יום ו', ח’ באב תשע”ח
מועצת העיתונות בישראל, מתנערת מן ההאשמות כלפי העיתון "ישראל היום", החברים במועצה, באשר להחלטת בית הדין לאתיקה, בנושא "פרסום סקרים בתקשורת, על דעת הציבור היהודי בלבד, אלא אם יש הצדקה עניינית לכך". "ישראל היום" היה כלי התקשורת היחיד שהודיע כי יקיים את החלטת בית הדין לאתיקה ויפרסם החלטתה במלואה.
 
 
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, השופטת (בדימוס) דליה דורנר, אירחה בלשכתה בבית המשפט העליון בירושלים, את העורך הראשי של העיתון "ישראל היום", בועז ביסמוט ואת מנכ"ל המועצה, מוטי רוזנבלום. בפגישה, שהתנהלה ברוח טובה, לא נתגלו חילוקי דעות כלשהן בין השופטת לעורך הראשי. "חברותה של "ישראל היום" במועצת העיתונות, חשובה מאד ואין להקל ראש בכך. יחד עם זאת אנו חייבים לשמור על בית הדין לאתיקה ועל קיום החלטותיו", ציינה השופטת. על-כך הודיע ביסמוט כי "ישראל היום" תקיים את החלטת בית הדין כלשונה, כבר ביום שלישי הקרוב (12 ביוני 2018) והוסיף: "עוד פגישה מעניינת עם השופטת דורנר, ללא חילוקי דעות"...
 
 
אלי מלכה, ראש המועצה האזורית גולן, קיבל את פנינו בצומת קורסי ומכאן ואילך לקח על עצמו את תפקיד המארח שהוא גם המדריך ומורה הדרך, לחברי מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, יחד עם חברי בתי הדין לאתיקה וכל זאת במסגרת הכינוס הארצי השלישי אותו החלטנו לקיים ברמת הגולן...
 
 
נשיאת מועצת העיתונות, השופטת (בדימוס) דליה דורנר וחברי המליאה, משתתפים בצערה של מ"מ הנשיאה, עו"ד ארנה לין, במות האם, רות לין חושי ז"ל. המשפחה יושבת שבעה ברחוב דרך הים 117, חיפה בין השעות 16.00-20.00.
 
 
מועצת העיתונות קוראת לדובר צה"ל לחקור ביסודיות את נסיבות מותו של הצלם העיתונאי הפלשתינאי יאסר מורתגא, בירי צה"ל במהלך ניסיונות לבלום הסתערות פלשתינאית לעבר הגדר ברצועה. בתגובה למסר של שר הביטחון אביגדור ליברמן והמילים - "צלם או לא צלם", אומרת המועצה כי על השר להגן על הבידול המאפשר לצלמים ועיתונאים להגיע לכל זירה ולתעד את הקורה בה.על מפקדי צה"ל לפעול להטמעת הצורך להגן על לובשי איפוד press מכל צד של הגדר וגם בתרחישי קיצון. המועצה תעקוב מקרוב אחר חקירת נסיבות מותו של מורתגא ותפרסם את מסקנותיה לאחר שהתחקיר יסתיים.
 
 
"גם כאשר זה לא נעים לנו, בין אם מימין ובין אם משמאל; עיתונות ותקשורת הן מוסד חשוב בדמוקרטיה", אמר הנשיא *** נשיאת מועצת העיתונות, השופטת בדימוס דליה דורנר התריעה מפני ההתקפות הקשות על התקשורת, תוך סימון עיתונאים. "דיבורים כאלה באווירה קשה וטעונה, עלולים לסכן בני אדם פיסית. חשוב לזכור: לא העיתונאי המציא את החקירה. הוא 'המביא', השליח, זוהי חובתו. העיתונאי ממלא את תפקידו" ****************** ************ בצילום: נשיאת מועצת העיתונות בישראל ושופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר, ראש עיריית לוד יאיר רביבו ונשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ****************** ******************* * צילומים: קובי גדעון/לע"מ
 
