יום ב', יג’ בטבת תשפ”א
תקשורת בימי הקורונה: המאבק בנגיף פוגע גם בסיקור העיתונאי
מהחרמת ציוד, ניתוב תקציבים לערוצים ששואלים פחות ועד מאסר עיתונאים באשמת "זריעת בהלה" * דיווח על עיתונות אירופית בימי הקורונה בדיון זום של מכון העיתונות הבינלאומי בוינה * צילום של המכון * ראו כאן גם את הדיווח המלא של ממצאיו בשטח
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 15
 
 
 
 
 
מדברים על פייסבוק ב- פייסבוק
מה עושות הרשתות החברתיות לדמוקרטיה ולתקשורת בישראל? רב שיח ביוזמת הקרן החדשה לישראל ועמותת פרטיות ישראל - עם גיא רולניק, תהילה שוורץ אלטשולר, טל שניידר, נעמה מטרסו * צפו כאן
10:31 (12/11/20) מועצת העיתונות
תגובות: 0   צפיות: 0
 
 
 
 
מסר למועצת העיתונות במהלך מפגש בדלית אל כרמל: "מרגישים תחושה קשה של נבגדות"
חברי מועצת העיתונות ובראשם הנשיאה, השופטת בדימוס דליה דורנר ומנכ"ל המועצה מוטי רוזנבלום, שמעו דברים אלה וכאובים אף יותר, במפגש עם חברי מועצת דלית אל כרמל, בראשות רפיק חלבי * שיח הזדהות בעקבות חוק הלאום * השופטת דורנר: "המועצה אינה גוף פוליטי – זהו ביקור של סולידריות"
תגובות: 0   צפיות: 81
 
עוד סאטירה כזאת – ואבדנו
מועצת העיתונות והתקשורת מביעה זעזוע ומחאה בעקבות הדימוי שבו בחר להשתמש העיתונאי ינון מגל, בעת שיחה עם בן כספית, בתכניתם בתחנת הרדיו 103fm, כאשר עסק בתגובה אפשרית למבקריו של ראש הממשלה בתקשורת. לא נחזור על הניסוח המלא, כולל חיקוי קול צרורות תת-מקלע, רימונים ואף פיצוץ - שנבחרו להמחשת דרך נוספת להשתקת הביקורת על בנימין נתניהו. נסתפק בהבעת תקווה כי במציאות של משבר ממשלי, כלכלי ובריאותי חסר תקדים ובצומת מסוכן של מתחים גוברים ושסע חברתי, שבו די בניצוץ כדי להצית תבערה ואפילו קטלנית – לא תהיה חזרה על דימויים כאלה – גם לא כ"סאטירה -"כפי שהבהיר אחר כך מגל בסוג של התנצלות.
תגובות: 0   צפיות: 38
 
לא זרוע תעמולה * לא "שמאל אנרכיסטי" - רק תקשורת שמעזה לבקר וזה (עדיין) מותר
מועצת העיתונות והתקשורת בישראל מוחה בחריפות על מתקפה נוספת של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נגד התקשורת העצמאית בישראל כאשר הוא – או מי מטעמו-מדמה בפוסט בערוץ ראש הממשלה בפייסבוק את ערוץ 12 "לזרוע תעמולה חסרת בושה של השמאל האנרכיסטי" שמטרתו "להפיל את ממשלת הימין והעומד בראשה".
תגובות: 0   צפיות: 17
 
 
מהחלטות בית הדין לאתיקה: על תאגיד השידור הציבורי "כאן" לפרסם התנצלות בפני הרבנות הראשית לישראל
בעקבות שידור כתבת תחקיר בנושא תעודת כשרות בעסקים, במסעדות ובמשחטות במסגרת התכנית "שטח הפקר"
 
