יום א', טז’ באדר תשפ”א
הרשת החברתית, עיתונות והמחוקק: תמונת מצב בינלאומית
EJN - ETHICAL JOURNALISM NETWORK -צפו כאן בדיון המנסה למצוא את האיזון בין הרשת הפרוצה, העיתונות הנאמנה לאתיקה - וסוגיית מגבלות על חופש הדיבור * ועוד: עיתונות אתית - קואליציה של עיתונאים, עורכים ואקדמיה - בדיון על התרבות בחדר המערכת והשפעתה על התוצר
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 9
 
 
נשיאות מועצת העיתונות שבה ואישרה את צירוף אגודת העיתונאים בתל אביב לשורותיה * צוות מוסכם יביא מסקנות באשר להיקף הייצוג
בקרוב: בחירת ההנהגה הבאה של המועצה לאחר ההודעה על פרישת הנשיאה והמנכ"ל * בצילום מס. 1 למעלה מימין באלבום הצילומים הנעים: רגעים בישיבת "זום" בפברואר אותה ניהלה מ"מ הנשיאה ארנה לין
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 7
 
 
תקשורת בימי הקורונה: המאבק בנגיף פוגע גם בסיקור העיתונאי
מהחרמת ציוד, ניתוב תקציבים לערוצים ששואלים פחות ועד מאסר עיתונאים באשמת "זריעת בהלה" * דיווח על עיתונות אירופית בימי הקורונה בדיון זום של מכון העיתונות הבינלאומי בוינה * צילום של המכון * ראו כאן גם את הדיווח המלא של ממצאיו בשטח
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 51
 
 
 
 
 
 
מדברים על פייסבוק ב- פייסבוק
מה עושות הרשתות החברתיות לדמוקרטיה ולתקשורת בישראל? רב שיח ביוזמת הקרן החדשה לישראל ועמותת פרטיות ישראל - עם גיא רולניק, תהילה שוורץ אלטשולר, טל שניידר, נעמה מטרסו * צפו כאן
10:31 (12/11/20) מועצת העיתונות
תגובות: 0   צפיות: 0
 
 
מסר למועצת העיתונות במהלך מפגש בדלית אל כרמל: "מרגישים תחושה קשה של נבגדות"
חברי מועצת העיתונות ובראשם הנשיאה, השופטת בדימוס דליה דורנר ומנכ"ל המועצה מוטי רוזנבלום, שמעו דברים אלה וכאובים אף יותר, במפגש עם חברי מועצת דלית אל כרמל, בראשות רפיק חלבי * שיח הזדהות בעקבות חוק הלאום * השופטת דורנר: "המועצה אינה גוף פוליטי – זהו ביקור של סולידריות"
תגובות: 0   צפיות: 81
 
עוד סאטירה כזאת – ואבדנו
מועצת העיתונות והתקשורת מביעה זעזוע ומחאה בעקבות הדימוי שבו בחר להשתמש העיתונאי ינון מגל, בעת שיחה עם בן כספית, בתכניתם בתחנת הרדיו 103fm, כאשר עסק בתגובה אפשרית למבקריו של ראש הממשלה בתקשורת. לא נחזור על הניסוח המלא, כולל חיקוי קול צרורות תת-מקלע, רימונים ואף פיצוץ - שנבחרו להמחשת דרך נוספת להשתקת הביקורת על בנימין נתניהו. נסתפק בהבעת תקווה כי במציאות של משבר ממשלי, כלכלי ובריאותי חסר תקדים ובצומת מסוכן של מתחים גוברים ושסע חברתי, שבו די בניצוץ כדי להצית תבערה ואפילו קטלנית – לא תהיה חזרה על דימויים כאלה – גם לא כ"סאטירה -"כפי שהבהיר אחר כך מגל בסוג של התנצלות.
תגובות: 0   צפיות: 39
 
לא זרוע תעמולה * לא "שמאל אנרכיסטי" - רק תקשורת שמעזה לבקר וזה (עדיין) מותר
מועצת העיתונות והתקשורת בישראל מוחה בחריפות על מתקפה נוספת של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נגד התקשורת העצמאית בישראל כאשר הוא – או מי מטעמו-מדמה בפוסט בערוץ ראש הממשלה בפייסבוק את ערוץ 12 "לזרוע תעמולה חסרת בושה של השמאל האנרכיסטי" שמטרתו "להפיל את ממשלת הימין והעומד בראשה".
תגובות: 0   צפיות: 20
 
 
בעקבות שידור כתבת תחקיר בנושא תעודת כשרות בעסקים, במסעדות ובמשחטות במסגרת התכנית "שטח הפקר"
 
 
מועצת העיתונות בישראל: ליבוי השנאה לתקשורת מצד ראש ממשלה - מצער ומעורר חששות כבדים
מועצת העיתונות מביעה צער נוכח התקפתו החוזרת של ראש הממשלה על התקשורת וליבוי השנאה כלפיה* מצער מאד ואף מעורר חששות כבדים, להקשיב לראש ממשלה בישראל כשהוא שב ותוקף את התקשורת ומפנה אליה טינת המונים * אין דמוקרטיה של אמת ללא תקשורת חופשית. סימונה כיעד לתקיפה פעם אחר פעם, הוא תמצית הבוז לדמוקרטיה ולזכות להביע כל דעה, גם ביקורת ואפילו על העומד ליד ההגה. מועצת העיתונות מביעה את תקוותה שבחודש הסליחות שבפתחו עומד הציבור הישראלי, ימנע ראש הממשלה מסגנון זה.
