חמישה חודשים לאחר שהודיעה על הדחת האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל משורותיה – הודיעה הפדרציה הבינלאומית של איגודי העיתונאים כי היא מבקשת לקבל את האיגוד הישראלי בחזרה לחברות מלאה ולפתוח דף חדש ביחסים של הידברות ושיתוף פעולה.
ב-7 ליוני השנה הצביעו חברי הנהלת -IFJ -International Federation of Journalists בעד החלטה להדיח את האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל משורות הפדרציה. הנציגות הישראלית לא זומנה לישיבת ההדחה באוסלו. הנימוק הרשמי לסילוק היה אי תשלום מיסי חבר.
אך המניע המרכזי להדחה היה קו אנטי ישראלי מחריף של בכירי הפדרציה, בראשות המזכ"ל איידן וייט, קו שהוא לא התאמץ להסוות לאחר מבצע "עופרת יצוקה". בפדרציה חברים כ-600 אלף עיתונאים ואנשי תקשורת מ-123 מדינות ברחבי העולם.
ההחלטה על שיבה לזירה הבינלאומית התקבלה לאחר מפגש של וייט עם ראשי אגודות העיתונאים בתל אביב ובירושלים, שהתקיים בשבוע שעבר ב"בית סוקולוב".
למפגש הגיעו ראש איגוד העיתונאים האיטלקי, פרנקו סידי, ושני נציגים בכירים של האיגוד הגרמני. האיטלקים והגרמנים היו לכל אורך המשבר קולות בודדים באירופה שתבעו את ביטול הדחתם של הישראלים. הם אלה שקיבלו במלואה את טענתנו כי התקשורת הישראלית – הבוטה והחופשית ביותר באזור – ראויה למעמד של חברות פעילה ושוות זכויות בפדרציה. חברות מלאה לפחות כמו זאת של ערב הסעודית שבה נידונה לאחרונה העיתונאית רוזאנה אל יאמי ל-עונש של 60 מלקות על שהעזה להנחות תכנית על סקס בערוץ שחלקו בבעלות המשפחה השלטת. העונש בוטל לבסוף ברגע של חסד מלכותי.
בצד הישראלי ניהלו את המשא ומתן יוסי בר-מוחא ואבי פז – בשם האגודה בתל-אביב, אחיה גינוסר ואני – בשם האגודה בירושלים. בישיבה נטל חלק פעיל מזכ"ל מועצת העיתונות, אריק בכר.
הבהרנו לוייט כי לא נקבל עוד מצב שבו הגיעה לאזור משלחת סולידריות של הפדרציה עם תושבי ועיתונאי רצועת עזה – בלי שתהיה גם משלחת סולידריות עם תושבי שדרות ועיתונאי ישראל. לא נקבל מצב בו נציגים ישראלים נחשפים בכינוסים בינלאומיים של הפדרציה למסע חרם ושנאה גם מצד עיתונאים שכל קשר בינם לבין תקשורת חופשית מקרי בהחלט.
וייט הביע נכונות לפתוח דף חדש. יותר מכך – שמעתי הצהרה ברורה של וייט שהייתה מעין הודאה בטעותו. היה ברור לו ולנו כי המהלך של סילוק העיתונאים הישראלים פגע בתדמית הפדרציה כאיגוד מקצועי חסר פניות - לא פחות משפגע ביכולת אגודות העיתונאים בישראל לקיים דיאלוג עם עמיתים בעולם.
חברי ואני נרצה לראות סיוע נטול פניות של הפדרציה הבינלאומית בהקמת פורום הידברות של עיתונאים ישראלים וערבים ובשלושה מעגלים: המעגל של מדינות הים התיכון, המעגל של ישראל- ומדינות ערב – ומעגל מצומצם יותר ומשמעותי מכולם – זה של עיתונאים ישראלים ופלשתינאים.
האיטלקים והגרמנים הגיבו ליוזמה – מיד- בחיוב. וייט הודיע כי יקדם זאת בכינוסים הקרובים של הפדרציה בסרדיניה ובספרד. עדיין נותרה פתוחה השאלה האם גם הצד הפלשתינאי –ערבי חפץ בכך. האיגוד הישראלי לא הוזמן כלל לכינוס העיתונאים הבינלאומי שאורגן לאחרונה ברבת עמון. בכינוסים קודמים שבהם ניסו גרמנים ואירופים לתווך – נותרה היד הישראלית מושטת באוויר. הנציגים הערבים לא טרחו להיענות ליוזמה.
