יום ב', יד’ באייר תשפ”א
ישראל: מקום 86 במדד חופש העיתונות
דיווח של חיים איסרוביץ - מעריב * מתוך הדיווח של עיתונאים ללא גבולות: "התקשורת הישראלית חופשית להיות גלוית לב, וזה נדיר במזרח התיכון", נכתב בדוח. "למרות זאת, על אף קיומה של תקשורת עצמאית, עיתונאים חשופים לעוינות גלויה מצד חברי ממשלה. קמפיינים של השמצה הופעלו נגד כלי תקשורת ועיתונאים מצד פוליטיקאים, בסיוע של מפלגתם ותומכיהם, חשפו את היעדים להטרדה ולמסרים אנונימיים ואילצו אותם לבקש אבטחה אישית * צילום: "עיתונאים ללא גבולות"
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 0
 
די לחסינות לרוצחי עיתונאים
רק אחד מתוך עשרה רוצחי עיתונאים מובא לחקירה * האחרים נהנים מחסינות על ידי משטרים מושחתים ברחבי העולם כולו * כך עולה ממסיבת עיתונאים שקיימו ראשי איגודים מקצועיים והפדרציה הבינלאומית של איגודי העיתונאים עם עמותות למאבק בחסינות פושעת זאת * עדויות: ימי קורונה מנוצלים להשתקת תקשורת במסווה של צרכי ציבור
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 7
 
הרשת החברתית, עיתונות והמחוקק: תמונת מצב בינלאומית
EJN - ETHICAL JOURNALISM NETWORK -צפו כאן בדיון המנסה למצוא את האיזון בין הרשת הפרוצה, העיתונות הנאמנה לאתיקה - וסוגיית מגבלות על חופש הדיבור * ועוד: עיתונות אתית - קואליציה של עיתונאים, עורכים ואקדמיה - בדיון על התרבות בחדר המערכת והשפעתה על התוצר
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 17
 
 
 
 
 
נשיאות מועצת העיתונות שבה ואישרה את צירוף אגודת העיתונאים בתל אביב לשורותיה * צוות מוסכם יביא מסקנות באשר להיקף הייצוג
בקרוב: בחירת ההנהגה הבאה של המועצה לאחר ההודעה על פרישת הנשיאה והמנכ"ל * בצילום מס. 1 למעלה מימין באלבום הצילומים הנעים: רגעים בישיבת "זום" בפברואר אותה ניהלה מ"מ הנשיאה ארנה לין
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 7
 
 
 
 
 
 
 
מדברים על פייסבוק ב- פייסבוק
מה עושות הרשתות החברתיות לדמוקרטיה ולתקשורת בישראל? רב שיח ביוזמת הקרן החדשה לישראל ועמותת פרטיות ישראל - עם גיא רולניק, תהילה שוורץ אלטשולר, טל שניידר, נעמה מטרסו * צפו כאן
10:31 (12/11/20) מועצת העיתונות
תגובות: 0   צפיות: 0
 
 
מסר למועצת העיתונות במהלך מפגש בדלית אל כרמל: "מרגישים תחושה קשה של נבגדות"
חברי מועצת העיתונות ובראשם הנשיאה, השופטת בדימוס דליה דורנר ומנכ"ל המועצה מוטי רוזנבלום, שמעו דברים אלה וכאובים אף יותר, במפגש עם חברי מועצת דלית אל כרמל, בראשות רפיק חלבי * שיח הזדהות בעקבות חוק הלאום * השופטת דורנר: "המועצה אינה גוף פוליטי – זהו ביקור של סולידריות"
תגובות: 0   צפיות: 82
 
עוד סאטירה כזאת – ואבדנו
מועצת העיתונות והתקשורת מביעה זעזוע ומחאה בעקבות הדימוי שבו בחר להשתמש העיתונאי ינון מגל, בעת שיחה עם בן כספית, בתכניתם בתחנת הרדיו 103fm, כאשר עסק בתגובה אפשרית למבקריו של ראש הממשלה בתקשורת. לא נחזור על הניסוח המלא, כולל חיקוי קול צרורות תת-מקלע, רימונים ואף פיצוץ - שנבחרו להמחשת דרך נוספת להשתקת הביקורת על בנימין נתניהו. נסתפק בהבעת תקווה כי במציאות של משבר ממשלי, כלכלי ובריאותי חסר תקדים ובצומת מסוכן של מתחים גוברים ושסע חברתי, שבו די בניצוץ כדי להצית תבערה ואפילו קטלנית – לא תהיה חזרה על דימויים כאלה – גם לא כ"סאטירה -"כפי שהבהיר אחר כך מגל בסוג של התנצלות.
תגובות: 0   צפיות: 41
 