תגובות: 0   צפיות: 31
 
"אלה ימים קשים לדמוקרטיה ולחופש העיתונות בישראל"
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
תגובות: 0   צפיות: 80
 
נוכחים: עמוס שוקן יוסי בר מוחא חיליק שריר אילן בומבך נעם למלשטריך לטר צבי רייך דן לאור עמוס שפירא השופט בדימ' גבריאל שטרסמן בן דרור ימיני ארנה לין השופטת בדימ' דליה דורנר אריק בכר שולמית אלמוג יובל שרלו אלי פלאי ורד ברמן אופיר טל דני זקן משה טימור יהודית יחזקאלי אליעזר דר דרזנר

דליה דורנר: התכנסנו פה ואני רואה שיש השתתפות לא מועטה, וזה טוב. יוסי יקירי, מה עשיתי לך? בסדר. אני רוצה פשוט לדווח לכם על שלושה עניינים. אחד, על שולחנכם תראו את ההחלטה סוף סוף של משטרת ישראל. אם אתם זוכרים, לפני מספר חודשים הגיע אלינו כתב וסיפר שעצרו אותו על זה שהוא חילק איזו הודעה שהוא קיבל מאחד מתושבי הישובים ביהודה ובשומרון שביקר אלוף משנה, ואז עצרו את הבחור. והיו עוד כמה תלונות. הזמנו אז את סגלוביץ' והצעתי לו אז לפני שעוצרים עיתונאי בשם מילוי תפקידו לפחות לא כל רב פקד יחליט, אלא שהוא בכבודו ובעצמו יחליט. עבר זמן ולא היה כלום ופגשתי אותו באירוע חברתי ואמרתי לו: אדון סגלוביץ'. ואז זה הועיל ואנחנו קבלנו באמת את ההוראה שביקשתי, היא באה יחד של צרופה שמדגישה את חופש העיתונות. אני מקווה שתקבלו את זה. אני מציעה שאנחנו נשלח את זה לכל המערכות של העיתונים והתקשורת כדי שהדבר זה יהיה לנגד עיניהם. כי למרות כל הדברים היפים האלה נאמר לי ששוב עצרו איזה עיתונאי. עצרו ולא סגלוביץ' נתן את ההוראה. אז אלף, כבר יש את זה. בית, אנחנו או העיתונים כל המערכות צריכים להקפיד שגם יקוים. ואם לא יקפידו שיקוים אז אם אני מכירה את המדינה שלי אז יש גם סיכוי טוב שלא יקוים ולא תמיד יקוים. צריך לדרוש קיומו. הנושא השני נוגע לחיסיון עיתונאי. אמנם 'מקור ראשון' הם לא חברים פה, והם הזמינו אותי לפני, אתמול, הימים עוברים כל כך מהר. המערכת הזמינה ודיברתי אתם וגם ביקשתי מהם להצטרף. אבל מה שאירע להם הוא שצלמת שלהם צילמה חומרים שהמשטרה רוצה. היא לא רוצה לתת. הם התייעצו אתנו. אמרתי: זה פשע, זה ציטרין, זה נראה דבר לא פשוט, אבל תבקשו צו. הלכו לבית משפט שלום. בית המשפט נענה למשטרה, נתן צו, אבל כיוון שטענו ברמה של חיסיון הם קיבלו רשות, זאת אומרת, החומר לא נמסר, נכנס לכספת של בית משפט שלום, וניתנה להם ארכה כדי שיבקשו ערעור. היה ערעור ובערעור היו צריכים לתת משהו, אבל 'מקור ראשון' היה מרוצה מהתוצאה. התוצאה הניחה את דעתו. אבל היא לא הניחה את דעת המדינה והמדינה הגישה בקשת רשות ערעור. על דברים כאלה כמובן אי אפשר לקבל בקשת רשות ערעור, אבל היא הגישה בקשת רשות ערעור על החיסיון. מה זה חיסיון. בקיצור, עניין עקרוני ממדרגה ראשונה. ואז אני שוחחתי עם עורכי הדין ואמרתי להם: אם יש אינטרס מיוחד לקליינט שלכם, באופן עקרוני אם אתם מסכימים לבקשה אנחנו כמועצת העיתונות נמצא את עצמנו מצטרפים. כי זה הדבר, איך אומרים, זה כבר לא דבר פרטי, העניין הופך להיות דבר כללי. אני מעריכה, כיוון שיש הסכמה שאמנם תהיה החלטה וידונו בעניין עקרוני. עכשיו אני רוצה לומר לקהל הנכבד הזה כי לא זו בלבד שאין לנו חיסיון עיתונאי בחוק אלא כל החיסיון הקיים כל כולו מבוסס לא על פסק דין אלא על החלטה של יחיד, ציטרין, של הנשיא שמגר, אמנם שופט מאד מכובד אבל זה דעת יחיד. לפי המקובל במערכת שלנו אין לו את אותו משקל של פסק דין. אז זאת היא הזדמנות לטפל בעניין בצורה רחבה. הדבר השלישי זה פסק הדין שניתן בפרשת דיין, שחברים אמרו שזה חופש השיסוי ואחרים מאד נהנו מזה וכו' וכו'. אנחנו ביקשנו להצטרף לעניין בבעיות משפטיות בלבד. בקשתנו לא התקבלה, אבל נאמר שקראו את הדברים ונתנו את דעתם. בבקשה הזאת שעברתי על כל מילה שלה, אנחנו צירפנו את ההגנות שביקשנו גם לאתיקה העיתונאית. ואני קוראת את פסק הדין בצורה שלא דובר עליה בציבור, בצורה כזאת שלא תהיה הגנה כלשהי, לא אמת