 
מועצת העיתונות בישראל: ליבוי השנאה לתקשורת מצד ראש ממשלה - מצער ומעורר חששות כבדים
מועצת העיתונות מביעה צער נוכח התקפתו החוזרת של ראש הממשלה על התקשורת וליבוי השנאה כלפיה* מצער מאד ואף מעורר חששות כבדים, להקשיב לראש ממשלה בישראל כשהוא שב ותוקף את התקשורת ומפנה אליה טינת המונים * אין דמוקרטיה של אמת ללא תקשורת חופשית. סימונה כיעד לתקיפה פעם אחר פעם, הוא תמצית הבוז לדמוקרטיה ולזכות להביע כל דעה, גם ביקורת ואפילו על העומד ליד ההגה. מועצת העיתונות מביעה את תקוותה שבחודש הסליחות שבפתחו עומד הציבור הישראלי, ימנע ראש הממשלה מסגנון זה.
תגובות: 0   צפיות: 30
 
מועצת העיתונות מגנה הפרדה בין עיתונאים ועיתונאיות במהלך סיקור אירועים
צוות התגובות של מועצת העיתונות פרסם הודעת גינוי להפרדה בין העיתונאים והעיתונאיות במהלך סיקור ביקורו של סגן נשיא ארה"ב בכותל בירושלים, שפגעה ביכולתן של העיתונאיות לסקר את הביקור.מועצת העיתונות בישראל תובעת מכל גוף המתאם סיקור עיתונאי לאירועים תקשורתיים, כמו גם מלשכת העיתונות הממשלתית, לקבוע מיקום אחיד וזהה לעיתונאיות ולעיתונאים לצלמים ולצלמות, המגיעים לשטח לצורך ביצוע שליחותם העיתונאית * בכל תרחיש ומקום – לא תתאפשר במהלך התיעוד העדפה ו/או שוני במיקום התצפית על בסיס מגדר * אם נוהל המקום מחייב דיווח מרחוק - הוא יחול על גברים ונשים גם יחד.
תגובות: 0   צפיות: 14
 
מועצת העיתונות בישראל: "יש להגן על זכות התקשורת להגיע לאזורי מתיחות בירושלים ובכל מקום בארץ ולסקר מקרוב את הנעשה ועל המשטרה לגלות לכך הבנה"
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר וצוות התגובות של המועצה, הביעו מחאה חריפה על הצרת צעדים של עיתונאים בשטחי סיקור בירושלים. המועצה מדגישה כי גם באזורי מתיחות גוברת, שמורה לתקשורת זכות לנגישות ומוטלת עליה חובה להגיע אל זירת ההתרחשות כדי לדווח נאמנה ומקרוב.
תגובות: 0   צפיות: 238
 
"אלה ימים קשים לדמוקרטיה ולחופש העיתונות בישראל"
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
תגובות: 0   צפיות: 80
 
בית הדין, בשבתו כערכאת ערעור, קבע ברוב קולות שחדשות ערוץ 10 הפרו את כללי האתיקה של מועצת העתונות

