יום ו', יב’ בתשרי תשע”ט
מועצת העיתונות קוראת לבית המחוקקים לסייג את הצעת החוק המבקשת לאסור תיעוד פעילות חיילי צה"ל בעת מילוי תפקידם – בהעדר החלה על פעילותם של עיתונאים בשליחות המבקשים להביא לציבור תמונת מצב כמות שהיא מזירת הפעילות.
 
 
מועצת העיתונות בישראל, מתנערת מן ההאשמות כלפי העיתון "ישראל היום", החברים במועצה, באשר להחלטת בית הדין לאתיקה, בנושא "פרסום סקרים בתקשורת, על דעת הציבור היהודי בלבד, אלא אם יש הצדקה עניינית לכך". "ישראל היום" היה כלי התקשורת היחיד שהודיע כי יקיים את החלטת בית הדין לאתיקה ויפרסם החלטתה במלואה.
 
 
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, השופטת (בדימוס) דליה דורנר, אירחה בלשכתה בבית המשפט העליון בירושלים, את העורך הראשי של העיתון "ישראל היום", בועז ביסמוט ואת מנכ"ל המועצה, מוטי רוזנבלום. בפגישה, שהתנהלה ברוח טובה, לא נתגלו חילוקי דעות כלשהן בין השופטת לעורך הראשי. "חברותה של "ישראל היום" במועצת העיתונות, חשובה מאד ואין להקל ראש בכך. יחד עם זאת אנו חייבים לשמור על בית הדין לאתיקה ועל קיום החלטותיו", ציינה השופטת. על-כך הודיע ביסמוט כי "ישראל היום" תקיים את החלטת בית הדין כלשונה, כבר ביום שלישי הקרוב (12 ביוני 2018) והוסיף: "עוד פגישה מעניינת עם השופטת דורנר, ללא חילוקי דעות"...
 
 
אלי מלכה, ראש המועצה האזורית גולן, קיבל את פנינו בצומת קורסי ומכאן ואילך לקח על עצמו את תפקיד המארח שהוא גם המדריך ומורה הדרך, לחברי מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, יחד עם חברי בתי הדין לאתיקה וכל זאת במסגרת הכינוס הארצי השלישי אותו החלטנו לקיים ברמת הגולן...
 
 
נשיאת מועצת העיתונות, השופטת (בדימוס) דליה דורנר וחברי המליאה, משתתפים בצערה של מ"מ הנשיאה, עו"ד ארנה לין, במות האם, רות לין חושי ז"ל. המשפחה יושבת שבעה ברחוב דרך הים 117, חיפה בין השעות 16.00-20.00.
 
 
מועצת העיתונות קוראת לדובר צה"ל לחקור ביסודיות את נסיבות מותו של הצלם העיתונאי הפלשתינאי יאסר מורתגא, בירי צה"ל במהלך ניסיונות לבלום הסתערות פלשתינאית לעבר הגדר ברצועה. בתגובה למסר של שר הביטחון אביגדור ליברמן והמילים - "צלם או לא צלם", אומרת המועצה כי על השר להגן על הבידול המאפשר לצלמים ועיתונאים להגיע לכל זירה ולתעד את הקורה בה.על מפקדי צה"ל לפעול להטמעת הצורך להגן על לובשי איפוד press מכל צד של הגדר וגם בתרחישי קיצון. המועצה תעקוב מקרוב אחר חקירת נסיבות מותו של מורתגא ותפרסם את מסקנותיה לאחר שהתחקיר יסתיים.
 
 
"גם כאשר זה לא נעים לנו, בין אם מימין ובין אם משמאל; עיתונות ותקשורת הן מוסד חשוב בדמוקרטיה", אמר הנשיא *** נשיאת מועצת העיתונות, השופטת בדימוס דליה דורנר התריעה מפני ההתקפות הקשות על התקשורת, תוך סימון עיתונאים. "דיבורים כאלה באווירה קשה וטעונה, עלולים לסכן בני אדם פיסית. חשוב לזכור: לא העיתונאי המציא את החקירה. הוא 'המביא', השליח, זוהי חובתו. העיתונאי ממלא את תפקידו" ****************** ************ בצילום: נשיאת מועצת העיתונות בישראל ושופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר, ראש עיריית לוד יאיר רביבו ונשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ****************** ******************* * צילומים: קובי גדעון/לע"מ
 
 
מועצת העיתונות מביעה צער נוכח התקפתו החוזרת של ראש הממשלה על התקשורת וליבוי השנאה כלפיה. מצער מאד ואף מעורר חששות כבדים, להקשיב לראש ממשלה בישראל כשהוא שב ותוקף את התקשורת ומפנה אליה טינת המונים.אין דמוקרטיה של אמת ללא תקשורת חופשית. סימונה כיעד לתקיפה פעם אחר פעם, הוא תמצית הבוז לדמוקרטיה ולזכות להביע כל דעה, גם ביקורת ואפילו על העומד ליד ההגה. מועצת העיתונות מביעה את תקוותה שבחודש הסליחות שבפתחו עומד הציבור הישראלי, ימנע ראש הממשלה מסגנון זה.
 
 
מועצת העיתונות, בראשותה של שופטת בית משפט העליון (בדימוס) דליה דורנר, מזהירה כי הסימון החוזר ונשנה של ראש הממשלה את התקשורת כאויב הזומם "הפיכה" היא סכנה לאופיה הדמוקרטי של החברה בישראל. מועצת העיתונות דוחה את ניסיונותיו החוזרים ונשנים של בנימין נתניהו לערבב את התקשורת בהליכי החקירות נגדו, שמתבצעים על פי חוקי מדינת ישראל.
 
 
מועצת העיתונות בישראל קוראת לכנסת ולממשלה לחדול מקידום הצעות חוק שתוצאתן עלולה לפגוע קשות בעבודת התקשורת והעיתונות בכלל, ובעיתונות החוקרת בפרט. בעיקר מדובר על הצעת החוק המכונה "חוק ההמלצות" ועל הצעת החוק המכונה "חוק ההקלטות", שקבלתן תמנע מעיתונאים לבצע את עבודתם נאמנה ולספק לציבור מידע שראוי וחיוני שיקבל במדינה דמוקרטית.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות פרסם היום הודעת גינוי להפרדה בין העיתונאים והעיתונאיות במהלך סיקור ביקורו של סגן נשיא ארה"ב בכותל בירושלים, שפגעה ביכולתן של העיתונאיות לסקר את הביקור.מועצת העיתונות בישראל תובעת מכל גוף המתאם סיקור עיתונאי לאירועים תקשורתיים, כמו גם מלשכת העיתונות הממשלתית, לקבוע מיקום אחיד וזהה לעיתונאיות ולעיתונאים לצלמים ולצלמות, המגיעים לשטח לצורך ביצוע שליחותם העיתונאית.בכל תרחיש ומקום – לא תתאפשר במהלך התיעוד העדפה ו/או שוני במיקום התצפית על בסיס מגדר. אם נוהל המקום מחייב דיווח מרחוק - הוא יחול על גברים ונשים גם יחד.
 
 
העיתונאי והפרשן המשפטי הוותיק של קול ישראל, פרופ' משה נגבי הלך לעולמו בתום מאבק קשה במחלת הסרטן. נגבי היה פרופסור במחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית בירושלים. כפרשן משפטי הוא עסק בעיקר בעניינים אקטואליים, והרבה לעסוק בהגנה על זכויות אדם, חופש העיתונות, שמירת החוק והדמוקרטיה ובטוהר המידות של אנשי ציבור. בשם נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר וחברי המועצה, אנו שולחים את תנחומינו למשפחה.
 
 
האיגוד, המייצג 360 כלי תקשורת, רשתות שידור ועיתונאים בתחומי הטלוויזיה, הרדיו, הפרינט, הצילום והמרשתת, משלושים ושתיים מדינות, עתר לבג"צ בדרישה מבית המשפט להורות למשטרה להפסיק את הגבלת הכניסה של עיתונאים למתחם הר הבית בירושלים בכלל ודרך שער האריות בפרט
 
 
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר וצוות התגובות של המועצה, הביעו מחאה חריפה על הצרת צעדים של עיתונאים בשטחי סיקור בירושלים. המועצה מדגישה כי גם באזורי מתיחות גוברת, שמורה לתקשורת זכות לנגישות ומוטלת עליה חובה להגיע אל זירת ההתרחשות כדי לדווח נאמנה ומקרוב.
 
 
מועצת העיתונות תובעת מהיועץ המשפטי ומפרקליט המדינה לספק הסברים לגבי נחיצות הפשיטה על הוצאת הספרים של ידיעות אחרונות, והחרמת כתבי יד נוספים בנושאים פוליטיים ומדיניים, מלבד זה של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, בייחוד שהדבר נעשה שלא על דעת הממונה על הביטחון במשרד הביטחון, כלומר שלא מסיבות ביטחוניות חד-משמעיות.
 
 
תגובת מועצת העיתונות לתיקונים לחוק השידור הציבורי: מועצת העיתונות בישראל פרסמה הערב (23 באפריל 2017), בתום ישיבת המליאה, את התייחסותה לתיקונים לחוק השידור הציבורי, שאחד מהם אושר היום בממשלה ובוועדת השרים לענייני חקיקה:
 
 
"מועצת העיתונות בישראל מגנה בחריפות את הפגיעה החמורה והנמשכת של הממשלה והמערכת הפוליטית בשידור הציבורי בישראל", כך נאמר בהחלטת מליאת מועצת העיתונות, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בתום ישיבת חירום של שהתקיימה ב"בית הסופר" בתל אביב.
 
 
נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, פנתה במכתב ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בקריאה לפרסם בהקדם האפשרי את ההקלטות מהשיחות שהתנהלו בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין מו"ל העיתון "ידיעות אחרונות", מר ארנון מוזס.
 
 
לרגל שנת ה 60 להקמתה של נצרת עילית, התקיימה ישיבה חגיגית מיוחדת, בהשתתפות נציגי מועצת העיתונות בישראל, בראשם הנשיאה - שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר וראש עיריית נצרת עילית, רונן פלוט
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, מוקיע בחריפות את בחירת המילים של רוגל אלפר בביקורת שכתב ב"הארץ" על תכנית הטלוויזיה "הנעלמים" ששודרה בערוץ 2 בהגשת יואב לימור (בצילום).
 
 
מועצת העיתונות קוראת למשטרת ישראל ולעומדים בראשה לרענן את נהליה בכל הקשור לחקירת עיתונאים. זאת בעקבות חקירת כתב "הארץ" ניר גונטז'. משהתברר למשטרת ישראל כי "המטריד" האלמוני הוא עיתונאי, העושה את מלאכתו נאמנה, לא היה מקום לחקירה נוספת.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, פרסם אתמול את ההודעה הבאה המתייחסת לתגובת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לתחקיר של אילנה דיין, בתכנית "עובדה": "הזכות לתגובה על המתפרסם בתקשורת הינה זכות יסוד בכללי האתיקה העיתונאית. מועצת העיתונות מוחה על כך, שהתגובה של ראש הממשלה אתמול לתחקיר "עובדה", חרגה מהמקובל, לא התייחסה לממצאי התחקיר והפכה לכתב אישום אישי כנגד ד"ר אילנה דיין".
 
 
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
 
 
מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, החליטה לפרסם בציבור הודעה חריפה המגנה כל ניסיון לפגוע בעיתונאים או לאיים עליהם, בזו הלשון: "מועצת העיתונות מגנה בתוקף איומים כלפי עיתונאים בגין עבודתם העיתונאית".
 
 
כך הגיבה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, ביומן הבוקר של קול ישראל, על החלטת שר הביטחון ליברמן, לזמן את מפקד גלי צה"ל, ירון דקל, ל"שיחת נזיפה", בגלל שידור התכנית על המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש.
 
 
מליאת מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של הנשיאה, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, קראה אמש לממשלת ישראל לשים אל ליבה לחשיבות הרבה בקיומו של רצף בשידור ציבורי מתפקד, עשיר ומקצועי. "פגיעה ברצף זה תהיה בכייה לדורות", נאמר בהודעה.
 
 
אל"מ אריאלה בן-אברהם, שנכנסה באחרונה לתפקיד הצנזורית הראשית, הוזמנה למועצה להציג את הסיבות בגללן דרשה מבעלי חשבונות ברשתות חברתיות לקבל אישור מוקדם לפני פרסום. "לא רוצים ולא יכולים לשלוט בכל המידע".
 
