יום ד', יא’ בטבת תשע”ט
נשיאת מועצת העיתונות, השופטת דליה דורנר והמשנה לנשיאה, עו"ד אורנה לין נבחרו ביום רביעי ה-31 באוקטובר 2018, לתקופת כהונה נוספת של שלוש שנים, בישיבה מיוחדת של מועצת העיתונות, שהתקיימה ב"בית הסופר" בתל-אביב.
 
 
חברי מועצת העיתונות ובראשם הנשיאה, השופטת בדימוס דליה דורנר ומנכ"ל המועצה מוטי רוזנבלום, שמעו דברים אלה וכאובים אף יותר, במפגש עם חברי מועצת דלית אל כרמל, בראשות רפיק חלבי * שיח הזדהות בעקבות חוק הלאום * השופטת דורנר: "המועצה אינה גוף פוליטי – זהו ביקור של סולידריות"
 
 
מועצת העיתונות קוראת לבית המחוקקים לסייג את הצעת החוק המבקשת לאסור תיעוד פעילות חיילי צה"ל בעת מילוי תפקידם – בהעדר החלה על פעילותם של עיתונאים בשליחות המבקשים להביא לציבור תמונת מצב כמות שהיא מזירת הפעילות.
 
 
מועצת העיתונות בישראל, מתנערת מן ההאשמות כלפי העיתון "ישראל היום", החברים במועצה, באשר להחלטת בית הדין לאתיקה, בנושא "פרסום סקרים בתקשורת, על דעת הציבור היהודי בלבד, אלא אם יש הצדקה עניינית לכך". "ישראל היום" היה כלי התקשורת היחיד שהודיע כי יקיים את החלטת בית הדין לאתיקה ויפרסם החלטתה במלואה.
 
 
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, השופטת (בדימוס) דליה דורנר, אירחה בלשכתה בבית המשפט העליון בירושלים, את העורך הראשי של העיתון "ישראל היום", בועז ביסמוט ואת מנכ"ל המועצה, מוטי רוזנבלום. בפגישה, שהתנהלה ברוח טובה, לא נתגלו חילוקי דעות כלשהן בין השופטת לעורך הראשי. "חברותה של "ישראל היום" במועצת העיתונות, חשובה מאד ואין להקל ראש בכך. יחד עם זאת אנו חייבים לשמור על בית הדין לאתיקה ועל קיום החלטותיו", ציינה השופטת. על-כך הודיע ביסמוט כי "ישראל היום" תקיים את החלטת בית הדין כלשונה, כבר ביום שלישי הקרוב (12 ביוני 2018) והוסיף: "עוד פגישה מעניינת עם השופטת דורנר, ללא חילוקי דעות"...
 
 
אלי מלכה, ראש המועצה האזורית גולן, קיבל את פנינו בצומת קורסי ומכאן ואילך לקח על עצמו את תפקיד המארח שהוא גם המדריך ומורה הדרך, לחברי מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, יחד עם חברי בתי הדין לאתיקה וכל זאת במסגרת הכינוס הארצי השלישי אותו החלטנו לקיים ברמת הגולן...
 
 
נשיאת מועצת העיתונות, השופטת (בדימוס) דליה דורנר וחברי המליאה, משתתפים בצערה של מ"מ הנשיאה, עו"ד ארנה לין, במות האם, רות לין חושי ז"ל. המשפחה יושבת שבעה ברחוב דרך הים 117, חיפה בין השעות 16.00-20.00.
 
 
מועצת העיתונות קוראת לדובר צה"ל לחקור ביסודיות את נסיבות מותו של הצלם העיתונאי הפלשתינאי יאסר מורתגא, בירי צה"ל במהלך ניסיונות לבלום הסתערות פלשתינאית לעבר הגדר ברצועה. בתגובה למסר של שר הביטחון אביגדור ליברמן והמילים - "צלם או לא צלם", אומרת המועצה כי על השר להגן על הבידול המאפשר לצלמים ועיתונאים להגיע לכל זירה ולתעד את הקורה בה.על מפקדי צה"ל לפעול להטמעת הצורך להגן על לובשי איפוד press מכל צד של הגדר וגם בתרחישי קיצון. המועצה תעקוב מקרוב אחר חקירת נסיבות מותו של מורתגא ותפרסם את מסקנותיה לאחר שהתחקיר יסתיים.
 
 
"גם כאשר זה לא נעים לנו, בין אם מימין ובין אם משמאל; עיתונות ותקשורת הן מוסד חשוב בדמוקרטיה", אמר הנשיא *** נשיאת מועצת העיתונות, השופטת בדימוס דליה דורנר התריעה מפני ההתקפות הקשות על התקשורת, תוך סימון עיתונאים. "דיבורים כאלה באווירה קשה וטעונה, עלולים לסכן בני אדם פיסית. חשוב לזכור: לא העיתונאי המציא את החקירה. הוא 'המביא', השליח, זוהי חובתו. העיתונאי ממלא את תפקידו" ****************** ************ בצילום: נשיאת מועצת העיתונות בישראל ושופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר, ראש עיריית לוד יאיר רביבו ונשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ****************** ******************* * צילומים: קובי גדעון/לע"מ
 
 
מועצת העיתונות מביעה צער נוכח התקפתו החוזרת של ראש הממשלה על התקשורת וליבוי השנאה כלפיה. מצער מאד ואף מעורר חששות כבדים, להקשיב לראש ממשלה בישראל כשהוא שב ותוקף את התקשורת ומפנה אליה טינת המונים.אין דמוקרטיה של אמת ללא תקשורת חופשית. סימונה כיעד לתקיפה פעם אחר פעם, הוא תמצית הבוז לדמוקרטיה ולזכות להביע כל דעה, גם ביקורת ואפילו על העומד ליד ההגה. מועצת העיתונות מביעה את תקוותה שבחודש הסליחות שבפתחו עומד הציבור הישראלי, ימנע ראש הממשלה מסגנון זה.
 
 
מועצת העיתונות, בראשותה של שופטת בית משפט העליון (בדימוס) דליה דורנר, מזהירה כי הסימון החוזר ונשנה של ראש הממשלה את התקשורת כאויב הזומם "הפיכה" היא סכנה לאופיה הדמוקרטי של החברה בישראל. מועצת העיתונות דוחה את ניסיונותיו החוזרים ונשנים של בנימין נתניהו לערבב את התקשורת בהליכי החקירות נגדו, שמתבצעים על פי חוקי מדינת ישראל.
 
 
מועצת העיתונות בישראל קוראת לכנסת ולממשלה לחדול מקידום הצעות חוק שתוצאתן עלולה לפגוע קשות בעבודת התקשורת והעיתונות בכלל, ובעיתונות החוקרת בפרט. בעיקר מדובר על הצעת החוק המכונה "חוק ההמלצות" ועל הצעת החוק המכונה "חוק ההקלטות", שקבלתן תמנע מעיתונאים לבצע את עבודתם נאמנה ולספק לציבור מידע שראוי וחיוני שיקבל במדינה דמוקרטית.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות פרסם היום הודעת גינוי להפרדה בין העיתונאים והעיתונאיות במהלך סיקור ביקורו של סגן נשיא ארה"ב בכותל בירושלים, שפגעה ביכולתן של העיתונאיות לסקר את הביקור.מועצת העיתונות בישראל תובעת מכל גוף המתאם סיקור עיתונאי לאירועים תקשורתיים, כמו גם מלשכת העיתונות הממשלתית, לקבוע מיקום אחיד וזהה לעיתונאיות ולעיתונאים לצלמים ולצלמות, המגיעים לשטח לצורך ביצוע שליחותם העיתונאית.בכל תרחיש ומקום – לא תתאפשר במהלך התיעוד העדפה ו/או שוני במיקום התצפית על בסיס מגדר. אם נוהל המקום מחייב דיווח מרחוק - הוא יחול על גברים ונשים גם יחד.
 
 
העיתונאי והפרשן המשפטי הוותיק של קול ישראל, פרופ' משה נגבי הלך לעולמו בתום מאבק קשה במחלת הסרטן. נגבי היה פרופסור במחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית בירושלים. כפרשן משפטי הוא עסק בעיקר בעניינים אקטואליים, והרבה לעסוק בהגנה על זכויות אדם, חופש העיתונות, שמירת החוק והדמוקרטיה ובטוהר המידות של אנשי ציבור. בשם נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר וחברי המועצה, אנו שולחים את תנחומינו למשפחה.
 
 
האיגוד, המייצג 360 כלי תקשורת, רשתות שידור ועיתונאים בתחומי הטלוויזיה, הרדיו, הפרינט, הצילום והמרשתת, משלושים ושתיים מדינות, עתר לבג"צ בדרישה מבית המשפט להורות למשטרה להפסיק את הגבלת הכניסה של עיתונאים למתחם הר הבית בירושלים בכלל ודרך שער האריות בפרט
 
 
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר וצוות התגובות של המועצה, הביעו מחאה חריפה על הצרת צעדים של עיתונאים בשטחי סיקור בירושלים. המועצה מדגישה כי גם באזורי מתיחות גוברת, שמורה לתקשורת זכות לנגישות ומוטלת עליה חובה להגיע אל זירת ההתרחשות כדי לדווח נאמנה ומקרוב.
 
 
מועצת העיתונות תובעת מהיועץ המשפטי ומפרקליט המדינה לספק הסברים לגבי נחיצות הפשיטה על הוצאת הספרים של ידיעות אחרונות, והחרמת כתבי יד נוספים בנושאים פוליטיים ומדיניים, מלבד זה של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, בייחוד שהדבר נעשה שלא על דעת הממונה על הביטחון במשרד הביטחון, כלומר שלא מסיבות ביטחוניות חד-משמעיות.
 
 
תגובת מועצת העיתונות לתיקונים לחוק השידור הציבורי: מועצת העיתונות בישראל פרסמה הערב (23 באפריל 2017), בתום ישיבת המליאה, את התייחסותה לתיקונים לחוק השידור הציבורי, שאחד מהם אושר היום בממשלה ובוועדת השרים לענייני חקיקה:
 
 
"מועצת העיתונות בישראל מגנה בחריפות את הפגיעה החמורה והנמשכת של הממשלה והמערכת הפוליטית בשידור הציבורי בישראל", כך נאמר בהחלטת מליאת מועצת העיתונות, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בתום ישיבת חירום של שהתקיימה ב"בית הסופר" בתל אביב.
 
 
נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, פנתה במכתב ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בקריאה לפרסם בהקדם האפשרי את ההקלטות מהשיחות שהתנהלו בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין מו"ל העיתון "ידיעות אחרונות", מר ארנון מוזס.
 
 
לרגל שנת ה 60 להקמתה של נצרת עילית, התקיימה ישיבה חגיגית מיוחדת, בהשתתפות נציגי מועצת העיתונות בישראל, בראשם הנשיאה - שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר וראש עיריית נצרת עילית, רונן פלוט
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, מוקיע בחריפות את בחירת המילים של רוגל אלפר בביקורת שכתב ב"הארץ" על תכנית הטלוויזיה "הנעלמים" ששודרה בערוץ 2 בהגשת יואב לימור (בצילום).
 
 
מועצת העיתונות קוראת למשטרת ישראל ולעומדים בראשה לרענן את נהליה בכל הקשור לחקירת עיתונאים. זאת בעקבות חקירת כתב "הארץ" ניר גונטז'. משהתברר למשטרת ישראל כי "המטריד" האלמוני הוא עיתונאי, העושה את מלאכתו נאמנה, לא היה מקום לחקירה נוספת.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, פרסם אתמול את ההודעה הבאה המתייחסת לתגובת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לתחקיר של אילנה דיין, בתכנית "עובדה": "הזכות לתגובה על המתפרסם בתקשורת הינה זכות יסוד בכללי האתיקה העיתונאית. מועצת העיתונות מוחה על כך, שהתגובה של ראש הממשלה אתמול לתחקיר "עובדה", חרגה מהמקובל, לא התייחסה לממצאי התחקיר והפכה לכתב אישום אישי כנגד ד"ר אילנה דיין".
 
 
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
 
 
מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, החליטה לפרסם בציבור הודעה חריפה המגנה כל ניסיון לפגוע בעיתונאים או לאיים עליהם, בזו הלשון: "מועצת העיתונות מגנה בתוקף איומים כלפי עיתונאים בגין עבודתם העיתונאית".
 
 
כך הגיבה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, ביומן הבוקר של קול ישראל, על החלטת שר הביטחון ליברמן, לזמן את מפקד גלי צה"ל, ירון דקל, ל"שיחת נזיפה", בגלל שידור התכנית על המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש.
 
 
מליאת מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של הנשיאה, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, קראה אמש לממשלת ישראל לשים אל ליבה לחשיבות הרבה בקיומו של רצף בשידור ציבורי מתפקד, עשיר ומקצועי. "פגיעה ברצף זה תהיה בכייה לדורות", נאמר בהודעה.
 
 
אל"מ אריאלה בן-אברהם, שנכנסה באחרונה לתפקיד הצנזורית הראשית, הוזמנה למועצה להציג את הסיבות בגללן דרשה מבעלי חשבונות ברשתות חברתיות לקבל אישור מוקדם לפני פרסום. "לא רוצים ולא יכולים לשלוט בכל המידע".
 
 
גם בסוכנות הידיעות "רויטרס" הופיע השבוע, כנראה לראשונה ב-165 שנות ההיסטוריה שלה – תוכן חדשותי שמומן על ידי גוף מסחרי. (בצילום: הגילוי הנאות בדיווח הסוכנות).
 
 
המועצה הקימה ועדה שתנסה למצוא נוסחה ראויה לבידול בין חדשות לפרסומות – על כל צורותיהן – בעידן התקשורת הדיגיטאלית.
 
בית הדין לאתיקה קבע שתוכנית "המקור" בערוץ 10 עברה על סעיף 5א לתקנון האתיקה, לאחר שלא בדק את נכונות העובדות שפרסם כנגד ניצב איילון

בבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות תיק 22/2009 החלטה פתח דבר תיק זה, שאליו נדרשנו, יכול שישמש דוגמא, על מידת נחיצותו של בית דין זה, בשבתו כמי שדן ופוסק בתלונות על הפרת כללי האתיקה העיתונאית. אכן כן. מועצת העיתונות רואה עצמה כמי שמופקדת על משמר ערכי העיתונות, לרבות חופש המידע והביטוי, ובוודאי חופש הבעת הדעה, אך בה במידה ראוייה לא פחות השמירה על עקרונות האתיקה העיתונאית, בצד קביעה ואכיפה של אמות מידה, המביאות לביטוי מחוייבות מוחלטת לאמת, לדיוק, להגינות ולהגנה על כבוד האדם. הדברים הנ"ל לא נכתבו כאימרת אגב, שכן משום כל אלה, תוקן תקנון מועצת העיתונות בישראל, אשר מכוחו (ראה ס' 39 לתקנון הנ"ל) הוקם בית דין זה. הפתיח שלעיל, איננו מרמז עדיין על מהותו של התיק שבפנינו, ואם נטרדנו לפתיח זה, הרי זה נוכח טענותיה המקדמיות של היועצת המשפטית של ערוץ 10 – הנילון שבפנינו – הטוענת לכפיפות בלעדית של הערוץ הנ"ל לנציב תלונות הציבור (ברשות השניה), מכח הוראות סימן ג' לחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990. מטענותיה עולה, כפי המסתבר מהכתוב בפנייתה למועצת העיתונות ביום 21 בספטמבר 2009, כי הכפיפות הנטענת לעיל (והבלעדית כגירסתה), מאיינת לחלוטין סמכותו של בית דין זה. אף כי למדנו ממכתבה של היועצת המשפטית הנ"ל, כי נציב תלונות הציבור ברשות השניה, דחה את תלונת המתלונן בפניו, - הרי מבלי להביע דעה כרגע לגופו של עניין, איננו שותפים לדעת היועצת הנכבדה, כי דחייה זו צריך שתשפיע עלינו, או לנטרל אותנו מסמכותנו. וכדי שלא יוותרו הדברים בחלל ריק יובהר, כי את מקור סמכותנו שאבנו מאותו מוסד אשר הקים בית דין זה, על פי תקנונו, הוא זה אשר הקנה את הסמכות והוא זה שיכול להתירה. אמת. ככלל לא תברר מועצת העיתונות תלונה אשר הוגשה אליה, ובמקביל גם לגוף שיפוטי, או מעין משפטי, אחר, אך זאת נכתב בסייג הנובע מקביעת היועץ המשפטי של מועצת העיתונות, אשר על פיו ניתן להפריד את התלונה ממהלכים אחרים וכי ראוי לקיים את ההליך במועצת העיתונות במקביל. זאת ועוד, בחננו בחון היטב את תשובתו של נציב תלונות הציבור ברשות השנייה, לפרקליטו של המתלונן, ולא ירדנו לסוף דעתה של היועצת המשפטית לערוץ 10, שעה שכתבה כי לנציב תלונות הציבור הנ"ל סמכות לדון, להכריע ... וכיו"ב דברים. האמנם נתקיים דיון איזה שהוא אצל נציב התלונות ברשות השניה? האם נשמע המתלונן בפניו? האם ניתן לו יומו? שלא לאמר כי היה זה נציב התלונות הנכבד, אשר בסיפא למכתבו הנ"ל, ובהגינותו כי רבה, כתב במפורש, כי אין לו דרך "לקבוע את מידת הצדק הפעור בין האמור בכתבה, שהייתה ביקורתית מאוד... לבין טענות הפרקליט המבקשות להגן על מרשו". לא זו אף זו. המשנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות בישראל, היתה ערה לנושא בדיקתו של נציב קבילות הציבור ברשות השניה, וחרף זאת, ולאחר צפייה בכתבת התחקיר, הגיעה למסקנה, כי יש מקום לדון בתלונתו של המתלונן. משום כל הדברים האמורים לעיל, בנסיבות הללו, וככל שיש בכתוב במכתבו של הנילון, באמצעות יועצו המשפטי, כדי לכפור בסמכותנו (ועוד טרם הבענו דעה לעניין אי הופעת הנילון בפנינו) – נדחה טעון מקדמי זה. לעניין אי הופעת הנילון לבית הדין: אין זו הפעם הראשונה שערוץ 10 בוחר שלא להופיע בפני בית דין זה, וניתן להבין מגירסתו, כי משום שאין הוא חבר במועצת העיתונות, כופר הערוץ בסמכותו של בית הדין. לעניין זה ייאמר, כי מבחינתנו אין נפקא מינא בשאלה אם ערוץ 10 חבר במועצת העיתונות, אם לאו. שכן, מכוחו של ס' 39 לתקנון מועצת העיתונות, מוסמך בית דין זה לדון ולפסוק בתלונות על הפרת כללי האתיקה העיתונאית ע"י עיתונים ועיתונאים, אף אם אלה אינם חברים במועצת העיתונות. ובאשר לעצם אי ההופעה, הלא הבענו דעתנו בנושא זה בעבר, וכאז, כן עתה, סבורים אנו כי באי הופעתו בפנינו, כבודו של הערוץ הוא העומד במבחן, שכן אנו את מכבדנו נכבד – ולא נוסיף על כך. דיון לגופו של ענין: חרף אי הופעת ערוץ 10 בפנינו, לא נשארו תגובותיו בחלל ריק, בבחינת היה כלא היה. נהפוך הוא. כבר בפתח הדיון ראינו להודיע למתלונן כי בדעתנו להקשות עליו בשאלותינו, שבחלקן תשקפנה את התנגדותו של ערוץ 10 לתלונה, כפי שבאה לביטוי מפורש בתגובת עו"ד גלעד וינקלר, מיום 31 במאי 2009, וכך אכן עשינו. בקצירת האומר ננתח כאן את אשר אירע, כבסיס התלונה שבפנינו, בצד הדיון שערכנו וההחלטה שאליה הגענו. נדגיש כאן, את שאמרנו בדיון גופו, כי אין בכוונתנו להעצים עובדות שלא לצורך ולהאריך בדברים מעבר לעניין הממוקד, נשוא התלונה שבכאן. דברים אלה נכתבים גם כפי מראית העין שלנו, לאחר שחזינו פעמיים בשידור כתבת התחקיר. הארוע בתמציתו ומהלך הדיון: בתאריך 24.5.09 שודרה בערוץ 10, התכנית "מקור", אשר עסקה באירוע חטיפת השוטרת אירנה גורחוד והתנהלות משטרת ישראל בסמוך לקרות החטיפה. בשלבי סיום הארוע, לאחר שמכונית החוטף נעצרה והוא נורה ונהרג, הגיעו למקום קציני משטרה בכירים, בתוכם מי שכיהן באותה העת כסמפכ"ל המשטרה, ניצב שחר איילון, ומכאן התרחשה אותה סאגה שבגינה מתנהל תיק זה. הצופה הסביר יכול היה לשמוע את אחד מעורכי התכנית כשהוא מציין (באצבע המונפת כנגד משטרת ישראל) כי "עניין לנו במצב בלתי תקין", כאשר ברקע, על גבי האקרן מוקרנת דמותו, בין היתר, של המתלונן, ומייד לאחריה, ניבטת צללית של דמות אלמונית המוגדרת כקצין משטרה, והיא מצטטת כאילו מפי המתלונן, את הדברים הבאים: "אני רוצה להבין, הוא ירה ראשון, נכון?" הקצין וצילו, מייחסים לאומר האמירה כוונה מחמירה ולכאורה עולה כאילו המתלונן, אם אכן אמר את הדברים הללו, פעל כדי לשבש את החקירה לעתיד לבוא. ואם בכך אין די, נאמר בשידור לכולי עלמא, כי אותו קצין אנונימי נבדק במכונת אמת (פוליגרף) ונמצא דובר אמת. דברים לא מעט נשמעו מאותה דמות אלמונית מעל גבי אקרן הטלוויזיה, ובתוכם גם אותה אשמה חמורה המייחסת למתלונן שיבוש מהלכי חקירה. באיזה נושא, ממכלול דבריו, נבדק אותו איש במכונת האמת? מהן השאלות שנשאל ומה התשובות שנתן? האם כל אלה הם בבחינת סוד כמוס? ואם כן מדוע? והרי בכתבת תחקיר עסקינן, הבאה להבהיר לצופה הסביר פרושם של דברים. ובענייננו, מה ידע אותו צופה זולת האמירה כי נבדק האלמוני בפוליגרף ונמצא דובר אמת? ואנו, מה לנו מכונת אמת, כאשר השטח כולו רוחש אנשים ואם אכן נאמרו דברי הסמפכ"ל קבל עם ועדה (בוודאי לא בחדרי חדרים), איך זה שלא נמצא ולו גם אדם אחד נוסף, אשר יכול היה להעיד נאמנה כי אכן אמר המתלונן את הדברים שיוחסו לו? ביחס לכל השאלות הנ"ל החשה ערוץ 10 ובכתבה עצמה לא נאמר על כך דבר. בנסיבות הללו נשאל על ידינו המתלונן באופן גלוי, בלא כחל ושרק, אם אכן אמר את הדברים שיוחסו לו באותו שידור. המתלונן, בהתרגשות לא מעט, הכחיש מכל וכל כי אמר את הדברים הנ"ל. כאמור, הקשנו על המתלונן לא מעט בתוכו של הדיון והצבנו בפניו את עמדתו של ערוץ 10, שמכוחה לא האשים כלל את המתלונן בביצוע מעשים אסורים כלשהם, אלא פעל, כדברי פרקליטו בכתובים, בהתאם לעקרונות חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת, וכל שהביא לידיעת הציבור הסתכם אך בעדותו של אדם, אשר נכח בתחקיר הראשוני ובעדכון