יום ד', יא’ בטבת תשע”ט
נשיאת מועצת העיתונות, השופטת דליה דורנר והמשנה לנשיאה, עו"ד אורנה לין נבחרו ביום רביעי ה-31 באוקטובר 2018, לתקופת כהונה נוספת של שלוש שנים, בישיבה מיוחדת של מועצת העיתונות, שהתקיימה ב"בית הסופר" בתל-אביב.
 
 
חברי מועצת העיתונות ובראשם הנשיאה, השופטת בדימוס דליה דורנר ומנכ"ל המועצה מוטי רוזנבלום, שמעו דברים אלה וכאובים אף יותר, במפגש עם חברי מועצת דלית אל כרמל, בראשות רפיק חלבי * שיח הזדהות בעקבות חוק הלאום * השופטת דורנר: "המועצה אינה גוף פוליטי – זהו ביקור של סולידריות"
 
 
מועצת העיתונות קוראת לבית המחוקקים לסייג את הצעת החוק המבקשת לאסור תיעוד פעילות חיילי צה"ל בעת מילוי תפקידם – בהעדר החלה על פעילותם של עיתונאים בשליחות המבקשים להביא לציבור תמונת מצב כמות שהיא מזירת הפעילות.
 
 
מועצת העיתונות בישראל, מתנערת מן ההאשמות כלפי העיתון "ישראל היום", החברים במועצה, באשר להחלטת בית הדין לאתיקה, בנושא "פרסום סקרים בתקשורת, על דעת הציבור היהודי בלבד, אלא אם יש הצדקה עניינית לכך". "ישראל היום" היה כלי התקשורת היחיד שהודיע כי יקיים את החלטת בית הדין לאתיקה ויפרסם החלטתה במלואה.
 
 
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, השופטת (בדימוס) דליה דורנר, אירחה בלשכתה בבית המשפט העליון בירושלים, את העורך הראשי של העיתון "ישראל היום", בועז ביסמוט ואת מנכ"ל המועצה, מוטי רוזנבלום. בפגישה, שהתנהלה ברוח טובה, לא נתגלו חילוקי דעות כלשהן בין השופטת לעורך הראשי. "חברותה של "ישראל היום" במועצת העיתונות, חשובה מאד ואין להקל ראש בכך. יחד עם זאת אנו חייבים לשמור על בית הדין לאתיקה ועל קיום החלטותיו", ציינה השופטת. על-כך הודיע ביסמוט כי "ישראל היום" תקיים את החלטת בית הדין כלשונה, כבר ביום שלישי הקרוב (12 ביוני 2018) והוסיף: "עוד פגישה מעניינת עם השופטת דורנר, ללא חילוקי דעות"...
 
 
אלי מלכה, ראש המועצה האזורית גולן, קיבל את פנינו בצומת קורסי ומכאן ואילך לקח על עצמו את תפקיד המארח שהוא גם המדריך ומורה הדרך, לחברי מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, יחד עם חברי בתי הדין לאתיקה וכל זאת במסגרת הכינוס הארצי השלישי אותו החלטנו לקיים ברמת הגולן...
 
 
נשיאת מועצת העיתונות, השופטת (בדימוס) דליה דורנר וחברי המליאה, משתתפים בצערה של מ"מ הנשיאה, עו"ד ארנה לין, במות האם, רות לין חושי ז"ל. המשפחה יושבת שבעה ברחוב דרך הים 117, חיפה בין השעות 16.00-20.00.
 
 
מועצת העיתונות קוראת לדובר צה"ל לחקור ביסודיות את נסיבות מותו של הצלם העיתונאי הפלשתינאי יאסר מורתגא, בירי צה"ל במהלך ניסיונות לבלום הסתערות פלשתינאית לעבר הגדר ברצועה. בתגובה למסר של שר הביטחון אביגדור ליברמן והמילים - "צלם או לא צלם", אומרת המועצה כי על השר להגן על הבידול המאפשר לצלמים ועיתונאים להגיע לכל זירה ולתעד את הקורה בה.על מפקדי צה"ל לפעול להטמעת הצורך להגן על לובשי איפוד press מכל צד של הגדר וגם בתרחישי קיצון. המועצה תעקוב מקרוב אחר חקירת נסיבות מותו של מורתגא ותפרסם את מסקנותיה לאחר שהתחקיר יסתיים.
 