 
גם בסוכנות הידיעות "רויטרס" הופיע השבוע, כנראה לראשונה ב-165 שנות ההיסטוריה שלה – תוכן חדשותי שמומן על ידי גוף מסחרי. (בצילום: הגילוי הנאות בדיווח הסוכנות).
 
 
המועצה הקימה ועדה שתנסה למצוא נוסחה ראויה לבידול בין חדשות לפרסומות – על כל צורותיהן – בעידן התקשורת הדיגיטאלית.
 
אחרי שהפכנו והפכנו בסוגייה נשוא תיק זה, ולאחר ששמענו, רוב קשב, את דברי המתלונן, בהופעתו המכובדת בפנינו, הגענו, פה אחד, לכלל מסקנה, כי, ככל שנוגעים הדברים לסעיף 13 ב' לתקנון האתיקה של מועצת העיתונות - איננו מוצאים שהעיתונאים ליבסקינד, כהן ועתון "מעריב" הפרו סעיף זה בתקנון.

בפני בית הדין לאתיקה תיק מס' 43-2017 של מועצת העיתונות בעניין: מיקי רוזנטל המתלונן - נגד - "מעריב" קלמן ליבסקינד משה כהן הנילונים החלטה 1. בפנינו ערעורו של ח"כ מיקי רוזנטל, נגד הנילונים, (כפי המופיע בטופס הגשת התלונה), העיתון "מעריב" וכתביו: קלמן ליבסקינד ומשה כהן, בגין פרסומים, בטורו של העיתונאי ליבסקינד במוסף "סוף השבוע" בתאריכים 9.1.15 ו- 3.7.15, וידיעה נוספת של הכתב משה כהן. 2. מלשון התלונה ובקצירת האומר, עולה, כי העיתון "מעריב", ואתרי מרשתת, הקשורים בו, פרסמו קטעים מכתבי טענות ועדויות, העולים מהליכים משפטיים, כפי המתואר בכתב התלונה. ברם, משנסתיימו ההליכים המשפטיים האמורים, בתוצאה, אשר, כדברי המתלונן, סתרה את הפרסומים הנ"ל, סירבו "מעריב" והעיתונאי ליבסקינד, לייתן ביטוי ראוי לתוצאות ההליכים (ככל שנוגעים הדברים לזכותו של המתלונן), וזאת בניגוד לאשר כתוב בס' 13 ב' לכללי האתיקה של מועצת העיתונות. 3. וזו לשונו של ס' 13 ב' האמור: "נדחתה, או נמחקה, תביעה בעניין אזרחי, יינתן לכך פרסום באופן דומה ככל האפשר, לפרסום בדבר הגשת התביעה". 4. טוען המתלונן, כי פנייתו אל עורך מעריב, כמו גם אל העיתונאי ליבסקינד, לא רק שלא הביאה בעקבותיה פרסום ראוי ו"דומה ככל האפשר", כפי האמור לעיל, אלא נהפוך הוא: שוחזרו בכתבותיו של ליבסקינד טעונים שלא ממן העניין, כנגד הקובל, בצד הבלעת העובדה, או ציונה במזער, שלפיה, התביעות נגדו נדחו, או הסתיימו בפשרה. 5. משכך, כדברי המתלונן, הפך תקנון האתיקה של מועצת העיתונות לחוכא ואיטלולא, ואנו נתבקשנו להתערב בדבר, ולחייב את העיתון ואת כתבו, לפעול עפ"י תקנון האתיקה וכרוחו. 6. המשנה ליועצת המשפטית של מועצת העיתונות, אשר אליו נותבה תלונתו של המתלונן, ראה להתייחס לכך, שהנילון אמנם הזכיר בפרסומו את העובדה, שלפיה נמחקו התביעות, כאמור, ברם עשה זאת במובלע בפרסום שנתן. 7. סבר המשנה ליועהמ"ש, כי על המפרסם היה להביא מעל במה דומה, בפני הקורא, תמונה ברורה ומתאימה של תוצאות ההליך, הגם שאין נגרעת זכות המפרסם להביע דעה ועמדה, אף להתנצח עם בעל הדין, "אלא שיש להפריד בין הפולמוס לבין הדיווח ..." 