יום ב', יג’ בטבת תשפ”א
תקשורת בימי הקורונה: המאבק בנגיף פוגע גם בסיקור העיתונאי
מהחרמת ציוד, ניתוב תקציבים לערוצים ששואלים פחות ועד מאסר עיתונאים באשמת "זריעת בהלה" * דיווח על עיתונות אירופית בימי הקורונה בדיון זום של מכון העיתונות הבינלאומי בוינה * צילום של המכון * ראו כאן גם את הדיווח המלא של ממצאיו בשטח
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 15
 
 
 
 
 
מדברים על פייסבוק ב- פייסבוק
מה עושות הרשתות החברתיות לדמוקרטיה ולתקשורת בישראל? רב שיח ביוזמת הקרן החדשה לישראל ועמותת פרטיות ישראל - עם גיא רולניק, תהילה שוורץ אלטשולר, טל שניידר, נעמה מטרסו * צפו כאן
10:31 (12/11/20) מועצת העיתונות
תגובות: 0   צפיות: 0
 
 
 
 
מסר למועצת העיתונות במהלך מפגש בדלית אל כרמל: "מרגישים תחושה קשה של נבגדות"
חברי מועצת העיתונות ובראשם הנשיאה, השופטת בדימוס דליה דורנר ומנכ"ל המועצה מוטי רוזנבלום, שמעו דברים אלה וכאובים אף יותר, במפגש עם חברי מועצת דלית אל כרמל, בראשות רפיק חלבי * שיח הזדהות בעקבות חוק הלאום * השופטת דורנר: "המועצה אינה גוף פוליטי – זהו ביקור של סולידריות"
תגובות: 0   צפיות: 81
 
עוד סאטירה כזאת – ואבדנו
מועצת העיתונות והתקשורת מביעה זעזוע ומחאה בעקבות הדימוי שבו בחר להשתמש העיתונאי ינון מגל, בעת שיחה עם בן כספית, בתכניתם בתחנת הרדיו 103fm, כאשר עסק בתגובה אפשרית למבקריו של ראש הממשלה בתקשורת. לא נחזור על הניסוח המלא, כולל חיקוי קול צרורות תת-מקלע, רימונים ואף פיצוץ - שנבחרו להמחשת דרך נוספת להשתקת הביקורת על בנימין נתניהו. נסתפק בהבעת תקווה כי במציאות של משבר ממשלי, כלכלי ובריאותי חסר תקדים ובצומת מסוכן של מתחים גוברים ושסע חברתי, שבו די בניצוץ כדי להצית תבערה ואפילו קטלנית – לא תהיה חזרה על דימויים כאלה – גם לא כ"סאטירה -"כפי שהבהיר אחר כך מגל בסוג של התנצלות.
תגובות: -1   צפיות: -1
 
לא זרוע תעמולה * לא "שמאל אנרכיסטי" - רק תקשורת שמעזה לבקר וזה (עדיין) מותר
מועצת העיתונות והתקשורת בישראל מוחה בחריפות על מתקפה נוספת של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נגד התקשורת העצמאית בישראל כאשר הוא – או מי מטעמו-מדמה בפוסט בערוץ ראש הממשלה בפייסבוק את ערוץ 12 "לזרוע תעמולה חסרת בושה של השמאל האנרכיסטי" שמטרתו "להפיל את ממשלת הימין והעומד בראשה".
תגובות: 0   צפיות: 17
 
 
מהחלטות בית הדין לאתיקה: על תאגיד השידור הציבורי "כאן" לפרסם התנצלות בפני הרבנות הראשית לישראל
בעקבות שידור כתבת תחקיר בנושא תעודת כשרות בעסקים, במסעדות ובמשחטות במסגרת התכנית "שטח הפקר"
 
 
מועצת העיתונות בישראל: ליבוי השנאה לתקשורת מצד ראש ממשלה - מצער ומעורר חששות כבדים
מועצת העיתונות מביעה צער נוכח התקפתו החוזרת של ראש הממשלה על התקשורת וליבוי השנאה כלפיה* מצער מאד ואף מעורר חששות כבדים, להקשיב לראש ממשלה בישראל כשהוא שב ותוקף את התקשורת ומפנה אליה טינת המונים * אין דמוקרטיה של אמת ללא תקשורת חופשית. סימונה כיעד לתקיפה פעם אחר פעם, הוא תמצית הבוז לדמוקרטיה ולזכות להביע כל דעה, גם ביקורת ואפילו על העומד ליד ההגה. מועצת העיתונות מביעה את תקוותה שבחודש הסליחות שבפתחו עומד הציבור הישראלי, ימנע ראש הממשלה מסגנון זה.
תגובות: 0   צפיות: 30
 
