יום ד', יא’ בטבת תשע”ט
נשיאת מועצת העיתונות, השופטת דליה דורנר והמשנה לנשיאה, עו"ד אורנה לין נבחרו ביום רביעי ה-31 באוקטובר 2018, לתקופת כהונה נוספת של שלוש שנים, בישיבה מיוחדת של מועצת העיתונות, שהתקיימה ב"בית הסופר" בתל-אביב.
 
 
חברי מועצת העיתונות ובראשם הנשיאה, השופטת בדימוס דליה דורנר ומנכ"ל המועצה מוטי רוזנבלום, שמעו דברים אלה וכאובים אף יותר, במפגש עם חברי מועצת דלית אל כרמל, בראשות רפיק חלבי * שיח הזדהות בעקבות חוק הלאום * השופטת דורנר: "המועצה אינה גוף פוליטי – זהו ביקור של סולידריות"
 
 
מועצת העיתונות קוראת לבית המחוקקים לסייג את הצעת החוק המבקשת לאסור תיעוד פעילות חיילי צה"ל בעת מילוי תפקידם – בהעדר החלה על פעילותם של עיתונאים בשליחות המבקשים להביא לציבור תמונת מצב כמות שהיא מזירת הפעילות.
 
 
מועצת העיתונות בישראל, מתנערת מן ההאשמות כלפי העיתון "ישראל היום", החברים במועצה, באשר להחלטת בית הדין לאתיקה, בנושא "פרסום סקרים בתקשורת, על דעת הציבור היהודי בלבד, אלא אם יש הצדקה עניינית לכך". "ישראל היום" היה כלי התקשורת היחיד שהודיע כי יקיים את החלטת בית הדין לאתיקה ויפרסם החלטתה במלואה.
 
 
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, השופטת (בדימוס) דליה דורנר, אירחה בלשכתה בבית המשפט העליון בירושלים, את העורך הראשי של העיתון "ישראל היום", בועז ביסמוט ואת מנכ"ל המועצה, מוטי רוזנבלום. בפגישה, שהתנהלה ברוח טובה, לא נתגלו חילוקי דעות כלשהן בין השופטת לעורך הראשי. "חברותה של "ישראל היום" במועצת העיתונות, חשובה מאד ואין להקל ראש בכך. יחד עם זאת אנו חייבים לשמור על בית הדין לאתיקה ועל קיום החלטותיו", ציינה השופטת. על-כך הודיע ביסמוט כי "ישראל היום" תקיים את החלטת בית הדין כלשונה, כבר ביום שלישי הקרוב (12 ביוני 2018) והוסיף: "עוד פגישה מעניינת עם השופטת דורנר, ללא חילוקי דעות"...
 
 
אלי מלכה, ראש המועצה האזורית גולן, קיבל את פנינו בצומת קורסי ומכאן ואילך לקח על עצמו את תפקיד המארח שהוא גם המדריך ומורה הדרך, לחברי מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, יחד עם חברי בתי הדין לאתיקה וכל זאת במסגרת הכינוס הארצי השלישי אותו החלטנו לקיים ברמת הגולן...
 
 
נשיאת מועצת העיתונות, השופטת (בדימוס) דליה דורנר וחברי המליאה, משתתפים בצערה של מ"מ הנשיאה, עו"ד ארנה לין, במות האם, רות לין חושי ז"ל. המשפחה יושבת שבעה ברחוב דרך הים 117, חיפה בין השעות 16.00-20.00.
 
 
מועצת העיתונות קוראת לדובר צה"ל לחקור ביסודיות את נסיבות מותו של הצלם העיתונאי הפלשתינאי יאסר מורתגא, בירי צה"ל במהלך ניסיונות לבלום הסתערות פלשתינאית לעבר הגדר ברצועה. בתגובה למסר של שר הביטחון אביגדור ליברמן והמילים - "צלם או לא צלם", אומרת המועצה כי על השר להגן על הבידול המאפשר לצלמים ועיתונאים להגיע לכל זירה ולתעד את הקורה בה.על מפקדי צה"ל לפעול להטמעת הצורך להגן על לובשי איפוד press מכל צד של הגדר וגם בתרחישי קיצון. המועצה תעקוב מקרוב אחר חקירת נסיבות מותו של מורתגא ותפרסם את מסקנותיה לאחר שהתחקיר יסתיים.
 
 
"גם כאשר זה לא נעים לנו, בין אם מימין ובין אם משמאל; עיתונות ותקשורת הן מוסד חשוב בדמוקרטיה", אמר הנשיא *** נשיאת מועצת העיתונות, השופטת בדימוס דליה דורנר התריעה מפני ההתקפות הקשות על התקשורת, תוך סימון עיתונאים. "דיבורים כאלה באווירה קשה וטעונה, עלולים לסכן בני אדם פיסית. חשוב לזכור: לא העיתונאי המציא את החקירה. הוא 'המביא', השליח, זוהי חובתו. העיתונאי ממלא את תפקידו" ****************** ************ בצילום: נשיאת מועצת העיתונות בישראל ושופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר, ראש עיריית לוד יאיר רביבו ונשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ****************** ******************* * צילומים: קובי גדעון/לע"מ
 
 
מועצת העיתונות מביעה צער נוכח התקפתו החוזרת של ראש הממשלה על התקשורת וליבוי השנאה כלפיה. מצער מאד ואף מעורר חששות כבדים, להקשיב לראש ממשלה בישראל כשהוא שב ותוקף את התקשורת ומפנה אליה טינת המונים.אין דמוקרטיה של אמת ללא תקשורת חופשית. סימונה כיעד לתקיפה פעם אחר פעם, הוא תמצית הבוז לדמוקרטיה ולזכות להביע כל דעה, גם ביקורת ואפילו על העומד ליד ההגה. מועצת העיתונות מביעה את תקוותה שבחודש הסליחות שבפתחו עומד הציבור הישראלי, ימנע ראש הממשלה מסגנון זה.
 
 
מועצת העיתונות, בראשותה של שופטת בית משפט העליון (בדימוס) דליה דורנר, מזהירה כי הסימון החוזר ונשנה של ראש הממשלה את התקשורת כאויב הזומם "הפיכה" היא סכנה לאופיה הדמוקרטי של החברה בישראל. מועצת העיתונות דוחה את ניסיונותיו החוזרים ונשנים של בנימין נתניהו לערבב את התקשורת בהליכי החקירות נגדו, שמתבצעים על פי חוקי מדינת ישראל.
 
 
מועצת העיתונות בישראל קוראת לכנסת ולממשלה לחדול מקידום הצעות חוק שתוצאתן עלולה לפגוע קשות בעבודת התקשורת והעיתונות בכלל, ובעיתונות החוקרת בפרט. בעיקר מדובר על הצעת החוק המכונה "חוק ההמלצות" ועל הצעת החוק המכונה "חוק ההקלטות", שקבלתן תמנע מעיתונאים לבצע את עבודתם נאמנה ולספק לציבור מידע שראוי וחיוני שיקבל במדינה דמוקרטית.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות פרסם היום הודעת גינוי להפרדה בין העיתונאים והעיתונאיות במהלך סיקור ביקורו של סגן נשיא ארה"ב בכותל בירושלים, שפגעה ביכולתן של העיתונאיות לסקר את הביקור.מועצת העיתונות בישראל תובעת מכל גוף המתאם סיקור עיתונאי לאירועים תקשורתיים, כמו גם מלשכת העיתונות הממשלתית, לקבוע מיקום אחיד וזהה לעיתונאיות ולעיתונאים לצלמים ולצלמות, המגיעים לשטח לצורך ביצוע שליחותם העיתונאית.בכל תרחיש ומקום – לא תתאפשר במהלך התיעוד העדפה ו/או שוני במיקום התצפית על בסיס מגדר. אם נוהל המקום מחייב דיווח מרחוק - הוא יחול על גברים ונשים גם יחד.
 
 
העיתונאי והפרשן המשפטי הוותיק של קול ישראל, פרופ' משה נגבי הלך לעולמו בתום מאבק קשה במחלת הסרטן. נגבי היה פרופסור במחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית בירושלים. כפרשן משפטי הוא עסק בעיקר בעניינים אקטואליים, והרבה לעסוק בהגנה על זכויות אדם, חופש העיתונות, שמירת החוק והדמוקרטיה ובטוהר המידות של אנשי ציבור. בשם נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר וחברי המועצה, אנו שולחים את תנחומינו למשפחה.
 
 
האיגוד, המייצג 360 כלי תקשורת, רשתות שידור ועיתונאים בתחומי הטלוויזיה, הרדיו, הפרינט, הצילום והמרשתת, משלושים ושתיים מדינות, עתר לבג"צ בדרישה מבית המשפט להורות למשטרה להפסיק את הגבלת הכניסה של עיתונאים למתחם הר הבית בירושלים בכלל ודרך שער האריות בפרט
 
 
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר וצוות התגובות של המועצה, הביעו מחאה חריפה על הצרת צעדים של עיתונאים בשטחי סיקור בירושלים. המועצה מדגישה כי גם באזורי מתיחות גוברת, שמורה לתקשורת זכות לנגישות ומוטלת עליה חובה להגיע אל זירת ההתרחשות כדי לדווח נאמנה ומקרוב.
 
 
מועצת העיתונות תובעת מהיועץ המשפטי ומפרקליט המדינה לספק הסברים לגבי נחיצות הפשיטה על הוצאת הספרים של ידיעות אחרונות, והחרמת כתבי יד נוספים בנושאים פוליטיים ומדיניים, מלבד זה של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, בייחוד שהדבר נעשה שלא על דעת הממונה על הביטחון במשרד הביטחון, כלומר שלא מסיבות ביטחוניות חד-משמעיות.
 
 
תגובת מועצת העיתונות לתיקונים לחוק השידור הציבורי: מועצת העיתונות בישראל פרסמה הערב (23 באפריל 2017), בתום ישיבת המליאה, את התייחסותה לתיקונים לחוק השידור הציבורי, שאחד מהם אושר היום בממשלה ובוועדת השרים לענייני חקיקה:
 
 
"מועצת העיתונות בישראל מגנה בחריפות את הפגיעה החמורה והנמשכת של הממשלה והמערכת הפוליטית בשידור הציבורי בישראל", כך נאמר בהחלטת מליאת מועצת העיתונות, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בתום ישיבת חירום של שהתקיימה ב"בית הסופר" בתל אביב.
 
 
נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, פנתה במכתב ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בקריאה לפרסם בהקדם האפשרי את ההקלטות מהשיחות שהתנהלו בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין מו"ל העיתון "ידיעות אחרונות", מר ארנון מוזס.
 
 
לרגל שנת ה 60 להקמתה של נצרת עילית, התקיימה ישיבה חגיגית מיוחדת, בהשתתפות נציגי מועצת העיתונות בישראל, בראשם הנשיאה - שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר וראש עיריית נצרת עילית, רונן פלוט
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, מוקיע בחריפות את בחירת המילים של רוגל אלפר בביקורת שכתב ב"הארץ" על תכנית הטלוויזיה "הנעלמים" ששודרה בערוץ 2 בהגשת יואב לימור (בצילום).
 
 
מועצת העיתונות קוראת למשטרת ישראל ולעומדים בראשה לרענן את נהליה בכל הקשור לחקירת עיתונאים. זאת בעקבות חקירת כתב "הארץ" ניר גונטז'. משהתברר למשטרת ישראל כי "המטריד" האלמוני הוא עיתונאי, העושה את מלאכתו נאמנה, לא היה מקום לחקירה נוספת.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, פרסם אתמול את ההודעה הבאה המתייחסת לתגובת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לתחקיר של אילנה דיין, בתכנית "עובדה": "הזכות לתגובה על המתפרסם בתקשורת הינה זכות יסוד בכללי האתיקה העיתונאית. מועצת העיתונות מוחה על כך, שהתגובה של ראש הממשלה אתמול לתחקיר "עובדה", חרגה מהמקובל, לא התייחסה לממצאי התחקיר והפכה לכתב אישום אישי כנגד ד"ר אילנה דיין".
 
 
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
 
 
מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, החליטה לפרסם בציבור הודעה חריפה המגנה כל ניסיון לפגוע בעיתונאים או לאיים עליהם, בזו הלשון: "מועצת העיתונות מגנה בתוקף איומים כלפי עיתונאים בגין עבודתם העיתונאית".
 
 
כך הגיבה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, ביומן הבוקר של קול ישראל, על החלטת שר הביטחון ליברמן, לזמן את מפקד גלי צה"ל, ירון דקל, ל"שיחת נזיפה", בגלל שידור התכנית על המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש.
 
 
מליאת מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של הנשיאה, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, קראה אמש לממשלת ישראל לשים אל ליבה לחשיבות הרבה בקיומו של רצף בשידור ציבורי מתפקד, עשיר ומקצועי. "פגיעה ברצף זה תהיה בכייה לדורות", נאמר בהודעה.
 
 
אל"מ אריאלה בן-אברהם, שנכנסה באחרונה לתפקיד הצנזורית הראשית, הוזמנה למועצה להציג את הסיבות בגללן דרשה מבעלי חשבונות ברשתות חברתיות לקבל אישור מוקדם לפני פרסום. "לא רוצים ולא יכולים לשלוט בכל המידע".
 
 
גם בסוכנות הידיעות "רויטרס" הופיע השבוע, כנראה לראשונה ב-165 שנות ההיסטוריה שלה – תוכן חדשותי שמומן על ידי גוף מסחרי. (בצילום: הגילוי הנאות בדיווח הסוכנות).
 
 
המועצה הקימה ועדה שתנסה למצוא נוסחה ראויה לבידול בין חדשות לפרסומות – על כל צורותיהן – בעידן התקשורת הדיגיטאלית.
 
בית הדין, בשבתו כערכאת ערעור, קבע ברוב קולות שחדשות ערוץ 10 הפרו את כללי האתיקה של מועצת העתונות

נוכחים:חברי בית הדין: עו"ד רמי הדר – יו"רהשופט (בדימוס) גבריאל שטרסמןדניאל פארדורית שרידזיוה פלוק ויינרנציגי המערערים: עו"ד גלעד וינקלר, עו"ד עיינה סולן, אורי רוזן – סמנכ"ל תוכן, איילת בן חיים גת – היועצת המשפטית של חדשות 10המשיבים: מר שארל אנדרלין - מנהל פרנס 2 בארץ, עו"ד לואיז ספורטספסק דין1. ב-12.12.2007 הקרינה המערערת כתבה (להלן הכתבה) שנגעה לפציעתו של ג'מאל א-דורה, אביו של הילד מוחמד, שנהרג בעת ההיא, בימיה הראשונים של האינתיפאדה השניה. האירוע היה בפאתי עזה ועורר תהודה רבה בעולם התקשורת והפוליטיקה, באשר השתמע ממנו כאילו יריות של חיילי צה"ל הן שגרמו למותו של הילד ולפציעתו של האב, למרות שאפשר היה להבחין בשנים בבירור ולהיווכח שאין מדובר באנשים חמושים אלא באדם ובבנו הקטן.2. מן הדברים שנאמרו ונראו בכתבה עלה, כך טענה המשיבה, שהיא הקרינה את קטעי הירי בתחנה שלה בצורה שחשפה לעין כל כי מדובר בכתבה מבויימת. 3. הכתב שי חזקני, מגיש הכתבה של המערערת, שלא היה צד להליך זה, אמר בשידור בין יתר דבריו, כי למרות שבע השנים שחלפו בין האירוע לבין הקרנת הכתבה, "מיתוס א-דורה מסרב לגווע, בצרפת נמשך הדיון המשפטי סביב הטענה שהקלטת של [המשיבה] בּושלה."4. אדם ששמו סטפן ג'וּפּה, שמעמדו לא הובהר בכתבה, אמר בקטע שהוקרן, כי מדובר ב"הונאה הגדולה ביותר בהיסטוריה של הטלוויזיה."5. בסיום הכתבה אמר הכתב חזקני, כי "חשוב לומר שהדברים הללו עדיין לא מוכיחים שהאירוע פוברק או בויים ובוודאי שלא מוכיחים שמוחמד א-דורה חי, כמו שאומרים חלק מהחוקרים. בכל זאת יש כמה סימני שאלה שיש לקוות יקבלו מענה במשפט בפאריס."6. כפי שהכתבה לא זיהתה את הדובר ג'וּפּה, כך לא זיהתה את החוקרים הנזכרים.7. המשיבה טענה בתלונתה למועצת העיתונות, שֶמה ששודר בכתבה לא שודר כלל בשידור שלה (של המשיבה), כי המערערת לא ביקשה כלל לברר את העובדות אצל המשיבה בטרם שידור הכתבה ובשיחת נציגת המערערת עם מנהל המשיבה בישראל, לא אמרה לו מה תהיה הכתבה שתשודר, מעשים או מחדלים המנוגדים לתקנון האתיקה של מועצת העיתונות.8. בית הדין דין בתלונה על פי הנחיות המשנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות. המערערת נמנעה ממסירת תגובה לתלונה שנשלחה אליה, ובטענותיה בערעור אמרה, כי אין למועצת העיתונות סמכות לדון בתלונה, משום שהיא אינה חברת המועצה. 9. המערערת לא השמיעה טענה זו של חוסר סמכות בשלב הטיעונים הראשון.10. בית הדין היה בדעה – שרוב חברי ערכאת הערעור הסכימו עמה – שטענת חוסר סמכות של המועצה בתלונות נגד גופי תקשורת לא תישמע עוד. פסקי דין והחלטות כבר ניתנו בנושא זה בעבר ונקבע בהן לא אחת, שתקנה 39 לתקנון של מועצת העיתונות, הקובעת שבית הדין של המועצה מוסמך לדון בתלונות על הפרת כלל האתיקה העיתונאית גם אם העיתונאי או אמצעי התקשורת הנילון אינו חברת מועצת העתונות, היא בת תוקף.11. בתגובה לפניית המשנה ליועץ המשפטי של המועצה אליה טענה המערערת לגופם של דברים, כי שידרה "דברים כהווייתם" וכי בכתבה לא נאמר, אף לא ברמז, כי הקלטת של המשיבה בויימה או "בושלה". כראיה לחיזוק עמדתה זו הצביעה המערערת על דברי הכתב חזקני בשולי הכתבה, כי "אין הוכחה לפיברוק או ביוּם האירוע, גם לא הוכחה כי מוחמד א-דורה נמצא בין החיים" והדברים "מדברים בעד עצמם."12. לדברי המערערת סירבה המשיבה להתייחס לנושא בכל צורה שהיא, חרף פניה שנעשתה אליה. 13. בית הדין קבע, כי המערערת נקטה "לשון קשה" בכתבה, יותר מרמזה לצופים ולמאזינים ש"בצרפת נמשך הדיון סביב הטענה שהקלטת של [המשיבה] בושלה", מה גם שהדברים הובאו מפי ג'וּפּה הנ"ל בלי להבהיר את מעמדו. מצפיה בכתבה ובסרטונים נוספים לא הצליח בית הדין להבין כאילו פעלה המערערת לקבל את תגובת המשיבה לפני שידור הכתבה. נציג המשיבה טען באזני חברי בית הדין כי איש לא פנה אליה מטעם המערערת לקבל תגובה, ולוּ פנה, היה מקבל את כל הדרוש.14. בית הדין דחה את פרשנותה של המערערת כאילו המֶלֶל שליווה את הכתבה יכול היה להתפרש אחרת מאשר כך, שהכתבה של המשיבה היתה מבויימת.15. בית הדין שדן בתלונה שקל את עמדת המשיבה ובהיעדר התייחסות של המערערת ראו חבריו גם סרטונים נוספים על הכתבה והגיע, ברוב של שניים נגד אחת, למסקנה כי המערערת הפרה את כללי האתיקה המקצועית של מועצת העתונות. בית הדין השית על המערערת עונש של אזהרה ופרסום תקציר החלטת בית הדין. 16. לחלופין, פסק בית הדין שאם המערערת לא תעשה כן, הוא מורה לפרסם את פסק הדין בערוץ טלוויזיה אחר ובשני עיתונים יומיים. לא נאמר בפסק הדין מי יישם החלטה זו.17. בדעת המיעוט נאמר, כי אכן פנתה המערערת למשיבה לקבלת תגובה ועל כן לא מצאה בעלת הדעה לנכון לקבוע, כי המערערת הפרה את כללי האתיקה המקצועית.18. בעקבות פסק הדין החליטה המערערת להמשיך לטעון בפני ערכאת הערעור את טענת חוסר סמכותה של מועצת העיתונות לדון בתלונת המשיבה נגדה, אך עם זאת הואילה הפעם הזו להכנס לעובי הקורה ולהתייחס לטענות שהמשיבה השמיעה בתלונתה המקורית. 19. כאמור לעיל, דוחה בית הדין שלערעור את טענת חוסר הסמכות, כמבואר לעיל בסעיף 10.20. עתה טענה המערערת לגופן של עובדות, כי המערערת בדקה אותן בדוק היטב לפני שידור הכתבה, התחקיר (הכתבה) שערכה המערערת לפני שידור הכתבה היה מהימן ומדוייק, כי העובדות שפורסמו נסמכו על מידע ומקורות מהימנים וכי חרף פנייתה המפורשת של המערערת למשיבה, הודיעו נציגיה למערערת במפורש כי הם מסרבים לשתף פעולה עם המערערת וכי אין בדעתם למסור תגובה לכתבה. לטענתה אין המשיבה חולקת על העובדה, שאכן פנו נציגי המערערת אליה כדי לקבל תגובה אך זו נמנעה מלמסור אותה ועל כן אין לה להלין אלא על עצמה שבכתבה לא שולבה תגובה כלשהי. 21. בהודעת הערעור שלה שטחה המערערת את מסכת העובדות שנראתה לה רלוואנטית כדי לשכנע את בית הדין שלערעור שהחלטת בית הדין בערכאה הראשונה היתה שגויה. 22. בין היתר הסתמכה המערערת על קטעים שונים ששודרו בשידורי המשיבה ושלא הוצגו במסגרת הכתבה ושלדעתה מצביעים על "היתממות" של המשיבה בהצגת מסכת העובדות ששימשו בסיס לכתבה. 23. המערערת הסתמכה בטענותיה גם על העובדה, שבינתיים נתפרסם בצרפת פסק דין בהליך משפטי, בין חוקר התקשורת מר פיליפ קרסטני לבין המשיבה. תביעת המשיבה הסתמכה על טענתו כי תמונות שהציגה כהוכחה לכך שא-דורה ובנו נפגעו על ידי חיילי צה"ל, לא היו מהימנות. הליך משפטי זה נסתיים בכך, שבית המשפט קבע כי קרסטני לא הוציא דיבה על המשיבה. על מסקנה משפטית זו ביקשה המערערת, בין היתר, להסתמך, כדי להצדיק את הכתבה. 24. מותב זה שלערעור דוחה טענה זו משום שממצא שלילי בבית משפט בצרפת אין בו כדי לשמש ראיה לגבי העובדות שנטענו בכתבה שהוקרנה בישראל. 25. מעבר לכך, בית המשפט חזר ובדק בדוק היטב את טענות הצדדים בשאלה, אם אכן היתה פניה מצד המערערת למשיבה כדי לקבל תגובה לכתבה בטרם פורסמה. 26. עיון חוזר בטענות הצדדים בכתב ובדיון בבית הדין הובילו את רוב חברי המותב למסקנה, כי לא היתה פניה כזו ואם היתה, היתה מתחמקת ובחצי פה ולא העמידה את המשיבה כראוי על הצורך להגיב על דברים שייאמרו נגדה בכתבה. רוב חברי בית הדין התרשמו, שאפילו היתה פניה כזו – דבר שהרוב אינו סבור שהיה – חובה אתית היתה על המערערת לומר את הדברים במפורש בכתבה. אין מחלוקת שהדברים לא נאמרו בשידור ובטענותיה בכתב טענה המערערת (סעיף 67) ש"אין כל חובה שבדין, לפיה על אמצעי תקשורת מוטלת חובה לציין במפורש כי גוף אליו פנה לשם קבלת התגובה, סירב למוסרה." 27. אין ממש בטענת המערערת ש"אין כל חובה שבדין" לשלב דברים אלה בכתבה. גם אם הדברים אינם כתובים במלים מפורשות, ראוי לפרסמם מטעמים של "יושר, הגינות ו[ללא] מורא", הנזכרים בתקנה 3 לתקנות האתיקה. בכל הכבוד לטוענים, אין בית דין זה עוסק בחוק אלא באתיקה ולפיכך עיסוקו במה שראוי ואינו ראוי בממלכת התקשורת. מי שמחפש לעצמו כסות משפטית למחדל מתחום האתיקה, על עצמו מעיד שאין האתיקה נר לרגליו.28. עם זאת סבורים חברי הרוב במותב, כי היה שמץ היתממות בעמדת המשיבה בנושא זה. לולא העבירה המשיבה את הפניות ליועץ המשפטי שלה, במקום לתת מענה או הסבר מפורשים בתחום העיתנאות, היתה המערערת מן הסתם מביאה לשילוב תגובה כזו בכתבה, ואז אולי לא היתה כל הפרשה מגיעה לדיון.29. על כל פנים בשקילת מאזן ההסתברויות בנושא זה, סבור הרוב שלוּ פניית המערערת למשיבה היתה נעשית בלשון חד משמעית וברורה, היא היתה נענית. התרשמותם של רוב חברי מותב הערעור היתה, כי נוח היה למערערת שלא לפנות פניה מפורשת שכזו כדי "לא לקלקל את הסיפור". הטלת האחריות בעניין זה על כתב שכבר אינו עובד של המערערת ועל פקידה שאין למצוא את עקבותיה, לא העידה על תום לב של המערערת. ולמצער, מכל מקום, היה על המערערת לציין בגוף הכתבה שפנתה למשיבה ולא זכתה לתגובה.30. סופם של דברים: רוב חברי מותב הערעור הגיעו למסקנה שיש לדחות את ערעורה של המערערת, שיש לאמץ את פסק דין הרוב בערכאה הראשונה ושיש לאשר גם את העונש שהוחלט עליו שם.ניתן ביום: 27.1.2009עו"ד רמי הדר גבריאל שטרסמן (שופט בדימוס) גב' דורית שריד__________ _______________ _____________מר דניאל פאר ___________ חברת בית הדין זיוה פלוק ויינר בדעת מיעוט:1. דעתי היא שיש לקבל את הערעור. המערערת אכן פנתה למשיבה, וזו אף הודתה בכך. המשיבה לא השיבה למערערת בצורה עניינית, ובמקום לתת מענה או הסבר מפורשים, היא הפנתה את המערערת ליועץ המשפטי שלה. 2. אף כי יש מקום לטענה, שהכתבה כפי ששודרה אינה טובה ויכולה הייתה להשאיר על הצופה רושם מוטעה כי מדובר באירוע ש"פוברק", אין בכך כדי להזים את טענת המערערת כי עובדות המקרה נבדקו על ידיה לפני הפרסום.3. מטעמים אלה אני סבורה כי המערערת עמדה במידה המינימאלית בדרישות של תקנון האתיקה ולפיכך אני מקבלת את הערעור._____________זיוה פלוק ויינר