דיברתי ולא תום לב לעיתונאי, אלא אם הוא יקיים את כללי האתיקה. עיתונאי שיקיים את כללי האתיקה, יבחן את הדברים כפי שכתוב בתקנון האתיקה בחלק הכללי ובחלק הפרטני רק הוא יהיה זכאי לזה. ככה אני מפרשת את פסק הדין. והדברים האלה גם כתובים. זו עמדה שבעצם אנחנו שם ייצגנו וזה גם מובן מאליו שאתה טוען 'אמת דיברתי' לשעתה, ולא בדקת, ולא נתת לצד השני ולא הגבת וסיפרת רק צד אחד ודברים כאלה – לא תוכל ליהנות מזה. אני הייתי מציעה, דיברנו עם חברים בחוץ. אולי נארגן פה יום עיון. חברים, אני הייתי מאד מבקשת אם רק אפשר לא להיתפס לפרשה הספציפית. היא לא מעניינת אותי, היא נגמרה. אלא לעקרונות. דעות כאלה ודעות אחרות. הבן שלי אריאל שעוסק בדברים כאלה שאל אותי את מי הוא יכול להזמין כדי לתת, שופט שיתקוף את העניין. נתתי לו שם. לא חשוב, אני גם יכולה להזמין הנה. אני אזמין אנשים וגם עיתונאים. אני חושבת שזה פסק דין חשוב לנו, חשוב איך אנחנו מבינים. אני מבינה בזה שניתן שיניים מצוינות לתקנון האתיקה. כל הזמן ביקשנו שאין לנו שיניים, נולדו לנו שיניים. ואני הייתי מאד רוצה לומר את דעתי ולשמוע דעות אחרות, להזמין גם משפטנים ואחרים, ונארגן את זה. אם זה נראה לכם אנחנו נטפל בזה. כן, בבקשה. עמוס שפירא: דיברנו על זה. אני כמובן תומך בדעתי. אבל אנחנו יכולים לעשות אולי אפילו טיפה יותר מזה. למנף את ההזדמנות הזאת מול מערכות העיתונים. לא רק לעשות אירוע אקדמאי משפטני וכו' אלא זו ההזדמנות להראות לעיתונות, לכלי התקשורת, לעורכים, למו"לים השונים וכו': חבר'ה, כדאי לכם להכיר את המסמך הזה. דליה דורנר: זה מה שאני חושבת לעשות, זה מה שאני אומרת. עמוס שפירא: ללמד את העיתונאים הצעירים שלכם, ולעשות אצלכם ימי עיון. משום שזה עשוי ביום פקודה לעזור לכם. יובל שרלו: זאת אומרת, אם אני מבין נכון, הכותרת צריכה להיות: העיתונות לאחר פסק הדין של... דליה דורנר: כן, כן. יובל שרלו: לעזוב את הסיפור הקודם ומכאן ואילך, זאת הכותרת. דליה דורנר: כן, הייתי אפילו עושה את זה, (מדברים ביחד ואין אפשרות לתמלל) דובר: מקומה של העיתונאות במדינת ישראל. דליה דורנר: כן, בבקשה, מצוין. נועם למשטרייך-לטר: צריך לחלק את הדיון לשלוש רמות. הרמה הפילוסופית, המשפטית והכללית, והשלכות לרמה הפרקטית העיתונאית, כי זה מה שעיתונאים מבינים ורוצים לשמוע. מה זה אומר מבחינת הצלבת מידע. דליה דורנר: אני הולכת רק על זה. עמוס שפירא: זה החשוב מבחינתנו. נועם למשטרייך-לטר: ... הפרקטי של המשמעות. דליה דורנר: אני אומרת להם: אין אמת דיברתי אם לא תשמרו על כללי האתיקה, לא לשעתה ולא לא לשעתה. אין תום לב אם לא תשמרו על כללי האתיקה. נועם למשטרייך-לטר: גם מבחינת החדשות וגם מבחינת התחקיר. דליה דורנר: בוודאי, בוודאי, ללא ספק. אריק בכר: תרשו לי רק לספר לכם. אנחנו בדצמבר ערכנו השתלמות לאתיקה בתחום המשפט והפלילים בסוף שבוע עם עשרים ואחד כתבים. בסוף ההשתלמות הרמתי את תקנון האתיקה ושאלתי אותם: כמה מכם ראו את המסמך הזה לפני שהגענו לכאן? שלושה מתוך עשרים ואחד. זה מראה לכם עד כמה המערכת ... פשוט לא מכירים את זה. דליה דורנר: אני אמרתי את הדברים האלה למערכת של 'מקור ראשון'. הייתה שיחה מאד נחמדה. והבאתי להם שני עותקים ולא הכירו את זה. יושבים אנשים עיתונאים צעירים ופשוט לא הכירו את זה. אמנון לורד הכיר. אמרתי להם, אגב, הם היו מאד מעודנים, כדי לספר לכם על פרשת הכותרת. הכותרת. אמרתי: אתם נותנים כותרת שפוגעת באדם אז אי אפשר רק שיהיה שמח, שירצו לקרוא את זה. גם הכותרת צריכה לעמוד בכללים של אתיקה. כי הרי בכותרת, ככה הסבירו לי, אתם עיתונאים פה, העיתונאים שבכם מבינים את זה, שצריך לחפש איזה שהן מילים שיביאו את הקורא שיקרא את הכתבה מתחת. אבל בכל זאת זה לא צריך להיות היתר להפר כללי אתיקה. יהודית יחזקאל: אפרופו מה שאת אומרת זה נכון מאד. אבל תזכרו שלא רק עיתונאים צריכים להיות בהשתלמות הזאת אלא גם העורכים שלהם שהיום רובם