מועצת העיתונות מגנה הפרדה בין עיתונאים ועיתונאיות במהלך סיקור אירועים
צוות התגובות של מועצת העיתונות פרסם הודעת גינוי להפרדה בין העיתונאים והעיתונאיות במהלך סיקור ביקורו של סגן נשיא ארה"ב בכותל בירושלים, שפגעה ביכולתן של העיתונאיות לסקר את הביקור.מועצת העיתונות בישראל תובעת מכל גוף המתאם סיקור עיתונאי לאירועים תקשורתיים, כמו גם מלשכת העיתונות הממשלתית, לקבוע מיקום אחיד וזהה לעיתונאיות ולעיתונאים לצלמים ולצלמות, המגיעים לשטח לצורך ביצוע שליחותם העיתונאית * בכל תרחיש ומקום – לא תתאפשר במהלך התיעוד העדפה ו/או שוני במיקום התצפית על בסיס מגדר * אם נוהל המקום מחייב דיווח מרחוק - הוא יחול על גברים ונשים גם יחד.
תגובות: 0   צפיות: 14
 
מועצת העיתונות בישראל: "יש להגן על זכות התקשורת להגיע לאזורי מתיחות בירושלים ובכל מקום בארץ ולסקר מקרוב את הנעשה ועל המשטרה לגלות לכך הבנה"
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר וצוות התגובות של המועצה, הביעו מחאה חריפה על הצרת צעדים של עיתונאים בשטחי סיקור בירושלים. המועצה מדגישה כי גם באזורי מתיחות גוברת, שמורה לתקשורת זכות לנגישות ומוטלת עליה חובה להגיע אל זירת ההתרחשות כדי לדווח נאמנה ומקרוב.
תגובות: 0   צפיות: 238
 
"אלה ימים קשים לדמוקרטיה ולחופש העיתונות בישראל"
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
תגובות: 0   צפיות: 80
 
בית הדין לאתיקה קבע כי "ידיעות אחרונות" לא הפר את תקנון האתיקה בפרסום תמונת המעצר של מרגלית צנעני

בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות תיק: 61/2011 תיק: 67/2011 בפני: עו"ד יונתן רז, יו"ר אורי בינדר, חבר רן רזניק, חבר המתלונן בתיק 61/2011: אבנר סזיר המתלונן בתיק 67/2011: ויטוריו תדסקי נ ג ד הנילון: ידיעות אחרונות בשם המתלונן בתיק 67/2011: בעצמו בשם הנילון: עו"ד טל ליבליך החלטה בפנינו תלונתם של מר ויטוריו תדסקי ומר אבנר סזיר (להלן, בהתאמה: "תדסקי" ו"סזיר", וביחד: "המתלוננים") נגד ידיעות אחרונות (להלן: "הנילון"). העובדות ביום 21.8.2011 פרסם ידיעות אחרונות בשער האחורי של העיתון את תמונתה של הזמרת מרגלית צנעני כפי שצולמה עם כניסתה למעצר, לאחר שנעצרה בחשד לסחיטה באיומים. בראש התמונה ובתחתיתה הופיע מספר העצירה של צנעני. התמונה נפרשה על פני כרבע מעמוד העיתון, ולצידה פורסמו הכותרת "העצורה מרגול" וכותרת המשנה: "בפנים חתומות ובעיניים עייפות צולמה מרגלית צנעני בעת מעצרה. לתמונתה הוצמד המספר 140397". תחת הכותרות הופיעה כתבה קצרה שגוללה את סיפור המעצר. מעצרה של צנעני זכה לסיקור רב באמצעי התקשורת. אולם, במידה מסוימת ללא קשר לכך, פרסום תמונת העצירה עורר תגובות רבות, בין היתר לגבי עצם הגעתה של התמונה לידי הנילון. התלונות בסמוך לאחר פרסום התמונה פנו המתלוננים – כל אחד בתורו – למועצת העיתונות. מר סזיר פנה באמצעות דואר אלקטרוני ומר תדסקי פנה במכתב שמוען אל היועץ המשפטי לממשלה, עליו כותבו גם שר המשפטים ונשיאת מועצת העיתונות. שני המתלוננים נתבקשו על-ידי מזכ"ל מועצת העיתונות, מר אריק בכר, להגיש את תלונתם באמצעות הטופס המיועד לכך, בציון סעיפי תקנון האתיקה אשר לדעתם הופרו. מר סזיר אכן פנה שנית באמצעות הטופס. בתלונתו ביקש שהמועצה תבדוק האם בפרסום התמונה הפר ידיעות אחרונות את כללי האתיקה וציין "אינני משפטן ולכן לא אוכל לציין לכם סעיפים מתקנון האתיקה שלכם". עוד הוסיף מר סזיר כי "כב' השופטת (בדימוס) הגב' דליה דורנר, הופיעה לפני כשבוע בראיון בערוץ 10 ולדעתה יש כאן לכאורה הפרה של תקנון האתיקה...". מר תדסקי לא הגיש את תלונתו באמצעות הטופס המיועד לכך, ומכתבו הנ"ל הועבר למועצה גם על-ידי שר המשפטים. חוות דעתו של המשנה ליועצת המשפטית של מועצת העיתונות בפנינו הובאה חוות דעתו של עו"ד אילן שדי, המשנה ליועצת המשפטית של מועצת העיתונות. עו"ד שדי בחן את התלונות במאוחד. הוא לא הסתפק בתלונות עצמן, ועיין בפרסומים שעסקו בפרסום התמונה מאותם ימים. מהעיון העצמאי שהוא ערך הוא למד שעורכי דינה של צנעני הגיבו לפרסום התמונה בכלי התקשורת, אך לא נקטו בהליכים בעקבותיו. למרות שהנפגעת הישירה מהפרסום – מרגלית צנעני – בחרה שלא להתלונן, סבר עו"ד שדי כי אין בכך כדי לסתום את הגולל על תלונותיהם של תדסקי וסזיר, כיוון ש"הקורבן של הפרת קוד האתיקה המקצועית המצופה מהעיתונאי הוא הציבור כולו, ולא רק הקורבן הישיר/נשוא הדיווח". עוד מצא עו"ד שדי כי התמונה פורסמה גם בכלי תקשורת אחרים, וסבר כי לעובדה זו יש ליתן משקל בעת שקילת הסנקציה ולא לעצם בירור העניין בפני בית הדין. עו"ד שדי החליט שיש מקום להביא את התלונות בפני בית הדין, ולנגד עיניו עמד הכלל הקבוע בסעיף 8 של תקנון האתיקה, העוסק בפרסום הנוגע לפרטיותו או לשמו הטוב של אדם. טענות הצדדים בפני בית הדין מר סזיר לא התייצב לדיון בבית הדין. מר תדסקי, בטיעונו בפנינו, תאר את התחושות הקשות שעוררו אצלו התמונה ועצם הגעתה לידי ידיעות אחרונות. הוא