יום ו', ב’ בתשרי תשע”ח
זאת בעקבות פגישת מזכ"ל מועצת העיתונות, מוטי רוזנבלום עם מנהל לשכת העיתונות הממשלתית, ניצן חן *** מועצת העיתונות: "התקשורת הישראלית חופשית ומסוגלת לעכל גם דעות שאינן לרוחו של הרוב המכריע בה"
 
 
מועצת העיתונות, בראשותה של שופטת בית משפט העליון (בדימוס) דליה דורנר, מזהירה כי הסימון החוזר ונשנה של ראש הממשלה את התקשורת כאויב הזומם "הפיכה" היא סכנה לאופיה הדמוקרטי של החברה בישראל. מועצת העיתונות דוחה את ניסיונותיו החוזרים ונשנים של בנימין נתניהו לערבב את התקשורת בהליכי החקירות נגדו, שמתבצעים על פי חוקי מדינת ישראל.
 
 
האיגוד, המייצג 360 כלי תקשורת, רשתות שידור ועיתונאים בתחומי הטלוויזיה, הרדיו, הפרינט, הצילום והמרשתת, משלושים ושתיים מדינות, עתר לבג"צ בדרישה מבית המשפט להורות למשטרה להפסיק את הגבלת הכניסה של עיתונאים למתחם הר הבית בירושלים בכלל ודרך שער האריות בפרט
 
 
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר וצוות התגובות של המועצה, הביעו מחאה חריפה על הצרת צעדים של עיתונאים בשטחי סיקור בירושלים. המועצה מדגישה כי גם באזורי מתיחות גוברת, שמורה לתקשורת זכות לנגישות ומוטלת עליה חובה להגיע אל זירת ההתרחשות כדי לדווח נאמנה ומקרוב.
 
 
נשיאות מועצת העיתונות בישראל החליטה בישיבתה בתאריך (18.7.2017), להאריך את כהונתו של מזכ"ל המועצה הנוכחי, מוטי רוזנבלום, ולקצוב את כהונת המזכ״ל למשך שלוש שנים עם אפשרות הארכה.
 
 
מועצת העיתונות תובעת מהיועץ המשפטי ומפרקליט המדינה לספק הסברים לגבי נחיצות הפשיטה על הוצאת הספרים של ידיעות אחרונות, והחרמת כתבי יד נוספים בנושאים פוליטיים ומדיניים, מלבד זה של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, בייחוד שהדבר נעשה שלא על דעת הממונה על הביטחון במשרד הביטחון, כלומר שלא מסיבות ביטחוניות חד-משמעיות.
 
 
לרגל שנת ה 60 להקמתה של נצרת עילית, התקיימה ישיבה חגיגית מיוחדת, בהשתתפות נציגי מועצת העיתונות בישראל, בראשם הנשיאה - שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר וראש עיריית נצרת עילית, רונן פלוט
 
 
תגובת מועצת העיתונות לתיקונים לחוק השידור הציבורי: מועצת העיתונות בישראל פרסמה הערב (23 באפריל 2017), בתום ישיבת המליאה, את התייחסותה לתיקונים לחוק השידור הציבורי, שאחד מהם אושר היום בממשלה ובוועדת השרים לענייני חקיקה:
 
 
"מועצת העיתונות בישראל מגנה בחריפות את הפגיעה החמורה והנמשכת של הממשלה והמערכת הפוליטית בשידור הציבורי בישראל", כך נאמר בהחלטת מליאת מועצת העיתונות, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בתום ישיבת חירום של שהתקיימה ב"בית הסופר" בתל אביב.
 
 
נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, פנתה במכתב ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בקריאה לפרסם בהקדם האפשרי את ההקלטות מהשיחות שהתנהלו בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין מו"ל העיתון "ידיעות אחרונות", מר ארנון מוזס.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, מוקיע בחריפות את בחירת המילים של רוגל אלפר בביקורת שכתב ב"הארץ" על תכנית הטלוויזיה "הנעלמים" ששודרה בערוץ 2 בהגשת יואב לימור (בצילום).
 
