יום ו', ח’ באב תשע”ח
מועצת העיתונות בישראל, מתנערת מן ההאשמות כלפי העיתון "ישראל היום", החברים במועצה, באשר להחלטת בית הדין לאתיקה, בנושא "פרסום סקרים בתקשורת, על דעת הציבור היהודי בלבד, אלא אם יש הצדקה עניינית לכך". "ישראל היום" היה כלי התקשורת היחיד שהודיע כי יקיים את החלטת בית הדין לאתיקה ויפרסם החלטתה במלואה.
 
 
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, השופטת (בדימוס) דליה דורנר, אירחה בלשכתה בבית המשפט העליון בירושלים, את העורך הראשי של העיתון "ישראל היום", בועז ביסמוט ואת מנכ"ל המועצה, מוטי רוזנבלום. בפגישה, שהתנהלה ברוח טובה, לא נתגלו חילוקי דעות כלשהן בין השופטת לעורך הראשי. "חברותה של "ישראל היום" במועצת העיתונות, חשובה מאד ואין להקל ראש בכך. יחד עם זאת אנו חייבים לשמור על בית הדין לאתיקה ועל קיום החלטותיו", ציינה השופטת. על-כך הודיע ביסמוט כי "ישראל היום" תקיים את החלטת בית הדין כלשונה, כבר ביום שלישי הקרוב (12 ביוני 2018) והוסיף: "עוד פגישה מעניינת עם השופטת דורנר, ללא חילוקי דעות"...
 
 
אלי מלכה, ראש המועצה האזורית גולן, קיבל את פנינו בצומת קורסי ומכאן ואילך לקח על עצמו את תפקיד המארח שהוא גם המדריך ומורה הדרך, לחברי מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, יחד עם חברי בתי הדין לאתיקה וכל זאת במסגרת הכינוס הארצי השלישי אותו החלטנו לקיים ברמת הגולן...
 
 
נשיאת מועצת העיתונות, השופטת (בדימוס) דליה דורנר וחברי המליאה, משתתפים בצערה של מ"מ הנשיאה, עו"ד ארנה לין, במות האם, רות לין חושי ז"ל. המשפחה יושבת שבעה ברחוב דרך הים 117, חיפה בין השעות 16.00-20.00.
 
 
מועצת העיתונות קוראת לדובר צה"ל לחקור ביסודיות את נסיבות מותו של הצלם העיתונאי הפלשתינאי יאסר מורתגא, בירי צה"ל במהלך ניסיונות לבלום הסתערות פלשתינאית לעבר הגדר ברצועה. בתגובה למסר של שר הביטחון אביגדור ליברמן והמילים - "צלם או לא צלם", אומרת המועצה כי על השר להגן על הבידול המאפשר לצלמים ועיתונאים להגיע לכל זירה ולתעד את הקורה בה.על מפקדי צה"ל לפעול להטמעת הצורך להגן על לובשי איפוד press מכל צד של הגדר וגם בתרחישי קיצון. המועצה תעקוב מקרוב אחר חקירת נסיבות מותו של מורתגא ותפרסם את מסקנותיה לאחר שהתחקיר יסתיים.
 
 
"גם כאשר זה לא נעים לנו, בין אם מימין ובין אם משמאל; עיתונות ותקשורת הן מוסד חשוב בדמוקרטיה", אמר הנשיא *** נשיאת מועצת העיתונות, השופטת בדימוס דליה דורנר התריעה מפני ההתקפות הקשות על התקשורת, תוך סימון עיתונאים. "דיבורים כאלה באווירה קשה וטעונה, עלולים לסכן בני אדם פיסית. חשוב לזכור: לא העיתונאי המציא את החקירה. הוא 'המביא', השליח, זוהי חובתו. העיתונאי ממלא את תפקידו" ****************** ************ בצילום: נשיאת מועצת העיתונות בישראל ושופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר, ראש עיריית לוד יאיר רביבו ונשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ****************** ******************* * צילומים: קובי גדעון/לע"מ
 
 
מועצת העיתונות מביעה צער נוכח התקפתו החוזרת של ראש הממשלה על התקשורת וליבוי השנאה כלפיה. מצער מאד ואף מעורר חששות כבדים, להקשיב לראש ממשלה בישראל כשהוא שב ותוקף את התקשורת ומפנה אליה טינת המונים.אין דמוקרטיה של אמת ללא תקשורת חופשית. סימונה כיעד לתקיפה פעם אחר פעם, הוא תמצית הבוז לדמוקרטיה ולזכות להביע כל דעה, גם ביקורת ואפילו על העומד ליד ההגה. מועצת העיתונות מביעה את תקוותה שבחודש הסליחות שבפתחו עומד הציבור הישראלי, ימנע ראש הממשלה מסגנון זה.
 
