יום ד', יא’ בטבת תשע”ט
נשיאת מועצת העיתונות, השופטת דליה דורנר והמשנה לנשיאה, עו"ד אורנה לין נבחרו ביום רביעי ה-31 באוקטובר 2018, לתקופת כהונה נוספת של שלוש שנים, בישיבה מיוחדת של מועצת העיתונות, שהתקיימה ב"בית הסופר" בתל-אביב.
 
 
חברי מועצת העיתונות ובראשם הנשיאה, השופטת בדימוס דליה דורנר ומנכ"ל המועצה מוטי רוזנבלום, שמעו דברים אלה וכאובים אף יותר, במפגש עם חברי מועצת דלית אל כרמל, בראשות רפיק חלבי * שיח הזדהות בעקבות חוק הלאום * השופטת דורנר: "המועצה אינה גוף פוליטי – זהו ביקור של סולידריות"
 
 
מועצת העיתונות קוראת לבית המחוקקים לסייג את הצעת החוק המבקשת לאסור תיעוד פעילות חיילי צה"ל בעת מילוי תפקידם – בהעדר החלה על פעילותם של עיתונאים בשליחות המבקשים להביא לציבור תמונת מצב כמות שהיא מזירת הפעילות.
 
 
מועצת העיתונות בישראל, מתנערת מן ההאשמות כלפי העיתון "ישראל היום", החברים במועצה, באשר להחלטת בית הדין לאתיקה, בנושא "פרסום סקרים בתקשורת, על דעת הציבור היהודי בלבד, אלא אם יש הצדקה עניינית לכך". "ישראל היום" היה כלי התקשורת היחיד שהודיע כי יקיים את החלטת בית הדין לאתיקה ויפרסם החלטתה במלואה.
 
 
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, השופטת (בדימוס) דליה דורנר, אירחה בלשכתה בבית המשפט העליון בירושלים, את העורך הראשי של העיתון "ישראל היום", בועז ביסמוט ואת מנכ"ל המועצה, מוטי רוזנבלום. בפגישה, שהתנהלה ברוח טובה, לא נתגלו חילוקי דעות כלשהן בין השופטת לעורך הראשי. "חברותה של "ישראל היום" במועצת העיתונות, חשובה מאד ואין להקל ראש בכך. יחד עם זאת אנו חייבים לשמור על בית הדין לאתיקה ועל קיום החלטותיו", ציינה השופטת. על-כך הודיע ביסמוט כי "ישראל היום" תקיים את החלטת בית הדין כלשונה, כבר ביום שלישי הקרוב (12 ביוני 2018) והוסיף: "עוד פגישה מעניינת עם השופטת דורנר, ללא חילוקי דעות"...
 
 
אלי מלכה, ראש המועצה האזורית גולן, קיבל את פנינו בצומת קורסי ומכאן ואילך לקח על עצמו את תפקיד המארח שהוא גם המדריך ומורה הדרך, לחברי מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, יחד עם חברי בתי הדין לאתיקה וכל זאת במסגרת הכינוס הארצי השלישי אותו החלטנו לקיים ברמת הגולן...
 
 
נשיאת מועצת העיתונות, השופטת (בדימוס) דליה דורנר וחברי המליאה, משתתפים בצערה של מ"מ הנשיאה, עו"ד ארנה לין, במות האם, רות לין חושי ז"ל. המשפחה יושבת שבעה ברחוב דרך הים 117, חיפה בין השעות 16.00-20.00.
 
 
מועצת העיתונות קוראת לדובר צה"ל לחקור ביסודיות את נסיבות מותו של הצלם העיתונאי הפלשתינאי יאסר מורתגא, בירי צה"ל במהלך ניסיונות לבלום הסתערות פלשתינאית לעבר הגדר ברצועה. בתגובה למסר של שר הביטחון אביגדור ליברמן והמילים - "צלם או לא צלם", אומרת המועצה כי על השר להגן על הבידול המאפשר לצלמים ועיתונאים להגיע לכל זירה ולתעד את הקורה בה.על מפקדי צה"ל לפעול להטמעת הצורך להגן על לובשי איפוד press מכל צד של הגדר וגם בתרחישי קיצון. המועצה תעקוב מקרוב אחר חקירת נסיבות מותו של מורתגא ותפרסם את מסקנותיה לאחר שהתחקיר יסתיים.
 