 
"גם כאשר זה לא נעים לנו, בין אם מימין ובין אם משמאל; עיתונות ותקשורת הן מוסד חשוב בדמוקרטיה", אמר הנשיא *** נשיאת מועצת העיתונות, השופטת בדימוס דליה דורנר התריעה מפני ההתקפות הקשות על התקשורת, תוך סימון עיתונאים. "דיבורים כאלה באווירה קשה וטעונה, עלולים לסכן בני אדם פיסית. חשוב לזכור: לא העיתונאי המציא את החקירה. הוא 'המביא', השליח, זוהי חובתו. העיתונאי ממלא את תפקידו" ****************** ************ בצילום: נשיאת מועצת העיתונות בישראל ושופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר, ראש עיריית לוד יאיר רביבו ונשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ****************** ******************* * צילומים: קובי גדעון/לע"מ
 
 
מועצת העיתונות מביעה צער נוכח התקפתו החוזרת של ראש הממשלה על התקשורת וליבוי השנאה כלפיה. מצער מאד ואף מעורר חששות כבדים, להקשיב לראש ממשלה בישראל כשהוא שב ותוקף את התקשורת ומפנה אליה טינת המונים.אין דמוקרטיה של אמת ללא תקשורת חופשית. סימונה כיעד לתקיפה פעם אחר פעם, הוא תמצית הבוז לדמוקרטיה ולזכות להביע כל דעה, גם ביקורת ואפילו על העומד ליד ההגה. מועצת העיתונות מביעה את תקוותה שבחודש הסליחות שבפתחו עומד הציבור הישראלי, ימנע ראש הממשלה מסגנון זה.
 
 
מועצת העיתונות, בראשותה של שופטת בית משפט העליון (בדימוס) דליה דורנר, מזהירה כי הסימון החוזר ונשנה של ראש הממשלה את התקשורת כאויב הזומם "הפיכה" היא סכנה לאופיה הדמוקרטי של החברה בישראל. מועצת העיתונות דוחה את ניסיונותיו החוזרים ונשנים של בנימין נתניהו לערבב את התקשורת בהליכי החקירות נגדו, שמתבצעים על פי חוקי מדינת ישראל.
 
 
מועצת העיתונות בישראל קוראת לכנסת ולממשלה לחדול מקידום הצעות חוק שתוצאתן עלולה לפגוע קשות בעבודת התקשורת והעיתונות בכלל, ובעיתונות החוקרת בפרט. בעיקר מדובר על הצעת החוק המכונה "חוק ההמלצות" ועל הצעת החוק המכונה "חוק ההקלטות", שקבלתן תמנע מעיתונאים לבצע את עבודתם נאמנה ולספק לציבור מידע שראוי וחיוני שיקבל במדינה דמוקרטית.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות פרסם היום הודעת גינוי להפרדה בין העיתונאים והעיתונאיות במהלך סיקור ביקורו של סגן נשיא ארה"ב בכותל בירושלים, שפגעה ביכולתן של העיתונאיות לסקר את הביקור.מועצת העיתונות בישראל תובעת מכל גוף המתאם סיקור עיתונאי לאירועים תקשורתיים, כמו גם מלשכת העיתונות הממשלתית, לקבוע מיקום אחיד וזהה לעיתונאיות ולעיתונאים לצלמים ולצלמות, המגיעים לשטח לצורך ביצוע שליחותם העיתונאית.בכל תרחיש ומקום – לא תתאפשר במהלך התיעוד העדפה ו/או שוני במיקום התצפית על בסיס מגדר. אם נוהל המקום מחייב דיווח מרחוק - הוא יחול על גברים ונשים גם יחד.
 