ההתחייבות של וייט והפדרציה לקדם דיאלוג במקום לדחוק את ישראל לפינת מצורעים בנוסח גולדסטון – עדיין טעונה הוכחה. הוועדה לקשרי חוץ של אגודת העיתונאים בירושלים נענתה בימים אלה לבקשת וייט לסייע לו בתנועה באזור ולקבל מעמד עיתונאי של לשכת העיתונות הממשלתית – בשם הצורך לבנות גשר לעיתונאים פלשתינאים. כל זאת כאמור על בסיס עיתונאי מקצועי בלבד, ונוכח מעמדו הציבורי כמו"ל של אתר הפדרציה. בשם האגודה פניתי למועצת העיתונות – שאני חבר בנשיאותה - וביקשתי גם את הגיבוי שלה לכך.
נטלתי חלק בעבר בפורום עיתונאי משותף ישראלי-פלשתינאי. מקום המפגשים היה מלון "אמריקן קולוני" במזרח ירושלים. קיימנו דיונים בשאלות של זהירות בתיאורי "האחר" ואיפוק בכתיבה גם בימים קשים. דיברנו על צורך בקשב הדדי לסבל העובר על אוכלוסיות אזרחיות. על עזרה מעשית ומיידית של עיתונאים לעיתונאים כשהם נתקעים במחסום או נעצרים בעת ניסיון להביא תמונת מצב מהשטח. היה ניסיון להקים מעין קו חם של סיוע והידברות.
חשבתי שיש בהחלט מקום לדיאלוג על בסיס מקצועי לא פוליטי – מבלי שהמשתתפים יתחייבו להצהרת כוונות כזאת או אחרת מלבד מחויבותם לעיתונות אמינה. זה לא היה מועדון של השמאל ולא מועדון של הימין.
הפורום פעל עד שבאה אינתיפאדה – ועימה הוראה של הראיס ערפאת – והשותפים הפלשתינאים לא יכלו או לא רצו עוד להגיע.
עם תיווך וסיוע איטלקי-גרמני נוכל – אולי - להקים פורום כזה מחדש.
התהליך יהיה קשה ונטול ערובה להצלחות. הוא שווה השקעה.#_lt#DIV#_gt#
#_lt#P style="MARGIN#_sc# 0cm 0cm 10pt" dir=rtl class=MsoNormal#_gt##_lt#SPAN style="FONT-SIZE#_sc# 14pt; mso-bidi-language#_sc# HE; mso-ansi-font-size#_sc# 11.0pt" lang=HE#_gt#חמישה חודשים לאחר שהודיעה על הדחת האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל משורותיה – הודיעה הפדרציה הבינלאומית של איגודי העיתונאים כי היא מבקשת לקבל את האיגוד הישראלי בחזרה לחברות מלאה ולפתוח דף חדש ביחסים של הידברות ושיתוף פעולה. #_lt#/SPAN#_gt##_lt#SPAN style="mso-bidi-language#_sc# HE" dir=ltr#_gt##_lt#?xml#_sc#namespace prefix = o ns = "urn#_sc#schemas-microsoft-com#_sc#office#_sc#office" /#_gt##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/SPAN#_gt##_lt#/P#_gt#
#_lt#P style="MARGIN#_sc# 0cm 0cm 10pt" dir=rtl class=MsoNormal#_gt##_lt#SPAN style="FONT-SIZE#_sc# 14pt; mso-bidi-language#_sc# HE; mso-ansi-font-size#_sc# 11.0pt" lang=HE#_gt#ב-7 ליוני השנה הצביעו חברי הנהלת -#_lt#a target="_blank" href="http#_sc#//www.ifj.org/en" target=_blank#_gt##_lt#SPAN style="FONT-SIZE#_sc# 11pt; mso-bidi-font-size#_sc# 14.0pt" dir=ltr lang=EN-US#_gt#IFJ#_lt#/SPAN#_gt##_lt#SPAN dir=rtl#_gt##_lt#/SPAN#_gt##_lt#SPAN dir=rtl#_gt##_lt#/SPAN#_gt# -#_lt#SPAN style="FONT-SIZE#_sc# 11pt; mso-bidi-font-size#_sc# 14.0pt" dir=ltr lang=EN-US#_gt#International Federation of Journalists#_lt#/SPAN#_gt##_lt#/A#_gt##_lt#SPAN dir=rtl#_gt##_lt#/SPAN#_gt##_lt#SPAN dir=rtl#_gt##_lt#/SPAN#_gt# בעד החלטה להדיח את האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל משורות הפדרציה. הנציגות הישראלית לא זומנה לישיבת ההדחה באוסלו. הנימוק הרשמי לסילוק היה אי תשלום מיסי חבר. #_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/SPAN#_gt##_lt#/P#_gt#