לא זרוע תעמולה * לא "שמאל אנרכיסטי" - רק תקשורת שמעזה לבקר וזה (עדיין) מותר
מועצת העיתונות והתקשורת בישראל מוחה בחריפות על מתקפה נוספת של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נגד התקשורת העצמאית בישראל כאשר הוא – או מי מטעמו-מדמה בפוסט בערוץ ראש הממשלה בפייסבוק את ערוץ 12 "לזרוע תעמולה חסרת בושה של השמאל האנרכיסטי" שמטרתו "להפיל את ממשלת הימין והעומד בראשה".
תגובות: 0   צפיות: 20
 
 
בעקבות שידור כתבת תחקיר בנושא תעודת כשרות בעסקים, במסעדות ובמשחטות במסגרת התכנית "שטח הפקר"
 
 
מועצת העיתונות בישראל: ליבוי השנאה לתקשורת מצד ראש ממשלה - מצער ומעורר חששות כבדים
מועצת העיתונות מביעה צער נוכח התקפתו החוזרת של ראש הממשלה על התקשורת וליבוי השנאה כלפיה* מצער מאד ואף מעורר חששות כבדים, להקשיב לראש ממשלה בישראל כשהוא שב ותוקף את התקשורת ומפנה אליה טינת המונים * אין דמוקרטיה של אמת ללא תקשורת חופשית. סימונה כיעד לתקיפה פעם אחר פעם, הוא תמצית הבוז לדמוקרטיה ולזכות להביע כל דעה, גם ביקורת ואפילו על העומד ליד ההגה. מועצת העיתונות מביעה את תקוותה שבחודש הסליחות שבפתחו עומד הציבור הישראלי, ימנע ראש הממשלה מסגנון זה.
תגובות: 0   צפיות: 32
 
"אלה ימים קשים לדמוקרטיה ולחופש העיתונות בישראל"
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
תגובות: 0   צפיות: 81
 