 
"גם כאשר זה לא נעים לנו, בין אם מימין ובין אם משמאל; עיתונות ותקשורת הן מוסד חשוב בדמוקרטיה", אמר הנשיא *** נשיאת מועצת העיתונות, השופטת בדימוס דליה דורנר התריעה מפני ההתקפות הקשות על התקשורת, תוך סימון עיתונאים. "דיבורים כאלה באווירה קשה וטעונה, עלולים לסכן בני אדם פיסית. חשוב לזכור: לא העיתונאי המציא את החקירה. הוא 'המביא', השליח, זוהי חובתו. העיתונאי ממלא את תפקידו" ****************** ************ בצילום: נשיאת מועצת העיתונות בישראל ושופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר, ראש עיריית לוד יאיר רביבו ונשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ****************** ******************* * צילומים: קובי גדעון/לע"מ
 
 
מועצת העיתונות מביעה צער נוכח התקפתו החוזרת של ראש הממשלה על התקשורת וליבוי השנאה כלפיה. מצער מאד ואף מעורר חששות כבדים, להקשיב לראש ממשלה בישראל כשהוא שב ותוקף את התקשורת ומפנה אליה טינת המונים.אין דמוקרטיה של אמת ללא תקשורת חופשית. סימונה כיעד לתקיפה פעם אחר פעם, הוא תמצית הבוז לדמוקרטיה ולזכות להביע כל דעה, גם ביקורת ואפילו על העומד ליד ההגה. מועצת העיתונות מביעה את תקוותה שבחודש הסליחות שבפתחו עומד הציבור הישראלי, ימנע ראש הממשלה מסגנון זה.
 
 
מועצת העיתונות, בראשותה של שופטת בית משפט העליון (בדימוס) דליה דורנר, מזהירה כי הסימון החוזר ונשנה של ראש הממשלה את התקשורת כאויב הזומם "הפיכה" היא סכנה לאופיה הדמוקרטי של החברה בישראל. מועצת העיתונות דוחה את ניסיונותיו החוזרים ונשנים של בנימין נתניהו לערבב את התקשורת בהליכי החקירות נגדו, שמתבצעים על פי חוקי מדינת ישראל.
 
 
מועצת העיתונות בישראל קוראת לכנסת ולממשלה לחדול מקידום הצעות חוק שתוצאתן עלולה לפגוע קשות בעבודת התקשורת והעיתונות בכלל, ובעיתונות החוקרת בפרט. בעיקר מדובר על הצעת החוק המכונה "חוק ההמלצות" ועל הצעת החוק המכונה "חוק ההקלטות", שקבלתן תמנע מעיתונאים לבצע את עבודתם נאמנה ולספק לציבור מידע שראוי וחיוני שיקבל במדינה דמוקרטית.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות פרסם היום הודעת גינוי להפרדה בין העיתונאים והעיתונאיות במהלך סיקור ביקורו של סגן נשיא ארה"ב בכותל בירושלים, שפגעה ביכולתן של העיתונאיות לסקר את הביקור.מועצת העיתונות בישראל תובעת מכל גוף המתאם סיקור עיתונאי לאירועים תקשורתיים, כמו גם מלשכת העיתונות הממשלתית, לקבוע מיקום אחיד וזהה לעיתונאיות ולעיתונאים לצלמים ולצלמות, המגיעים לשטח לצורך ביצוע שליחותם העיתונאית.בכל תרחיש ומקום – לא תתאפשר במהלך התיעוד העדפה ו/או שוני במיקום התצפית על בסיס מגדר. אם נוהל המקום מחייב דיווח מרחוק - הוא יחול על גברים ונשים גם יחד.
 
 
העיתונאי והפרשן המשפטי הוותיק של קול ישראל, פרופ' משה נגבי הלך לעולמו בתום מאבק קשה במחלת הסרטן. נגבי היה פרופסור במחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית בירושלים. כפרשן משפטי הוא עסק בעיקר בעניינים אקטואליים, והרבה לעסוק בהגנה על זכויות אדם, חופש העיתונות, שמירת החוק והדמוקרטיה ובטוהר המידות של אנשי ציבור. בשם נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר וחברי המועצה, אנו שולחים את תנחומינו למשפחה.
 
