יום ד', יא’ בטבת תשע”ט
נשיאת מועצת העיתונות, השופטת דליה דורנר והמשנה לנשיאה, עו"ד אורנה לין נבחרו ביום רביעי ה-31 באוקטובר 2018, לתקופת כהונה נוספת של שלוש שנים, בישיבה מיוחדת של מועצת העיתונות, שהתקיימה ב"בית הסופר" בתל-אביב.
 
 
חברי מועצת העיתונות ובראשם הנשיאה, השופטת בדימוס דליה דורנר ומנכ"ל המועצה מוטי רוזנבלום, שמעו דברים אלה וכאובים אף יותר, במפגש עם חברי מועצת דלית אל כרמל, בראשות רפיק חלבי * שיח הזדהות בעקבות חוק הלאום * השופטת דורנר: "המועצה אינה גוף פוליטי – זהו ביקור של סולידריות"
 
 
מועצת העיתונות קוראת לבית המחוקקים לסייג את הצעת החוק המבקשת לאסור תיעוד פעילות חיילי צה"ל בעת מילוי תפקידם – בהעדר החלה על פעילותם של עיתונאים בשליחות המבקשים להביא לציבור תמונת מצב כמות שהיא מזירת הפעילות.
 
 
מועצת העיתונות בישראל, מתנערת מן ההאשמות כלפי העיתון "ישראל היום", החברים במועצה, באשר להחלטת בית הדין לאתיקה, בנושא "פרסום סקרים בתקשורת, על דעת הציבור היהודי בלבד, אלא אם יש הצדקה עניינית לכך". "ישראל היום" היה כלי התקשורת היחיד שהודיע כי יקיים את החלטת בית הדין לאתיקה ויפרסם החלטתה במלואה.
 
 
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, השופטת (בדימוס) דליה דורנר, אירחה בלשכתה בבית המשפט העליון בירושלים, את העורך הראשי של העיתון "ישראל היום", בועז ביסמוט ואת מנכ"ל המועצה, מוטי רוזנבלום. בפגישה, שהתנהלה ברוח טובה, לא נתגלו חילוקי דעות כלשהן בין השופטת לעורך הראשי. "חברותה של "ישראל היום" במועצת העיתונות, חשובה מאד ואין להקל ראש בכך. יחד עם זאת אנו חייבים לשמור על בית הדין לאתיקה ועל קיום החלטותיו", ציינה השופטת. על-כך הודיע ביסמוט כי "ישראל היום" תקיים את החלטת בית הדין כלשונה, כבר ביום שלישי הקרוב (12 ביוני 2018) והוסיף: "עוד פגישה מעניינת עם השופטת דורנר, ללא חילוקי דעות"...
 
 
אלי מלכה, ראש המועצה האזורית גולן, קיבל את פנינו בצומת קורסי ומכאן ואילך לקח על עצמו את תפקיד המארח שהוא גם המדריך ומורה הדרך, לחברי מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, יחד עם חברי בתי הדין לאתיקה וכל זאת במסגרת הכינוס הארצי השלישי אותו החלטנו לקיים ברמת הגולן...
 
 
נשיאת מועצת העיתונות, השופטת (בדימוס) דליה דורנר וחברי המליאה, משתתפים בצערה של מ"מ הנשיאה, עו"ד ארנה לין, במות האם, רות לין חושי ז"ל. המשפחה יושבת שבעה ברחוב דרך הים 117, חיפה בין השעות 16.00-20.00.
 
 
מועצת העיתונות קוראת לדובר צה"ל לחקור ביסודיות את נסיבות מותו של הצלם העיתונאי הפלשתינאי יאסר מורתגא, בירי צה"ל במהלך ניסיונות לבלום הסתערות פלשתינאית לעבר הגדר ברצועה. בתגובה למסר של שר הביטחון אביגדור ליברמן והמילים - "צלם או לא צלם", אומרת המועצה כי על השר להגן על הבידול המאפשר לצלמים ועיתונאים להגיע לכל זירה ולתעד את הקורה בה.על מפקדי צה"ל לפעול להטמעת הצורך להגן על לובשי איפוד press מכל צד של הגדר וגם בתרחישי קיצון. המועצה תעקוב מקרוב אחר חקירת נסיבות מותו של מורתגא ותפרסם את מסקנותיה לאחר שהתחקיר יסתיים.
 
