יום ו', ה’ באב תשע”ז
נשיאות מועצת העיתונות בישראל החליטה בישיבתה בתאריך (18.7.2017), להאריך את כהונתו של מזכ"ל המועצה הנוכחי, מוטי רוזנבלום, ולקצוב את כהונת המזכ״ל למשך שלוש שנים עם אפשרות הארכה.
 
 
מועצת העיתונות תובעת מהיועץ המשפטי ומפרקליט המדינה לספק הסברים לגבי נחיצות הפשיטה על הוצאת הספרים של ידיעות אחרונות, והחרמת כתבי יד נוספים בנושאים פוליטיים ומדיניים, מלבד זה של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, בייחוד שהדבר נעשה שלא על דעת הממונה על הביטחון במשרד הביטחון, כלומר שלא מסיבות ביטחוניות חד-משמעיות.
 
 
לרגל שנת ה 60 להקמתה של נצרת עילית, התקיימה ישיבה חגיגית מיוחדת, בהשתתפות נציגי מועצת העיתונות בישראל, בראשם הנשיאה - שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר וראש עיריית נצרת עילית, רונן פלוט
 
 
תגובת מועצת העיתונות לתיקונים לחוק השידור הציבורי: מועצת העיתונות בישראל פרסמה הערב (23 באפריל 2017), בתום ישיבת המליאה, את התייחסותה לתיקונים לחוק השידור הציבורי, שאחד מהם אושר היום בממשלה ובוועדת השרים לענייני חקיקה:
 
 
"מועצת העיתונות בישראל מגנה בחריפות את הפגיעה החמורה והנמשכת של הממשלה והמערכת הפוליטית בשידור הציבורי בישראל", כך נאמר בהחלטת מליאת מועצת העיתונות, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בתום ישיבת חירום של שהתקיימה ב"בית הסופר" בתל אביב.
 
 
נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, פנתה במכתב ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בקריאה לפרסם בהקדם האפשרי את ההקלטות מהשיחות שהתנהלו בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין מו"ל העיתון "ידיעות אחרונות", מר ארנון מוזס.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, מוקיע בחריפות את בחירת המילים של רוגל אלפר בביקורת שכתב ב"הארץ" על תכנית הטלוויזיה "הנעלמים" ששודרה בערוץ 2 בהגשת יואב לימור (בצילום).
 
 
מועצת העיתונות קוראת למשטרת ישראל ולעומדים בראשה לרענן את נהליה בכל הקשור לחקירת עיתונאים. זאת בעקבות חקירת כתב "הארץ" ניר גונטז'. משהתברר למשטרת ישראל כי "המטריד" האלמוני הוא עיתונאי, העושה את מלאכתו נאמנה, לא היה מקום לחקירה נוספת.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, פרסם אתמול את ההודעה הבאה המתייחסת לתגובת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לתחקיר של אילנה דיין, בתכנית "עובדה": "הזכות לתגובה על המתפרסם בתקשורת הינה זכות יסוד בכללי האתיקה העיתונאית. מועצת העיתונות מוחה על כך, שהתגובה של ראש הממשלה אתמול לתחקיר "עובדה", חרגה מהמקובל, לא התייחסה לממצאי התחקיר והפכה לכתב אישום אישי כנגד ד"ר אילנה דיין".
 
 
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
 
 
מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, החליטה לפרסם בציבור הודעה חריפה המגנה כל ניסיון לפגוע בעיתונאים או לאיים עליהם, בזו הלשון: "מועצת העיתונות מגנה בתוקף איומים כלפי עיתונאים בגין עבודתם העיתונאית".
 
 
כך הגיבה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, ביומן הבוקר של קול ישראל, על החלטת שר הביטחון ליברמן, לזמן את מפקד גלי צה"ל, ירון דקל, ל"שיחת נזיפה", בגלל שידור התכנית על המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש.
 
 
מליאת מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של הנשיאה, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, קראה אמש לממשלת ישראל לשים אל ליבה לחשיבות הרבה בקיומו של רצף בשידור ציבורי מתפקד, עשיר ומקצועי. "פגיעה ברצף זה תהיה בכייה לדורות", נאמר בהודעה.
 
 
אל"מ אריאלה בן-אברהם, שנכנסה באחרונה לתפקיד הצנזורית הראשית, הוזמנה למועצה להציג את הסיבות בגללן דרשה מבעלי חשבונות ברשתות חברתיות לקבל אישור מוקדם לפני פרסום. "לא רוצים ולא יכולים לשלוט בכל המידע".
 
 
גם בסוכנות הידיעות "רויטרס" הופיע השבוע, כנראה לראשונה ב-165 שנות ההיסטוריה שלה – תוכן חדשותי שמומן על ידי גוף מסחרי. (בצילום: הגילוי הנאות בדיווח הסוכנות).
 
 
המועצה הקימה ועדה שתנסה למצוא נוסחה ראויה לבידול בין חדשות לפרסומות – על כל צורותיהן – בעידן התקשורת הדיגיטאלית.
 
 
בשם נשיאת מועצת העיתונות בישראל, השופטת (בדימוס) דליה דורנר וחברי מועצת העיתונות, שלוחים בזאת תנחומינו למשפחת פרנקל היקרה, עם פטירתו של יוסף פרנקל ז"ל, שהיה חבר נשיאות מועצת העיתונות ותרם לה רבות מניסיונו וחוכמתו.
 
נוכחים: השופטת (בדימוס) דליה דורנר, מוטי רוזנבלום, ארנה לין, יעל גרוסמן, חיים שיבי, ישעיהו קומורניק, שרי רוט, עמוס שוקן, עמית שכטר, אמיר רוזנבליט, אבנר הופשטיין, יצחק פרי, עמי ברנד, רוני רימון, יאיר טרצ'יצקי, ענת פלג, עמוס שפירא, גבריאל שטרסמן, אלעד מן, יובל יועז, מוחמד ותד, מיכל גולדברג, צגה מלקו, רון כתרי, דן לאור, משה רונן, יחיאל לימור.