צעירים מאד וקצת קצת צניעות. דליה דורנר: אנחנו בהחלט מזמינים עורכים, בוודאי, איזו שאלה, איזו שאלה. חיליק שריר: זה פורום מצומצם מאד. אני מבין שיש בעיות תקציביות אבל, אריק בכר: יש בעיות תקציביות רציניות, זה גם דבר שאני רוצה לעלות פה. התקציב אמור היה להיות על סדר היום. הורדנו אותו כדי לדון בו בהמשך. צריך להיות ברור, אנחנו כל הזמן על עברי התהום מבחינה תקציבית. סליחה. חיליק שריר: אבל יתכן שאולי כדאי לעשות את ההשתלמות פה ולעשות את זה יותר רחב. אריק בכר: זה פחות אפקטיבי, מניסיוננו. אני לא שולל את זה. זה פחות אפקטיבי. העניין הוא שאנחנו כל הזמן, אני איש הכספים, צריך לרדוף אחרי אנשים. ופשוט אין לי אפשרות על פני מרבית השנה לתכנן כי אני לא יודע כמעט עד סוף השנה אם אנשים משלמים. יש לנו את מקרה 'מעריב' הידוע שכבר ארבע שנים לא משלמים. יש מגעים אתם שנראים אופטימיים. אני אדווח לכם. חיליק שריר: שוב. והיה ואפילו מערכת יודעת שיש פה השתלמות של שעתיים שלוש, יותר קל לנו להגיד להם בואו תתייצבו פה לשלוש שעות מרוכזות מאשר לשלוח אנשים לסוף שבוע. זה גם יותר זול ובוודאי כן יותר פרקטי. אריק בכר: חיליק, אני אקל עליך. אני מוכן לבוא אליך, אין בעיה. נבוא אליכם, אין שום בעיה. אתה תארגן את זה. זה לא תמיד קל לארגן היום במצב כוח האדם במערכות, כפי שאתה יודע. דני זקן: אז אני אוסיף לזה גם את ירושלים. אנחנו ניתן מקום בלי בעיה. דליה דורנר: למשל רשות השידור ארגנה דבר כזה, אני הייתי שם. דובר: יש גם מחר. דליה דורנר: פעם אנחנו ארגנו להם, אם אתם זוכרים. נועם למשטרייך-לטר: לגבי הצעירים, אפשר לאלץ אותם לקרוא את החוברת ולהיבחן עליה. החשש שלי שציבור העיתונאים הגדול אנחנו נצא בהכרזות, נודיע על ימי עיון, וזה לא ... לעיתונאים. סליחה על הציניות, אני חושב שזה לא מעניין אותם. כל אחד עוסק בתחום שלו. אם לא נקבל שיתוף פעולה מלא מהעורכים, מהמול"ים שיהיו ... מי מגיע לימי עיון כאלה – לדעתי העיתונאים לא יגיעו לזה. זה החשש שלי. עמוס שפירא: צריך לשכנע אותם שכדאי להם. נועם למשטרייך-לטר: איך תעשה את זה? עמוס שפירא: מבחינה של יעילות. דובר: יום עיון בשכר וזה כדאי להם. עמוס שפירא: זה יכול ביום פקודה נתון בעתיד לעזור להם. אילן בומבך: השיווק של זה לעיתונאים, לדעתי, הוא מאד בעייתי וצריך לתת על זה מחשבה. איך לשווק להם, להכניס לעיתונאים לראש להשתתף, דליה דורנר: מה אתה מציע? בן דרור ימיני: אני יכול לתת הצעה פרקטית בהמשך לדיון שהתקיים במרכז הבינתחומי? ההצעה שלי הייתה מכיוון לעיתונאים יש פטור מלא ... מי שמשלם זה המו"ל. אז אפשר לשלב בין הדברים ולומר: עיתונאים שלא יגיעו להשתלמות ישלמו בעצמם. הרעיון שעיתונאים בעצם שהם ... גדולים של חופש הביטוי שהם לא משלמים אף פעם אגורה אחת דליה דורנר: זה תמיד הבוס משלם. בן דרור ימיני: בוודאי. הבוס משלם. בואו נגיד להם: רבותיי, מי שלא יעבור השתלמות אתיקה הוא לא יקבל את ה, דליה דורנר: זה גם עניין של העורכים שלהם. אני חוזרת ואומרת שאני קוראת את הפסק דין הזה ופעם ראשונה בן דרור ימיני: תאמיני לי שהם ירוצו. דליה דורנר: תשמע, יקירי, אני סומכת עליך מאה אחוז. אם זה רעיון טוב, אתה מכיר את החבר'ה יותר טוב ממני. אליהו פלאי: אני אומר, בסופו של יום זה נחמד לכנס את העיתונאים ולהביא, לא צריך לחפש סנקציות. אני חושב שבעיקר צריך את הכסף של עורכים. כי עורך טוב צריך לדעת מה הוא מצפה מהכתב שלו. אני חושב שכדאי להוריד את זה למטה, להשאיר לכל מערכת שתדאג להנחיל את זה לאנשים שלה. זה באמת עסק של עורכים ועורכי דסקים ואני חושב שזה ייתן לנו פחות או יותר. אריק בכר: אנחנו עשינו את זה בסוף שבוע כי אלה הימים היחידים שבתיאוריה ... עבור העיתונאי. דליה דורנר: דווקא הייתה תגובה מאד טובה. אריק בכר: היה בזה אלמנט של הנאה, זה היה כרוך בהחלט. דובר: אבל תקציב, כמו שאמרת. אריק בכר: בדיוק. אם לעשות את זה באמצע השבוע זה אומר שצריך לסמוך על כך שהחיזבאללה