יום ד', יא’ בטבת תשע”ט
נשיאת מועצת העיתונות, השופטת דליה דורנר והמשנה לנשיאה, עו"ד אורנה לין נבחרו ביום רביעי ה-31 באוקטובר 2018, לתקופת כהונה נוספת של שלוש שנים, בישיבה מיוחדת של מועצת העיתונות, שהתקיימה ב"בית הסופר" בתל-אביב.
 
 
חברי מועצת העיתונות ובראשם הנשיאה, השופטת בדימוס דליה דורנר ומנכ"ל המועצה מוטי רוזנבלום, שמעו דברים אלה וכאובים אף יותר, במפגש עם חברי מועצת דלית אל כרמל, בראשות רפיק חלבי * שיח הזדהות בעקבות חוק הלאום * השופטת דורנר: "המועצה אינה גוף פוליטי – זהו ביקור של סולידריות"
 
 
מועצת העיתונות קוראת לבית המחוקקים לסייג את הצעת החוק המבקשת לאסור תיעוד פעילות חיילי צה"ל בעת מילוי תפקידם – בהעדר החלה על פעילותם של עיתונאים בשליחות המבקשים להביא לציבור תמונת מצב כמות שהיא מזירת הפעילות.
 
 
מועצת העיתונות בישראל, מתנערת מן ההאשמות כלפי העיתון "ישראל היום", החברים במועצה, באשר להחלטת בית הדין לאתיקה, בנושא "פרסום סקרים בתקשורת, על דעת הציבור היהודי בלבד, אלא אם יש הצדקה עניינית לכך". "ישראל היום" היה כלי התקשורת היחיד שהודיע כי יקיים את החלטת בית הדין לאתיקה ויפרסם החלטתה במלואה.
 
 
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, השופטת (בדימוס) דליה דורנר, אירחה בלשכתה בבית המשפט העליון בירושלים, את העורך הראשי של העיתון "ישראל היום", בועז ביסמוט ואת מנכ"ל המועצה, מוטי רוזנבלום. בפגישה, שהתנהלה ברוח טובה, לא נתגלו חילוקי דעות כלשהן בין השופטת לעורך הראשי. "חברותה של "ישראל היום" במועצת העיתונות, חשובה מאד ואין להקל ראש בכך. יחד עם זאת אנו חייבים לשמור על בית הדין לאתיקה ועל קיום החלטותיו", ציינה השופטת. על-כך הודיע ביסמוט כי "ישראל היום" תקיים את החלטת בית הדין כלשונה, כבר ביום שלישי הקרוב (12 ביוני 2018) והוסיף: "עוד פגישה מעניינת עם השופטת דורנר, ללא חילוקי דעות"...
 
 
אלי מלכה, ראש המועצה האזורית גולן, קיבל את פנינו בצומת קורסי ומכאן ואילך לקח על עצמו את תפקיד המארח שהוא גם המדריך ומורה הדרך, לחברי מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, יחד עם חברי בתי הדין לאתיקה וכל זאת במסגרת הכינוס הארצי השלישי אותו החלטנו לקיים ברמת הגולן...
 
 
נשיאת מועצת העיתונות, השופטת (בדימוס) דליה דורנר וחברי המליאה, משתתפים בצערה של מ"מ הנשיאה, עו"ד ארנה לין, במות האם, רות לין חושי ז"ל. המשפחה יושבת שבעה ברחוב דרך הים 117, חיפה בין השעות 16.00-20.00.
 