פרוטוקול פתיחת הישיבה. נשיאת המועצה:מברכת את החברים ומתנצלת על כך שתצטרך לצאת במהלך הישיבה לשם ראיון בגלי צה"ל. מוטי רוזנבלום: מציע להתחיל את הישיבה בדיווח על תלונת "הצלחה" נגד כלי התקשורת. משה רונן: נותן את הרקע לתלונה, סעיף 15 ב' לתקנון האתיקה (מצטט). הסעיף מעולם לא קוים. הוא נכתב בשנות התשעים ע"י ועדת צדוק. זה לא נחקק מעולם אך בעקבות זה נכתב הסעיף. בנובמבר 2014 הגישה עמותת "הצלחה" תלונה. בעקבות דיון במליאה הקודמת, עלתה הצעה למחוק את הסעיף הזה. החליטו למנות וועדה בראשות פרופ' לאור, גבי שטרסמן ואני. קיימנו שתי ישיבות וזימנו את המתלונן באחת, ואת עמוס שוקן, נציג המו"לים בשנייה. ניסינו להגיע להצעה שתתקבל על דעת שני הצדדים. אלעד מן כנציג של "הצלחה" היה מוכן לקבל שלא יפרסמו את כל האינטרסים אלא רק את האינטרסים הגלויים או הפומביים. עמוס שוקן לא פסל על הסף. סיכמנו את ההמלצות. חיים שיבי: אני רוצה לשמוע מאלעד, אם אתה רוצה לחשוף אינטרס, אז אולי האינטרס הזה לא עולה בקנה אחד עם מה שהיינו רוצים לראות בתקשורת ועיתונות מקצועית. מדוע פרשת מהנוסח הראשון שלך? אלעד מן: לא פרשתי מהנוסח הראשון. אם הייתי מבקש ממך למנות את ההחזקות הגלויות של עיתון, מבחינת בעלות בתאגידים או נכסים רשומים, גם אתה כאיש תקשורת, כנראה שלא היית יכול לתת את רשימת הדירקטורים שמכהנים. גם הקורא הממוצע לא יכול. מה הוא יאמר על התמונה הכללית. שנית, ממילא יש את סעיף 15 ג' (מצטט). אני מניח שאף אחד לא חולק על ההוראה הזאת. יצאו שני כללים שונים מכיוון שיש תכליות שונות. אתה יכול לשקול באופן ביקורתי ואחראי האם זה העיתון שאני רוצה לצרוך בו את החדשות שלי. למידע הפומבי אין פגיעה בזכות של פרטיות או סודות מסחריים. מצד שני, הציבור הרחב והפסיבי לא יודע אותו. בבי"ד לאתיקה עלתה שאלה גם לגבי הלוואה שמישהו נתן או סרב לתת. חידוד המילה "גלויים" נותן חלק גדול מהמענה ומשתיק חלק גדול מהביקורת. ההחלטות של הוועדה הן סבירות ולדעתי כדאי לקבל אותן ולהשאיר את הסעיף הזה. יובל יועז: העניין שלי הוא קיומם בפועל של סעיפים בתקנון האתיקה ומניעת הפיכתם לאות מתה. או שמקיימים את הסעיף או שמוחקים אותו מהתקנון. לא צריכה להיות דרך ביניים של התעלמות או דחייה. למחוק את הסעיף מהתקנון זה לא נראה טוב. לדעתי היה קודם צריך לדון בהחלטה של הוועדה לתקן בתקנון האתיקה, לקבוע פרק זמן כדי לאפשר למו"לים למלא את הסעיף במתכונת החדשה, ואז לדון בבי"ד לאתיקה. רוני רימון: בזמנו כשהתחיל הדיון במליאה, חשבתי שלמחוק את הסעיף מתקנון האתיקה ישדר משהו לא טוב. באלטרנטיבות שנמצאות על השולחן אני מציע למחוק את הסעיף. אני חושש שגם המתכונת החדשה לא תקוים ע"י המו"לים. לא ראיתי שיש סנקציה בסעיף הזה ואני חושש לכבודה של המועצה. יחיאל לימור: אני מתבקש להצביע על סעיף שהוא לא מונח לנגד עיני. משה רונן: מקריא את הסעיף עם התיקון החדש המוצע. עמוס שוקן: הסעיף נחקק בזמנו כאשר מו"ל של עיתון מעריב היה גם בעלים של חברת ביטוח וחברת שירותי רפואה. נראה היה הגיוני שאם הוא כותב על זה שיהיה מצוין ההקשר לבעלות או לפעילות. מכיוון שלי אין אינטרסים כאלה לא רציתי לפרסם. אבל בישיבה של ביה"ד התברר לי שאנחנו מדברים על דברים אחרים. לדוגמא הלוואה או משכנתה. האם זה מהותי וכמה? בעצם, הפרסום על החוב של "הארץ" לבנק הפועלים לא ייצא בהדלפה של הבנק, אלא העיתון יצטרך לפרסם את המאזן שלו. ומה לגבי עסקת פרסום שנתית עם מפרסם גדול? זה גם יוצר אינטרס. ומה לגבי שותף בעיתון? הוא לא יכול ליצור שותפות מבלי לתת גילוי נאות של כל האינטרסים שלו. אני לא יכול לגרום לשותפיי ולכל בעלי המניות לפרסם. נראה לי שאם הסעיף הזה יישאר הוא יישאר בהפרה. יובל יועז: נתת כמה דוגמאות של דברים שהם בפירוש לא אינטרסים תלויים, הם לא כתובים ברשם העמותות. עמוס שוקן: אם הם אינטרסים גלויים אז תמצא אותם, למה אני צריך לפרסם? יובל יועז: בוא נסכם שהדוגמאות שנתת מקודם הם לא אינטרסים שיהיה צריך לחשוף. עמוס שפירא: למה צריך לדווח אם הסעיף הזה נשאר? עמוס שוקן: הוא צריך לדווח על זה. אני לא צריך