יום ד', יא’ בטבת תשע”ט
נשיאת מועצת העיתונות, השופטת דליה דורנר והמשנה לנשיאה, עו"ד אורנה לין נבחרו ביום רביעי ה-31 באוקטובר 2018, לתקופת כהונה נוספת של שלוש שנים, בישיבה מיוחדת של מועצת העיתונות, שהתקיימה ב"בית הסופר" בתל-אביב.
 
 
חברי מועצת העיתונות ובראשם הנשיאה, השופטת בדימוס דליה דורנר ומנכ"ל המועצה מוטי רוזנבלום, שמעו דברים אלה וכאובים אף יותר, במפגש עם חברי מועצת דלית אל כרמל, בראשות רפיק חלבי * שיח הזדהות בעקבות חוק הלאום * השופטת דורנר: "המועצה אינה גוף פוליטי – זהו ביקור של סולידריות"
 
 
מועצת העיתונות קוראת לבית המחוקקים לסייג את הצעת החוק המבקשת לאסור תיעוד פעילות חיילי צה"ל בעת מילוי תפקידם – בהעדר החלה על פעילותם של עיתונאים בשליחות המבקשים להביא לציבור תמונת מצב כמות שהיא מזירת הפעילות.
 
 
מועצת העיתונות בישראל, מתנערת מן ההאשמות כלפי העיתון "ישראל היום", החברים במועצה, באשר להחלטת בית הדין לאתיקה, בנושא "פרסום סקרים בתקשורת, על דעת הציבור היהודי בלבד, אלא אם יש הצדקה עניינית לכך". "ישראל היום" היה כלי התקשורת היחיד שהודיע כי יקיים את החלטת בית הדין לאתיקה ויפרסם החלטתה במלואה.
 
 
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, השופטת (בדימוס) דליה דורנר, אירחה בלשכתה בבית המשפט העליון בירושלים, את העורך הראשי של העיתון "ישראל היום", בועז ביסמוט ואת מנכ"ל המועצה, מוטי רוזנבלום. בפגישה, שהתנהלה ברוח טובה, לא נתגלו חילוקי דעות כלשהן בין השופטת לעורך הראשי. "חברותה של "ישראל היום" במועצת העיתונות, חשובה מאד ואין להקל ראש בכך. יחד עם זאת אנו חייבים לשמור על בית הדין לאתיקה ועל קיום החלטותיו", ציינה השופטת. על-כך הודיע ביסמוט כי "ישראל היום" תקיים את החלטת בית הדין כלשונה, כבר ביום שלישי הקרוב (12 ביוני 2018) והוסיף: "עוד פגישה מעניינת עם השופטת דורנר, ללא חילוקי דעות"...
 
 
אלי מלכה, ראש המועצה האזורית גולן, קיבל את פנינו בצומת קורסי ומכאן ואילך לקח על עצמו את תפקיד המארח שהוא גם המדריך ומורה הדרך, לחברי מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, יחד עם חברי בתי הדין לאתיקה וכל זאת במסגרת הכינוס הארצי השלישי אותו החלטנו לקיים ברמת הגולן...
 
 
נשיאת מועצת העיתונות, השופטת (בדימוס) דליה דורנר וחברי המליאה, משתתפים בצערה של מ"מ הנשיאה, עו"ד ארנה לין, במות האם, רות לין חושי ז"ל. המשפחה יושבת שבעה ברחוב דרך הים 117, חיפה בין השעות 16.00-20.00.
 
 
מועצת העיתונות קוראת לדובר צה"ל לחקור ביסודיות את נסיבות מותו של הצלם העיתונאי הפלשתינאי יאסר מורתגא, בירי צה"ל במהלך ניסיונות לבלום הסתערות פלשתינאית לעבר הגדר ברצועה. בתגובה למסר של שר הביטחון אביגדור ליברמן והמילים - "צלם או לא צלם", אומרת המועצה כי על השר להגן על הבידול המאפשר לצלמים ועיתונאים להגיע לכל זירה ולתעד את הקורה בה.על מפקדי צה"ל לפעול להטמעת הצורך להגן על לובשי איפוד press מכל צד של הגדר וגם בתרחישי קיצון. המועצה תעקוב מקרוב אחר חקירת נסיבות מותו של מורתגא ותפרסם את מסקנותיה לאחר שהתחקיר יסתיים.
 