אשר ערך המתלונן בסמוך לאחר סיכום הארוע. השידור האמור נתן אם כן – לדברי הנילון, - ביטוי לתחושתו של אותו קצין משטרה אלמוני מהדברים שנאמרו, לטענתו, ע"י המתלונן. צר לנו, ברם טעוני ערוץ 10, כפשוטם, אינם מקובלים עלינו, באותו חלק המתייחס לדברים אשר יוחסו למתלונן, כפי מובנם מדברי אותו אדם אנונימי. ברור לנו כי תפקידנו אינננו נפרש מעבר לסמכות המסורה בידינו עפ"י תקנון האתיקה המקצועית של העיתונות, ועל כן לא נוכל לקבוע חד משמעית האם "אמר או לא אמר" המתלונן את הדברים שיוחסו לו, מה עוד שדווקא העדרותו של ערוץ 10 מהדיון, ומחדלו בהבאת ראיות, לא סייעו בעדנו לעניין זה. אלא שלא על זאת יקום או יפול דבר. כוחו של בית דין זה טמון באמות מוסר ציבוריות ואתיות, שאותן הוא בא לבחון ולבטא בהחלטותיו. אין צל צילו של ספק כי המאבק למען חופש המידע, הביטוי והבעת הדעה, הינו כלי יקר מכל – יקר מדי מכדי שיוקהו עוקציו וישוחררו מוסרות האחריות, שבצידו. שהרי לנו לפחות ברור: נאמנות לעקרונות האתיקה העיתונאית, שוזרת בחובה, בה במידה, מחוייבות לדיוק הדברים הנאמרים, הנכתבים והמשודרים, כמו גם להגינות מירבית, לאחר בחינתם ובדיקתם בקפדנות ודקדקנות. מכאן גם נלמדת הדרישה, לשמירה מדוקדקת על כבודו של אדם. באלה, לצערנו, לא עמד ערוץ 10, שעה ששידר את כתבת התחקיר, נשוא דיון זה. אמת. מלאכתו של העתונאי, ככלל, איננה קלה כלל ועיקר. הוא זה האמור לסקר ארועים חדשותיים, מחד גיסא ולשמור על איזון בין צדדים קוטביים מאידך גיסא. זכותו של הציבור לדעת, איננה אמירה ריקה מתוכן, אך דווקא בשל זאת ראוי הדווח ההוגן, המאוזן ובעיקר הזהיר עד למאוד, לכבודו ולשמו של מי אשר עלול להפגע מהכתבה המתפרסמת, לעמוד לנגד עיני המפרסם. שהלא נאמר כבר כי לעיתונות (הכתובה והמדוברת) כח כה רב, עד שיכולה היא לרומם, או להשפיל, ואלה אינם דברים מן השפה ולחוץ. תקנון האתיקה המקצועית של העיתונות קובע בס' 5 א' בו: "לפני פרסום ידיעה כלשהי, יבדקו העיתון והעיתונאי את נכונותה במקור המהימן ביותר ובזהירות הראוייה לפי נסיבות העניין". סעיף 8 לתקנון הנ"ל מתייחס לפרטיותו ושמו הטוב של האדם, תוך שמצויין בו כי קודם לפרסום העלול לפגוע, ייעשה עמו ברור מוקדם ותינתן לו אפשרות הוגנת לתגובה. לאחר משמע הדברים וקריאת חומר הראיות שבפנינו, הגענו פה אחד למסקנה, כי באשר למקטע הדברים הנוגע לעניין תגובת המתלונן ברגע של אמת, נחה דעתנו לעניין פעולתו של ערוץ 10. - בפני המתלונן הוצגו, במועד הראוי, הטענות נשוא כתבת התחקיר ותגובות המתלונן ופרקליטו מצאו ביטוי נאות, שעה ששולבו ושודרו במסגרת הכתבה הנ"ל. מנגד קובעים אנו, כי לטעמנו עבר הנילון על הוראות ס' 5א' לתקנון האתיקה המקצועית של העיתונות, כפי שפורט בהרחבה לעיל, ומשכך מחליטים אנו לנקוט נגד הנילון בצעד אזהרה, כפי הסמכות הקנוייה בידינו, מכח ס' 50 לתקנון מועצת העיתונות בישראל. בנוסף, מורים אנו על פרסום החלטת בית הדין, בנוסח מקוצר, כפי המפורט להלן, בהקדם האפשרי ובהבלטה ראוייה, בפתחה של אחת מתוכניות "מקור" הקרובות, בערוץ 10. לנילון זכות ערעור בתוך 10 ימים מיום קבלת החלטה זו, ואין ליתן להחלטה פרסום לפני שעבר מועד הערעור, (כמצויין בס' 52 ב' לתקנון הנ"ל) – ואם יוגש ערעור, יידחה, או יבוטל, הפרסום (הכל לפי העניין) עד למתן החלטה בערעור. ניתן והודע ביום: 29.11.09 _________________ ______________________ ____________________ חנוך קינן, עו"ד - יו"ר רון בן ישי - חבר חיים נוי - חבר בפני חברי בית הדין: עו"ד חנוך קינן – יו"ר מר רון בן ישי – חבר מר חיים נוי – חבר