לדווח עליו. אלעד מן: נוסח הסעיף "מו"ל של עיתון ובעליו". הם שתי ישויות נפרדות. המו"ל של העיתון יכול לפרסם רק את מה שהוא יודע, בעליו של המו"ל יודע את מה שהוא יודע, והוא יכול להיות בהפרה. אפשר להתלונן נגדו. מה שגלוי ומפורסם אם הוא מחזיק 20% בעיתון כלשהו, אי אפשר להגיד שזה לא מהותי. הצעתי בביה"ד לקבוע רף של 5% בהתאם לאחזקות בעל עניין בחברה ציבורית. אבל אם מישהו מחזיק בבעלות ויש לו גם אינטרסים אחרים לקורא מגיע לדעת את זה. אם זה בין כה וכה גלוי זה לא פגיעה בזכות קניין וזה לא עניין של הסכמים בסוד מסחרי בפרסום, שגם לזה התייחסתי בביה"ד. בעניין המפרסמים הגדולים לא צריך מספרים כיוון שהשוק יודע, אבל לקורא תכתוב מיהם שלושת המפרסמים הגדולים שלך. עמוס שוקן: התוצאה של זה, כאשר יתברר שנניח "קוקה קולה" מזייפת את התכולה של המשקה, אף עיתונאי שאני פרסמתי לא ירצה להתעסק עם זה אצלי. אלעד מן: אני חושב שהעיתונאים שלך מאוד יעלבו, אני לא מטיל דופי בעיתונאים. עמוס שוקן: אני לא מדבר רק עליי, אני מדבר על זה שכאשר אפרסם ש"קוקה קולה" הוא מטה לחמו של אמצעי התקשורת הזה, העיתונאי הנבון לא ירצה להסתבך עם זה. יובל יועז: תשלח מייל במערכת לכל העיתונאים לעסוק בסיפור הזה. אלעד מן: האם עיתונאים ב"ידיעות" או ב"מעריב" לא יודעים מי המפרסמים הגדולים אצלם בעיתון? לפחות שהציבור ידע מה האינטרס הכלכלי שעומד שם. יחיאל לימור: האם מדובר על בעלים של עיתון או שכירים? למיטב ידיעתי לפחות לשני עיתונים, המו"לים שלהם הם שכירים, "ישראל היום" ו"כלכליסט". האם זה צריך לחול עליהם גם? עמוס שפירא: לפי הנוסח הזה, כן. יחיאל לימור: מי זה המו"ל? זה שמופיע שמו בעיתון או החברה? אלעד מן: מי שבוחר לקרוא בעיתון שלו מו"ל הוא המו"ל. מעבר לזה של מי שמוציא בפועל. יחיאל לימור: הסעיף הזה היה בהצעת חוק ממשלתית, ומשרד המשפטים לקח אותו חזרה כשהסתבר לו שחלק מהמו"לים הם שכירים. אם ההצעה הזאת תעבור תקבל פרס, משום שזה יהיה תקנון האתיקה הראשון והיחיד בעולם שיש בו כזה סעיף. אני הצעתי למחוק אותו. הוא נכתב בשנת 1992 בתנאים שונים לחלוטין. חיים שיבי: דעתי היא שהדרך להגברת אמון הציבור במקצוע היא בהחלט ע"י הוספת המילה "הגלויים" שהוצעה, ואם היינו מחליטים שכל מה שלא ישים ירד מהתקנון אפשר להוריד 70% מהתקנון נכון לרגע זה. עצם ההצהרה, יש לה ערך. זה אמירה לציבור שאכפת לנו ואנחנו מאמינים בצורך הזה, גם אם אין לנו דרך לאכוף את זה 24 שעות ביממה. אנחנו רוצים להגביר את השקיפות והאמון. אני חושב שזאת פשרה נכונה. רוני רימון: אני חושב שאם אתם רוצים להעביר את הסעיף, תשנו את זה למשהו כמו "תהא רשאית מועצת העיתונות לפרסם את אחזקותיו הגלויים של כך וכך..." אלעד מן: המועצה צריכה לבקש אישור ממישהו לפרסם משהו? יובל יועז: אנחנו צריכים לעבוד על כך שהקוראים שמדפדפים בעיתון יראו ולא לשלוח אותם למקום אחר או לאתר האינטרנט של המועצה. עמוס שוקן: זה דיון כל כך לא מציאותי. עכשיו "גלובס" עומד להירכש על ידי מי שתואר כאוליגרך רוסי דוידוביץ, שמקורב לעוד אוליגרך רוסי שמקורב לנשיא רוסיה פוטין. זה חלומות באספמיה שזה יקרה. היו חוקים שהיו סטנדרט ובכל זאת הם לא הופרדו כי היה שכל. אני חושב שזה יכול לקרות גם למועצה. רוני רימון: אני חושב שלא מחוקקים מראש חוק שבא לתקן סעיף שאתה יודע שאף אחד לא יקיים אותו. עמוס שפירא: אתם לקחתם בחשבון את הניסוח היותר מדויק והקונקרטי של ועדת צדוק בנושא הזה? משה רונן: הניסוח של ועדת צדוק הוא על גבי חצי עמוד. אלעד מן: ביה"ד יכול לתת בעניין הזה הנחיות. אני הצעתי לביה"ד פורמט מעשי. להגיד שהדבר הזה ימנע מכירת עיתון, נדמה לי שזה קצת דרמטיזציה. עמוס שוקן: בפרט שאתה אמרת לי שזה הכשרת תהליך החקיקה. אלעד מן: לא אמרתי את זה. אמרתי בביה"ד שבימ"ש מסתכלים על סטנדרטים של אתיקה כדי לראות מה הפרקטיקה הטובה ביותר. זה נכון בלשון הרע, זה נכון בתגובות ויכול להיות שזה יהיה נכון בגילוי נאות. עמוס שוקן: אבל נאמר פה שזאת לא הפרקטיקה הטובה ביותר בשום מקום בעולם. אלעד מן: מועצת העיתונות בישראל, שבהמ"ש מתחשבים