דיונים על אתיקה עיתונאית הנערכים מעת לעת בכלי תקשורת כזה או אחר הם חובה מעיקה שצריך לשלם עבור מקצוע שמתיימר להיות אתי, ובעיני רבים הם הפכו לפשוט מיותרים. כך למשל, קוד האתיקה של מועצת העיתונות זכה במשך השנים לסופרלטיבים כגון "טרחני", "לא רלוונטי", "צדקני" ו"לוקה במוסר כפול". עיתונאים בכל הפלטפורמות במדינה, ובעיקר הצעירים שבהם, נוטים לראות בקוד שרידעתיק לעידן בו כתבים הדפיסו על מכונות כתיבה ולטכנאים של מקלטי טלוויזיה בשחור לבן היה עתיד מבטיח.
אם כך, לא פלא שמשלחת עיתונאים שיוצאת מישראל לברלין על מנת לדון עם הקולגות שם בענייני סוגיות אתיות היא אירוע מעט יוצא דופן. התקשורת הישראלית מעולם לא הצטיינה בפתיחות לביקורת מבחוץ, וכמות האגו שעיתונאי ישראלי ממוצע מביא איתו לדיוטי פרי מספיקה למערכת עיתון שלמה. ולמרות זאת, משלחת שכזו, שכללה את עמוד השדרה של הרדיו הפרטי בישראל, רכזת כתבים מעיתון "הארץ" ועבדכם הנאמן, אכן יצאה לשבוע מפרך של פגישות עבודה בנסיון ללמוד (בעיקר) מהניסיון של הקולגות מעבר לים, וללמד (קצת) מהנסיון הישראלי.
ערכנו שורת מפגשים ארוכה, שספק אם תעניין את הקורא. ובכל זאת, כדאי להתעכב על פגישה אחת חשובה, מאתגרת ומחכימה. במועצת העיתונות הגרמנית, בה חברים רוב כלי התקשורת הכתובה (עיתונים ואינטרנט) הפועלים במדינה, נפגשנו עם אלה וואסינק, מראשי המועצה. וואסינק הציגה בפרוטרוט את קוד האתיקה של המועצה הגרמנית, הדומה להפליא לזה בישראל, ואז עברה למקרים הבולטים שעלו על שולחן בית הדין לאתיקה שמפעילה המועצה. ביניהם היו תמונת נרצחת רגעים ספורים אחרי הירי, שזכתה לכותרת "הדקות האחרונות לפני המוות", קריקטורה אכזרית של קאנצלר גרמניה לשעבר בעירום מלא ותיאורי פושעים בכתבות תוך התמקדות על המוצא האתני. למרות השמרנות בה לוקה (או מצטיינת, תלוי cעיני המתבונן) התקשורת הגרמנית, קל היה לראות שהדילמות האתיות מולן עומדים עיתונאים בארץ אינן שונות בתכלית. הדיון היה פורה ומפרה בצורה יוצאת דופן. נדמה שכל הצדדים יצאו נשכרים.
מוצר לוואי נוסף וחשוב של משלחות שכאלו הוא הדיאלוג המתקיים בתוך המשלחת עצמה. ביום יום רובנו פועלים במסגרות יחסית קטנות ובלוחות זמנים צפופים, המונעים מאיתנו לחלוק ידע וללבן דילמות מקצועיות. שעות הנסיעה הארוכות עם עיתונאים ותיקים, בעלי ידע וניסיון עצום, מאפשרות להרוויח שיעורי חינם בעיתונות ומנהל עסקים – ולידיעת המודאגים שבין הקוראים, גם אתיקה מעשית בשוק תקשורת אכזר ואלים.#_lt#DIV#_gt#