 
"גם כאשר זה לא נעים לנו, בין אם מימין ובין אם משמאל; עיתונות ותקשורת הן מוסד חשוב בדמוקרטיה", אמר הנשיא *** נשיאת מועצת העיתונות, השופטת בדימוס דליה דורנר התריעה מפני ההתקפות הקשות על התקשורת, תוך סימון עיתונאים. "דיבורים כאלה באווירה קשה וטעונה, עלולים לסכן בני אדם פיסית. חשוב לזכור: לא העיתונאי המציא את החקירה. הוא 'המביא', השליח, זוהי חובתו. העיתונאי ממלא את תפקידו" ****************** ************ בצילום: נשיאת מועצת העיתונות בישראל ושופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר, ראש עיריית לוד יאיר רביבו ונשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ****************** ******************* * צילומים: קובי גדעון/לע"מ
 
 
מועצת העיתונות מביעה צער נוכח התקפתו החוזרת של ראש הממשלה על התקשורת וליבוי השנאה כלפיה. מצער מאד ואף מעורר חששות כבדים, להקשיב לראש ממשלה בישראל כשהוא שב ותוקף את התקשורת ומפנה אליה טינת המונים.אין דמוקרטיה של אמת ללא תקשורת חופשית. סימונה כיעד לתקיפה פעם אחר פעם, הוא תמצית הבוז לדמוקרטיה ולזכות להביע כל דעה, גם ביקורת ואפילו על העומד ליד ההגה. מועצת העיתונות מביעה את תקוותה שבחודש הסליחות שבפתחו עומד הציבור הישראלי, ימנע ראש הממשלה מסגנון זה.
 
 
מועצת העיתונות, בראשותה של שופטת בית משפט העליון (בדימוס) דליה דורנר, מזהירה כי הסימון החוזר ונשנה של ראש הממשלה את התקשורת כאויב הזומם "הפיכה" היא סכנה לאופיה הדמוקרטי של החברה בישראל. מועצת העיתונות דוחה את ניסיונותיו החוזרים ונשנים של בנימין נתניהו לערבב את התקשורת בהליכי החקירות נגדו, שמתבצעים על פי חוקי מדינת ישראל.
 
 
מועצת העיתונות בישראל קוראת לכנסת ולממשלה לחדול מקידום הצעות חוק שתוצאתן עלולה לפגוע קשות בעבודת התקשורת והעיתונות בכלל, ובעיתונות החוקרת בפרט. בעיקר מדובר על הצעת החוק המכונה "חוק ההמלצות" ועל הצעת החוק המכונה "חוק ההקלטות", שקבלתן תמנע מעיתונאים לבצע את עבודתם נאמנה ולספק לציבור מידע שראוי וחיוני שיקבל במדינה דמוקרטית.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות פרסם היום הודעת גינוי להפרדה בין העיתונאים והעיתונאיות במהלך סיקור ביקורו של סגן נשיא ארה"ב בכותל בירושלים, שפגעה ביכולתן של העיתונאיות לסקר את הביקור.מועצת העיתונות בישראל תובעת מכל גוף המתאם סיקור עיתונאי לאירועים תקשורתיים, כמו גם מלשכת העיתונות הממשלתית, לקבוע מיקום אחיד וזהה לעיתונאיות ולעיתונאים לצלמים ולצלמות, המגיעים לשטח לצורך ביצוע שליחותם העיתונאית.בכל תרחיש ומקום – לא תתאפשר במהלך התיעוד העדפה ו/או שוני במיקום התצפית על בסיס מגדר. אם נוהל המקום מחייב דיווח מרחוק - הוא יחול על גברים ונשים גם יחד.
 
 
העיתונאי והפרשן המשפטי הוותיק של קול ישראל, פרופ' משה נגבי הלך לעולמו בתום מאבק קשה במחלת הסרטן. נגבי היה פרופסור במחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית בירושלים. כפרשן משפטי הוא עסק בעיקר בעניינים אקטואליים, והרבה לעסוק בהגנה על זכויות אדם, חופש העיתונות, שמירת החוק והדמוקרטיה ובטוהר המידות של אנשי ציבור. בשם נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר וחברי המועצה, אנו שולחים את תנחומינו למשפחה.
 
 
האיגוד, המייצג 360 כלי תקשורת, רשתות שידור ועיתונאים בתחומי הטלוויזיה, הרדיו, הפרינט, הצילום והמרשתת, משלושים ושתיים מדינות, עתר לבג"צ בדרישה מבית המשפט להורות למשטרה להפסיק את הגבלת הכניסה של עיתונאים למתחם הר הבית בירושלים בכלל ודרך שער האריות בפרט
 
 
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר וצוות התגובות של המועצה, הביעו מחאה חריפה על הצרת צעדים של עיתונאים בשטחי סיקור בירושלים. המועצה מדגישה כי גם באזורי מתיחות גוברת, שמורה לתקשורת זכות לנגישות ומוטלת עליה חובה להגיע אל זירת ההתרחשות כדי לדווח נאמנה ומקרוב.
 
 
מועצת העיתונות תובעת מהיועץ המשפטי ומפרקליט המדינה לספק הסברים לגבי נחיצות הפשיטה על הוצאת הספרים של ידיעות אחרונות, והחרמת כתבי יד נוספים בנושאים פוליטיים ומדיניים, מלבד זה של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, בייחוד שהדבר נעשה שלא על דעת הממונה על הביטחון במשרד הביטחון, כלומר שלא מסיבות ביטחוניות חד-משמעיות.
 
 
תגובת מועצת העיתונות לתיקונים לחוק השידור הציבורי: מועצת העיתונות בישראל פרסמה הערב (23 באפריל 2017), בתום ישיבת המליאה, את התייחסותה לתיקונים לחוק השידור הציבורי, שאחד מהם אושר היום בממשלה ובוועדת השרים לענייני חקיקה:
 
 
"מועצת העיתונות בישראל מגנה בחריפות את הפגיעה החמורה והנמשכת של הממשלה והמערכת הפוליטית בשידור הציבורי בישראל", כך נאמר בהחלטת מליאת מועצת העיתונות, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בתום ישיבת חירום של שהתקיימה ב"בית הסופר" בתל אביב.
 
 
נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, פנתה במכתב ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בקריאה לפרסם בהקדם האפשרי את ההקלטות מהשיחות שהתנהלו בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין מו"ל העיתון "ידיעות אחרונות", מר ארנון מוזס.
 
 
לרגל שנת ה 60 להקמתה של נצרת עילית, התקיימה ישיבה חגיגית מיוחדת, בהשתתפות נציגי מועצת העיתונות בישראל, בראשם הנשיאה - שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר וראש עיריית נצרת עילית, רונן פלוט
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, מוקיע בחריפות את בחירת המילים של רוגל אלפר בביקורת שכתב ב"הארץ" על תכנית הטלוויזיה "הנעלמים" ששודרה בערוץ 2 בהגשת יואב לימור (בצילום).
 
 
מועצת העיתונות קוראת למשטרת ישראל ולעומדים בראשה לרענן את נהליה בכל הקשור לחקירת עיתונאים. זאת בעקבות חקירת כתב "הארץ" ניר גונטז'. משהתברר למשטרת ישראל כי "המטריד" האלמוני הוא עיתונאי, העושה את מלאכתו נאמנה, לא היה מקום לחקירה נוספת.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, פרסם אתמול את ההודעה הבאה המתייחסת לתגובת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לתחקיר של אילנה דיין, בתכנית "עובדה": "הזכות לתגובה על המתפרסם בתקשורת הינה זכות יסוד בכללי האתיקה העיתונאית. מועצת העיתונות מוחה על כך, שהתגובה של ראש הממשלה אתמול לתחקיר "עובדה", חרגה מהמקובל, לא התייחסה לממצאי התחקיר והפכה לכתב אישום אישי כנגד ד"ר אילנה דיין".
 
 
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
 
 
מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, החליטה לפרסם בציבור הודעה חריפה המגנה כל ניסיון לפגוע בעיתונאים או לאיים עליהם, בזו הלשון: "מועצת העיתונות מגנה בתוקף איומים כלפי עיתונאים בגין עבודתם העיתונאית".
 
 
כך הגיבה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, ביומן הבוקר של קול ישראל, על החלטת שר הביטחון ליברמן, לזמן את מפקד גלי צה"ל, ירון דקל, ל"שיחת נזיפה", בגלל שידור התכנית על המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש.
 
 
מליאת מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של הנשיאה, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, קראה אמש לממשלת ישראל לשים אל ליבה לחשיבות הרבה בקיומו של רצף בשידור ציבורי מתפקד, עשיר ומקצועי. "פגיעה ברצף זה תהיה בכייה לדורות", נאמר בהודעה.
 
 
אל"מ אריאלה בן-אברהם, שנכנסה באחרונה לתפקיד הצנזורית הראשית, הוזמנה למועצה להציג את הסיבות בגללן דרשה מבעלי חשבונות ברשתות חברתיות לקבל אישור מוקדם לפני פרסום. "לא רוצים ולא יכולים לשלוט בכל המידע".
 
 
גם בסוכנות הידיעות "רויטרס" הופיע השבוע, כנראה לראשונה ב-165 שנות ההיסטוריה שלה – תוכן חדשותי שמומן על ידי גוף מסחרי. (בצילום: הגילוי הנאות בדיווח הסוכנות).
 
 
המועצה הקימה ועדה שתנסה למצוא נוסחה ראויה לבידול בין חדשות לפרסומות – על כל צורותיהן – בעידן התקשורת הדיגיטאלית.
 
העיתון ננזף על הפרת חובת ההגינות. ההחלטה אושרה גם בערכאת הערעור

תל-אביב, 30.3.03 תיק: 81/2001 ערעור: 1/2003 בבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות בשבתו כערכאת ערעורבפני: עו"ד רמי הדר -יו"רגב' אליסה ניימן -חברהמר אריק בכר -חברמר גידי אורשר -חברבית הדין דן בערעור בהרכב של ארבעה – מר חגי קרן צבי נעדר עקב מחלה.המערער: מר אנשיל פפר, עורך "כל העיר" – ירושליםנגדהמשיב: מר אהוד אולמרטנוכחים: המערער, מר אנשיל פפרמר חגי אליאס – דובר עיריית ירושלים בשם מר אהוד אולמרט.ה ח ל ט הבפנינו ערעור על החלטת בית הדין של מועצת העיתונות אשר ניתנה ביום 11.2.02.1. עיקרי הדברים והחלטת ביה"ד קמאא. תלונת המשיב עניינה בכתבה שהתפרסמה בעיתון "כל העיר" ביום 23.11.2001 (להלן "הכתבה").ב. במועד הסמוך לפרסום הכתבה נערך דיון בבית הדין לאתיקה בתלונה אחרת שהגיש המשיב נגד המערער ובשולי הכתבה צויינו דברים שנאמרו במהלך הדיון בבירור בתלונה האחרת.2. החלטת ביה"ד קמאא. ביה"ד קמא קיבל את תלונת המשיב ועיקר קביעתו כי סמיכות הזמנים בין עיתוי פרסום הכתבה לבין הדיון שנוהל בביה"ד לאתיקה בתלונה האחרת, עוד בטרם ניתנה ההחלטה באותו עניין, יש בה כדי להצביע על שימוש לא הוגן בנוכחות בדיון, במעמד ובכוח לפרסם. בהתנהגות זו מצא ביה"ד קמא טעם לפגם וקבע כי חובת ההגינות הופרה.ב. ביה"ד קמא הורה לפרסם קביעתו בנוסח שצורף להחלטתו.ג. המערער השלים טיעונו אשר הוגש בכתב הערעור ואילו המשיב אשר לא הגיש תשובה בכתב, הביא בפנינו הטיעונים המחייבים לטעמו את דחיית הערעור שבפנינו. קראנו ביסודיות מסמכי ביה"ד קמא והחלטתו המנומקת. לא נחזור על הדברים שכן אלו הובאו, ניטענו ונדונו באופן יסודי בביה"ד קמא ובפנינו.3. אין אנו מוצאים לנכון להתערב בהחלטת ביה"ד קמא על נימוקיה ואנו דוחים את הערעור.ניתן ביום - 6.4.03 _________________ עו"ד רמי הדר- יו"רגב' אליסה ניימן –חברהמר אריק בכר – חברמר גידי אורשר – חבר----------------------------------------------------------------החלטת הערכאה הראשונה:1. תמצית ההחלטה:בבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונותאהוד אולמרט - נגד - עיתון "כל העיר"בהתאם להחלטת ביה"ד לאתיקה של מועצת העיתונות להלן בתמצית - -עיקרי הדיון וההחלטה:ב- 23.11.2001 התפרסמה כתבה בעיתון "כל העיר" שכותרתה הראשית : "משרד הפנים יסייע במימון הרכב המשוריין של אולמרט", מאת העיתונאי אייל הראובני.בכותרת המשנה נכתב: "המשרד, יחד עם משרד האוצר, יממן 400 אלף מתוך 1.25 מיליון השקלים שישולמו עבור הוולוו ממוגנת הירי".בגוף הכתבה נעשתה השוואה בין פעולות העירייה לענין רכישת רכב ממוגן עבור ראש העיר לבין פעולות העירייה לעניין מיגון שכונת גילה : "מועצת העירייה אישרה את רכישת הרכב ... עוד לפני שקיבלה את הסכמת משרד הפנים להשתתף במימונו... במיגון הדירות בגילה או ביצוע תיקוני בטיחות במוסדות חינוך, העירייה נמנעת מלפעול לפני שהיא מקבלת התחייבות ממשרדי הממשלה להשתתף במימון"עוד נאמר כי היקף מימון הרכב בשיתוף משרד האוצר ומשרד הפנים לא יעלה על סך של 400,000 ₪.במועד סמוך לפרסום הידיעה, נערך דיון בבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות בתלונה אחרת (להלן – "התלונה האחרת") שהגיש המתלונן נגד העיתון בגין פרסום ידיעה באותו נושא. בסיום הכתבה דנן צוינו דברים שנאמרו על ידי המתלונן בדיון ולפיהם עלות רכישת הרכב תמומן בעיקרה על ידי גורמים חיצוניים. בהתאם להחלטת ביה"ד לא הובאו ראיות אובייקטיביות על ידי מי מהצדדים להוכחת נכונות אחת הגרסאות ובהעדר תשתית ראייתית לזמן אמת שתשמש יסוד לקביעת ממצאים עובדתיים לגבי נכונות ודיוק האמור בכתבה נמנע ביה"ד מקביעה עובדתית לגבי תוכן הפרסום. סמיכות הזמנים בין עיתוי פרסום הכתבה נשוא התלונה לבין הדיון בביה"ד בתלונה האחרת בטרם ניתנה ההחלטה, יש בה כדי להצביע על שימוש לא הוגן בנוכחות בדיון, במעמד, ובכוח לפרסם. בהתנהגות זו יש יותר מטעם לפגם כדי להוביל למסקנה כי חובת ההגינות הופרה. מכח סמכות ביה"ד ננזף העיתון תוך הבעת תקוה כי מקרה דומה לא יישנה בעתיד. 2. ההחלטה במלואה:בבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות תיק 81/2001עו"ד משה קפלנסקי - אב"דגב' רחל הרמתי - חב"דגב' אלינוער רבין - חב"דהמתלונן: אהוד אולמרט- נ ג ד - הנילון: עיתון "כל העיר"פ ס ק – ד י ן המרקם העובדתיב- 23.11.2001 התפרסמה כתבה בעיתון "כל העיר" שכותרתה הראשית : "משרד הפנים יסייע במימון הרכב המשוריין של אולמרט", מאת העיתונאי אייל הראובני.בכותרת המשנה נכתב: "המשרד, יחד עם משרד האוצר, יממן 400 אלף מתוך 1.25 מיליון השקלים שישולמו עבור הוולוו ממוגנת הירי".בגוף הכתבה נעשתה השוואה בין פעולות העירייה לענין רכישת רכב ממוגן עבור ראש העיר לבין פעולות העירייה לעניין מיגון שכונת גילה : "מועצת העירייה אישרה את רכישת הרכב ... עוד לפני שקיבלה את הסכמת משרד הפנים להשתתף במימונו... במיגון הדירות בגילה או ביצוע תיקוני בטיחות במוסדות חינוך, העירייה נמנעת מלפעול לפני שהיא מקבלת התחייבות ממשרדי הממשלה להשתתף במימון"עוד נאמר כי היקף מימון הרכב בשיתוף משרד האוצר ומשרד הפנים לא יעלה על סך של 400,000 ₪.במועד סמוך לפרסום הידיעה, נערך דיון בבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות בתלונה אחרת (להלן – "התלונה האחרת") שהגיש המתלונן נגד העיתון בגין פרסום ידיעה באותו נושא. בסיום הכתבה דנן צוינו דברים שנאמרו על ידי המתלונן בדיון ולפיהם עלות רכישת הרכב תמומן בעיקרה על ידי גורמים חיצוניים. עיקרי טענות המתלונןא. הצגת העובדות באופן מסולף וכוזב דבר אשר גרם להכפשת שמו של המתלונן;ב. העדר פניה מצד העיתון למתן תגובה מטעם העירייה בטרם פורסמה הכתבה; ג. שימוש במידע אשר מקורו בדיון שהתנהל בין הצדדים בפני בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות;ד. עיתוי פרסום הידיעה בטרם ניתנה החלטה של ביה"ד באותו עניין נועדה כדי להשפיע על החלטת ביה"ד;עיקרי תגובת הנילון א. הידיעות בכתבה פורסמו כפי שהיו בתחום ידיעת העיתון בעת פרסומן;ב. מטרת הפרסום היתה גילוי הגינות כלפי ראש העיר, שלפי דבריו בדיון בעניין התלונה הקודמת, הצליחה העירייה לקבל מימון למרבית עלות הרכב; ג. היתה פניה מצד העיתון בטרם פורסמה הכתבה אולם העירייה סירבה להגיב כפי שהיא אף מתעלמת באופן גורף מפניות העיתון מזה כשנה וחצי; ד. דיוני ביה"ד אינם חסויים ולכן אין כל פגם במסירת מידע שמקורו בדיון כאמור. ד י ו ןלהלן- בקליפת האגוז - תמצית הטענות העובדתיות השנויות במחלוקת: המתלונן טוען כי הזמנת הרכב נעשתה בטרם ידעה העירייה אם תזכה להשתתפות במימון על ידי הממשלה הואיל ואין המדובר בחובה המוטלת על הממשלה כי אם ברשות. כמו כן, ההשוואה מטעה הואיל ובעניין שכונת גילה מוטל המימון על כתפי הממשלה ועל כן העיריה היתה מנועה מלפעול בטרם התקבל אישור המימון מהממשלה. עוד נטען, כי העיתון היה מודע לעובדה כי נוסף למשרד הפנים משתתף במימון הרכב משרד האוצר ואולם בחר להתעלם מהמידע ולא לפרסמו על אף שכבר היה בתחום ידיעתו. המתלונן הציג מכתב המנהל הכללי של משרד האוצר מיום 19/12/01 סומן מ/1 ולפיו:"בהמשך למכתבו של סגן הממונה על התקציבים בנשוא שבנדון (מיום 2.12.01) הריני להבהיר כי בחודש מאי 2001 הסכמתי לכך שמשרד האוצר ישתתף במימון שליש מעלות רכישת רכב ממוגן לראש עיריית ירושלים" העולה מהמכתב (מ/1) כי ניתן במענה לפנייה שנעשתה לאחר מועד הדיון בתלונה האחרת מחד גיסא, ואינו אלא הבהרה להסכמה, יהא טיבה אשר יהא, מאידך גיסא.מנגד, הטענות אותן העלה הנילון אינן נתמכות בכל נדבך ראייתי. אנשיל פפר, העורך הנוכחי של העיתון, טען כי העירייה מסרבת להגיב לפניות העיתון באופן גורף מזה שנה וחצי אלאשדובר העירייה, חגי אליאס, הצהיר כי במקרים בהם סירבה העיריה להגיב עניינית נשלחה תגובה הגם בנוסח סטנדרטי לפיה העיריה מסרבת להגיב לפניות העיתון לאור עיוות תגובותיה ואולם הפעם, לטענתו, לא היתה כל פנייה. עורכת החדשות, דפנה ברעם, ציינה בסעיף א' לתגובתה לתלונה כי: "מר אהוד אולמרט משקר ביודעין כאשר הוא טוען שלא נתבקשה תגובה לידיעה האמורה".נקדים ונציין כי הלשון הבוטה בה בחרה דפנה ברעם לעשות שימוש בתגובתה אינה ראויה ולאור שיובא להלן – בלשון המעטה- בלתי מוצדקת. העיתון לא הביא בדל ראייה לטענה כי היתה פנייה לעירייה בנושא הכתבה וכל שהיה בפי העורך, אנשיל פפר, לומר כי לפי המידע שנמסר לו על ידי הכתב שהיה אחראי על פרסום הידיעה, אייל הראובני, הייתה פניה לעירייה בטרם פורסמה הכתבה. ודוק, עורך העיתון והכתב אשר היו בזמנים הרלוונטים לפרסום הידיעה אינם עוד חלק ממערך העיתון וכל תשובותיו של עורך העיתון הנוכחי מקורן אינו מידיעה אישית כי אם נסמכות על מידע אשר- אליבא דדבריו - נמסר לו לקראת הדיון ע"י אחרים. משלא הובאו ראיות אובייקטיביות על ידי מי מהצדדים להוכחת נכונות אחת הגירסאות ובהיעדר תשתית ראייתית לזמן אמת שתשמש יסוד לקביעת ממצאים עובדתיים לגבי נכונות ודיוק האמור בכתבה נמנע מקביעות עובדתיות לגבי תוכן הפרסום. העיתונאי כבעל דין הידיעה בכתבה מקורה כאמור בדיון בין הצדדים בביה"ד לאתיקה בתלונה אחרת שהוגשה על ידי המתלונן. טוען המתלונן כי מטרת פרסום הכתבה בטרם ניתנה החלטה על ידי ביה"ד היתה מכוונת במגמה להשפיע על חברי ביה"ד. מנגד טוען הנילון כי בתקנון מועצת העיתונות אין כל הוראה לפיה דיוני ביה"ד חסויים ולפיכך –לטעמו- אין כל פגם בפרסום ידיעות שמקורן בדיון. תקנון מועצת העיתונות אכן אינו דן בפומביות הדיון בביה"ד ובנסיבות אלה נפנה להוראות חוק להם זיקה לענייננו.סעיף 68 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד 1984 קובע כי ככלל בית המשפט ידון בפומבי. מסעיף 70 לאותו חוק למדים כי פרסום פרטיו של דיון שהתקיים בפומבי מותר, כל עוד אין הוראה אחרת האוסרת את פרסומו.חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965 מפרט רשימה של פרסומים מותרים, ובסעיף 13 (5) כי פירסום מותר הוא בין היתר:"פרסום על ידי שופט, חבר של בית דין דתי, בורר, או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית על פי דין, שנעשה תוך כדי דיון בפניהם או בהחלטתם, או פרסום על ידי בעל דין, בא כוחו של בעל דין שנעשה תוך דיון כאמור."ובהמשך נקבע מהו תוכן הפרסום המותר:"דין וחשבון נכון והוגן על מה שנאמר או אירע כאמור בפסקאות (5).. בישיבה פומבית"מהוראות החוק הכללי נתייחס לענייננו לכללי האתיקה המושתתים על עקרונות של סבירות, הגינות ויושר מקצועי ואלה ינחונו בהסקת מסקנותינו.ביסודות האתיקה נעוצה חובת היושר וההגינות המוטלת על העיתונאי בתוקף תפקידו כקבוע בסעיף 3 לתקנון האתיקה המקצועית של העיתונות: "עיתון ועיתונאי יפעלו ביושר, בהגינות וללא מורא". מטבעם של דברים, לעיתונאי שהוא בעל דין יתרון על פני כל בעל דין אחר ובידיו הכוח והיכולת לפרסם תכנו של דיון באופן שיוצר יחסי כוחות שאינם שווים, ומתוך כך הגם שהפרסום מותר השמוש בזכות חייב להיעשות באופן הוגן (סעיף 3 לתקנון). "זכות הציבור לא לדעת", מאת חיים פאל - הפרקליט ל"ט (תש"ן-1990) 544: " ..ברוב המקרים- אפילו של אנשי ציבור – הכוחות המתמודדים הם בלתי שווים. התובע נלחם על כבודו מול עיתון, רשת טלוויזיה, וכדומה, בעלי עוצמה כלכלית פרסומית ופיננסית אדירה, כשהאזרח הקטן ואיש הציבור אינו יכול לעמוד מולם. הכח שהמדיה מסוגלת לגייס לצדה אינו עומד לרשותו של הנפגע וכוחו מתבטל בשישים מול כוחה. אי השוויון הזה עלול לגרום לפגיעה בעקרון השוויון בפני החוק" בהקשר זה נקבע בסעיף 16 לתקנון כי :"לא יעשו עיתון ועיתונאי שימוש לרעה במעמדם, בתפקידם או בכוחם לפרסם או להימנע מפרסום"על ניצול לרעה של הכוח בידי העיתונאות נאמר ע"י כבוד השופט ש. לוין בע"א 78,82/80 הוצאת עיתון הארץ בע"מ ואח' נ' מזרחי פ"ד מא (2) בעמ' 199: "גם עיתונות אמינה ואחראית – יותר או פחות – עשויה – בנסיבות מסוימות – ליהפך מוקד של כוח המנוצל לרעה, הראוי הוא עצמו להתאזן על ידי אינטרסים לגיטימיים אחרים".בדנ"א 7325/95 ידיעות אחרונות בע"מ ו-4 אח' נ' יוסף קראוס, תק-על 98(2), 1352 נקבע על ידי כבוד השופט מ. חשין:"כוח וסמכות אין זה ראוי להם כי יבואו בלא נטילת אחריות. לעיתון כוח וסמכות אדירים. ראוי כי נטיל עליו אף אחריות במקרים מסוימים". ומן הכלל אל הפרט:סמיכות הזמנים בין עיתוי פרסום הכתבה נשוא התלונה לבין הדיון בביה"ד בתלונה האחרת בטרם ניתנה ההחלטה, יש בה כדי להצביע על שימוש לא הוגן בנוכחות בדיון, במעמד, ובכוח לפרסם. בהתנהגות זו יש יותר מטעם לפגם כדי להוביל למסקנה כי חובת ההגינות הופרה. סוף דבר דיוני ביה"ד של מועצת העיתונות פתוחים ברם חובת ההגינות המוטלת על עיתונאי שהוא בעל דין ונוכח בהליך, כי לא ינצל כוחו לפרסם ולא יעשה בכח זה שימוש לרעה בעיתוי הפרסום ובדיוק תוכנו. מכח סמכותנו על פי סעיף 50 לתקנון החלטנו לאור האמור לנזוף בעיתון תוך הבעת תקווה שמקרה דומה לא יישנה בעתיד . אנו מורים על פרסום חלקי של ההחלטה כאמור בנספח המצורף המהווה חלק בלתי נפרד מפסק הדין בעיתון "כל העיר" לא לפני חלוף תקופת הערעור ובהבלטה הנאותה. זכות ערעור תוך 10 ימים ממועד קבלת פסק הדין.____________________ עו"ד משה קפלנסקי, אב"דגב' רחל הרמתי, חב"ד גב' אלינוער רבין, חב"ד