בדעתה, אני בטוח שמיטב עו"ד יטענו שזה קשקוש, כמו שחרם מודעות זה קשקוש. יכול להיות שבימ"ש יגיד במקרה כזה שגם גילוי נאות לא מחויב לפי החוק. יעל גרוסמן: תקנון האתיקה של מועצת העיתונות הוא בשום אופן לא מקום הצהרתי. זה מקום שקובע נורמות, אמנם הן רק בתחום האתיקה והמשמעת אבל הן עדיין נורמות מחייבות והמטרה היא שהן יאכפו במסגרת בי"ד שיש לה אפשרות להטיל סנקציות, ולכן זה לא הצהרתי. יחיאל לימור: יש שתי רמות של דיון באתיקה, אחת ששמה את הרף העליון והשניה ששמה את הרף התחתון. הרף התחתון הוא רף ישומי. הרף העליון הוא רף דקלרטיבי. אם אנחנו רוצים רף יישומי, התשובה היא כן. אם אנחנו רוצים רף דקלרטיבי שלא יתבצע, כי הוא לא יתבצע, אז הצעתי שלא. משה רונן: אז על ידי הוספת המילה "הגלויים" אנחנו מנמיכים אותו. יחיאל לימור: אתה עדיין לא מנמיך אותו. יעל גרוסמן: זה עדיין לא. הוא עדיין לא יקוים. אלעד מן: גם תגובות לא מקוים בהרבה מקרים אז בואו נבטל. יעל גרוסמן: לא, זה שונה לגמרי. כאן הוא לא מחויב על ידי כולם ותגובות לא מחויב במקרים מסוימים. יובל יועז: זאת שיטה רעה מאוד להחליט מה יהיה ומה לא יהיה בתקנון האתיקה לפי התחזיות שלנו מה יקרה אם לא יקוימו. יעל גרוסמן: יש ביטוי שנקרא "הוראה שאין הציבור יכול לעמוד בה". אלעד מן: הבעיה פה היא לא שהציבור לא יכול לעמוד בהוראה אלא שהציבור לא רוצה לעמוד בה. זה הבדל מהותי. משה רונן: אני רוצה להציע שנקבל היום את התיקון אבל שהוא יחול מתאריך 01/01/2019. יחיאל לימור: אני בכל מקרה מבקש שלא נצביע עד אשר נקרא את חוות הדעת של הוועדה שלכם. ארנה לין: עמוס, אני רוצה לשאול אותך, איפה המו"לים האחרים? אני לא שואלת סתם ואני מקווה שהתשובה היא לא ש"הם מצפצפים על מועצת העיתונות". האם אתה חושב שהמו"לים האחרים יתייצבו פה? עמוס נושא על גבו את כל המו"לים במדינת ישראל, לא הגיע הזמן לשים לזה גבול? אולי צריך להודיע לכל המו"לים הנכבדים שהנשיאות והמליאה שוקלת את תיקון הסעיף, שיתייצבו אם יש להם מה להגיד. אם אחרי שנאמר להם את הדבר הזה הם באמת יבחרו שלא להתייצב, מליאת מועצת העיתונות תיקח בחשבון את הדבר הזה. עמוס שוקן: אני מבין שאמצעי תקשורת אחרים שלא נמצאים פה היום, אולי לא כולם, כן משתפים פעולה כשיש תלונות נגדם עם בי"ד של המועצה. אלעד מן: יש פה גם חברי מועצה שהיו נילונים, כולל כאלו שנושאים אותות שהעניקה להם המועצה על קיום כללי אתיקה שבחרו לא להתייצב לדיון הזה והם כן חברי מועצה משלמים, ואולי המחויבות שלהם לכללי האתיקה צריכה להיות יותר גדולה. עמוס שוקן: יש מו"לים שאמרו לי "למה אני צריך את המועצה?" והייתי צריך להסביר להם למה המועצה חשובה. גם ייצוג חופש העיתונות לפני חקיקה שמתעוררת ואנחנו צריכים להיות ערניים לה, שזה עדיף שיופיעו גורמים ציבוריים ולא רק גורמים אינטרסנטים, וכמובן גם נושא בי"ד לאתיקה כדי לתת לציבור עוד אפיק להשיג את הצדק שלו. תשובה שקיבלתי מאחד היא "אם אני צריך משהו בכנסת יש לי את הדרכים שלי" ואחרים אולי לא מחשיבים את זה מספיק. ארנה לין: אלעד, אתה יושב פה כחבר מליאה, האם אתה חושב שיש טעם בכך שמועצת העיתונות תזמין את המו"לים ותאמר על כוונתה לבצע דיון שתוצאתו יכולה גם להיות הוספת המילה "הגלויים", ולשמוע את עמדתם. אלעד מן: אני אשמח מאוד אם זה יקרה ואם הם יבואו הפעם. אני גם אזכיר שלפני שהגשנו את התלונה בנובמבר 2014, כתבנו מכתב בנובמבר 2013 לכל אותם מו"לים עם הצעה לדו שיח ולשמוע את עמדתם לקיום הסעיף. השיב מו"ל אחד מ"נענע 10" שאין תכולה לכללי האתיקה של מועצת העיתונות מבחינתם וממילא האינטרסים הם גלויים. אני אומר שאם התשובה היא "כולם יודעים" אז אין בעיה לפרסם ואם אין תכולה לכללי האתיקה של המועצה מבחינת כלי תקשורת מסוימים שיגידו את זה. לא כולם אומרים את זה בריש גלי, ונראה בפעם הבאה שהם מתייצבים בבימ"ש, מה אומר בימ"ש על זה שהסטנדרט הזה של התנהגות מקצועית הוא לא בשבילם. יעל גרוסמן: איזה בימ"ש ידון בזה? אלעד מן: כשהם יבואו לדון בתביעת לשון הרע ויטענו להגנות שהם פועלים לפי כללי האתיקה של מועצת העיתונות בבחירה סלקטיבית. יעל