 
האיגוד, המייצג 360 כלי תקשורת, רשתות שידור ועיתונאים בתחומי הטלוויזיה, הרדיו, הפרינט, הצילום והמרשתת, משלושים ושתיים מדינות, עתר לבג"צ בדרישה מבית המשפט להורות למשטרה להפסיק את הגבלת הכניסה של עיתונאים למתחם הר הבית בירושלים בכלל ודרך שער האריות בפרט
 
 
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר וצוות התגובות של המועצה, הביעו מחאה חריפה על הצרת צעדים של עיתונאים בשטחי סיקור בירושלים. המועצה מדגישה כי גם באזורי מתיחות גוברת, שמורה לתקשורת זכות לנגישות ומוטלת עליה חובה להגיע אל זירת ההתרחשות כדי לדווח נאמנה ומקרוב.
 
 
מועצת העיתונות תובעת מהיועץ המשפטי ומפרקליט המדינה לספק הסברים לגבי נחיצות הפשיטה על הוצאת הספרים של ידיעות אחרונות, והחרמת כתבי יד נוספים בנושאים פוליטיים ומדיניים, מלבד זה של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, בייחוד שהדבר נעשה שלא על דעת הממונה על הביטחון במשרד הביטחון, כלומר שלא מסיבות ביטחוניות חד-משמעיות.
 
 
תגובת מועצת העיתונות לתיקונים לחוק השידור הציבורי: מועצת העיתונות בישראל פרסמה הערב (23 באפריל 2017), בתום ישיבת המליאה, את התייחסותה לתיקונים לחוק השידור הציבורי, שאחד מהם אושר היום בממשלה ובוועדת השרים לענייני חקיקה:
 
 
"מועצת העיתונות בישראל מגנה בחריפות את הפגיעה החמורה והנמשכת של הממשלה והמערכת הפוליטית בשידור הציבורי בישראל", כך נאמר בהחלטת מליאת מועצת העיתונות, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בתום ישיבת חירום של שהתקיימה ב"בית הסופר" בתל אביב.
 
 
נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, פנתה במכתב ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בקריאה לפרסם בהקדם האפשרי את ההקלטות מהשיחות שהתנהלו בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין מו"ל העיתון "ידיעות אחרונות", מר ארנון מוזס.
 
 
לרגל שנת ה 60 להקמתה של נצרת עילית, התקיימה ישיבה חגיגית מיוחדת, בהשתתפות נציגי מועצת העיתונות בישראל, בראשם הנשיאה - שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר וראש עיריית נצרת עילית, רונן פלוט
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, מוקיע בחריפות את בחירת המילים של רוגל אלפר בביקורת שכתב ב"הארץ" על תכנית הטלוויזיה "הנעלמים" ששודרה בערוץ 2 בהגשת יואב לימור (בצילום).
 
 
מועצת העיתונות קוראת למשטרת ישראל ולעומדים בראשה לרענן את נהליה בכל הקשור לחקירת עיתונאים. זאת בעקבות חקירת כתב "הארץ" ניר גונטז'. משהתברר למשטרת ישראל כי "המטריד" האלמוני הוא עיתונאי, העושה את מלאכתו נאמנה, לא היה מקום לחקירה נוספת.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, פרסם אתמול את ההודעה הבאה המתייחסת לתגובת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לתחקיר של אילנה דיין, בתכנית "עובדה": "הזכות לתגובה על המתפרסם בתקשורת הינה זכות יסוד בכללי האתיקה העיתונאית. מועצת העיתונות מוחה על כך, שהתגובה של ראש הממשלה אתמול לתחקיר "עובדה", חרגה מהמקובל, לא התייחסה לממצאי התחקיר והפכה לכתב אישום אישי כנגד ד"ר אילנה דיין".
 
 
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
 
 
מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, החליטה לפרסם בציבור הודעה חריפה המגנה כל ניסיון לפגוע בעיתונאים או לאיים עליהם, בזו הלשון: "מועצת העיתונות מגנה בתוקף איומים כלפי עיתונאים בגין עבודתם העיתונאית".
 