 
מועצת העיתונות מביעה צער נוכח התקפתו החוזרת של ראש הממשלה על התקשורת וליבוי השנאה כלפיה. מצער מאד ואף מעורר חששות כבדים, להקשיב לראש ממשלה בישראל כשהוא שב ותוקף את התקשורת ומפנה אליה טינת המונים.אין דמוקרטיה של אמת ללא תקשורת חופשית. סימונה כיעד לתקיפה פעם אחר פעם, הוא תמצית הבוז לדמוקרטיה ולזכות להביע כל דעה, גם ביקורת ואפילו על העומד ליד ההגה. מועצת העיתונות מביעה את תקוותה שבחודש הסליחות שבפתחו עומד הציבור הישראלי, ימנע ראש הממשלה מסגנון זה.
 
 
מועצת העיתונות, בראשותה של שופטת בית משפט העליון (בדימוס) דליה דורנר, מזהירה כי הסימון החוזר ונשנה של ראש הממשלה את התקשורת כאויב הזומם "הפיכה" היא סכנה לאופיה הדמוקרטי של החברה בישראל. מועצת העיתונות דוחה את ניסיונותיו החוזרים ונשנים של בנימין נתניהו לערבב את התקשורת בהליכי החקירות נגדו, שמתבצעים על פי חוקי מדינת ישראל.
 
 
מועצת העיתונות בישראל קוראת לכנסת ולממשלה לחדול מקידום הצעות חוק שתוצאתן עלולה לפגוע קשות בעבודת התקשורת והעיתונות בכלל, ובעיתונות החוקרת בפרט. בעיקר מדובר על הצעת החוק המכונה "חוק ההמלצות" ועל הצעת החוק המכונה "חוק ההקלטות", שקבלתן תמנע מעיתונאים לבצע את עבודתם נאמנה ולספק לציבור מידע שראוי וחיוני שיקבל במדינה דמוקרטית.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות פרסם היום הודעת גינוי להפרדה בין העיתונאים והעיתונאיות במהלך סיקור ביקורו של סגן נשיא ארה"ב בכותל בירושלים, שפגעה ביכולתן של העיתונאיות לסקר את הביקור.מועצת העיתונות בישראל תובעת מכל גוף המתאם סיקור עיתונאי לאירועים תקשורתיים, כמו גם מלשכת העיתונות הממשלתית, לקבוע מיקום אחיד וזהה לעיתונאיות ולעיתונאים לצלמים ולצלמות, המגיעים לשטח לצורך ביצוע שליחותם העיתונאית.בכל תרחיש ומקום – לא תתאפשר במהלך התיעוד העדפה ו/או שוני במיקום התצפית על בסיס מגדר. אם נוהל המקום מחייב דיווח מרחוק - הוא יחול על גברים ונשים גם יחד.
 
 
העיתונאי והפרשן המשפטי הוותיק של קול ישראל, פרופ' משה נגבי הלך לעולמו בתום מאבק קשה במחלת הסרטן. נגבי היה פרופסור במחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית בירושלים. כפרשן משפטי הוא עסק בעיקר בעניינים אקטואליים, והרבה לעסוק בהגנה על זכויות אדם, חופש העיתונות, שמירת החוק והדמוקרטיה ובטוהר המידות של אנשי ציבור. בשם נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר וחברי המועצה, אנו שולחים את תנחומינו למשפחה.
 
 
האיגוד, המייצג 360 כלי תקשורת, רשתות שידור ועיתונאים בתחומי הטלוויזיה, הרדיו, הפרינט, הצילום והמרשתת, משלושים ושתיים מדינות, עתר לבג"צ בדרישה מבית המשפט להורות למשטרה להפסיק את הגבלת הכניסה של עיתונאים למתחם הר הבית בירושלים בכלל ודרך שער האריות בפרט
 
 
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר וצוות התגובות של המועצה, הביעו מחאה חריפה על הצרת צעדים של עיתונאים בשטחי סיקור בירושלים. המועצה מדגישה כי גם באזורי מתיחות גוברת, שמורה לתקשורת זכות לנגישות ומוטלת עליה חובה להגיע אל זירת ההתרחשות כדי לדווח נאמנה ומקרוב.
 
 
מועצת העיתונות תובעת מהיועץ המשפטי ומפרקליט המדינה לספק הסברים לגבי נחיצות הפשיטה על הוצאת הספרים של ידיעות אחרונות, והחרמת כתבי יד נוספים בנושאים פוליטיים ומדיניים, מלבד זה של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, בייחוד שהדבר נעשה שלא על דעת הממונה על הביטחון במשרד הביטחון, כלומר שלא מסיבות ביטחוניות חד-משמעיות.
 
 
תגובת מועצת העיתונות לתיקונים לחוק השידור הציבורי: מועצת העיתונות בישראל פרסמה הערב (23 באפריל 2017), בתום ישיבת המליאה, את התייחסותה לתיקונים לחוק השידור הציבורי, שאחד מהם אושר היום בממשלה ובוועדת השרים לענייני חקיקה:
 
 
"מועצת העיתונות בישראל מגנה בחריפות את הפגיעה החמורה והנמשכת של הממשלה והמערכת הפוליטית בשידור הציבורי בישראל", כך נאמר בהחלטת מליאת מועצת העיתונות, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בתום ישיבת חירום של שהתקיימה ב"בית הסופר" בתל אביב.
 
 
נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, פנתה במכתב ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בקריאה לפרסם בהקדם האפשרי את ההקלטות מהשיחות שהתנהלו בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין מו"ל העיתון "ידיעות אחרונות", מר ארנון מוזס.
 
 
לרגל שנת ה 60 להקמתה של נצרת עילית, התקיימה ישיבה חגיגית מיוחדת, בהשתתפות נציגי מועצת העיתונות בישראל, בראשם הנשיאה - שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר וראש עיריית נצרת עילית, רונן פלוט
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, מוקיע בחריפות את בחירת המילים של רוגל אלפר בביקורת שכתב ב"הארץ" על תכנית הטלוויזיה "הנעלמים" ששודרה בערוץ 2 בהגשת יואב לימור (בצילום).
 
 
מועצת העיתונות קוראת למשטרת ישראל ולעומדים בראשה לרענן את נהליה בכל הקשור לחקירת עיתונאים. זאת בעקבות חקירת כתב "הארץ" ניר גונטז'. משהתברר למשטרת ישראל כי "המטריד" האלמוני הוא עיתונאי, העושה את מלאכתו נאמנה, לא היה מקום לחקירה נוספת.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, פרסם אתמול את ההודעה הבאה המתייחסת לתגובת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לתחקיר של אילנה דיין, בתכנית "עובדה": "הזכות לתגובה על המתפרסם בתקשורת הינה זכות יסוד בכללי האתיקה העיתונאית. מועצת העיתונות מוחה על כך, שהתגובה של ראש הממשלה אתמול לתחקיר "עובדה", חרגה מהמקובל, לא התייחסה לממצאי התחקיר והפכה לכתב אישום אישי כנגד ד"ר אילנה דיין".
 
 
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
 
 
מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, החליטה לפרסם בציבור הודעה חריפה המגנה כל ניסיון לפגוע בעיתונאים או לאיים עליהם, בזו הלשון: "מועצת העיתונות מגנה בתוקף איומים כלפי עיתונאים בגין עבודתם העיתונאית".
 
 
כך הגיבה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, ביומן הבוקר של קול ישראל, על החלטת שר הביטחון ליברמן, לזמן את מפקד גלי צה"ל, ירון דקל, ל"שיחת נזיפה", בגלל שידור התכנית על המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש.
 
 
מליאת מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של הנשיאה, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, קראה אמש לממשלת ישראל לשים אל ליבה לחשיבות הרבה בקיומו של רצף בשידור ציבורי מתפקד, עשיר ומקצועי. "פגיעה ברצף זה תהיה בכייה לדורות", נאמר בהודעה.
 
 
אל"מ אריאלה בן-אברהם, שנכנסה באחרונה לתפקיד הצנזורית הראשית, הוזמנה למועצה להציג את הסיבות בגללן דרשה מבעלי חשבונות ברשתות חברתיות לקבל אישור מוקדם לפני פרסום. "לא רוצים ולא יכולים לשלוט בכל המידע".
 
 
גם בסוכנות הידיעות "רויטרס" הופיע השבוע, כנראה לראשונה ב-165 שנות ההיסטוריה שלה – תוכן חדשותי שמומן על ידי גוף מסחרי. (בצילום: הגילוי הנאות בדיווח הסוכנות).
 
 
המועצה הקימה ועדה שתנסה למצוא נוסחה ראויה לבידול בין חדשות לפרסומות – על כל צורותיהן – בעידן התקשורת הדיגיטאלית.
 
לא נדון בטענה, כאילו העיתונאי והעיתון הפרו את החיסיון שהטיל בית המשפט. הפרת חיסיון שהטיל בית המשפט מהווה עבירה על חוק העונשין, ולבית דין זה אין את הכלים ואין את הסמכות לקבוע כי עבירה כזו אכן נעשתה, נושא החיסיון עלה לדיון רק כהסבר מדוע העיתונאי והעיתון לא יכלו לפרט את הכתוב בחוות הדעת שניתנה בקשר לתוצאות בדיקת הרקמות. עצם השאלה אם החיסיון הופר או לא, איננה מוכרעת על ידנו. על כן אנו קובעים, כי העיתונאי והעיתון לא עברו על כללי האתיקה של מועצת העיתונות בכתבות שנדונו על ידינו.

בבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות תיק 29/2016 בפני: עו"ד יורם סמואל, יו"ר מר אריה המר, חבר מר ניב ליליאן, חבר מר חיים נוי, חבר מר גיל קיסרי, חבר בעניין שבין : 1. מר עמרי אפרים 2. אתר האינטרנט YNET ע"י עוה"ד טלי ליבליך ודרור כהן המערער נגד אלנתן שחור המשיב החלטה בפנינו ערעור של מר עמרי אפרים (שייקרא להלן – "העיתונאי) ושל העיתון האינטרנטיYNET(שייקרא להלן– העיתון) על החלטתו של בית דין זה בערכאה ראשונה, בהרכב של עו"ד יגאל ברוכובסקי, יו"ר, עו"ד אמיר בשה ויוסי רוזנמן– חברים מיום 11.5.2017, שקבעה, כי המערערת, כי המערערת עברה על תקנון האתיקה בכתבתה מיום 11.8.2016,. המדובר בסדרה בת ארבע כתבות, מפרי עטו של העיתונאי, שהתפרסמו בעיתון, העוסקות באשה, שהגיעה לישראל מסרי לנקה, יחד עם ילדה קטינה, אותה ביקשה להכניס לישראל בטענה שהיא בתה. שאלת גירוש הקטינה מהארץ נדונה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מיהליים, ואף נדון בבית המשפט לענייני משפחה, עליו הטיל בית המשפט המחוזי לשלוח את אחיה של הטוענת לאימהות לבדיקת רקמות, וזאת בעקבות תוצאות של בדיקת רקמות שנעשתה לטוענת לאימהות ולקטינה ממנה עלה כי הטוענת לאימהות אמנם אינה האם, אך כי קרוב שלה מדרגה ראשונה (אח או אחות) הוא תורם הזרע (אח) או מקור השחלה (אחות), ואם אכן ממצא זה הוא נכון, יש לכך השלכה על מעמדה של הקטינה. הדיון בפני ערכאת הערעור התרכז בכתבה בעיתון מיום 11.8.2017. הכותרת לכתבה קובעת, כי "התפתחות משמעותית בפרשת התינוקת בנתב"ג, הגירוש עוכב". בהמשך צוין, "לבית המשפט הועברו תוצאות בדיקת הרקמות שהתבקשה לעבור גלית נקש, ... , כדי להוכיח שהתינוקת שהביאה עמה מסרי לנקה היא בתה הביולוגית. בשל התפתחות שטרם ניתן לחשוף הורתה השופטת להקפיא את גירוש הילדה.". בהמשך הכתבה כתוב: "תוצאות הבדיקה שמכריעה גורלות: בית המשפט קיבל לידיו את תוצאות בדיקת הרקמות שעברה (האם) ... כאמור, בסופו של יום הסתבר, שאותה התפתחות דרמטית שעליה הוטל החיסיון היא שתוצאות בדיקת הרקמות היא, שהאישה איננה אמה של הקטינה, אך שניתן לקבוע בוודאות של 99% על פי דוח המומחה, שהזרע ממנה נוצרה הילדה הוא של אחיה של האישה, או שהשחלה ממנה נוצרה היא של אחותה של אותה אישה. כך מופיע בחוות דעת. באי כוח המערער טענו, כי הם לא יכלו להבהיר מהי ההתפתחות הדרמטית שהביאה לעיכוב גירושה של הילדה. אין חולק שיש לכבד הוראה של בית המשפט המטילה חיסיון, ובמקרה שלפנינו החיסיון הוטל אל תוכן חוות הדעת של ד"ר לבנטל, שהוא נתן את חוות הדעת המנתחת את בדיקת הרקמות. יחד עם זאת, מקריאת הכתבה מיום 11.8.2016 ניתן היה להבין, כי הבדיקה הביאה למסקנה כי אכן האישה, הטוענת כי היא אמה של הקטינה היא אכן האם. נשאלת השאלה, אם ניסוחה של הכתבה אכן מהווה עבירה על כללי האתיקה של מועצת העיתונות. בית הדין בערכאה הראשונה קבע כדלהלן: 9. בנסיבות אלו, אנו סבורים כי יש בכתבה משום חלקי אמיתות אשר מביאים בכללם לפרסום שאיננו מדויק, מטעה ומוטה, בניגוד לסעיפים 2, 4א ו-6ג' לתקנון (הכוונה היא לתקנון האתיקה שלמועצת העיתונות). סעיף 2. מחייב עיתונאים ועיתונים להיות נאמנים לחופש העיתונות ולזכות הציבור לדעת בהגישם לציבור שירות מקצועי ובפרסום מדויק, הוגן ואחראי של ידיעות ודעות. לעניין זה נאמר, כי דווקא רצונם של העיתון והעיתונאי להביא לידיעת הציבור את מה שניתן, ללא פגיעה בחיסיון, היא שהביאה לפרסום, שעקב הציות לחיסיון ניתן היה לטעות בהכנת תוכן הכתבה מיום 11.8.2017. סעיף 4.א. קובע שעיתון ועיתונאי לא יפרסמו ביודעין או ברשלנות דבר שאינו אמת, אינו מדויק. ברור לנו, כפי שנראה בהמשך שאף היה ברור לערכאה הראשונה, כי לא הייתה כוונה לפרסם דבר שאינו אמת או אינו מדויק. נשאלת השאלה אם נוצרה הטעיה עקב רשלנות. לעניין זה נציין, כי לדעתנו לא ניתן לקבוע כי מעשה או מחדל נעשה ביודעין וברשלנות, שכן רשלנות מתאפיינת בפעולה שגויה שנעשתה שלא במכוון, אלא בחוסר מקצועיות או בחוסר תשומת לב. יחד עם זאת, לא כל טעות מהווה רשלנות, ונראה לנו שבמקרה שלפנינו לא ניתן לקבוע כי אכן העיתון והעיתונאי התרשלו במילוי תפקידם. אנו, כבית דין לאתיקה, אמורים לשמור על סטנדרטיים אתיים בעיתונאות, ובעינינו לקבוע עבירה על כללי האתיקה על סמך התרשלות בלבד, מחייב התרשלות מובהקת, ולא ניסוח העלול ליצור אי הבנה מחד, כשעל העיתון לבחור כחלופה אי פרסום כלל על מנת שלא לקבוע בצו החיסיון ובכך למנוע מהציבור מידע שניתן לגלות לו. סעיף 6.ג .קובע כי פרסום ידיעות יהיה הוגן וללא הטיה. סעיף זה איננו רלבנטי לענייננו. אין ביסוס לטענה, כאילו נהג העיתון בחוסר הוגנות או בניסיון להטיה. הערכאה הראשונה הייתה ערה לכל השיקולים האלה, אך זאת בשלב קציבת הסנקציה, ולא בשלב ההחלטה אם נעברו עבירות על תקנון האתיקה. וכך קבעה לעניין הסנקציה: "באשר לרף הענישה, אנו סבורים שהמדובר ברף הנמוך ביותר של עבירות אתיות. לא שוכנענו כי ההטעיה בוצעה במכוון. הכתבות שהונחו בפנינו תומכות יותר במסקנה כי המדובר היה בניסיון לפרסם פרטים חלקיים תוך כיבוד מסוים לצו החיסיון, יחד עם הדבקה של קטעים מכתבות קודמות. אנו מניחים כי חוסר תשומת לב הובילו לכך שהדבקת הכתבות הקודמות יחד עם הפרסום החלקי של ההחלטה החסויה, הובילו למסקנה מטעה ואנו מניחים כי לא זו הייתה כוונת הכותב. " לנו נראה, כי אין עבירות אתיות מבוצעות בדרך כלל שלא במתכוון. אכן, ברשלנות אין מקום לכוונה, אך לכך התייחסנו. אין באתיקה אחריות קפידה. טעות בתום לב או הטעיה שנגרמת עקב ניסוח לא מוצלח איננה מהווה עבירה אתית. במקרה שלפנינו ניסוח לא מוצלח של כתבה על כותרתה יצרה רושם מוטעה, כי בדיקת הרקמות הראתה שהטוענת להיותה אם, איננה האם. טעות זו נבעה, כך ניתן להסיק, מהרצון להביא מידע לידיעת קוראי העיתון מחד גיסא, והחובה לכבד צו חיסיון מאידך גיסא. העיתון והכתב היו יכולים להימנע מלהביא את מה שהם ראו כאירוע המהווה "התפתחות משמעותית" לידיעת קוראיהם, כל עוד הם היו מנועים מלדווח לקוראיהם מהי אותה התפתחות משמעותית, אך הרצון להביא לידיעת קוראי העיתון מידע רב ככל האפשר הוא מנשמת אפה של העיתונות, וכל עוד הבאת המידע איננו אסור, בית הדין איננו יכול לראות בעצם הבאתו עבירה על תקנון האתיקה. עתה, משידוע לנו מהי ההתפתחות שאירעה עם קבלתן של תוצאות בדיקת הרקמות, איננו יכולים לקבוע, כי הן אינן מהוות "התפתחות משמעותית", אלא שניתן היה לפרש כי ההתפתחות הייתה שהבדיקה איששה את הטענה, כי מי שהביאה את הקטינה היא אכן אמה, ולכן ייתכן וניתן היה לנסח את הכותרת בצורה פחות מבלבלת. ניסוח לא מוצלח אולי יש כאן, אך עבירה אתית אין כאן. לא נדון בטענה, כאילו העיתונאי והעיתון הפרו את החיסיון שהטיל בית המשפט. הפרת חיסיון שהטיל בית המשפט מהווה עבירה על חוק העונשין, ולבית דין זה אין את הכלים ואין את הסמכות לקבוע כי עבירה כזו אכן נעשתה, נושא החיסיון עלה לדיון רק כהסבר מדוע העיתונאי והעיתון לא יכלו לפרט את הכתוב בחוות הדעת שניתנה בקשר לתוצאות בדיקת הרקמות. עצם השאלה אם החיסיון הופר או לא, איננה מוכרעת על ידנו. על כן אנו קובעים, כי העיתונאי והעיתון לא עברו על כללי האתיקה של מועצת העיתונות בכתבות שנדונו על ידינו. ניב ליליאן, חבר אני מסכים למסקנות, אך מבקש להעיר כי היה על העיתון והעיתונאי להבהיר בצורה ברורה יותר כי המידע הוא על נושא הנמצא תחת חיסיון. גיל קיסרי, חבר המסקנה מקובלת עלי, אך אני סבור כי הכותרת שניתנה לכתבה מיום 11.8.2016 - "התפתחות משמעותית", הייתה מוקדמת מדי. תל-אביב, היום, ה .... בחודש דצמבר, 2017 ­­­­­­________________ ___________ ___________ עו"ד יורם סמואל, יו"ר אריה המר, חבר ניב ליליאן, חבר __________ ___________ חיים נוי, חבר גיל קיסרי, חבר