לא יעשה פיגוע ביום הזה, זה אפשר לסדר. אבל שהעורכים יאפשרו לעיתונאים שלהם לבוא על חשבון זמן העבודה שלהם לארבע שעות, חמש שעות. דובר: ביום שישי אתה יכול. אריק בכר: כמה עיתונאים יוותרו על יום שישי שלהם? אלא אם כן יאלצו אותם או יתנו להם איזה שהוא אינסנטיב לעניינים. גם ככה הם עובדים קשה. דליה דורנר: להשתלמות הגיעו גם עורכי העיתונים. אנחנו עשינו מה שיכלנו. התגובה הייתה טובה. אנשים פשוט ראו, הרי העיתונאים גם ככה מתחרים מאד אחד בשני. פתאום נוצר איזה הבנה שהבעיות דומות. נוצרה איזה שהיא הבנה יובל שרלו: צריך לבדוק גם ... אפשר לעשות יום עיון. אריק בכר: זה קשה מאד. זה הכל נושא של תקציב או ... זאת אומרת, להפוך את זה לחלק מתוכנית העבודה של העיתונאי ואז זה קל יותר. אליהו פלאי: אגב, רק להעמיד דברים על דיוקם, אם הבנתי נכון. פסק הדין לא אמר שבמקרה של 'אמת דיברתי' זה תלוי באתיקה. במקרה שהתברר שלא אמת דיברת אבל בשעתו. דליה דורנר: ההגנה. אני אמרתי: לא תהיה לך הגנה. אלי: אם דיברת אמת ההגנה, דליה דורנר: אם דיברת אמת אז סיפור אחר. עמוס שפירא: צריך לקרוא את זה, זה די מורכב. דליה דורנר: גם זה לא פשוט. עכשיו אני רוצה לומר לך. אין אמת, אמת זה אצל הקב"ה. כמובן, אם אני כותבת מה שבית המשפט פסק אז זה לא ... אמת כי זה בית המשפט פסק. עמוס שפירא: וזה גם לא האמת אולי. דליה דורנר: וגם מי אמר שזו האמת. עמוס שפירא: מה אנחנו יודעים מה הייתה האמת האמיתית במקרה הזה, במקרה הזה. אני לא יודע מה האמת. דליה דורנר: אין חידוש בפסק הדין כי זה נקבע כבר בקראוס. אבל החידוש בפסק הדין שזה קשר את זה בכללי האתיקה שלנו. זה קשר את זה פה. וזה דבר גדול. אריק בכר: יש שבעה איזכורים לתקנון מועצת העיתונות בפסק הדין. עמוס שפירא: זה יותר ממה שהיה בעשור האחרון, דליה דורנר: בדיוק. גם בקראוס פעם ראשונה הזכירו את זה, אבל בצורה חלשה. עמוס שפירא: לא העניין של האמת. זה העניין של תום הלב בדיווח לעניין מהותי ציבורי חשוב. לא סתם עניין ציבורי. שאחד האלמנטים של תום הלב של האפשרות להישען על ההגנה הזאת, גם אם מתברר שזה לא היה האמת, גם אם מתברר שזה לא היה האמת. אבל עדיין אתה יכול ליהנות מהגנה, דליה דורנר: האמת היא שזה פסק דין של שמגר, זה הכל. עמוס שפירא: ואתה נקטת בכל האמצעים המקצועיים האחראים. נהגת באחריות עיתונאית. דליה דורנר: האם אנחנו יכולים לקבל אישור ל, סליחה,עמוס. עמוס שוקן: אפשר לעשות, אם לא קשה לעשות, זה להפיץ את תקנון האתיקה, למרות שכבר היום הכל אינטרנטי, אבל בכל זאת להפיץ חוברת לכל עיתונאי. אריק בכר: יש לנו. עמוס שוקן: וזה אני חושב דבר שרצוי לעשות. אני בטוח שחלק גדול מהעיתונאים באמת האתיקה אצלם היא הונחלה דרך העבודה ודרך העורכים ולא בהכרח קראו את הטקסט עצמו. פעם אחת עשינו הפצה כזאת, אבל זה כבר היה לפני אריק בכר: לפני שנים, אני זוכר. עמוס שוקן: לגבי השתלמות אינני יוכל לעלות על הדעת, השתלמויות, weekend, זה דברים יקרים, לדעתי לעיתונים יהיה מאד קשה להחליט על זה. אבל אם היינו קובעים במקום מפגש אחד של ארבע חמש שעות שני מפגשים, נניח, של שעתיים במערכת, אני חושב שכן היינו יכולים להביא מספרים גדולים של עיתונאים. שישמעו מה שיש לשמוע. זה דברים שבהחלט חשובים למערכות, חשובים לעיתונאים. דליה דורנר: לחיי היום יום שלהם. עמוס שוקן: חשובים למו"לים וגם חשובים לעיתונאים. אריק בכר: אני אדבר אתך על זה ונצא מיד לדרך באופן פרקטי. זה הכי קל לארגן את זה. עמוס שוקן: אני מציע תבדקו עלות להדפיס את החוברת הזאת. העיתונים ישלמו את העלות של החוברת. אריק בכר: יש לי עלות ויש לי מלאי והכל בסדר. עמוס שוקן: שיפיצו את זה לעיתונאים ויגידו להם ... לקריאת החוברת. וגם לתת להם איזה מישהו שהם יכולים לפנות אליו בשאלה אם הם רוצים לגבי התקנון. אריק בכר: בסדר. דליה דורנר: עוד מישהו רוצה להתבטא? נועם למשטרייך-לטר: חשוב להדגיש לעיתונאים. יש הרבה דברים שקראו את פסק הדין. בהקשר של החוברת הזאת של האתיקה לציין שבראשונה בפסק הדין יש התייחסות איקס פעמים ל, דליה דורנר: זה מה שאני רוצה לומר להם. מה אני רוצה לדבר? אריק בכר: תקפיד על זה ואתה, נועם למשטרייך-לטר: צריך להעביר את המסר הזה לעיתונאים. דליה דורנר: על מה אני מדברת? על זה אנחנו מדברים. טוב שאתה מדגיש את זה. אם יש הסכמה כללית אנחנו נתחיל לגלגל את זה. נתחיל לגלגל את זה. אני חושבת שהדבר הזה הוא שינוי מהותי בדיני איסור לשון הרע שלא קיבל ביטוי בתקשורת כי הויכוחים היו על אילנה דיין שהיא היום, אני לא צריכה להגיד, הבעיה ההיא ההלכה. נועם למשטרייך-לטר: חלק גדול מהצופים והקהל גם לא מבינים. דליה דורנר: אבל נדמה לי שזה לא הובן, אני אמרתי את זה, אבל אני, נועם למשטרייך-לטר: זה ... סבוכה. דליה דורנר: נתנו לי לדבר כמה דקות אז אתה לא יכול, אמרתי את הדברים האלה. אבל הייתי מאד רוצה לומר במסגרת הזאת שלנו שהיום תקנון האתיקה קיבל שיניים. זהו. נועם למשטרייך-לטר: שתי הערות בהמשך לדברים שנאמרו. ראשית, בהמשך לדברים שאמר עמוס שוקן. אני חושב שאפשר בלי עלות בכלל להרשות ולעודד את ה... החדשות שהם יכולים לשים את תקנון האתיקה האלקטרוני באתרי ה, בתוך הארץ, בתוך ה, אריק בכר: הוא באתר של המועצה. נועם למשטרייך-לטר: בפנים, אתה יכול לחפש את זה אפילו בתוך ה, אריק בכר: אין בעיה לארגן קישורים, אין שום בעיה. נועם למשטרייך-לטר: שיהיה להם נגיש בתוך העיתונים. דבר שני, לחשוב על נגזרות. נגזרות של ההשתלמויות האלה ספציפית. למשל, עורכי חדשות טלוויזיה לתת להם את המשמעות מבחינת עריכת וידיאו. יש פה משמעויות בפסק הדין הזה מאד מאד חשובות של מה מותר ומה אסור בעריכה. דגשים ספציפיים שהם מאד חשובים להם. ואת זה הם רוצים לשמוע. אריק בכר: ברור, זה יעלה במסגרת שלא במפגשים האלה, אין ספק. אבל העיקר הוא שהם יכירו את הדבר הכחול הזה. רובם לא ראו את זה אף פעם. עמוס שפירא: יושבים פה סביב השולחן אז אני חייב להגיד את זה. סביב השולחן הזה שני אנשים שהיו שותפים לכתיבה של הנוסח המקורי ב- 1986 זה היה. כמובן שזה עבר מאז כל מיני תיקונים. אבל הבסיס של הנייר הכחול הזה, כפי שאתה קורא לו, זה בניסוח של מועצת העיתונות דאז, תת ועדה שבעוונותיי הרבים הייתי היושב ראש שלה. גבי ישב אתי שם, לוי יצחק הירושלמי המנוח. דליה דורנר: צריך להיזהר היום, חברים. עמוס שפירא: זה הרבה לפני צדוק. ומי עוד היה שם – אני לא זוכר. אריק בכר: התקנון הוא מצוין. אני מכיר תקנונים רבים בעולם. התקנון הישראלי הוא טוב, פשוט טוב, הוא קצר. עמוס שפירא: לכן יש לי סנטימנט לכחול הזה, שהוא לא כל כך כחול, אגב. דליה דורנר: או.קיי. אריק בכר: בקצרה, דוח פעילות שאני מחויב, ממש בקצרה. בית הדין פועל, הגענו לקרוב למאה תלונות במהלך 2011. חלקן עם פרופיל מאד גבוה שגם זכו לתהודה תקשורתית וזה תמיד טוב. קיימנו יום עיון עם ארגון 'אג'נדה' בחודש אפריל על החקיקה נגד העיתונות. הייתה שמה השתתפות די טובה. אנחנו לקראת סיום, ממש ברמה של שלושה ארבעה חודשים של פרויקט מחשוב ארכיון מועצת העיתונות, בית הדין לאתיקה והמועצה. כל פסקי הדין, קבלנו מימון לזה מקרן 'יד הנדיב' ובשיתוף עם הספרייה הלאומית שהם עשו את הדיגיטציה והסריקה של העניין. נטלי שלנו עובדת במרץ על מיפתוח של כל העניין. יהיה קל מאד להגיע למשל לרשת שוקן, הפרות של סעיף 8 בתקנון בין 1989 ל- 1990. יהיה קל מאד לעבוד. כאמור, ארגנו את אותה השתלמות בקיסריה במימון הקרן החדשה לישראל. ואני מאד מקווה, אמנם זה זכה לביטוי ב'מקור ראשון' שתהו מדוע מועצת העיתונות מקבלת כספים מהקרן החדשה לישראל. דובר: שתיתן יותר. אריק בכר: מכיוון שאין משגיח כשרות על כשרותו של דולר עדיין בישראל אז אני לא רואה שום בעיה ואני מקווה מאד שהם ימשיכו בעתיד. הצלחנו באמצעות התערבות אקטיבית של היועצת המשפטית שלנו לבטל צו שהורה לבמאי דוקומנטארי להסגיר קלטת וידיאו שהוא צילם בשטחים. בית המשפט, השופט השתכנע מהטיעונים