טען שהוא מכיר בחשיבות של פרסום דבר מעצרה של צנעני, אולם לדידו תמונת העצירה שפורסמה הינה תמונה מעוותת ומשפילה, אשר פוגעת בכבודה של צנעני פגיעה מיותרת וחסרת כל תכלית. הנילון בחר שלא להשיב לתלונות בכתב. בסמוך למועד הדיון ביקש בא כוחו של הנילון לייצגו בדיון ובקשתו נתקבלה. באת כוחו של הנילון, עו"ד טלי ליבליך, טענה כי תלונתו של תדסקי לא הועברה לידי הנילון, אלא רק תלונתו של סזיר. משלא התייצב מר סזיר לדיון, ביקשה עו"ד ליבליך שתלונתו תידחה. באשר לתלונתו של תדסקי, כמו גם ביחס לתלונתו של סזיר, טענה עו"ד ליבליך כי יש לדחות את התלונות על הסף, מכיוון שהן אינן מצביעות על סעיפי תקנון האתיקה שהופרו לכאורה. לדידה אי-ציון סעיפי התקנון אינו אך פגם פורמאלי אלא פגם מהותי, שכן זכותו של הנילון לדעת באילו עבירות על תקנון האתיקה הוא מואשם, על מנת שיוכל להתגונן. עוד טענה עו"ד ליבליך כי התבטאויותיה של נשיאת מועצת העיתונות בראיון לערוץ 10 כי פרסום התמונה הינו "נגד כללי האתיקה" מהוות "זיהום של ההליך המשפטי" עד כדי שבית הדין אינו יכול לעסוק בפרשה. לגופו של עניין טענה עו"ד ליבליך כי אין בפרסום התמונה משום עבירה על תקנון האתיקה. לדבריה תמונות של ידוענים בשעת מעצרם הן תמונות חדשותיות מובהקות, אשר מפורסמות בעולם כעניין שבשגרה. כאשר איש ציבור מפר את אמון הציבור, קיים עניין בפרסום אשר מכריע את הכף לכיוון זכות הציבור לדעת, כך היא טענה. לתמיכה בטענותיה הציגה עו"ד ליבליך תמונות מאתר האינטרנט http://www.mugshots.com וכן תמונות של שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, לבוש מדי אסיר. דיון מועצת העיתונות נועדה לשמור על חופש העיתונות מצד אחד, ועל נאמנותם של כלי התקשורת לעקרונות האתיקה העיתונאית מצד שני. הגורם המוסמך על פי תקנון המועצה לדון ולפסוק בתלונות על הפרת כללי האתיקה העיתונאית הוא בית הדין לאתיקה של המועצה. בית הדין לאתיקה עוצב כערכאה נגישה לציבור. לאור זאת, בין היתר, הדיון בבית הדין אינו כבול במוסרותיהם של סדרי הדין ודיני הראיות הנהוגים בבתי המשפט, הגשת תלונה לבית הדין אינה כרוכה בתשלום אגרה וברגיל הצדדים בבית הדין אינם מיוצגים בידי עורכי דין. עם זאת, הנגשת בית הדין לציבור לא באה על חשבון הגינות ההליך וזכויותיהם של הנילונים - העיתונים והעיתונאים. אחת מזכויותיו הבסיסיות של הנילון היא לדעת באילו הפרות של כללי האתיקה הוא מואשם טרם הדיון בבית הדין, על מנת שיוכל להתכונן לדיון בבית הדין ולהתגונן מפני ההאשמה. כעקרון, המתלונן הוא זה שצריך לנקוב בסעיפי תקנון האתיקה שהופרו לדעתו. תלונתו אינה יכולה להיטען בעלמא. עליה להיות מומשגת באמצעות תקנותיו של תקנון האתיקה המקצועית של המועצה. לפיכך, הטופס המיועד להגשת תלונה למועצה מכיל מקום לציון סעיפי התקנון אשר הופרו. אי-ציון סעיפי תקנון האתיקה שהופרו לכאורה בתלונה אינו נמנה על הטעמים לדחיית התלונה על הסף המפורטים בסעיף 44 לתקנון מועצת העיתונות. כלל גורף שכזה היה פוגע בנגישותו של בית הדין ולא היה מתיישב עם העיקרון לפיו בית הדין אינו כבול בסדרי הדין הנהוגים בבתי המשפט ו"רשאי לנהוג בדרך הנראית לו טובה ויעילה לעשות צדק", כמצוותו של סעיף 48 לתקנון המועצה. סעיף 44(ד) לתקנון המועצה קובע כי תלונה אשר לא נדחתה על הסף תיבדק על-ידי היועץ המשפטי של המועצה או מי שהוסמך על-ידו. על הבודק להחליט האם "התלונה מצביעה לכאורה על הפרה של כלל