יום ו', ה’ באב תשע”ז
נשיאות מועצת העיתונות בישראל החליטה בישיבתה בתאריך (18.7.2017), להאריך את כהונתו של מזכ"ל המועצה הנוכחי, מוטי רוזנבלום, ולקצוב את כהונת המזכ״ל למשך שלוש שנים עם אפשרות הארכה.
 
 
מועצת העיתונות תובעת מהיועץ המשפטי ומפרקליט המדינה לספק הסברים לגבי נחיצות הפשיטה על הוצאת הספרים של ידיעות אחרונות, והחרמת כתבי יד נוספים בנושאים פוליטיים ומדיניים, מלבד זה של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, בייחוד שהדבר נעשה שלא על דעת הממונה על הביטחון במשרד הביטחון, כלומר שלא מסיבות ביטחוניות חד-משמעיות.
 
 
לרגל שנת ה 60 להקמתה של נצרת עילית, התקיימה ישיבה חגיגית מיוחדת, בהשתתפות נציגי מועצת העיתונות בישראל, בראשם הנשיאה - שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר וראש עיריית נצרת עילית, רונן פלוט
 
 
תגובת מועצת העיתונות לתיקונים לחוק השידור הציבורי: מועצת העיתונות בישראל פרסמה הערב (23 באפריל 2017), בתום ישיבת המליאה, את התייחסותה לתיקונים לחוק השידור הציבורי, שאחד מהם אושר היום בממשלה ובוועדת השרים לענייני חקיקה:
 
 
"מועצת העיתונות בישראל מגנה בחריפות את הפגיעה החמורה והנמשכת של הממשלה והמערכת הפוליטית בשידור הציבורי בישראל", כך נאמר בהחלטת מליאת מועצת העיתונות, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בתום ישיבת חירום של שהתקיימה ב"בית הסופר" בתל אביב.
 
 
נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, פנתה במכתב ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בקריאה לפרסם בהקדם האפשרי את ההקלטות מהשיחות שהתנהלו בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין מו"ל העיתון "ידיעות אחרונות", מר ארנון מוזס.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, מוקיע בחריפות את בחירת המילים של רוגל אלפר בביקורת שכתב ב"הארץ" על תכנית הטלוויזיה "הנעלמים" ששודרה בערוץ 2 בהגשת יואב לימור (בצילום).
 
 
מועצת העיתונות קוראת למשטרת ישראל ולעומדים בראשה לרענן את נהליה בכל הקשור לחקירת עיתונאים. זאת בעקבות חקירת כתב "הארץ" ניר גונטז'. משהתברר למשטרת ישראל כי "המטריד" האלמוני הוא עיתונאי, העושה את מלאכתו נאמנה, לא היה מקום לחקירה נוספת.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, פרסם אתמול את ההודעה הבאה המתייחסת לתגובת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לתחקיר של אילנה דיין, בתכנית "עובדה": "הזכות לתגובה על המתפרסם בתקשורת הינה זכות יסוד בכללי האתיקה העיתונאית. מועצת העיתונות מוחה על כך, שהתגובה של ראש הממשלה אתמול לתחקיר "עובדה", חרגה מהמקובל, לא התייחסה לממצאי התחקיר והפכה לכתב אישום אישי כנגד ד"ר אילנה דיין".
 
 
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
 
 
מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, החליטה לפרסם בציבור הודעה חריפה המגנה כל ניסיון לפגוע בעיתונאים או לאיים עליהם, בזו הלשון: "מועצת העיתונות מגנה בתוקף איומים כלפי עיתונאים בגין עבודתם העיתונאית".
 
 
כך הגיבה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, ביומן הבוקר של קול ישראל, על החלטת שר הביטחון ליברמן, לזמן את מפקד גלי צה"ל, ירון דקל, ל"שיחת נזיפה", בגלל שידור התכנית על המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש.
 
