עד כה לא התערבה מועצת העיתונות בנושא העמדתו לדין של אורי בלאו. נשיאת המועצה בחרה לשנות קו זה ולהעמוד לצד עיתונאי שמואשם בכך שבניגוד לסיכום קודם לא החזיר חומר מסווג שברשותו. האישום אינו כולל את העובדה כי הוא הרויח מכך שילדונת הלכה לכלא.
אם זו עמדת נשיאת המועצה- הרי שאין למועצת העיתונות בעיניי כל סמכות מוסרית או אחרת.

התביעה לא עוסקת כלל בקבלת המסמכים או בפירסומם. כי אם אך ורק במה שקרה אחרי שהעיתון ובלאו הפקירו את ענת קם וסגרו הסכם. לפי ההסכם היו צריכים להחזיר את כל החומר המסווג. בתמורה היה אמור בלאו לצאת פטור ללא משפט (בניגוד לענת קם). רק שמר בלאו בחר שלא לעשות כך וברח ללונדון כאשר החומר המסווג נשאר אי שם בארץ- העתק בכספות הארץ- המקור- לא ידוע עדיין.

כך שאין כאן לא הפחדה ולא שאר הסיסמאות שבהן נאחזים. פשוט דרישה כי הסכמים יכובדו

אין סיבה להאשים את העיתונות במקרה זה. ההחלטה להעמידם לדין התקבלה בצבא, קרוב לוודאי מאחר והתנהגות החיילים עברה על חוקים כלשהם. בהחלט יש מקום לדיווח עיתונאי על התנהלות מי שמייצגים את המדינה בחו"ל

אחד הדברים הבולטים במאבק של מעריב, של ערוץ 10, של רשות השידור ואולי עוד מעט של הארץ היא שהציבור הרחב אדיש במקרה הטוב ושמח לאיד במקרה הפחות טוב. נשאלת השאלה למה קל יותר להזדהות עם ועד עובדי הרכבת מאשר עם עובדי מעריב?

השבוע סיפק כמה דוגמאות לסיבות להתדרדרות במעמד העיתונאות
-כאשר עיתון מוביל מקדיש עמוד כפול להשוואת העוגיות של נשות המועמדים לנשיאות בארה"ב- זאת יום לאחר העימות הטלביזיוני ביניהן, הוא הופך לצהובון וכבר אינו עיתון של ממש.
-כאשר כתבת כלכלית מובילה אינה מבחינה בין זכר לנקבה וכתבתה רצופה בשגיאות בשפת אימה- זאת אינה כתיבה מקצועית
-כאשר 3 ערוצי תקשורת מצטטים כולם את אותו מקור- ובסוף מסתבר כי הוא אינו נכון אבל איש לא טרח להצליב עם מקור נוסף למעט האחד עם השני- זו תקלה בתרבות העיתונאית
-כאשר אנליסט בטחוני נותן ניתוח מקיף על איראן של היום אבל מתבסס על מידע בן 4 שנים. זה זלזול בקוראים.
- כאשר מראיינים אינם שואלים שאלות קשות ונותנים למרואיין להמשיך בהצהרות ה-עשיתי, בניתי, השגתי. זה בזבוז זמן ואובדן תפקיד העיתונות
-כשכל אלו באים עם אוירה של עליונות - אנחנו מבינים ואתם לא.... ההמשך ברור
בקיצור- אם מועצת העיתונות רוצה לעשות משהו בכדי שנכבד את העוסקים בו- כדאי שיעשו משהו בכדי לשפר את התרבות העיתונאית - ולא רק הכתובה
כי עד אז- לי למשל ממש לא יפריע אם איזה ערוץ תקשורת יעלם

הטענה שאני מעלה היא שהיחס הפחות מאוהד לאנשי המקצוע נובע בין היתר מכך שהם נתפסים כאליטה שמזלזלת בשאר הציבור מצד אחד וגם הם בגדול לא מקצוענים בעלי רמה מהצד השני (כן, יש חריגים אבל הם היוצאים מהכלל). זאת לעומת הרופאים למשל- אשר אמנם הם אליטה, אבל הם גם בעלי ידע ובגדול מבצעים את תפקידם היטב.

הדבר העיקרי שאני מנסה לאמר הוא שחסרה מסגרת של ביקורת עצמית. אם תבדקו את תוכנית כנס אילת הקרוב תמצאו אולי מושב אחד העוסק במעין ביקורת עצמית- העלמות העיתונאי החוקר. כל השאר הם בסגנון של - מה עשו לנו ומה אנחנו נעשה בחזרה. או מושבים אחרים של- כמה אנחנו גדולים.