 
העיתונאי והפרשן המשפטי הוותיק של קול ישראל, פרופ' משה נגבי הלך לעולמו בתום מאבק קשה במחלת הסרטן. נגבי היה פרופסור במחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית בירושלים. כפרשן משפטי הוא עסק בעיקר בעניינים אקטואליים, והרבה לעסוק בהגנה על זכויות אדם, חופש העיתונות, שמירת החוק והדמוקרטיה ובטוהר המידות של אנשי ציבור. בשם נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר וחברי המועצה, אנו שולחים את תנחומינו למשפחה.
 
 
האיגוד, המייצג 360 כלי תקשורת, רשתות שידור ועיתונאים בתחומי הטלוויזיה, הרדיו, הפרינט, הצילום והמרשתת, משלושים ושתיים מדינות, עתר לבג"צ בדרישה מבית המשפט להורות למשטרה להפסיק את הגבלת הכניסה של עיתונאים למתחם הר הבית בירושלים בכלל ודרך שער האריות בפרט
 
 
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר וצוות התגובות של המועצה, הביעו מחאה חריפה על הצרת צעדים של עיתונאים בשטחי סיקור בירושלים. המועצה מדגישה כי גם באזורי מתיחות גוברת, שמורה לתקשורת זכות לנגישות ומוטלת עליה חובה להגיע אל זירת ההתרחשות כדי לדווח נאמנה ומקרוב.
 
 
מועצת העיתונות תובעת מהיועץ המשפטי ומפרקליט המדינה לספק הסברים לגבי נחיצות הפשיטה על הוצאת הספרים של ידיעות אחרונות, והחרמת כתבי יד נוספים בנושאים פוליטיים ומדיניים, מלבד זה של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, בייחוד שהדבר נעשה שלא על דעת הממונה על הביטחון במשרד הביטחון, כלומר שלא מסיבות ביטחוניות חד-משמעיות.
 
 
תגובת מועצת העיתונות לתיקונים לחוק השידור הציבורי: מועצת העיתונות בישראל פרסמה הערב (23 באפריל 2017), בתום ישיבת המליאה, את התייחסותה לתיקונים לחוק השידור הציבורי, שאחד מהם אושר היום בממשלה ובוועדת השרים לענייני חקיקה:
 
 
"מועצת העיתונות בישראל מגנה בחריפות את הפגיעה החמורה והנמשכת של הממשלה והמערכת הפוליטית בשידור הציבורי בישראל", כך נאמר בהחלטת מליאת מועצת העיתונות, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בתום ישיבת חירום של שהתקיימה ב"בית הסופר" בתל אביב.
 
 
נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, פנתה במכתב ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בקריאה לפרסם בהקדם האפשרי את ההקלטות מהשיחות שהתנהלו בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין מו"ל העיתון "ידיעות אחרונות", מר ארנון מוזס.
 
 
לרגל שנת ה 60 להקמתה של נצרת עילית, התקיימה ישיבה חגיגית מיוחדת, בהשתתפות נציגי מועצת העיתונות בישראל, בראשם הנשיאה - שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר וראש עיריית נצרת עילית, רונן פלוט
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, מוקיע בחריפות את בחירת המילים של רוגל אלפר בביקורת שכתב ב"הארץ" על תכנית הטלוויזיה "הנעלמים" ששודרה בערוץ 2 בהגשת יואב לימור (בצילום).
 
 
מועצת העיתונות קוראת למשטרת ישראל ולעומדים בראשה לרענן את נהליה בכל הקשור לחקירת עיתונאים. זאת בעקבות חקירת כתב "הארץ" ניר גונטז'. משהתברר למשטרת ישראל כי "המטריד" האלמוני הוא עיתונאי, העושה את מלאכתו נאמנה, לא היה מקום לחקירה נוספת.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, פרסם אתמול את ההודעה הבאה המתייחסת לתגובת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לתחקיר של אילנה דיין, בתכנית "עובדה": "הזכות לתגובה על המתפרסם בתקשורת הינה זכות יסוד בכללי האתיקה העיתונאית. מועצת העיתונות מוחה על כך, שהתגובה של ראש הממשלה אתמול לתחקיר "עובדה", חרגה מהמקובל, לא התייחסה לממצאי התחקיר והפכה לכתב אישום אישי כנגד ד"ר אילנה דיין".
 
 
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
 
 
מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, החליטה לפרסם בציבור הודעה חריפה המגנה כל ניסיון לפגוע בעיתונאים או לאיים עליהם, בזו הלשון: "מועצת העיתונות מגנה בתוקף איומים כלפי עיתונאים בגין עבודתם העיתונאית".
 
 
כך הגיבה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, ביומן הבוקר של קול ישראל, על החלטת שר הביטחון ליברמן, לזמן את מפקד גלי צה"ל, ירון דקל, ל"שיחת נזיפה", בגלל שידור התכנית על המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש.
 
 
מליאת מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של הנשיאה, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, קראה אמש לממשלת ישראל לשים אל ליבה לחשיבות הרבה בקיומו של רצף בשידור ציבורי מתפקד, עשיר ומקצועי. "פגיעה ברצף זה תהיה בכייה לדורות", נאמר בהודעה.
 
 
אל"מ אריאלה בן-אברהם, שנכנסה באחרונה לתפקיד הצנזורית הראשית, הוזמנה למועצה להציג את הסיבות בגללן דרשה מבעלי חשבונות ברשתות חברתיות לקבל אישור מוקדם לפני פרסום. "לא רוצים ולא יכולים לשלוט בכל המידע".
 
 
גם בסוכנות הידיעות "רויטרס" הופיע השבוע, כנראה לראשונה ב-165 שנות ההיסטוריה שלה – תוכן חדשותי שמומן על ידי גוף מסחרי. (בצילום: הגילוי הנאות בדיווח הסוכנות).
 
 
המועצה הקימה ועדה שתנסה למצוא נוסחה ראויה לבידול בין חדשות לפרסומות – על כל צורותיהן – בעידן התקשורת הדיגיטאלית.
 
בית הדין לאתיקה מרשיע את הנילון, גלובס פבלישר עיתונות בע"מ, בעבירה על סעיף 4 לתקנון האתיקה של מועצת העיתונות. בית הדין נמנע מהרשעתה של הנילונה, ענת ביין לובוביץ', תוך השמעת ביקורת על כך שפנתה רק ברגע האחרון בבקשת תגובה. בית הדין מסתפק באזהרה.

בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות תיק 18/2016 תלונת זניט מדיה בע"מ ועדי כהן נגד גלובס וענת ביין לובוביץ' חברי המותב: עו"ד ד"ר יובל קרניאל, יו"ר, עו"ד עודד לבינסון, עו"ד משה רונן פסק-דין סיכסוך כלכלי כוחני בין זכיינית ערוץ 2 "קשת", לבין המתלוננים, חברת רכישת המדיה זניט מדיה בע"מ ומנהלה עדי כהן הוא הרקע לתלונה זו. שני עיתונים כלכליים כיסו את העימות, TheMarker והכתב נתי טוקר, והנילונים, גלובס והכתבת ענת ביין לובוביץ'. לטענת המתלונן כהן, שטען לפנינו במשך שעה ארוכה, הדיווח ב-TheMarker היה מקצועי ואובייקטיבי, בעוד הדיווח של הנילונים היה מוטה וחד-צדדי נגד המתלוננים. המתלונן כהן לא טען שהנילונים פירסמו עובדות בלתי נכונות. הוא קבל בפנינו על ארבעה נושאים עיקריים: א. מתן הדגשים למידע העלול לפגוע בו והצנעת מידע שהוא היה מעונין בו. ב. פירסום מידע לא נכון, כאילו המתלוננים דרשו מ"קשת" עמלת-יתר של 14 אחוזים (להלן "טענת 14 האחוזים"). ג. שיטת עבודה לקויה: כשעה לפני פירסום כל כתבה על הסיכסוך נהגה הכתבת להתקשר אליו, לומר לו שהכתבה "יורדת לדפוס" בעוד שעה, ולבקש את תגובתו. ד. אי מילוי הבטחה שהכתבת נתנה למתלונן, כי תשמיט מהכתבה את טענת 14 האחוזים. העובדות הרלבנטיות בקצרה: ב-22 במאי השנה בשעה 13:30 פנתה הכתבת למתלונן כהן בבקשת תגובה לכתבה. היאאמרה לו כי הכתבה יורדת לדפוס תוך שעה, ועליו להגיב מיידית. היא העלתה בפניו, בין השאר את טענת 14 האחוזים. המתלונן הכחיש בפניה את הטענה, וביקש ממנה להימנע מפירסום טענת 14 האחוזים. לטענתו, הכתבת הבטיחה לו שהטענה לא תיכלל בכתבה. טענת 14 האחוזים הופיעה בעיתון שפורסם באותו היום. המתלונן שלח באותו היום אל הכתבת מסר בזו הלשון: "אמרת שלא תכתבי על נושא העמלות", והיא ענתה לו מייד: "ביקשתי שיורידו!!!! רואה עכשיו.. מטפלת". לאחר שתי דקות היא שלחה לו מסר נוסף: "הועף". טענת 14 האחוזים אמנם הושמטה מנוסח הכתבה באתר גלובס, אבל נותרה, כמובן, במהדורה המודפסת של העיתון.הנילונים סירבו לפרסם תיקון לפירסום בגיליונות המאוחרים יותר של העיתון המודפס. המתלונן טוען כי הפירסום גרם לו ולמתלוננת נזק רב. הם לא הצליחו לגייס לקוחות נוספים ולפתח את עסקיהם. בסופו של דבר – בקשר לפירסום או בלי קשר איתו – נאלץ המתלונן להתפטר מעבודתו כמנכ"ל המתלוננת. הנילונים, שאינם חברי מועצת העיתונות, מסרו את תגובתם בכתב, אך העדיפו שלא להתייצב בפני בית-הדין. אנחנו מביעים צער על כך. בתיקים קודמים שנדונו בבית-הדין לאתיקה של מועצת העיתונות התייצבו נציגי גלובס לדיון. קיווינו שגם הפעם יעשו זאת. בלי לשמוע את תגובתם, אנחנו נאלצים להסתמך בעיקר על דבריו של המתלונן ולא יכולנו לעמת אותם עם דברי הנילונים. בתגובתם בכתב טענו הנילונים כי דיווחו על הסיכסוךבין המתלוננים ל"קשת" בצורה אובייקטיבית וללא משוא פנים. לטענתם, הדיווח על טענת 14 האחוזים הוא דיווח אמת, והמידע שהתפרסם בנושא הוא אמין. עוד טענו הנילונים, כי הכתבת לא התחייבה להימנע מפירסום טענת 14 האחוזים, אלא רק "היתה מוכנה לבדוק שלא לכלול מידע זה בכתבה". הפירסומים על הסיכסוך, ב-TheMarker ובגלובס, צורפו על-ידי הצדדים לתיק. בשני העיתונים פורסמו העובדות העיקריות באותו אופן. לא מצאנו בסיס לטענה כי הפירסום על-ידי הנילונים היה כולו מוטה ומסולף באופן בסיסי. פירסום המידע בניגוד להבטחה בסעיף 3 (ב) לתקנון האתיקה המקצועית של העיתונות נכתב: "הבטיחו עיתון או עיתונאי למקור שהידיעה שמסר או הדעה שהביע לא יפורסמו, לא יימסרו אלה לפירסום אף אם יש בהם עניין לציבור". המתלוננים טוענים שהנילונים עברו על כלל זה. איננו סבורים כך. סעיף 3 (ב) מתייחס להבטחה שניתנה למקור-המידע לא לפרסם מידע שנמסר על-ידיו. טענת 14 האחוזים היא טענה שהעלה הצד המסוכסך עם המתלוננים. אין המדובר כאן במידע שמסרו המתלוננים תוך הבטחה מצד הכתבת לא לפרסם את המידע. נאמנות לאמת. המתלוננים טוענים כי הנילונים עברו על סעיף 4 לתקנון האתיקה בכך שפירסמו "ביודעין או ברשלנות דבר שאינו אמת, אינו מדויק, מטעה או מסולף". התרשמנו שבדיווח על הסיכסוך כללו הנילונים את טענות שני הצדדים, וניסו להיות אוביקטיביים. ניסוח הכותרת וכותרת המשנה של הכתבה מה-22 במאי היה מאוזן, וכך גם רוב הטקסט. עם זאת נכללה בטקסט טענת 14 האחוזים, שלדברי המתלוננים היא מסולפת. המתלונן שיכנע אותנו שכך אכן הדבר. הזהרנו את עצמנו שלא יכולנו להתרשם מדברי הנילונים, אשר בחרו, כאמור, להיעדר מהדיון. למרות היעדרם השתכנענו שהטענה אינה אמת. המתלונן לא תבע מ"קשת" עמלת-יתר של 14 אחוזים. לפי הגנת "אמת דיברתי" בחוק איסור לשון-הרע, גם אם "לא הוכחה אמיתותו של פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש", כאשר הפירסום היה אמת והיה בו עניין ציבורי, המפרסם מוגן (סעיף 14 לחוק איסור לשון-הרע, תשכ"ה-1965). בהנחה שהיה עניין ציבורי בדיווח בעיתון כלכלי על הסיכסוך בין המתלוננים לבין "קשת", ועיקר הדיווח היה אמת, האם יש לדחות את התלונה רק משום שטענת 14 האחוזים היא "פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש"? הכלל בדבר "פרט לוואי" הוא חלק מדיני לשון-הרע שבחוק הישראלי. אנחנו דנים לפי תקנון האתיקה של מועצת העיתונות, שבו לא נכלל כלל כזה. לפי התקנון, עלינו לבחון רק אם המידע שפורסם היה אמיתי ומדויק, או מטעה ומסולף. יותר מזה: לפי הכלל בדבר "פרט לוואי", באותו פרט מידע אין פגיעה של ממש. המתלונן שיכנע אותנו כי היתה פגיעה של ממש בפירסום טענת 14 האחוזים. לפיכך, אנחנו קובעים כי פירסום טענת 14 האחוזים היתה עבירה על סעיף 4 לתקנון האתיקה המקצועית של העיתונות. מי עבר את העבירה? מקריאת המסמכים שבתיק ומשמיעת טענות המתלונן, השתכנענו כי הכתבת התכוונה באמת להשמיט את טענת 14 האחוזים מן הכתבה, ועשתה זאת בכל הנוגע לאתר האינטרנט ברגע שנודע לה כי הטענה נמצאת בכתבה. במהדורה המודפסת של העיתון נותר המידע, אם בשל החלטה של מי מהעורכים או בשל רשלנות במערכת העיתון. אנחנו קובעים, איפוא, כי הנילון, עיתון גלובס,פירסם את המידע תוך עבירה על סעיף 4 לתקנון האתיקה. אנחנו מזכים את הכתבת מעבירה זו. בדיקת העובדות. המתלונן אישר כי לפני פירסום כל ידיעה על הסיכסוך פנתה אליו הכתבת בבקשה לתגובה. היא הגדילה לעשות, והקריאה לו את נוסח התגובה שלו כפי שיתפרסם בעיתון, אחרי שהכתבה נערכה. תחושתו של המתלונן היא, שהכתבת העדיפה את גירסת הצד השני, ונתנה לה יותר נפח. לטענתו, הפירסום המתמשך אודות הסיכסוך היה מוטה לרעת המתלוננים. אין הוא טוען כי פורסמו עובדות כוזבות או כי הושמטו עובדות חשובות. הטענה מתייחסת להדגשיםבפירסום ולהיקף הפירסום של טענות הצדדים. מדבריו עלה חשש, שאופי הסיקור הושפע מקשרים ומניעים אישיים, דבר שצריך להימנע ממנו. כל כלי-תקשורת וכל עיתונאי רשאי לנקוט עמדה, על-ידי הדגשת עובדות מסוימות, כל עוד הוא מפרסם את כל העובדות הרלבנטיות. בתקנון האתיקה (סעיף 6 (א)) מחויב כל עיתון ועיתונאי להבחין בפירסום בין ידיעות לבין דעות. למרות זאת, עצם בחירת הנושאים שבהם יעסוק כלי-התקשורת ומיקום כל ידיעה וכתבה – בראש המהדורה או בשוליה, בעמוד הראשון או בעמוד נידח, בכותרת הראשית או בפינה שרק קוראים מעטים יבחינו בה – מושפעים מדעותיהם של העורך ושל הכתב. אם נקבע, כי בית-דין לאתיקה יכול להתערב במתן הדגשים למידע המתפרסם בכלי-התקשורת, נהפוך לצנזור של תכנים. אם נקבע זאת, נשלול קיומם של כלי-תקשורת בעלי סדר-יום, כמו כלי-תקשורת מפלגתיים. מתן הדגשים והעדפה של מידע המגיע לעיתון או לעיתונאי מצד זה או אחר של סיכסוך הוא עניין של עריכה ולא עניין של אתיקה. פנייה לתגובה ברגע האחרון. המתלונן טען, כי הכתבת פנתה אליו וביקשה את תגובתו כשעה לפני שהעיתון "ירד לדפוס", וכלל עשתה זאת תמיד ברגע האחרון. בסעיף 5 (ב) לתקנון האתיקה נקבע כי "דחיפות הפירסום לא תפטור מבדיקת נכונות הידיעה". הכתבת עמדה בדרישה זו, ותמיד פנתה למתלונן כדי לבדוק את הידיעות שפירסמה על הסיכסוך– אם כי עשתה זאת תוך יצירת לחץ של זמן אצל המתלונן. זוהי פרקטיקה מקובלת אצל עיתונאים רבים. חלק מהם סבורים כי פנייה מוקדמת לנשוא חקירה עיתונאית לבירור העובדות עלולה ליצור לחצים בלתי לגיטימיים למניעת הפירסום כולו. בית הדין מגנה את הפרקטיקה הזאת. אנחנו סבורים כי האתיקה העיתונאית מחייבת פנייה מוקדמת ככל האפשר אל גורם, שעלול להיפגע מפירסום עיתונאי. אין זה ראוי לפנות בבקשת תגובה שעה לפני הפירסום ולפעמים דקות מעטות לפני שידור ידיעה. עם זאת, לפעמים הלחץ שבעבודה העיתונאית מחייב פנייה ברגע האחרון, משום שהמידע ואומת הגיע זה מקרוב. בסיכומו של דבר, נוצר נזק, נגרמה עגמת-נפש ובסופו של דבר התגלגלה התפטרות של אדם בגיל מתקדם – כל אלה בעטיה של עבודה עיתונאית בלתי נכונה. אנחנו מרשיעים את הנילון, גלובס פבלישר עיתונות בע"מ, בעבירה על סעיף 4 לתקנון האתיקה של מועצת העיתונות. אנחנו נמנעים מהרשעתה של הנילונה, ענת ביין לובוביץ', תוך השמעת ביקורת על כך שפנתה רק ברגע האחרון בבקשת תגובה. אנחנו מסתפקים באזהרה, העונש הקל ביותר לפי סעיף 50 לתקנון מועצת העיתונות. פסק-הדין יפורסם באתר האינטרנט של מועצת העיתונות. אנו מורים לעיתון הנילון, גלובס, לפרסם את פסק-הדין. _________________ ____________________ _________________ עו"ד יובל קרניאל עו"ד משה רונן עו"ד עודד לבינסון