יום ד', יא’ בטבת תשע”ט
נשיאת מועצת העיתונות, השופטת דליה דורנר והמשנה לנשיאה, עו"ד אורנה לין נבחרו ביום רביעי ה-31 באוקטובר 2018, לתקופת כהונה נוספת של שלוש שנים, בישיבה מיוחדת של מועצת העיתונות, שהתקיימה ב"בית הסופר" בתל-אביב.
 
 
חברי מועצת העיתונות ובראשם הנשיאה, השופטת בדימוס דליה דורנר ומנכ"ל המועצה מוטי רוזנבלום, שמעו דברים אלה וכאובים אף יותר, במפגש עם חברי מועצת דלית אל כרמל, בראשות רפיק חלבי * שיח הזדהות בעקבות חוק הלאום * השופטת דורנר: "המועצה אינה גוף פוליטי – זהו ביקור של סולידריות"
 
 
מועצת העיתונות קוראת לבית המחוקקים לסייג את הצעת החוק המבקשת לאסור תיעוד פעילות חיילי צה"ל בעת מילוי תפקידם – בהעדר החלה על פעילותם של עיתונאים בשליחות המבקשים להביא לציבור תמונת מצב כמות שהיא מזירת הפעילות.
 
 
מועצת העיתונות בישראל, מתנערת מן ההאשמות כלפי העיתון "ישראל היום", החברים במועצה, באשר להחלטת בית הדין לאתיקה, בנושא "פרסום סקרים בתקשורת, על דעת הציבור היהודי בלבד, אלא אם יש הצדקה עניינית לכך". "ישראל היום" היה כלי התקשורת היחיד שהודיע כי יקיים את החלטת בית הדין לאתיקה ויפרסם החלטתה במלואה.
 
 
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, השופטת (בדימוס) דליה דורנר, אירחה בלשכתה בבית המשפט העליון בירושלים, את העורך הראשי של העיתון "ישראל היום", בועז ביסמוט ואת מנכ"ל המועצה, מוטי רוזנבלום. בפגישה, שהתנהלה ברוח טובה, לא נתגלו חילוקי דעות כלשהן בין השופטת לעורך הראשי. "חברותה של "ישראל היום" במועצת העיתונות, חשובה מאד ואין להקל ראש בכך. יחד עם זאת אנו חייבים לשמור על בית הדין לאתיקה ועל קיום החלטותיו", ציינה השופטת. על-כך הודיע ביסמוט כי "ישראל היום" תקיים את החלטת בית הדין כלשונה, כבר ביום שלישי הקרוב (12 ביוני 2018) והוסיף: "עוד פגישה מעניינת עם השופטת דורנר, ללא חילוקי דעות"...
 
 
אלי מלכה, ראש המועצה האזורית גולן, קיבל את פנינו בצומת קורסי ומכאן ואילך לקח על עצמו את תפקיד המארח שהוא גם המדריך ומורה הדרך, לחברי מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, יחד עם חברי בתי הדין לאתיקה וכל זאת במסגרת הכינוס הארצי השלישי אותו החלטנו לקיים ברמת הגולן...
 
 
נשיאת מועצת העיתונות, השופטת (בדימוס) דליה דורנר וחברי המליאה, משתתפים בצערה של מ"מ הנשיאה, עו"ד ארנה לין, במות האם, רות לין חושי ז"ל. המשפחה יושבת שבעה ברחוב דרך הים 117, חיפה בין השעות 16.00-20.00.
 
 
מועצת העיתונות קוראת לדובר צה"ל לחקור ביסודיות את נסיבות מותו של הצלם העיתונאי הפלשתינאי יאסר מורתגא, בירי צה"ל במהלך ניסיונות לבלום הסתערות פלשתינאית לעבר הגדר ברצועה. בתגובה למסר של שר הביטחון אביגדור ליברמן והמילים - "צלם או לא צלם", אומרת המועצה כי על השר להגן על הבידול המאפשר לצלמים ועיתונאים להגיע לכל זירה ולתעד את הקורה בה.על מפקדי צה"ל לפעול להטמעת הצורך להגן על לובשי איפוד press מכל צד של הגדר וגם בתרחישי קיצון. המועצה תעקוב מקרוב אחר חקירת נסיבות מותו של מורתגא ותפרסם את מסקנותיה לאחר שהתחקיר יסתיים.
 