 
כך הגיבה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, ביומן הבוקר של קול ישראל, על החלטת שר הביטחון ליברמן, לזמן את מפקד גלי צה"ל, ירון דקל, ל"שיחת נזיפה", בגלל שידור התכנית על המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש.
 
 
מליאת מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של הנשיאה, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, קראה אמש לממשלת ישראל לשים אל ליבה לחשיבות הרבה בקיומו של רצף בשידור ציבורי מתפקד, עשיר ומקצועי. "פגיעה ברצף זה תהיה בכייה לדורות", נאמר בהודעה.
 
 
אל"מ אריאלה בן-אברהם, שנכנסה באחרונה לתפקיד הצנזורית הראשית, הוזמנה למועצה להציג את הסיבות בגללן דרשה מבעלי חשבונות ברשתות חברתיות לקבל אישור מוקדם לפני פרסום. "לא רוצים ולא יכולים לשלוט בכל המידע".
 
 
גם בסוכנות הידיעות "רויטרס" הופיע השבוע, כנראה לראשונה ב-165 שנות ההיסטוריה שלה – תוכן חדשותי שמומן על ידי גוף מסחרי. (בצילום: הגילוי הנאות בדיווח הסוכנות).
 
 
המועצה הקימה ועדה שתנסה למצוא נוסחה ראויה לבידול בין חדשות לפרסומות – על כל צורותיהן – בעידן התקשורת הדיגיטאלית.
 
