#_lt#style#_gt#
.style_embed_title {color#_sc##254117;font-family#_sc#monospace;font-weight#_sc#bold;text-decoration#_sc#underline overline;}
.style_embed_data {}
#_lt#/style#_gt#
#_lt#div#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#strong#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#סתימת פיות. העדפת פייק ניוז. ניסיון להגן על פוליטיקאים מפני שאלות "מציקות". תקיפת עיתונאים במדיה החברתית מצד או ביוזמת גורמים בצמרת. כל אלה תועדו על ידי המכון הבינלאומי לעיתונות בוינה במאמץ להבין מה עשתה הקורונה לתקשורת החפשית ברחבי אירופה. #_lt#/span#_gt##_lt#/strong#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#בדיון זום שהתקיים בימים אלה ביוזמת המכון נשמעו דיווחים קשים כיצד עבודת התקשורת הפכה קשה יותר ומאתגרת יותר נוכח שפעת החוקים והתקנות שנועדו להתמודד עם הקורונה ולפעמים גם להדק פיקוח על תקשורת חוקרת שרוצה לדעת יותר ממה שממשלות רוצות שתדע.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#יותר תקריות של החרמת ציוד עיתונאי גם בעת פיזור הפגנות המביעות אי אמון בממשלים – הונגריה ופולין בין היתר. סגירת ערוצי שידור באלבניה. קיצוץ תקציבים למדיה בסלובניה. בסרביה גם מאסר באשמת הפצת שמועות שווא וזריעת בהלה. הפניית תקציבי פרסום לערוצי תקשורת "ידידותיים לממשל". דוגמאות ספורות מתמונת מצב אירופית שבה הניסיון להביא מידע על המצב כמות שהוא הופך למאתגר יותר. #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p style="text-align#_sc# center;"#_gt##_lt#strong#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# xx-large;"#_gt##_lt#a target="_blank" href="http#_sc#//www.files.org.il/BRPortalStorage/a/4/42/31/36-t1z2MQPF37.pdf"#_gt#לדיווח המלא – הקישו כאן#_lt#/a#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/strong#_gt##_lt#/p#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#p#_gt##_lt#a style="color#_sc# #000099; font-weight#_sc# bold; text-decoration#_sc# underline;" dir="ltr" href="http#_sc#//www.files.org.il/BRPortalStorage/a/4/42/31/36-t1z2MQPF37.pdf" target="_blank"#_gt#IPI-FNF-Monitoring-Report-Media-Freedom-in-Europe-in-the-Shadow-of-Covid-19-Dec11.pdf#_lt#/a#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/p#_gt#