יום ב', יג’ בטבת תשפ”א
תקשורת בימי הקורונה: המאבק בנגיף פוגע גם בסיקור העיתונאי
מהחרמת ציוד, ניתוב תקציבים לערוצים ששואלים פחות ועד מאסר עיתונאים באשמת "זריעת בהלה" * דיווח על עיתונות אירופית בימי הקורונה בדיון זום של מכון העיתונות הבינלאומי בוינה * צילום של המכון * ראו כאן גם את הדיווח המלא של ממצאיו בשטח
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 15
 
 
 
 
 
מדברים על פייסבוק ב- פייסבוק
מה עושות הרשתות החברתיות לדמוקרטיה ולתקשורת בישראל? רב שיח ביוזמת הקרן החדשה לישראל ועמותת פרטיות ישראל - עם גיא רולניק, תהילה שוורץ אלטשולר, טל שניידר, נעמה מטרסו * צפו כאן
10:31 (12/11/20) מועצת העיתונות
תגובות: 0   צפיות: 0
 
 
 
 
מסר למועצת העיתונות במהלך מפגש בדלית אל כרמל: "מרגישים תחושה קשה של נבגדות"
חברי מועצת העיתונות ובראשם הנשיאה, השופטת בדימוס דליה דורנר ומנכ"ל המועצה מוטי רוזנבלום, שמעו דברים אלה וכאובים אף יותר, במפגש עם חברי מועצת דלית אל כרמל, בראשות רפיק חלבי * שיח הזדהות בעקבות חוק הלאום * השופטת דורנר: "המועצה אינה גוף פוליטי – זהו ביקור של סולידריות"
תגובות: 0   צפיות: 81
 
עוד סאטירה כזאת – ואבדנו
מועצת העיתונות והתקשורת מביעה זעזוע ומחאה בעקבות הדימוי שבו בחר להשתמש העיתונאי ינון מגל, בעת שיחה עם בן כספית, בתכניתם בתחנת הרדיו 103fm, כאשר עסק בתגובה אפשרית למבקריו של ראש הממשלה בתקשורת. לא נחזור על הניסוח המלא, כולל חיקוי קול צרורות תת-מקלע, רימונים ואף פיצוץ - שנבחרו להמחשת דרך נוספת להשתקת הביקורת על בנימין נתניהו. נסתפק בהבעת תקווה כי במציאות של משבר ממשלי, כלכלי ובריאותי חסר תקדים ובצומת מסוכן של מתחים גוברים ושסע חברתי, שבו די בניצוץ כדי להצית תבערה ואפילו קטלנית – לא תהיה חזרה על דימויים כאלה – גם לא כ"סאטירה -"כפי שהבהיר אחר כך מגל בסוג של התנצלות.
תגובות: 0   צפיות: 38
 
לא זרוע תעמולה * לא "שמאל אנרכיסטי" - רק תקשורת שמעזה לבקר וזה (עדיין) מותר
מועצת העיתונות והתקשורת בישראל מוחה בחריפות על מתקפה נוספת של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נגד התקשורת העצמאית בישראל כאשר הוא – או מי מטעמו-מדמה בפוסט בערוץ ראש הממשלה בפייסבוק את ערוץ 12 "לזרוע תעמולה חסרת בושה של השמאל האנרכיסטי" שמטרתו "להפיל את ממשלת הימין והעומד בראשה".
תגובות: 0   צפיות: 17
 
 
מהחלטות בית הדין לאתיקה: על תאגיד השידור הציבורי "כאן" לפרסם התנצלות בפני הרבנות הראשית לישראל
בעקבות שידור כתבת תחקיר בנושא תעודת כשרות בעסקים, במסעדות ובמשחטות במסגרת התכנית "שטח הפקר"
 
 
מועצת העיתונות בישראל: ליבוי השנאה לתקשורת מצד ראש ממשלה - מצער ומעורר חששות כבדים
מועצת העיתונות מביעה צער נוכח התקפתו החוזרת של ראש הממשלה על התקשורת וליבוי השנאה כלפיה* מצער מאד ואף מעורר חששות כבדים, להקשיב לראש ממשלה בישראל כשהוא שב ותוקף את התקשורת ומפנה אליה טינת המונים * אין דמוקרטיה של אמת ללא תקשורת חופשית. סימונה כיעד לתקיפה פעם אחר פעם, הוא תמצית הבוז לדמוקרטיה ולזכות להביע כל דעה, גם ביקורת ואפילו על העומד ליד ההגה. מועצת העיתונות מביעה את תקוותה שבחודש הסליחות שבפתחו עומד הציבור הישראלי, ימנע ראש הממשלה מסגנון זה.
תגובות: 0   צפיות: 30
 