 
"גם כאשר זה לא נעים לנו, בין אם מימין ובין אם משמאל; עיתונות ותקשורת הן מוסד חשוב בדמוקרטיה", אמר הנשיא *** נשיאת מועצת העיתונות, השופטת בדימוס דליה דורנר התריעה מפני ההתקפות הקשות על התקשורת, תוך סימון עיתונאים. "דיבורים כאלה באווירה קשה וטעונה, עלולים לסכן בני אדם פיסית. חשוב לזכור: לא העיתונאי המציא את החקירה. הוא 'המביא', השליח, זוהי חובתו. העיתונאי ממלא את תפקידו" ****************** ************ בצילום: נשיאת מועצת העיתונות בישראל ושופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר, ראש עיריית לוד יאיר רביבו ונשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ****************** ******************* * צילומים: קובי גדעון/לע"מ
 
 
מועצת העיתונות מביעה צער נוכח התקפתו החוזרת של ראש הממשלה על התקשורת וליבוי השנאה כלפיה. מצער מאד ואף מעורר חששות כבדים, להקשיב לראש ממשלה בישראל כשהוא שב ותוקף את התקשורת ומפנה אליה טינת המונים.אין דמוקרטיה של אמת ללא תקשורת חופשית. סימונה כיעד לתקיפה פעם אחר פעם, הוא תמצית הבוז לדמוקרטיה ולזכות להביע כל דעה, גם ביקורת ואפילו על העומד ליד ההגה. מועצת העיתונות מביעה את תקוותה שבחודש הסליחות שבפתחו עומד הציבור הישראלי, ימנע ראש הממשלה מסגנון זה.
 
 
מועצת העיתונות, בראשותה של שופטת בית משפט העליון (בדימוס) דליה דורנר, מזהירה כי הסימון החוזר ונשנה של ראש הממשלה את התקשורת כאויב הזומם "הפיכה" היא סכנה לאופיה הדמוקרטי של החברה בישראל. מועצת העיתונות דוחה את ניסיונותיו החוזרים ונשנים של בנימין נתניהו לערבב את התקשורת בהליכי החקירות נגדו, שמתבצעים על פי חוקי מדינת ישראל.
 
 
מועצת העיתונות בישראל קוראת לכנסת ולממשלה לחדול מקידום הצעות חוק שתוצאתן עלולה לפגוע קשות בעבודת התקשורת והעיתונות בכלל, ובעיתונות החוקרת בפרט. בעיקר מדובר על הצעת החוק המכונה "חוק ההמלצות" ועל הצעת החוק המכונה "חוק ההקלטות", שקבלתן תמנע מעיתונאים לבצע את עבודתם נאמנה ולספק לציבור מידע שראוי וחיוני שיקבל במדינה דמוקרטית.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות פרסם היום הודעת גינוי להפרדה בין העיתונאים והעיתונאיות במהלך סיקור ביקורו של סגן נשיא ארה"ב בכותל בירושלים, שפגעה ביכולתן של העיתונאיות לסקר את הביקור.מועצת העיתונות בישראל תובעת מכל גוף המתאם סיקור עיתונאי לאירועים תקשורתיים, כמו גם מלשכת העיתונות הממשלתית, לקבוע מיקום אחיד וזהה לעיתונאיות ולעיתונאים לצלמים ולצלמות, המגיעים לשטח לצורך ביצוע שליחותם העיתונאית.בכל תרחיש ומקום – לא תתאפשר במהלך התיעוד העדפה ו/או שוני במיקום התצפית על בסיס מגדר. אם נוהל המקום מחייב דיווח מרחוק - הוא יחול על גברים ונשים גם יחד.
 
 
העיתונאי והפרשן המשפטי הוותיק של קול ישראל, פרופ' משה נגבי הלך לעולמו בתום מאבק קשה במחלת הסרטן. נגבי היה פרופסור במחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית בירושלים. כפרשן משפטי הוא עסק בעיקר בעניינים אקטואליים, והרבה לעסוק בהגנה על זכויות אדם, חופש העיתונות, שמירת החוק והדמוקרטיה ובטוהר המידות של אנשי ציבור. בשם נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר וחברי המועצה, אנו שולחים את תנחומינו למשפחה.
 