נוכחים:חברי בית הדין: עו"ד רמי הדר – יו"רהשופט (בדימוס) גבריאל שטרסמןדניאל פארדורית שרידזיוה פלוק ויינרנציגי המערערים: עו"ד גלעד וינקלר, עו"ד עיינה סולן, אורי רוזן – סמנכ"ל תוכן, איילת בן חיים גת – היועצת המשפטית של חדשות 10המשיבים: מר שארל אנדרלין - מנהל פרנס 2 בארץ, עו"ד לואיז ספורטספסק דין1. ב-12.12.2007 הקרינה המערערת כתבה (להלן הכתבה) שנגעה לפציעתו של ג'מאל א-דורה, אביו של הילד מוחמד, שנהרג בעת ההיא, בימיה הראשונים של האינתיפאדה השניה. האירוע היה בפאתי עזה ועורר תהודה רבה בעולם התקשורת והפוליטיקה, באשר השתמע ממנו כאילו יריות של חיילי צה"ל הן שגרמו למותו של הילד ולפציעתו של האב, למרות שאפשר היה להבחין בשנים בבירור ולהיווכח שאין מדובר באנשים חמושים אלא באדם ובבנו הקטן.2. מן הדברים שנאמרו ונראו בכתבה עלה, כך טענה המשיבה, שהיא הקרינה את קטעי הירי בתחנה שלה בצורה שחשפה לעין כל כי מדובר בכתבה מבויימת. 3. הכתב שי חזקני, מגיש הכתבה של המערערת, שלא היה צד להליך זה, אמר בשידור בין יתר דבריו, כי למרות שבע השנים שחלפו בין האירוע לבין הקרנת הכתבה, "מיתוס א-דורה מסרב לגווע, בצרפת נמשך הדיון המשפטי סביב הטענה שהקלטת של [המשיבה] בּושלה."4. אדם ששמו סטפן ג'וּפּה, שמעמדו לא הובהר בכתבה, אמר בקטע שהוקרן, כי מדובר ב"הונאה הגדולה ביותר בהיסטוריה של הטלוויזיה."5. בסיום הכתבה אמר הכתב חזקני, כי "חשוב לומר שהדברים הללו עדיין לא מוכיחים שהאירוע פוברק או בויים ובוודאי שלא מוכיחים שמוחמד א-דורה חי, כמו שאומרים חלק מהחוקרים. בכל זאת יש כמה סימני שאלה שיש לקוות יקבלו מענה במשפט בפאריס."6. כפי שהכתבה לא זיהתה את הדובר ג'וּפּה, כך לא זיהתה את החוקרים הנזכרים.7. המשיבה טענה בתלונתה למועצת העיתונות, שֶמה ששודר בכתבה לא שודר כלל בשידור שלה (של המשיבה), כי המערערת לא ביקשה כלל לברר את העובדות אצל המשיבה בטרם שידור הכתבה ובשיחת נציגת המערערת עם מנהל המשיבה בישראל, לא אמרה לו מה תהיה הכתבה שתשודר, מעשים או מחדלים המנוגדים לתקנון האתיקה של מועצת העיתונות.8. בית הדין דין בתלונה על פי הנחיות המשנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות. המערערת נמנעה ממסירת תגובה לתלונה שנשלחה אליה, ובטענותיה בערעור אמרה, כי אין למועצת העיתונות סמכות לדון בתלונה, משום שהיא אינה חברת המועצה. 9. המערערת לא השמיעה טענה זו של חוסר סמכות בשלב הטיעונים הראשון.10. בית הדין היה בדעה – שרוב חברי ערכאת הערעור הסכימו עמה – שטענת חוסר סמכות של המועצה בתלונות נגד גופי תקשורת לא תישמע עוד. פסקי דין והחלטות כבר ניתנו בנושא זה בעבר ונקבע בהן לא אחת, שתקנה 39 לתקנון של מועצת העיתונות, הקובעת שבית הדין של המועצה מוסמך לדון בתלונות על הפרת כלל האתיקה העיתונאית גם אם העיתונאי או אמצעי התקשורת הנילון אינו חברת מועצת העתונות, היא בת תוקף.11. בתגובה לפניית המשנה ליועץ המשפטי של המועצה אליה טענה המערערת לגופם של דברים, כי שידרה "דברים כהווייתם" וכי בכתבה לא נאמר, אף לא ברמז, כי הקלטת של המשיבה בויימה או "בושלה". כראיה לחיזוק עמדתה זו הצביעה המערערת על דברי הכתב חזקני בשולי הכתבה, כי "אין הוכחה לפיברוק או ביוּם האירוע, גם לא הוכחה כי מוחמד א-דורה נמצא בין