מועצת העיתונות מגנה הפרדה בין עיתונאים ועיתונאיות במהלך סיקור אירועים
צוות התגובות של מועצת העיתונות פרסם הודעת גינוי להפרדה בין העיתונאים והעיתונאיות במהלך סיקור ביקורו של סגן נשיא ארה"ב בכותל בירושלים, שפגעה ביכולתן של העיתונאיות לסקר את הביקור.מועצת העיתונות בישראל תובעת מכל גוף המתאם סיקור עיתונאי לאירועים תקשורתיים, כמו גם מלשכת העיתונות הממשלתית, לקבוע מיקום אחיד וזהה לעיתונאיות ולעיתונאים לצלמים ולצלמות, המגיעים לשטח לצורך ביצוע שליחותם העיתונאית * בכל תרחיש ומקום – לא תתאפשר במהלך התיעוד העדפה ו/או שוני במיקום התצפית על בסיס מגדר * אם נוהל המקום מחייב דיווח מרחוק - הוא יחול על גברים ונשים גם יחד.
תגובות: 0   צפיות: 14
 
מועצת העיתונות בישראל: "יש להגן על זכות התקשורת להגיע לאזורי מתיחות בירושלים ובכל מקום בארץ ולסקר מקרוב את הנעשה ועל המשטרה לגלות לכך הבנה"
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר וצוות התגובות של המועצה, הביעו מחאה חריפה על הצרת צעדים של עיתונאים בשטחי סיקור בירושלים. המועצה מדגישה כי גם באזורי מתיחות גוברת, שמורה לתקשורת זכות לנגישות ומוטלת עליה חובה להגיע אל זירת ההתרחשות כדי לדווח נאמנה ומקרוב.
תגובות: 0   צפיות: 238
 
"אלה ימים קשים לדמוקרטיה ולחופש העיתונות בישראל"
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
תגובות: 0   צפיות: 80
 
לא נדון בטענה, כאילו העיתונאי והעיתון הפרו את החיסיון שהטיל בית המשפט. הפרת חיסיון שהטיל בית המשפט מהווה עבירה על חוק העונשין, ולבית דין זה אין את הכלים ואין את הסמכות לקבוע כי עבירה כזו אכן נעשתה, נושא החיסיון עלה לדיון רק כהסבר מדוע העיתונאי והעיתון לא יכלו לפרט את הכתוב בחוות הדעת שניתנה בקשר לתוצאות בדיקת הרקמות. עצם השאלה אם החיסיון הופר או לא, איננה מוכרעת על ידנו. על כן אנו קובעים, כי העיתונאי והעיתון לא עברו על כללי האתיקה של מועצת העיתונות בכתבות שנדונו על ידינו.
12:29 (14/01/18) מוטי רוזנבלום

בבית הדין לאתיקה תיק 29/2016 של מועצת העיתונות בפני: עו"ד יורם סמואל, יו"ר מר אריה המר, חבר מר ניב ליליאן, חבר מר חיים נוי, חבר מר גיל קיסרי, חבר בעניין שבין : 1. מר עמרי אפרים 2. אתר האינטרנט YNET ע"י עוה"ד טלי ליבליך ודרור כהן המערער נגד אלנתן שחור המשיב החלטה בפנינו ערעור של מר עמרי אפרים (שייקרא להלן – "העיתונאי) ושל העיתון האינטרנטיYNET(שייקרא להלן– העיתון) על החלטתו של בית דין זה בערכאה ראשונה, בהרכב של עו"ד יגאל ברוכובסקי, יו"ר, עו"ד אמיר בשה ויוסי רוזנמן– חברים מיום 11.5.2017, שקבעה, כי המערערת, כי המערערת עברה על תקנון האתיקה בכתבתה מיום 11.8.2016,. המדובר בסדרה בת ארבע כתבות, מפרי עטו של העיתונאי, שהתפרסמו בעיתון, העוסקות באשה, שהגיעה לישראל מסרי לנקה, יחד עם ילדה קטינה, אותה ביקשה להכניס לישראל בטענה שהיא בתה. שאלת גירוש הקטינה מהארץ נדונה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מיהליים, ואף נדון בבית המשפט לענייני משפחה, עליו הטיל בית המשפט המחוזי לשלוח את אחיה של הטוענת לאימהות לבדיקת רקמות, וזאת בעקבות תוצאות של בדיקת רקמות שנעשתה לטוענת לאימהות ולקטינה ממנה עלה כי הטוענת לאימהות אמנם אינה האם, אך כי קרוב שלה מדרגה ראשונה (אח או אחות) הוא תורם הזרע (אח) או מקור השחלה (אחות), ואם אכן ממצא זה הוא נכון, יש לכך השלכה על מעמדה של הקטינה. הדיון בפני ערכאת הערעור התרכז בכתבה בעיתון מיום 11.8.2017. הכותרת לכתבה קובעת, כי "התפתחות משמעותית בפרשת התינוקת בנתב"ג, הגירוש עוכב". בהמשך צוין, "לבית המשפט הועברו תוצאות בדיקת הרקמות שהתבקשה לעבור גלית נקש, ... , כדי להוכיח שהתינוקת שהביאה עמה מסרי לנקה היא בתה הביולוגית. בשל התפתחות שטרם ניתן לחשוף הורתה השופטת להקפיא את גירוש הילדה.". בהמשך הכתבה כתוב: "תוצאות הבדיקה שמכריעה גורלות: בית המשפט קיבל לידיו את תוצאות בדיקת הרקמות שעברה (האם) ... כאמור, בסופו של יום הסתבר, שאותה התפתחות דרמטית שעליה הוטל החיסיון היא שתוצאות בדיקת הרקמות היא, שהאישה איננה אמה של הקטינה, אך שניתן לקבוע בוודאות של 99% על פי דוח המומחה, שהזרע ממנה נוצרה הילדה הוא של אחיה של האישה, או שהשחלה ממנה נוצרה היא של אחותה של אותה אישה. כך מופיע בחוות דעת. באי כוח המערער טענו, כי הם לא יכלו להבהיר מהי ההתפתחות הדרמטית שהביאה לעיכוב גירושה של הילדה. אין חולק שיש לכבד הוראה של בית המשפט המטילה חיסיון, ובמקרה שלפנינו החיסיון הוטל אל תוכן חוות הדעת של ד"ר לבנטל, שהוא נתן את חוות הדעת המנתחת את בדיקת הרקמות. יחד עם זאת, מקריאת הכתבה מיום 11.8.2016 ניתן היה להבין, כי הבדיקה הביאה למסקנה כי אכן האישה, הטוענת כי היא אמה של הקטינה היא אכן האם. נשאלת השאלה, אם ניסוחה של הכתבה אכן מהווה עבירה על כללי האתיקה של מועצת העיתונות. בית הדין בערכאה הראשונה קבע כדלהלן: 9. בנסיבות אלו, אנו סבורים כי יש בכתבה משום חלקי אמיתות אשר מביאים בכללם לפרסום שאיננו מדויק, מטעה ומוטה, בניגוד לסעיפים 2, 4א ו-6ג' לתקנון (הכוונה היא לתקנון האתיקה שלמועצת העיתונות). סעיף 2. מחייב עיתונאים ועיתונים להיות נאמנים לחופש העיתונות ולזכות הציבור לדעת בהגישם לציבור שירות מקצועי ובפרסום מדויק, הוגן ואחראי של ידיעות ודעות. לעניין זה נאמר, כי דווקא רצונם של העיתון והעיתונאי להביא לידיעת הציבור את מה שניתן, ללא פגיעה בחיסיון, היא שהביאה לפרסום, שעקב הציות לחיסיון ניתן היה לטעות בהכנת תוכן הכתבה מיום 11.8.2017. סעיף 4.א. קובע שעיתון ועיתונאי לא יפרסמו ביודעין או ברשלנות דבר שאינו אמת, אינו מדויק. ברור לנו, כפי שנראה בהמשך שאף היה ברור לערכאה הראשונה, כי לא הייתה כוונה לפרסם דבר שאינו אמת או אינו מדויק. נשאלת השאלה אם נוצרה הטעיה עקב רשלנות. לעניין זה נציין, כי לדעתנו לא ניתן לקבוע כי מעשה או מחדל נעשה ביודעין וברשלנות, שכן רשלנות מתאפיינת בפעולה שגויה שנעשתה שלא במכוון, אלא בחוסר מקצועיות או בחוסר תשומת לב. יחד עם זאת, לא כל טעות מהווה רשלנות, ונראה לנו שבמקרה שלפנינו לא ניתן לקבוע כי אכן העיתון והעיתונאי התרשלו במילוי תפקידם. אנו, כבית דין לאתיקה, אמורים לשמור על סטנדרטיים אתיים בעיתונאות, ובעינינו לקבוע עבירה על כללי האתיקה על סמך התרשלות בלבד, מחייב התרשלות מובהקת, ולא ניסוח העלול ליצור אי הבנה מחד, כשעל העיתון לבחור כחלופה אי פרסום כלל על מנת שלא לקבוע בצו החיסיון ובכך למנוע מהציבור מידע שניתן לגלות לו. סעיף 6.ג .קובע כי פרסום ידיעות יהיה הוגן וללא הטיה. סעיף זה איננו רלבנטי לענייננו. אין ביסוס לטענה, כאילו נהג העיתון בחוסר הוגנות או בניסיון להטיה. הערכאה הראשונה הייתה ערה לכל השיקולים האלה, אך זאת בשלב קציבת הסנקציה, ולא בשלב ההחלטה אם נעברו עבירות על תקנון האתיקה. וכך קבעה לעניין הסנקציה: "באשר לרף הענישה, אנו סבורים שהמדובר ברף הנמוך ביותר של עבירות אתיות. לא שוכנענו כי ההטעיה בוצעה במכוון. הכתבות שהונחו בפנינו תומכות יותר במסקנה כי המדובר היה בניסיון לפרסם פרטים חלקיים תוך כיבוד מסוים לצו החיסיון, יחד עם הדבקה של קטעים מכתבות קודמות. אנו מניחים כי חוסר תשומת לב הובילו לכך שהדבקת הכתבות הקודמות יחד עם הפרסום החלקי של ההחלטה החסויה, הובילו למסקנה מטעה ואנו מניחים כי לא זו הייתה כוונת הכותב. " לנו נראה, כי אין עבירות אתיות מבוצעות בדרך כלל שלא במתכוון. אכן, ברשלנות אין מקום לכוונה, אך לכך התייחסנו. אין באתיקה אחריות קפידה. טעות בתום לב או הטעיה שנגרמת עקב ניסוח לא מוצלח איננה מהווה עבירה אתית. במקרה שלפנינו ניסוח לא מוצלח של כתבה על כותרתה יצרה רושם מוטעה, כי בדיקת הרקמות הראתה שהטוענת להיותה אם, איננה האם. טעות זו נבעה, כך ניתן להסיק, מהרצון להביא מידע לידיעת קוראי העיתון מחד גיסא, והחובה לכבד צו חיסיון מאידך גיסא. העיתון והכתב היו יכולים להימנע מלהביא את מה שהם ראו כאירוע המהווה "התפתחות משמעותית" לידיעת קוראיהם, כל עוד הם היו מנועים מלדווח לקוראיהם מהי אותה התפתחות משמעותית, אך הרצון להביא לידיעת קוראי העיתון מידע רב ככל האפשר הוא מנשמת אפה של העיתונות, וכל עוד הבאת המידע איננו אסור, בית הדין איננו יכול לראות בעצם הבאתו עבירה על תקנון האתיקה. עתה, משידוע לנו מהי ההתפתחות שאירעה עם קבלתן של תוצאות בדיקת הרקמות, איננו יכולים לקבוע, כי הן אינן מהוות "התפתחות משמעותית", אלא שניתן היה לפרש כי ההתפתחות הייתה שהבדיקה איששה את הטענה, כי מי שהביאה את הקטינה היא אכן אמה, ולכן ייתכן וניתן היה לנסח את הכותרת בצורה פחות מבלבלת. ניסוח לא מוצלח אולי יש כאן, אך עבירה אתית אין כאן. לא נדון בטענה, כאילו העיתונאי והעיתון הפרו את החיסיון שהטיל בית המשפט. הפרת חיסיון שהטיל בית המשפט מהווה עבירה על חוק העונשין, ולבית דין זה אין את הכלים ואין את הסמכות לקבוע כי עבירה כזו אכן נעשתה, נושא החיסיון עלה לדיון רק כהסבר מדוע העיתונאי והעיתון לא יכלו לפרט את הכתוב בחוות הדעת שניתנה בקשר לתוצאות בדיקת הרקמות. עצם השאלה אם החיסיון הופר או לא, איננה מוכרעת על ידנו. על כן אנו קובעים, כי העיתונאי והעיתון לא עברו על כללי האתיקה של מועצת העיתונות בכתבות שנדונו על ידינו. ניב ליליאן, חבר אני מסכים למסקנות, אך מבקש להעיר כי היה על העיתון והעיתונאי להבהיר בצורה ברורה יותר כי המידע הוא על נושא הנמצא תחת חיסיון. גיל קיסרי, חבר המסקנה מקובלת עלי, אך אני סבור כי הכותרת שניתנה לכתבה מיום 11.8.2016 - "התפתחות משמעותית", הייתה מוקדמת מדי. תל-אביב, היום, ה .... בחודש דצמבר, 2017 ­­­­­­________________ ___________ ___________ עו"ד יורם סמואל, יו"ר אריה המר, חבר ניב ליליאן, חבר __________ ___________ חיים נוי, חבר גיל קיסרי, חבר

 
 
הצג מידע נוסף לכתבה
הדפס כתבה שלח כתבההוסף הודעה/תגובה
 שיתוף