר חששות כבדים
מועצת העיתונות מביעה צער נוכח התקפתו החוזרת של ראש הממשלה על התקשורת וליבוי השנאה כלפיה* מצער מאד ואף מעורר חששות כבדים, להקשיב לראש ממשלה בישראל כשהוא שב ותוקף את התקשורת ומפנה אליה טינת המונים * אין דמוקרטיה של אמת ללא תקשורת חופשית. סימונה כיעד לתקיפה פעם אחר פעם, הוא תמצית הבוז לדמוקרטיה ולזכות להביע כל דעה, גם ביקורת ואפילו על העומד ליד ההגה. מועצת העיתונות מביעה את תקוותה שבחודש הסליחות שבפתחו עומד הציבור הישראלי, ימנע ראש הממשלה מסגנון זה.
תגובות: 0   צפיות: 30
 
מועצת העיתונות מגנה הפרדה בין עיתונאים ועיתונאיות במהלך סיקור אירועים
צוות התגובות של מועצת העיתונות פרסם הודעת גינוי להפרדה בין העיתונאים והעיתונאיות במהלך סיקור ביקורו של סגן נשיא ארה"ב בכותל בירושלים, שפגעה ביכולתן של העיתונאיות לסקר את הביקור.מועצת העיתונות בישראל תובעת מכל גוף המתאם סיקור עיתונאי לאירועים תקשורתיים, כמו גם מלשכת העיתונות הממשלתית, לקבוע מיקום אחיד וזהה לעיתונאיות ולעיתונאים לצלמים ולצלמות, המגיעים לשטח לצורך ביצוע שליחותם העיתונאית * בכל תרחיש ומקום – לא תתאפשר במהלך התיעוד העדפה ו/או שוני במיקום התצפית על בסיס מגדר * אם נוהל המקום מחייב דיווח מרחוק - הוא יחול על גברים ונשים גם יחד.
תגובות: 0   צפיות: 14
 
מועצת העיתונות בישראל: "יש להגן על זכות התקשורת להגיע לאזורי מתיחות בירושלים ובכל מקום בארץ ולסקר מקרוב את הנעשה ועל המשטרה לגלות לכך הבנה"
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר וצוות התגובות של המועצה, הביעו מחאה חריפה על הצרת צעדים של עיתונאים בשטחי סיקור בירושלים. המועצה מדגישה כי גם באזורי מתיחות גוברת, שמורה לתקשורת זכות לנגישות ומוטלת עליה חובה להגיע אל זירת ההתרחשות כדי לדווח נאמנה ומקרוב.
תגובות: 0   צפיות: 238
 
"אלה ימים קשים לדמוקרטיה ולחופש העיתונות בישראל"
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
תגובות: 0   צפיות: 80
 
בית הדין לאתיקה קבע שתוכנית "המקור" בערוץ 10 עברה על סעיף 5א לתקנון האתיקה, לאחר שלא בדק את נכונות העובדות שפרסם כנגד ניצב איילון

בבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות תיק 22/2009 החלטה פתח דבר תיק זה, שאליו נדרשנו, יכול שישמש דוגמא, על מידת נחיצותו של בית דין זה, בשבתו כמי שדן ופוסק בתלונות על הפרת כללי האתיקה העיתונאית. אכן כן. מועצת העיתונות רואה עצמה כמי שמופקדת על משמר ערכי העיתונות, לרבות חופש המידע והביטוי, ובוודאי חופש הבעת הדעה, אך בה במידה ראוייה לא פחות השמירה על עקרונות האתיקה העיתונאית, בצד קביעה ואכיפה של אמות מידה, המביאות לביטוי מחוייבות מוחלטת לאמת, לדיוק, להגינות ולהגנה על כבוד האדם. הדברים הנ"ל לא נכתבו כאימרת אגב, שכן משום כל אלה, תוקן תקנון מועצת העיתונות בישראל, אשר מכוחו (ראה ס' 39 לתקנון הנ"ל) הוקם בית דין זה. הפתיח שלעיל, איננו מרמז עדיין על מהותו של התיק שבפנינו, ואם נטרדנו לפתיח זה, הרי זה נוכח טענותיה המקדמיות של היועצת המשפטית של ערוץ 10 – הנילון שבפנינו – הטוענת לכפיפות בלעדית של הערוץ הנ"ל לנציב תלונות הציבור (ברשות השניה), מכח הוראות סימן