חברת החדשות תפרסם התנצלות

תיק מס' 53/2001ישיבת בי"ד מיום 20.2.06בבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות בשבתו כבי"ד לערעוריםבישיבה מיוחדתמר יוסף שילוח המתלונן- נ ג ד -1. חברת החדשות הישראלית בע"מ2. מר שלום קיטל, מנכ"ל3. מר מוטי קירשנבאום4. גב' טלי בן עובדיההנילוניםנוכחים: בשם המתלונן: עו"ד גור עמרם בשם הנילונים: עו"ד חנן מלצר ואח' וה"ה שלום קיטל ומוטי קירשנבאום חברי בי"ד: עו"ד אורי סלונים - יו"ר, עו"ד רמי הדר - חבר, עו"ד יהושע גלברד - חבר, מר רפי מן - חבר, מר שמעון וילנאי - חברזוהי ישיבה בהרכב מיוחד של מותב זה בראשות יו"ר בית הדין של מועצת העיתונות, שנתכנסה במיוחד עפ"י הסכמת הצדדים במסגרת הפ' 1241/04 בביהמ"ש המחוזי בת"א. החלטהא. עיקרי הדברים 1. עיקרי הדברים הנדרשים לעניננו ותולדות תלונה זו פורטו בהרחבה ע"י בי"ד בהרכבו הראשון, וכן ע"י ביה"ד לערעורים בהחלטתו מיום 19.8.04.2. בעקבות ההחלטה הנ"ל של ביה"ד לערעורים, התנהלו הליכים משפטיים בין הנילונים מצד אחד לבין המתלונן ומוסדות מועצת העיתונות מצד שני ולבסוף הוסכם בין הצדדים שהערעור יוחזר לביה"ד זה בהרכבו כערכאת ערעור בראשות עו"ד א.סלונים, ויאופשר לב"כ הנילונים להשמיע בפני ביה"ד טענות נוספות ולב"כ המתלונן, להשיב לטענות אלו. עוד הוסכם שביה"ד זה בהרכבו האמור יחליט אם לקיים פסה"ד שניתן ע"י ביה"ד לערעורים בכפוף לכל שינוי שימצא בי"ד זה לנכון, או לדחות הערעור. עוד נאמר כי הצדדים יקיימו כל חיוב שייקבע ע"י ביה"ד בהרכבו המיוחד. להסכמת הצדדים ניתן תוקף פס"ד.3. ביום 20.2.06 התקיימה ישיבת בין הדין המיוחדת וב"כ הצדדים טענו באריכות בפני ביה"ד. 4. ביה"ד המליץ לצדדים לנסות ולהגיע לנוסח מוסכם של התנצלות ובאם לא יעשו כן תוך זמן קצוב יחליט ביה"ד.5. במהלך הזמן שהוקצב לצדדים להגיע להסכמה ביקשו הצדדים ארכה נוספת ולבסוף הודיעו לביה"ד כי לא הגיעו לכלל הסכמה. במקביל, הועברו לצדדים שני מכתבים ובהם התייחסותו של נשיא מועצת העיתונות באשר לעצם הצורך לדון בתלונת המתלונן הן מבחינת חלוף הזמן והן מהבחינה המהותית. התייחסותו של נשיא המועצה לא היתה זהה בשני המכתבים. ב"כ שני הצדדים שלחו לביה"ד תגובותיהם בענין זה. ב. מסקנות מותב זה בשבתו כבי"ד לערעורים1. ביה"ד קובע שראוי היה לתלונה להידון וכי יש להביא פרשה זו לכלל סיום. 2. בגין פרק הזמן שעבר ובשים לב לטיעוני ב"כ הצדדים סבור ביה"ד זה כי החלטת ביה"ד לערעורים מיום 19.8.04 תתוקן, וביה"ד קובע כי על חברת החדשות לפרסם תוך 3 שבועות מהמועד שנמסרה לב"כ הצדדים החלטה זו, במסגרת "אולפן שישי", וכן באחד העיתונים לבחירתה: "הארץ" "ידיעות אחרונות" או "מעריב", את ההודעה הבאה:חברת החדשות מתנצלת בפני השחקן יוסף שילוח על עגמת הנפש והצער, אשר נגרמו לו בגין כתבה ששודרה במסגרת "אולפן שישי" ביום 19.2.99 שנושאה היה סכסוך בין שכנים ונישול ערבים ביפו העתיקה. ניתן ביום: 30.3.2006עו"ד אורי סלונים, יו"ר עו"ד רמי הדר, חברעו"ד יהושע גלברד, חבררפי מן, חברשמעון וילנאי, חבר_______________________________________________________________החלטה קודמת: ביה"ד לערעורים, ישיבת בי"ד מיום 29.7.04בבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונותבשבתו כערכאת ערעורהמערער: מר יוסף שילוח המתלונן- נ ג ד -המשיבים: 1. חברת החדשות הישראלית בע"מ2. מר שלום קיטל, מנכ"ל3. מר מוטי קירשנבאום4. גב' טלי בן עובדיההנילוניםנוכחים: בשם המתלונן: עו"ד יורם חכם ואח'בשם הנילונים: עו"ד חנן מלצר ואח' הערה: בתגובה שהוגשה בשם הנילונים צוין כי התגובה מוגשת ע"י עו"ד מלצר בשם הנילונים 1, 2. לא הובהר אם עו"ד מלצר מייצג בדיון את הנילונים 3,4 אם לאו, ובכל מקרה נילונים אלה לא התייצבו וביה"ד יתייחס בהחלטתו לכלל הנילונים, שכן זו סמכותו וזו חובתו.