#_lt#P style="TEXT-ALIGN#_sc# justify; MARGIN#_sc# 0cm 0cm 10pt; unicode-bidi#_sc# embed; DIRECTION#_sc# rtl" dir=rtl#_gt##_lt#FONT size=3#_gt##_lt#SPAN style="FONT-FAMILY#_sc# Arial; COLOR#_sc# black" lang=HE#_gt#דיונים על אתיקה עיתונאית הנערכים מעת לעת בכלי תקשורת כזה או אחר הם חובה מעיקה שצריך לשלם עבור מקצוע שמתיימר להיות אתי, ובעיני רבים הם הפכו לפשוט מיותרים. כך למשל#_lt#/SPAN#_gt##_lt#SPAN style="FONT-FAMILY#_sc# Arial; COLOR#_sc# rgb(31,73,125)" lang=HE#_gt#,#_lt#/SPAN#_gt##_lt#SPAN style="FONT-FAMILY#_sc# Arial; COLOR#_sc# black" lang=HE#_gt# קוד האתיקה של מועצת העיתונות זכה במשך השנים לסופרלטיבים כגון #_lt#/SPAN#_gt##_lt#FONT color=black#_gt##_lt#SPAN style="FONT-FAMILY#_sc# Arial; COLOR#_sc# rgb(31,73,125)" lang=HE#_gt##_lt#FONT color=black#_gt#"#_lt#/FONT#_gt##_lt#FONT color=black#_gt#טרחני#_lt#/FONT#_gt##_lt#FONT color=black#_gt#"#_lt#/FONT#_gt##_lt#/SPAN#_gt##_lt#FONT color=black#_gt##_lt#FONT color=black#_gt##_lt#SPAN style="FONT-FAMILY#_sc# Arial; COLOR#_sc# black" lang=HE#_gt#, #_lt#/SPAN#_gt##_lt#SPAN style="FONT-FAMILY#_sc# Arial; COLOR#_sc# rgb(31,73,125)" lang=HE#_gt#"#_lt#FONT color=black#_gt#לא#_lt#/FONT#_gt##_lt#/SPAN#_gt##_lt#/FONT#_gt##_lt#SPAN style="FONT-FAMILY#_sc# Arial; COLOR#_sc# black" lang=HE#_gt##_lt#FONT color=black#_gt# #_lt#/FONT#_gt#רלוונטי#_lt#/SPAN#_gt##_lt#SPAN style="FONT-FAMILY#_sc# Arial; COLOR#_sc# rgb(31,73,125)" lang=HE#_gt#"#_lt#/SPAN#_gt##_lt#SPAN style="FONT-FAMILY#_sc# Arial; COLOR#_sc# black" lang=HE#_gt#, #_lt#/SPAN#_gt##_lt#SPAN style="FONT-FAMILY#_sc# Arial; COLOR#_sc# rgb(31,73,125)" lang=HE#_gt#"#_lt#/SPAN#_gt##_lt#SPAN style="FONT-FAMILY#_sc# Arial; COLOR#_sc# black" lang=HE#_gt#צדקנ#_lt#/SPAN#_gt##_lt#SPAN style="FONT-FAMILY#_sc# Arial; COLOR#_sc# rgb(31,73,125)" lang=HE#_gt#י"#_lt#/SPAN#_gt##_lt#SPAN style="FONT-FAMILY#_sc# Arial; COLOR#_sc# black" lang=HE#_gt# #_lt#/SPAN#_gt##_lt#/FONT#_gt##_lt#SPAN style="FONT-FAMILY#_sc# Arial; COLOR#_sc# rgb(31,73,125)" lang=HE#_gt##_lt#FONT color=black#_gt#ו"לוקה במוסר#_lt#/FONT#_gt# #_lt#FONT color=black#_gt#כפול"#_lt#/FONT#_gt##_lt#/SPAN#_gt##_lt#/FONT#_gt##_lt#SPAN style="FONT-FAMILY#_sc# Arial; COLOR#_sc# black" lang=HE#_gt##_lt#FONT color=black#_gt##_lt#FONT color=black#_gt#.#_lt#/FONT#_gt# עיתונאים בכל הפלטפורמות במדינה, ובעיקר הצעירים שבהם, נוטים לראות בקוד שרידעתיק#_lt#/FONT#_gt# לעידן בו כתבים הדפיסו על מכונות כתיבה #_lt#FONT color=black#_gt#ו#_lt#/FONT#_gt##_lt#/SPAN#_gt##_lt#FONT color=black#_gt##_lt#SPAN style="FONT-FAMILY#_sc# Arial; COLOR#_sc# rgb(31,73,125)" lang=HE#_gt#ל#_lt#/SPAN#_gt##_lt#SPAN style="FONT-FAMILY#_sc# Arial; COLOR#_sc# black" lang=HE#_gt#טכנאי#_lt#/SPAN#_gt##_lt#SPAN