ג' לחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990. מטענותיה עולה, כפי המסתבר מהכתוב בפנייתה למועצת העיתונות ביום 21 בספטמבר 2009, כי הכפיפות הנטענת לעיל (והבלעדית כגירסתה), מאיינת לחלוטין סמכותו של בית דין זה. אף כי למדנו ממכתבה של היועצת המשפטית הנ"ל, כי נציב תלונות הציבור ברשות השניה, דחה את תלונת המתלונן בפניו, - הרי מבלי להביע דעה כרגע לגופו של עניין, איננו שותפים לדעת היועצת הנכבדה, כי דחייה זו צריך שתשפיע עלינו, או לנטרל אותנו מסמכותנו. וכדי שלא יוותרו הדברים בחלל ריק יובהר, כי את מקור סמכותנו שאבנו מאותו מוסד אשר הקים בית דין זה, על פי תקנונו, הוא זה אשר הקנה את הסמכות והוא זה שיכול להתירה. אמת. ככלל לא תברר מועצת העיתונות תלונה אשר הוגשה אליה, ובמקביל גם לגוף שיפוטי, או מעין משפטי, אחר, אך זאת נכתב בסייג הנובע מקביעת היועץ המשפטי של מועצת העיתונות, אשר על פיו ניתן להפריד את התלונה ממהלכים אחרים וכי ראוי לקיים את ההליך במועצת העיתונות במקביל. זאת ועוד, בחננו בחון היטב את תשובתו של נציב תלונות הציבור ברשות השנייה, לפרקליטו של המתלונן, ולא ירדנו לסוף דעתה של היועצת המשפטית לערוץ 10, שעה שכתבה כי לנציב תלונות הציבור הנ"ל סמכות לדון, להכריע ... וכיו"ב דברים. האמנם נתקיים דיון איזה שהוא אצל נציב התלונות ברשות השניה? האם נשמע המתלונן בפניו? האם ניתן לו יומו? שלא לאמר כי היה זה נציב התלונות הנכבד, אשר בסיפא למכתבו הנ"ל, ובהגינותו כי רבה, כתב במפורש, כי אין לו דרך "לקבוע את מידת הצדק הפעור בין האמור בכתבה, שהייתה ביקורתית מאוד... לבין טענות הפרקליט המבקשות להגן על מרשו". לא זו אף זו. המשנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות בישראל, היתה ערה לנושא בדיקתו של נציב קבילות הציבור ברשות השניה, וחרף זאת, ולאחר צפייה בכתבת התחקיר, הגיעה למסקנה, כי יש מקום לדון בתלונתו של המתלונן. משום כל הדברים האמורים לעיל, בנסיבות הללו, וככל שיש בכתוב במכתבו של הנילון, באמצעות יועצו המשפטי, כדי לכפור בסמכותנו (ועוד טרם הבענו דעה לעניין אי הופעת הנילון בפנינו) – נדחה טעון מקדמי זה. לעניין אי הופעת הנילון לבית הדין: אין זו הפעם הראשונה שערוץ 10 בוחר שלא להופיע בפני בית דין זה, וניתן להבין מגירסתו, כי משום שאין הוא חבר במועצת העיתונות, כופר הערוץ בסמכותו של בית הדין. לעניין זה ייאמר, כי מבחינתנו אין נפקא מינא בשאלה אם ערוץ 10 חבר במועצת העיתונות, אם לאו. שכן, מכוחו של ס' 39 לתקנון מועצת העיתונות, מוסמך בית דין זה לדון ולפסוק בתלונות על הפרת כללי האתיקה העיתונאית ע"י עיתונים ועיתונאים, אף אם אלה אינם חברים במועצת העיתונות. ובאשר לעצם אי ההופעה, הלא הבענו דעתנו בנושא זה בעבר, וכאז, כן עתה, סבורים אנו כי באי הופעתו בפנינו, כבודו של הערוץ הוא העומד במבחן, שכן אנו את מכבדנו נכבד – ולא נוסיף על כך. דיון לגופו של ענין: חרף אי הופעת ערוץ 10 בפנינו, לא נשארו תגובותיו בחלל ריק, בבחינת היה כלא היה. נהפוך הוא. כבר בפתח הדיון ראינו להודיע למתלונן כי בדעתנו להקשות עליו בשאלותינו, שבחלקן תשקפנה את התנגדותו של ערוץ 10 לתלונה, כפי שבאה לביטוי מפורש בתגובת עו"ד גלעד וינקלר, מיום 31 במאי 