חברי בי"ד: עו"ד רמי הדר - יו"רעו"ד יהושע גלברד – חברמר רפי מן – חברמר יורם אבני – חברמר שמעון וילנאי – חברהחלטהא. עיקרי הדברים למרות שעיקרי הדברים ותולדות תלונה זו פורטו בנאמנות ע"י ביה"ד קמא, נחזור על כרונולוגיית האירועים למען יהא מירקם העובדות כמשנה סדורה בפנינו.1. הרקע לאירועים שקדמו להגשת התלונה עניינו בסכסוך אזרחי בין משפחת סוואף (להלן: "סוואף") לבין המערער. הסכסוך הגיע לבימ"ש השלום ונדון בת.א. 89053/96. בתביעה זו דרשו סוואף לאכוף הסכם בינם לבין המתלונן, לפיו התחייב המתלונן לספק להם דיור חלופי ביפו בתמורה לפינויים מחלק מהבית ברחוב קדם 57 ביפו, אליו פלשו שלא כדין. המתלונן טען כי קיים את התחייבותו, ודווקא סוואף הם אלו שהפרו את ההסכם. 2. ביום 19.2.99 שודרה כתבה ב"אולפן שישי" בערוץ השני, שעסקה בין היתר בסכסוך בין המתלונן לסוואף. את הכתבה ערך והגיש מוטי קירשנבאום (להלן: "קירשנבאום"). בכתבה יש התייחסות רבה לסכסוך הנ"ל ושולבו בה קטעים מסרטים של המתלונן, שהוא שחקן ידוע שהופיע בסרטים רבים והינו בעל מוניטין ושחקן מוכשר ומגוון. 3. ביום 20.1.99, וקודם לשידור הכתבה, הודיע ב"כ של המתלונן בכתב לנילונים כי הסכסוך בינו לסוואף עומד לפני הכרעת בית המשפט וביקשם להימנע מפרסום הכתבה. הנילונים שידרו את הכתבה למרות פניה זו. ביום 25.2.99 דחתה כב' השופטת ד.קרת מאיר, בבית משפט השלום בת"א, את תביעתם של סוואף. ערעור שהגישו סוואף לביהמ"ש המחוזי – נדחה.4. עוד ביום 26.2.99 פנה המתלונן לנילונים, באמצעות ב"כ, וביקשם לפרסם הכחשה והתנצלות ב"אולפן שישי". בעקבות פסה"ד הנ"ל שודרו ביום 25.2.99 וביום 7.4.00 שתי כתבות נוספות. באחת צויין כי בית משפט השלום הכריע לטובת המתלונן בסכסוך עם סוואף וכי המתלונן נהג במשפחה בהגינות, ובשניה כי בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה את ערעורם של סוואף נגד המתלונן וכי סוואף הם שהפרו את ההסכם עם המתלונן.5. ביום 2.3.99 הגיש המתלונן תביעה בגין לשון הרע נגד הנילונים לבית משפט השלום, במסגרת ת.א. 24120/99. ביום 15.7.01 קיבלה כב' השופטת שרה דותן את תביעתו וקבעה, כי שידור הכתבה גרם לשילוח עגמת נפש רבה, ועל כן על הנילונים לפצות את המתלונן בפיצוי כספי. השופטת קבעה בפסק דינה, כי שידור הכתבה גרם למתלונן עגמת נפש רבה ופגע בתדמיתו בעיני חלק ניכר ממכריו. ביהמ"ש ציין, כי בית המשפט אשר דן בסכסוך המשפטי על שתי ערכאותיו לא מצא פגם בהתנהגותו של המתלונן, וחייב את הנילונים לשלם למתלונן, בגין הסבל הנפשי שנגרם לו, סכום של 75,000 ש"ח. 6. ביום 19.7.01 פנה המתלונן שוב באמצעות ב"כ אל הנילונים בהתאם לתקנון האתיקה המקצועית של מועצת העיתונות, לפרסם הודעת הכחשה והתנצלות ב"אולפן שישי". 7. ביום 27.8.01, הגיש המתלונן תלונה לנציב תלונות הציבור ברשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ונענה ביום 28.10.01 כי על פי חוק הרשות השנייה לא היה מקום להתערבות ישירה של נציב תלונות הציבור, שכן העניין נמצא בתחום טיפול רשויות החוק. 8. באשר לתלונת המתלונן למועצת העיתונות, כתב היועץ המשפטי של מועצת העיתונות, עו"ד ע. בן-פורת, למזכ"ל מועצת העיתונות ביום 6.6.02, כי יש להתייחס לתלונה גם מבחינת האתיקה העיתונאית, ועו"ד י. גרוסמן, שהינה המשנה ליועהמ"ש למועצה, כתבה ביום 20.8.02 כי יש להעביר את התיק לבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות על מנת שייקבע אם יש לחייב את הנילונים לפרסם התנצלות. 9. ביום 15.3.04 התקיימה ישיבת בין הדין קמא לאתיקה לבירור תלונת המתלונן נגד הנילונים. הנילונים וב"כ לא נכחו בדיון, קיבלו הזדמנות לשוב ולסכם טענותיהם בכתב אך לא עשו כן. ב. החלטת ביה"ד קמאביה"ד קמא קבע כי יש לו סמכות לדון בתלונה, וכן קבע כי הכתבה, נשוא ערעור זה, היתה פוגענית וכי לו היתה עומדת בפני עצמה היה טעם בהתנצלות. ביה"ד קמא גם קבע, כי למרות שבימ"ש השלום קבע במסגרת התביעה בגין לשון הרע כי הכתבה לא היתה מאוזנת, נמנע ביהמ"ש מלחייב את הנילונים בפרסום התנצלות. ביה"ד קמא קבע, כי המתלונן מיצה זכויותיו עפ"י כל אמות מידה בסעדים שהוענקו לו ע"י ביהמ"ש, וכי די בכך כדי לאזן הנזק שנגרם לו ע"י הכתבה הפוגעת. ביה"ד קמא לא ראה צורך בכל סנקציה נוספת נגד הנילונים. ביה"ד קמא לא התייחס בהחלטתו לשאלה אם נעברה עבירה אתית, ואם כן, האם יש לפסוק סנקציה נגד מבצעי העבירה.ג. מסקנות מותב זה בשבתו כערכאת ערעור(1) לענין הסמכותכאמור, היועהמ"ש למועצה עו"ד עמיהוד בן פורת קבע בחוו"ד מיום 6.6.02, כי "לכאורה יש מקום להתנצלות". עו"ד יעל גרוסמן, בחוו"ד מיום 20.8.02, קבעה כי ניתן לדון בתלונה. ביה"ד קמא נדרש לתלונה, ועל החלטתו מבחינת עצם הסמכות לא קם עורר. באלו די לכאורה על מנת לקבוע, כי יש סמכות לבי"ד זה. אך ראוי גם לראות את המהות המהווה תשתית לדברים, ואנו רואים לנכון להוסיף ולהבהיר סוגיה נכבדה זו. העובדה שקיימת מסגרת אחת של אתיקה - נציב תלונות הציבור של הרשות השניה - אינה שוללת תחולתה של מערכת אתית מקבילה. מועצת העיתונות הינה גוף וולונטרי וסמכותה ציבורית ומוסרית. הנורמות שלה שואבות כוחן מסמכות זו. אין סתירה בין שתי המערכות. מועצת העיתונות מחילה את כלליה עפ"י הנורמות שלה על הנמנים עם חבריה, לעתים גם על כאלו שאינם נמנים עם חבריה, וכן על כל "מעשה עיתונאי" באשר הוא. מחדל לצורך זה כמוהו כמעשה. בראי האתיקה, העובדה כי הגוף או הפרסונה שאת התנהגותו בוחנת מועצת העיתונות נמנה או לא נמנה עם מועצת העיתונות, מופיע בפניה או מסרב להופיע בפניה - כל אלה נעדרי חשיבות מבחינת סמכות ביה"ד של מועצת העיתונות והמקור הציבורי-מוסרי לסמכות זו.ראוי להפריד הטפל מהעיקר. המהות הינה, שכללי האתיקה של מועצת העיתונות מבוססים על עקרונות הסבירות, ההגינות והאחריות החלים על כלי התקשורת ו/או על הכותב, ותחולתם ממילא משתרעת גם על מעשה עיתונאי, על הכתב, על הקריין ועל העורך. אלה מחוייבים לאתיקה העיתונאית בשל היותם עיתונאים ולא בגין העובדה שהם נמנים או לא נמנים עם חברי מועצת העיתונות. יש לבחון את סוגיית הסמכות לא עפ"י דקדוקי סעיף זה או אחר, אלא עפ"י מהות הנושא והעניין. גם העובדה שבית משפט השלום דן בסוגיה במסגרת תביעת לשון הרע שהגיש המתלונן איננה מרוקנת מתוכנה את אחריות מועצת העיתונות בכלל, ובית הדין לאתיקה בפרט, לבחון את ההיבט האתי של התנהגות הנילונים. בית המשפט בחן את המקרה עפ"י אמות המידה של החוק הרלוונטי, ואילו בית הדין לאתיקה נדרש להעמיד את האירוע במבחן כללי האתיקה העיתונאית.