style="FONT-FAMILY#_sc# Arial; COLOR#_sc# rgb(31,73,125)" lang=HE#_gt#ם #_lt#FONT color=black#_gt#של#_lt#/FONT#_gt##_lt#/SPAN#_gt##_lt#/FONT#_gt##_lt#SPAN style="FONT-FAMILY#_sc# Arial; COLOR#_sc# black" lang=HE#_gt# מקלטי טלוויזיה בשחור לבן היה עתיד מבטיח. #_lt#/SPAN#_gt##_lt#SPAN lang=HE#_gt##_lt#O#_sc#P#_gt##_lt#/O#_sc#P#_gt##_lt#/SPAN#_gt##_lt#/FONT#_gt##_lt#/P#_gt#
#_lt#P style="TEXT-ALIGN#_sc# justify; MARGIN#_sc# 0cm 0cm 10pt; unicode-bidi#_sc# embed; DIRECTION#_sc# rtl" dir=rtl#_gt##_lt#FONT size=3#_gt##_lt#SPAN style="FONT-FAMILY#_sc# Arial; COLOR#_sc# black" lang=HE#_gt#אם כך, לא פלא שמשלחת עיתונאים שיוצאת מישראל לברלין#_lt#/SPAN#_gt##_lt#SPAN style="FONT-FAMILY#_sc# Arial; COLOR#_sc# rgb(31,73,125)" lang=HE#_gt# #_lt#/SPAN#_gt##_lt#SPAN style="FONT-FAMILY#_sc# Arial; COLOR#_sc# black" lang=HE#_gt#על מנת לדון עם הקולגות שם בענייני סוגיות אתיות היא אירוע מעט יוצא דופן. התקשורת הישראלית מעולם לא הצטיינה בפתיחות לביקורת מבחוץ, וכמות האגו שעיתונאי ישראלי ממוצע מביא איתו לדיוטי פרי מספיקה למערכת עיתון שלמה. ולמרות זאת, משלחת שכזו, שכללה את עמוד השדרה של הרדיו הפרטי בישראל, רכזת כתבים מעיתון "הארץ" #_lt#/SPAN#_gt##_lt#SPAN style="FONT-FAMILY#_sc# Arial; COLOR#_sc# rgb(31,73,125)" lang=HE#_gt##_lt#FONT color=black#_gt#ועבדכם הנאמן#_lt#/FONT#_gt#,#_lt#/SPAN#_gt##_lt#SPAN style="FONT-FAMILY#_sc# Arial; COLOR#_sc# black" lang=HE#_gt# אכן יצאה לשבוע מפרך של פגישות עבודה בנסיון ללמוד (בעיקר) מהנ#_lt#/SPAN#_gt##_lt#SPAN style="FONT-FAMILY#_sc# Arial; COLOR#_sc# rgb(31,73,125)" lang=HE#_gt#י#_lt#/SPAN#_gt##_lt#SPAN style="FONT-FAMILY#_sc# Arial; COLOR#_sc# black" lang=HE#_gt#סיון של הקולגות מעבר לים, וללמד (קצת) מהנסיון הישראלי. #_lt#/SPAN#_gt##_lt#SPAN lang=HE#_gt##_lt#O#_sc#P#_gt##_lt#/O#_sc#P#_gt##_lt#/SPAN#_gt##_lt#/FONT#_gt##_lt#/P#_gt#
#_lt#P style="TEXT-ALIGN#_sc# justify; MARGIN#_sc# 0cm 0cm 10pt; unicode-bidi#_sc# embed; DIRECTION#_sc# rtl" dir=rtl#_gt##_lt#FONT size=3#_gt##_lt#SPAN style="FONT-FAMILY#_sc# Arial; COLOR#_sc# black" lang=HE#_gt#ערכנו שורת מפגשים ארוכה, שספק אם תעניין את הקורא. ובכל זאת#_lt#/SPAN#_gt##_lt#SPAN style="FONT-FAMILY#_sc# Arial; COLOR#_sc# rgb(31,73,125)" lang=HE#_gt##_lt#FONT color=black#_gt#,#_lt#/FONT#_gt##_lt#/SPAN#_gt##_lt#SPAN style="FONT-FAMILY#_sc# Arial; COLOR#_sc# black" lang=HE#_gt# כדאי להתעכב על פגישה אחת חשובה, מאתגרת ומחכימה. במועצת העיתונות הגרמנית, בה חברים רוב כלי התקשורת