חברת החדשות תפרסם התנצלות

תיק מס' 53/2001ישיבת בי"ד מיום 20.2.06בבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות בשבתו כבי"ד לערעוריםבישיבה מיוחדתמר יוסף שילוח המתלונן- נ ג ד -1. חברת החדשות הישראלית בע"מ2. מר שלום קיטל, מנכ"ל3. מר מוטי קירשנבאום4. גב' טלי בן עובדיההנילוניםנוכחים: בשם המתלונן: עו"ד גור עמרם בשם הנילונים: עו"ד חנן מלצר ואח' וה"ה שלום קיטל ומוטי קירשנבאום חברי בי"ד: עו"ד אורי סלונים - יו"ר, עו"ד רמי הדר - חבר, עו"ד יהושע גלברד - חבר, מר רפי מן - חבר, מר שמעון וילנאי - חברזוהי ישיבה בהרכב מיוחד של מותב זה בראשות יו"ר בית הדין של מועצת העיתונות, שנתכנסה במיוחד עפ"י הסכמת הצדדים במסגרת הפ' 1241/04 בביהמ"ש המחוזי בת"א. החלטהא. עיקרי הדברים 1. עיקרי הדברים הנדרשים לעניננו ותולדות תלונה זו פורטו בהרחבה ע"י בי"ד בהרכבו הראשון, וכן ע"י ביה"ד לערעורים בהחלטתו מיום 19.8.04.2. בעקבות ההחלטה הנ"ל של ביה"ד לערעורים, התנהלו הליכים משפטיים בין הנילונים מצד אחד לבין המתלונן ומוסדות מועצת העיתונות מצד שני ולבסוף הוסכם בין הצדדים שהערעור יוחזר לביה"ד זה בהרכבו כערכאת ערעור בראשות עו"ד א.סלונים, ויאופשר לב"כ הנילונים להשמיע בפני ביה"ד טענות נוספות ולב"כ המתלונן, להשיב לטענות אלו. עוד הוסכם שביה"ד זה בהרכבו האמור יחליט אם לקיים פסה"ד שניתן ע"י ביה"ד לערעורים בכפוף לכל שינוי שימצא בי"ד זה לנכון, או לדחות הערעור. עוד נאמר כי הצדדים יקיימו כל חיוב שייקבע ע"י ביה"ד בהרכבו המיוחד. להסכמת הצדדים ניתן תוקף פס"ד.3. ביום 20.2.06 התקיימה ישיבת בין הדין המיוחדת וב"כ הצדדים טענו באריכות בפני ביה"ד. 4. ביה"ד המליץ לצדדים לנסות ולהגיע לנוסח מוסכם של התנצלות ובאם לא יעשו כן תוך זמן קצוב יחליט ביה"ד.5. במהלך הזמן שהוקצב לצדדים להגיע להסכמה ביקשו הצדדים ארכה נוספת ולבסוף הודיעו לביה"ד כי לא הגיעו לכלל הסכמה. במקביל, הועברו לצדדים שני מכתבים ובהם התייחסותו של נשיא מועצת העיתונות באשר לעצם הצורך לדון בתלונת המתלונן הן מבחינת חלוף הזמן והן מהבחינה המהותית. התייחסותו של נשיא המועצה לא היתה זהה בשני המכתבים. ב"כ שני הצדדים שלחו לביה"ד תגובותיהם בענין זה. ב. מסקנות מותב זה בשבתו כבי"ד לערעורים1. ביה"ד קובע שראוי היה לתלונה להידון וכי יש להביא פרשה זו לכלל סיום. 2. בגין פרק הזמן שעבר ובשים לב לטיעוני ב"כ הצדדים סבור ביה"ד זה כי החלטת ביה"ד לערעורים מיום 19.8.04 תתוקן, וביה"ד קובע כי על חברת החדשות לפרסם תוך 3 שבועות מהמועד שנמסרה לב"כ הצדדים החלטה זו, במסגרת "אולפן שישי", וכן באחד העיתונים לבחירתה: "הארץ" "ידיעות אחרונות" או "מעריב", את ההודעה הבאה:חברת החדשות מתנצלת בפני השחקן יוסף שילוח על עגמת הנפש והצער, אשר נגרמו לו בגין כתבה ששודרה במסגרת "אולפן שישי" ביום 19.2.99 שנושאה היה סכסוך בין שכנים ונישול ערבים ביפו העתיקה. ניתן ביום: 30.3.2006עו"ד אורי סלונים, יו"ר עו"ד רמי הדר, חברעו"ד יהושע גלברד, חבררפי מן, חברשמעון וילנאי, חבר_______________________________________________________________החלטה קודמת: ביה"ד לערעורים, ישיבת בי"ד מיום 29.7.04בבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונותבשבתו כערכאת ערעורהמערער: מר יוסף שילוח המתלונן- נ ג ד -המשיבים: 1. חברת החדשות הישראלית בע"מ2. מר שלום קיטל, מנכ"ל3. מר מוטי קירשנבאום4. גב' טלי בן עובדיההנילוניםנוכחים: בשם המתלונן: עו"ד יורם חכם ואח'בשם הנילונים: עו"ד חנן מלצר ואח' הערה: בתגובה שהוגשה בשם הנילונים צוין כי התגובה מוגשת ע"י עו"ד מלצר בשם הנילונים 1, 2. לא הובהר אם עו"ד מלצר מייצג בדיון את הנילונים 3,4 אם לאו, ובכל מקרה נילונים אלה לא התייצבו וביה"ד יתייחס בהחלטתו לכלל הנילונים, שכן זו סמכותו וזו חובתו.חברי בי"ד: עו"ד רמי הדר - יו"רעו"ד יהושע גלברד – חברמר רפי מן – חברמר יורם אבני – חברמר שמעון וילנאי – חברהחלטהא. עיקרי הדברים למרות שעיקרי הדברים ותולדות תלונה זו פורטו בנאמנות ע"י ביה"ד קמא, נחזור על כרונולוגיית האירועים למען יהא מירקם העובדות כמשנה סדורה בפנינו.1. הרקע לאירועים שקדמו להגשת התלונה עניינו בסכסוך אזרחי בין משפחת סוואף (להלן: "סוואף") לבין המערער. הסכסוך הגיע לבימ"ש השלום ונדון בת.א. 89053/96. בתביעה זו דרשו סוואף לאכוף הסכם בינם לבין המתלונן, לפיו התחייב המתלונן לספק להם דיור חלופי ביפו בתמורה לפינויים מחלק מהבית ברחוב קדם 57 ביפו, אליו פלשו שלא כדין. המתלונן טען כי קיים את התחייבותו, ודווקא סוואף הם אלו שהפרו את ההסכם. 2. ביום 19.2.99 שודרה כתבה ב"אולפן שישי" בערוץ השני, שעסקה בין היתר בסכסוך בין המתלונן לסוואף. את הכתבה ערך והגיש מוטי קירשנבאום (להלן: "קירשנבאום"). בכתבה יש התייחסות רבה לסכסוך הנ"ל ושולבו בה קטעים מסרטים של המתלונן, שהוא שחקן ידוע שהופיע בסרטים רבים והינו בעל מוניטין ושחקן מוכשר ומגוון. 3. ביום 20.1.99, וקודם לשידור הכתבה, הודיע ב"כ של המתלונן בכתב לנילונים כי הסכסוך בינו לסוואף עומד לפני הכרעת בית המשפט וביקשם להימנע מפרסום הכתבה. הנילונים שידרו את הכתבה למרות פניה זו. ביום 25.2.99 דחתה כב' השופטת ד.קרת מאיר, בבית משפט השלום בת"א, את תביעתם של סוואף. ערעור שהגישו סוואף לביהמ"ש המחוזי – נדחה.4. עוד ביום 26.2.99 פנה המתלונן לנילונים, באמצעות ב"כ, וביקשם לפרסם הכחשה והתנצלות ב"אולפן שישי". בעקבות פסה"ד הנ"ל שודרו ביום 25.2.99 וביום 7.4.00 שתי כתבות נוספות. באחת צויין כי בית משפט השלום הכריע לטובת המתלונן בסכסוך עם סוואף וכי המתלונן נהג במשפחה בהגינות, ובשניה כי בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה את ערעורם של סוואף נגד המתלונן וכי סוואף הם שהפרו את ההסכם עם המתלונן.5. ביום 2.3.99 הגיש המתלונן תביעה בגין לשון הרע נגד הנילונים לבית משפט השלום, במסגרת ת.א. 24120/99. ביום 15.7.01 קיבלה כב' השופטת שרה דותן את תביעתו וקבעה, כי שידור הכתבה גרם לשילוח עגמת נפש רבה, ועל כן על הנילונים לפצות את המתלונן בפיצוי כספי. השופטת קבעה בפסק דינה, כי שידור הכתבה גרם למתלונן עגמת נפש רבה ופגע בתדמיתו בעיני חלק ניכר ממכריו. ביהמ"ש ציין, כי בית המשפט אשר דן בסכסוך המשפטי על שתי ערכאותיו לא מצא פגם בהתנהגותו של המתלונן, וחייב את הנילונים לשלם למתלונן, בגין הסבל הנפשי שנגרם לו, סכום של 75,000 ש"ח. 6. ביום 19.7.01 פנה המתלונן שוב באמצעות ב"כ אל הנילונים בהתאם לתקנון האתיקה המקצועית של מועצת העיתונות, לפרסם הודעת הכחשה והתנצלות ב"אולפן שישי". 7. ביום 27.8.01, הגיש המתלונן תלונה לנציב תלונות הציבור ברשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ונענה ביום 28.10.01 כי על פי חוק הרשות השנייה לא היה מקום להתערבות ישירה של נציב תלונות הציבור, שכן העניין נמצא בתחום טיפול רשויות החוק. 8. באשר לתלונת המתלונן למועצת העיתונות, כתב היועץ המשפטי של מועצת העיתונות, עו"ד ע. בן-פורת, למזכ"ל מועצת העיתונות ביום 6.6.02, כי יש להתייחס לתלונה גם מבחינת האתיקה העיתונאית, ועו"ד י. גרוסמן, שהינה המשנה ליועהמ"ש למועצה, כתבה ביום 20.8.02 כי יש להעביר את התיק לבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות על מנת שייקבע אם יש לחייב את הנילונים לפרסם התנצלות. 9. ביום 15.3.04 התקיימה ישיבת בין הדין קמא לאתיקה לבירור תלונת המתלונן נגד הנילונים. הנילונים וב"כ לא נכחו בדיון, קיבלו הזדמנות לשוב ולסכם טענותיהם בכתב אך לא עשו כן. ב. החלטת ביה"ד קמאביה"ד קמא קבע כי יש לו סמכות לדון בתלונה, וכן קבע כי הכתבה, נשוא ערעור זה, היתה פוגענית וכי לו היתה עומדת בפני עצמה היה טעם בהתנצלות. ביה"ד קמא גם קבע, כי למרות שבימ"ש השלום קבע במסגרת התביעה בגין לשון הרע כי הכתבה לא היתה מאוזנת, נמנע ביהמ"ש מלחייב את הנילונים בפרסום התנצלות. ביה"ד קמא קבע, כי המתלונן מיצה זכויותיו עפ"י כל אמות מידה בסעדים שהוענקו לו ע"י ביהמ"ש, וכי די בכך כדי לאזן הנזק שנגרם לו ע"י הכתבה הפוגעת. ביה"ד קמא לא ראה צורך בכל סנקציה נוספת נגד הנילונים. ביה"ד קמא לא התייחס בהחלטתו לשאלה אם נעברה עבירה אתית, ואם כן, האם יש לפסוק סנקציה נגד מבצעי העבירה.ג. מסקנות מותב זה בשבתו כערכאת ערעור(1) לענין הסמכותכאמור, היועהמ"ש למועצה עו"ד עמיהוד בן פורת קבע בחוו"ד מיום 6.6.02, כי "לכאורה יש מקום להתנצלות". עו"ד יעל גרוסמן, בחוו"ד מיום 20.8.02, קבעה כי ניתן לדון בתלונה. ביה"ד קמא נדרש לתלונה, ועל החלטתו מבחינת עצם הסמכות לא קם עורר. באלו די לכאורה על מנת לקבוע, כי יש סמכות לבי"ד זה. אך ראוי גם לראות את המהות המהווה תשתית לדברים, ואנו רואים לנכון להוסיף ולהבהיר סוגיה נכבדה זו. העובדה שקיימת מסגרת אחת של אתיקה - נציב תלונות הציבור של הרשות השניה - אינה שוללת תחולתה של מערכת אתית מקבילה. מועצת העיתונות הינה גוף וולונטרי וסמכותה ציבורית ומוסרית. הנורמות שלה שואבות כוחן מסמכות זו. אין סתירה בין שתי המערכות. מועצת העיתונות מחילה את כלליה עפ"י הנורמות שלה על הנמנים עם חבריה, לעתים גם על כאלו שאינם נמנים עם חבריה, וכן על כל "מעשה עיתונאי" באשר הוא. מחדל לצורך זה כמוהו כמעשה. בראי האתיקה, העובדה כי הגוף או הפרסונה שאת התנהגותו בוחנת מועצת העיתונות נמנה או לא נמנה עם מועצת העיתונות, מופיע בפניה או מסרב להופיע בפניה - כל אלה נעדרי חשיבות מבחינת סמכות ביה"ד של מועצת העיתונות והמקור הציבורי-מוסרי לסמכות זו.ראוי להפריד הטפל מהעיקר. המהות הינה, שכללי האתיקה של מועצת העיתונות מבוססים על עקרונות הסבירות, ההגינות והאחריות החלים על כלי התקשורת ו/או על הכותב, ותחולתם ממילא משתרעת גם על מעשה עיתונאי, על הכתב, על הקריין ועל העורך. אלה מחוייבים לאתיקה העיתונאית בשל היותם עיתונאים ולא בגין העובדה שהם נמנים או לא נמנים עם חברי מועצת העיתונות. יש לבחון את סוגיית הסמכות לא עפ"י דקדוקי סעיף זה או אחר, אלא עפ"י מהות הנושא והעניין. גם העובדה שבית משפט השלום דן בסוגיה במסגרת תביעת לשון הרע שהגיש המתלונן איננה מרוקנת מתוכנה את אחריות מועצת העיתונות בכלל, ובית הדין לאתיקה בפרט, לבחון את ההיבט האתי של התנהגות הנילונים. בית המשפט בחן את המקרה עפ"י אמות המידה של החוק הרלוונטי, ואילו בית הדין לאתיקה נדרש להעמיד את האירוע במבחן כללי האתיקה העיתונאית.(2) ניהול הדיון 1. חברי ביה"ד, שקראו בעיון את החומר הרב שהונח בפניהם ואת טענות הצדדים, הציבו שאלות לב"כ הצדדים, שמעו טענותיהם ואף ביקשו וקיבלו התייחסותם אם לטעמם בוצעה עבירה עפ"י תקנון האתיקה או לא.2. לאור הדברים שקראנו ושמענו, אנו סבורים שנעברה עבירה על כללי האתיקה אשר בסעיפים 3 ו-4 לתקנון האתיקה. אנו סבורים, כי העושים בכתבה בהחלט לא הקפידו לפעול כלפי המתלונן בהגינות וכי הכתבה, ככל שהתייחסה למתלונן, עוצבה והוצגה באופן מטעה ומגמתי. למילים "ביושר" וב"הגינות", כמו גם למילים ש"אינו מדוייק", אשר בסעיפים 3 ו-4 לתקנון, יש משמעות רבה הרלוונטית לעניין שבפנינו. 3. לאחר שהגיע ביה"ד להחלטה הנ"ל קמה מחלוקת בין חברי ביה"ד, לא לעצם ההחלטה אלא לעניין הפרוצדורה הנכונה. אחד מחברי ביה"ד סבור היה, כי לאחר שבי"ד זה החליט כי יש לו סמכות לדון וכי בוצעה עבירה אתית, היה על ביה"ד להבהיר החלטתו לצדדים ולאפשר להם לטעון בפניו בעקבות החלטתו זו. מאידך, ארבעת החברים האחרים סברו כי בדיון שנתקיים ובכתבי ביה"ד מוצו הטיעונים גם לעניינים אלה, וכי ביה"ד יכול להחליט בלא להידרש לטיעונים נוספים, מה גם שבמהלך הדיון בערעור נתבקש ב"כ המשיבים על ידי חבר המותב להתייחס לשאלה אם אכן בוצעה עבירה אתית. ברוב של 4 כנגד אחד ממשיך ביה"ד בהחלטתו. (3) החלטת ביה"ד3. העובדה כי הכתבה פוגענית ולא מאוזנת נקבעה ברורות הן ע"י ביהמ"ש והן ע"י ביה"ד קמא. לא נוסיף על כך, שכן הדברים נכתבו בהרחבה ובפירוט. אנו סבורים, כי מהות תפקידו של בי"ד זה הינה מעבר לקביעות המשפטיות, מעבר ללשון הרע והפיצוי הכספי. חובתו של מותב זה אינה דווקא למצות דיונים מעמיקים ולדקדק אם תחולת סעיף כזה או אחר חלה או לא, ואף לא לאבחן מונחים משפטיים כגון "סיכון כפול" או "מיצוי סעדים". ביה"ד חייב לראות ולהראות התייחסותו לכתבה ו/או למאמר ולתוצאות האתיות של חריגה מהתקנון. כוחה של הטלוויזיה רב ועצום, הכוח להיטיב והכוח להרוס ולפגוע. אנו סבורים שההתנצלות אינה רק חובה, היא אף זכות, התורמת למוניטין העיתונאי של המתנצל ואיננה פוגעת באמינותו ובמקצועיותו אלא להיפך, אף מעצימה אותן, וכי למתלונן מגיעה התנצלות. אין אנו סבורים כי התנצלות במקרה זה מהווה כלי ניגוח עיתונאי, אלא צורך של אמת כלפי אדם שפגעו באמיתותיו ותדמיתו בצורה קשה. 4. אנו סבורים כי למרות הזמן הרב שחלף, יש להביא דברים על תיקונם, ולכן אנו מחליטים כי על חברת החדשות לפרסם במסגרת "אולפן שישי", וכן בעיתונים "הארץ", "ידיעות אחרונות" ו- "מעריב". את ההודעה הבאה:"חברת החדשות מתנצלת בפני השחקן יוסף שילוח על עגמת הנפש והפגיעה בשמו הטוב, אשר נגרמו לו בגין כתבה ששודרה במסגרת "אולפן שישי" ביום 19.2.99 שנושאה היה סכסוך בין שכנים ונישול ערבים ביפו העתיקה, ואשר לקתה באי דיוקים ובמגמתיות."הפרסום יתבצע תוך תקופה שלא תעלה על 3 שבועות מתאריך מסירת החלטה זו לב"כ המשיבים. ניתן ביום: 19.8.2004עו"ד רמי הדר, יו"רעו"ד יהושע גלברד, חבררפי מן, חבריורם אבני, חברשמעון וילנאי, חבר

 
 
יום חופש העיתונות הבינלאומי
נפגשים ב"זום"
תקשורת ומשפט
מתיקי בית הדין לאתיקה
הזירה הבינלאומית
תקשורת בימי הקורונה
נשים בתקשורת
בתקשורת
חדשות המועצה
בלוגו- ספירה
לזכרם
תקנון האתיקה של מועצת העיתונות והתקשורת
תקשורת מסקרת בשטח
תנחומים
חם מהרשת
המועצה בתקשורת החדשה
מפגשים
אודות המועצה
טורים אישיים
מביאים את דבר המועצה לרבים
דעות
תקנונים
החלטות ופסקי דין
הודעות לעיתונות
אתרי עיתונאים
ועדות מיוחדות
ישיבות נשיאות
ישיבות מליאה
פורום- כותבים לנו
קישורים מקצועיים