מכללי האתיקה העיתונאית ואם הוגשה על פי הכללים שנקבעו לעניין זה". לאור העקרונות האמורים, אנו סבורים כי סעיף 44(ד) מקנה לבודק שיקול דעת רחב בבחינת התלונה, על העובדות והטענות עליהן היא נסבה, ובבחינת עמידתה בכללים. סעיף 44(ה) קובע כי אם "החליט הבודק שהתלונה מצביעה לכאורה על הפרה של כלל מכללי האתיקה", עליו להעבירה ליו"ר בית הדין על מנת שימנה מותב אשר ידון בתלונה. בחינת התלונה בידי הבודק היא בחינה מהותית. הבודק רשאי להושיט יד למתלוננים ולסייע להם לתרגם את תלונותיהם לשפתו של תקנון האתיקה. כך יישמר בית הדין נגיש לציבור. אולם, השיטה הנהוגה בבית הדין לאתיקה היא השיטה האדברסרית. הבודק אינו חוקר. הבודק אינו המתלונן. עליו להיזהר פן יחרוג מתפקידו. ביכולתו לסייע למתלוננים בזהירות ובמשורה, מבלי שהדבר יהפוך את התלונה לתלונתו של הבודק ומבלי שהדבר יפגע בהגינותו של ההליך כלפי הנילונים. בענייננו, החליט הבודק, עו"ד אילן שדי, לבחון את שתי התלונות יחד, כאילו היו תלונה אחת. לאור העובדה שהתלונות לא כללו חומר רקע, מצא הבודק לנכון לערוך – בלשונו – "עיון עצמאי" וללמוד אודות הרקע לפרשה. בחוות דעתו המפורטת, כאמור לעיל, סקר עו"ד שדי את המידע אשר מצא, והגיע למסקנה שהתמונה "[מעלה] תמיהה האם קיים בה עניין ציבורי במובנו בסעיף 8 לתקנון האתיקה". לאור זאת החליט הבודק להעביר את התלונות לבירור בבית הדין. אנו סבורים, כי בנסיבות העניין, לאור תשומת הלב הרבה לו זכה פרסום התמונה והשאלות שמתעוררות בעקבותיו מצד אחד, והיקפן של התלונות שהובאו בפני המועצה מהצד השני, המידה שבה מצא לנכון עו"ד שדי להושיט יד למתלוננים הינה סבירה ומצויה בגדר סמכותו. מר תדסקי טען כי כל קביעה אחרת תחסום את דרכו של הציבור אל בית הדין, ולעניין זה אנו מקבלים את טענתו. מכיוון שלא ראינו לנכון לסטות מהחלטתו של עו"ד שדי לדון בשתי התלונות במאוחד, דחינו את טענתה של עו"ד ליבליך כי יש להפריד בין השתיים ולדחות את תלונתו של מר סיזר בשל אי התייצבותו לדיון. חוות דעתו של עו"ד שדי לא הועברה לנילון. כך גם תלונתו של מר תדסקי. הזימון לבית הדין אשר הועבר לנילון ציין שהדיון יעסוק בתלונות (ברבים) תוך ציון שמות המתלוננים, אך אין לזקוף לחובתו של הנילון את העובדה שלא הבחין בכך. אנו מבקשים להביא את הפגמים הפרוצדוראליים האמורים לתשומת ליבו של מזכ"ל המועצה, על מנת שידאג שלא יישנו. על אף שחוות דעתו של הבודק אינה מגבילה את בית הדין (ראו: תיק 39/2011 דני דיין נ' עיתון הארץ), כאשר חוות דעתו של הבודק כוללת דיון לגופו של עניין, ובפרט כאשר יש בה משום תמיכה בתלונתו של המתלונן כאמור לעיל, ראוי שהיא תועבר לידי הצדדים טרם הדיון. עם זאת, לדעתנו אין בפגמים האמורים כשלעצמם כדי להצדיק את דחייתן של התלונות, כפי שטענה עו"ד ליבליך. כדי ליתן בידי הנילון סיפק לעיין בתלונתו של תדסקי ובחוות דעתו של הבודק הצענו לעו"ד ליבליך לדחות את הדיון בשבועיים. עו"ד ליבליך דחתה את הצעתנו וביקשה להמשיך בדיון. יתר על כן, אנו סבורים כי משהייתה בידי הנילון רק תלונתו של מר סיזר, ראוי היה שהנילון יטען באמצעות תגובה בכתב את טענתו כי יש לדחות את התלונה מכיוון שהיא אינה מצביעה על סעיפי תקנון האתיקה, ולא יבקש היתר חריג להיות מיוצג בדיון. בקשתו של הנילון להיות מיוצג בדיון בידי פרקליטיו "נוכח העובדה שאין מחלוקת עובדתית והנושא הוא משפטי בלבד" השמיעה כי ברצונו של הנילון להתייחס לטענות העקרוניות עצמן. לא מצאנו ממש גם בטענתה של עו"ד ליבליך כי בדבריה של נשיאת מועצת העיתונות, כבוד השופטת בדימוס דליה דורנר, בראיון לערוץ 10 יש משום "זיהום של ההליך" עדי כדי שהם מחייבים את דחיית התלונות. כדי למלא את תפקידו, על בית הדין, בין היתר, להיות נייטרלי ואובייקטיבי. התנאים לכך הם אי-תלות אישית ואי-תלות מוסדית (ראו: אהרון ברק "שופט בחברה דמוקרטית" (2004), 40). שני התנאים הללו התמלאו בענייננו. כפי שהדגישה נשיאת מועצת העיתונות באותו ראיון (על פי התמליל שמסרה לנו עו"ד ליבליך) במועצת העיתונות נהוגה, בלשונה של הנשיאה, "הפרדת רשויות". בית הדין אינו כפוף לנשיאה, וחוות דעתה אינה מחייבת אותו. באופן כללי, כעניין של מראית עין, אנו סבורים שראוי שאנשי המועצה יזהרו בהתבטאויותיהם לגבי עניינים התלויים ועומדים בבית הדין, על מנת שלא להחליש את מעמדו של בית הדין בעיני הציבור. משדחינו את טענותיו הדיוניות הרבות של הנילון, לא נותר לנו אלא לדון בדברים לגופם. נקדים ונציין, כי לא מצאנו בפרסום תמונת העצירה של הגב' צנעני משום הפרה של תקנון האתיקה של מועצת העיתונות. סעיף 8 לתקנון האתיקה קובע כי אין לפרסם ללא הסכמתו של אדם דבר הנוגע לפרטיותו או לשמו הטוב והעלול לפגוע בו, אלא אם קיים עניין ציבורי בפרסום ובמידה הראויה. גם סעיפי המשנה של סעיף 12א לתקנון האתיקה העוסק בפרסומים הנוגעים להליכים פליליים, כוללים סייגים הנוגעים לעניין ציבורי בפרסום, בפרט לאור מעמדו הציבורי של החשוד. כפי שציין בית המשפט המחוזי באחת הפרשות: "כאשר מדובר בדמויות ציבוריות, תוכר בקלות רבה יותר התועלת החברתית הגלומה בקבלת מידע על מעשיהן, באופן שיש בו כדי לאפשר לאזרח לגבש דעה מושכלת על האנשים שבכוחם להשפיע על חייו. הכרה זו מתבססת גם על ההנחה לפיה אדם שבחר לקחת על עצמו תפקיד ציבורי מסוים, מוותר בכך מכללא על מידה מסוימת של פרטיות... בהקשר זה, מקרה מובהק בו נהגה הפסיקה להכיר בקיומו של עניין ציבורי הוא דיווח על עבירות, לרבות חשד לעבירות, בידי אנשי ציבור" ראו: תא (ת"א) 1320/97 וינשטוק בלה נ' הוצאת עיתון הארץ בע"מ, והאסמכתאות שם). מרגלית צנעני היא אשת ציבור מובהקת ומובילת דעת קהל, בפרט לאור הבמה שניתנה לה בתוכנית הטלוויזיה עתירת הצפייה "כוכב נולד". דבר מעצרה הוא ידיעה חדשותית מובהקת, אשר יש עניין רב בפרסומה, והמתלוננים לא חלקו על כך. תמונת העצירה של צנעני אינה טומנת בחובה את העוצמה החדשותית שטומנת בחובה הידיעה על מעצרה. אולם, משהגיעה התמונה לידיו של הנילון, החלטתו לפרסם אותה לצורך המחשת מעצרה של צנעני הינה החלטת עריכה אפשרית, שאין בה משום הפרה של כללי האתיקה העיתונאית, לאור העניין הציבורי הכללי בפרשה. זאת, על אף שבפרסום התמונה לא היה כדי לשפוך אור חדש על הפרשה. בשולי הדברים, נבקש לציין כי התלונות שבפנינו מעוררות את שאלת זכות העמידה של "מתלונן ציבורי", כאשר ישנו נפגע פרטי אשר לא פנה לקבל סעד (ראו: בג"ץ 651/03 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השש-עשרה). עמדתו של עו"ד שדי בעניין זה, כפי שפורטה בחוות דעתו, הובאה לעיל. משלא נשמעו בפנינו טענות לעניין זה, נבקש להשאירו בצריך עיון. לאור האמור, החלטנו לדחות את שתי התלונות הנדונות. ____________________ עו"ד יונתן רז ____________________ אורי בינדר ____________________ רן רזניק

 
 
הצג מידע נוסף לכתבה
חזור לדף הקודםהדפס כתבה שלח כתבה
 שיתוף