הטיעון הנגדי הוא כמובן שמדובר במקצוע הנמצא בעיני הציבור ויש תגובה מיידית של הציבור. הן בתגובות כמו טוקבק והן בדרך השוק הישנה- לא קוראים כתבות של כתבים לא טובים. אבל למי שמצדד בגישה הזו אין זכות לבקש עזרה או שינוי ביחס כאשר השוק מדבר ואנשים מותרים על עיתונים לחלוטין

השלב הזה מגיע בדרך כלל בתחילת השבוע השני למלחמה/מבצע.

אני חוזה שבבחירות הקרובות שירו של יוני רכטר - שיר נבואה קוסמי
ומילותיו

כמו עמוד ענן, כך תלך לפני העדר
תבין הכל, תדע, לא תאמר מילה אחת
כמו עמוד עשן תעלם בתוך החדר
משהו בך יאמר לך המשך
בדרכך.

יככבו עד מאוד.
אני גם מעלה את ההשערה שאפילו בבחירת שם המבצע היה מעורב משרד פרסום או לפחות מחשבה על איך לנצל את זה לבחירות. השערה.

למה כותבת כאן?
כי זה אתר שמעטים קוראים ובודאי לא אנשי שילטון. אבל אולי מישהו בתקשורת ישים לב לנבואה הזו כאשר תתגשם

בסוף השבוע פירסם ידיעות כתבה גדולה אודות דברים של יובל דיסקין. אבל העיתון נכשל בכך שלא נתן ביטוי הולם לדבר שהמראיין אינו כתב מן השורה העוסק בתחום כי אם במאי סרט שבו לדיסקין תפקיד חשוב.
כלומר הכתבה היתה לא פחות קידום מכירות מאשר תחקיר אמת וכן הוכנסו אליה חומרים שעלו במהלך הכנת התסריט.
האם ידיעות לא עברו עבירת אתיקה? או לפחות הטעיית הציבור

ערוץ טלביזיה עיקרי מסתיר ידיעה משמעותית על תקיפת אזרחים שהם אפילו צוות צילום של הערוץ על ידי סודנים או אחרים בדרום תל אביב והידיעה אפילו לא מוזכרת באתר של המועצה?
קצת מביש

היום התפרסמה בYNET כתבת תדמית על מפעלי ים המלח וכי"ל. הכתבה מהללת ומשבחת אבל לא מתייחסת כלל לניסיונות למכור את החברה לחברה זרה, להתחמקות מתשלומי תמלוגים, לנזק לים המלח ולקציר מלח הבישול. בקיצור- כתבת תדמית
הבעיה- לא טרחו לציין שזו פירסומת/יחסי ציבור
לפחות המועצה צריכה לציין בפניהם שזו לא התנהלות הגונה

היום בתוכנית פוליטיקה עם עודד שחר, רשות השידור הציגה תמונה כאילו הקריאה לביטול האגרה היא כל כולה מסע של טייקונים ובעלי אינטרסים כלכליים גדולים. זוהי חזרה מדויקת על קמפיין של אגודת העיתונאים בירושלים והתעלמות מהלהט הציבורי נגד האגרה.
עובדי הערוץ הראשון השתמשו בשידור הציבורי לקידום אגנדה פרטית שלהם ושברור כי יש להם טובת הנאה ממנה.
מועצת העיתונות צריכה לכל הפחות לגנות שימוש זה ואולי ליזום תלונה למשטרה על מעילה.

ראו כתבה על הצורך בחקיקה של האתיקה העיתונאית
http://b.walla.co.il/?w=/3050/2702765

עוד דוגמא לכך שמועצת העיתונות אינה גוף רציני כשזה בא לעבירות אתיות.
מפליא גם שהנושא אפילו לא עולה בדף הקדמי של המועצה
כנראה שמה שלא קורה בעולם יותר חשוב ממה שכן מתרחש בארץ

אחלה אתר עשיתם!!
כל הכבוד!!

בכתבה ב YNET עמית קוטלר "סיקר" את אילת
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4616105,00.html
הבעיה שאפילו לא ניסה לתאר מציאות.
למשל תיאר את הבסטות בטיילת כאשר אלו פונו חצי שנה לפני פירסום הכתבה.
ההכפשה של העיר היא גורפת וברור שיש לו משהו נגד אילת
אבל האם אין "עורך תיירות" אמור לפחות לדעת על מה הוא כותב?

בהודעה יש את כל הפרטים. כולל קישור לכתבה ותיאור הטעויות... אשמח מאוד לדעת מה עשתה המועצה. אפילו אם רק פנתה לכתב לדרוש הבהרה

שלום. סתם בדיקה. 

דרושים דרושות לעבודה מהבית באדמניסטרציה וקלדנות עיוורת, לא נדרש ניסיון, אפשרות לעבודה במשרה חלקית או כמשרה מלאה,
לפרטים על המשרה נא לשלוח קורות חיים ופניות בוואטספ 058-7338281