גרוסמן: זה שמצאת הפרות אצל 32 נילונים, בעולם המשפט יש לזה משמעות. כשהם יגידו שהם מקיימים את כללי האתיקה אבל לא מקיימים ההוראה הזו שגם כל יתר המו"לים מקיימים אותם, לזה יש משמעות. אלעד מן: בימ"ש יגיד האם למשל לפי סעיף 35 לפקודת הנזיקין זה התנהגות סבירה של בעל מקצוע או לא, והאם יש חובת זהות קונקרטית כלפי הקורא או לא. נשיאת המועצה:אני מבינה שנראית לך ההצעה של ארנה? אלעד מן: אני מברך על ההצעה הזאת. ארנה לין: אני מציעה שנעשה ישיבת מליאה שלא מן המניין ומיוחדת, עד אז נחלק את חוות הדעת של הוועדה ונזמן את המו"לים. נראה כמה מתייצבים ומה הם אומרים. יכול להיות שיהיו להם עוד טיעונים בסדר עדיפות שונה מעמוס שוקן. אני חושבת שהמו"לים צריכים להכיר בדיון הזה ואנחנו צריכים לתת להם זכות לחשיבה בעניין, ומדיון כזה יכולים לצאת כל מיני דברים שלא בהכרח אנחנו רואים אותם כרגע. לכל היותר נהיה במצב שאנחנו היום. רוני רימון: לא בהכרח, בגלל ששמעתי מאלעד שהוא מתקדם עם התביעה שלו בלי שום קשר לתלונה. ארנה לין: זה לא שייך, אני לא יכולה להגיד לו לעצור את התביעה שלו. בי"ד זה טריטוריה נפרדת. משה רונן: אני מציע שדובר המועצה יפיץ את זה. כדי שמו"לים שלא חשבנו עליהם גם יבואו. נשיאת המועצה:כך נעשה. נפיץ את זה בתפוצה רחבה, נתייחס לזה מאוד ברצינות, נעביר להם את דו"ח הוועדה. רוני רימון: אם רוצים להגביר את הסיכוי של ההצעה להתקבל ע"י המו"לים, אני חושב שאם עד הדיון הבא תהיה החלטה של ביה"ד ונניח שהיא תהיה נגדם, אני לא בטוח שזה יעורר ויעודד את המו"לים להגיע לדיון. אלעד מן: לפורום הזה אין סמכות לעצור שום דבר בביה"ד. זה ניסיון בוטה להתערב בהליך תלוי ועומד. רוני רימון: לפורום הזה אין שום סמכות לעצור את הדיון בביה"ד, לבעלי הדין יש סמכות לבקש את עצירת הדיון. יובל יועז: לא לבעלי הדין, למתלונן. רוני רימון: זה לא נכון. לכל אחד מהצדדים יש את הסמכות ללכת לבימ"ש ולבקש בקשה. אני מציע לך, אם אתה רוצה להגביר את הסיכוי שמו"לים יבואו הנה, אני ממליץ שתשקול את העניין הזה. לא כהחלטת מועצה. אלעד מן: אני מודה לך על ההצעה, אביא אותה בפני מוסדות "הצלחה" והם יחליטו. יש לי תחושה שהם לא יקבלו. נשיאת המועצה:גם המשיב יכול לבקש, שני הצדדים. ארנה לין: נערוך הצבעה. הצעה אחת, להצביע היום. הצעה שנייה, לא לעשות את ההצבעה היום על מנת שנוכל להמשיך את הדיון בנוכחות של מירב המו"לים שאפשר, כדי לקבל את חוות הדעת. נערכת הצבעה: לדחות את הדיון ולהזמין את המו"לים לדיון בתלונה – אושר ברוב קולות. משה רונן: חברי ביה"ד קובעים לפעמים קביעות נגד אנשים, נילונים וכו'. יכול נילון להגיש תביעת דיבה או פגיעה בפרטיות נגד חברי בי"ד. אני מציע שמליאת מועצת העיתונות תקבל החלטה שהמועצה תעמיד עו"ד אם תהיה תביעה כזאת. התקבלה החלטה להעמיד הגנה משפטית אם וכאשר תתקבל תביעה נגד חברי בי"ד לאתיקה בעקבות החלטה בתיק. מוטי רוזנבלום: הנושא הבא הוא דיון על נוהלי צוות התגובות. משה רונן: למועצת העיתונות יש שני תפקידים ברורים ושונים. אחד, ייצוג האינטרס של חופש העיתונות כלפי חוץ. השני, שמירה על אתיקה עיתונאית כלפי פנים. אלו שני תפקידים שונים. אני חושב שצוות התגובות צריך להגיב בכל מקרה של ייצוג חופש העיתונות וחופש העיתונאים כלפי חוץ, אך הוא לא צריך להגיב כאשר עיתונאי מבצע עבירת אתיקה. המועצה צריכה לפעול במקרים האלה באמצעות בי"ד לאתיקה. התגובה הזאת שהיתה היא למעשה צנזורה על חופש הביטוי התכנית. אבנר הופשטיין: אני תמכתי בהקמתו של צוות התגובות. צוות התגובות הסביר שבמאמרו של רוגל אלפר יש סוג של סתימת פיות לאחרים, ויצא הרושם שאם לא מתייחסים למאמר אנחנו עושים סלקציה. אני מבין את הטענה שהמועצה רוצה להיות מאוזנת ועניינית. לדעתי ההפרדה היא מאוד פשוטה, אם אנחנו עוסקים בטקסטים אז זה לא נגמר. אני לא חושב שמתפקידה של המועצה להתייחס לטקסטים עיתונאים. ביה"ד יכול להגיד שטקסט מסוים הוא הפרה של עקרונות אתיקה. יאיר טרצ'יצקי: אני מסכים עם האמירות העקרוניות של משה ושל אבנר. לדעתי לא מתפקידו של צוות התגובות לעשות משפט מזורז, בשביל