שלנו וביטל את הצו שהוא נתן במעמד צד אחד. אפרופו נוהל סגלוביץ' שקבלנו רק אתמול. ממש אתמול קבלנו טלפון SOS ממכללת ספיר. יש להם תחנת רדיו והמשטרה פשטה עליהם ולקחה כמה עיתונאיות הצידה וחקרה אותן. כי הם עלו על הסיפור לפני מספר שבועות על האפליה נגד אתיופים בקריית מלאכי בעניין מכירת הדירות. אז מישהו בפרקליטות כנראה החליט ליזום תלונה או חקירה בחשד להסתה וגזענות, אז דבר ראשון שהם עשו הלכו ותפסו את העיתונאיות. הם שאלו מה לעשות. אמרנו להם ללכת עם זה עד הסוף בעניין הזה. אין שום סיבה לעזור למשטרה. אני בטוח שהמשטרה יכולה להגיע לזה. דליה דורנר: עיתונאי לא יכול להיות היד החוקרת של המשטרה. זה אלף בית. אריק בכר: לכן צריך להילחם בזה כל תוקף. אם זה, דליה דורנר: אם יש פשע. אריק בכר: אם יש פשע או תכנון רצח אז בוודאי. הופענו די הרבה בכנסת במהלך השנה. דוד רותם וחבריו הם דואגים לנו לתעסוקה. הרבה ניסיונות חקיקה. עשינו כמיטב יכולתנו. לא תמיד, ברוב המקרים לא הצלחנו להשפיע על תוצאות ההצבעה. הקמנו בשנה שעברה קליניקה לאתיקה עיתונאית בבית ספר לתקשורת של המכללה למנהל המסלול האקדמי. היו סטודנטים מצטיינים של שנה ג' שליוויתי אותם על פני סמסטר ב'. הם נתנו שם, הם אפילו יזמו תלונות שאחת מהן הגיעה לבית הדין וקיבלה החלטה. אני רוצה רק להזכיר לכם שבאוגוסט אנחנו צריכים לבחור מחדש נציגי ציבור למועצה. אני מודיע את זה הרבה מראש, אם מישהו רוצה להציע מועמדים בשמחה הוא יכול להתחיל כבר מעכשיו ונביא את כולם באוגוסט להצבעה. נושא אחרון שיש, ברשותך. יצחק מאיר שהוא חבר המליאה, נציג הציבור חבר מליאה העלה כמה פעמים טענות בעניין שימוש נפוץ מדי, לטעמו, בסמלי שואה בעיתונות הישראלית. זה כל פעם עולה כאשר מפגינים חרדים שמים טלאי צהוב על ילדים וכו'. הוא התרעם על כך, הוא לא יכל להגיע היום ואמרתי לו שאני אעלה את זה על סדר היום. אם אתם רוצים לדבר על זה, אם יש מה לדבר על זה. אני מבין שברגע שיש מישהו עם טלאי צהוב אז העיתונות חייבת לפרסם את זה, אלא אם כן מישהו חושב אחרת. אבל זה נושא שעולה כל פעם כאשר יש הפגנות, בעיקר מחוגים חרדיים שנוגעים בשואה, מדברים על שוטרים נאצים וכו'. עמוס שוקן: אז מה הבעיה? דליה דורנר: זה הפך אצלנו לנאצה. שכחו את המקור. עמוס שפירא: השימוש במילה נאצי רווחת כבר שנים. כל דבר שלא מוצא חן בעיני זה נאצי. דליה דורנר: מה אתה יכול לעשות? עמוס שפירא: יש גם מנהל כדורגל שקראו לו כך. דליה דורנר: טוב, אנחנו רצינו לדבר אתכם על תקציב. אבל מסיבות כאלה ואחרות העניין נדחה, אבל העלינו לכם את הבעיות המשפטיות. אולי את תסבירי. אורנה לין: לא, לא אכנס לפרטים כי באמת זה דורש דיון. הדרך הרגילה היא שועדת כספים צריכה לדון בעניין ולהכין את הדיון לנשיאות. לא הספקנו את זה. אנחנו צריכים לעשות את זה, אנחנו נכנס את ועדת הכספים במועד המוקדם ביותר האפשרי באופן שיאפשר להביא את זה לנשיאות הבאה. דליה דורנר: זה יהיה באוגוסט, לא? אריק בכר: לא לא לא. דליה דורנר: יש לנו תאריך לפני זה. טוב. אבל התכנסנו מתוך כוונה טובה להביא לכם את התקציב, אז זו מין התנצלות כזאת. אבל גם הנושאים שדיברנו עליהם הם נושאים חשובים. אני מאד מקווה שנוכל לקדם אותם. העניין הוא של 'מקור ראשון', אמרתי להם שאם אנחנו נזכה בעתירה הזאת אז כמו שיש 'קול העם' לעניין חיסיון עיתונאי זה יהיה 'מקור ראשון'. צבי רייך: יש לי שתי שאלות. שאלה ראשונה, האם אתה יכול לומר לנו, אמרת שהוגשו למעלה ממאה תלונות. אריק בכר: זאת אומרת, לא תלונות. כן, תלונות ובערך רבע או שליש מהן מגיעות לבית דין. צבי: האם יש טעם, זה עוד פעם לא הגיע אלי הנתון הזה, על אחוז המקרים של זיכויים או דברים כאלה? אתה יכול לומר לנו משהו? אריק בכר: יש לנו טבלת סטטיסטיקה, אני יכול להעביר לכולם, ממש פילוח לפי אמצעי התקשורת, הזיכויים, נציגי ציבור לעומת אנשים פרטיים. דליה דורנר: כדאי לעשות את זה. צבי רייך: כי כשבאים בהאשמות למועצת