#_lt#P style="MARGIN#_sc# 0cm 0cm 10pt" dir=rtl class=MsoNormal#_gt##_lt#SPAN style="FONT-SIZE#_sc# 14pt; mso-bidi-language#_sc# HE; mso-ansi-font-size#_sc# 11.0pt" lang=HE#_gt#אך המניע המרכזי להדחה היה קו אנטי ישראלי מחריף של בכירי הפדרציה, בראשות המזכ"ל איידן וייט, קו שהוא לא התאמץ להסוות לאחר מבצע "עופרת יצוקה". בפדרציה חברים כ-600 אלף עיתונאים ואנשי תקשורת מ-123 מדינות ברחבי העולם. #_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/SPAN#_gt##_lt#/P#_gt#
#_lt#P style="MARGIN#_sc# 0cm 0cm 10pt" dir=rtl class=MsoNormal#_gt##_lt#SPAN style="FONT-SIZE#_sc# 14pt; mso-bidi-language#_sc# HE; mso-ansi-font-size#_sc# 11.0pt" lang=HE#_gt#ההחלטה על שיבה לזירה הבינלאומית התקבלה לאחר מפגש של וייט עם ראשי אגודות העיתונאים בתל אביב ובירושלים, שהתקיים בשבוע שעבר ב"בית סוקולוב". #_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/SPAN#_gt##_lt#/P#_gt#
#_lt#P style="MARGIN#_sc# 0cm 0cm 10pt" dir=rtl class=MsoNormal#_gt##_lt#SPAN style="FONT-SIZE#_sc# 14pt; mso-bidi-language#_sc# HE; mso-ansi-font-size#_sc# 11.0pt" lang=HE#_gt#למפגש הגיעו ראש איגוד העיתונאים האיטלקי, פרנקו סידי, ושני נציגים בכירים של האיגוד הגרמני. האיטלקים והגרמנים היו לכל אורך המשבר קולות בודדים באירופה שתבעו את ביטול הדחתם של הישראלים. הם אלה שקיבלו במלואה את טענתנו כי התקשורת הישראלית – הבוטה והחופשית ביותר באזור – ראויה למעמד של חברות פעילה ושוות זכויות בפדרציה. חברות מלאה לפחות כמו זאת של ערב הסעודית שבה נידונה לאחרונה העיתונאית רוזאנה אל יאמי ל-עונש של 60 מלקות על שהעזה להנחות תכנית על סקס בערוץ שחלקו בבעלות המשפחה השלטת. העונש בוטל לבסוף ברגע של חסד מלכותי. #_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/SPAN#_gt##_lt#/P#_gt#
#_lt#P style="MARGIN#_sc# 0cm 0cm 10pt" dir=rtl class=MsoNormal#_gt##_lt#SPAN style="FONT-SIZE#_sc# 14pt; mso-bidi-language#_sc# HE; mso-ansi-font-size#_sc# 11.0pt" lang=HE#_gt#בצד הישראלי ניהלו את המשא ומתן יוסי בר-מוחא ואבי פז – בשם האגודה בתל-אביב, אחיה גינוסר ואני – בשם האגודה בירושלים. בישיבה נטל חלק פעיל מזכ"ל מועצת העיתונות, אריק בכר. #_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/SPAN#_gt##_lt#/P#_gt#