 
מועצת העיתונות קוראת לדובר צה"ל לחקור ביסודיות את נסיבות מותו של הצלם העיתונאי הפלשתינאי יאסר מורתגא, בירי צה"ל במהלך ניסיונות לבלום הסתערות פלשתינאית לעבר הגדר ברצועה. בתגובה למסר של שר הביטחון אביגדור ליברמן והמילים - "צלם או לא צלם", אומרת המועצה כי על השר להגן על הבידול המאפשר לצלמים ועיתונאים להגיע לכל זירה ולתעד את הקורה בה.על מפקדי צה"ל לפעול להטמעת הצורך להגן על לובשי איפוד press מכל צד של הגדר וגם בתרחישי קיצון. המועצה תעקוב מקרוב אחר חקירת נסיבות מותו של מורתגא ותפרסם את מסקנותיה לאחר שהתחקיר יסתיים.
 
 
"גם כאשר זה לא נעים לנו, בין אם מימין ובין אם משמאל; עיתונות ותקשורת הן מוסד חשוב בדמוקרטיה", אמר הנשיא *** נשיאת מועצת העיתונות, השופטת בדימוס דליה דורנר התריעה מפני ההתקפות הקשות על התקשורת, תוך סימון עיתונאים. "דיבורים כאלה באווירה קשה וטעונה, עלולים לסכן בני אדם פיסית. חשוב לזכור: לא העיתונאי המציא את החקירה. הוא 'המביא', השליח, זוהי חובתו. העיתונאי ממלא את תפקידו" ****************** ************ בצילום: נשיאת מועצת העיתונות בישראל ושופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר, ראש עיריית לוד יאיר רביבו ונשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ****************** ******************* * צילומים: קובי גדעון/לע"מ
 
 
מועצת העיתונות מביעה צער נוכח התקפתו החוזרת של ראש הממשלה על התקשורת וליבוי השנאה כלפיה. מצער מאד ואף מעורר חששות כבדים, להקשיב לראש ממשלה בישראל כשהוא שב ותוקף את התקשורת ומפנה אליה טינת המונים.אין דמוקרטיה של אמת ללא תקשורת חופשית. סימונה כיעד לתקיפה פעם אחר פעם, הוא תמצית הבוז לדמוקרטיה ולזכות להביע כל דעה, גם ביקורת ואפילו על העומד ליד ההגה. מועצת העיתונות מביעה את תקוותה שבחודש הסליחות שבפתחו עומד הציבור הישראלי, ימנע ראש הממשלה מסגנון זה.
 
 
מועצת העיתונות, בראשותה של שופטת בית משפט העליון (בדימוס) דליה דורנר, מזהירה כי הסימון החוזר ונשנה של ראש הממשלה את התקשורת כאויב הזומם "הפיכה" היא סכנה לאופיה הדמוקרטי של החברה בישראל. מועצת העיתונות דוחה את ניסיונותיו החוזרים ונשנים של בנימין נתניהו לערבב את התקשורת בהליכי החקירות נגדו, שמתבצעים על פי חוקי מדינת ישראל.
 
 
מועצת העיתונות בישראל קוראת לכנסת ולממשלה לחדול מקידום הצעות חוק שתוצאתן עלולה לפגוע קשות בעבודת התקשורת והעיתונות בכלל, ובעיתונות החוקרת בפרט. בעיקר מדובר על הצעת החוק המכונה "חוק ההמלצות" ועל הצעת החוק המכונה "חוק ההקלטות", שקבלתן תמנע מעיתונאים לבצע את עבודתם נאמנה ולספק לציבור מידע שראוי וחיוני שיקבל במדינה דמוקרטית.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות פרסם היום הודעת גינוי להפרדה בין העיתונאים והעיתונאיות במהלך סיקור ביקורו של סגן נשיא ארה"ב בכותל בירושלים, שפגעה ביכולתן של העיתונאיות לסקר את הביקור.מועצת העיתונות בישראל תובעת מכל גוף המתאם סיקור עיתונאי לאירועים תקשורתיים, כמו גם מלשכת העיתונות הממשלתית, לקבוע מיקום אחיד וזהה לעיתונאיות ולעיתונאים לצלמים ולצלמות, המגיעים לשטח לצורך ביצוע שליחותם העיתונאית.בכל תרחיש ומקום – לא תתאפשר במהלך התיעוד העדפה ו/או שוני במיקום התצפית על בסיס מגדר. אם נוהל המקום מחייב דיווח מרחוק - הוא יחול על גברים ונשים גם יחד.
 
 
העיתונאי והפרשן המשפטי הוותיק של קול ישראל, פרופ' משה נגבי הלך לעולמו בתום מאבק קשה במחלת הסרטן. נגבי היה פרופסור במחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית בירושלים. כפרשן משפטי הוא עסק בעיקר בעניינים אקטואליים, והרבה לעסוק בהגנה על זכויות אדם, חופש העיתונות, שמירת החוק והדמוקרטיה ובטוהר המידות של אנשי ציבור. בשם נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר וחברי המועצה, אנו שולחים את תנחומינו למשפחה.
 
 
האיגוד, המייצג 360 כלי תקשורת, רשתות שידור ועיתונאים בתחומי הטלוויזיה, הרדיו, הפרינט, הצילום והמרשתת, משלושים ושתיים מדינות, עתר לבג"צ בדרישה מבית המשפט להורות למשטרה להפסיק את הגבלת הכניסה של עיתונאים למתחם הר הבית בירושלים בכלל ודרך שער האריות בפרט
 
 
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר וצוות התגובות של המועצה, הביעו מחאה חריפה על הצרת צעדים של עיתונאים בשטחי סיקור בירושלים. המועצה מדגישה כי גם באזורי מתיחות גוברת, שמורה לתקשורת זכות לנגישות ומוטלת עליה חובה להגיע אל זירת ההתרחשות כדי לדווח נאמנה ומקרוב.
 
 
מועצת העיתונות תובעת מהיועץ המשפטי ומפרקליט המדינה לספק הסברים לגבי נחיצות הפשיטה על הוצאת הספרים של ידיעות אחרונות, והחרמת כתבי יד נוספים בנושאים פוליטיים ומדיניים, מלבד זה של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, בייחוד שהדבר נעשה שלא על דעת הממונה על הביטחון במשרד הביטחון, כלומר שלא מסיבות ביטחוניות חד-משמעיות.
 
 
תגובת מועצת העיתונות לתיקונים לחוק השידור הציבורי: מועצת העיתונות בישראל פרסמה הערב (23 באפריל 2017), בתום ישיבת המליאה, את התייחסותה לתיקונים לחוק השידור הציבורי, שאחד מהם אושר היום בממשלה ובוועדת השרים לענייני חקיקה:
 
 
"מועצת העיתונות בישראל מגנה בחריפות את הפגיעה החמורה והנמשכת של הממשלה והמערכת הפוליטית בשידור הציבורי בישראל", כך נאמר בהחלטת מליאת מועצת העיתונות, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בתום ישיבת חירום של שהתקיימה ב"בית הסופר" בתל אביב.
 
 
נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, פנתה במכתב ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בקריאה לפרסם בהקדם האפשרי את ההקלטות מהשיחות שהתנהלו בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין מו"ל העיתון "ידיעות אחרונות", מר ארנון מוזס.
 
 
לרגל שנת ה 60 להקמתה של נצרת עילית, התקיימה ישיבה חגיגית מיוחדת, בהשתתפות נציגי מועצת העיתונות בישראל, בראשם הנשיאה - שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר וראש עיריית נצרת עילית, רונן פלוט
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, מוקיע בחריפות את בחירת המילים של רוגל אלפר בביקורת שכתב ב"הארץ" על תכנית הטלוויזיה "הנעלמים" ששודרה בערוץ 2 בהגשת יואב לימור (בצילום).
 
 
מועצת העיתונות קוראת למשטרת ישראל ולעומדים בראשה לרענן את נהליה בכל הקשור לחקירת עיתונאים. זאת בעקבות חקירת כתב "הארץ" ניר גונטז'. משהתברר למשטרת ישראל כי "המטריד" האלמוני הוא עיתונאי, העושה את מלאכתו נאמנה, לא היה מקום לחקירה נוספת.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, פרסם אתמול את ההודעה הבאה המתייחסת לתגובת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לתחקיר של אילנה דיין, בתכנית "עובדה": "הזכות לתגובה על המתפרסם בתקשורת הינה זכות יסוד בכללי האתיקה העיתונאית. מועצת העיתונות מוחה על כך, שהתגובה של ראש הממשלה אתמול לתחקיר "עובדה", חרגה מהמקובל, לא התייחסה לממצאי התחקיר והפכה לכתב אישום אישי כנגד ד"ר אילנה דיין".
 
 
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
 
 
מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, החליטה לפרסם בציבור הודעה חריפה המגנה כל ניסיון לפגוע בעיתונאים או לאיים עליהם, בזו הלשון: "מועצת העיתונות מגנה בתוקף איומים כלפי עיתונאים בגין עבודתם העיתונאית".
 
 
כך הגיבה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, ביומן הבוקר של קול ישראל, על החלטת שר הביטחון ליברמן, לזמן את מפקד גלי צה"ל, ירון דקל, ל"שיחת נזיפה", בגלל שידור התכנית על המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש.
 
 
מליאת מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של הנשיאה, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, קראה אמש לממשלת ישראל לשים אל ליבה לחשיבות הרבה בקיומו של רצף בשידור ציבורי מתפקד, עשיר ומקצועי. "פגיעה ברצף זה תהיה בכייה לדורות", נאמר בהודעה.
 
 
אל"מ אריאלה בן-אברהם, שנכנסה באחרונה לתפקיד הצנזורית הראשית, הוזמנה למועצה להציג את הסיבות בגללן דרשה מבעלי חשבונות ברשתות חברתיות לקבל אישור מוקדם לפני פרסום. "לא רוצים ולא יכולים לשלוט בכל המידע".
 
 
גם בסוכנות הידיעות "רויטרס" הופיע השבוע, כנראה לראשונה ב-165 שנות ההיסטוריה שלה – תוכן חדשותי שמומן על ידי גוף מסחרי. (בצילום: הגילוי הנאות בדיווח הסוכנות).
 
 
המועצה הקימה ועדה שתנסה למצוא נוסחה ראויה לבידול בין חדשות לפרסומות – על כל צורותיהן – בעידן התקשורת הדיגיטאלית.
 
שירות התעסוקה טען שלא ניתנה לו הזדמנות נאותה לתגובה. בערכאה ראשונה התקבלה עמדתו, ערכאת הערעור הפכה את ההחלטה

בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות תיק: 3/2007 בשבתו כערכאת ערעור ערעור: 3/2007 שירות התעסוקה הישראלינגדמערכת התוכנית "שומר מסך" ערוץ 10חברי בית הדין: עו"ד יורם סמואל – יו"רעליזה ז'זקיוסי בר מוחאעו"ד משה גורליעו"ד חנוך קינןהחלטהעו"ד יורם סמואל – יו"רהתלונה נסבה על תוכנית "שומר מסך", המוגשת על ידי מר אמנון לוי, ששודרה ביום 31 באוקטובר, 2006. תוכנית זו עסקה, בין היתר, בהטרדה מינית שבוצעה לכאורה על ידי עובד לשכת התעסוקה בנתניה.המתלונן טען כי למרות שהגיש תגובה לנושא הנדון בכתבה לא שודרה התגובה בכתבה. גדולה מזו, מר אמנון לוי אמר בשידור כי לא התקבלה תגובה משירות התעסוקה. מתברר כי התגובה הגיעה ביום שידור הכתבה ועמדת מערכת "שומר מסך" היא כי לא ניתן לכלול בכתבה תגובה המגיעה ביום שידור הכתבה.בין הצדדים קיימת מחלוקת אם הובהר מראש לשירות התעסוקה כי התוכנית מוקלטת יומיים לפני שידורה ויש להגיש את התגובה לפני הקלטתה, אם לאו. המשנה ליועץ המשפטי למועצת העיתונות, עו"ד יעל גרוסמן, קבעה כי על בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות להכריע בשאלה אם אומנם הובהר לדוברת שירות התעסוקה כי על התגובה להגיע לפני הקלטת התוכנית.אין חולקים כי הוצע לשירות התעסוקה לפרסם את התגובה בתוכנית הבאה של "שומר מסך" וכי שירות התעסוקה בעמדה כי בשידור כזה אין כדי לספק אותו.ערוץ 10 הודיע כי איננו מכיר בסמכותו של בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות שכן הוא איננו חבר במועצת העיתונות. הודעה כזאת נשלחה לבית הדין לאתיקה בערכאה הראשונה ואומנם נציגי ערוץ 10 לא התייצבו לדיון והדיון התקיים רק בנוכחות נציגי המתלונן.בית הדין באותו דיון, בהרכב של עו"ד יובל קרניאל - יו"ר, ומר רמי טל ומר דן פתיר – חברים, קבעו כי הם רואים עצמם מוסמכים לדון בתלונה וקבעו כי מערכת "שומר מסך" הפרה את כללי האתיקה של מועצת העיתונות בכך שהופרה החובה לקבל את תגובת הנחקר ופרסום תגובה בצמוד לפרסום הכתבה. על כן, מצא בית הדין לנכון לקבוע נזיפה למערכת "שומר מסך" וחייבה לפרסם במסגרת התוכנית את החלטת בית הדין בהקדם האפשרי ובהבלטה ראויה בדומה לפרסומים נשוא התלונה.על החלטה זו הוגש ערעור על ידי ערוץ 10 כשהערעור מתייחס הן לעניין הסמכות והן לגופו של עניין.לעניין הסמכות אנו סבורים כי אין בטענה כדי למנוע דיון בתלונה. סעיף 39 לתקנון מועצת העיתונות קובע כי "בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות מוסמך לדון ולפסוק בתלונות של הפרת כללי האתיקה העיתונאית על ידי עיתונים ועיתונאים ... אף אם אינם חברים במועצת העיתונות". אין בית הדין לאתיקה בית משפט ואין לו סמכויות אכיפה או ענישה והסנקציות הנתונות לו מתמצות בפרסום החלטותיו. הואיל וכך, אין מניעה כי בית הדין ידון בנושאים שיקבע לעצמו גם אם הם מתייחסים לגורמים שאינם מכירים בסמכותו. כוחו של בית הדין לאתיקה הוא מוסרי וציבורי כשמעמד זה נשמר על ידי כך שהצדדים יכולים להופיע בפניו ולהביע את טענותיהם, אם ירצו בכך. הרי גם צדדים החברים במועצת העיתונות לא ניתן להביאם בפני בית הדין בניגוד לרצונם, כפי שלא ניתן לחייבם לקיים את החלטותיו.איש אינו כופה על ערוץ 10 להיות חבר במועצת העיתונות, כפי שאיש אינו כופה על ערוץ 10 להתייצב בפני בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות או אפילו לקיים את החלטותיו. לערוץ 10 ניתנה הזדמנות להביא את טענותיו בפני בית הדין בשתי ערכאות והוא בחר לעשותם כפי שבחר. בערכאה הראשונה הוא בחר להגיש טענות בכתב ולא להתייצב ואילו בערכאת הערעור הוא בחר להתייצב, לטעון טענות בעניין הסמכות ולטעון טענות לגופו של עניין. מכך יוצא כי ניתן לערוץ 10 יומו בבית הדין וניתן לקבל החלטה שאיננה גורמת עוול לערוץ 10. לגופה של התלונהאין חולק כי שירות התעסוקה קיבל הזדמנות להגיב לחומר שהוכן לקראת הכתבה הנדונה בהחלטה זו. אין חולק כי שירות התעסוקה שלח תגובה ביום שידור הכתבה ממש וזאת למרות שהפניה, או לפחות המגע עימו, היה כשלושה שבועות לפני מועד השידור. הטענה היא כי שירות התעסוקה לא הוזהר שאם יגיב ביום שידור הכתבה לא תפורסם התגובה. אין לנו דרך לברר את נכונות הטענה של המתלונן שכן ערוץ 10 מחזיק בדעה כי נמסר לדוברת שירות התעסוקה שעליה לשלוח את התגובה לפני הקלטת הכתבה. יחד עם זאת, נראה לנו כי בנסיבות היה על דוברת שירות התעסוקה לברר מהו המועד האחרון לפרסום התגובה אם רצתה שהתגובה תפורסם במועד שידור הכתבה. נראה לנו כי דוברת בגוף ממשלתי, שמקצועה בהכנת תגובות כאלה, צריכה להיות מודעת לקיומו של מועד אחרון כזה (deadline) ויכולה אף לשער מראש כי אין דומה המועד להגשת תגובה בעיתונות הכתובה למועד בכתבת טלוויזיה.הואיל ועולה מהדיון כי בעת סגירת הכתבה לא התקבלה עדיין תגובה של שירות התעסוקה והואיל ואין חולק שערוץ 10 הציע לשדר את התגובה בכתבה הראשונה לאחר מכן, איננו רואים אפשרות לקבוע כי ערוץ 10 הפר את כללי האתיקה. על כן איננו יכולים להסכים עם החלטת הערכאה הראשונה שיצאה מנקודת הנחה כאילו מערכת "שומר מסך" הטעתה את הציבור בכך שדיווחה כי לא נמסרה תגובה של שירות התעסוקה. ייתכן ואילו ערוץ 10 היה בוחר להתייצב בפני הערכאה הראשונה, הייתה גם היא מגיעה למסקנה כי אין מקום לקבוע כי ערוץ 10 והעיתונאי אמנון לוי עברו על האתיקה המקצועית.אשר על כן יש לבטל את החלטת הערכאה הראשונה כי ערוץ 10 הפר את כללי האתיקה המקצועית של מועצת העיתונות.עו"ד משה גורליאין חולק כי התנהלו מגעים בין שירות התעסוקה לבין מערכת "שומר מסך" כשלושה שבועות לפני שידור הכתבה. דוברת שירות התעסוקה מאשרת בסעיף 8 לכתב התלונה כי עורך התוכנית, מר איתי דנקנר (להלן: "דנקנר"), הזמין אותה לשלוח תגובה עדכנית לאחר שהודיעה לו כי התגובה שנשלחה ביום 9.10.2006 על ידי יועץ המנכ"ל מר גיא אורן אינה התגובה הרשמית. מכאן, נשללת הקביעה של הערכאה הראשונה כי הופרה החובה לפנות למבוקר לקבלת תגובה.השאלה המתעוררת היא האם ניתנה הזדמנות אמיתית והוגנת לתגובה וזאת במסגרת האילוץ שניתן לשדרה, לפי מערכת "שומר מסך", רק אם תתקבל יומיים לפני השידור.שידור התוכנית נדחה עקב צו מניעה שהוטל על ידי בית המשפט. עורך התוכנית דנקנר הודה בפנינו כי לא זכור לו שפנה לדוברת שירות התעסוקה בפרק הזמן שבין הסרת הצו לבין המועד שנקבע לשידור, אולם, לטענת דוברת שירות התעסוקה, נודע לה יומיים לפני שידור הכתבה, ביום 29.10.2006, כי "האייטם ישודר במהלך הימים הקרובים מאחר והוסר צו המניעה על שידורו".לכן, אני מצטרף לתוצאה של אב בית הדין מהטעם המרכזי הבא: לא הופרה חובת המבקר לפנות למבוקר לקבל תגובה. גם אם נודע לדוברת שירות התעסוקה על שידור התוכנית רק יומיים לפני שידורה, הרי בהינתן העובדות שהנושא היה כבר ידוע לה מזה שלושה שבועות, והתגובה היא "טכנית" (משום שהשירות אינו "נאשם" בתוכנית) – הייתה לה הזדמנות למסור אותה. גם מתן ההזדמנות לפרסם את התגובה בשבוע לאחר מכן מעידה על נכונות התכנית לקיים את החובה. עו"ד חנוך קינןבמהות העניין מצטרף אנוכי להחלטת יו"ר ההרכב, ברם, אבקש להוסיף מספר מילים.הודעתו של ערוץ 10 בדבר אי הכרתו בסמכות בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות, אינה מעלה ואינה מורידה, לגביו, מן הטעם, שהודעה כזו אינה יכולה לעמוד למי אשר מבכר להופיע בפני בית הדין ולשטוח בפניו את טענותיו לגופו של עניין. משהחליט ערוץ 10 ליתן מטעמו תגובה בכתב ואף ראה להופיע בפני ערכאת הערעור ולהביא את טענותיו, שם עצמו כמי שנכנס באוהלו של בית הדין. כיוון שכך, פטור אנוכי מלדון בשאלת הכפירה כפי המצוין לעיל.לגוף העניין, תמים דעים אנוכי לחלוטין עם דעת יו"ר הרכב בית הדין, באשר לתוצאתו של ערעור זה. לב"כ המתלונן לא היה מענה ראוי בפנינו לשאלה, האם ניתנה או נשללה הזדמנות ראויה לשרות התעסוקה להביא תגובתו אל תוך התוכנית "שומר מסך", ביום 31.10.06.כפי העולה מהכתוב בסעיפים 7 ו- 8 לתלונת שירות התעסוקה, הרי לפחות יומיים טרם שידור התוכנית, ביום 29.10.06, נתקיימה שיחה בין דוברת המשרד, גב' עינת הלוי לוין, לבין העורך הראשי של התוכנית, מר איתי דנקנר. באותו מעמד (וכך עולה מתשובותיה של הגב' הלוי לוין לשאלותיי, במהלך הדיון שנתקיים בפנינו), נתבשרה הדוברת כי אם רצונה בכך, תוכל לשלוח תגובה עדכנית, אשר תשודר במשולב בתוכנית "שומר מסך". מתברר, כי רק ביום השידור (אשר לגרסת עורך התוכנית לא שודר מן האולפן), נשלחה תגובת שירות התעסוקה, ולשידור לא נכנסה.משהחליט בית הדין, בערכאתו הראשונה, כי מערכת "שומר מסך" הפרה את כללי האתיקה של מועצת העיתונות, סמך יתדותיו על סעיף 8 לתקנון האתיקה המקצועית, זה המחייב בירור מוקדם ופרסום תגובה של מי אשר פורסם אודותיו מידע הפוגע בשמו הטוב.זאת ועוד, לדעת הערכאה הראשונה, העובדה כי תגובתו של שירות התעסוקה, למרות שנמסרה טרם השידור, לא פורסמה בשידור, מהווה, במקרה הנוכחי, הפרה של תקנון האתיקה המקצועית.לא אוכל להסכים עם קביעה זו. על פי גירסת דוברת שירות התעסוקה, ניהלה היא שיג ושיח עם עורך התוכנית ביום 18.10.06 (13 יום טרם שידור התוכנית) והתייחסה אך ורק לשאלת "בכירות החשוד בשירות התעסוקה" – הא ותו-לא. ביום 29.10.06 שבה הדוברת והתקשרה לעורך התוכנית, כאשר הפעם ידוע לה היטב יום השידור המיועד – וגם אז לא עשתה זאת בלא משלוח תגובה עניינית, עוד באותו היום.בנסיבות הללו לא מערכת "שומר מסך" הפרה את תקנון האתיקה המקצועית, אלא היה זה שירות התעסוקה אשר נם על זכויותיו, בהתעלמות מדעת, ואין לו להלין בעניין זה אלא על עצמו.כאמור, מסכים אנוכי לדעת יו"ר ההרכב, ומצטרף אליו.יוסי בר מוחאאני מסכים לדעת יו"ר ההרכב ומצטרף אליו.עליזה ז'זקבדיון שמענו את שני הצדדים. נראה לי שחשוב לציין ששני הצדדים לא התנהלו כראוי בנושא זה. אולם החובה לקבלת תגובה והחובה לפרסום הוגן של התגובה מוטלת על מערכת "שומר מסך". בעוד שירות התעסוקה התעקש כי הוא פנה אל מערכת "שומר מסך" בכדי להגיב, ממערכת "שומר מסך" לא זכרו אם הם פנו או לא.לפי הדברים ששמענו מפי הצדדים נראה כי מערכת "שומר מסך" לא ביקשה תגובה עד למועד מסוים (יומיים לפני שידור התוכנית במועד שנקבע לשידור לאחר הסרת צו המניעה שהטיל בית המשפט על השידור המקורי). שמענו על דחיית שידור התוכנית כתוצאה מצו המניעה ועל אחת כמה וכמה במצב זה, היה על מערכת "שומר מסך" לבקש, להודיע ולהתריע על המועד החדש לשידור התוכנית והמועד האחרון למסירת התגובה – דבר שככל הנראה לא נעשה. מן הראוי היה שכאשר נקבע מועד חדש לשידור התוכנית, מערכת "שומר מסך" הייתה צריכה ליידע את שירות התעסוקה על מועד השידור והמועד האחרון למסירת התגובה.במערכת "שומר מסך" ידעו על רצון שירות התעסוקה להגיב. זה עולה גם מהתגובה הראשונה שנשלחה ובה צוין כי מעבר להודעה ה"לקונית" על בדיקת העניין - כי "שירות התעסוקה מגנה כל סוג של הטרדה... מדובר במקרה חריג והטיפול בו מתבצע כמתחייב".קשה לדעת אם ניתן היה להכניס קריינות או כתובית שמודיעה את תגובת שירות התעסוקה לכתבה המשודרת או בסוף הכתבה. יחד עם זאת, הוצע לשירות התעסוקה לשדר את תגובתו בשבוע שלאחר שידור הכתבה.מערכת "שומר מסך" לא נתנה לשירות התעסוקה את הזמן הראוי להעברת התגובה לאחר הסרת צו המניעה של בית המשפט. השיחה שהתקיימה בין הצדדים הייתה ב- 29 לחודש כאשר השידור היה ב- 31 לחודש. החובה לקבלת תגובה ופרסום הוגן של התגובה מוטלת על מערכת "שומר מסך". לאחר ששידור התוכנית נדחה כתוצאה מצו המניעה, היה על מערכת "שומר מסך להודיע ולהתריע על המועד החדש לשידור התוכנית והמועד האחרון למסירת התגובה.לדעתי לא ניתנה לשירות התעסוקה זכות תגובה ראויה בהתאם לסעיף 8 לתקנון האתיקה של מועצת העיתונות. אשר על כן, הוחלט ברוב דיעות, כנגד דעתה החולקת של גב' עליזה ז'זק, לבטל את ההחלטה של הערכאה הראשונה של בית הדין לאתיקה כי ערוץ 10, בתוכנית "שומר מסך" ששודרה ביום 31.10.2006, הפרה את כללי האתיקה של מועצת העיתונות.______________________________________________עו"ד יורם סמואל, יו"ר; עליזה ז'זק, חברה; יוסי בר מוחא, חבר; עו"ד משה גורלי, חבר; עו"ד חנוך קינן, חבר