העיתונות שאין לה שיניים. אני אומר, במידה כשרואים שיניים בדברים האלה כדאי להבליט את הדבר הזה ולהראות: הנה, זה הגיע לדיון המקרים האלה. אריק בכר: תשמע, אנחנו מפרסמים את כל ההחלטות באתר, והגענו ל, צבי רייך: אתה עונה ברמת העצים. אני שואל ברמת היער. דליה דורנר: הכוונה היא לא אישית אלא לתת תמונה כמה יש. כלומר, מין סטטיסטיקה שתדע מה ש, אריק בכר: בהחלט, אעביר לך. יש טבלה עם פילוח מלא. צבי רייך: זה חשוב שגם תהיה זווית שאנשים ידעו מה ברמה של, מה האחוז של זה. דליה דורנר: זה רעיון מצוין. אריק בכר: השופטת ואני קיימנו תדריך עם כתבי תקשורת לפני מספר שבועות ובאמצעותם הצלחנו להעביר חלק מהמסר. זה תמיד קשה כי מועצת העיתונות, אתה יודע, זה לא, אנחנו דיברנו על כותרות סקסיות קודם – זה לא כותרת סקסית. דליה דורנר: היה לנו גם מפגש עם מתן וילנאי שביקש מאתנו מפגש בענייני תקשורת בזמן מלחמה וכו' וכו'. הוא חבר שלי עוד מהצבא אבל אני מבינה שהוא הולך לסין אז נראה מה נעשה. באמת מבחינת הפעילות של המועצה. דיברנו על הבעיות הספציפיות. היו לנו כתבים צבאיים שבאו. אלי פלאי: אפרופו אתיקה, בשולי השיחה. העיתונות החרדית למעט 'המודיע' ועיתון 'משפחה' עדיין לא נמנים על מועצת העיתונות. דליה דורנר: היה פה 'המבשר'. יש עיתון בשם 'המבשר'? אז אני ישבתי במועדון ונכנסו שלושה יהודים חרדים ואני חשבתי שהם באים לבדוק את הכשרות. מה אני צריכה לדעת? יובל שרלו: הם בודקים את הכשרות של מה שנכנס. מה שיוצא מהפה זה יותר מסובך. דליה דורנר: אז הם רצו לראיין אותי. בסדר, אז אני התראיינתי, שנאת חרדים וזה. אמרתי כמובן שאסור להתנפל על כל העדה, וכל הדברים שצריך. ואז אמרתי: למה אתם לא מצטרפים? וביקשתי מהם והם עשו עם הראש אבל יותר לא שמענו מהם. אני הייתי מאד שמחה אם היו באים. אני רוצה שכולם יבואו. אלי פלאי: אני רק מעלה. צריך לחשוב, 'המודיע' היה החלוץ לפני המחנה. אנחנו הצטרפנו כי חשבנו שזה חשוב. כי חשוב לא רק לנו כעיתון חרדי אלא גם לעיתונות החרדית בכלל להיכנס למסגרת ראויה וטובה. דליה דורנר: אני חושבת שזה השתלבות. תראה, אני היום בקריית אונו באקדמיה, הם עושים איזה דיונים של המרחב הציבורי והשתלבות וכו'. אני השתתפתי בזה והיו כמובן יהודים חרדים מהמנהיגים שלהם. איך בעבודה וזה. ודיברנו על זה שההתנתקות הזאת היא לטובה, צריך להשתלב. אז זאת הזדמנות. אריק בכר: אלי, אני ניסיתי, יש עיתון 'בשבח', אמרו שיחזרו ולא שמעתי. אם יש לך מהלכים. אלי פלאי: 'בשבח' זה הציונות הדתית. דליה דורנר: גם טוב. אנחנו גם רוצים את הציונות הדתיים. היה לנו פעם עיתון 'הצופה', אבל אתה יודע. יש לנו 'מקור ראשון'. אלי פלאי: לגבי 'מקור ראשון' אני יודע ... נכנס. אני יודע שקיים דיאלוג אתם. דליה דורנר: אני הייתי עם כל המערכת שלהם. אלי פלאי: ... השנה השתתפו ואני ראיתי בזה, אריק בכר: הנשיאה אתמול ראתה את כל המערכת. דליה דורנר: הם הזמינו אותי. זאת הייתה יוזמה שלהם, הם ישבו כל המערכת. בן-צבי לא יכול היה, אמר שלום וזה. כנראה הוא צריך להחליט. אמרתי להם: כסף לא יהיה עניין, נעשה לכם הנחות, העיקר תבואו, אנחנו רוצים אתכם. מה אני יכולה להגיד עוד? אריק בכר: היה את התלונה של יעקב פרי ואחרים, דני יתום נגדם. והם באו לבית הדין ופרסמו את ההתנצלות כפי שקבע בית הדין. אז הם שיתפו פעולה. רק מישהו צריך להכניס אותם פה מעבר ל... זה הכל. אלי פלאי: שוב, כמי שחי בתוך העולם של העיתונות החרדית אני חושב שאנחנו העיתונות החרדית תצא נשכרת אם נצליח לגרור את השיירה. דליה דורנר: אנחנו נשמח מאד. צבי רייך: אחת הדרכים שאפשר לקדם את זה, זה אם תגלגלו בחסות אקדמית או לא בחסות אקדמית יום עיון שיעסוק באתיקה בעיתונות החרדית. יבואו האנשים תחת קורת גג אחת, יעלה הנושא. זאת תהיה הזדמנות למועצה להכניס רגל לדלת ולהעלות את הדיון לסדר היום של העיתונות החרדית קודם. דובר: בלי תוכנית אמנותית אחר כך. דליה דורנר: טוב, תודה רבה ולהתראות.