זה יש בי"ד לאתיקה. יכולים להיות מקרים מאוד חריגים, כמו במקרה של אבירם זינו, שבו עניין ציבורי רחב של עיתונאי ספציפי שחרג מגבול הטקסט, שאז יכול להיות שהמועצה יכולה להגיד אמירות כלליות, להיות חלק מהדיון הציבורי בלי לעשות משפט שדה לאותו אדם. אני חושב שהתגובה האחרונה לא היתה אמורה לצאת. אני חושב שהמועצה צריכה להודיע שהיא חוזרת בה מהגינוי. מטבע הדברים נהלים חדשים יוצרים סיטואציות חדשות שמייצרות דיון. אם המועצה תסכים, צריך להגיד שהמקרה הזה עורר דיון שבמסגרתו הוחלט שצוות התגובות צריך להתמקד באיומים על העיתונות ולא בדיון הפנימי בין עיתונאים, ומעכשיו זה יהיה הקו. אני תומך בצוות התגובות, ואני חושב שהם צריכים לגבש נוהל, וצריך גם להיזהר לא לכבול את צוות התגובות. נעשתה פה טעות סבירה, וצריך ללמוד מזה ולהתקדם הלאה. עמוס שוקן: אני חושב שהמועצה חרגה מסמכותה, היא נכנסה לתחום שהיא לא צריכה לעסוק בו, גרמה נזק לחופש הביטוי ולא תועלת. צגה מלקו: יש פה מוסר כפול. כשמדובר על אנשים כלפי חוץ המועצה תצא נגד זה. שמתי לב שכשגידי אורשר דיבר על עדות המזרח אף אחד לא התייחס לזה, המועצה לא גינתה. הוא אמר דבר מזעזע והעליתי את זה בישיבה קודמת בירושלים. אני חושבת שיש קו אדום ואנחנו צריכים להחליט על המוסר הכפול. גם מבחינת הציבור אנחנו רואים שאנחנו דואגים לעצמנו. אני חושבת שטוב שהגיבו, אי אפשר כל דבר להביא לבי"ד לאתיקה. אם יגידו אמירה גזענית, אני אחכה עד שבי"ד לאתיקה ידון? יש גבול, אנחנו בחרנו בצוות התגובות ואנחנו צריכים לסמוך עליו. מיכל גולדברג: אני חושבת שהמועצה עושה לעצמה חיים קלים מאוד כשהיא מגבילה את עצמה לעיסוק בתלונות שנוגעות ביחסים שבין העיתונות לשלטון. אנחנו צריכים להרחיב גם למקרי קיצון שבהם המועצה צריכה להגיב. בעיני, מה שכתב רוגל הוא מקרה קיצון. בעיני זה זילות. זהו טקסט שמרתיח את הדם. ההשוואה הזאת היא משהו שמעורר בחילה. אם נחכה לבי"ד לאתיקה איבדנו את כל הסיפור. בעיניי, טוב עשה צוות התגובות שהגיב בחריפות בעניין, ולהתקפל מהגינוי זה לתקוע סכין לצוות התגובות. ענת פלג: אני חושבת שההודעה של צוות התגובות היתה תקלה, משום שכשזה עלה להצבעה אני כתבתי שזה נושא לבי"ד לאתיקה, ובמידה ולא – נתתי נוסח חלופי הרבה יותר מרוכך. ההצעות שלי לא עלו לסיכום הסופי להצבעה. מוטי רוזנבלום: אני רוצה להעמיד דברים על דיוקם, אני לא מעורב ולא מתערב במה שקורה ביניכם. ענת פלג: אני בעד להרחיב את צוות התגובות לשבעה אנשים. שנית, אני חושבת שלא צריך בהילות כל כך גדולה. עם כל הרעיון שתקשורת צריכה להיות מיידית, בנושא של רוגל אלפר אפשר היה להמתין ולא לצאת עם הודעה בתשע בבוקר. אם נקבע כפרקטיקה בצוות התגובות מזכ"ל המועצה יעשה סיכום ויביא להצבעה כוללת את הנוסח המוצע ומה ההסתייגויות. נשיאת המועצה:אני חושבת שלא צריך להפיל את זה על המזכ"ל, אלא על אחד מהחברים שירכז את זה ויודיע למזכ"ל מה תהייה התגובה. ענת פלג: זה עניין פרוצדוראלי. בעניין המהותי, עמדתי היתה שצריך להעלות את העניין לבי"ד לאתיקה. אחת ההחלטות היפות של בי"ד לאתיקה היתה לפני כשנתיים במאמר של גדעון לוי נגד מג"ב וההחלטה מתי הגבולות של חופש הביטוי, גזענות והסתה לא יכולות להיות החלטות של צוות התגובות. צריך ניתוח יותר מעמיק. לטובתה של המועצה שהיא מראה מקצועיות במצבים קשים שלכל מילה יש משמעות והיא לא קובעת את עמדתה בשלושה משפטים. נשיאת המועצה:אני אולי אדם מיושן, אבל אני חושבת שלקרוא לעיתונאי "היטלר" זה לא קללה. אנחנו ממשפחה של ניצולי שואה. כשאומרים "היטלר" אני רואה תאי גזים. העברתי את הטיפול למוטי והוא העביר לחיים שיבי. לא ראיתי את התגובה כשיצאה. אפשר להחליט שלהבא כשתהייה ההתבטאות של עיתונאי אנחנו נעביר את זה לבי"ד. רון כתרי: אני מסכים מאוד עם הדברים של מיכל. יש דברים שצפים על פני המים וזאת דוגמה יוצאת דופן בחריגותה. זה לא צריך להפריע לנו להתמודד עם שתי רמות של דיון, האחת בצוות התגובות שמחפש את התגובה המיידית. אפשר אחרי זה ללכת ברובד אחר ולדון בזה לעומק בבי"ד לאתיקה. ענת פלג: אי אפשר בו זמנית, כי מראש כבר קבעת. עמוס שפירא: אם ביה"ד יגיע למסקנה הפוכה? מוחמד ותד: אני לא עיתונאי, אני מרצה למשפט חוקתי. אי אפשר ולא צריך להיכנס לכל טקסט, זה חלק מחופש הביטוי. הקימו צוות תגובות כי הוא מייצג ברמה הציבורית את הגוף הזה ומביע עמדה עקרונית בסוגיה מסוימת כלפי סגנון הדיבור ולאו דווקא לגבי תוכן המאמר. יחד עם זאת אין פה כדי לחסום את דרכה של המועצה כדי לפנות לביה"ד ויתנהל דיון בסוגיה העקרונית. לא בטוח שביה"ד ייקח את עמדתה של המועצה כפי שהיא זכתה לביטוי ע"י צוות התגובות. הרעיון של אתיקה הוא שקבוצה מסוימת לוקחת על עצמה סטנדרט התנהגות גבוה מאוד. מי שיקבע את הלימתה של ההתנהגות הזאת לחסד או לשבט זה ביה"ד. יחד עם זאת אין שום פסילה שהמועצה תביע את עמדתה כגוף. אלמנט הזמן הוא אלמנט חשוב. יובל יועז: במקרה הזה לגבי צוות התגובות, אין לי שום טענה אם היתה תקלה, מאחר שלא הבהרנו מראש את גבולות הגזרה של צוות התגובות. כל מה שאנחנו יכולים לעשות זה ללמוד מהפרשה הזאת לעתיד לבוא. אני מקבל לחלוטין את התזה של משה לגבי תפקיד המועצה פנימה והחוצה. התפקיד פנימה בתוך העולם העיתונאי, בשביל זה קיימים בי"ד ותקנון האתיקה. אם המוסדות של המועצה רוצים להביע עניין קונקרטי, למועצה יש סמכות להגיש קובלנה בעצמנו לבי"ד לאתיקה. לדעתי התגובה שיצאה על הטקסט של רוגל אלפר היתה בלשון חריפה מאוד. תפקידנו הוא בין היתר, להחזיק את הלפיד שנקרא חופש הביטוי. יש תופעה שבכל העולם יכולים להתייחס לדבר הקרוי "נאציזם" וללמוד משהו ולא להתעלם. רק בישראל זה נתפס כפרובוקציה. אולי אפשר היה להגיד את הדברים בצורה יותר משכילה, אבל אני חושב שתפקידנו לשמור על חופש המחשבה והבעת הדעה. רוני רימון: אני חושב שצריך לתת לצוות התגובות את מלוא הסמכויות, כפי שהיה עד עכשיו. אני לא מאמין שתהייה אי פעם תגובה שתתקבל בכל הפורום פה אחד. לכן הסמכנו מספר אנשים להגיב בשם המועצה על אירועים חריגים. אני חושב שחלק גדול מהמלחמה צריכה להיות כלפי חוץ. אני חושב שלא צריך לשנות כלום. אם מועצת העיתונות רוצה לרכוש לעצמה שם של גוף בועט, חי ואקטואלי, צריכה להגיב עכשיו ולא לחכות חצי שנה לביה"ד. יש פה מספיק אנשים עם אינטליגנציה וניסיון שידעו מתי להגיב ומתי לא. ישעיהו קומורניק:אני מסכים עם רוני. המקרה הזה היה חציית גבול אבל אני מציע שבמקרים רגישים צוות התגובות יקיים התייעצות קצת יותר רחבה. אבנר הופשטיין:המסוכן פה הוא שצוות התגובות יפסיק להיות רלוונטי לחבורה שיושבת פה, כי מה שקרה הפעם שחלק גדול הרגיש שצוות התגובות לא ביטא את עמדתנו. חוץ מזה שיתחילו קריאות גם מאחרים שרוצים שצוות התגובות יגנו עליו. ברגע שנכנס לניתוח של טקסטים, בניגוד לשאלות עקרוניות, נפתח פתח לדיון בלתי פוסק על מילים ונימוסים, על מה ראוי ועל גבולות גזרה ולא נצא מזה. בשביל זה יש עורכים. בסופו של דבר היה פה עמוס שוקן, ואם זה מה שהוא רוצה בעיתון שלו ויש אנשים שרוצים לקרוא את רוגל אלפר, זה בעייתם. אם רוגל אלפר עובר על החוק או מסית אז שילכו למשטרה, ואם הוא עובר על תקנון האתיקה שילכו לבי"ד לאתיקה. מי הסמיך את צוות התגובות לדבר בשמי מהם גבולות הגזרה? כשאני תמכתי בחום בצוות התגובות לא הבנתי שהוא עכשיו מבקר טקסטים מטעמי. משה רונן: אני חושב שמועצת העיתונות צריכה להגן על חופש הביטוי ודווקא משום האמירות הבוטות האלו. אני מסכים עם האינסטינקטים של השופטת דורנר, השופט ברק והשופטים מצא ושמגר, ולהגן על הביטוי הבוטה ביותר. ההצעה שלי שאולי נסמיך את צוות התגובות להגיש תלונה לבי"ד לאתיקה, ואז התגובה תהיה "צוות התגובות החליט להגיש תלונה לבי"ד לאתיקה". יאיר טרצ'יצקי:אני חושב שצוות התגובות לא צריך להגיב בסיטואציות של התבטאויות והתנהלות של עיתונאים. אני חושב שלפעמים יש מקום שהמועצה תתייחס לדברים כאלה. אני לא רוצה לכבול את ידיו של צוות התגובות. דווקא כשמגדירים גבולות גזרה ברורים זה נותן חופש יותר גדול. המקרה הזה היה זניח, זה לא עניין את הציבור. מי שזה עניין אותו היה צריך להתלונן לבי"ד לאתיקה. אם יהיה משהו שיסעיר את כל הציבור אז המועצה תצטרך למצוא את הדרך