 
מועצת העיתונות קוראת למשטרת ישראל ולעומדים בראשה לרענן את נהליה בכל הקשור לחקירת עיתונאים. זאת בעקבות חקירת כתב "הארץ" ניר גונטז'. משהתברר למשטרת ישראל כי "המטריד" האלמוני הוא עיתונאי, העושה את מלאכתו נאמנה, לא היה מקום לחקירה נוספת.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, פרסם אתמול את ההודעה הבאה המתייחסת לתגובת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לתחקיר של אילנה דיין, בתכנית "עובדה": "הזכות לתגובה על המתפרסם בתקשורת הינה זכות יסוד בכללי האתיקה העיתונאית. מועצת העיתונות מוחה על כך, שהתגובה של ראש הממשלה אתמול לתחקיר "עובדה", חרגה מהמקובל, לא התייחסה לממצאי התחקיר והפכה לכתב אישום אישי כנגד ד"ר אילנה דיין".
 
 
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
 
 
מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, החליטה לפרסם בציבור הודעה חריפה המגנה כל ניסיון לפגוע בעיתונאים או לאיים עליהם, בזו הלשון: "מועצת העיתונות מגנה בתוקף איומים כלפי עיתונאים בגין עבודתם העיתונאית".
 
 
כך הגיבה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, ביומן הבוקר של קול ישראל, על החלטת שר הביטחון ליברמן, לזמן את מפקד גלי צה"ל, ירון דקל, ל"שיחת נזיפה", בגלל שידור התכנית על המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש.
 
 
מליאת מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של הנשיאה, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, קראה אמש לממשלת ישראל לשים אל ליבה לחשיבות הרבה בקיומו של רצף בשידור ציבורי מתפקד, עשיר ומקצועי. "פגיעה ברצף זה תהיה בכייה לדורות", נאמר בהודעה.
 
 
אל"מ אריאלה בן-אברהם, שנכנסה באחרונה לתפקיד הצנזורית הראשית, הוזמנה למועצה להציג את הסיבות בגללן דרשה מבעלי חשבונות ברשתות חברתיות לקבל אישור מוקדם לפני פרסום. "לא רוצים ולא יכולים לשלוט בכל המידע".
 
 
גם בסוכנות הידיעות "רויטרס" הופיע השבוע, כנראה לראשונה ב-165 שנות ההיסטוריה שלה – תוכן חדשותי שמומן על ידי גוף מסחרי. (בצילום: הגילוי הנאות בדיווח הסוכנות).
 
 
המועצה הקימה ועדה שתנסה למצוא נוסחה ראויה לבידול בין חדשות לפרסומות – על כל צורותיהן – בעידן התקשורת הדיגיטאלית.
 
 
בשם נשיאת מועצת העיתונות בישראל, השופטת (בדימוס) דליה דורנר וחברי מועצת העיתונות, שלוחים בזאת תנחומינו למשפחת פרנקל היקרה, עם פטירתו של יוסף פרנקל ז"ל, שהיה חבר נשיאות מועצת העיתונות ותרם לה רבות מניסיונו וחוכמתו.
 
"היה על בית הדין קמא להתייחס בהחלטתו לסעיף כלשונו. משלא עשה זאת העניין ממשיך ומתגלגל עד עצם היום הזה. עם זאת, הובא לפנינו נוסחו החדש של סעיף 15 ב' אשר אליו התווספו המילים "שפורסמו במרשם רשמי ". אנחנו בדעה, שסעיף 15 ב' בניסוחו החדש, כמו שאר סעיפי תקנון האתיקה של מועצת העיתונות, צריך להיות מקוים ככתבו וכלשונו"...

03/04/17 תיק: 51/2014 תלונת "הצלחה – התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת" נגד כלי התקשורת בפני בית הדין לאתיקה לערעורים של מועצת העיתונות חברי בית הדין: עו"ד אלי זהר, יו"ר עו"ד עודד לבינסון, חבר עו"ד דוד סנדובסקי, חבר גב' רונית סלניקיו-גפן, חברה מר שלמה נקדימון, חבר המתלונן: עו"ד אלעד מן, בשם העמותה פרוטוקול עו"ד אלי זהר פותח את הישיבה בהצגת המשתתפים. מציג את פרטי התלונה, מקריא את פס"ד של בי"ד לאתיקה מתאריך 15/1/17 ואת סעיף 15 ב'. אלעד מן: מציין שבערעור הזה בחרו הנילונים שלא להגיע, למרות שבדיונים קודמים בנושא השתתף עמוס שוקן, גם בבי"ד לאתיקה, גם בישיבות מליאה. אלי זהר: מקריא את מסמך נימוקי הערעור. עולות שתי טענות. האחת, מחייבת את בי"ד קמא להחליט לגופו, שנית, שאנחנו נדון בגוף התלונה. אלעד מן: בסיטואציה שהמצב נמצא היום, יותר נכון שאתם תכריעו לגופו של עניין. התיקון שהתקבל היה הצעת וועדת המשנה, שהציעה להוסיף את המילה "הגלויים". בישיבת המליאה מתאריך 20.02.17 הוחלט להוסיף "שפורסמו במרשם רשמי" (מקריא את סעיף 15 ב' המתוקן). עודד לבינסון: חשוב לציין שאנחנו מדברים על הסעיף בגרסה הקודמת שלו, לפני התיקון. אלעד מן: אנחנו מסתכלים על ההתנהגות בעבר, אבל אני מניח שההחלטה שתצא מפה תשדר את גבולות הגזרה לעתיד, ותתווה את האופן שבו מעתה ואילך צריכים להתנהג. הסעיף הזה עורר סביבו שאלות מבחינת היכולת המעשית לאכוף אותו וגבולות הציות של כלי התקשורת למשהו דורש. בדו"ח שהגישה ועדת המשנה של המועצה הגיעו למסקנה שהנורמה של גילוי נאות היא ראויה ויש בה תרומה למסגרת אתית. המועצה קבעה, בישיבה מיום 20.2.17, שלא למחוק את הסעיף, לכן רצון המחוקק הוא שתהיה אכיפה אתית, על אף כל השינויים ומפת העיתונות. (הפסקה) אלי זהר: האם יש לך מה להוסיף? אלעד מן: כן. הרבה פעמים הפרקטיקה של קיום הוראות האתיקה נוצרת בבי"ד ולכן יש חשיבות לאופן שבו בי"ד מסתכל על ההוראה האתית ומנחה את הצדדים גם לעתיד לבוא כיצד למלא אותם. אני מבקש שתהייה קביעה שמרשיעה את הנילונים בהפרת הסעיף, שתהייה הצהרה לגבי האופן הראוי שבו יש לקיים את הסעיף לעתיד ושהדבר יחויב בפרסום בכלי התקשורת, בהתאם לסמכות של ביה"ד על פי תקנון המועצה. נניח שבעוד שנה אגיש תלונה חדשה על פי הסעיף החדש. ביה"ד יסתכל באותה סיטואציה ויצטרך להחליט אם זה בהתאם לכלל או לא בהתאם לכלל. לדעתי אפשר לעשות זאת עכשיו כדי להנחות את אותם כלי תקשורת. אלי זהר: ביה"ד הזה איננו עוסק בדברים תיאורטיים. הוא דן בערעור שבפניו ורוצה לקבל או לדחות או להביע דעתו. החלטה ביום 31.11.2014 הוגשה למועצת העיתונות בישראל תלונת תנועת "הצלחה" שהיא תנועה צרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת ובתלונה נטען כי מועצת העיתונות אינה מקפידה על סעיף 15 ב' לתקנון שאומר בנוסחו ביום הגשת התלונה: "מו"ל של עיתון ובעליו יפרסמו בעיתון אחת לשנה גילוי נאות של האינטרסים העסקיים והכלכליים המהותיים שיש להם בתחום התקשורת ומחוצה לו". התקיים דיון לאחר זמן רב ובית הדין קמא התלבט בשאלה במה עליו לדון, מאחר שבאותה תקופה בין נובמבר 2014 ועד ליום הדיון של בית הדין קמא בינואר 2017 התקיימו דיונים במועצת העיתונות על תיקונים אפשריים לסעיף זה והתיקונים האלה אמורים היו להוסיף את המילה "הגלויים" או לעשות תיקונים אחרים, או בכלל לבטל את הסעיף, ועל כך החליט בית הדין קמא כך: "בנסיבות אלה..." קרי, כשמתקיים דיון במועצה לגבי נוסח הסעיף, "אין מקום לפסוק בשלב זה בתלונה המתייחסת כל כולה, לחובות שמקיים סעיף 15 ב' המקורי". מכאן הערעור בפנינו שאומר כך: א) צריך היה לדון כבר בבית הדין קמא בעובדה שסעיף 15 ב' איננו מקוים. ב) הגם שהיו תיקונים בנוסח הסעיף, מה צריך להיות גורל של מועצת העיתונות בסעיף זה. לאחר ששקלנו והתלבטנו בדברים והקשבנו רב קשב לבא כח העמותה העותרת, אנחנו חייבים להביע צער על העובדה שהוא בא לכאן לבדו ואין לו משיבים. אף אחד מכלי התקשורת אשר הוזמנו לבוא ולהביע את דעתם לא הופיע לדיון זה ואנחנו מכריעים בהעדרם. בראש ובראשונה אנו בדעה שהיה על בית הדין קמא להתייחס בהחלטתו לסעיף כלשונו. משלא עשה זאת העניין ממשיך ומתגלגל עד עצם היום הזה. עם זאת, הובא לפנינו נוסחו החדש של סעיף 15 ב' אשר אליו התווספו המילים "שפורסמו במרשם רשמי ". אנחנו בדעה, שסעיף 15 ב' בניסוחו החדש, כמו שאר סעיפי תקנון האתיקה של מועצת העיתונות, צריך להיות מקוים ככתבו וכלשונו. אנחנו בדעה, שהעובדה שהתקנון לא קוים כל תקופת חייו של הסעיף בניסוחו הקודם היתה תקלה שהמועצה צריכה לטפל בה בזמנה. עכשיו, משתוקן התקנון, צריכה מועצת העיתונות לשקול לכלכל את מעשיה ולהחליט כיצד לטפל במחויבות אשר הוטלה עליה מכוח הסעיף קרי, חובת מו"ל ובעל עיתון אחת לשנה לפרסום גילוי נאות של האינטרסים העסקיים והכלכליים המהותיים שיש להם בתחום התקשורת ומחוצה לו. עם זאת, לא נוכל להסתפק באמירה זו בלי להתייחס לנושא לגופו, משום שמיום שנחקק הסעיף ועד היום, חל שינוי דרמטי בתקשורת ובכל הנושא של גילוי נאות ושל אינטרסים עסקיים וכלכליים מהותיים וגילויים, ושל סודות מסחריים וכיוצא באלה. אילו דעתנו היתה נשמעת, על מועצת העיתונות לשקול, אם לא כדאי להעלות לדיון את האפשרות שסעיף זה יוצא מספר החוקים, כי ההיסטוריה של אי קיומו והצפי שהוא לא יקוים גם בעתיד, יוצר מצב שבו כלל אתי שצריך לחייב את החברים לא מקוים, וזה מסוג הדברים שהדעת לא סובלת. אנו מתירים לפרסם את החלטתנו. עו"ד אלי זהר, יו"ר ________________________ עו"ד עודד לבינסון, חבר ________________________ עו"ד דוד סנדובסקי, חבר ________________________ גב' רונית סלניקיו-גפן, חברה ________________________ מר שלמה נקדימון, חבר ________________________