8. כך או כך, העביר המשנה ליועמ"ש את הנושא, נשוא תיק זה, לפתחו של בית הדין לאתיקה. הנילונים – העדר הופעה בפני בית הדין 9. ביום 26 בספטמבר 2016, פנה העיתונאי, קלמן ליבסקינד, אל מועצת העיתונות ומסר בכתב את תגובתו לתלונתו של ח"כ מיקי רוזנטל. התגובה הייתה מפורטת ואחזה ארבעה עמודים. 10. בפתח דבריו כתב מר ליבסקינד, בין היתר: "... בראשית דברי אדגיש, כי למיטב ידיעתי, העיתון מעריב איננו חבר במועצת העיתונות ובוודאי שאני אינני חבר בה, אך יחד עם זאת, מתוך כבוד לפניית מועצת העיתונות ונוכח העיוות החמור והדברים משוללי הייסוד שכתב לכם ח"כ רוזנטל בתלונתו, בחרתי להעביר אליכם את תגובתי, כדי להעמיד דברים על מכונם. מעבר לכך, באם תחליטו לנהל הליכים כלשהם, אין לי כוונה ליטול בהם חלק." 11. אכן דברים כדורבנות. כלשעצמנו סברנו, כי אם אכן עניין לנו בתלונה ש"עיוות חמור" בצידה, ודבריה "משוללי יסוד", עד שמצא העיתונאי הנכבד, לנכון ולראוי, להעביר אלינו את תגובתו, מן הראוי היה, בה במידה, כי הנילונים, או, למצער, מי מהם, יראה לנכון להתעלות מעבר לשאלת "החברות במועצת העיתונות", ואפילו רק, "מתוך כבוד לפנייתה", יראו להופיע בפני בית הדין של המועצה, לאמת מבחן בלתי אמצעית. 12. הוגע בנפשך, שהמשנה ליועצת המשפטית, היה מגיע למסקנה, כי אין רגליים לתלונה שבכאן, והיה מורה, למקרא תגובתו של מר ליבסקינד, לגנוז אותה, איך אז הייתה מתפרשת התגובה שנתן העיתונאי? האם בהכרה למחצה במועצת העיתונות? 13. לתומנו סברנו, כי ראוי ונכון היה, שעיתון, או עיתונאי, אשר מוגשת כנגדם תלונה למועצת העיתונות, ויש להם מה לאמר בקשר לכך, יביאו את תגובתם בדרך הראויה והמכבדת ביותר, באופן שניתן יהיה להתרשם, בהתרשמות בלתי אמצעית, מתגובתם, צודקת יותר או פחות. 14. התעלמות מכוונת מלכתחילה, מבית הדין, ובעיקר לאחר משלוח תגובה בכתב, מדברת בעד עצמה, לעניין כבודו של מוסד זה בעיני הנילונים, ואנו – את מכבדנו נכבד. 15. יחד עם זאת, וחרף האמור לעיל, מצווים אנו בהגינות הדדית. וכיוון שכך, משבחרו הנילונים שלא להופיע לדיון בפנינו, החלטנו באחת, כי נעשה שימוש בתגובה אשר ניתנה בכתב, ונהיה לפה לנילונים בדיון זה, וכמתחייב, בנסיבות אלה, ננהג בזהירות יתר. ומכאן לגופו של ענין 16. ב-9 בינואר 2016 פרסם מר ליבסקינד בעתון "מעריב" חלק מעדותו, בבית המשפט, של מר ניסן סריזדה, שניתנה במסגרת תביעה שלו, את ח"כ מיקי רוזנטל. מר סריזדה העיד, כי היה עד לשיחה בין עו"ד גדעון פישר לבין ח"כ רוזנטל, ממנה השתמע כביכול ש ח"כ רוזנטל מודה כי קיבל כסף, כדי לפרסם כתבה נגד סריזדה. 17. וכך כתב: "לפני כמה שנים הגיש ניסן סריזדה, לשעבר איש מועצת הצמחים, תביעת לשון הרע נגד מיקי רוזנטל, בעקבות תחקיר שזה פרסם על אודותיו, כשהגיש את תוכנית התחקירים "בולדוזר". בחודש פברואר האחרון עמד סריזדה על דוכן העדים וסיפר את הסיפור המסקרן הבא שאירע, לדבריו, שבוע אחרי פרסום התחקיר, כאשר ביקש לתבוע את רוזנטל והגיע לשם כך למשרדו של עו"ד גדעון פישר. "עו"ד פישר ראה את המסמכים...את כל התכתובת של משרד החקלאות, ואמר לי 'אני לא מאמין על מיקי רוזנטל. הוא חבר שלי'. התקשר אליו, השאיר את הרמקול פתוח. 'מיקי, תגיד לי, אתה השתגעת? יש בפניך כאלה מסמכים ואתה מוציא שם רע לניסן סריזדה'? ואז אומר: 'אח שלי, גם אתה בשביל 20 אלף ג'ובות היית מפרסם את הכתבה'. באותו רגע..גדעון פישר ניתק את הקו. אמר לי 'ניסן, לא שמעת את זה פה, אתה מסבך אותי, הוא לקוח של אח שלי'. אמרתי 'גדעון, אני מאוד מקווה שאני לא אשתמש בזה'. סריזדה הציע לרוזנטל עסקה. לך לפוליגרף ואם תכחיש את הסיפור הזה ותצא דובר אמת, אני מתחייב למחוק את התביעה שהגשתי נגדך. לרוזנטל הייתה הצעה אחרת: "אמרתי שאני מוכן, ואם אצא שאני דובר אמת בפוליגרף, הוא יחזיר את הכסף שקיבל ממשרד החקלאות..אם אני אצא דובר שקר, הרי שהורשעתי ציבורית והכל ואשלם את סכום התביעה…" 18. כשנתיים וחצי לאחר מכן, בקיץ 2017, ניתן פסק דין, שלפיו נדחתה תביעתו של מר סריזדה נגד ח"כ רוזנטל, במסגרתו של פסק הדין התייחסה כב' השופטת, רונית אלט-פינצ'וק בקצרה, גם לטענת סריזדה, שמר ליבסקינד ציטט במאמרו. 19. כך כתבה השופטת: "טענה זו לא הוכחה ואף לא הובאה תשתית ראייתית מינימלית הדרושה לשם הוכחת טענה כה כבדת משקל, וראוי היה שלא תעלה כלל". 20. ביום 7.7.2017, 13 ימים לאחר פרסום פסק הדין, 11 ימים לאחר שח"כ רוזנטל העביר את הפסק לליבסקינד, ושבוע לאחר שרוזנטל ביקר בפומבי את ליבסקינד באתר האינטרנט שלו (בכתבו כי "לא תיקן את מה שעיוות"), פורסם טורו השבועי של ליבסקינד ב"מעריב", תחת הכותרת: "שיטת רוזנטל", שהוקדש כולו לביקורת על חבר הכנסת, תוך אזכור וחזרה על אירועים וביקורות מהעבר. בסופו של אותו טור, הזכיר ליבסקינד את דחיית התביעה של סריזדה, בצד הבאת ציטוטה של השופטת אלט-פינצ'וק, כפי המצויין לעיל. טענות הצדדים 21. לטענת המתלונן, הנילונים פרסמו קטעים מכתב טענות ועדויות, מהליכים משפטיים, ברם, משנסתיימו ההליכים, בתוצאה אשר סתרה את הפרסומים האמורים, סורב פרסום תוצאות ההליכים. 22. טוען אם כן ח"כ רוזנטל, כי הדרך שבה ליבסקינד ו"מעריב" איזכרו את דחיית התביעה ועדותו של סריזדה, אינה בגדר "פרסום ראוי" ו"דומה ככל האפשר", כנדרש על פי סעיף 13ב' לכללי האתיקה האמורים. נהפוך הוא: פרסום, המשחזר טענות שאינן מן העניין, "תוך הבלעת העובדה" שהתביעות נגד רוזנטל נדחו, או הסתיימו בפשרה, והטענות שפורסמו - נסתרו. 23. ליבסקינד טען, מנגד, וכאמור במכתב ארוך ומפורט אשר שלח אלינו, כי בטקסט המקורי נדרש רק לזווית קטנה מתוך התביעה של סריזדה ועשה כן רק כדי "לתהות אודות הסתירה" בעמדותיו של רוזנטל..., ברם, בכל מקרה, הביא לאחר מכן את קביעת השופטת בעניין עדות סריזדה. ליבסקינד, כטענתו, פרסם את הסדר הפשרה, בתיקו של ח"כ רוזנטל, כלשונו, וטרח להביא את תוצאות שני פסקי הדין, שח"כ רוזנטל היה מעורב בהם, לקוראי מדורו. דיון 24. לטענת ליבסקינד, כמשתקף ממכתבו, דווקא ח"כ רוזנטל, הוא זה אשר מוציא את דיבתו רעה מזה שנים. 25. לדעת מר ליבסקינד, מן הראוי לדחות את עתירתו של ח"כ רוזנטל. 26. ענייננו - בשלוש פסקאות, שהופיעו בחלקה השני של כפולת עמודים, אשר הכילה את מאמר הפרשנות השבועי של קלמן ליבסקינד, בעתון סוף השבוע של "מעריב", בחודש ינואר 2015. בכותרת, או בכותרת המשנה של הטור, לא היה כל אזכור לתביעה שהגיש סריזדה נגד רוזנטל, או לעדות שנשמעה במהלכה, זולת המשפט: "העקרונות החשובים למיקי רוזנטל תקפים רק כאשר מדובר בנתניהו". 27. משכך, נכונה בעיקרה טענתו של הנילון, מר ליבסקינד, כי מהות ה"פרסום" לא הייתה עצם התביעה של סריזדה נגד רוזנטל, אלא הצבעה על סתירה בטענותיו של רוזנטל. 28. בנוסף, כשבועיים לאחר פרסום פסק הדין, שנתיים וחצי לאחר הפרסום המקורי, ראה ליבסקינד לצטט, בטורו השבועי, במפורש ובמדויק, את דברי השופטת, שדחתה מכל וכל את הטענה של סריזדה נגד רוזנטל. אמנם נכון. כל שאר הטור הוקדש לביקורת נגד חבר הכנסת. 29. מן הראוי לציין, כי פרסום "התיקון" המתייחס לעצםתביעתו של סריזדה,דומה היה בגודלו, באופיו ובמיקומו ל"פרסום" על התביעה הזו, שנתיים וחצי קודם לכן. 30. אין בליבנו ספק, לעניין מלאכתו הקשה של עיתונאי, המסקר אירועים חדשותיים מחד, ומבצע תחקירים עיתונאיים, מאידך. שהרי, בצד כל אלה אמור העיתונאי לשמור על איזון בין צדדים קוטביים. מלאכה זו איננה קלה כלל ועיקר. 31. רוצים אנו להאמין, כי לנגד עיני כל כלי תקשורת, לרבות עיתון, כמו "מעריב", בענייננו, עומדת חבות המשמר על כללי האתיקה של מועצת העיתונות, כמו גם האמונה לחופש העיתונות ולזכות הציבור לדעת. אלא שבאלה, אין די. 32. שכן, דווקא משום כך, בצד זכותו של הציבור לדעת, צריך שיונף דגל הדיווח ההוגן, המאוזן ובעיקר הזהיר עד למאוד, לכבודו ולשמו של אותו צד העלול להיפגע מהכתבה המתפרסמת. שהרי, לעיתונות, וגם זה לא חדש, יש כוח רב. בכוחה לרומם, או להשפיל, להחשיך עולמו של אדם ולערער מעמדו של גוף. [כדברי כב' השופט בדימוס, יצחק זמיר, בתיק דנ"א 732/95 – ידיעות אחרונות בע"מ ואח' נ. קראוס ואח', פד"י נ"ב (3)(1)]. 33. אין בקרבנו ספק, כי לחופש העיתונות, כמו גם לחופש הביטוי, מקום מרכזי במרקם הדמוקרטי בישראל. חופש זה יכול שישליך גם לגבי ביטויים המשקפים דעות קשות עד למאד (כפי שכתב כב' השופט אהרון ברק, בבג"צ 339/85 כהנא נגד רשות השידור, פ"ד מא' (3)255) 34. הדברים הנ"ל מצאו ביטוי נוסף בתיק 33/2004, דן ורדינון נ. גלובס פבלישר עיתונות בע"מ, שם, בהחלטה ארוכה ומנומקת, החליט ביה"ד, בראשותו של פרופ' אסא כשר, כי קודם לפרסום ידיעה, שמקורה בהליך, או עניין משפטי, העלולה לפגוע באדם, יש ליתן לו הזדמנות לפרסום הוגן של תגובתו. 35. מליאת מועצת העיתונות בתקנונה, אמרה את דברה, לעניין היותה מופקדת על שמירת ערכי עיתונות חופשית וטובה, ובכללם חופש המידע, חופש הביטוי וחופש הבעת הדעה בישראל. חופש הביטוי הינו גם חופש הביקורת, ואין במקרים של חוסר נעימות בביקורת, אפילו בנזק הצפוי בעקבותיה, כדי להשתיקה, בחברה המתיימרת להיות חברה דמוקרטית. 36. ואין לשכוח כי בצד ייצוג העיתונות והציבור במאבק לקיומם של ערכי מוסר ודין, כאמור לעיל, פועלת מועצת העיתונות, בה במידה, להבטחת נאמנות לעקרונות האתיקה העיתונאית, מצד כל העוסקים בעיתונות, גם לאכיפתן של אמות מידה מקצועיות, המושתתות על מחויבות מוחלטת לאמת, לדיוק, להגינות, ולא פחות מכך, להגנה על כבוד האדם ולכיבוד צנעת הפרט, המוצאים בין היתר ביטוי גם בקיום הוראות סעיף 13 לתקנון מועצת העיתונות, 37. שאם לא תאמר כך, ולא יינתן ביטוי הולם לאשר אמור לעיל, איך יישמר כלפי הציבור הרחב חוסנו של הבית הזה, אשר מעצם טיבו נועד לשמור על ערכי עיתונות חופשית וטובה, כזו האמורה לשרת את החברה באופן אמין, אחראי והוגן? 38. ועל- כן, הנאמנות לחופש העיתונות ולזכות הציבור לדעת, איננה בבחינת נדבך העומד בפני עצמו, באשר בצידו ניצבים נושאי הדגל שעניינם: יושר, אמינות ונאמנות לאמת, כמו גם דאגה מובנית לשמו ולכבודו של האדם, אשר עליו, או בגינו, מתפרסמת הכתבה. 39. התלונה שבכאן, בצד התגובה שבגינה, כופרות בנשיאת דגל כבודו של הצד שמנגד, וחבל שכך. אלא שלא בכך נתבקשנו לדון בתיק זה. 40. משכך, ואם נשוב לעניינו של התיק שבפנינו, ייאמר, כי ניתן להבין את טרונייתו של ח"כ רוזנטל בכך, שמר ליבסקינד ראה להקדיש את כל הטור שכתב, לעימות עם ח"כ רוזנטל, בהבלעת ההבהרה לעניין מחיקת, ו/או דחיית, התביעה נגדו. בעליל נראה איפוא, כי הפריעהלחבר הכנסת רוזנטל העובדה, שהבהרת זכאותו כאמור, נעשתה במסגרת מאמר שלם, אשר ביקר את התנהלותו. במובן זה ומנקודת ראות זו, אפשר להבין את תחושותיו, ברם לא למעלה מזאת. 41. שכן, מנגד, ניתן למצוא, כי מר ליבסקינד לא נשאר חייב, שעה שענה לטענות ולהשתלחויות חבר הכנסת נגדו, באותו השבוע, באתר האינטרנט שלו, וכי ניצל "טריגר" עכשווי, כחלק בלתי נפרד, מהפררוגטיבה המסורה לו, כבעל טור אישי שבועי. 42. אלא שבמתכוון איננו רוצים להיכבד אל תוך תוכו של הסכסוך שבין השניים, מן הטעם, ששאלות אלה אינן עומדות לדיון בענייננו, ולפיכך לא ניתן את הדעת עליהן, מעבר לאשר צייננו לעיל. 43. סוף דבר, אחרי שהפכנו והפכנו בסוגייה נשוא תיק זה, ולאחר ששמענו, רוב קשב, את דברי המתלונן, בהופעתו המכובדת בפנינו, הגענו, פה אחד, לכלל מסקנה, כי, ככל שנוגעים הדברים לסעיף 13 ב' לתקנון האתיקה של מועצת העיתונות - איננו מוצאים שהעיתונאים ליבסקינד, כהן ועתון "מעריב" הפרו סעיף זה בתקנון. היום: 10 בדצמבר 2017 הילה קובו, עו"ד, חנוך קינן, עו"ד, יצחק פרי, ____________________ ____________________ ______________________ G526227-V001.docx