להתייחס לזה בלי לעשות משפט שדה לעיתונאי כזה או אחר, אבל לא צוות התגובות. חיים שיבי: המקצוע הזה לא ככל המקצועות. הוא דורש לעצמו הגנות, חיסיון וזכויות בחברה הדמוקרטית ובצדק. כדי שזה יקרה איגודי העיתונאים באירופה פתחו בקמפיין נמרץ "אנחנו אתיים", "אנחנו ראויים להגנות שאנחנו תובעים בחברה הדמוקרטית". לכן לדעתי, מועצת העיתונות צריכה גם להצביע על כשלים בתוך המקצוע ולא רק מחוץ למקצוע. בעניין של מקרה קיצון והגדרה, כל מקרה לגופו. כאשר קיבלתי את הבקשה להגיב במקרה הזה, ראיתי בסעיף 2 לתקנון האתיקה "דעה תהיה הוגנת ואחראית". גם דעה, לא רק דיווח עובדתי ואח"כ הגבתי כפי שהגבתי. לענת אומר, לתגובות העיתונות יש קצב ואופי משלהם. אפשר לעשות וי, זה לא יזיז לאף אחד. היום שמעתי שזה הזיז לעורך הראשי של עיתון "הארץ", יפה מאוד. עשיתי את שלי. אני לא רוצה תופעה שמישהו ירגיש מנוכר מתגובה. כל תגובה של צוות התגובות מצידי תופץ בהרכב המליאה כולה עם דד ליין של שלוש-ארבע שעות. מי שיש לו הסתייגות מהותית יגיד. צריך לעבות את הצוות, זה בהחלט מקובל עליי. עוד דבר, בגלל שהמועצה הזאת אמינה, מי שחושב שצוות התגובות לא ענה לרצונו יכול להגיש תלונה, גם אם צוות התגובות נקט עמדה ברורה. זה לא אומר שאנחנו לא נרים דגל ונחדד את הפרופיל של מועצת העיתונות. יש ירידה מהותית בהגשת תלונה למועצת העיתונות. אנשים לא מבינים מה זאת מועצת העיתונות ולמה היא קיימת. אני מציע שלא תצא תגובה אם יש התנגדות של הנשיאה, באופן חד משמעי. אני נוטל על עצמי להפיץ כל תגובה, מצידי בהיקף של כל המליאה. מי שרוצה שיחזור אליי תוך שלוש שעות. והיה וראיתי שיש הסתייגות חריפה מקיימים הצבעה. יאיר טרצ'יצקי:ההתנהלות הזאת גורמת נזק לעמותה. אחת מהחובות של העיתונאים היא להיות חלק מבי"ד לאתיקה. במקרה הזה קיבלת פנייה, בדקת את תקנון האתיקה ועשית משפט שדה מזורז. במקום לבנות את בי"ד לאתיקה ולעשות דיון רציני, עשית זילות של בי"ד לאתיקה. בסופו של דבר זה רק גורם לנזק. לא היה צורך במהירות. היה רק מאמר קיקיוני של רוגל אלפר. חיים שיבי: ואם היתה פגיעה על רקע מגדרי או עדתי זה היה מזיז יותר? להגיד במדינה הזאת על אדם שהוא איננו שונה מהיטלר זה מקרה קיצון. יאיר טרצ'יצקי:זה לא היה מקרה קיצון, זה היה קשקוש. מועצת העיתונות באה לשרת את הציבור. אם היה מקרה שהיתה מתחוללת סערה ציבורית סביב העניין, אז ראוי שמועצת העיתונות תמצא את הדרך להתייחס אבל לא באמצעות צוות התגובות. חיים שיבי: התגובה נכנסה בקשת רחבה מאוד של אתרים, ראיתי ובדקתי. אני אשמח אם הצוות הזה יורחב ושתצא החלטה עם הצבעה. כל מקרה יידון לגופו. אלעד מן: כשאנחנו יוצרים אורגנים חדשים לעמותה ומעניקים להם סמכויות קבע, הדברים צריכים להיעשות בזהירות. זה מחייב את המועצה גם כלפי צדדים שלישיים, לכן ראוי לעגן את זה בקביעה תקנונית. צריך לחשוב ברמה הפורמאלית על נושא צוות התגובות. כשיש סמכויות משמעותיות לידי גורם מוסמך בעמותה צריך להביא את זה לידי ביטוי בתקנון. ארנה לין: אני חושבת שלקבוע גבולות גזרה זה מורכב ולא כל כך פשוט, אפילו בלי קשר לצוות התגובות. החשיבות של צוות התגובות הוא לא בלתת לכל המליאה להגיב ולעשות אח"כ הצבעה, זה צריך להיות תגובה מהירה. אני דווקא לא רוצה להגביל אתכם בשום דבר. לכל מה שנאמר בדיון פה היה הרבה טעם וזה בעיקר חשיבות הדיון. לא צריך לעשות הצבעה או לקבוע קריטריונים. אם תהיה שוב סערה פנימית כתוצאה ממה שצוות התגובות יעשה, נעשה עוד דיון. נשיאת המועצה:האמת היא, שזה יצא לתקשורת ופתאום גילו שיש בכלל מועצת העיתונות. אז אני מסכימה שלא צריך להגביל, אני לא רואה את חוק העמותות בעסק. יש לנו כמה סמכויות כלליות. הצוות יפעל, הוא צריך לפעול מהר. מה שחשוב, שתמנו מבינכם רכז ולא צריך את האישור שלי. מוטי רוזנבלום: בצוות תגובות יש לנו כרגע את: אהרון לפידות, אילאיל שחר, חיים שיבי, ענת פלג. הוחלט להוסיף את: צגה מלקו, אבנר הופשטיין ורוני רימון. התקבלה החלטה פה אחד למינוי צוות התגובות. תום הישיבה.

 
 









Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS