יום ד', יא’ בטבת תשע”ט
נשיאת מועצת העיתונות, השופטת דליה דורנר והמשנה לנשיאה, עו"ד אורנה לין נבחרו ביום רביעי ה-31 באוקטובר 2018, לתקופת כהונה נוספת של שלוש שנים, בישיבה מיוחדת של מועצת העיתונות, שהתקיימה ב"בית הסופר" בתל-אביב.
 
 
חברי מועצת העיתונות ובראשם הנשיאה, השופטת בדימוס דליה דורנר ומנכ"ל המועצה מוטי רוזנבלום, שמעו דברים אלה וכאובים אף יותר, במפגש עם חברי מועצת דלית אל כרמל, בראשות רפיק חלבי * שיח הזדהות בעקבות חוק הלאום * השופטת דורנר: "המועצה אינה גוף פוליטי – זהו ביקור של סולידריות"
 
 
מועצת העיתונות קוראת לבית המחוקקים לסייג את הצעת החוק המבקשת לאסור תיעוד פעילות חיילי צה"ל בעת מילוי תפקידם – בהעדר החלה על פעילותם של עיתונאים בשליחות המבקשים להביא לציבור תמונת מצב כמות שהיא מזירת הפעילות.
 
 
מועצת העיתונות בישראל, מתנערת מן ההאשמות כלפי העיתון "ישראל היום", החברים במועצה, באשר להחלטת בית הדין לאתיקה, בנושא "פרסום סקרים בתקשורת, על דעת הציבור היהודי בלבד, אלא אם יש הצדקה עניינית לכך". "ישראל היום" היה כלי התקשורת היחיד שהודיע כי יקיים את החלטת בית הדין לאתיקה ויפרסם החלטתה במלואה.
 
 
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, השופטת (בדימוס) דליה דורנר, אירחה בלשכתה בבית המשפט העליון בירושלים, את העורך הראשי של העיתון "ישראל היום", בועז ביסמוט ואת מנכ"ל המועצה, מוטי רוזנבלום. בפגישה, שהתנהלה ברוח טובה, לא נתגלו חילוקי דעות כלשהן בין השופטת לעורך הראשי. "חברותה של "ישראל היום" במועצת העיתונות, חשובה מאד ואין להקל ראש בכך. יחד עם זאת אנו חייבים לשמור על בית הדין לאתיקה ועל קיום החלטותיו", ציינה השופטת. על-כך הודיע ביסמוט כי "ישראל היום" תקיים את החלטת בית הדין כלשונה, כבר ביום שלישי הקרוב (12 ביוני 2018) והוסיף: "עוד פגישה מעניינת עם השופטת דורנר, ללא חילוקי דעות"...
 
 
אלי מלכה, ראש המועצה האזורית גולן, קיבל את פנינו בצומת קורסי ומכאן ואילך לקח על עצמו את תפקיד המארח שהוא גם המדריך ומורה הדרך, לחברי מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, יחד עם חברי בתי הדין לאתיקה וכל זאת במסגרת הכינוס הארצי השלישי אותו החלטנו לקיים ברמת הגולן...
 
 
נשיאת מועצת העיתונות, השופטת (בדימוס) דליה דורנר וחברי המליאה, משתתפים בצערה של מ"מ הנשיאה, עו"ד ארנה לין, במות האם, רות לין חושי ז"ל. המשפחה יושבת שבעה ברחוב דרך הים 117, חיפה בין השעות 16.00-20.00.
 
 
מועצת העיתונות קוראת לדובר צה"ל לחקור ביסודיות את נסיבות מותו של הצלם העיתונאי הפלשתינאי יאסר מורתגא, בירי צה"ל במהלך ניסיונות לבלום הסתערות פלשתינאית לעבר הגדר ברצועה. בתגובה למסר של שר הביטחון אביגדור ליברמן והמילים - "צלם או לא צלם", אומרת המועצה כי על השר להגן על הבידול המאפשר לצלמים ועיתונאים להגיע לכל זירה ולתעד את הקורה בה.על מפקדי צה"ל לפעול להטמעת הצורך להגן על לובשי איפוד press מכל צד של הגדר וגם בתרחישי קיצון. המועצה תעקוב מקרוב אחר חקירת נסיבות מותו של מורתגא ותפרסם את מסקנותיה לאחר שהתחקיר יסתיים.
 
 
"גם כאשר זה לא נעים לנו, בין אם מימין ובין אם משמאל; עיתונות ותקשורת הן מוסד חשוב בדמוקרטיה", אמר הנשיא *** נשיאת מועצת העיתונות, השופטת בדימוס דליה דורנר התריעה מפני ההתקפות הקשות על התקשורת, תוך סימון עיתונאים. "דיבורים כאלה באווירה קשה וטעונה, עלולים לסכן בני אדם פיסית. חשוב לזכור: לא העיתונאי המציא את החקירה. הוא 'המביא', השליח, זוהי חובתו. העיתונאי ממלא את תפקידו" ****************** ************ בצילום: נשיאת מועצת העיתונות בישראל ושופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר, ראש עיריית לוד יאיר רביבו ונשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ****************** ******************* * צילומים: קובי גדעון/לע"מ
 
 
מועצת העיתונות מביעה צער נוכח התקפתו החוזרת של ראש הממשלה על התקשורת וליבוי השנאה כלפיה. מצער מאד ואף מעורר חששות כבדים, להקשיב לראש ממשלה בישראל כשהוא שב ותוקף את התקשורת ומפנה אליה טינת המונים.אין דמוקרטיה של אמת ללא תקשורת חופשית. סימונה כיעד לתקיפה פעם אחר פעם, הוא תמצית הבוז לדמוקרטיה ולזכות להביע כל דעה, גם ביקורת ואפילו על העומד ליד ההגה. מועצת העיתונות מביעה את תקוותה שבחודש הסליחות שבפתחו עומד הציבור הישראלי, ימנע ראש הממשלה מסגנון זה.
 
 
מועצת העיתונות, בראשותה של שופטת בית משפט העליון (בדימוס) דליה דורנר, מזהירה כי הסימון החוזר ונשנה של ראש הממשלה את התקשורת כאויב הזומם "הפיכה" היא סכנה לאופיה הדמוקרטי של החברה בישראל. מועצת העיתונות דוחה את ניסיונותיו החוזרים ונשנים של בנימין נתניהו לערבב את התקשורת בהליכי החקירות נגדו, שמתבצעים על פי חוקי מדינת ישראל.
 
 
מועצת העיתונות בישראל קוראת לכנסת ולממשלה לחדול מקידום הצעות חוק שתוצאתן עלולה לפגוע קשות בעבודת התקשורת והעיתונות בכלל, ובעיתונות החוקרת בפרט. בעיקר מדובר על הצעת החוק המכונה "חוק ההמלצות" ועל הצעת החוק המכונה "חוק ההקלטות", שקבלתן תמנע מעיתונאים לבצע את עבודתם נאמנה ולספק לציבור מידע שראוי וחיוני שיקבל במדינה דמוקרטית.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות פרסם היום הודעת גינוי להפרדה בין העיתונאים והעיתונאיות במהלך סיקור ביקורו של סגן נשיא ארה"ב בכותל בירושלים, שפגעה ביכולתן של העיתונאיות לסקר את הביקור.מועצת העיתונות בישראל תובעת מכל גוף המתאם סיקור עיתונאי לאירועים תקשורתיים, כמו גם מלשכת העיתונות הממשלתית, לקבוע מיקום אחיד וזהה לעיתונאיות ולעיתונאים לצלמים ולצלמות, המגיעים לשטח לצורך ביצוע שליחותם העיתונאית.בכל תרחיש ומקום – לא תתאפשר במהלך התיעוד העדפה ו/או שוני במיקום התצפית על בסיס מגדר. אם נוהל המקום מחייב דיווח מרחוק - הוא יחול על גברים ונשים גם יחד.
 
 
העיתונאי והפרשן המשפטי הוותיק של קול ישראל, פרופ' משה נגבי הלך לעולמו בתום מאבק קשה במחלת הסרטן. נגבי היה פרופסור במחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית בירושלים. כפרשן משפטי הוא עסק בעיקר בעניינים אקטואליים, והרבה לעסוק בהגנה על זכויות אדם, חופש העיתונות, שמירת החוק והדמוקרטיה ובטוהר המידות של אנשי ציבור. בשם נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר וחברי המועצה, אנו שולחים את תנחומינו למשפחה.
 
 
האיגוד, המייצג 360 כלי תקשורת, רשתות שידור ועיתונאים בתחומי הטלוויזיה, הרדיו, הפרינט, הצילום והמרשתת, משלושים ושתיים מדינות, עתר לבג"צ בדרישה מבית המשפט להורות למשטרה להפסיק את הגבלת הכניסה של עיתונאים למתחם הר הבית בירושלים בכלל ודרך שער האריות בפרט
 
 
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר וצוות התגובות של המועצה, הביעו מחאה חריפה על הצרת צעדים של עיתונאים בשטחי סיקור בירושלים. המועצה מדגישה כי גם באזורי מתיחות גוברת, שמורה לתקשורת זכות לנגישות ומוטלת עליה חובה להגיע אל זירת ההתרחשות כדי לדווח נאמנה ומקרוב.
 
 
מועצת העיתונות תובעת מהיועץ המשפטי ומפרקליט המדינה לספק הסברים לגבי נחיצות הפשיטה על הוצאת הספרים של ידיעות אחרונות, והחרמת כתבי יד נוספים בנושאים פוליטיים ומדיניים, מלבד זה של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, בייחוד שהדבר נעשה שלא על דעת הממונה על הביטחון במשרד הביטחון, כלומר שלא מסיבות ביטחוניות חד-משמעיות.
 
 
תגובת מועצת העיתונות לתיקונים לחוק השידור הציבורי: מועצת העיתונות בישראל פרסמה הערב (23 באפריל 2017), בתום ישיבת המליאה, את התייחסותה לתיקונים לחוק השידור הציבורי, שאחד מהם אושר היום בממשלה ובוועדת השרים לענייני חקיקה:
 
 
"מועצת העיתונות בישראל מגנה בחריפות את הפגיעה החמורה והנמשכת של הממשלה והמערכת הפוליטית בשידור הציבורי בישראל", כך נאמר בהחלטת מליאת מועצת העיתונות, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בתום ישיבת חירום של שהתקיימה ב"בית הסופר" בתל אביב.
 
 
נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, פנתה במכתב ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בקריאה לפרסם בהקדם האפשרי את ההקלטות מהשיחות שהתנהלו בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין מו"ל העיתון "ידיעות אחרונות", מר ארנון מוזס.
 
 
לרגל שנת ה 60 להקמתה של נצרת עילית, התקיימה ישיבה חגיגית מיוחדת, בהשתתפות נציגי מועצת העיתונות בישראל, בראשם הנשיאה - שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר וראש עיריית נצרת עילית, רונן פלוט
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, מוקיע בחריפות את בחירת המילים של רוגל אלפר בביקורת שכתב ב"הארץ" על תכנית הטלוויזיה "הנעלמים" ששודרה בערוץ 2 בהגשת יואב לימור (בצילום).
 
 
מועצת העיתונות קוראת למשטרת ישראל ולעומדים בראשה לרענן את נהליה בכל הקשור לחקירת עיתונאים. זאת בעקבות חקירת כתב "הארץ" ניר גונטז'. משהתברר למשטרת ישראל כי "המטריד" האלמוני הוא עיתונאי, העושה את מלאכתו נאמנה, לא היה מקום לחקירה נוספת.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, פרסם אתמול את ההודעה הבאה המתייחסת לתגובת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לתחקיר של אילנה דיין, בתכנית "עובדה": "הזכות לתגובה על המתפרסם בתקשורת הינה זכות יסוד בכללי האתיקה העיתונאית. מועצת העיתונות מוחה על כך, שהתגובה של ראש הממשלה אתמול לתחקיר "עובדה", חרגה מהמקובל, לא התייחסה לממצאי התחקיר והפכה לכתב אישום אישי כנגד ד"ר אילנה דיין".
 
 
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
 
 
מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, החליטה לפרסם בציבור הודעה חריפה המגנה כל ניסיון לפגוע בעיתונאים או לאיים עליהם, בזו הלשון: "מועצת העיתונות מגנה בתוקף איומים כלפי עיתונאים בגין עבודתם העיתונאית".
 
 
כך הגיבה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, ביומן הבוקר של קול ישראל, על החלטת שר הביטחון ליברמן, לזמן את מפקד גלי צה"ל, ירון דקל, ל"שיחת נזיפה", בגלל שידור התכנית על המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש.
 
 
מליאת מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של הנשיאה, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, קראה אמש לממשלת ישראל לשים אל ליבה לחשיבות הרבה בקיומו של רצף בשידור ציבורי מתפקד, עשיר ומקצועי. "פגיעה ברצף זה תהיה בכייה לדורות", נאמר בהודעה.
 
 
אל"מ אריאלה בן-אברהם, שנכנסה באחרונה לתפקיד הצנזורית הראשית, הוזמנה למועצה להציג את הסיבות בגללן דרשה מבעלי חשבונות ברשתות חברתיות לקבל אישור מוקדם לפני פרסום. "לא רוצים ולא יכולים לשלוט בכל המידע".
 
 
גם בסוכנות הידיעות "רויטרס" הופיע השבוע, כנראה לראשונה ב-165 שנות ההיסטוריה שלה – תוכן חדשותי שמומן על ידי גוף מסחרי. (בצילום: הגילוי הנאות בדיווח הסוכנות).
 
 
המועצה הקימה ועדה שתנסה למצוא נוסחה ראויה לבידול בין חדשות לפרסומות – על כל צורותיהן – בעידן התקשורת הדיגיטאלית.
 
כך נקבע בהחלטת בית הדין לאתיקה של המועצה, שדן בתלונת בנק ישראל נגד "כלכליסט" על הפרת הסכם אמברגו על דו"ח הריכוזיות.

27/9/2012 תיק: 58/2012 תלונת בנק ישראל נגד "כלכליסט" בפני בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות חברי בית הדין: השופט (בדימ') גבריאל שטרסמן, יו"ר עו"ד משה נגבי, חבר מר רן רזניק, חבר המתלונן: ד"ר יוסי סעדון, דובר בנק ישראל הנילון: עיתון "כלכליסט" החלטה זו החלטה בתלונת בנק ישראל (להלן "המתלונן"), באמצעות דוברו הד"ר יוסי סעדון, נגד העיתון "כלכליסט", לרבות אתר האינטרנט שלו (להלן "הנילון"). אין חולקים על העובדות בפרשה זו, כמפורט בתלונה. בקצרה: ב-15.7.2012 שלח המתלונן בדואר אלקטרוני לעיתונאים אחדים חומר העוסק בדו"ח ביניים של הצוות לבחינת התחרותיות בענף הבנקאות. במכתב שאליו צורפו הקבצים האמורים הודגש, שהם נשלחים תחת אמברגו לפרסום רק ב-16.7.2012 בשעה 12:00. המתלונן אף שלח תזכורות בדבר האמברגו האמור לעיתונאים שאליהם נשלחו הקבצים ובהם לנילון. נערכו בנדון שיחות טלפון בין המתלונן לבין אנשי מערכת הנילון. חרף זאת, במהדורה המודפסת של הנילון באותו בוקר פרסם הנילון סדרה על פני ארבעה עמודים של החומר שקיבל מן המתלונן, למרות ששעת האמברגו הייתה רק בצהרים. לטענת המתלונן היה פרסום זה הפרה של תקנה 3 (ב) ותקנה 22 (להלן "התקנה") לתקנון האתיקה המקצועית של העיתונות (להלן "התקנון"). לטענת הנילון הוא לא הפר את האמברגו האמור, שכן אינו כלול בניסוחן של שתי התקנות האמורות ולפיכך אינו יכול להיות כלל עבירה על התקנון. הנילון התגונן בעיקר ובמיוחד בטענה, ש"החיסיון העיתונאי" שבו דנה התקנה אינו כולל אמברגו על פרסום ידיעות או חומר עיתונאי אחר. אין מדובר כלל בחיסיון, טען נילון, שכן מדובר בפירוש בחומר הנמסר לפרסום וההגבלה האחת הכלולה במסירתו היא אותו אמברגו. עוד טען הנילון באמצעות עורכי הדין שלו, כי בידיהם מכתב ממזכ"ל מועצת העיתונות (להלן "המזכ"ל"), אריק בכר, אל יאיר עמיקם, סמנכ"ל הסברה במשרד הבריאות, מ-1.6.2010, שבו כתב, כי "אין נושא האמברגו נופל בסמכות תקנות האתיקה של המועצה" והייתה אפוא צפייה אצל הנילון שלא יגישו נגדו תלונה אם יפר את האמברגו ולבטח שהתלונה תידחה מחוסר סמכות. רוב חברי בית הדין בדעה, שהמכתב האמור של מזכ"ל מועצת העיתונות לא רק שאינו מחייב את בית הדין אלא שנכתב בלא סמכות ואין לו ולא היה לו שום תוקף מחייב. לא למזכ"ל הסמכות לפרש את התקנון אלא לבית הדין, כשם שאין הכנסת מפרשת את חוקיה אלא בתי המשפט עושים זאת. אולם חבר בית הדין רן רזניק בדעה, כי עמדה לנילון הזכות להסתמך על המכתב האמור משום שהוא נשלח על דעת המועצה, כלשונו של מר רזניק, ולפיכך היה הנילון רשאי לצפות שפרסום הידיעה תוך שבירת האמברגו, לא יהווה עבירה על תקנה 3 לתקנות. יתר על כן, מר רזניק סבור כי העובדה שהנילון הודיע למתלונן מראש שבדעתו למעשה להפר את האמברגו, פוטרת את הנילון מן היסוד של התנהגות בלתי הגונה בהתאם לאמור בתקנה 3. בסופו של דיון נוקב וממושך הסכימו בעלי הדין, שמדובר בנושא עקרוני בעל חשיבות ושבית הדין יקבע בהחלטתו את משמעותו של האמברגו במסגרת התקנה, כלומר אם החיסיון הנזכר בתקנה, כולל אמברגו או לא. העובדות, שכאמור לא היו שנויות במחלוקת, ייֵרָאו אפוא כעובדות שהוכחו לבית הדין, המתלונן יסתפק בהחלטה עקרונית של בית הדין ועל כן זו תהיה "התערבותה של מועצת העיתונות", כאמור בסיפא של תלונת המתלונן. כעולה מן האמור, אם יגיע בית הדין למסקנה כי החיסיון כולל אמברגו, כי אז ייקבע שהנילון עבר על התקנה אולם לא יינקטו נגדו שום צעדים, כאמור בתקנה 50 לתקנון מועצת העיתונות. המונח "אמברגו" אינו נזכר בתקנון. אולם מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה, ושנילון אינו כופר בהן, הנוהג למסור מידע לאמצעי תקשורת "תחת אמברגו", כלומר בנקיבת מועד הפרסום כלפי כל אלה שהמידע נמסר להם, קיים משכבר הימים. כמו כן יש אמברגו חוקי, המעוגן, למשל, בחוק מבקר המדינה. אולם לא בחוק אנו עוסקים, אלא באתיקה מקצועית של עיתונאים. אכן, היו מקרים לא מעטים, שאמצעִי תקשורת הפר אמברגו שכזה, בעולם הרחב ולא רק בישראל, אך ככל שידיעת חברי בית הדין מגעת, מעולם לא הוגשה לבית הדין תלונה בגין מעשה כזה. מכאן שאנו דנים לראשונה בנושא ומבחינה זו יהווה פסק הדין תקדים. בספרם של הפרופ' יחיאל לימור והד"ר רפי מן (להלן "המחברים") "עיתונאות: איסוף מידע, כתיבה ועריכה" (הוצאת האוניברסיטה הפתוחה) נאמר בנושא זה (פרק 4.1.6.3.): "במקרים רבים מספקים מקורות וארגונים מידע לאמצעי התקשורת, אולם הם מתנים את פרסומו בעיתוי מסוים. הגבלה זו מכונה בעגה המקצועית 'אמברגו' ומשמעותה: אין לפרסם את המידע שנמסר לעיתונאי לפני מועד מסוים, שנקבע מראש. המסירה המוקדמת של המידע נועדה להקל על הכתבים ועל אמצעי התקשורת, כדי שיוכלו להיערך מראש לקראת אירוע העומד להתרחש במועד ידוע." המחברים מביאים שם (עמוד 187) דוגמאות שונות לאמברגו מן הארץ ומחוצה לה. עם זאת הם מציינים, כי: "יש שגורם עיתונאי כלשהו מפר את כללי המשחק המקצועיים. במקרה כזה, המכוּנה 'שבירת אמברגו', רואים עצמם גם יתר אמצעי התקשורת כמשוחררים מהתחייבותם לאמברגו, והם מפרסמים את המידע [....]". בהמשך מצטטים המחברים "כללים המבחינים בין חמש קטגוריות" של סוכנות ההסברה האמריקנית של מידע ויחוסו למקור ובין היתר נקבע שם כי "אין לפרסם את המידע לפני המועד שנקבע לכך על ידי מוסר המידע" (עמוד 251) (הדגשה לא במקור)". אין המחברים דנים במעמדו של האמברגו מבחינת האתיקה המקצועית. אתר ויקיפדיה באנגלית מסביר מהו אמברגו על חדשות ומציין שהסנקציה על המפר אותו היא אפשרות המקור למנוע מאמצעי התקשורת מידע בעתיד. ב-American Journalism Review (http://www.ajr.org/Article.asp?id=2597 ) נסקר בהרחבה נושא האמברגו . גם שם, כמו בפרסומים אמריקנים אחרים, מעוררים המחברים את השאלה אם יש טעם בקיום השיטה בכלל, בגלל ריבוי ההפרות של האמברגו. באחדים ממאות המאמרים שנכתבו על נושא האמברגו נזכרת העובדה שמדובר בעבירה אתית אך שאלת הסנקציה לא התעוררה כנראה בעולם. ככל הידוע לחברי בית הדין, מעולם לא התעורר נושא האמברגו על פרסום ידיעות בבתי המשפט בישראל. עם זאת טענו ב"כ הנילון את הטענה, שכל הסדר האמברגו מנוגד לחוק ההגבלים העסקיים ומטעם זה דינו להתבטל. בין הדין דוחה טענה זו, מכיוון שאין הוא דן בהיבטים החוקיים של האמברגו אלא במשמעותו לפי התקנון. יש שטענו, כי האמברגו על פרסום חדשות עבר מן העולם וראוי לבטלו משום שנתגלו יותר ויותר מקרים של הפרתו והיעדר סנקציה ממשית על המפרים. מכיוון שאין מחלוקת עובדתית על נסיבות נשוא התלונה שבה אנו דנים, נותרה השאלה אם הפרת האמברגו נכנסת לתחום אחת משתי התקנות שעל פיהן הוגשה התלונה. התלונה לפי תקנה 3(ב) לתקנון. העובדה שבין אמצעי התקשורת בישראל ובעולם נהגו על פי כללי האמברגו במשך עשרות שנים, היא ראיה שמדברת בעד עצמה, שהם הודו