הכתובה (עיתונים ואינטרנט) הפועלים במדינה, נפגשנו עם אלה וואסינק, מראשי המועצה. וואסינק הציגה בפרוטרוט את קוד האתיקה של המועצה הגרמנית, הדומה להפליא לזה בישראל, ואז עברה למקרים הבולטים שעלו על שולחן בית הדין לאתיקה שמפעילה המועצה. ביניהם היו תמונת נרצחת רגעים ספורים אחרי הירי, שזכתה לכותרת "הדקות האחרונות לפני המוות", קריקטורה אכזרית של קאנצלר גרמניה לשעבר בעירום מלא ותיאורי פושעים בכתבות תוך התמקדות על המוצא האתני. למרות השמרנות בה לוקה (או מצטיינת, תלוי cעיני המתבונן) התקשורת הגרמנית, קל היה לראות שהדילמות האתיות מולן עומדים עיתונאים בארץ אינן שונות בתכלית. הדיון היה פורה ומפרה בצורה יוצאת דופן. נדמה שכל הצדדים יצאו נשכרים. #_lt#/SPAN#_gt##_lt#SPAN lang=HE#_gt##_lt#O#_sc#P#_gt##_lt#/O#_sc#P#_gt##_lt#/SPAN#_gt##_lt#/FONT#_gt##_lt#/P#_gt#
#_lt#P style="TEXT-ALIGN#_sc# justify; MARGIN#_sc# 0cm 0cm 10pt; unicode-bidi#_sc# embed; DIRECTION#_sc# rtl" dir=rtl#_gt##_lt#FONT size=3#_gt##_lt#SPAN style="FONT-FAMILY#_sc# Arial; COLOR#_sc# black" lang=HE#_gt#מוצר לוואי נוסף וחשוב של משלחות שכאלו הוא הדיאלוג המתקיים בתוך המשלחת עצמה. ביום יום רובנו פועלים במסגרות יחסית קטנות ובלוחות זמנים צפופים, המונעים מאיתנו לחלוק ידע וללבן דילמות מקצועיות. שעות הנסיעה הארוכות עם עיתונאים ותיקים, בעלי ידע וניסיון עצום, מאפשרות להרוויח שיעורי חינם בעיתונות #_lt#/SPAN#_gt##_lt#SPAN style="FONT-FAMILY#_sc# Arial; COLOR#_sc# rgb(31,73,125)" lang=HE#_gt#ו#_lt#/SPAN#_gt##_lt#SPAN style="FONT-FAMILY#_sc# Arial; COLOR#_sc# black" lang=HE#_gt#מנהל עסקים#_lt#/SPAN#_gt##_lt#SPAN style="FONT-FAMILY#_sc# Arial; COLOR#_sc# rgb(31,73,125)" lang=HE#_gt# –#_lt#/SPAN#_gt##_lt#SPAN style="FONT-FAMILY#_sc# Arial; COLOR#_sc# black" lang=HE#_gt# ול#_lt#/SPAN#_gt##_lt#SPAN style="FONT-FAMILY#_sc# Arial; COLOR#_sc# rgb(31,73,125)" lang=HE#_gt#ידיעת ה#_lt#/SPAN#_gt##_lt#SPAN style="FONT-FAMILY#_sc# Arial; COLOR#_sc# black" lang=HE#_gt#מודאגים שבין הקוראים#_lt#/SPAN#_gt##_lt#SPAN style="FONT-FAMILY#_sc# Arial; COLOR#_sc# rgb(31,73,125)" lang=HE#_gt#,#_lt#/SPAN#_gt##_lt#SPAN style="FONT-FAMILY#_sc# Arial; COLOR#_sc# black" lang=HE#_gt# גם אתיקה מעשי#_lt#/SPAN#_gt##_lt#SPAN style="FONT-FAMILY#_sc# Arial; COLOR#_sc# rgb(31,73,125)" lang=HE#_gt#ת#_lt#/SPAN#_gt##_lt#SPAN style="FONT-FAMILY#_sc# Arial; COLOR#_sc# black" lang=HE#_gt# בשוק תקשורת אכזר ואלים.#_lt#/SPAN#_gt##_lt#/FONT#_gt##_lt#SPAN lang=HE#_gt##_lt#O#_sc#P#_gt##_lt#/O#_sc#P#_gt##_lt#/SPAN#_gt##_lt#/P#_gt##_lt#/DIV#_gt# |