2009, וכך אכן עשינו. בקצירת האומר ננתח כאן את אשר אירע, כבסיס התלונה שבפנינו, בצד הדיון שערכנו וההחלטה שאליה הגענו. נדגיש כאן, את שאמרנו בדיון גופו, כי אין בכוונתנו להעצים עובדות שלא לצורך ולהאריך בדברים מעבר לעניין הממוקד, נשוא התלונה שבכאן. דברים אלה נכתבים גם כפי מראית העין שלנו, לאחר שחזינו פעמיים בשידור כתבת התחקיר. הארוע בתמציתו ומהלך הדיון: בתאריך 24.5.09 שודרה בערוץ 10, התכנית "מקור", אשר עסקה באירוע חטיפת השוטרת אירנה גורחוד והתנהלות משטרת ישראל בסמוך לקרות החטיפה. בשלבי סיום הארוע, לאחר שמכונית החוטף נעצרה והוא נורה ונהרג, הגיעו למקום קציני משטרה בכירים, בתוכם מי שכיהן באותה העת כסמפכ"ל המשטרה, ניצב שחר איילון, ומכאן התרחשה אותה סאגה שבגינה מתנהל תיק זה. הצופה הסביר יכול היה לשמוע את אחד מעורכי התכנית כשהוא מציין (באצבע המונפת כנגד משטרת ישראל) כי "עניין לנו במצב בלתי תקין", כאשר ברקע, על גבי האקרן מוקרנת דמותו, בין היתר, של המתלונן, ומייד לאחריה, ניבטת צללית של דמות אלמונית המוגדרת כקצין משטרה, והיא מצטטת כאילו מפי המתלונן, את הדברים הבאים: "אני רוצה להבין, הוא ירה ראשון, נכון?" הקצין וצילו, מייחסים לאומר האמירה כוונה מחמירה ולכאורה עולה כאילו המתלונן, אם אכן אמר את הדברים הללו, פעל כדי לשבש את החקירה לעתיד לבוא. ואם בכך אין די, נאמר בשידור לכולי עלמא, כי אותו קצין אנונימי נבדק במכונת אמת (פוליגרף) ונמצא דובר אמת. דברים לא מעט נשמעו מאותה דמות אלמונית מעל גבי אקרן הטלוויזיה, ובתוכם גם אותה אשמה חמורה המייחסת למתלונן שיבוש מהלכי חקירה. באיזה נושא, ממכלול דבריו, נבדק אותו איש במכונת האמת? מהן השאלות שנשאל ומה התשובות שנתן? האם כל אלה הם בבחינת סוד כמוס? ואם כן מדוע? והרי בכתבת תחקיר עסקינן, הבאה להבהיר לצופה הסביר פרושם של דברים. ובענייננו, מה ידע אותו צופה זולת האמירה כי נבדק האלמוני בפוליגרף ונמצא דובר אמת? ואנו, מה לנו מכונת אמת, כאשר השטח כולו רוחש אנשים ואם אכן נאמרו דברי הסמפכ"ל קבל עם ועדה (בוודאי לא בחדרי חדרים), איך זה שלא נמצא ולו גם אדם אחד נוסף, אשר יכול היה להעיד נאמנה כי אכן אמר המתלונן את הדברים שיוחסו לו? ביחס לכל השאלות הנ"ל החשה ערוץ 10 ובכתבה עצמה לא נאמר על כך דבר. בנסיבות הללו נשאל על ידינו המתלונן באופן גלוי, בלא כחל ושרק, אם אכן אמר את הדברים שיוחסו לו באותו שידור. המתלונן, בהתרגשות לא מעט, הכחיש מכל וכל כי אמר את הדברים הנ"ל. כאמור, הקשנו על המתלונן לא מעט בתוכו של הדיון והצבנו בפניו את עמדתו של ערוץ 10, שמכוחה לא האשים כלל את המתלונן בביצוע מעשים אסורים כלשהם, אלא פעל, כדברי פרקליטו בכתובים, בהתאם לעקרונות חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת, וכל שהביא לידיעת הציבור הסתכם אך בעדותו של אדם, אשר נכח בתחקיר הראשוני ובעדכון אשר ערך המתלונן בסמוך לאחר סיכום הארוע. השידור האמור נתן אם כן – לדברי הנילון, - ביטוי לתחושתו של אותו קצין משטרה אלמוני מהדברים שנאמרו, לטענתו, ע"י המתלונן. צר לנו, ברם טעוני ערוץ 10, כפשוטם, אינם מקובלים עלינו, באותו חלק המתייחס לדברים אשר יוחסו למתלונן, כפי מובנם מדברי אותו אדם אנונימי. ברור