 
האיגוד, המייצג 360 כלי תקשורת, רשתות שידור ועיתונאים בתחומי הטלוויזיה, הרדיו, הפרינט, הצילום והמרשתת, משלושים ושתיים מדינות, עתר לבג"צ בדרישה מבית המשפט להורות למשטרה להפסיק את הגבלת הכניסה של עיתונאים למתחם הר הבית בירושלים בכלל ודרך שער האריות בפרט
 
 
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר וצוות התגובות של המועצה, הביעו מחאה חריפה על הצרת צעדים של עיתונאים בשטחי סיקור בירושלים. המועצה מדגישה כי גם באזורי מתיחות גוברת, שמורה לתקשורת זכות לנגישות ומוטלת עליה חובה להגיע אל זירת ההתרחשות כדי לדווח נאמנה ומקרוב.
 
 
מועצת העיתונות תובעת מהיועץ המשפטי ומפרקליט המדינה לספק הסברים לגבי נחיצות הפשיטה על הוצאת הספרים של ידיעות אחרונות, והחרמת כתבי יד נוספים בנושאים פוליטיים ומדיניים, מלבד זה של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, בייחוד שהדבר נעשה שלא על דעת הממונה על הביטחון במשרד הביטחון, כלומר שלא מסיבות ביטחוניות חד-משמעיות.
 
 
תגובת מועצת העיתונות לתיקונים לחוק השידור הציבורי: מועצת העיתונות בישראל פרסמה הערב (23 באפריל 2017), בתום ישיבת המליאה, את התייחסותה לתיקונים לחוק השידור הציבורי, שאחד מהם אושר היום בממשלה ובוועדת השרים לענייני חקיקה:
 
 
"מועצת העיתונות בישראל מגנה בחריפות את הפגיעה החמורה והנמשכת של הממשלה והמערכת הפוליטית בשידור הציבורי בישראל", כך נאמר בהחלטת מליאת מועצת העיתונות, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בתום ישיבת חירום של שהתקיימה ב"בית הסופר" בתל אביב.
 
 
נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, פנתה במכתב ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בקריאה לפרסם בהקדם האפשרי את ההקלטות מהשיחות שהתנהלו בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין מו"ל העיתון "ידיעות אחרונות", מר ארנון מוזס.
 
 
לרגל שנת ה 60 להקמתה של נצרת עילית, התקיימה ישיבה חגיגית מיוחדת, בהשתתפות נציגי מועצת העיתונות בישראל, בראשם הנשיאה - שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר וראש עיריית נצרת עילית, רונן פלוט
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, מוקיע בחריפות את בחירת המילים של רוגל אלפר בביקורת שכתב ב"הארץ" על תכנית הטלוויזיה "הנעלמים" ששודרה בערוץ 2 בהגשת יואב לימור (בצילום).
 
 
מועצת העיתונות קוראת למשטרת ישראל ולעומדים בראשה לרענן את נהליה בכל הקשור לחקירת עיתונאים. זאת בעקבות חקירת כתב "הארץ" ניר גונטז'. משהתברר למשטרת ישראל כי "המטריד" האלמוני הוא עיתונאי, העושה את מלאכתו נאמנה, לא היה מקום לחקירה נוספת.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, פרסם אתמול את ההודעה הבאה המתייחסת לתגובת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לתחקיר של אילנה דיין, בתכנית "עובדה": "הזכות לתגובה על המתפרסם בתקשורת הינה זכות יסוד בכללי האתיקה העיתונאית. מועצת העיתונות מוחה על כך, שהתגובה של ראש הממשלה אתמול לתחקיר "עובדה", חרגה מהמקובל, לא התייחסה לממצאי התחקיר והפכה לכתב אישום אישי כנגד ד"ר אילנה דיין".
 
 
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
 
 
מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, החליטה לפרסם בציבור הודעה חריפה המגנה כל ניסיון לפגוע בעיתונאים או לאיים עליהם, בזו הלשון: "מועצת העיתונות מגנה בתוקף איומים כלפי עיתונאים בגין עבודתם העיתונאית".
 
 
כך הגיבה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, ביומן הבוקר של קול ישראל, על החלטת שר הביטחון ליברמן, לזמן את מפקד גלי צה"ל, ירון דקל, ל"שיחת נזיפה", בגלל שידור התכנית על המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש.
 
 
מליאת מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של הנשיאה, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, קראה אמש לממשלת ישראל לשים אל ליבה לחשיבות הרבה בקיומו של רצף בשידור ציבורי מתפקד, עשיר ומקצועי. "פגיעה ברצף זה תהיה בכייה לדורות", נאמר בהודעה.
 
 
אל"מ אריאלה בן-אברהם, שנכנסה באחרונה לתפקיד הצנזורית הראשית, הוזמנה למועצה להציג את הסיבות בגללן דרשה מבעלי חשבונות ברשתות חברתיות לקבל אישור מוקדם לפני פרסום. "לא רוצים ולא יכולים לשלוט בכל המידע".
 
 
גם בסוכנות הידיעות "רויטרס" הופיע השבוע, כנראה לראשונה ב-165 שנות ההיסטוריה שלה – תוכן חדשותי שמומן על ידי גוף מסחרי. (בצילום: הגילוי הנאות בדיווח הסוכנות).
 
 
המועצה הקימה ועדה שתנסה למצוא נוסחה ראויה לבידול בין חדשות לפרסומות – על כל צורותיהן – בעידן התקשורת הדיגיטאלית.
 
בית הדין קבע כי האתר הפר את סעיף 4א' של תקנון האתיקה העיתונאית. האתר הוזהר.

בפני בית הדין לאתיקה תיק: 9-10-21/2011 של מועצת העיתונות בפני: עו"ד חנוך קינן – יו"ר מר אורי בינדר – חבר מר אלישע שפיגלמן – חברה בעניין: תלונת אלירן מלכי ואח' - נ ג ד - 1. אתר החדשות YNET. 2. אליאור לוי בגין הפרסום באתר, מיום 27-2-2011 החלטה 1. מכח מינוי שקיבלנו מיו"ר בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות, נתבקשנו לדון בתלונותיהם של אלירן מלכי (בשם הקליניקה לאתיקה עיתונאית במכללה למינהל), מטי קישינבסקי וישי גולדפלם, נגד אתר החדשות YNET, (להלן: "האתר"), ככל שנוגעים הדברים לכתבה שפורסמה ביום 27 בפברואר 2011 , באתר, ( להלן: "הכתבה"), כפי שיפורט להלן. 2. אומנם בתכתובות אשר קיבלנו לידינו, ניבטה התייחסות לאתר החדשות בלבד, ברם בתלונות עצמן, כמו גם בתגובת ב"כ הנילונים, נחזה בעליל כי בשני נילונים עסקינן, ומשום זאת, ומשלא נתקפחה זכות התשובה של הכתב, כותב הכתבה, נשוא תיק זה, ראינו לנגד עינינו את שני הנילונים והתייחסנו אליהם כאחד. 3. עניינן של התלונות שבפנינו, נסב על הכתבה באתר, שלפיה ילד פלסטיני קטין, אשר ידה אבנים, נעצר בכוח, ולמרות תחינותיה של אימו, אשר ביקשה להתלוות אל בנה, סורבה האם והילד נגרר לניידת ונלקח לתחנת המשטרה. 4. בכתבה צוין אם כן, כדברי התלונה, כי השוטרים התעלמו מבקשת בני המשפחה להתלוות אל הילד, אף חסמו את דלת הניידת, במטרה למנוע מהאם להיות עם ילדה. משך דקות ניסתה האם לשכנע את השוטרים, ברם מאמציה לא הועילו והילד נלקח, כאמור, לתחנת המשטרה. 5. בסרטון, אשר שודר כחלק בלתי נפרד מהכתבה, להלן: ("הסרטון"), נראה הילד, כשהוא יודה אבן לכוון הניידת, ומנסה להימלט. השוטרים רדפו אחרי הקטין, תפסוהו והחלו להובילו אל ניידת המשטרה. בעליל נראה, ונשמע, כי השוטרים, או מי מהם, מנסים לאתר את אם הילד, וכאשר זו מופיעה, מבקשים אותה להתלוות לבנה. 6. בשלב זה נראה אדם לבוש אזרחית, ובלתי מזוהה מבחינתנו, כשהוא מונע בעד האם מלהיכנס לניידת וזו עוזבת את המקום, לקול זעקות שבר של האם. 7. שלוש התלונות שבפנינו קובלות באחת, אודות חוסר תאום בולט בין הכתוב בכתבה, לבין התמונות הנחזות בסרטון. 8. שעה שהכתבה, במפגיע, ובניגוד לסרטון - כך התלונות - מתארת מצב, בלתי נכון עובדתית, שלפיו סירבו השוטרים אשר עצרו את הילד, לאפשר לאימו לעלות עימו לניידת המשטרה, וניתן היה להבין, כי בנוהגם כך, התנהגו כוחות המשטרה באופן ברוטאלי - הנה בסרטון נראים פני הדברים אחרת, כפי הכתוב בס' 5 דלעיל, ומשכך, ובהעדר הלימה בולטת בין הכתבה לסרטון, כפי האמור לעיל, הוגשו התלונות, נשוא תיק זה. 9. בטרם נדון עניינית בתלונות שבפנינו, מן הראוי שנתייחס לכמה היבטים דיוניים, שיש ליתן עליהם את הדעת. 10. ביום 30/5/2011, פנתה באת-כח הנילונים אל מועצת העיתונות, בבקשה לאפשר לנילונים להיות מיוצגים בדיון שנקבע, ע"י פרקליט מטעמם. עוד צוין בבקשה, כי התלונה, החתומה ע"י מר ישי גולדפלם, לא הועברה אל הנילונים, ומשום כך תגובת הנילונים מתייחסת אך ורק לתלונותיהם של ה"ה מלכי וקישינבסקי. 11. ייאמר כאן, כי אילו היו הנילונים מטריחים עצמם ומופיעים בפנינו, לדיון שנקבע, היינו נותנים את הדעת, בו במקום, לטיעון זה, אף שעניינית אין הוא מעלה, או מוריד, דבר, נוכח זהות כל התלונות שבפנינו והחלטתנו, ממילא, לדון בכל התלונות במאוחד. 12. כאן המקום להתייחס לנושא אי הופעת הנילונים לדיון שנקבע. 13. כפי הכתוב בס' 10 דלעיל, ביקשו הנילונים לאפשר להם ייצוג משפטי, ע"י פרקליט מטעמם. בקשתם סורבה, מהטעמים אשר צוינו במכתבו של האלוף ( מיל ) רפאל ורדי, מיום 1/6/2011. 14. בחלוף יום אחד מהודעת הסירוב הנ"ל, הודיעה באת-כח הנילונים, כי לאור ההחלטה האמורה, לא יגיעו הנילונים לדיון. 15. פרוש מהלך הדברים, שלאורו הלכו הנילונים, אחד הוא, וכאילו חושב מלכתחילה: תקובל בקשתם לייצוג - יופיעו לדיון שנקבע. לא תקובל בקשתם - לא יופיעו. 16. זהו, לעניות דעתנו מהלך, שמקומו לא יכירנו בדיון שכזה. שהרי ממה נפשך, האם השאלה, אם ראוי, או בלתי ראוי, ייצוג הנילונים בתיק זה, היא זו שצריכה להשליך על הופעת, או אי הופעת, הנילונים לדיון? 17. שאם תאמר כך, מה טעם יש בכלל בבקשה, שמלכתחילה אין, לדעת המבקש, לסרב לה? 18. באשר לאי ההופעה גרידא. כתבנו כבר בהחלטה אחרת, כי ממילא אין בכוחנו, גם לא בכוונתנו, להשפיע על גוף איזה שהוא להופיע בפנינו ולטעון את טענותיו. זוהי זכות הניתנת לכל צד. ירצה, יעשה בה שימוש. לא ירצה - לא יופיע. הדברים מקבלים אף נפקות יתר, נוכח הדברים אשר נכתבו בהחלטתו של המשנה ליועמ"ש של מועצת העיתונות, שלפיהם לא זכה, טרם מתן החלטתו, לשיתוף פעולה מצד האתר. 19. אם למרות האמור לעיל נתנו את הדעת לטענות הנילונים, כפי שהובאו בפנינו במכתב פרקליטתם, הרי זה משום כוונתנו לשמור על זכויותיהם, חרף התנהלותם הבלתי ראויה. 20. סוף דבר לעניין זה, רצונו של אדם – כבודו, ואילו אנו, את מכבדנו נכבד. 21. כאמור, וחרף האמור לעיל, בקשר להתנהלות הנילונים, מתפקידנו היה לבחון את התלונה, אשר הובאה בפנינו, עניינית, וכך עשינו. 22. כאמור, בהעדר הופעה מצד הנילונים, נדרשנו אנו לשמש להם לפה, ובחינת טענותיהם של המתלוננים חייבה אותנו, בהעדר הופעה מצידם בפנינו, לזהירות יתר. כך אמנם נהגנו בתיק זה. 23. בתגובת הנילונים, כפי שנשתקפה במכתב פרקליטתם כאמור, נטען כי לא נעשה דבר, מצד הנילונים, העומד בניגוד לכתוב בתקנון האתיקה של מועצת העיתונות, (להלן: "התקנון"). 24. לדעת הנילונים אין למתלוננים, בענייננו, קשר, או זיקה, למשטרת ישראל ולכוחות הביטחון ומשכך אין כלל עילה לקובלנותיהם. 25. זאת ועוד, במדינה כמדינתנו- כך הנילונים - האמונה על עקרונות החופש והביטוי, מותר לבקר את מוסדות השלטון, וכוחות הביטחון ומשטרת ישראל, בכללם. 26. בנסיבות הללו, כיוון שהפרסום, נשוא התלונות שבפנינו, עניינו ביקורת לגיטימית על התנהלות המשטרה, בפרשת מעצרו של ילד פלסטיני בן 11 והבאתו בכוח לתחנת המשטרה, בלא ליווי של מבוגר, והואיל והתלונות שבכאן לא הוגשו ע"י משטרת ישראל, אלא ע"י מתלוננים, שאין בינם לבין המשטרה, לעניין זה, כל קשר, הרי שלדעת הנילונים, מן הראוי היה לדחות את התלונות על הסף, בהעדר עילה ובהעדר יריבות. 27. אין בדעתנו לקבל טעון זה, בוודאי ככל שמתבקשת דחיית התלונות על הסף. 28. עניין לנו בתקנון המתייחס לאתיקה המקצועית של העיתונות בישראל; מכח תקנון מועצת העיתונות ישובים אנו בדין. 29. כללי האתיקה שבתקנון, מביאים לביטוי קשר בל יינתק, בין התקשורת המודפסת, האלקטרונית והאינטרנטית, לבין החברה בישראל. התקנון, שאנו חיים מפיו, עניינו בנורמות המקצועיות של התקשורת למגווניה השונים, ואף שאין לו, לתקנון, מעמד של דין, הכיר בו בית המשפט העליון שלנו, כמסמך רב חשיבות, המביא לביטוי ראוי את כללי האתיקה העיתונאית. 30. בקשר האמיץ כל כך, בין התקשורת לבין החברה בישראל, לא יהא זה מן הראוי, כי כל אדם, אשר יחשוב, בין בצדק ובין אם לאו, כי נפרמו כללי האתיקה ע"י כלי תקשורת כלשהו- וכתב, או עיתונאי, בכללם – דרכו אל מועצת העיתונות, תיחסם, בהבאת קובלנה בפניה. 31. קל וחומר הוא, אם נזכור כי תוצריו של כל כלי תקשורת, הלא מיועדים בעצם לכל קורא, או צופה, ובהחלט יכול שיגיעו לקהל הרחב, ואין הדעת נותנת, כי תיפגע זכותו של זה, אשר חש בעליל, אפילו מנקודת הראות הסובייקטיבית, כי נפגעו כללי האתיקה העיתונאים והוא לא יוכל לקבול בקשר לכך. 32. בה במידה, קובע התקנון מפורשות, כי בית דין זה מוסמך לדון, גם לפסוק, בתלונות, לעניין הפרת כללי האתיקה העיתונאית, גם כנגד כלי תקשורת אשר אינם חברים במועצת העיתונות, ללמדך, כי כאשר יובא בפנינו נושא שעניינו אתיקה עיתונאית, נעסוק בו, במידת האובייקטיביות הנדרשת, ובמובחן מהשאלה, אם בחבר מועצת העיתונות עסקינן. 33. ובאשר לגופן של התלונות: א. נציין מייד כי לא מצאנו כל בסיס לטעון העולה מתלונתו של מר מטי קישינבסקי, אודות ביומו של אירוע, או סרטון, ככל שהדברים קשורים לנושא שבפנינו, ומשכך טעון זה נדחה על אתר. ב. אכן, הכתב בכתבה מתאר תמונת אירוע, שלפיה נגרר הילד ע"י אנשי המשטרה, הוכנס בכוח לרכב המשטרתי, בצד התעלמות מתחינות בני המשפחה להתלוות לילד, וחסימת דלת המכונית בפני אם הילד, המנסה לשכנע את השוטרים להכניסה אל תוך מכונית המשטרה. ג. בסרטון, הנלווה לכתבה, אכן נראה הילד כשהוא נגרר ע"י השוטרים לרכב המשטרה, ברם נשמעות ברקע שאלות השוטר בחיפושו אחר אם הילד. האם, הקרבה למכונית, מתאווה להצטרף לבנה, אך נראית נמשכת לאחור ע"י אדם בלתי מזוהה, לבוש אזרחית. המכונית מתרחקת מהמקום, לקול זעקות השבר של האם. 34. התחבטנו לא מעט, בטרם הכרעה בתיק זה. כולנו בדעה כי בנקודה המתייחסת לאותו חלק באירוע, בו מנסה אימו של הילד לחבור לבנה הקטין, קיימת סתירה מוחלטת בין האמור בכתבה, לבין התמונות הנחזות בסרטון. זוהי סתירה מהותית, אשר מן הראוי היה ליישבה בטרם שידור הכתבה, או, למצער, למצוא דרך ראויה ליתן לה ביטוי בכתבה מתקנת. 35. בנקודה זו, ובנקודה זו בלבד, פעלו הנילונים בניגוד לכתוב בתקנה 4א' לתקנון האתיקה המקצועית של העיתונות, זה המתייחס לפרסום, ביודעין או ברשלנות, של דבר אשר אין בו אמת. 36. קל וחומר אמורים הדברים, אם נשית ליבנו לאשר כתוב בתקנה 5א' של התקנון הנ"ל, שלפיה, לפני פרסום ידיעה כלשהי,יבדקו את נכונותה במקור המהימן ביותר, והלא מקור זה היה ביד הנילונים עובר לאותו פרסום. 37. ותנוח דעתם של הנילונים, באשר גם לנגד עינינו עומדת מחויבותה של מועצת העיתונות להקפיד על משמר חופש המידע, חופש הבעת הדעה ושמירת התנאים לקיומם, כמו גם הבטחת הנאמנות לעקרונות האתיקה המקצועית, מצד אלה העוסקים בעתונות, על רבדיה השונים. 38. ברם דווקא משום כך, יש ליתן את הדעת לאמות המידה, הנגזרות מהאמור לעיל, קרי: מחוייבות מוחלטת לאמת, להגינות, להגנה על כבוד האדם ולכיבוד צנעת הפרט. 39. ומכאן, נגזרות הדברים שלעיל, מחייבות כל עיתון ועיתונאי, להיות נאמנים לחופש העיתונות ולזכות הציבור לדעת, בצד הגשת שרות מקצועי, פרסום מדוייק, הוגן ואחראי, הן של ידיעות והן של דעות. 40. ואם נשוב לענייננו, הנה, חרף כל האמור לעיל, לא נוכל להתעלם מכך, שגם הכתבה שבע"פ, גם הסרטון, פורסמו באותו המקום, ע"י אותו כתב, וניתן היה לראות מייד את הסתירה הבולטת שבין השניים. לשון אחרת, דווקא פרסום הסרטון, כחלק בלתי נפרד מהכתבה, מעיד באחת על תום ליבם של הנילונים. לא נראה על כן כי יש להטיל ספק בכוונת הנילונים להביא לידיעת הציבור את המידע הנכון, בזמן הנכון. 41. אמור אם כן. העבירה, כפי המתואר לעיל, אכן נעברה. ברם תחושתנו היא כי מקורה של אותה עבירה ברשלנות גרידא, ומשכך החלטנו לנקוט כנגד הנילונים בצעד של אזהרה בלבד, בצד הוראה על פרסום החלטה זו באתר ובהבלטה הראויה. 42. לא יינתן להחלטה זו פרסום, בטרם תעבור תקופת הערעור, ואם יוגש ערעור, אזי עד למתן החלטה בו. . ניתן היום: 12 ביוני, 2011 חנוך קינן, עו"ד- יו"ר אלישע שפיגלמן, חבר אורי בינדר, חבר. G116337-V001 .