יום ד', כח’ בתשרי תשע”ח
זאת בעקבות פגישת מזכ"ל מועצת העיתונות, מוטי רוזנבלום עם מנהל לשכת העיתונות הממשלתית, ניצן חן *** מועצת העיתונות: "התקשורת הישראלית חופשית ומסוגלת לעכל גם דעות שאינן לרוחו של הרוב המכריע בה"
 
 
מועצת העיתונות, בראשותה של שופטת בית משפט העליון (בדימוס) דליה דורנר, מזהירה כי הסימון החוזר ונשנה של ראש הממשלה את התקשורת כאויב הזומם "הפיכה" היא סכנה לאופיה הדמוקרטי של החברה בישראל. מועצת העיתונות דוחה את ניסיונותיו החוזרים ונשנים של בנימין נתניהו לערבב את התקשורת בהליכי החקירות נגדו, שמתבצעים על פי חוקי מדינת ישראל.
 
 
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר וצוות התגובות של המועצה, הביעו מחאה חריפה על הצרת צעדים של עיתונאים בשטחי סיקור בירושלים. המועצה מדגישה כי גם באזורי מתיחות גוברת, שמורה לתקשורת זכות לנגישות ומוטלת עליה חובה להגיע אל זירת ההתרחשות כדי לדווח נאמנה ומקרוב.
 
 
נשיאות מועצת העיתונות בישראל החליטה בישיבתה בתאריך (18.7.2017), להאריך את כהונתו של מזכ"ל המועצה הנוכחי, מוטי רוזנבלום, ולקצוב את כהונת המזכ״ל למשך שלוש שנים עם אפשרות הארכה.
 
 
מועצת העיתונות תובעת מהיועץ המשפטי ומפרקליט המדינה לספק הסברים לגבי נחיצות הפשיטה על הוצאת הספרים של ידיעות אחרונות, והחרמת כתבי יד נוספים בנושאים פוליטיים ומדיניים, מלבד זה של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, בייחוד שהדבר נעשה שלא על דעת הממונה על הביטחון במשרד הביטחון, כלומר שלא מסיבות ביטחוניות חד-משמעיות.
 
 
לרגל שנת ה 60 להקמתה של נצרת עילית, התקיימה ישיבה חגיגית מיוחדת, בהשתתפות נציגי מועצת העיתונות בישראל, בראשם הנשיאה - שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר וראש עיריית נצרת עילית, רונן פלוט
 
 
תגובת מועצת העיתונות לתיקונים לחוק השידור הציבורי: מועצת העיתונות בישראל פרסמה הערב (23 באפריל 2017), בתום ישיבת המליאה, את התייחסותה לתיקונים לחוק השידור הציבורי, שאחד מהם אושר היום בממשלה ובוועדת השרים לענייני חקיקה:
 
 
"מועצת העיתונות בישראל מגנה בחריפות את הפגיעה החמורה והנמשכת של הממשלה והמערכת הפוליטית בשידור הציבורי בישראל", כך נאמר בהחלטת מליאת מועצת העיתונות, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בתום ישיבת חירום של שהתקיימה ב"בית הסופר" בתל אביב.
 
 
נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, פנתה במכתב ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בקריאה לפרסם בהקדם האפשרי את ההקלטות מהשיחות שהתנהלו בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין מו"ל העיתון "ידיעות אחרונות", מר ארנון מוזס.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, מוקיע בחריפות את בחירת המילים של רוגל אלפר בביקורת שכתב ב"הארץ" על תכנית הטלוויזיה "הנעלמים" ששודרה בערוץ 2 בהגשת יואב לימור (בצילום).
 
 
מועצת העיתונות קוראת למשטרת ישראל ולעומדים בראשה לרענן את נהליה בכל הקשור לחקירת עיתונאים. זאת בעקבות חקירת כתב "הארץ" ניר גונטז'. משהתברר למשטרת ישראל כי "המטריד" האלמוני הוא עיתונאי, העושה את מלאכתו נאמנה, לא היה מקום לחקירה נוספת.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, פרסם אתמול את ההודעה הבאה המתייחסת לתגובת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לתחקיר של אילנה דיין, בתכנית "עובדה": "הזכות לתגובה על המתפרסם בתקשורת הינה זכות יסוד בכללי האתיקה העיתונאית. מועצת העיתונות מוחה על כך, שהתגובה של ראש הממשלה אתמול לתחקיר "עובדה", חרגה מהמקובל, לא התייחסה לממצאי התחקיר והפכה לכתב אישום אישי כנגד ד"ר אילנה דיין".
 
 
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
 
 
מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, החליטה לפרסם בציבור הודעה חריפה המגנה כל ניסיון לפגוע בעיתונאים או לאיים עליהם, בזו הלשון: "מועצת העיתונות מגנה בתוקף איומים כלפי עיתונאים בגין עבודתם העיתונאית".
 
 
כך הגיבה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, ביומן הבוקר של קול ישראל, על החלטת שר הביטחון ליברמן, לזמן את מפקד גלי צה"ל, ירון דקל, ל"שיחת נזיפה", בגלל שידור התכנית על המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש.
 
 
מליאת מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של הנשיאה, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, קראה אמש לממשלת ישראל לשים אל ליבה לחשיבות הרבה בקיומו של רצף בשידור ציבורי מתפקד, עשיר ומקצועי. "פגיעה ברצף זה תהיה בכייה לדורות", נאמר בהודעה.
 
 
אל"מ אריאלה בן-אברהם, שנכנסה באחרונה לתפקיד הצנזורית הראשית, הוזמנה למועצה להציג את הסיבות בגללן דרשה מבעלי חשבונות ברשתות חברתיות לקבל אישור מוקדם לפני פרסום. "לא רוצים ולא יכולים לשלוט בכל המידע".
 
 
גם בסוכנות הידיעות "רויטרס" הופיע השבוע, כנראה לראשונה ב-165 שנות ההיסטוריה שלה – תוכן חדשותי שמומן על ידי גוף מסחרי. (בצילום: הגילוי הנאות בדיווח הסוכנות).
 
 
המועצה הקימה ועדה שתנסה למצוא נוסחה ראויה לבידול בין חדשות לפרסומות – על כל צורותיהן – בעידן התקשורת הדיגיטאלית.
 
 
בשם נשיאת מועצת העיתונות בישראל, השופטת (בדימוס) דליה דורנר וחברי מועצת העיתונות, שלוחים בזאת תנחומינו למשפחת פרנקל היקרה, עם פטירתו של יוסף פרנקל ז"ל, שהיה חבר נשיאות מועצת העיתונות ותרם לה רבות מניסיונו וחוכמתו.
 
האיגוד, המייצג 360 כלי תקשורת, רשתות שידור ועיתונאים בתחומי הטלוויזיה, הרדיו, הפרינט, הצילום והמרשתת, משלושים ושתיים מדינות, עתר לבג"צ בדרישה מבית המשפט להורות למשטרה להפסיק את הגבלת הכניסה של עיתונאים למתחם הר הבית בירושלים בכלל ודרך שער האריות בפרט

איגוד עיתונאי החוץ בישראל, המאגד 360 כלי תקשורת, רשתות שידור ועיתונאים בתחומי הטלוויזיה, הרדיו, הפרינט, הצילום והמרשתת, מ-32 מדינות, נתקל זה שבועיים בהגבלות בלתי מידתיות ושרירותיות על הסיקור בעיר העתיקה בירושלים. זאת, בעוד שכניסת תיירים ואזרחים, ובהם נושאי אמצעי תיעוד כגון מצלמות, מתאפשרת ללא כל הגבלה. בעתירה, שהגישו היועצים המשפטיים של איגוד כתבי החוץ בישראל ממשרד עוה"ד גלעד שר ושות', נטען עוד כי ההגבלות על כניסת עיתונאים לוו, במקרים רבים, בהתעמרות המשטרה בעיתונאים ובצוותים, באמירות משפילות, בהפעלת כוח בלתי סביר, במעצרים שלא כדין ואף בגילויי אלימות בוטים שהסבו לעיתונאים חבלות ופציעות עד כדי העמדה בסיכון חיים. כמה מן המקרים האלה מתועדים ומפורטים בגוף העתירה ובנספחיה. בנוסף לכך, תעודות העיתונאי הרשמיות, שהונפקו לחברי העותר בידי לשכת העיתונות הממשלתית, לשם ביצוע תפקידם, אינן מכובדות ע"י המשטרה. פעולות המשטרה ומחדליה, כך טוען איגוד כתבי החוץ בעתירתו, מהווים פגיעה בזכות הציבור לדעת, בחופש הביטוי, בחופש העיתונות ובחופש העיסוק, והכל שלא כדין, ומבלי שקיימת סכנת חיים ברורה שהייתה עשויה להצדיק פגיעה מידתית ושקולה בזכויות יסוד אלו. עוד נטען, כי הגבלת תנועה או כניסה של עיתונאים ע"י משטרת ישראל נעשית בחוסר סמכות, ללא כל עיגון חוקי, מתוך שיקולים זרים ולא ענייניים, ופוגעת באינטרס הציבורי; פגיעה זו אינה מידתית, ואינה סבירה. בנוסף לכך, כך נטען בעתירה לבג"צ, שימוש באלימות בידי המשטרה כלפי עיתונאים חברי האיגוד, אשר עניינם לתעד אירועים ולסקרם עבור ציבורים ברחבי העולם, מזכיר חו"ח משטרים חשוכים, והדבר נעשה כאשר כל שוטר בשטח עושה לכאורה דין לעצמו. לפרטים: The Foreign Press Association www.fpa.org.il