בקיומו. הודיה זו, לדעת חברי בית הדין, דינה כדין קיומו של חוזה בעל פה. אין מדובר בהגדרות משפטיות של "הצעה" ו"קיבול", אלא בנוהג, ששני הצדדים נהגו על פיו במשך שנים ואין מחלוקת על כך, שהנילון הפר את הנוהג האמור ביודעין (כמוסבר בכתב התגובה לתלונה). "הבטחה", כאמור בתקנה 3 (ב) אינה חייבת להשתמע בכל מקרה שבו נמסר מידע תחת אמברגו לאמצעי תקשורת. השמירה הממושכת על הנוהג, מותר לראות בה "הבטחה" כלשון התקנה. לדעת רוב בית הדין המסקנה מכך היא, שהנילון הפר את האמור בתקנה זו בעת שפרסם את החומר שאותו קיבל מן המתלונן תחת אמברגו. כמבואר לעיל, חבר בית הדין רן רזניק אינו מקבל מסקנה זו וראוי היה לזכות את הנילון מעבירה לפי תקנה 3. התלונה לפי תקנה 22 לתקנון. מבחינה עובדתית, גילה הנילון מידע שנמסר לו בתנאי שיישאר חסוי – שזו מהותו של אמברגו על תקשורת – ולפיכך הפר את האמור בתקנה זו בעת שפרסם את החומר שאותו קיבל. חברי בית הדין בדעה, ש"חיסיון עיתונאי" כולל גם כולל את נוהג האמברגו ולפיכך סטייה ממנו מהווה עבירה אתית. מהותה של אתיקה מקצועית באתר האינטרנט של המרכז לטכנולוגיה חינוכית נאמר, בין היתר, כי כללי האתיקה אינם מדברים על מה שאסור ועל מה שמותר לפי החוק האזרחי. הם קובעים מה הוגן ומה בלתי הוגן, מה ראוי לעשות ומה אין ראוי לעשות. במרכז כללי האתיקה עומד כבוד האדם (http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=2072) באתר משרד החינוך, המינהל למדע ולטכנולוגיה, מובא מחקר מקיף על גלגוליו של "מסמך נקדי" הלוא הוא האורים והתומים של רשות השידור בדבר מקצועיות ואתיקה עיתונאית, פרי עטם של פרופ' יחיאל לימור ואינס גבל, ובין היתר מסופר שם כי "עובדה ראויה לציון היא כי בראשית שנות ה-80 של המאה ה-20 החל להתפתח מחקר אקדמי מקיף בנושא האתיקה העיתונאית, ומספר הפרסומים בנושא זה, בתוך עשור אחד, היה גדול יותר מזה של כל הפרסומים שראו אור עד אז, מתחילת המאה. יתר על כן: במחצית הראשונה של שנות ה-90 פורסמו יותר ספרים בנושא האתיקה מאשר בכל העשור הקודם." ככלל ניתן לומר, על סמך ניסיון החיים, שאתיקה היא כללי התנהגות שעל פיהם נוהג אדם, בין אם במקצוע כלשהו ובין אם ביחסיו עם הזולת. כעולה מן האמור, הגיעו חברי בית הדין למסקנה, שהנילון אכן פעל בניגוד לכללי האתיקה, כפי שהובהר לעיל. לדעת רוב חברי בית הדין חובה לציין, כי הנילון עבר גם על הוראת תקנה 3 (א) לתקנות, הקובע כי "עיתון ועיתונאי יפעלו ביושר, בהגינות וללא מורא". אין בעיני רוב חברי בית הדין ספקות, שהתנהגותו של הנילון הייתה לא ישרה ולבטח לא הוגנת, בפרסום החומר שהמתלונן הפיץ תחת אמברגו. כאמור, חבר בית הדין רן רזניק אינו מסכים עם קביעה זו. מסקנה והמלצה על כן קובע בית הדין כך: 1. הפרת אמברגו על מסירת ידיעה שנקבע לה מראש זמן פרסום עתידי, היא עבירה אתית הן לפי תקנה 3 (דעת הרוב בניגוד לדעתו של רן רזניק) והן לפי תקנה 22 לתקנות (דעת כל חברי בית הדין); 2. הנילון הפר אפוא את תקנות האתיקה לפי הוראות התקנות האמורות; 3. על פי הסכמת הצדדים בדיון, לא ימליץ בית הדין על הטלת עונש כלשהו על הנילון בפרשה זו;. 4. בית הדין ממליץ לנשיאת מועצת העיתונות לבחון את האפשרות להוסיף במפורש את האיסור על הפרת אמברגו לתקנה 22 האמורה. גבריאל שטרסמן, שופט (בדימוס), אב בית הדין, ________________________________ משה נגבי, עו"ד רן רזניק תל אביב, 27 בספטמבר 2012