יום ג', ג’ בכסלו תשע”ח
משתתפים בצערכם על מותו של אחיכם, ד"ר ניסן לימור, ומוסרים את תנחומינו לכל בני המשפחה. מועצת העיתונות בישראל
 
 
מועצת העיתונות מביעה צער נוכח התקפתו החוזרת של ראש הממשלה על התקשורת וליבוי השנאה כלפיה. מצער מאד ואף מעורר חששות כבדים, להקשיב לראש ממשלה בישראל כשהוא שב ותוקף את התקשורת ומפנה אליה טינת המונים.אין דמוקרטיה של אמת ללא תקשורת חופשית. סימונה כיעד לתקיפה פעם אחר פעם, הוא תמצית הבוז לדמוקרטיה ולזכות להביע כל דעה, גם ביקורת ואפילו על העומד ליד ההגה. מועצת העיתונות מביעה את תקוותה שבחודש הסליחות שבפתחו עומד הציבור הישראלי, ימנע ראש הממשלה מסגנון זה.
 
 
זאת בעקבות פגישת מזכ"ל מועצת העיתונות, מוטי רוזנבלום עם מנהל לשכת העיתונות הממשלתית, ניצן חן *** מועצת העיתונות: "התקשורת הישראלית חופשית ומסוגלת לעכל גם דעות שאינן לרוחו של הרוב המכריע בה"
 
 
מועצת העיתונות, בראשותה של שופטת בית משפט העליון (בדימוס) דליה דורנר, מזהירה כי הסימון החוזר ונשנה של ראש הממשלה את התקשורת כאויב הזומם "הפיכה" היא סכנה לאופיה הדמוקרטי של החברה בישראל. מועצת העיתונות דוחה את ניסיונותיו החוזרים ונשנים של בנימין נתניהו לערבב את התקשורת בהליכי החקירות נגדו, שמתבצעים על פי חוקי מדינת ישראל.
 
 
האיגוד, המייצג 360 כלי תקשורת, רשתות שידור ועיתונאים בתחומי הטלוויזיה, הרדיו, הפרינט, הצילום והמרשתת, משלושים ושתיים מדינות, עתר לבג"צ בדרישה מבית המשפט להורות למשטרה להפסיק את הגבלת הכניסה של עיתונאים למתחם הר הבית בירושלים בכלל ודרך שער האריות בפרט
 
 
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר וצוות התגובות של המועצה, הביעו מחאה חריפה על הצרת צעדים של עיתונאים בשטחי סיקור בירושלים. המועצה מדגישה כי גם באזורי מתיחות גוברת, שמורה לתקשורת זכות לנגישות ומוטלת עליה חובה להגיע אל זירת ההתרחשות כדי לדווח נאמנה ומקרוב.
 
 
נשיאות מועצת העיתונות בישראל החליטה בישיבתה בתאריך (18.7.2017), להאריך את כהונתו של מזכ"ל המועצה הנוכחי, מוטי רוזנבלום, ולקצוב את כהונת המזכ״ל למשך שלוש שנים עם אפשרות הארכה.
 
 
מועצת העיתונות תובעת מהיועץ המשפטי ומפרקליט המדינה לספק הסברים לגבי נחיצות הפשיטה על הוצאת הספרים של ידיעות אחרונות, והחרמת כתבי יד נוספים בנושאים פוליטיים ומדיניים, מלבד זה של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, בייחוד שהדבר נעשה שלא על דעת הממונה על הביטחון במשרד הביטחון, כלומר שלא מסיבות ביטחוניות חד-משמעיות.
 
 
לרגל שנת ה 60 להקמתה של נצרת עילית, התקיימה ישיבה חגיגית מיוחדת, בהשתתפות נציגי מועצת העיתונות בישראל, בראשם הנשיאה - שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר וראש עיריית נצרת עילית, רונן פלוט
 
 
תגובת מועצת העיתונות לתיקונים לחוק השידור הציבורי: מועצת העיתונות בישראל פרסמה הערב (23 באפריל 2017), בתום ישיבת המליאה, את התייחסותה לתיקונים לחוק השידור הציבורי, שאחד מהם אושר היום בממשלה ובוועדת השרים לענייני חקיקה:
 
 
"מועצת העיתונות בישראל מגנה בחריפות את הפגיעה החמורה והנמשכת של הממשלה והמערכת הפוליטית בשידור הציבורי בישראל", כך נאמר בהחלטת מליאת מועצת העיתונות, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בתום ישיבת חירום של שהתקיימה ב"בית הסופר" בתל אביב.
 
 
נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, פנתה במכתב ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בקריאה לפרסם בהקדם האפשרי את ההקלטות מהשיחות שהתנהלו בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין מו"ל העיתון "ידיעות אחרונות", מר ארנון מוזס.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, מוקיע בחריפות את בחירת המילים של רוגל אלפר בביקורת שכתב ב"הארץ" על תכנית הטלוויזיה "הנעלמים" ששודרה בערוץ 2 בהגשת יואב לימור (בצילום).
 