#_lt#P style="MARGIN#_sc# 0cm 0cm 10pt" dir=rtl class=MsoNormal#_gt##_lt#SPAN style="FONT-SIZE#_sc# 14pt; mso-bidi-language#_sc# HE; mso-ansi-font-size#_sc# 11.0pt" lang=HE#_gt#הבהרנו לוייט כי לא נקבל עוד מצב שבו הגיעה לאזור משלחת סולידריות של הפדרציה עם תושבי ועיתונאי רצועת עזה – בלי שתהיה גם משלחת סולידריות עם תושבי שדרות ועיתונאי ישראל. לא נקבל מצב בו נציגים ישראלים נחשפים בכינוסים בינלאומיים של הפדרציה למסע חרם ושנאה גם מצד עיתונאים שכל קשר בינם לבין תקשורת חופשית מקרי בהחלט. #_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/SPAN#_gt##_lt#/P#_gt#
#_lt#P style="MARGIN#_sc# 0cm 0cm 10pt" dir=rtl class=MsoNormal#_gt##_lt#SPAN style="FONT-SIZE#_sc# 14pt; mso-bidi-language#_sc# HE; mso-ansi-font-size#_sc# 11.0pt" lang=HE#_gt#וייט הביע נכונות לפתוח דף חדש. יותר מכך – שמעתי הצהרה ברורה של וייט שהייתה מעין הודאה בטעותו. היה ברור לו ולנו כי המהלך של סילוק העיתונאים הישראלים פגע בתדמית הפדרציה כאיגוד מקצועי חסר פניות - לא פחות משפגע ביכולת אגודות העיתונאים בישראל לקיים דיאלוג עם עמיתים בעולם. #_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/SPAN#_gt##_lt#/P#_gt#
#_lt#P style="MARGIN#_sc# 0cm 0cm 10pt" dir=rtl class=MsoNormal#_gt##_lt#SPAN style="FONT-SIZE#_sc# 14pt; mso-bidi-language#_sc# HE; mso-ansi-font-size#_sc# 11.0pt" lang=HE#_gt#חברי ואני נרצה לראות סיוע נטול פניות של הפדרציה הבינלאומית בהקמת פורום הידברות של עיתונאים ישראלים וערבים ובשלושה מעגלים#_sc# המעגל של מדינות הים התיכון, המעגל של ישראל- ומדינות ערב – ומעגל מצומצם יותר ומשמעותי מכולם – זה של עיתונאים ישראלים ופלשתינאים. #_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/SPAN#_gt##_lt#/P#_gt#
#_lt#P style="MARGIN#_sc# 0cm 0cm 10pt" dir=rtl class=MsoNormal#_gt##_lt#SPAN style="FONT-SIZE#_sc# 14pt; mso-bidi-language#_sc# HE; mso-ansi-font-size#_sc# 11.0pt" lang=HE#_gt#האיטלקים והגרמנים הגיבו ליוזמה – מיד- בחיוב. וייט הודיע כי יקדם זאת בכינוסים הקרובים של הפדרציה בסרדיניה ובספרד. עדיין נותרה פתוחה השאלה האם גם הצד הפלשתינאי –ערבי חפץ בכך.#_lt#B#_gt# #_lt#/B#_gt#האיגוד הישראלי לא הוזמן כלל לכינוס העיתונאים הבינלאומי שאורגן לאחרונה ברבת עמון. בכינוסים קודמים שבהם ניסו גרמנים ואירופים לתווך – נותרה היד הישראלית מושטת באוויר. הנציגים הערבים לא טרחו להיענות ליוזמה. #_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/SPAN#_gt##_lt#/P#_gt#
#_lt#P style="MARGIN#_sc# 0cm 0cm 10pt" dir=rtl class=MsoNormal#_gt##_lt#SPAN style="FONT-SIZE#_sc# 14pt; mso-bidi-language#_sc# HE; mso-ansi-font-size#_sc# 11.0pt" lang=HE#_gt#ההתחייבות של וייט והפדרציה לקדם דיאלוג במקום לדחוק את ישראל לפינת מצורעים בנוסח גולדסטון – עדיין טעונה הוכחה. הוועדה לקשרי חוץ של אגודת העיתונאים בירושלים נענתה בימים אלה לבקשת וייט לסייע לו בתנועה באזור ולקבל מעמד עיתונאי של לשכת העיתונות הממשלתית – בשם הצורך לבנות גשר לעיתונאים פלשתינאים. כל זאת כאמור על בסיס עיתונאי מקצועי בלבד, ונוכח מעמדו הציבורי כמו"ל של אתר הפדרציה. בשם האגודה פניתי למועצת העיתונות – שאני חבר בנשיאותה - וביקשתי גם את הגיבוי שלה לכך.#_lt#SPAN style="mso-spacerun#_sc# yes"#_gt# #_lt#/SPAN#_gt##_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/SPAN#_gt##_lt#/P#_gt#