לנו כי תפקידנו אינננו נפרש מעבר לסמכות המסורה בידינו עפ"י תקנון האתיקה המקצועית של העיתונות, ועל כן לא נוכל לקבוע חד משמעית האם "אמר או לא אמר" המתלונן את הדברים שיוחסו לו, מה עוד שדווקא העדרותו של ערוץ 10 מהדיון, ומחדלו בהבאת ראיות, לא סייעו בעדנו לעניין זה. אלא שלא על זאת יקום או יפול דבר. כוחו של בית דין זה טמון באמות מוסר ציבוריות ואתיות, שאותן הוא בא לבחון ולבטא בהחלטותיו. אין צל צילו של ספק כי המאבק למען חופש המידע, הביטוי והבעת הדעה, הינו כלי יקר מכל – יקר מדי מכדי שיוקהו עוקציו וישוחררו מוסרות האחריות, שבצידו. שהרי לנו לפחות ברור: נאמנות לעקרונות האתיקה העיתונאית, שוזרת בחובה, בה במידה, מחוייבות לדיוק הדברים הנאמרים, הנכתבים והמשודרים, כמו גם להגינות מירבית, לאחר בחינתם ובדיקתם בקפדנות ודקדקנות. מכאן גם נלמדת הדרישה, לשמירה מדוקדקת על כבודו של אדם. באלה, לצערנו, לא עמד ערוץ 10, שעה ששידר את כתבת התחקיר, נשוא דיון זה. אמת. מלאכתו של העתונאי, ככלל, איננה קלה כלל ועיקר. הוא זה האמור לסקר ארועים חדשותיים, מחד גיסא ולשמור על איזון בין צדדים קוטביים מאידך גיסא. זכותו של הציבור לדעת, איננה אמירה ריקה מתוכן, אך דווקא בשל זאת ראוי הדווח ההוגן, המאוזן ובעיקר הזהיר עד למאוד, לכבודו ולשמו של מי אשר עלול להפגע מהכתבה המתפרסמת, לעמוד לנגד עיני המפרסם. שהלא נאמר כבר כי לעיתונות (הכתובה והמדוברת) כח כה רב, עד שיכולה היא לרומם, או להשפיל, ואלה אינם דברים מן השפה ולחוץ. תקנון האתיקה המקצועית של העיתונות קובע בס' 5 א' בו: "לפני פרסום ידיעה כלשהי, יבדקו העיתון והעיתונאי את נכונותה במקור המהימן ביותר ובזהירות הראוייה לפי נסיבות העניין". סעיף 8 לתקנון הנ"ל מתייחס לפרטיותו ושמו הטוב של האדם, תוך שמצויין בו כי קודם לפרסום העלול לפגוע, ייעשה עמו ברור מוקדם ותינתן לו אפשרות הוגנת לתגובה. לאחר משמע הדברים וקריאת חומר הראיות שבפנינו, הגענו פה אחד למסקנה, כי באשר למקטע הדברים הנוגע לעניין תגובת המתלונן ברגע של אמת, נחה דעתנו לעניין פעולתו של ערוץ 10. - בפני המתלונן הוצגו, במועד הראוי, הטענות נשוא כתבת התחקיר ותגובות המתלונן ופרקליטו מצאו ביטוי נאות, שעה ששולבו ושודרו במסגרת הכתבה הנ"ל. מנגד קובעים אנו, כי לטעמנו עבר הנילון על הוראות ס' 5א' לתקנון האתיקה המקצועית של העיתונות, כפי שפורט בהרחבה לעיל, ומשכך מחליטים אנו לנקוט נגד הנילון בצעד אזהרה, כפי הסמכות הקנוייה בידינו, מכח ס' 50 לתקנון מועצת העיתונות בישראל. בנוסף, מורים אנו על פרסום החלטת בית הדין, בנוסח מקוצר, כפי המפורט להלן, בהקדם האפשרי ובהבלטה ראוייה, בפתחה של אחת מתוכניות "מקור" הקרובות, בערוץ 10. לנילון זכות ערעור בתוך 10 ימים מיום קבלת החלטה זו, ואין ליתן להחלטה פרסום לפני שעבר מועד הערעור, (כמצויין בס' 52 ב' לתקנון הנ"ל) – ואם יוגש ערעור, יידחה, או יבוטל, הפרסום (הכל לפי העניין) עד למתן החלטה בערעור. ניתן והודע ביום: 29.11.09 _________________ ______________________ ____________________ חנוך קינן, עו"ד - יו"ר רון בן ישי - חבר חיים נוי - חבר בפני חברי בית הדין: עו"ד חנוך קינן – יו"ר מר רון בן ישי – חבר מר חיים נוי – חבר