החיים" והדברים "מדברים בעד עצמם."12. לדברי המערערת סירבה המשיבה להתייחס לנושא בכל צורה שהיא, חרף פניה שנעשתה אליה. 13. בית הדין קבע, כי המערערת נקטה "לשון קשה" בכתבה, יותר מרמזה לצופים ולמאזינים ש"בצרפת נמשך הדיון סביב הטענה שהקלטת של [המשיבה] בושלה", מה גם שהדברים הובאו מפי ג'וּפּה הנ"ל בלי להבהיר את מעמדו. מצפיה בכתבה ובסרטונים נוספים לא הצליח בית הדין להבין כאילו פעלה המערערת לקבל את תגובת המשיבה לפני שידור הכתבה. נציג המשיבה טען באזני חברי בית הדין כי איש לא פנה אליה מטעם המערערת לקבל תגובה, ולוּ פנה, היה מקבל את כל הדרוש.14. בית הדין דחה את פרשנותה של המערערת כאילו המֶלֶל שליווה את הכתבה יכול היה להתפרש אחרת מאשר כך, שהכתבה של המשיבה היתה מבויימת.15. בית הדין שדן בתלונה שקל את עמדת המשיבה ובהיעדר התייחסות של המערערת ראו חבריו גם סרטונים נוספים על הכתבה והגיע, ברוב של שניים נגד אחת, למסקנה כי המערערת הפרה את כללי האתיקה המקצועית של מועצת העתונות. בית הדין השית על המערערת עונש של אזהרה ופרסום תקציר החלטת בית הדין. 16. לחלופין, פסק בית הדין שאם המערערת לא תעשה כן, הוא מורה לפרסם את פסק הדין בערוץ טלוויזיה אחר ובשני עיתונים יומיים. לא נאמר בפסק הדין מי יישם החלטה זו.17. בדעת המיעוט נאמר, כי אכן פנתה המערערת למשיבה לקבלת תגובה ועל כן לא מצאה בעלת הדעה לנכון לקבוע, כי המערערת הפרה את כללי האתיקה המקצועית.18. בעקבות פסק הדין החליטה המערערת להמשיך לטעון בפני ערכאת הערעור את טענת חוסר סמכותה של מועצת העיתונות לדון בתלונת המשיבה נגדה, אך עם זאת הואילה הפעם הזו להכנס לעובי הקורה ולהתייחס לטענות שהמשיבה השמיעה בתלונתה המקורית. 19. כאמור לעיל, דוחה בית הדין שלערעור את טענת חוסר הסמכות, כמבואר לעיל בסעיף 10.20. עתה טענה המערערת לגופן של עובדות, כי המערערת בדקה אותן בדוק היטב לפני שידור הכתבה, התחקיר (הכתבה) שערכה המערערת לפני שידור הכתבה היה מהימן ומדוייק, כי העובדות שפורסמו נסמכו על מידע ומקורות מהימנים וכי חרף פנייתה המפורשת של המערערת למשיבה, הודיעו נציגיה למערערת במפורש כי הם מסרבים לשתף פעולה עם המערערת וכי אין בדעתם למסור תגובה לכתבה. לטענתה אין המשיבה חולקת על העובדה, שאכן פנו נציגי המערערת אליה כדי לקבל תגובה אך זו נמנעה מלמסור אותה ועל כן אין לה להלין אלא על עצמה שבכתבה לא שולבה תגובה כלשהי. 21. בהודעת הערעור שלה שטחה המערערת את מסכת העובדות שנראתה לה רלוואנטית כדי לשכנע את בית הדין שלערעור שהחלטת בית הדין בערכאה הראשונה היתה שגויה. 22. בין היתר הסתמכה המערערת על קטעים שונים ששודרו בשידורי המשיבה ושלא הוצגו במסגרת הכתבה ושלדעתה מצביעים על "היתממות" של המשיבה בהצגת מסכת העובדות ששימשו בסיס לכתבה. 23. המערערת הסתמכה בטענותיה גם על העובדה, שבינתיים נתפרסם בצרפת פסק דין בהליך משפטי, בין חוקר התקשורת מר פיליפ קרסטני לבין המשיבה. תביעת המשיבה הסתמכה על טענתו כי תמונות שהציגה כהוכחה לכך שא-דורה ובנו נפגעו על ידי חיילי צה"ל, לא היו מהימנות. הליך משפטי זה נסתיים בכך, שבית המשפט קבע כי קרסטני לא הוציא דיבה על המשיבה. על מסקנה משפטית זו ביקשה המערערת, בין היתר, להסתמך, כדי להצדיק את הכתבה. 