 
"גם כאשר זה לא נעים לנו, בין אם מימין ובין אם משמאל; עיתונות ותקשורת הן מוסד חשוב בדמוקרטיה", אמר הנשיא *** נשיאת מועצת העיתונות, השופטת בדימוס דליה דורנר התריעה מפני ההתקפות הקשות על התקשורת, תוך סימון עיתונאים. "דיבורים כאלה באווירה קשה וטעונה, עלולים לסכן בני אדם פיסית. חשוב לזכור: לא העיתונאי המציא את החקירה. הוא 'המביא', השליח, זוהי חובתו. העיתונאי ממלא את תפקידו" ****************** ************ בצילום: נשיאת מועצת העיתונות בישראל ושופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר, ראש עיריית לוד יאיר רביבו ונשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ****************** ******************* * צילומים: קובי גדעון/לע"מ
 
 
מועצת העיתונות מביעה צער נוכח התקפתו החוזרת של ראש הממשלה על התקשורת וליבוי השנאה כלפיה. מצער מאד ואף מעורר חששות כבדים, להקשיב לראש ממשלה בישראל כשהוא שב ותוקף את התקשורת ומפנה אליה טינת המונים.אין דמוקרטיה של אמת ללא תקשורת חופשית. סימונה כיעד לתקיפה פעם אחר פעם, הוא תמצית הבוז לדמוקרטיה ולזכות להביע כל דעה, גם ביקורת ואפילו על העומד ליד ההגה. מועצת העיתונות מביעה את תקוותה שבחודש הסליחות שבפתחו עומד הציבור הישראלי, ימנע ראש הממשלה מסגנון זה.
 
 
מועצת העיתונות, בראשותה של שופטת בית משפט העליון (בדימוס) דליה דורנר, מזהירה כי הסימון החוזר ונשנה של ראש הממשלה את התקשורת כאויב הזומם "הפיכה" היא סכנה לאופיה הדמוקרטי של החברה בישראל. מועצת העיתונות דוחה את ניסיונותיו החוזרים ונשנים של בנימין נתניהו לערבב את התקשורת בהליכי החקירות נגדו, שמתבצעים על פי חוקי מדינת ישראל.
 
 
מועצת העיתונות בישראל קוראת לכנסת ולממשלה לחדול מקידום הצעות חוק שתוצאתן עלולה לפגוע קשות בעבודת התקשורת והעיתונות בכלל, ובעיתונות החוקרת בפרט. בעיקר מדובר על הצעת החוק המכונה "חוק ההמלצות" ועל הצעת החוק המכונה "חוק ההקלטות", שקבלתן תמנע מעיתונאים לבצע את עבודתם נאמנה ולספק לציבור מידע שראוי וחיוני שיקבל במדינה דמוקרטית.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות פרסם היום הודעת גינוי להפרדה בין העיתונאים והעיתונאיות במהלך סיקור ביקורו של סגן נשיא ארה"ב בכותל בירושלים, שפגעה ביכולתן של העיתונאיות לסקר את הביקור.מועצת העיתונות בישראל תובעת מכל גוף המתאם סיקור עיתונאי לאירועים תקשורתיים, כמו גם מלשכת העיתונות הממשלתית, לקבוע מיקום אחיד וזהה לעיתונאיות ולעיתונאים לצלמים ולצלמות, המגיעים לשטח לצורך ביצוע שליחותם העיתונאית.בכל תרחיש ומקום – לא תתאפשר במהלך התיעוד העדפה ו/או שוני במיקום התצפית על בסיס מגדר. אם נוהל המקום מחייב דיווח מרחוק - הוא יחול על גברים ונשים גם יחד.
 
 
העיתונאי והפרשן המשפטי הוותיק של קול ישראל, פרופ' משה נגבי הלך לעולמו בתום מאבק קשה במחלת הסרטן. נגבי היה פרופסור במחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית בירושלים. כפרשן משפטי הוא עסק בעיקר בעניינים אקטואליים, והרבה לעסוק בהגנה על זכויות אדם, חופש העיתונות, שמירת החוק והדמוקרטיה ובטוהר המידות של אנשי ציבור. בשם נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר וחברי המועצה, אנו שולחים את תנחומינו למשפחה.
 
 
האיגוד, המייצג 360 כלי תקשורת, רשתות שידור ועיתונאים בתחומי הטלוויזיה, הרדיו, הפרינט, הצילום והמרשתת, משלושים ושתיים מדינות, עתר לבג"צ בדרישה מבית המשפט להורות למשטרה להפסיק את הגבלת הכניסה של עיתונאים למתחם הר הבית בירושלים בכלל ודרך שער האריות בפרט
 
 
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר וצוות התגובות של המועצה, הביעו מחאה חריפה על הצרת צעדים של עיתונאים בשטחי סיקור בירושלים. המועצה מדגישה כי גם באזורי מתיחות גוברת, שמורה לתקשורת זכות לנגישות ומוטלת עליה חובה להגיע אל זירת ההתרחשות כדי לדווח נאמנה ומקרוב.
 
 
מועצת העיתונות תובעת מהיועץ המשפטי ומפרקליט המדינה לספק הסברים לגבי נחיצות הפשיטה על הוצאת הספרים של ידיעות אחרונות, והחרמת כתבי יד נוספים בנושאים פוליטיים ומדיניים, מלבד זה של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, בייחוד שהדבר נעשה שלא על דעת הממונה על הביטחון במשרד הביטחון, כלומר שלא מסיבות ביטחוניות חד-משמעיות.
 
 
תגובת מועצת העיתונות לתיקונים לחוק השידור הציבורי: מועצת העיתונות בישראל פרסמה הערב (23 באפריל 2017), בתום ישיבת המליאה, את התייחסותה לתיקונים לחוק השידור הציבורי, שאחד מהם אושר היום בממשלה ובוועדת השרים לענייני חקיקה:
 
 
"מועצת העיתונות בישראל מגנה בחריפות את הפגיעה החמורה והנמשכת של הממשלה והמערכת הפוליטית בשידור הציבורי בישראל", כך נאמר בהחלטת מליאת מועצת העיתונות, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בתום ישיבת חירום של שהתקיימה ב"בית הסופר" בתל אביב.
 
 
נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, פנתה במכתב ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בקריאה לפרסם בהקדם האפשרי את ההקלטות מהשיחות שהתנהלו בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין מו"ל העיתון "ידיעות אחרונות", מר ארנון מוזס.
 
 
לרגל שנת ה 60 להקמתה של נצרת עילית, התקיימה ישיבה חגיגית מיוחדת, בהשתתפות נציגי מועצת העיתונות בישראל, בראשם הנשיאה - שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר וראש עיריית נצרת עילית, רונן פלוט
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, מוקיע בחריפות את בחירת המילים של רוגל אלפר בביקורת שכתב ב"הארץ" על תכנית הטלוויזיה "הנעלמים" ששודרה בערוץ 2 בהגשת יואב לימור (בצילום).
 
 
מועצת העיתונות קוראת למשטרת ישראל ולעומדים בראשה לרענן את נהליה בכל הקשור לחקירת עיתונאים. זאת בעקבות חקירת כתב "הארץ" ניר גונטז'. משהתברר למשטרת ישראל כי "המטריד" האלמוני הוא עיתונאי, העושה את מלאכתו נאמנה, לא היה מקום לחקירה נוספת.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, פרסם אתמול את ההודעה הבאה המתייחסת לתגובת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לתחקיר של אילנה דיין, בתכנית "עובדה": "הזכות לתגובה על המתפרסם בתקשורת הינה זכות יסוד בכללי האתיקה העיתונאית. מועצת העיתונות מוחה על כך, שהתגובה של ראש הממשלה אתמול לתחקיר "עובדה", חרגה מהמקובל, לא התייחסה לממצאי התחקיר והפכה לכתב אישום אישי כנגד ד"ר אילנה דיין".
 
 
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
 
 
מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, החליטה לפרסם בציבור הודעה חריפה המגנה כל ניסיון לפגוע בעיתונאים או לאיים עליהם, בזו הלשון: "מועצת העיתונות מגנה בתוקף איומים כלפי עיתונאים בגין עבודתם העיתונאית".
 
 
כך הגיבה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, ביומן הבוקר של קול ישראל, על החלטת שר הביטחון ליברמן, לזמן את מפקד גלי צה"ל, ירון דקל, ל"שיחת נזיפה", בגלל שידור התכנית על המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש.
 
 
מליאת מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של הנשיאה, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, קראה אמש לממשלת ישראל לשים אל ליבה לחשיבות הרבה בקיומו של רצף בשידור ציבורי מתפקד, עשיר ומקצועי. "פגיעה ברצף זה תהיה בכייה לדורות", נאמר בהודעה.
 
 
אל"מ אריאלה בן-אברהם, שנכנסה באחרונה לתפקיד הצנזורית הראשית, הוזמנה למועצה להציג את הסיבות בגללן דרשה מבעלי חשבונות ברשתות חברתיות לקבל אישור מוקדם לפני פרסום. "לא רוצים ולא יכולים לשלוט בכל המידע".
 
 
גם בסוכנות הידיעות "רויטרס" הופיע השבוע, כנראה לראשונה ב-165 שנות ההיסטוריה שלה – תוכן חדשותי שמומן על ידי גוף מסחרי. (בצילום: הגילוי הנאות בדיווח הסוכנות).
 
 
המועצה הקימה ועדה שתנסה למצוא נוסחה ראויה לבידול בין חדשות לפרסומות – על כל צורותיהן – בעידן התקשורת הדיגיטאלית.
 
ההחלטה: על בוקי נאה להימנע מסיקור נבחרי עיריית רמת גן או עובדיה, כל עוד לא יושבו המחלוקות בינו לבין העיריה

בפני בית הדין לאתיקה מס תיק 23/2003של מועצת העיתונות ערעור: 2/2004בשבתו כערכאת ערעוריושבים בדין: עו"ד יורם סמואל – יו"ראליסה ניימן – חברהויקטור גרייבסקי – חבראוסנת אטלי – חברהיוסף קיסטר – חברבעניין שבין: ממי פאר – דובר עיריית רמת-גןלבין: העיתונאי בוקי נאה – "ידיעות אחרונות"ה ח ל ט העו"ד יורם סמואל, יו"רמר ממי פאר, דובר עיריית רמת-גן, הגיש תביעה נגד כתב "ידיעות אחרונות", מר בוקי נאה, על כתבות אחדות שנכתבו על ידו ופורסמו בעיתונו, שלדעת המתלונן נכתבו מתוך עוינות לעיריית רמת-גן תוך נקמנות על תלונות שהוגשו נגד הכתב על אי איסוף צואת כלבים ועניינים אחרים. המשנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות סברה כי אין מקום להעמיד את הכתב לדין בפני בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות, ועל החלטתה הוגש ערעור על ידי המתלונן, שנשמע על ידי השופט בדימוס שאול אלוני. מר אלוני קבע כי יש מקום להעמיד את בוקי נאה לדין אך ורק לגבי השאלה אם עבר על סעיף 15(א) לתקנון האתיקה של מועצת העיתונות, על פיו: "לא יעמידו עצמם עיתון ועיתונאי במצב בו קיים חשש לניגוד עניינים בין חובותיהם כעיתון וכעיתונאי לבין כל אינטרס אחר".מר אלוני נימק את החלטתו בכך, שהסכסוך בין הכתב לבין העירייה, "יש בהם לכאורה כדי להשפיע על כתיבתו של הנילון ועל האבויקטיביות שלו."בית הדין לאתיקה (עו"ד רמי הדר – יו"ר, אחיה גינוסר ושמואל רוזנר – חברים) דן בתלונה, וקבע כי "...כל עוד לא הוכח בפניו באופן מובהק הטייה בכתיבתו של העיתונאי, או לחילופין, כל עוד לא הוכח כי היחסים בין התושב - העיתונאי לרשות – המסוקרת חרגו מעבר לרף היחסים המגדיר ניגוד עניינים מובהק – אין למנוע מעיתונאי לפקוח עיניים ולהתריע על הנעשה בסביבתו המיידית. זכות זו היא, בתמצית, נשמת אפה של העיתונות". על החלטה זו הגיש מר ממי פאר, דובר עיריית רמת-גן, ערעור, ונקבע הרכב לערכאת ערעור, כלהלן: עו"ד יורם סמואל, יו"ר, ואליסה ניימן, ויקטור גרייבסקי, אסנת אטלי ויוסף קיסטר - חברים. הדיון בפני ערכאת הערעור התקיים ביום 11 במרס, 2004, ובו נכחו המתלונן ובא כוחו והנילון ובא כוחו, שטענו באריכות, ואף השיבו לשאלות שנשאלו על ידי היו"ר וחברי בית הדין.העובדות:1. ביום 29 בדצמבר, 2002, פורסמה כתבו של הנילון (בוקי נאה) בעיתונו תחת הכותרת "למה כולם רוצים להיות יו"ר הליכוד ברמת-גן?", לה כותרת משנה "הדרך לג'ובים הכי נחשקים בעירייה עוברת דרך סניף הליכוד: מנהל הפארק הלאומי, למשל".2. ביום 7 בפברואר, 2003, פורסמה ידיעה ב"ציפורה", מדור בעיתון העיר, שם מצוטט הנילון לעניין חשבון מים שנשלח על ידי עיריית רמת גן לאסטרונאוט הישראלי המנוח, אילן רמון, לאחר פטירתו. עולה מהכתבה כי הנילון הנו מקור לידיעה, אם כי ברור כי הוא לא כתב אותה. 3. ביום 8 במאי, 2003, פורסמה בידיעות אחרונות כתבה של הנילון תחת הכותרת "קבר מתחת לגשר?". הכתבה עסקה בטענה של פדופיל כאילו קבר את הילדה הנעדרת סשה ברנדט מתחת לגשר בפארק הלאומי ברמת-גן. בכתבה כונה מר שאול כהן כמנהל בפועל של הפארק הלאומי ברמת-גן, בו בזמן שבפועל תוארו הוא סגן מנהל הפארק הלאומי.4. לאחר הגשת התלונה ביקש דובר העירייה להביא בפני בית הדין כתבה נוספת מפרי עטו של הנילון, ממנה עולה, לדברי המתלונן, כי הנילון מבקש להבאיש את ריחה של העירייה ללא הצדקה. החלטנו במהלך הדיון שלא לעיין בחומר נוסף שכן תפקידנו הוא לקבוע אם התלונה מוצדקת על בסיס החומר עליה היא מבוססת, ולא על בסיס התפתחויות שלאחר הגשתה.5. הובא בפנינו חומר המראה כי בין הנילון לבין עיריית רמת-גן יש חילופי מכתבים בסגנון תוקפני, על פיהם טוען הנילון כי העירייה רודפת אחריו ורושמת לו דוחות בלתי מוצדקים על אי איסוף צרכים של כלביו, וכן בנושא חשבונותיו של המנוח אילן רמון.6. המתלונן הציג בפנינו פסק דין של בית המשפט לעניינים מקומיים ברמת-גן על פיו הורשע הנילון בכך שהרשה לכלבו לעשות את צרכיו במקום ציבורי אסור. הכרעת הדין שניתנה באותו עניין היא ארוכה ומפורטת, וממנה עולה כי בית המשפט הגיע למסקנה כי הדוח שנרשם לנילון נרשם בתום לב ולא במסגרת רדיפתו של הנילון.7. לאחר שעיינתי בכל החומר שהוצג בפנינו, לרבות טענותיו של דובר עיריית רמת-גן ותגובותיו של הנילון, הכתב בוקי נאה, התרשמנו כי בין הנילון לבין העירייה יש מערכת יחסים עכורה: הנילון, הכתב, טוען כי העירייה עוקבת אחריו ורודפת אותו עקב כתבותיו, ואילו העירייה טוענת כי ניסוחים מסוימים בכתבותיו נעשו רק מתוך נקמנות כלפי העירייה, בעיקר עקב הדוחות שנרשמו בגין מעשיהם של כלביו.8. רוב החומר שהוצג בפנינו איננו בגדר פרסומים שפורסמו בעיתון, ובכלל זה אינני רואה מקום לעסוק בכתבה במסגרת "ציפורה" שלא נכתבה על ידי הנילון. הכתבה העוסקת ביו"ר הליכוד ברמת-גן היא כתבה ביקורתית ואני מציע להתייחס אליה.לעניין הפגם כביכול בכתבה לעניין מעמדו המדויק של מר שאול כהן אסתפק ואומר, כי גם אם פרנסי העירייה סבורים כי נערך שינוי בתואר על מנת לשדר איזשהו מסר כאילו מר כהן הנו המנהל האמיתי של הפארק, ולא מי שנושא בתואר באופן רשמי, קשה לי להאמין כי טעות זו – אם אמנם היא טעות, תרשים את קורא העיתונים שאיננו מצוי בנבכי העניין, ואילו אלה המצויים בתוארם המדויק של ראשי הפארק אינם צריכים ללמוד מהעיתון את המבנה ההיררכי של מנהלי הפארק.לאור האמור לעיל מסקנותיי:1. ההוראה לעניין הימנעות מחשש לניגוד עניינים איננה צריכה להמחשות המבוססות על כתבות שפורסמו, אלא די בכך שהעיתונאי מעמיד עצמו במצב בו קיים חשש לניגוד עניינים. השתכנענו כי בוקי נאה, נמצא באופן אישי בעימות חריף עם עיריית רמת-גן. הוא איננו סתם אזרח שקיבל ברירת קנס על עשיית צרכים במקום אסור של כלבו, אלא הוא אזרח הלוחם בפועל בעיריית רמת-גן, בטענה כי היא רודפת אותו באופן אישי; כי הדוחות שנרשמו, נרשמו לאחר מעקב אישי עליו, כי שלא כדין מסרה העירייה מידע על קנס שהוטל עליו לעניין הוצאת גזם שלא ביום המותר, על מאבק שניהל לעניין חשבונות מים של ידידו המנוח אילן רמון ז"ל.2. אין חולק כי זכותו של כל אזרח להיאבק נגד רשות, אם הוא סבור כי היא נוהגת שלא כהלכה. העובדה כי הנילון הורשע בבית המשפט לעניינים מקומיים איננה רלבנטית, שכן זכותו של אזרח שלא לשלם ברירת קנס ולהיאבק על חפותו. השאלה היחידה העומדת בפנינו היא אם אותו אזרח הוא עיתונאי, האם הוא רשאי ל"כסות", את אותה רשות במסגרת תפקידו העיתונאי. התשובה לשאלה איננה פשוטה, וההכרעה בה צריכה להתבסס על ההקשר ועל עקרון המידתיות, ואבאר את דבריי:2.1. הטלת איסור על ניגוד עניינים על עיתונאים יכול שיהיה רק במידה סבירה, שתאפשר המשך עיתונות חופשית ונטולת לחצים. הרבה נושאים הנדונים בעיתונות נוגעים לכל אזרח בכלל ולכל עיתונאי בפרט: איננו מצפים מכל נוהג ברכב להימנע מלבקר את מדיניות הענישה של עברייני התנועה, ואיננו מצפים מכל משלם מסים להימנע מלהעביר תחת שבט ביקורתו את מדיניותה של נציבות מס הכנסה. כולנו מושפעים ממעשי הבנקים.2.2. ומכאן לשאלה איפה הגבול: האם נפסול כתבה של כתב המסרב לשרת ביש"ע במסגרת שירות המילואים? האם נראה פסול בכתבה של שומר מצוות המבקר את מחדלי הרשויות באכיפת איסור אכילת חמץ בפומבי? אחד הפתרונות לספקות אלה הוא, כי אנו מבקשים להבחין בין מתן עובדות לבין פרשנות, ובין כתב "מקצועי", לבין מי שמבקש לעשות נפשות לעמדתו, מקרה בו יש הנוהגים לציין בשולי הכתבה כי הכתבה נכתבה על ידי אדם המזוהה אם עניין מסוים, כגון "הכותב הנו נשיא האגודה ל..." וכיו"ב.2.3. לעומת זאת, אני מצפה מעיתונאי שכספו מושקע במניותיה של חברה מסוימת הרשומה בבורסה, להימנע מכתבה המפארת את אותה חברה, כפי שאצפה ממנו שלא לכתוב כתבה שיש לאפשר אחוזי בניה גבוהים יותר במתחם הכולל נכסים בבעלותו. אני אדחה בשאט נפש כתבת ביקורת של כתב המסקר מסעדות, אם יתברר לי כי המסעדה אותה שיבח בכתבתו שייכת לילדיו. 2.4. אתן דוגמה הממחישה את האבחנה בין חשש לניגוד עניינים נסבל לבין חשש לניגוד עניינים פסול: אם ייכתב מאמר בעיתון המבקר את מדיניות של הבנקים למשכנתאות, לא אפשפש במגירותיו של הכתב על מנת לבדוק אם הוא עצמו איננו אחד מהלקוחות של הבנקים, וכי הוא עצמו נפגע מאותה מדיניות נגדה הוא נאבק. אך אם המאמר יעסוק בבנק למשכנתאות מסוים, ואם יתברר כי אותו עיתונאי הנו לווה של אותו בנק, אראה בכך חשש לניגוד עניינים הפוסל את אותו עיתונאי מלעסוק באותו נושא. בוודאי ובוודאי אראה בכך פסול אם אותו עיתונאי יכתוב מפעם לפעם על עניינים הנוגעים לאותו בנק, באופן ביקורתי ופוגעני, תוך שאיננו מבהיר את הסכסוך בינו לבין אותו בנק. 2.5. אני ער לכך שמתפרסמות כתבות ביקורתיות בעיתונים בהם הכתבים מתנים בפני הקוראים את תלאותיהם עם גופים שונים הנותנים להם שירות לקוי, לפעמים אף בדרך ההומור. אך במקרים אלה מבהיר הכתב כי המדובר בו עצמו, והקורא ידע להסיק כי עניינו האישי של הכתב גלוי וידוע ולכן איננו מטעה. 3. ולענייננו: הנילון יצא למלחמת חורמה נגד עיריית רמת-גן. הוא תושב העיר ויש לו כלפי פרנסיה ביקורת נוקבת. הנילון הנו כתב פלילי לאזור תל-אביב של ידיעות אחרונות. במקרים מסוימים יש נושאים שיש להם קשר לנבחרי או לעובדי עיריית רמת-גן. ייתכן ויש נושאים שאינם בתחום טיפולו שהמערכת תבקש מהנילון לכתוב.4. אני בדעה כי הנילון חייב להימנע מלסקר נושאים העוסקים בעירייה, בנבחריה ובעובדיה ולהשאיר מלאכה זו, במידת הצורך, לעיתונאים אחרים של עיתונו. קשה להאמין כי הנילון יכול שלא להיות מושפע מאיבתו לראשי העירייה ומאיבתו להם. הוא איננו רשאי לעשות מהעיתון כלי למלחמתו בעירייה בין אם היא צודקת ובוודאי אם איננה מוצדקת.5. נטען בפנינו כי הוצאת מסקנות נגד הנילון תפגע בחופש העיתונות: כל חירות כפופה למגבלותיה, כל עוד מגבלות אלה הן לתכלית ראויה , ובמידה שאיננה עולה על הנדרש. חופש העיתונות בא להבטיח, בין היתר, כי הציבור יקבל מידע אמין על התנהגות השלטון. מידע זה צריך לבוא ממי שחופשי בניגוד עניינים, ולא ממי שעלול להיות מושפע ממלחמתו הפרטית ברשות אותה הוא מסקר.6. עקרון אחר העלול להיפגע הוא עיקרון השוויון כלפי החוק: אם עיריית רמת-גן תבקש להימנע מסיקור עוין, האם ניתן להבטיח כי היא לא תקל עם העיתונאי על מנת שיחדל מלכתוב על ראשיה מאמרים ביקורתיים? עלינו להימנע מהמצב בו לעיתונאי יהיה יתרון על פני תושב אחר מול פקחי העירייה. אילו הייתה העירייה נמנעת מלערוך דוח לעיתונאי למרות שהייתה לה הצדקה לעשות כן, יש להניח כי על כך לא הייתה מוגשת תלונה לבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות.7. הנילון טען בפנינו כי הוא איננו קובע על מה יכתוב, וכי הוא פועל לפי הוראות המו"ל. טענה זו מקוממת: תקנון האתיקה חל על כל עיתונאי ועיתונאי אישית והוא איננו רשאי לטעון כי הוא רק ממלא הוראות. אל לעיתונאי למלא אחר הוראות המנוגדות לאתיקה.8. אשר על כן הגעתי למסקנות אלה:8.1. כי הכתבה מיום 29 בדצמבר, 2002 מנוגדת סעיף 15(א) לתקנון האתיקה של מועצת העיתונות, וכי כל כיסוי שמר בוקי נאה יעשה הקשור לנבחרי עיריית רמת גן או לעובדיה, בתור שכאלה, כל עוד לא ייושבו המחלוקות בינו לבין העירייה, הנו מנוגד לאתיקה. 8.2. אנו מורים לעיתון "ידיעות אחרונות" לפרסם מסקנות אלה במלואן באחד מגליונותיו, תוך שבועיים מיום שהחלטה זו תועבר אליו.8.3. מזכירות מועצת העיתונות תפיץ את ההחלטה בין אגודות העיתונאים עם המלצה להפיץ אותה בין חבריהן.______________אנו מצטרפים למסקנות האמורות לעיל וקובעים כי המסקנות יהיו בהתאם להצעתו של היושב ראש. ___________ אליסה ניימןויקטור גרייבסקיאוסנת אטלייוסף קיסטר