#_lt#P style="MARGIN#_sc# 0cm 0cm 10pt" dir=rtl class=MsoNormal#_gt##_lt#SPAN style="FONT-SIZE#_sc# 14pt; mso-bidi-language#_sc# HE; mso-ansi-font-size#_sc# 11.0pt" lang=HE#_gt#נטלתי חלק בעבר בפורום עיתונאי משותף ישראלי-פלשתינאי. מקום המפגשים היה מלון "אמריקן קולוני" במזרח ירושלים. קיימנו דיונים בשאלות של זהירות בתיאורי "האחר" ואיפוק בכתיבה גם בימים קשים. דיברנו על צורך בקשב הדדי לסבל העובר על אוכלוסיות אזרחיות. על עזרה מעשית ומיידית של עיתונאים לעיתונאים כשהם נתקעים במחסום או נעצרים בעת ניסיון להביא תמונת מצב מהשטח. היה ניסיון להקים מעין קו חם של סיוע והידברות. #_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/SPAN#_gt##_lt#/P#_gt#
#_lt#P style="MARGIN#_sc# 0cm 0cm 10pt" dir=rtl class=MsoNormal#_gt##_lt#SPAN style="FONT-SIZE#_sc# 14pt; mso-bidi-language#_sc# HE; mso-ansi-font-size#_sc# 11.0pt" lang=HE#_gt#חשבתי שיש בהחלט מקום לדיאלוג על בסיס מקצועי לא פוליטי – מבלי שהמשתתפים יתחייבו להצהרת כוונות כזאת או אחרת מלבד מחויבותם לעיתונות אמינה. זה לא היה מועדון של השמאל ולא מועדון של הימין. #_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/SPAN#_gt##_lt#/P#_gt#
#_lt#P style="MARGIN#_sc# 0cm 0cm 10pt" dir=rtl class=MsoNormal#_gt##_lt#SPAN style="FONT-SIZE#_sc# 14pt; mso-bidi-language#_sc# HE; mso-ansi-font-size#_sc# 11.0pt" lang=HE#_gt#הפורום פעל עד שבאה אינתיפאדה – ועימה הוראה של הראיס ערפאת – והשותפים הפלשתינאים לא יכלו או לא רצו עוד להגיע. #_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/SPAN#_gt##_lt#/P#_gt#
#_lt#P style="MARGIN#_sc# 0cm 0cm 10pt" dir=rtl class=MsoNormal#_gt##_lt#SPAN style="FONT-SIZE#_sc# 14pt; mso-bidi-language#_sc# HE; mso-ansi-font-size#_sc# 11.0pt" lang=HE#_gt#עם תיווך וסיוע איטלקי-גרמני נוכל – אולי - להקים פורום כזה מחדש. #_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/SPAN#_gt##_lt#/P#_gt#
#_lt#P style="MARGIN#_sc# 0cm 0cm 10pt" dir=rtl class=MsoNormal#_gt##_lt#SPAN style="FONT-SIZE#_sc# 14pt; mso-bidi-language#_sc# HE; mso-ansi-font-size#_sc# 11.0pt" lang=HE#_gt#התהליך יהיה קשה ונטול ערובה להצלחות. #_lt#o#_sc#p#_gt##_lt#/o#_sc#p#_gt##_lt#/SPAN#_gt##_lt#/P#_gt##_lt#SPAN style="FONT-FAMILY#_sc# Arial; FONT-SIZE#_sc# 14pt; mso-fareast-font-family#_sc# Arial; mso-bidi-language#_sc# HE; mso-ansi-font-size#_sc# 11.0pt; mso-ansi-language#_sc# EN-US; mso-fareast-language#_sc# EN-US" dir=rtl lang=HE#_gt#הוא שווה השקעה.#_lt#/SPAN#_gt##_lt#/DIV#_gt# |