 
מליאת מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של הנשיאה, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, קראה אמש לממשלת ישראל לשים אל ליבה לחשיבות הרבה בקיומו של רצף בשידור ציבורי מתפקד, עשיר ומקצועי. "פגיעה ברצף זה תהיה בכייה לדורות", נאמר בהודעה.
 
 
אל"מ אריאלה בן-אברהם, שנכנסה באחרונה לתפקיד הצנזורית הראשית, הוזמנה למועצה להציג את הסיבות בגללן דרשה מבעלי חשבונות ברשתות חברתיות לקבל אישור מוקדם לפני פרסום. "לא רוצים ולא יכולים לשלוט בכל המידע".
 
 
גם בסוכנות הידיעות "רויטרס" הופיע השבוע, כנראה לראשונה ב-165 שנות ההיסטוריה שלה – תוכן חדשותי שמומן על ידי גוף מסחרי. (בצילום: הגילוי הנאות בדיווח הסוכנות).
 
 
המועצה הקימה ועדה שתנסה למצוא נוסחה ראויה לבידול בין חדשות לפרסומות – על כל צורותיהן – בעידן התקשורת הדיגיטאלית.
 
 
בשם נשיאת מועצת העיתונות בישראל, השופטת (בדימוס) דליה דורנר וחברי מועצת העיתונות, שלוחים בזאת תנחומינו למשפחת פרנקל היקרה, עם פטירתו של יוסף פרנקל ז"ל, שהיה חבר נשיאות מועצת העיתונות ותרם לה רבות מניסיונו וחוכמתו.
 
בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות, דחה את תלונתם של טל ואופיר קדוש, אשר הוגשה ע"י עו"ד לירון טרי, נגד מערכת "יצאת צדיק" בערוץ 22, בגין תחקיר אשר פורסם ע"י הנילון, בהתייחסו ל"כנופיית המגנטים", שעה שתואר וסוקר נושא הגעתם של האחים טל ואופיר קדוש, לתקן תקלה שלא היתה, מהלך אשר צולם ושודר לציבור הרחב.