 
מועצת העיתונות, בראשותה של שופטת בית משפט העליון (בדימוס) דליה דורנר, מזהירה כי הסימון החוזר ונשנה של ראש הממשלה את התקשורת כאויב הזומם "הפיכה" היא סכנה לאופיה הדמוקרטי של החברה בישראל. מועצת העיתונות דוחה את ניסיונותיו החוזרים ונשנים של בנימין נתניהו לערבב את התקשורת בהליכי החקירות נגדו, שמתבצעים על פי חוקי מדינת ישראל.
 
 
מועצת העיתונות בישראל קוראת לכנסת ולממשלה לחדול מקידום הצעות חוק שתוצאתן עלולה לפגוע קשות בעבודת התקשורת והעיתונות בכלל, ובעיתונות החוקרת בפרט. בעיקר מדובר על הצעת החוק המכונה "חוק ההמלצות" ועל הצעת החוק המכונה "חוק ההקלטות", שקבלתן תמנע מעיתונאים לבצע את עבודתם נאמנה ולספק לציבור מידע שראוי וחיוני שיקבל במדינה דמוקרטית.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות פרסם היום הודעת גינוי להפרדה בין העיתונאים והעיתונאיות במהלך סיקור ביקורו של סגן נשיא ארה"ב בכותל בירושלים, שפגעה ביכולתן של העיתונאיות לסקר את הביקור.מועצת העיתונות בישראל תובעת מכל גוף המתאם סיקור עיתונאי לאירועים תקשורתיים, כמו גם מלשכת העיתונות הממשלתית, לקבוע מיקום אחיד וזהה לעיתונאיות ולעיתונאים לצלמים ולצלמות, המגיעים לשטח לצורך ביצוע שליחותם העיתונאית.בכל תרחיש ומקום – לא תתאפשר במהלך התיעוד העדפה ו/או שוני במיקום התצפית על בסיס מגדר. אם נוהל המקום מחייב דיווח מרחוק - הוא יחול על גברים ונשים גם יחד.
 
 
העיתונאי והפרשן המשפטי הוותיק של קול ישראל, פרופ' משה נגבי הלך לעולמו בתום מאבק קשה במחלת הסרטן. נגבי היה פרופסור במחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית בירושלים. כפרשן משפטי הוא עסק בעיקר בעניינים אקטואליים, והרבה לעסוק בהגנה על זכויות אדם, חופש העיתונות, שמירת החוק והדמוקרטיה ובטוהר המידות של אנשי ציבור. בשם נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר וחברי המועצה, אנו שולחים את תנחומינו למשפחה.
 
 
האיגוד, המייצג 360 כלי תקשורת, רשתות שידור ועיתונאים בתחומי הטלוויזיה, הרדיו, הפרינט, הצילום והמרשתת, משלושים ושתיים מדינות, עתר לבג"צ בדרישה מבית המשפט להורות למשטרה להפסיק את הגבלת הכניסה של עיתונאים למתחם הר הבית בירושלים בכלל ודרך שער האריות בפרט
 
 
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר וצוות התגובות של המועצה, הביעו מחאה חריפה על הצרת צעדים של עיתונאים בשטחי סיקור בירושלים. המועצה מדגישה כי גם באזורי מתיחות גוברת, שמורה לתקשורת זכות לנגישות ומוטלת עליה חובה להגיע אל זירת ההתרחשות כדי לדווח נאמנה ומקרוב.
 
 
מועצת העיתונות תובעת מהיועץ המשפטי ומפרקליט המדינה לספק הסברים לגבי נחיצות הפשיטה על הוצאת הספרים של ידיעות אחרונות, והחרמת כתבי יד נוספים בנושאים פוליטיים ומדיניים, מלבד זה של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, בייחוד שהדבר נעשה שלא על דעת הממונה על הביטחון במשרד הביטחון, כלומר שלא מסיבות ביטחוניות חד-משמעיות.
 