24. מותב זה שלערעור דוחה טענה זו משום שממצא שלילי בבית משפט בצרפת אין בו כדי לשמש ראיה לגבי העובדות שנטענו בכתבה שהוקרנה בישראל. 25. מעבר לכך, בית המשפט חזר ובדק בדוק היטב את טענות הצדדים בשאלה, אם אכן היתה פניה מצד המערערת למשיבה כדי לקבל תגובה לכתבה בטרם פורסמה. 26. עיון חוזר בטענות הצדדים בכתב ובדיון בבית הדין הובילו את רוב חברי המותב למסקנה, כי לא היתה פניה כזו ואם היתה, היתה מתחמקת ובחצי פה ולא העמידה את המשיבה כראוי על הצורך להגיב על דברים שייאמרו נגדה בכתבה. רוב חברי בית הדין התרשמו, שאפילו היתה פניה כזו – דבר שהרוב אינו סבור שהיה – חובה אתית היתה על המערערת לומר את הדברים במפורש בכתבה. אין מחלוקת שהדברים לא נאמרו בשידור ובטענותיה בכתב טענה המערערת (סעיף 67) ש"אין כל חובה שבדין, לפיה על אמצעי תקשורת מוטלת חובה לציין במפורש כי גוף אליו פנה לשם קבלת התגובה, סירב למוסרה." 27. אין ממש בטענת המערערת ש"אין כל חובה שבדין" לשלב דברים אלה בכתבה. גם אם הדברים אינם כתובים במלים מפורשות, ראוי לפרסמם מטעמים של "יושר, הגינות ו[ללא] מורא", הנזכרים בתקנה 3 לתקנות האתיקה. בכל הכבוד לטוענים, אין בית דין זה עוסק בחוק אלא באתיקה ולפיכך עיסוקו במה שראוי ואינו ראוי בממלכת התקשורת. מי שמחפש לעצמו כסות משפטית למחדל מתחום האתיקה, על עצמו מעיד שאין האתיקה נר לרגליו.28. עם זאת סבורים חברי הרוב במותב, כי היה שמץ היתממות בעמדת המשיבה בנושא זה. לולא העבירה המשיבה את הפניות ליועץ המשפטי שלה, במקום לתת מענה או הסבר מפורשים בתחום העיתנאות, היתה המערערת מן הסתם מביאה לשילוב תגובה כזו בכתבה, ואז אולי לא היתה כל הפרשה מגיעה לדיון.29. על כל פנים בשקילת מאזן ההסתברויות בנושא זה, סבור הרוב שלוּ פניית המערערת למשיבה היתה נעשית בלשון חד משמעית וברורה, היא היתה נענית. התרשמותם של רוב חברי מותב הערעור היתה, כי נוח היה למערערת שלא לפנות פניה מפורשת שכזו כדי "לא לקלקל את הסיפור". הטלת האחריות בעניין זה על כתב שכבר אינו עובד של המערערת ועל פקידה שאין למצוא את עקבותיה, לא העידה על תום לב של המערערת. ולמצער, מכל מקום, היה על המערערת לציין בגוף הכתבה שפנתה למשיבה ולא זכתה לתגובה.30. סופם של דברים: רוב חברי מותב הערעור הגיעו למסקנה שיש לדחות את ערעורה של המערערת, שיש לאמץ את פסק דין הרוב בערכאה הראשונה ושיש לאשר גם את העונש שהוחלט עליו שם.ניתן ביום: 27.1.2009עו"ד רמי הדר גבריאל שטרסמן (שופט בדימוס) גב' דורית שריד__________ _______________ _____________מר דניאל פאר ___________ חברת בית הדין זיוה פלוק ויינר בדעת מיעוט:1. דעתי היא שיש לקבל את הערעור. המערערת אכן פנתה למשיבה, וזו אף הודתה בכך. המשיבה לא השיבה למערערת בצורה עניינית, ובמקום לתת מענה או הסבר מפורשים, היא הפנתה את המערערת ליועץ המשפטי שלה. 2. אף כי יש מקום לטענה, שהכתבה כפי ששודרה אינה טובה ויכולה הייתה להשאיר על הצופה רושם מוטעה כי מדובר באירוע ש"פוברק", אין בכך כדי להזים את טענת המערערת כי עובדות המקרה נבדקו על ידיה לפני הפרסום.3. מטעמים אלה אני סבורה כי המערערת עמדה במידה המינימאלית בדרישות של תקנון האתיקה ולפיכך אני מקבלת את הערעור._____________זיוה פלוק ויינר

 
 
הצג מידע נוסף לכתבה
הדפס כתבה שלח כתבה
 שיתוף