(2) ניהול הדיון 1. חברי ביה"ד, שקראו בעיון את החומר הרב שהונח בפניהם ואת טענות הצדדים, הציבו שאלות לב"כ הצדדים, שמעו טענותיהם ואף ביקשו וקיבלו התייחסותם אם לטעמם בוצעה עבירה עפ"י תקנון האתיקה או לא.2. לאור הדברים שקראנו ושמענו, אנו סבורים שנעברה עבירה על כללי האתיקה אשר בסעיפים 3 ו-4 לתקנון האתיקה. אנו סבורים, כי העושים בכתבה בהחלט לא הקפידו לפעול כלפי המתלונן בהגינות וכי הכתבה, ככל שהתייחסה למתלונן, עוצבה והוצגה באופן מטעה ומגמתי. למילים "ביושר" וב"הגינות", כמו גם למילים ש"אינו מדוייק", אשר בסעיפים 3 ו-4 לתקנון, יש משמעות רבה הרלוונטית לעניין שבפנינו. 3. לאחר שהגיע ביה"ד להחלטה הנ"ל קמה מחלוקת בין חברי ביה"ד, לא לעצם ההחלטה אלא לעניין הפרוצדורה הנכונה. אחד מחברי ביה"ד סבור היה, כי לאחר שבי"ד זה החליט כי יש לו סמכות לדון וכי בוצעה עבירה אתית, היה על ביה"ד להבהיר החלטתו לצדדים ולאפשר להם לטעון בפניו בעקבות החלטתו זו. מאידך, ארבעת החברים האחרים סברו כי בדיון שנתקיים ובכתבי ביה"ד מוצו הטיעונים גם לעניינים אלה, וכי ביה"ד יכול להחליט בלא להידרש לטיעונים נוספים, מה גם שבמהלך הדיון בערעור נתבקש ב"כ המשיבים על ידי חבר המותב להתייחס לשאלה אם אכן בוצעה עבירה אתית. ברוב של 4 כנגד אחד ממשיך ביה"ד בהחלטתו. (3) החלטת ביה"ד3. העובדה כי הכתבה פוגענית ולא מאוזנת נקבעה ברורות הן ע"י ביהמ"ש והן ע"י ביה"ד קמא. לא נוסיף על כך, שכן הדברים נכתבו בהרחבה ובפירוט. אנו סבורים, כי מהות תפקידו של בי"ד זה הינה מעבר לקביעות המשפטיות, מעבר ללשון הרע והפיצוי הכספי. חובתו של מותב זה אינה דווקא למצות דיונים מעמיקים ולדקדק אם תחולת סעיף כזה או אחר חלה או לא, ואף לא לאבחן מונחים משפטיים כגון "סיכון כפול" או "מיצוי סעדים". ביה"ד חייב לראות ולהראות התייחסותו לכתבה ו/או למאמר ולתוצאות האתיות של חריגה מהתקנון. כוחה של הטלוויזיה רב ועצום, הכוח להיטיב והכוח להרוס ולפגוע. אנו סבורים שההתנצלות אינה רק חובה, היא אף זכות, התורמת למוניטין העיתונאי של המתנצל ואיננה פוגעת באמינותו ובמקצועיותו אלא להיפך, אף מעצימה אותן, וכי למתלונן מגיעה התנצלות. אין אנו סבורים כי התנצלות במקרה זה מהווה כלי ניגוח עיתונאי, אלא צורך של אמת כלפי אדם שפגעו באמיתותיו ותדמיתו בצורה קשה. 4. אנו סבורים כי למרות הזמן הרב שחלף, יש להביא דברים על תיקונם, ולכן אנו מחליטים כי על חברת החדשות לפרסם במסגרת "אולפן שישי", וכן בעיתונים "הארץ", "ידיעות אחרונות" ו- "מעריב". את ההודעה הבאה:"חברת החדשות מתנצלת בפני השחקן יוסף שילוח על עגמת הנפש והפגיעה בשמו הטוב, אשר נגרמו לו בגין כתבה ששודרה במסגרת "אולפן שישי" ביום 19.2.99 שנושאה היה סכסוך בין שכנים ונישול ערבים ביפו העתיקה, ואשר לקתה באי דיוקים ובמגמתיות."הפרסום יתבצע תוך תקופה שלא תעלה על 3 שבועות מתאריך מסירת החלטה זו לב"כ המשיבים. ניתן ביום: 19.8.2004עו"ד רמי הדר, יו"רעו"ד יהושע גלברד, חבררפי מן, חבריורם אבני, חברשמעון וילנאי, חבר