 
מועצת העיתונות קוראת למשטרת ישראל ולעומדים בראשה לרענן את נהליה בכל הקשור לחקירת עיתונאים. זאת בעקבות חקירת כתב "הארץ" ניר גונטז'. משהתברר למשטרת ישראל כי "המטריד" האלמוני הוא עיתונאי, העושה את מלאכתו נאמנה, לא היה מקום לחקירה נוספת.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, פרסם אתמול את ההודעה הבאה המתייחסת לתגובת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לתחקיר של אילנה דיין, בתכנית "עובדה": "הזכות לתגובה על המתפרסם בתקשורת הינה זכות יסוד בכללי האתיקה העיתונאית. מועצת העיתונות מוחה על כך, שהתגובה של ראש הממשלה אתמול לתחקיר "עובדה", חרגה מהמקובל, לא התייחסה לממצאי התחקיר והפכה לכתב אישום אישי כנגד ד"ר אילנה דיין".
 
 
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
 
 
מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, החליטה לפרסם בציבור הודעה חריפה המגנה כל ניסיון לפגוע בעיתונאים או לאיים עליהם, בזו הלשון: "מועצת העיתונות מגנה בתוקף איומים כלפי עיתונאים בגין עבודתם העיתונאית".
 
 
כך הגיבה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, ביומן הבוקר של קול ישראל, על החלטת שר הביטחון ליברמן, לזמן את מפקד גלי צה"ל, ירון דקל, ל"שיחת נזיפה", בגלל שידור התכנית על המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש.
 
 
מליאת מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של הנשיאה, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, קראה אמש לממשלת ישראל לשים אל ליבה לחשיבות הרבה בקיומו של רצף בשידור ציבורי מתפקד, עשיר ומקצועי. "פגיעה ברצף זה תהיה בכייה לדורות", נאמר בהודעה.
 
 
אל"מ אריאלה בן-אברהם, שנכנסה באחרונה לתפקיד הצנזורית הראשית, הוזמנה למועצה להציג את הסיבות בגללן דרשה מבעלי חשבונות ברשתות חברתיות לקבל אישור מוקדם לפני פרסום. "לא רוצים ולא יכולים לשלוט בכל המידע".
 
 
גם בסוכנות הידיעות "רויטרס" הופיע השבוע, כנראה לראשונה ב-165 שנות ההיסטוריה שלה – תוכן חדשותי שמומן על ידי גוף מסחרי. (בצילום: הגילוי הנאות בדיווח הסוכנות).
 
 
המועצה הקימה ועדה שתנסה למצוא נוסחה ראויה לבידול בין חדשות לפרסומות – על כל צורותיהן – בעידן התקשורת הדיגיטאלית.
 
 
בשם נשיאת מועצת העיתונות בישראל, השופטת (בדימוס) דליה דורנר וחברי מועצת העיתונות, שלוחים בזאת תנחומינו למשפחת פרנקל היקרה, עם פטירתו של יוסף פרנקל ז"ל, שהיה חבר נשיאות מועצת העיתונות ותרם לה רבות מניסיונו וחוכמתו.
 
אני מבקש להציע קמפיין פרסומי של מועצת העיתונות שיושתת על מסרים קצרים ביותר וימצב את מועצת העיתונות ככתובת. כתובת שיש ביכולתה לתרום משמעותית לדימויה (הירוד) של התקשורת בישראל ויכולה לשמש גורם מאזן לדברי הסתה ודמגוגיה שנשמעים הרבה כלפי העוסקות והעוסקים במקצוע הזה. הידוק הקשר עם הציבור גם יחזק את מעמדה של מועצת העיתונות בבואה לנקוט עמדה בסיטואציות מצוקה של התקשורת הישראלית וכאלה רק הולכות ומצטברות.

מאת מנשה רז לתפישתי, הנוכחות שלי בישיבות בתי הדין לאתיקה של מועצת העיתונות, היא מהצד של ה"איגוד המקצועי" של העיתונאיות והעיתונאים. בבואי לשבת בבית הדין אני מגיע עם תחושה מובנית של אהדה לחברותיי וחבריי למקצוע. "אני מהצד של הכלה"... זה קרה לי הרבה בדיונים ששאלתי עצמי, איך הייתי מגיב אם אני הייתי, הכתובת לתלונה. תלונה שבבסיסה חובת ההוכחה של המתלונן או באי כוחו, שלא הקפדתי כראוי על תקנון האתיקה של מועצת העיתונות, ש"עיגלתי" פינות מתוך איזו כוונה נסתרת או סתם עצלנות ו/או רשלנות. תלונה כזו לא הייתה נותנת לי מנוח. הייתי אומר לעצמי: זה לא יכול להיות! אני שכול כך משוכנע במקצוענות, ביושר, בהגינות ובשיקול הדעת שלי. הייתי מתייצב בפני בית הדין של מועצת העיתונות ולא מרפה במאמץ שהייתי משקיע כדי להוכיח שהתלונה נגדי היא טעות, קטנוניות והתגוננות מהצורך להתמודד עם העובדות הלא נוחות שפרסמתי. אבל אולי לא? אולי בכול זאת, כן יכול היה לקרות לי ש..."פישלתי"... זה מביך, אם לא מבייש. זה יכול להתפשט כ"אש בשדה קוצים" בברנז'ה ובאווירת התחרות במקצוע הזה שטבעה לייצר גם שמחה לאיד פה ושם, זה לא "בא לי בטוב" וזו לשון המעטה. ובמערכת? ה"עין העקומה" או ההערה, אפילו כחכוחי המבוכה, עלולים "לבשר" על מהמורות בדרך המקצועית שלי אם לא חמור מכך. לתסריט הזה מצטרף גם הפרסום שתחילתו בענייניות והמשכו באווירה בין העמיתות והעמיתים למקצוע הזה ועד לתחרות בין גופי התקשורת השונים. אתרי הברנז'ה, הציוצים בטוויטר, פוסטים בפייסבוק וה"איום" רק מתעצם ומתגוון עוד. ולא התעכבתי על מצוקת הדימוי הציבורי... במילים אחרות, האפקטיביות של מועצת העיתונות ממוקדת לדעתי, בראש ובראשונה בעיתונאיות ובעיתונאים. כול פעם מחדש אני מתפעל מההקפדה של רוב נשות ואנשי המקצוע להתייצב בפני בתי הדין של מועצת העיתונות כדי להילחם על שמם המקצועי הטוב. גם הצורך לתגבר עצמם עם עורכי דין כקנה מידה לרמת הגיבוי של המו"לים והמערכת מסמן את עוצמת האפקטיביות. וכשבית הדין מצביע באצבע על העיתונאית או העיתונאי ומתריע על מחדלם המקצועי, מתחיל דיון ומשא ומתן על גודל ועוצמת התיקון או ההתנצלות. דיון רווי אמוציות ומתח וזה יכול לפעמים להידרדר לרמה של מיקוח ממש. הנחת העבודה שמועצת העיתונות היא חסרת שיניים בשל העובדה שאין בידה בדל של סנקציה או כלי ענישה וכך מעמדה מוגבל, היא לדעתי, הנחה מוטעית. המיקוד בהשפעה של מועצת העיתונות על העוסקות והעוסקים במקצוע הזה, יכול לשרטט מרחב של תרבות עשייה מקצועית. אני בטוח שלקרובות והקרובים אצל המקצוע הזה, אין צורך להרחיב בתיאור חשיבותו. באשר לתקנון מועצת העיתונות. מי שמאמין שהדפסתו בפורמט "ידידותי לקורא", יביא לתפוצתו ולהידוק הקשר עם הציבור, לא קורא נכון את המציאות. מניסיוני אני יודע שגם באקדמיה כשהתקנון מוצג בכיתה כסוג של "קריאת חובה", אני לא מוכן לחתום שכול התלמידות והתלמידים בלי שום קשר לרמתם וכשרונם, מקדישים עצמם לשינונו... אגב, אני תוהה גם מי מבין עמיתנו העמיק(ה) קרוא את הראוי ושאיננו ראוי במקצוע הזה – תקנון מועצת העיתונות... ולכן אני מבקש להציע קמפיין פרסומי של מועצת העיתונות שיושתת על מסרים קצרים ביותר וימצב את מועצת העיתונות ככתובת. כתובת שיש ביכולתה לתרום משמעותית לדימויה (הירוד) של התקשורת בישראל ויכולה לשמש גורם מאזן לדברי הסתה ודמגוגיה שנשמעים הרבה כלפי העוסקות והעוסקים במקצוע הזה. הידוק הקשר עם הציבור גם יחזק את מעמדה של מועצת העיתונות בבואה לנקוט עמדה בסיטואציות מצוקה של התקשורת הישראלית וכאלה רק הולכות ומצטברות. יכולותיה הכספיות המוגבלות של מועצת העיתונות, אסור ש"יוציאו את הרוח מהמפרשים". במועצה כוחות יצירתיים ומקוריים שעבורם ניסוח נכון ותכנון אינם בבחינת "אתגר בלתי אפשרי". גם הקשר עם הציבור נגיש היום הרבה יותר באמצעות הרשתות החברתיות באינטרנט, בעיקר פייסבוק. אני (כמעט) בטוח שבהידברות נכונה עם המו"לים ובעלי רשתות השידור – רדיו וטלוויזיה, ניתן לייצר מצב שמודעות של קמפיין מועצת העיתונות יפורסמו במימון אפסי כמעט. אין המדובר במופע של "מקבצי נדבות" אלא ביכולת לשכנע שהמדובר באינטרס משותף.