בית הדין לאתיקה - מועצת העיתונות בפני: עו"ד חנוך קינן - יו"ר מר גיל קיסרי מר רותם שטרקמן החלטה 1. בפנינו תלונתם של טל ואופיר קדוש, אשר הוגשה ע"י עו"ד לירון טרי, נגד מערכת "יצאת צדיק" בערוץ 22. 2. נשוא התלונה, היה תחקיר אשר פורסם ע"י הנילון, בהתייחסו ל"כנופיית המגנטים", שעה שתואר וסוקר נושא הגעתם של האחים טל ואופיר קדוש, לתקן תקלה שלא היתה, מהלך אשר צולם ושודר לציבור הרחב. 3. במהותה, נסבה התלונה על כך שהנילון לא נאות לפרסם את תגובת המלינים במלואה, אלא, כטענתם, פרסם אך חלק מאותה התגובה. 4. במכתבו אל הנילון ציין פרקליט המלינים, כי מרשיו מתנדבים ותורמים מזמנם ומכספם לעמותות שונות, ומטבע הדברים אינם מאופיינים כנוכלים המנצלים קשישים וחסרי ישע. מפיקת התוכנית, כך טוען הפרקליט, בחרה להשמיט הקטעים הנ"ל מהתגובה, באשר ביקשה, כפי הנטען, להציג את שולחיו כרודפי בצע ונוכלים. 5. קובלנת המלינים מתמקדת אפוא בכך שהנילונים, קרי: ערוץ 22 ומערכת "יצאת צדיק", לא ראו לנכון ולראוי לשדר את תגובת המלינים במלואה, כזו שהיתה שופכת אור אחר לחלוטין על תדמיתם. 6. לפיכך, הוגשה תלונה למועצת העיתונות. 7. המשנה ליועמ"ש (מכאן ולהלן: "המשנה"), סבר, כי יכול שמכוח הוראות ס' 7א' לתקנון האתיקה של המועצה, יש לכאורה טעם בטענת המלינים, לעניין מתן ההזדמנות ההוגנת לתגובה ולפרסומה, מה עוד שעל פניו, הם אלה העלולים להיפגע מהפרסום, נשוא התיק שבכאן, משכך החליט המשנה, להעביר את הנושא כולו לבית הדין, על מנת שזה יכריע בשאלה, אם אכן הפרו הנילונים את חובתם למתן זכות תגובה, כפי המבוקש. 8. לכאורה נראה היה, מהחלטת המשנה, כי, ככל שקשורים הדברים למתן הזדמנות הוגנת בעצם פרסום תגובת המלינים, הנה, לעניין זה, פעלו הנילונים כנדרש. ברם ככל שנוגעים הדברים לפרסום תגובת פרקליט המלינים במלואה, הרי כאן, גם נוכח רגישות הנושא, יכול שהיה מקום לפרסם את התגובה במלואה. 9. משום הדברים האמורים לעיל, המליץ המשנה להביא את המקרה נשוא התיק בפנינו, לשם מתן הכרעה נורמטיבית, בשאלה, אם פרסום התגובה, כפי שנעשה בפועל ע"י הנילונים, אל מול התגובה שנתבקשה,עונה על הוראות תקנון האתיקה. 10. על החלטה זו של המשנה ליועמ"ש, השיגו הנילונים, במה שהם הכתירו, ככתב ערר. בהשגתם הבהירו את עמדתם, שלפיה, ענייננו בתחקיר בן 65 דקות, שעיקרו היה התחקות אחר ראש כנופיית נוכלים, כאשר החלק אשר יוחס למלינים בכתבה, התגדר ב-3:20 דקות בלבד. 11. למלינים, כך נטען, ניתנה האפשרות להגיב לטעוני התחקיר, ברם בסופם של דברים הועברה תגובה ארוכה, בת 411 מילים, מתוכן שודרה תגובה בת 166 מילים, אשר בעיקרן, לדעת הנילונים, הבהירו את עמדת המלינים. 12. נבהיר כאן, כי אם ניכנס לטבורן של ראיות ובדלי ראיות, שבגינן חלוקות עמדות הצדדים, נידרש לפסוע בשבילים שבמתכוון איננו חפצים בכך, באשר איננו מתיימרים להיכנס לנעליה של חברת תחקירים, ולעסוק במנדט שאין לנו, הגם שהנושא לגופו, חשוב ככל שיהיה, לא נעלם מאיתנו. 