 
תגובת מועצת העיתונות לתיקונים לחוק השידור הציבורי: מועצת העיתונות בישראל פרסמה הערב (23 באפריל 2017), בתום ישיבת המליאה, את התייחסותה לתיקונים לחוק השידור הציבורי, שאחד מהם אושר היום בממשלה ובוועדת השרים לענייני חקיקה:
 
 
"מועצת העיתונות בישראל מגנה בחריפות את הפגיעה החמורה והנמשכת של הממשלה והמערכת הפוליטית בשידור הציבורי בישראל", כך נאמר בהחלטת מליאת מועצת העיתונות, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בתום ישיבת חירום של שהתקיימה ב"בית הסופר" בתל אביב.
 
 
נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, פנתה במכתב ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בקריאה לפרסם בהקדם האפשרי את ההקלטות מהשיחות שהתנהלו בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין מו"ל העיתון "ידיעות אחרונות", מר ארנון מוזס.
 
 
לרגל שנת ה 60 להקמתה של נצרת עילית, התקיימה ישיבה חגיגית מיוחדת, בהשתתפות נציגי מועצת העיתונות בישראל, בראשם הנשיאה - שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר וראש עיריית נצרת עילית, רונן פלוט
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, מוקיע בחריפות את בחירת המילים של רוגל אלפר בביקורת שכתב ב"הארץ" על תכנית הטלוויזיה "הנעלמים" ששודרה בערוץ 2 בהגשת יואב לימור (בצילום).
 
 
מועצת העיתונות קוראת למשטרת ישראל ולעומדים בראשה לרענן את נהליה בכל הקשור לחקירת עיתונאים. זאת בעקבות חקירת כתב "הארץ" ניר גונטז'. משהתברר למשטרת ישראל כי "המטריד" האלמוני הוא עיתונאי, העושה את מלאכתו נאמנה, לא היה מקום לחקירה נוספת.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, פרסם אתמול את ההודעה הבאה המתייחסת לתגובת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לתחקיר של אילנה דיין, בתכנית "עובדה": "הזכות לתגובה על המתפרסם בתקשורת הינה זכות יסוד בכללי האתיקה העיתונאית. מועצת העיתונות מוחה על כך, שהתגובה של ראש הממשלה אתמול לתחקיר "עובדה", חרגה מהמקובל, לא התייחסה לממצאי התחקיר והפכה לכתב אישום אישי כנגד ד"ר אילנה דיין".
 
 
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
 
 
מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, החליטה לפרסם בציבור הודעה חריפה המגנה כל ניסיון לפגוע בעיתונאים או לאיים עליהם, בזו הלשון: "מועצת העיתונות מגנה בתוקף איומים כלפי עיתונאים בגין עבודתם העיתונאית".
 
 
כך הגיבה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, ביומן הבוקר של קול ישראל, על החלטת שר הביטחון ליברמן, לזמן את מפקד גלי צה"ל, ירון דקל, ל"שיחת נזיפה", בגלל שידור התכנית על המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש.
 
 
מליאת מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של הנשיאה, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, קראה אמש לממשלת ישראל לשים אל ליבה לחשיבות הרבה בקיומו של רצף בשידור ציבורי מתפקד, עשיר ומקצועי. "פגיעה ברצף זה תהיה בכייה לדורות", נאמר בהודעה.
 
 
אל"מ אריאלה בן-אברהם, שנכנסה באחרונה לתפקיד הצנזורית הראשית, הוזמנה למועצה להציג את הסיבות בגללן דרשה מבעלי חשבונות ברשתות חברתיות לקבל אישור מוקדם לפני פרסום. "לא רוצים ולא יכולים לשלוט בכל המידע".
 
 
גם בסוכנות הידיעות "רויטרס" הופיע השבוע, כנראה לראשונה ב-165 שנות ההיסטוריה שלה – תוכן חדשותי שמומן על ידי גוף מסחרי. (בצילום: הגילוי הנאות בדיווח הסוכנות).
 
 
המועצה הקימה ועדה שתנסה למצוא נוסחה ראויה לבידול בין חדשות לפרסומות – על כל צורותיהן – בעידן התקשורת הדיגיטאלית.
 
"היה על בית הדין קמא להתייחס בהחלטתו לסעיף כלשונו. משלא עשה זאת העניין ממשיך ומתגלגל עד עצם היום הזה. עם זאת, הובא לפנינו נוסחו החדש של סעיף 15 ב' אשר אליו התווספו המילים "שפורסמו במרשם רשמי ". אנחנו בדעה, שסעיף 15 ב' בניסוחו החדש, כמו שאר סעיפי תקנון האתיקה של מועצת העיתונות, צריך להיות מקוים ככתבו וכלשונו"...

03/04/17 תיק: 51/2014 תלונת "הצלחה – התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת" נגד כלי התקשורת בפני בית הדין לאתיקה לערעורים של מועצת העיתונות חברי בית הדין: עו"ד אלי זהר, יו"ר עו"ד עודד לבינסון, חבר עו"ד דוד סנדובסקי, חבר גב' רונית סלניקיו-גפן, חברה מר שלמה נקדימון, חבר המתלונן: עו"ד אלעד מן, בשם העמותה פרוטוקול עו"ד אלי זהר פותח את הישיבה בהצגת המשתתפים. מציג את פרטי התלונה, מקריא את פס"ד של בי"ד לאתיקה מתאריך 15/1/17 ואת סעיף 15 ב'. אלעד מן: מציין שבערעור הזה בחרו הנילונים שלא להגיע, למרות שבדיונים קודמים בנושא השתתף עמוס שוקן, גם בבי"ד לאתיקה, גם בישיבות מליאה. אלי זהר: מקריא את מסמך נימוקי הערעור. עולות שתי טענות. האחת, מחייבת את בי"ד קמא להחליט לגופו, שנית, שאנחנו נדון בגוף התלונה. אלעד מן: בסיטואציה שהמצב נמצא היום, יותר נכון שאתם תכריעו לגופו של עניין. התיקון שהתקבל היה הצעת וועדת המשנה, שהציעה להוסיף את המילה "הגלויים". בישיבת המליאה מתאריך 20.02.17 הוחלט להוסיף "שפורסמו במרשם רשמי" (מקריא את סעיף 15 ב' המתוקן). עודד לבינסון: חשוב לציין שאנחנו מדברים על הסעיף בגרסה הקודמת שלו, לפני התיקון. אלעד מן: אנחנו מסתכלים על ההתנהגות בעבר, אבל אני מניח שההחלטה שתצא מפה תשדר את גבולות הגזרה לעתיד, ותתווה את האופן שבו מעתה ואילך צריכים להתנהג. הסעיף הזה עורר סביבו שאלות מבחינת היכולת המעשית לאכוף אותו וגבולות הציות של כלי התקשורת למשהו דורש. בדו"ח שהגישה ועדת המשנה של המועצה הגיעו למסקנה שהנורמה של גילוי נאות היא ראויה ויש בה תרומה למסגרת אתית. המועצה קבעה, בישיבה מיום 20.2.17, שלא למחוק את הסעיף, לכן רצון המחוקק הוא שתהיה אכיפה אתית, על אף כל השינויים ומפת העיתונות. (הפסקה) אלי זהר: האם יש לך מה להוסיף? אלעד מן: כן. הרבה פעמים הפרקטיקה של קיום הוראות האתיקה נוצרת בבי"ד ולכן יש חשיבות לאופן שבו בי"ד מסתכל על ההוראה האתית ומנחה את הצדדים גם לעתיד לבוא כיצד למלא אותם. אני מבקש שתהייה קביעה שמרשיעה את הנילונים בהפרת הסעיף, שתהייה הצהרה לגבי האופן הראוי שבו יש לקיים את הסעיף לעתיד ושהדבר יחויב בפרסום בכלי התקשורת, בהתאם לסמכות של ביה"ד על פי תקנון המועצה. נניח שבעוד שנה אגיש תלונה חדשה על פי הסעיף החדש. ביה"ד יסתכל באותה סיטואציה ויצטרך להחליט אם זה בהתאם לכלל או לא בהתאם לכלל. לדעתי אפשר לעשות זאת עכשיו כדי להנחות את אותם כלי תקשורת. אלי זהר: ביה"ד הזה איננו עוסק בדברים תיאורטיים. הוא דן בערעור שבפניו ורוצה לקבל או לדחות או להביע דעתו. החלטה ביום 31.11.2014 הוגשה למועצת העיתונות בישראל תלונת תנועת "הצלחה" שהיא תנועה צרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת ובתלונה נטען כי מועצת העיתונות אינה מקפידה על סעיף 15 ב' לתקנון שאומר בנוסחו ביום הגשת התלונה: "מו"ל של עיתון ובעליו יפרסמו בעיתון אחת לשנה גילוי נאות של האינטרסים העסקיים והכלכליים המהותיים שיש להם בתחום התקשורת ומחוצה לו". התקיים דיון לאחר זמן רב ובית הדין קמא התלבט בשאלה במה עליו לדון, מאחר שבאותה תקופה בין נובמבר 2014 ועד ליום הדיון של בית הדין קמא בינואר 2017 התקיימו דיונים במועצת העיתונות על תיקונים אפשריים לסעיף זה והתיקונים האלה אמורים היו להוסיף את המילה "הגלויים" או לעשות תיקונים אחרים, או בכלל לבטל את הסעיף, ועל כך החליט בית הדין קמא כך: "בנסיבות אלה..." קרי, כשמתקיים דיון במועצה לגבי נוסח הסעיף, "אין מקום לפסוק בשלב זה בתלונה המתייחסת כל כולה, לחובות שמקיים סעיף 15 ב' המקורי". מכאן הערעור בפנינו שאומר כך: א) צריך היה לדון כבר בבית הדין קמא בעובדה שסעיף 15 ב' איננו מקוים. ב) הגם שהיו תיקונים בנוסח הסעיף, מה צריך להיות גורל של מועצת העיתונות בסעיף זה. לאחר ששקלנו והתלבטנו בדברים והקשבנו רב קשב לבא כח העמותה העותרת, אנחנו חייבים להביע צער על העובדה שהוא בא לכאן לבדו ואין לו משיבים. אף אחד מכלי התקשורת אשר הוזמנו לבוא ולהביע את דעתם לא הופיע לדיון זה ואנחנו מכריעים בהעדרם. בראש ובראשונה אנו בדעה שהיה על בית הדין קמא להתייחס בהחלטתו לסעיף כלשונו. משלא עשה זאת העניין ממשיך ומתגלגל עד עצם היום הזה. עם זאת, הובא לפנינו נוסחו החדש של סעיף 15 ב' אשר אליו התווספו המילים "שפורסמו במרשם רשמי ". אנחנו בדעה, שסעיף 15 ב' בניסוחו החדש, כמו שאר סעיפי תקנון האתיקה של מועצת העיתונות, צריך להיות מקוים ככתבו וכלשונו. אנחנו בדעה, שהעובדה שהתקנון לא קוים כל תקופת חייו של הסעיף בניסוחו הקודם היתה תקלה שהמועצה צריכה לטפל בה בזמנה. עכשיו, משתוקן התקנון, צריכה מועצת העיתונות לשקול לכלכל את מעשיה ולהחליט כיצד לטפל במחויבות אשר הוטלה עליה מכוח הסעיף קרי, חובת מו"ל ובעל עיתון אחת לשנה לפרסום גילוי נאות של האינטרסים העסקיים והכלכליים המהותיים שיש להם בתחום התקשורת ומחוצה לו. עם זאת, לא נוכל להסתפק באמירה זו בלי להתייחס לנושא לגופו, משום שמיום שנחקק הסעיף ועד היום, חל שינוי דרמטי בתקשורת ובכל הנושא של גילוי נאות ושל אינטרסים עסקיים וכלכליים מהותיים וגילויים, ושל סודות מסחריים וכיוצא באלה. אילו דעתנו היתה נשמעת, על מועצת העיתונות לשקול, אם לא כדאי להעלות לדיון את האפשרות שסעיף זה יוצא מספר החוקים, כי ההיסטוריה של אי קיומו והצפי שהוא לא יקוים גם בעתיד, יוצר מצב שבו כלל אתי שצריך לחייב את החברים לא מקוים, וזה מסוג הדברים שהדעת לא סובלת. אנו מתירים לפרסם את החלטתנו. עו"ד אלי זהר, יו"ר ________________________ עו"ד עודד לבינסון, חבר ________________________ עו"ד דוד סנדובסקי, חבר ________________________ גב' רונית סלניקיו-גפן, חברה ________________________ מר שלמה נקדימון, חבר ________________________