13. בנסיבות הללו, הגיע תיק זה לפתחנו, וביום 1 במרץ 2017, התקיים בפנינו דיון, בנוכחות פרקליט המתלוננים בלבד. אנשי ערוץ 22 ומפיקי התוכנית "יצאת צדיק" לא הופיעו לדיון, ונקל לשער כי אי הופעתם נועדה לסמל הבעת תרעומת על שערעורם על החלטת המשנה, נדחה. 14. משכך, ולמעלה מן הנדרש, נבקש להתייחס במספר מילים להתנהגות הנילונים בתיק זה, באשר התנהלותם, בעצם אי הופעתם בפנינו, ובעיקר לאחר שהם עצמם ראו לערער על החלטת המשנה, מפגינה זלזול וחוסר טעם טוב. 15. ממילא אין בכוחנו, גם לא בכוונתנו, להשפיע על גוף איזה שהוא להופיע בפנינו ולטעון את טענותיו. זוהי זכות הניתנת לכל צד. הנילונים מחלו על זכות זו, שלא בדרך נאותה, וכך, ולא מעבר לזאת, מן הראוי להתייחס למהלך שכזה. 16. סוף דבר לעניין זה, רצונו של אדם – כבודו, ואנו, את מכבדנו נכבד. 17. חרף האמור לעיל, החלטתנו שבכאן, תינתן במנותק מעובדת אי ההופעה של הנילונים כאמור. בצד התייחסות זהירה וקשובה לטיעוניהם, לגופו של עניין, ככל שהם נגלים לנו מכתבי הטענות שבתיק. 18. בבואנו להכריע בדין, עמדה לנגד עינינו חובתה של מועצת העיתונות להקפיד על משמר חופש המידע, חופש הבעת הדעה ושמירת התנאים לקיומם, כמו גם הבטחת הנאמנות לעקרונות האתיקה המקצועית,מצד אלה העוסקים בעתונות, על רבדיה השונים. 19. כיוון שכך, נתנו דעתנו, לאמות המידה, הנגזרות מהאמור לעיל, קרי: מחוייבות מוחלטת לאמת, להגינות, להגנה על כבוד האדם ולכיבוד צנעת הפרט. 20. אמור איפוא, אלה גם אלה מחייבים כל עיתון ועיתונאי, להיות נאמנים לחופש העיתונות ולזכות הציבור לדעת, בצד הגשת שרות מקצועי, פרסום מדוייק, הוגן ואחראי, הן של ידיעות והן של דעות. 21. ומהכלל אל הפרט. בהתייחסנו לאמות המידה האתיות, העומדות לנגד עינינו, ייאמר, כי הפכנו בה והפכנו בה, וככל שייגענו, לא מצאנו להכריע בתיק זה לחובת הנילונים. למסקנה זו הגענו, לא לפני שאיפשרנו לב"כ המתלונים הנכבד, יריעת טעון רחבה ביותר. הווה אומר: ככל שחפץ, דיבר - וכל שחפץ, אמר. 22. כפי שכתבנו לעיל, ממוקדת הייתה קובלנת המלינים בכך, שהנילונים, לא ראו לנכון ולראוי לשדר את תגובת המלינים במלואה, כזו שלגרסתם המובנת, היתה שופכת אור אחר לחלוטין על תדמיתם. 23. נשאלת אם כן השאילה, אם אכן הפרו הנילונים את חובתם למתן זכות תגובה במלואה, שאם כן, יכול שמכוח הוראות ס' 7א', ו/או ס' 3א', או 4א' (כגרסת פרקליט המלינים) לתקנון האתיקה של המועצה, יש טעם בטענת המלינים, לעניין מתן ההזדמנות ההוגנת לתגובה ולפרסומה, לרבות הטיעון לעניין חוסר יושר והגינות, ופרסום דבר לא מדויק, שלא לאזכר, כי המלינים הם אלה שהיו עלולים להיפגע מהפרסום, נשוא תיק זה. 24. ישבנו על המדוכה בכל אלה, והקשבנו רב קשב לטעוני פרקליט המלינים, אשר, מן הראוי לציין, טען בפנינו ברהיטות ובטוב טעם. 25. דעתי היא, כי למלינים, ניתנה, כפי האמור, האפשרות להגיב לטעוני התחקיר, ברם התגובה שהועברה מצידם, הייתה ארוכה, בת 411 מילים. הנילונים בחרו לתמצת תגובה זו, אשר שודרה כשהיא בת 166 מילים. 26. קראתי, חזור וקרוא, את נוסחי התגובה המלאה, שפרסומה נתבקש, בצד התגובה החלקית, אשר פורסמה בפועל, וסופם של דברים, הגעתי לכלל מסקנה, כי לא אוכל לקבוע שבפרסום התגובה, בתמציתה, וכפי שפורסמה, חטאו הנילונים בחטא עבירה על כללי האתיקה. 27. אשר על כן, וכאמור לאחר שבחנתי את חומר הראיות שבפניי, אעוץ לחבריי לקבל את דעתי, שלפיה, התאפשרה הזדמנות הוגנת במתן תגובת המלינים, וכי לעניין זה, פעלו הנילונים כנדרש, באשר אני סבור, כי, גם נוכח רגישות הנושא, לא נדרש פרסום התגובה במלואה ודי היה באשר פורסם ובצורה בה פורסם. 28. בהתייחס לכל האמור לעיל, אני בדעה כי מן הראוי לדחות את העתירה. עו"ד חנוך קינן, יו"ר מר גיל קיסרי, חבר מר רותם שטרקמן, חבר

 
 









Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS